האם קיים מוסר במהותו ? (אדם סמית)
האם אפשר לקחת את יסוד חשיבתו של אדם סמית רחוק יותר, כלומר האם אפשר גם לטעון שאין באמת מוסר במהות ?
בכדי שנבין לאן אני חותר, אני חייב להסביר את החשיבה הבסיסית של אדם סמית.
אגב: מצאתי היום חז"ל שאומר את יסודי תורתו של אדם סמית בכמה מילים.
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת עקב דף טו עמוד א)
תחלה היה מדבר בלשון יחיד. שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך. "מלמד שכל אחד ואחד מישראל צריך לומר בשבילי נברא העולם" ,,,,,,, חזר ודבר להם בלשון רבים. מן וידעתם היום כי לא את בניכם: "ללמדך שכל ישראל ערבים זה בזה" ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את תורת אלהינו.
כידוע אדם סמית כתב דווקא בראשונה, ספר מוסר שיסוד המחשבתית שלו היא, החשיבה לפרט. כלומר הוא מעמיד את הפרט כעיקר, שבלעדיו אין בכלל חברה לדעתו. ( שמו של הספר "התיאוריה של החוש המוסרי") שזה המושג בחז"ל באומרם בהרבה מקומות, שכל אחד\פרט חייב לומר שבשבילי נברא העולם.
ספרו השני של אדם סמית היא כידוע "עושר העמים" שכל חשיבתו בנויה על היסוד החז"לי "שכל הפרטים ערבים זה לזה"
(בניגוד למקובל בציבור ואצל הכלכלנים ואצל המלמדים כלכלה לצעירים. אדם סמית לעולם לא אמר ולא חשב לומר, שאם כל פרט יהיה לגמרי אגואיסט ותבוני ?! היד הנעלמת תדאג שהעולם כולו יתנהל בצורה הכי טובה שאפשר !!
הוא פשוט לא אמר זאת ולא חשב לרגע לומר זאת. המושג "היד הסמויה" = היד הנעלמת, מוזכרת פעם אחת בכל הספר. והטעות שכביכול אמר שכל פרט צריך להיות אגואיסט ?! בא מבורות ומחוסר הבנה !! אני לא מבין אייך מלומדים יכולים לפרש אותו כך בזמן שכל מחשבתו היא בדיוק ההפך.
אני הוכיח את בורותם עם דוגמא אחת. (ויש לי עוד הרבה דוגמאות)
שואלים המלומדים את השאלה הבא.
"דילמת האסיר" מכחיש את ה"יד הנעלמת". וכי למה ? כי היד הנעלמת לא מוביל את האסירים לתוצאה האופטימלית, כי אם האסירים יהיו אגואיסטים ותבוניים ?! הם ישבו ארבע שנים במקום אפס שנים.
איפה הטעות שלהם ? אדם סמית לא חשב על אגואיזם כלל וכלל, הוא חשב להפך, הוא חשב על עריבות זה לזה, במצב של עריבות זה לזה אף אסיר לא היה מודה וכך היו משיגים אפס מאסר = תוצאה אופטימלית טובה לכולם. והבינו זאת לעומק.
בהמשך אני אנסה להסביר את חשיבתו הבסיסית בהרחבה, אבל בינתיים אני חייב קודם לומר שאדם סמית היה אנטי חברתי (חברתי = קידוש החברה מול הפרט, כלומר הפרט טפל לחברה.) כפי החשיבה היהודית המקורית וקידש את הפרט וזכויותיו, ושם את הפרט מעל החברה וק"ו מעל הריבון.)
היסוד המחשבתית שלו ב"עושר העמים":
בנוגע לצרכיו של האדם הוא טוען יסוד פשוט מאוד.
אם האדם יצטרך לעשות את כל צרכיו לבד. כלומר לזרוע ולקצור ולאפות וכו' עד שיהיה לו לחם. וכן לגבי בגדים יצטרך גם כן לעשות הכל לבד, אז יגמר כל חייו בכלום כמו שאר בעלי החיים.
ולכן האינטרס הראשון של האדם התבוני היא, "חלוקת העבודה" שזה אומר, כל הפרטים יעסקו כל אחד בחלק קטן מכל סוגי העבודה, אז יהיה צמיחה. כלומר בחברה כזו יהיה הכל והכי זול שאפשר וגם תישאר לו זמן לעצמו ללמוד ולעסוק בחכמה או סתם בבידור ותענוגות.
כלומר, יש כאן עריבות חברתית של כל הפרטים ביקום.
לכאורה יכול היה אדם סמית להטיף מוסר כמו כל איש דת ולומר, היי אני דורש ממך את העריבות ההדדית. אבל מי היה שומע לו ?
כאן אדם סמית הצליח לזעזע את הפרט ולומר לו. אתה חושב שאתה צדיק או רשע אם תהיה ערב לזולתך או אתה תהיה אנוכי ? לא ולא ידידי היקר, זה אינטרס ראשון שלך, אתה לא עושה לי שום טובה שאתה מוכר לי את הסחורה שלך ואת יצירתך, אתה מעוניין שאני יקנה את הסחורה שלך או את מעשה ידיך.
אדם סמית טוען בעיקרון הבסיסי שלו, שאף פרט או אומה\חברה לא עושה שום טובה שהוא מוכר לזולתו את מעשי ידיו. ולכן אין כאן צורך להטיף מוסר ולומר שהצמיחה תלויה אך ורק בעריבות הפרטים זה לזה. הוא פשוט פונה לפרט ואומר לו שזה אינטרס ראשונה שלך דווקא, אתה לא עושה שום טובה לזולתך.
הוא טוען ומוכיח שרק במצב חברתית תבוני עמוק שכזה ?! מתפתח הטכנולוגיה לטובת העובד ולטובת הפרט והחברה כולה.
לסיכום העניין הכלכלי של סמית:
אם תהיה חלוקת עבודה של כל הפרטים ביקום ? רק אז נשיג צמיחה מתמדת !! והצמיחה היא לא רק שאלה כלכלית רק בעיקר צמיחה מדעית וטכנולוגית לטובת הפרט והכלל.
עוד יסוד בסיסי:
העושר לא תלוי בכמה כסף או כמה משאבי טבע יש ליחיד או לחברה, העושר תלוי בצמיחה. ולצמיחה צריכים חלוקת עבודה שבלי זה אין כלום.
עושרו של עם\אומה תלויה בצמיחתו ולא בעושרו הטבעי. כמה עמוק ודיי פשוט היא, חשיבתו. אבל לא נתעכב להסביר זאת עכשיו.
חלוקת עבודה היא לא רק עבודה ממש, טוען סמית. הוא טוען שבחלוקה חייבת להיות אנשים פילוסופים שזה כל עיסוקם. כלומר הוא יודע שבלי זה לא תתאפשר צמיחה טכנולוגית תבונית וצמיחה מוסרית חברתית. עיקר חשיבתו היא שחייב להיות אנשים שעיקר עיסוקם היא עיון פילוסופי. (כאן משום מה הוא טוען שגם בעיסוק פילוסופי ועיון, יותר טוב החלוקה למקצועות כפי שנהוג היום. ולדעתי הוא טועה, כך גם חושב האבן עזרא עקרונית, שהפילוסוף חייב להיות אדם רב תחומי. האבן עזרא מקדיש את שער הראשון של ספרו "יסוד מורא" להוכיח שרק פילוסוף רב תחומי הוא פילוסוף נכון ואמתית. הוא טוען זאת כלפי חכמי המסורת שלא לומדים שום חכמה חוץ מהמסורת שהם דומים לגמל נושא משי וכו' עיין שם.)
עוד יסוד בסיסי:
כאן הוא טוען מה שאני טוען כל הזמן. שהכסף נדפס לעמוק על ידי שעות עבודה של הפרט. הוא עוסק הרבה בעניין מהי כסף ? ומסקנתו היא באמת שהכסף נדפס בדם ובזיעה של הפרט. ולכן הוא מבקר בכל תוקף את הריבון שמשחק עם הכסף ומוריד את ערכו כל הזמן.
שאדם סמית מגיע למושג קניין קרקעות הוא כמעט לא מטפל בעניין – כפי שהתורה שם זאת ביסוד הבסיסי של קיום החברה, שחייבים חלוקת האדמה\נחלה לכל פרט בחברה ואי אפשר למכור זאת לצמיתות לעולמים – ואומר רק זאת, שכל הקרקעות כבר קניין פרטי של אנשים או החברה. כלומר הוא דן על המציאות הקיימת.
הנה אני מגיע לעיקר הדיון:
מה בעצם טוען סמית ? הוא טוען שטובת האדם הראשונית היא "עריבות חברתית" כלומר הפרט לא צדיק אם וכאשר ידאג לערבות האנושית הזו, ולא רשע אם לא ידאג לערבות האנושית הזו. הוא פשוט טיפש ולא תבוני.
ואם כך, אני שואל גם על המוסר עצמו. האם אתה חושב את עצמך צדיק עם המוסר ? או רשע באי מוסריות ? אתה בסך הכל טיפש ובלתי תבוני. הרי זה אינטרס ראשון שלך להיות מוסרי וכך זה אינטרס של כל פרט ופרט להיות מוסריים.
האם אתה עושה למישהו טובה שאתה לא גונב או לא רוצח ? הרי אם כולם יגנבו וכולם ירצחו אז אין לך קיום !!
למה צריך לתגמל מעשה טוב בזמן שזה דבר ראשון האינטרס שלך כפרט ?
למה צריך לעניש על מעשה רע שעשית, בזמן שעצם המעשה נגדך ובעצם זה העונש שלך ?
למה מעשה טוב שעושה האדם הוא נקרא צדיק ? למה מעשה רע שעושה האדם הוא נקרא רשע ? בסך הכול אפשר לומר עליהם שהם שניהם טיפשים ובלתי תבוניים !!!
מה דעתכם ?
בברכה
max maxmen
מהפכה מחשבתית חברתית 
<span dir=rtl>תגובה אחת ל“האם קיים מוסר במהותו ? (אדם סמית)”</span>