ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות

ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות

כל בר בי רב דחד יומא (תרגום: אפי' תלמיד של יום אחד) יודע שבדיני ממון ומשפט הצדק צריך להיות אבסולוטית  שזה אומר, שלא סומכים על נביא ואפי' על אלוהים וחלום ובת קול ורוח הקודש וכדומה. לשם הדוגמא: יושבים שלוש שופטים בדין ופתאום האלוהים בא אליהם או נביא או הם חולמים חלום שהאלוהים או נביא בא אליהם, ואומר להם שההוא צודק והשני שקרן. האם השופטים יכולים לפסוק זכאי וחייב על פי זה ? התשובה היא שלא, ואת זה יודע כל בר בי רב דחד יומא !!

שיהודי בא לטעון שארץ ישראל שלו, הוא בא בדיני ממון וקניין ואומר שארץ ישראל שלי. השופטים שומעים את טענת היהודי ושואלים אותו מנין זה שלך ? היהודי שיאמר האלוהים אמר לאברהם בחלום בלי להבין מה המשמעות העמוקה שבכך ?! כנראה ליהודי הזה עלה השתן לראש. יותר נכון הוא הופך את כל היהודים בכל הדורות לטיפשים והופך את התורה והיהדות לפרדוקסלי. כי אם בדיני ממון וקניינים אין האלוהים יכול להתערב ולא נביא (אפי' בדינים אחרים כמו דיני טהרה אין תורה משמים כפי שחז"ל פסקו בתנורו של עכנאי) כנ"ל, אז אייך בדרישה המרכזית של היהדות לזכותם על ארץ ישראל הם מביאים ראיה מחלום\נבואה של אברהם ?

באו נראה מה מזכה קניינים באומות ומה טוען היהודי.

1, "הפקר"  פשוט זכה מההפקר.
2, "כיבוש" כמו נמרוד ודור הפלגה.
3, "קניין"  פשוט קנה (בכסף או ערך אחר) ממי שכבש או ממי שזכה מההפקר.

היהודי יכול לטעון שאברהם זכה מההפקר, או כבש או קנה, למעשה אברהם כבש את הארבע המלכים הכובשים וגם קנה את חברון בכסף.

אבל כאן אשאל כל בר בי רב דחד יומא: שאם כיבוש מזכה קניינים אז יבוא כובש אחר וחוזר חלילה וחלילה כך שאשור ובבל כבשו את הארץ בסוף בית ראשון. אז מה הטענה של היהודי לארץ ישראל ? אם כיבוש הוא כללי המשחק שעם זה זוכים בקניין אז הנה כבשו אותכם. אתם רוצים תכבשו בחזרה וחוזר חלילה וחלילה.

מה עוד שבבל רצו שתישארו בארץ ישראל כלומר הוא כבש מדינית ולא את הקניינים עצמם של כל אחד בקרקעות שלו ולכן יכולנו להחזיק בקרקעות ולהישאר בארץ ישראל וזה מה שהנביא ירמיהו מציע לשאר העם שנשארו בארץ ישראל. גדליה בן אחיקם אמור היה להיות הנציב ולעולם לא היינו מפקירים את ארץ ישראל. אבל מה היה באמת ? הרגו את גדליה (מסיבות לאומניות) והפקירו את ארץ ישראל וירדו למצרים.

אז מה יטען היהודי עכשיו ? אוקיי יאמר היהודי שהאימפריה השלטת אחזירה את זכותינו על הארץ כלומר כוח הכיבוש של האימפריה מקנה לנו את הארץ בבית שני.

אחרי חורבן בית שני שוב לא הפקרנו את הארץ עד הרס"ג. כלומר עד הרס"ג עוד סמכות הפסק היית בידי חכמי ארץ ישראל. כלומר עוד לא הפקרנו את הארץ. אבל מאז הרס"ג פשוט הפקרנו את הארץ וזכה בו מי שזה יהיה, מההפקר.

והנה שוב במאה האחרון כבשנו את ארץ ישראל. לכאורה אם אנו בדעה של האומות שכיבוש מזכה לנו את הארץ אז דיי לנו בכך. ומחר יבוא כובש יותר חזק ואז אין לנו טיעון הרי אם אנו בחשיבה שכיבוש מקנה קניינים אז לא תהיה לנו על מה לבכות.

אבל כל בר בי רב דחד יומא יודע שהיהודי זועק בכל הדורות שארץ ישראל שלו בלי קשר לכיבוש והפקר וקניין בכסף, כלומר ארץ ישראל שלו לנצח. ואז שאלנו לעיל האם עלה לו השתן לראש ?? מזה האלוהים אמר לאברהם בחלום ? ואפי' שהאלוהים אמר ונתן לו לבסוף על ידי כיבוש יהושע או על ידי כורש הכובש בבית שני, אז הפקרנו אותה בימי הרס"ג אז מה אנו רוצים כאן ? אפי' אם נהיה טיפשים ונאמר שהאלוהים יכול להתערב בדיני צדק ומשפט = ממון וקניינים ?! אז הפקרנו אותה בזמן הרס"ג !! אז יש לנו לחכות לאלוהים שיאמר לכל העולם שאני נותן שוב את ארץ ישראל ליהודי, דבר שלא יקרה לעולם ואפי' שיקרה אפשר להפקיר אותה כמו בבית ראשון ואז שוב אין לנו את הארץ לנצח. וכפי שאמרתי לעיל על פי היהדות כנ"ל אפי' יבוא האלוהים, זה לא עוזר בכלל כי אי אפשר לפסוק על פיו בדיני ממון וקניינים. אז נשארנו פרדוקסליים לגמרי.

אני מקווה שברור לנו את הפרדוקס. ולכן חייבים להזהיר ולומר.

כל יהודי תלמיד חכם (אינטלקטואל בל"ז) שחי בפרדוקסליות הזו ?! פשוט לא היה בימיו אפי' בר בי רב דחד יומא. פשוט בושה וחרפה והוא מחלל את היהדות ואת התורה ומחלל את כל יהודי הדורות. עדיף היה שנהפך שלייתו ברחם אמו.

ובכן מהי החשיבה הבסיסית של היהדות שגורמת ליהודי לטעון שארץ ישראל שלו בלי קשר לכיבוש קניין והפקר – שלושת הדברים שהדוגמטיים חושבים שמזכים לאדם קניינים.

ובכן חז"לנו עונים על השאלה הזו במליצה: למה לא התחילה התורה מהחודש הראשון לכם ראש חדשים ? כלומר למה התורה היא לא ספר חוקים ? למה התורה היא ספר היסטוריה ולא ספר חוקים כמו כל חוקה באומות ?

משיבים חז"ל שבאים הגויים לטוען שכבשנו את ארץ ישראל כלומר אנחנו גנבים\כובשים. כלומר הגויים טוענים בצדק שאם כיבוש מזכה ?! אז כבשנו בחזרה בימי בבל ואם אתם היהודים לא מכירים בכיבוש אז אייך כבש יהושע את הארץ ? הרי בני יעקב הפקירו את הארץ לטובת מצרים להיות אצל האח העשיר יוסף ואנחנו זכינו בו מההפקר, ואתם באים לכבוש ? הרי אם כיבוש מזכה קניינים כנ"ל אז כבשנו בחזרה בימי בבל. ואם כיבוש לא מזכה, אז אייך יהושע כבש אחרי שהפקרתם את הארץ לטובת הירידה למצרים אצל האח העשיר יוסף ?!

לטיעון הזה, חז"ל מסבירים למה התורה היא ספר היסטוריה, למה התורה מתחילה מאב הקדמון של כל האנושות.

בתחילה היה אדם אחד. ועד אלף שנה לא היה קניינים כלומר עד המבול בני אנוש עוד לא המציאו את המושג קניין ולכן כל עמל של האדם היית לריק כי אחרים לקחו ממנו את עמלו ולכן הם לא שרדו = המבול = אנרכיה ואנדרלמוסיה.

מה שהתורה אומרת כאן היא שהפקר לא מזכה קניינים כי נגיד זכינו בכל העולם מההפקר, ובכל רגע נולד ילד וילדה אז אייך יש להם את הטבע ? אם נאמר ירושה, אז יש ממזרים ויש שאביו לא יכתוב לו ירושה, בקיצור אלה לא ישתקו ויתחילו עם כיבוש בכוח ודיי בצדק הרי "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" אז שוב אנדרלמוסיה ואנרכיה ומבול. לכאורה האב הקדמון חלם שבניו ונכדיו יהיו אנשים טובים כך שלא צריך קניינים והעולם כולה שייך לכולם ביחד. אבל המציאות הביא לנו את המבול ולכן נח ובניו יודעים שהפקר לא מזכה ולכן ממציא את החלוקה בגורל וממציא את הירושה כך שהקניין נכון גם לחיים וגם לנולדים בכל רגע. (נשאר רק הבעיה של הממזרים שאביהם מתכחשים לקיומם. ולכן אומרים חז"ל שבעתיד יתירו ממזרים, אייך ? פשוט בדיקה די אן איי שהאבא לא יכול להתכחש לבנו וחייב לתת לו ירושה. או כמו כל גר – על פי יחזקאל – מקבל נחלה ככה גם כל ממזר מקבל נחלה)

שוב: הפקר לא מזכה, כיבוש לא מזכה, וקניין לא מזכה. בלי חלוקה בגורל לכל בני אנוש וירושה לכל נולד בכל רגע לאנושות ?! אין קניינים במציאות. וזה לא שאלה של סדר טוב או לא סדר טוב זה לא שאלה של מוסר וערכים. אם אין הסדר הזה אז יש כיבוש וקניין בכסף וקניין מההפקר ואז רוב בני אנוש נולדים בלי הטבע ומשם למבול קצרה הדרך. היהודי שחשיבתו היא חשיבה דורית כלומר חשיבה לדורי דורות לצאצאיו האישיים שלו, הוא לא יכול לחשוב על קניין בכיבוש שמחר יבוא חזק ממנו ויכבוש אותו או את זרעו, הוא לא יכול לחשוב על הפקר כנ"ל והוא לא יכול לחשוב על קניין בכסף כי מחר יבוא עשיר וקונה ממנו או מזרעו את נחלתם ויישארו בלי הטבע ואז "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" ושוב חזרנו למבול.

זה מה שהתורה אומרת בסיפור ההיסטורי: תחזור לאב בקדמון (היום בתיאורית האבולוציה החשיבה הזו חוזרת לאנושות ב"ה כך שנבין אייך המוסר והצדק והמשפט הומצאה באנושות) ותבין מה הטיעון של היהדות על איזה יסודות עומדים החשיבה היהודית האבסולוטית והנצחית ותבין למה היהודי דורש את ארץ ישראל.

אחרי שתבין את כל זה תבין מה חז"ל אומרים לעומק, שבלי הסיפור ה'בראשית של האנושות = האב הקדמון היחיד שכל בני אנוש צאצאיו ?! אתה לא תצליח להבין את המוסר והערכים ואת הצדק והמשפט והקניינים וכמובן לא תבין למה הנביאים היו נביאי זעם. בעצם שום מצווה ושום נבואה לא תבין לעולם ותישאר בור ועם ארץ גמור. ומי כבר מדבר שנהיה גם בורים במושג אלוהות.

ובכן אברהם זוכה בארץ ישראל השלמה בירושה מחלוקת נח לבניו בגורל, ולכן אברהם מקבל את ארץ ישראל. אבל אברהם שואל את האלוהים במה אדע כי ארשינה ? כלומר אברהם מאמין שילדים תהיה לו כלומר עם התבונה אפשר לנצח את העקרות הנה יש דודאים ועוד (היום עם התפתחות הרפואה אין כמעט עקרות. היום התבשרנו על היריון מוצלח של אישה שעברה השתלת רחם. לימים – סוף אלפיים ושמנה עשרה – התבשרנו גם על לידה מוצלחת), אבל דווקא בירושת הארץ לצאצאיו הוא מפקפק ? נכון הוא מפקפק כי הרי ברעב אפשר להפקיר את הארץ כמו שהוא בעצמו ירד למצרים בעת רעב ואפשר גם לכבוש אותה כמו בבל וכורש ויוון ורומי ועוד ?! בקיצור זרעו יתבוללו באומות ואין מצב שהם יורשים את הארץ. ולכן האלוהים מבטיח לו שזרעו יחזרו לארץ כל הזמן. ואייך ידעו שהם זרעו ויש להם ארץ מהחלוקה של נח לבניו ?! התשובה "ברית מילה" !! ברית מילה הוא השומר על התבוללות באומות כך שכל יהודי יודע שהוא זרע אברהם והוא דורש את ארץ ישראל מהחלוקה ההיא.

נסכם:

שהיהודי אומר שהאלוהים נתן לנו את ארץ ישראל, הוא אומר שאין קניין מהפקר ואין קניין מכיבוש ואין קניין בכסף. כי כולם לא קניינים נצחיים לדורי דורות ולכן לצאצאיו לא תהיה את הטבע ולכן לא ישרדו. וכן כל אדם באומות, הוא באותו מצב לא שרידותי נצחי, אם הוא דוגמטי בחשיבתו שקניין אפשרי בכסף או בכיבוש או מהפקר. אדם שמקים משפחה ומוליד ילדים בלי החשיבה הבסיסית הזה ?! הוא מוליד ילדים לאבדון. כי הוא לא יכול לחשוב דור אחד שמאפשר לו שרידות עם עשירות או גיבור כובש או נוכל וגנב. כי על זו הדרך כל צאצאיו שתצא ממנו בעתיד, יתנהגו אחד מול השני בדיוק כמו שהוא מתנהג עכשיו מול הזולת בדיוק מה שקרה לאב הקדמון התנכי והאבולוציוני.

על פי החשיבה הבסיסית של היהדות כל אדם בהווה הוא אב קדמון התנכי לכל צאצאיו הוא לנצח (הרי כל העבר מת וההווה זה הוא עכשיו, והעתיד תלו בו האם יהיה נצחי על ידי צאצאיו)  ואם הוא רוצה להקים משפחה אז הוא חייב כבר בהווה, צדק ומשפט ודיני ממון וקניינים, צודקים ואבסולוטיים = אלוהות = אלוהי ישראל. אחרת תצא ממנו מה שיצא מהאב הקדמון התנכי (תפנימו את הדבר העמוק והפשוט הזה ותהיו מאושרים עלי אדמות) שכל זרעו הם זאבים אחד לשני.

עכשיו נבין את שירת משה למי שלא מבין מהו אלוהי ישראל ומשמעותו.

דברים פרק לב
(ו) הֲ־לַיְקֹוָק֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ:
(ז) זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ:
(ח) בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
(ט) כִּ֛י חֵ֥לֶק יְקֹוָ֖ק עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ:

שוטי עולם אומר משה רבינו לאלה שמכחישים את אלוהי ישראל. "ה'לשם תגמלו זאת ?! עם נבל ולא חכם, הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך" כל קיומך יהודי טיפש הוא כי "הוא קנך הוא עשך ויכננך" זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך וזקניך ויאמרו לך "בהנחל עליון גוים" מהי "בהנחל גויים" ? חלוקת כל הארצות על ידי נח לבניו בגורל !!! אז עם התבונה (החלוקה ההיא) הזה של נח, הוא אלוהי ישראל קנה אותנו ועשה אותנו וזה תוקף קיומנו הנצחית = "ויכננך" "כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו" (חז"ל שואלים האם אנו נחלתו של האלוהים או האם הוא נחלתינו ? וחז"ל משיבים  שהוא האלוהים נחלתינו !! והבינו את עומקם של דברים)

לסיום:

בכל רגע נתון בהווה אין קניינים לא מהפקר ולא מכיבוש ולא מקניין על ידי כסף או ערך אחר. כי הקניין לא עומד מכוח עצמו כלומר יבוא כובש חזק יותר או יבוא עשיר יותר. ולכן בחשיבה דורית לדורי דורות של כל מקים משפחה ?! ברור לו שבלי חלוקה וירושה אין לו להקים משפחה. הפרט היהודי אומר לכל הגויים שכל זמן שלא עושים חלוקה מחדש בהווה ?! אני דורש את החלוקה של נח !! נכון שלכם אין ירושה מהחלוקה ההיא כי האומות התבוללו ביניהם. אבל לנו יש את "ברית המילה" שמוכיח שאנו היורשים של אברהם. אתם לא מכירים בזה או מכחישים שהיה היי פעם חלוקה ?! אוקיי אפשר לכבד את הפיקפוק שלכם אבל אם כך תחלקו עכשיו את הארצות לעמים והעמים לפרטים כמו שהיהדות טוענת. כלומר בכל מקרה היהודי וכך כל גוי תבוני בעמים טוענים שבלי חלוקה וגורל וירושה ?! אין מוסר וצדק ומשפט אבסולוטית\אלוהית. וכל נבואות הזעם תתגשם בכל כמה דורות כפי שאנו רואים בכל ימי ההיסטוריה. ולכן כל ההולדה שלנו היא לריק ולאבדון.

שהתורה אומרת שהאלוהים נתן לאברהם ? התורה אומרת "בהנחל עליון גויים" כלומר אייך נתן האלוהים לאברהם את הארץ ? על ידי החלוקה האלוהית של נח ובניו על ידי גורל !! ואם רק זה הוא קניין אלוהית ונצחית. אז לעולם היהודי דורש את ארץ ישראל. כי אי אפשר להפקיר את הארץ ואי אפשר למכור אותה לעולם ואי אפשר לכבוש אותה לעולם אי אפשר לוותר עליו לעולם ולתת מתנה בשביל שלום (אפשר בשביל שלום להחזיר שטחים אבל לעומק זאת שטות הרי שהגויים יסכימו לחלוקה מחדש או לחלוקה הישנה אז שוב יחזירו את המתנה מרצונם החופשית כי זה הצדק האמיתי. כלומר שהמצב של "ותמלא הארץ דעה את השם" יבוא לבסוף, אז יבינו כל גויי עולם שהארץ לא למכירה ולא למתנות). כלומר היהדות לא מכירה בסוגי הקניינים האלה.

עכשיו נבין שאין כאן שום פרדוקסליות ח"ו. כי גם עצם הזכייה בארץ ישראל, זכינו על ידי צדק אלוהית שזה משמעותו העמוק ש"האלוהים נתן לאברהם" את ארץ ישראל. זה לא חלום או נבואה או התערבות האלוהים הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי רח"ל. אין היהודי מאמין באלוהים שלהם כלל וכלל. הרי בדיני צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ?! לא עוזר נבואה וחלומות כפי שהסברנו בהתחלת המאמר !!

אני מקווה שהצלחתי להסביר את הנושא בטוב טעם.

בברכה

Max maxmen

‫מהפכה מחשבתית חברתית‬‎

להשלמה כדאי לראות גם את הפוסט הזה ה'רש"י הראשון בתנ"ך = הליבה היהודית הבסיסית

 

==========================================================

סיפורו של הפוסט החשוב הזה = דרך השתלשלותו

ובכן פתחתי אשכול חדש בעצכ"ח (ב- 04/10/2014 22:13:23) בנושא עולם הבא האמיתי בניגוד לאלה שחושבים שעולם הבא החז"לי מדובר על חיים אחרי המוות והנה דברי שכתבתי שם

רבי יהושע בן לוי לא אזל לבי אבלא אלא למאן דאזיל בלא בני.
תרגום: רבי יהושע בן לוי "לא הלך לבית האבל אלא למי שנפטר בלי להשאיר ילדים"  (מועד קטן כז ב')

ירמיהו הנביא אומר 

(ירמיהו פרק כב פסוק י )  "אל תבכו למת ואל תנדו לו, בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו" 

יש הרבה פשטות ודרשות חז"ל על הפסוק  העמוק הזה, אבל בפשטות ירמיהו אומר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" ולכן מה הטעם לבכות אדם שזרעו קיימים ? כל אדם שהוא חיי על ידי זרעו ?! הוא בחיים כמו שחז"ל אומרים על יעקב אבינו שלא מת.

האבן עזרא אומר שלמי שיש חלק\נחלה בארץ ישראל, הוא בן עולם הבא. לעומק הוא אומר מה שהנביא אומר כאן, שצריך לבכות אדם שגר בחוץ לארץ כי אז הוא אדם מת אפי' שיש לו שם בנים. כי שם הוא תחת אליל הכסף ואליל הקניינים, מה שאין כן הגר בארץ ישראל שיש לו נחלה על ידי חלוקת יהושע בגורל ?! הוא בן עולם הבא ולכן אין טעם לבכות את האדם המת בארץ ישראל. ולכן אומר הנביא "בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו"

כל זה נכון כל זמן שבארץ ישראל מחלקים את הארץ לפרטים ולכל נולד. אבל כל זמן שבארץ ישראל שולטים אלילי הכסף והקניינים ?! אין הבדל בין ארץ ישראל לשאר הארצות !! כך שכל הגר בארץ ישראל הוא מת והוא לא בן עולם הבא ח"ו.

אבל כאן בא רבי יהושע בן לוי ואומר שלמי שיש בנים מבוטחת לו עולם הבא כלומר הוא בחיים ואין טעם להתאבל עליו. לכאורה אפי' בחוץ לארץ. התשובה היא שבאמת זה כך שכל זמן שאנו בגלות תחת אלילי הכסף והקניינים ?! אז אין לנו להיתלות אך ורק על הילדים אבל ברור על פי הנביא שרק בארץ ישראל בתנאים שלא נעבוד אלילים (אליל הכסף ואליל הקניינים ואליל החברה = הלאום), אז נזכה באמת להיות בני עולם הבא = בני חורין שחיים לנצח על ידי זרעינו.

לעומק יש לנו שני דברים שלומדים כאן. 1, החשיבה של תורה והנביאים וחז"ל היא שאין באמת חיים אחרי המוות 2, שאין לך בן חורין בלי הטבע וירושה כך שכל נולד נולד עם הטבע. לעומק חירות האדם המודרני היא קלישאה ותו לא. כי בלי הטבע האדם הוא מת = זמני ולא נצחי = לא בן עולם הבא.

לסיום:
שני תנאים לבן עולם הבא ובן חורין: 1, צאצאים 2, הטבע.
ירמיהו הנביא מדבר על הטבע ורבי יהושע מדבר על ילדים. ולמעשה שניהם מדברים על אותו דבר וכל אחד מדגיש אחד משני התנאים האלה.

מה דעתכם ?

בברכה
א גוט קוויטעל

max maxmen

==============================

מכאן הדיון מתחיל

הרב מיימוני (אחד ממנהלי הפורום) כתב

מקסמן היקר והזריז (גם בפתיחת אשכולות)

למדתי במשך הזמן להכיר את מה שמכנים כאן "תורת מקסמן", אם כי אולי כדאי היה לסכם את העקרונות במספר מצומצם של משפטים ולהפריד בין הסיכום לבין ההוכחות והביאורים והשיכנועים.

כיון שאיני בקיא לגמרי בתורתך, אוכל להתייחס רק למה שקראתי כאן.

כאן אתה מביא מספר מקורות שלטענתך תומכים בתיאוריה המרכזית שלך. ששנים מעקרונותיה מובאים כאן:

אין עולם הבא או חיים לאחר המוות במובן הרגיל של המילים האלו.

החברה האנושית, כלומר כולנו, חיה מתוך כפיפות לעושר. והפתרון הוא כנראה לחלק הכל בין הכל.

המקורות הם:

ר' יהושע בן לוי לא היה הולך לנחם אבלים אלא אצל מי שנפטר בלא ילדים.

האם זה באמת מפני שאדם כזה לא נשאר ממנו כלום, לא חיים לאחר המוות כי לדעתך אין, ולא ילדים כי אין לו, ולכן יש צורך בניחום רב מתמיד?

או מסיבה פשוטה יותר: כאשר אין ילדים, באמת הכאב גדול יותר, וזה לא קשור כלל לשאלה אם יש או אין חיים לאחר המוות. בלי ילדים העצב תמיד גדול יותר ואין צריך להסביר יותר.

כאשר ירמיהו קרא לעם לבכות לזה שהלך, כוונתו היא שיפה – יחסית, כמובן – היה גורלו של יאשיהו שמת כגיבור בקרב מזה של בנו שיצא לגלות ויסבול שם ולא יחזור. ואיתו יתנפצו תקוות העם. (זהותו של היורש נתונה במחלוקת מפרשים ואכן זו שאלה סתומה אבל אנו פטורים מלהתייחס אליה). ומה לזאת ולחלוקת ממון בין תושבי הארץ? וכי הבעיה שלהם אז היתה אך ורק הפער בין העניים לעשירים?

לא שזו לא בעיה, אבל האם זה הדבר שבא ירמיהו לומר? תמהני.

לגבי האיחול שלך, תמיד נעים לקבל איחול, אבל תוכן הדברים מתבסס על אמונה זוהרית בכך שיום הכיפורים אינו עדיין סיום ימי הדין והתשובה, אלא יש עדיין זמן נוסף. כל זה קשור במיתוס מאוחר, עד כמה שידוע לי, שמופיע ראשונה בזוהר. ולי אישית לא ניחא באיחול כזה שסותר את דברי חז"ל.

שנה טובה וחורף טוב לכולנו

===================

אני כותב להרב מיימוני

 

 

הרב מיימוני היקר:

שכחתי פשוט לכתוב שרבי יהושע דורש את הפסוק של ירמיהו. כך שאם לא הייתי שוכח אז לא הייתי טורח אותכם לשאול את שאלתכם.

הנה ברשותכם הגמ' במקור לשיפוטכם

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כז עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי – על מת אחר הוא בוכה. ההיא איתתא דהות בשיבבותיה דרב הונא, הוו לה שבעה בני. מת חד מינייהו, הוות קא בכיא ביתירתא עליה. שלח לה רב הונא: לא תעבדי הכי! לא אשגחה ביה. שלח לה: אי צייתת – מוטב, ואי לא – צבית זוודתא לאידך מית. ומיתו כולהו. לסוף אמר לה: תימוש זוודתא לנפשיך, ומיתא. אל תבכו למת ואל תנדו לו, אל תבכו למת – יותר מדאי ואל תנדו לו – יותר מכשיעור. הא כיצד? שלשה ימים – לבכי, ושבעה – להספד, ושלשים – לגיהוץ ולתספורת. מכאן ואילך – אמר הקדוש ברוך הוא: אי אתם רחמנים בו יותר ממני. בכו בכו להלך, אמר רב יהודה: להולך בלא בנים. רבי יהושע בן לוי לא אזל לבי אבלא אלא למאן דאזיל בלא בני, דכתיב בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו. רב הונא אמר: זה שעבר עבירה ושנה בה. רב הונא לטעמיה, דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר. אמר רבי לוי: אבל שלשה ימים הראשונים – יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין שתי (יריכותיו) +מסורת הש"ס: [כתיפיו]+, משלשה עד שבעה – כאילו מונחת לו כנגדו בקרן זוית, מכאן ואילך – כאילו עוברת כנגדו בשוק. 

עוד גמ' שמקשרת בין הדברים.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קטז עמוד א

אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו – הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה, כתיב הכא: והעברתם את נחלתו, וכתיב התם: יום עברה היום ההוא. אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים – רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר: כל שאינו מניח בן, וחד אמר: כל שאינו מניח תלמיד. תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד, דאמר רבי יוחנן: דין גרמיה דעשיראה ביר, תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד. ומדרבי יוחנן אמר תלמיד, רבי יהושע בן לוי אמר בן, והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני, דכתיב: בכו בכה להולך, ואמר רב יהודה אמר רב: להולך בלא בן זכר! אלא, רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד. ומדר' יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד, רבי יוחנן אמר בן, קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן! לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה. (סימן: הדד עני וחכם) דרש רבי פנחס בן חמא, מאי דכתיב: והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב שר הצבא? מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה, וביואב נאמרה בו מיתה? דוד שהניח בן – נאמרה בו שכיבה, יואב שלא הניח בן – נאמרה בו מיתה. ויואב לא הניח בן? והכתיב: מבני יואב עובדיה בן יחיאל! אלא, דוד שהניח בן כמותו – נאמרה בו שכיבה, יואב שלא הניח בן כמותו – נאמרה בו מיתה. דרש ר' פנחס בן חמא: קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות, שנאמר: חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי, וקא אמרי ליה חבריה: השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני. דרש ר' פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנא': חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה.

====================

תגובת הרב מיימוני

מקסמן

טוב מאד.

הצער של מי שאין לו בנים הוא גדול יותר.

מוסכם.

אבל היכן מצאנו כאן את שני העקרונות של תורת מקסמן, שאין חיים לאחר המוות ואין ארץ ישראל אלא גולה כאשר יש פער בין עשירים לעניים?

יש שיטת פרשנות שמופיעה בגמרא ואפשר לקרוא לה "מאי לאו". אתה משתמש בה כך, עד כמה שהבנתי.

ירמיהו מקונן על מי שמת בלי בנים. וגם ר' יהושע בן לוי.

מאי לאו? בגלל שאין חיים לאחר המוות ואם היה לו בן היה לו ממשיך וזה מעין חיים נמשכים אבל אין לו.

ועל זה עונים כמו בגמרא: נכון, אפשר כמוך, אבל אפשר גם אחרת. יש חיים לאחר המוות אבל הכאב עדיין גדול בלי ילדים. ופשוט.

==================

תשובתי להרב מיימוני

טוב: טעות שלי לכתוב דברים בלי הקדמה, אני יוצא בהנחה שכל אחד מכיר את המקורות ומבין על מה אני מדבר.

ירמיהו אומר שאין לבכות על מת. למה אין לבכות על מת ?
ועוד הוא אומר שיש לבכות על מי שעוזב את הארץ .למה מי שעוזב את הארץ צריך לבכות עליו יותר משמת ? למה עזיבת הארץ יותר ממוות ? ולמה ירמיהו לא רואה במוות אסון ?

באים חז"ל – רב יהודה – ואומרים שהכוונה להולך = בלי בנים. כלומר על מת עם בנים לא צריך לבכות אבל על הולך בלי בנים צריך לבכות.

איפה חז"ל רואים בפסוק לעיל את הדבר הזה ? מנין להם לדרוש דבר כזה רחוק בזמן שהפסוק עצמו אין לו פשר ועוד להעמיס עליו נושא (מת בלי בנים או עם בנים) שלא קשור בכלל ?
ירמיהו מדבר על למות בארץ ישראל לבין למות בחוץ לארץ שעל המת בארץ ישראל לדעתו לא צריך לבכות, וצריך לבכות על מי שעוזב את הארץ כי ימות שם. אז מה ההבדל בין למות בארץ ישראל לחוץ לארץ ?
אז אייך נכנס כאן ההבדל החז"לי בין המת עם ילדים למת בלי ילדים ?

התשובה היא שחז"ל היו תלמידים של מקסמן, שהם ראו את הפסוק בירמיהו והבינו כפשוטו שירמיהו מדבר על אדם, שאדם בלי הטבע הוא מת = הגר בחוץ לארץ. ואדם עם הטבע חיי לנצח. וכמובן בלי ילדים אין על מה לדבר שהוא מת גם בארץ ישראל וק"ו בחוץ לארץ שאין לו את הטבע.
ולכן דרשו חז"ל שהמת בלי בנים עליו צריך לבכות. אבל המת עם ילדים ?! מה זרעו בחיים אף הוא בחיים !!!

לגבי עשירות ועניות:

עשירות ועניות הם גורל\מקרה. כמו בכל גורל\מקרה, אנו בהסתר פנים. שזה אומר שאין שם את אלוהי ישראל כי אנו תחת המקרה הגורל.
כל תוקף הגר בחוץ לארץ אין לו אלוהי, בא לומר בדיוק זה שיהודי שגר בחוץ לארץ הוא תחת המקרה.
ומה הבעיה במקרה ? הבעיה היא כמובן שאין לו ביטחון האם יהיה לו את הטבע או לזרעו בהמשך תהיה להם את הטבע. ולכן אין לו סיבה להוליד ילדים הרי למה להוליד ילדים אם לא תהיה להם את הטבע ? יכול הוא להיות עשיר מופלג היום ואפי' דור אחד או שנים אבל הוא תחת המקרה.

בארץ ישראל יש לו נחלה שאי אפשר למכור אותו לצמיתות שזה אומר כל אדם נולד עם הטבע על ידי ירושה.
בארץ ישראל יש לו אלוהי ולמה ? כי אלוהי ישראל דואג לו לטבע לו ולזרעו עד עולם.
"אפס כי לא יהיה בך אביון" היא המציאות של ארץ ישראל.
זאת הסיבה שבני ישראל דורשים את ארץ ישראל. כי אלוהי ישראל לא מכיר בכיבוש (בני ראובן וגד לא מביאים ביכורים) ולא מכיר בקניינים "כי לי הארץ", כי בשניהם אין לך קניין באמת. כיבוש: יכול לבוא מישהו יותר חזק ממך ולכבוש אותך או את זרעך. קניין: יכול עשיר יותר ממך לקנות ממך את מה ששלך וילדיך נשארים בלי הטבע.
נח שהמציא את הקניין על ידי החלוקה בגורל לבניו, המציא יחד עם הקניין את הירושה הרי אי אפשר לחלק את הארצות בלי לקחת בחשבון את הנולדים בכל רגע לטבע. הרי הנולדים לא מחויבים להכיר בקניינים ובחלוקה של אבותיהם ולצאת לכיבושים,
כי הם לא מחויבים לצו של לא תגנוב הרי לא תגנוב הומצא מיד אחרי שהומצא החלוקה והקניין על ידי נח, ולכן ושוב חזרנו למבול.
על כן הומצאה הירושה.
ולכן אלוהי ישראל מכיר אך ורק בחלוקת נח לבניו על ידי גורל + הירושה.
במצב כזה אין לעולם עניים. אפס כי לא יהיה בך אביון. זה הסיבה היחידה שהיהודי דורש את ארץ ישראל. כי בארץ ישראל הוא תחת אלוהי ישראל, בתנאי כמובן שהארץ מחולקת לפרטים.

לסיום:
אלוהי ישראל דואג עם התבונה שלא יהיה אביון. ולא שיש ח"ו אלוהי הבייביסיטר שדואג לכך.
כל תוקף איסור עבודת אלילים בא מהסיבה הפשוטה שתחת האלילים אנו תחת המקרה. ואלוהי ישראל לא נותנת לנו להיות תחת המקרה כי שם הוא לא נמצא = הסתר פנים.

ועוד כתבתי להרב מיימוני שם

הרב מיימוני היקר:

בחז"ל יש מחלוקת האם אדם נידון בראש השנה או בכל יום או בכל רגע.
באשכול של אייזין היקר ("מתי הוא יום הדין ?") הוא מביא את המחלוקת ושאול בצדק אם כך מתי יום הדין ?

הסברתי לו שם והנה דברי משם.

ליודעי חן צריך להיות ברור ההבדל. (בין השיטות בחז"ל)
שראש השנה נידונים החקלאיים כלומר מדובר על ימים שהאדם היה מחובר לטבע.
בכל יום נידונים האדם שהוא תחת אליל הכסף. (= דת הקפיטליזם שזה אומר שאין לך בטבע כלום בלי כסף)

אפשר גם תחת אליל הכסף לעשות הבחנה בין עצמאי לשכיר.
עצמאי נידון בכל ראש השנה (וכאן הראש השנה זה שרירותית כפי המחזור המסחרי ולא כפי העונות השנה כמו אצל החקלאים ששם ראש השנה באמת תשרי\סתו)
והשכיר נדון בכל יום, כלומר כל יום אפשר לפטר אותו והישאר בלי פרנסה.

ובכן הרב מיימוני היקר.
למעשה לרוב רובו של האנשים אין הם נידונים בראש השנה, רק נידונים בכל רגע כי בכל רגע יכולים להפסיד את כספם כך.
לא כן אדם שמחובר לטבע שהוא נידון בראש השנה בסתיו כי אז מתחיל השנה החקלאית ולכן מברכים אותו בשנה טובה.
אדם רגיל צריך לברך כל יום מחדש.
כך שאני לא רואה בעיה עם הזוהר בכלל ולא עם האיחולים של הזוהר הרי במילא כאמור האדם נידון בכל רגע בזמן שהוא תחת אליל הכסף.

==============================

ואז כתבתי את הפוסט החשוב הזה ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות והקדשתי אותו להרב מיימוני.

בהמשך שם כתבתי מאמר שלם של מקורות לפוסט ועל חשיבת היהדות בכלל והנה דברי משם

בקשו ממני להרחיב עם מקורות כלפי המאמר לעיל "ארץ ישראל" שהקדשתי להרב מיימוני.

אז אני הביא קצת מקורות חז"ל והסביר את מליצתם בפשטות.

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן ד"ה שמע ישראל, זש"ה

"שמע ישראל, זש"ה חלקי ה' אמרה נפשי (איכה ג' כ"ד). מהו חלקי ה'. אלא בשעה שחלק הקדוש ברוך הוא את עולמו לאומו' העולם, שנא' בהנחל עליון גוים (דברים ל"ב ח'), ונטלה כל אומה ואומה ובחרה לה אלוה, מי שבחרה לה למיכאל, מי שבחרה לה לגבריאל, מי שבחרה לה לשמש ולירח, אבל ישראל בחרו להם הקדוש ברוך הוא, שנא' כי חלק ה' עמו (דברים ל"ב ט'), וכתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו (תהלים קל"ה ד'), אמ' הקדוש ברוך הוא, אתם בחרתם אותי, אף אני בוחר בכם, שנא' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב ט'). וביום מתן תורה קרע הקדוש ברוך הוא את השמים והראה לישראל מה שיש למעלן. ר' פנחס ור' לוי בשרשב"ל קרע להם הקדוש ברוך הוא ז' רקיעים, וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים שנא' אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת (שמות כ' ד', ועיין דברים ד' ל"ט). אמ' להם ראו שאין אחר עמי שנא' אתה הראית לדעת (דברים ד' ל"ה), וידעת היום (דברים ד' ל"ט) וגו', מקבלין אתם מלכותי עליכם,? מבקשין אתם לבחור לכם אלוה,? כשם שבחרו כל האומות מן המלאכים שהם משמשין אותי אלף אלפין בחרו לכם מהם, אמרו לו ואתא מרבבות קדש (דברים ל"ג ב'), אתה הוא אלהינו ואתה חלקנו ואתה קדש, בשביל כך אני מייחדת אלהותו ומלכותו עלי שני פעמים, בכל יום ויום אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"

ובכן מסבירים חז"ל במליצתם שברגע שנח חלק את הארצות בגורל כל אומה בוחר לו אלוהי. מה משמעות בוחר לו אלוהי ? ומה ההבדל בין לבחור את המשמשים לבין לבחור את אלוהי ישראל ?

ובכן כל אלוהי שהם המשמשים (במליצת חז"ל) בעצם מדובר על סמכות חיצונית, הדבר כשלעצמו של קאנט למשל. שזה אומר, שיש משהו בחוץ שהוא הדבר כשלעצמו ואנו עבדים לו. או למשל חוקי המשחק הכלכליים בדת הקפיטליזם. הדת אומרת שיש ביקוש והיצע והיד הנעלמת תדאג לאיזון. אותו דבר כל חוק טבע אם האדם נכנע לו ?! הוא בעצם עבד למשמשים !! מי כבר מדבר על אדם שנכנע לזולתו ולקבוצת אנשים = חברה = לאום, שהוא עבד לשרים כפי המליצה של חז"ל במקום אחר (שמות רבה) "מה עובדי כוכבים בשרים אף אתם בשרים שנאמר הנה אנכי שולח מלאך"

האם יש את הדבר כשלעצמו ? חז"ל אומרים בוודאי הרי הם המשמשים (= אמצעים) אבל היהודי חושב שהם רק אמצעים ולא שהוא הנכנע לו ועבד לו. אבל אולי יש בחוץ בשמים מישהו ומשהו שהוא פשוט שולט בנו ואין אנו בני חורין ?! (כלומר אולי יש את הדבר כשלעצמו איפה שהוא בחוץ והוא שולט והכל דטרמיניסטי וקבוע מראש) ולכן אומרים חז"ל שאלוהי ישראל (התבונה הבסיסית של התורה) פתח להם את השמים ואמר להם הנה אין כאן כלום חוץ מחרסים כחרס אדמה כמו שאומרים חז"ל במקום אחר (אליהו זוטא) "מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובני גלו ולא בקשתם עליהם רחמים, ולא עוד אלא (היו) [שהיו] באין מלכי מזרח ומערב ומניחין כתריהם (בראשיכם) [על ראשיהם] ומשתחוים לכם ולא אמרתם אנחנו חרסים כחרס אדמה אל תשתחוו לנו, ומניין שנקראו כן, שנאמר האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט' ז')"

חייבים להבין מה זה אלוהי בכלל. אלוהי זה סמכות. השאלה מיהו הסמכות ? כל אלוהי יש לו את השיטה שלו (ובדרך כלל מדובר על שיטה דטרמיניסטית ולכן הם עבדים לו). הסמכות שלנו היא הבינה האחדותית שנטע בנו האלוהים האחדותי. ולכן אומרים חז"ל "(יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא "יותר מן התורה", שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום ! שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"  (אותיות דרבי עקיבא)

כל שיטה חברתית בעצם היא סוג אלוהי כל שיטה מדעית בעצם היא סוג אלוהי. כלפי השיטות המדעיות אומרים חז"ל במליצתם שאין שם בשמים כלום רק אדמה. לגבי שיטות חברתיות אומרים חז"ל "אתם בחרתם את עגל הזהב ? שזה לעומק ביקשתם שרים בשר ודם = מלכות ?! ולכן "מה עובדי כוכבים בשרים אף אתם בשרים שנאמר הנה אנכי שולח מלאך"(שמות רבה)

עם ישראל משיב לשני סוגי אלוהי לעיל, שאנחנו דינמיים ונצחיים בדיוק כמו אלוהים כמו שהוא בן חורין מכל חוק ככה אנו בני חורין מכל חוק טבע ומכל חוק אנושי כלומר אלוהי העמים שהם בסך הכל משמשים כאמצעי לנו ולא ההפך שאנו עבדים להם. אין באמת הדבר כשלעצמו (ביקום דינמי אין דבר כזה. הסברנו את זה במקום אחר) ואין באמת לאום חברה מדינה, הכל דמיון שיכול להיות כמשמשים = אמצעיים לבני חורין. וכך חז"ל מסבירים את זה במליצתם (שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לב ז) "ד"א הנה אנכי שולח מלאך הה"ד (שם /תהלים/ פב) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם כשעמדו ישראל בסיני וקבלו את התורה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות על כל עובדי כוכבים יש לך רשות בהם ועל אומה זו אין לך רשות בה שהם חלקי כשם שאני חי וקיים כך בני קיימין שנא' (דברים לב) בהנחל עליון גוים וכתיב (שם /דברים ל"ב/) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו ולא רציתם (?!) אלא חבלתם מעשיכם ואמרתם לעגל אלה אלהיך ישראל, ולכך (תהלים פב) אכן כאדם תמותון מה עובדי כוכבים משתמשים בשרים אף אתם כן שנאמר הנה אנכי שולח מלאך, וכן אתה מוצא שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב שרי כל מלכות ומלכות שנאמר (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה הראה לו כמה אומות וכמה איפרכין וכמה שילטונין עומדים מכל מלכות ומלכות וכשם שהראה לו אותן עומדים כך הראה לו אותן נופלין שנאמר והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, אמר לו הקדוש ברוך הוא עלה אף אתה אמר לו יעקב מתיירא אני שמא ארד כשם שירדו אלו, א"ל הקדוש ברוך הוא אל תתירא כשם שאיני יורד מגדולתי כך לא אתה ולא בניך יורדים מגדולתם שנאמר והנה ה' נצב עליו אי מתי בשעה שהם עושים רצוני, ובשעה שאמרתם אלה אלהיך ישראל ועזבתם אותי והלכתם בדרכי עובדי כוכבים מה עובדי כוכבים בשרים אף אתם בשרים שנאמר הנה אנכי שולח מלאך"

ממה יעקב פיחד כל כך ? יעקב פיחד שאם הוא מתכנן להקים משפחה ובעוד כמה דורות הם יהיו כשבעים נפש ואחר כך כמיליוני נפשות, והנה יצטרכו לאיזה אלוהי כמו אלוהי האומות. כלומר יצטרכו שיטה סמכות כך שכל צאצאיו עבדים לדמיון ולא ישרדו !! הרי זה מה שיצא מהאדם הראשון מאב הקדמון האבולוציוני.

ולכן האלוהים אומר לו במליצת חז"ל שכמו שהוא נצחי כך יעקב וצאצאיו נצחיים ואייך ? אז ממציא יעקב (אחרי החלום הנ"ל) את השיטה שלו שזה אימוץ האלוהים האמיתי, שזה אומר אין שרים = מלכות כמו באומות יש בכורים בכל משפחה שהם השבט לוי המקורי וכמובן מעשר לעבדי המשפחה. כמו עבדי המדינה בכל מדינה מקבלים משכורתם מהמדינה כך כל בכור מקבל מעשר ממשפחתו ותפקידו הוא אותו תפקיד לשרת את המשפחה בכל תחום כמו ללמד תורה לתינוקות להיות השופטים ולהיות הרופאים.

אבל למה פיחד יעקב מהשיטה של האומות ? נכון שאמרנו שהוא פיחד כי הם לא שורדות, אבל למה באמת הם לא שורדות ? התשובה היא "חוקי המשפחה"  בלי חוקי המשפחה האומה ואלוהיהם לא שורד וסוג אלוהי כמו באומות שזה מלכות = לאום ?! לא צריך חוקי המשפחה כי כל מוליד ילד מוליד אותו ללאום (גיוס רווקים ורווקות לצבא למען הלאום, תוכיח). והנה שוב מליצת חז"ל בנושא העמוק הזה

(במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט סימן יד)

"מה כתיב שם שמעו עמים ירגזון היו או"ה =אומות העולם= קורין תגר ואומרים משוא פנים יש כאן אנו ערלים והם ערלים להם ויושע ה' ביום ההוא וגו' ולנו ונער פרעה וחילו בים סוף באי זו זכות הוא עושה להם כל הנסים הללו (?!) אמר להן הקדוש ברוך הוא ששים המה מלכות ושמונים פילגשים הרי ק"ם ולא מצינו אלא ע' ל' בני חם וי"ד בני יפת כ"ו בני שם שנאמר (דברים לב) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וכמה הם (בראשית מו) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים והאומות שבעים ואת אומר מאה וארבעים אלא ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים (= פמיניזם בל"ז) שהפילגשים חשודות ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית ) אלא מעולמים ועליהם נאמר (שיר /השירים/ ו) ועלמות אין מספר וישראל אחת היא יונתי תמתי גדלו במצרים (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים וגו' והן גן נעול אחותי וגו' אחת היא שקלקלה שם ופירסמה הכתוב שנאמר (ויקרא כד) ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי הוא המצרי שהרג משה שלא תתפרסם הדבר בין המצריים שנאמר (שמות ב) ויך את המצרי וגו' אבל ישראל (תהלים צו) הבו לה' משפחות עמים כיון שראוהו כן ראוה בנות ויאשרוהו וגו' באו לילך וה' הולך לפניהם וגו' לא ימיש וגו' והמן יורד והבאר עולה להרים להם, יורד המן מן השמים והמים מן הארץ ובשר מן הים ויגז שלוים מה שלא נעשה לבריה בעולם הרגישוה האומות ואמרו (שיר /השירים/ ו) מי זאת הנשקפה וגו' אמרו להם בניו של אלהים הן אמר להן אינן בני מצרים לא כשם ששעבדו במצרים הזכרים לא כך שעבדו בנשים מיד קפץ הדיבור על משה אמר לו מנה את בני וידעו שהבנים בני אבותיהם שנאמר (במדבר א) שאו את וגו' בני ראובן וגו' בני שמעון וגו' וכן כולם אמר הקדוש ברוך הוא לסוטות אמותיכן גדלו בין הטמאים ולא נחשדו ואתם גדלתם בין הטהורים ונחשדתם לפיכך יבא מעשה ידיהן של אותן שגדלו בין הטמאים והיו טהורות ויבדקו ויוכיחו למי שגדל בין טהורים ונטמאו לכך היו המים מן הכיור."

שהיהודי מאמץ את אלוהי ישראל אז הוא דינמי ולכן כבכיול קיים אצלו הנסים, כלומר הוא שורד נגד כל האלילים והאומות שלא שורדות (כי הם לא דינמיים) האומות שמאמצים בכל דור אלוהי אחר, אז לא פלא שהם לא שורדות. וכפי שאמרנו לעיל שהם מאמצים תיאוריות מדעיות, מאמצים תיאוריות כלכליות, מאמצים תיאוריות דטרמיניסטיות ואז הם נופלים יחד עם התיאוריות שלעומק התיאוריות הוא אלוהיהם ואצל היהודי הם רק משמשים = אמצעיים לשרידות נצחית אישית של כל משפחה. ולכן כביכול האומות טעונים כלפי האלוהים שהוא נושא פנים "אומות העולם קורין תגר ואומרים משוא פנים יש כאן אנו ערלים והם ערלים להם ויושע ה' ביום ההוא וגו' ולנו ונער פרעה וחילו בים סוף באי זו זכות הוא עושה להם כל הנסים הללו (?!)" והיהודי משיב שאין כאן נושא פנים, יש כאן שמירה על חוקי המשפחה ואין כאן עבדים לשרים = לאום ולכן אנו שורדים ולכן קיים אצלינו ניסים כביכול.

לסיום:

אחרי הרמב"ם עם ההשקפה הקיצונית בעניין הגשמת האל, נטרפה דעתינו לגמרי ולא יורדים לעומק של משמעות האלוהות. הרמב"ם עם טעמו הוא, צדק שאין להגשים את האלוהים ואין לך בעולמך חוץ מעבדות האל הלא מגושם. כל זה היה טוב בזמנו כי כפי שאמרנו היהודי הוא דינמי ולכן הוא חייב לשרוד בכל מקום אפי' בגלות בין העמים ולכן טוב היה עבדות האל הלא מגושם במקום העבדות לשרים באומות וליפול עמהם כמו שיעקב פיחד (ראו לעיל). האמת היא שגם היום (בשנת 2014) ההשקפה של עבדות האל עיקר ולימוד התורה עיקר, הוא גם סוג דינמיות של היהודי להינצל מאליל הלאום ושאר האלילים כנ"ל.

אבל שאנו עוסקים בלימוד תורה לעומק, שאנו עוסקים בחשיבה הבסיסית של היהדות, אנו כן נלמד לעומק מהו אלוהות ומהי המשמשים ומכאן נבין את החשיבה הבסיסית של היהדות. עגל הזהב ודגל לאום, כל אלה משמשים ומי שהוא עבד למשמשים ? הוא נופל יחד עמו כמו בחלום של יעקב שראה שהמשמשים נופלים\יורדים מהסולם. ולכן התשובה לכך היא לשמור על חוקי המשפחה ולעבוד את האל הלא מגושם (כי אל מגושם הוא דטרמיניסטי ולכן מדובר שוב על משמשים ) ולהפוך את לימוד התורה לעיקר עבדות האל הלא מגושם, ככה נינצל מהעגל הזהב והלאום.

אבל אם לא נדע לעומק מהי אלוהי ישראל ומהי להבדיל אלילים ?! אז נאמץ בטעות את האלילים ולא נשרוד. ולכן חייבים אנו להבין את המשמעות הרלוונטית של האלוהות, כך לא נפסיד את זרענו למולך וכך נדע למה אנו רוצים את ארץ ישראל, כך נדע ונבין כל מצווה ומצווה בתורה, וכן נבין לא להפוך את התורה עצמה לאלוהי בפני עצמו, כפי שחז"ל אומרים

בראשית רבתי פרשת ויצא עמוד 144

שאל זקן אחד את אליהו, ב' דברים יש בלבבי ואני אוהבן אהבה גמורה, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהן קודם את חברו, תורה או ישראל. א"ל בני, דרכן של בני אדם לומר תורה קדמה לכל שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), אבל אני אומר ישראל קדמו לכל שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב' ג'), בה' כתוב לומר ראשית היו ישראל לתורה שהיא ה' ספרים, ואין תבואתו אלא תורה שנאמר ותבואתי מכסף נבחר (משלי ח' י"ט).

אליהו רבה (איש שלום) פרשה טו

אמר לי, רבי שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבן אהבה גדולה, תורה וישראל, אבל איני יודע אי זה מהן קודם, אמרתי לו, דרכן של בני אדם שאומרים, תורה קדומה לכל, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), אבל הייתי אומר, ישראל קדושים [קודמין], שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב' ג'), משל למלך בשר ודם, (שהיה) [שהיו] לו אשה ובנים בתוך ביתו, וכתב את האיגרת, אילמלי אשתו ובניו של מלך שעושין לו רצונו בתוך ביתו לא חזרה האיגרת, ביד שליח, קודש ישראל לה', ואומר ה' קנני ראשית דרכו מדה אחת, בישראל מהו אומר מרחוק ה' נראה לי וגו' (ירמיה ל"א ב')

תעמיקו במשל העמוק הזה שוב

משל למלך בשר ודם, (שהיה) [שהיו] לו אשה ובנים בתוך ביתו, וכתב את האיגרת, אילמלי אשתו ובניו של מלך שעושין לו רצונו בתוך ביתו לא חזרה האיגרת, ביד שליח, קודש ישראל לה', ואומר ה' קנני ראשית דרכו מדה אחת, בישראל מהו אומר מרחוק ה' נראה לי וגו' (ירמיה ל"א ב')

הרי חייב להיות ברור שביום שאנו הפכים את התורה עצמה כאלוהי ?! באותו יום אנו כמו האומות שהם דטרמיניסטיים לגמרי. ואמרנו שהיהודי כמו אלוהיו הוא דינמי ולכן הוא שורד, דווקא הדטרמיניסטית של כל שיטה ותורה באומות הם הם גורמות להם ליפול מהסולם של יעקב כלומר לא שורדות. ולכן אומר הספרונו (ספורנו דברים פרק כח) "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ"

התורה היא לא בידי הטקסט ח"ו רק בידי תלמידי חכמים חיים על דרך טובים דודיך מיין כפי שאומרים חז"ל

"ארבעים יכנו: אמר רבא: כמה טפשי שאר אנשי (כמה טיפשים האנשים) דקיימי מן קמי ספר תורה (שקמים מפני כבוד ספר תורה) ולא קימי מקמי גברא רבא (ולא קמים בפני תלמיד חכם) דאלו בספר תורה כתיב: "ארבעים יכנו", ואתו רבנן בצרי חדא,(בתורה כתוב ארבעים ובאים החכמים ומורידים) "(מדרש הגדול)

נסכם סיכום קצר מאוד ונאמר

שאנו אומרים שמע ישראל השם אלוהינו (מול אלוהים אחרים שקיימים והם משמשים דטרמיניסטיים = מלכים) השם אחד. אנו לא מדברים על אלוהי הבייביסיטר הנוצרי ואיסלמי. אנו מדברים על חשיבה היהודית שזה אלוהי ישראל מול החשיבה של העמים שזה המשמשים. הם עבדים דטרמיניסטיים ואנו דינמיים עם אחדות הבינה (= אחד = צדק ומוסר ואמת אחד) שנטע בנו האלוהים.

בברכה

Max maxmen

====================

עוד תגובה שלי שם

לאנונימי00 היקר
סלחתי

אנונימי כתב

א. אני מתנצל על הדברים שכתבתי, וסליחה.
ב. ולגופם של דברים אינני חושב שראוי להאשים אותי ב'מונפול'יזציה מאחר ובדברי לעיל הבאתי קשת שלמה של הוגי דעות חשובים טהורים וברורים שבחייהם כל א' לא יכל לסבול את דעות חברו בשצף קצף, החל ברמב"ם, רמב"ן, מהר"ל מפראג, אברבנל, של"ה, הרב בלוך, ר' ישעיהו ליבוביץ.

לחטאתי אני הבניתי שכבוד תורתו איננו מעונין בכלל בתגובותיו להתכתב עם המקורות בתורה [אפילו אם בכדי להבינם/לפרשם שלא כפשוטם/ככוונתם], כרגע אני מסתכל שוב ויתכן שכבודו לא בא לטעון שנבואה אינה טוענת טענה ביחס לעתיד אלא שבא לבאר את טעמם של הראשונים למה נבואה שנאמרה דרך שכר ועונש חוזרת, כנראה שטעיתי, ושוב סליחה.

חג שמח!!  

ובכן יש את הפן המחקרי היבש.
יש את הפן הרלוונטי.
גם בפן המחקרי אם החוקר לא לוקח את הפן הרלוונטי של דורו של החכם וההוגה ?! הוא חוטא במחקרו כלומר מחקרו לא שווה ולא רלוונטי לפן הרלוונטי בימינו כלומר לא נוכל ללמוד ממנו ומתורתו כלום.

ובכן משלמה המלך ואחריו יוון, בוטל הנבואה ועברו לחכמים = חכם עדיף מנביא. הסיבה היא כמובן שאם היקום דטרמיניסטי ואין חדש תחת השמש, אז צריך רק את הידע = חכמה. וגם בחכמה שלמה לא רואה משהו טוב חוץ מסבל למחכים. ראה את קהלת.

למה שלמה המלך הגיע להשקפה כזו ? יש לחקור ולעולם לא נדע את האמת, אבל יש בחז"ל דעות דיי ברורות אייך זה קרה ולמה ומה זה גרם. הוא בעצם אימץ העבודה זרה האנושית כשיטה מדעית. כלומר כל העם עבדים לבנות ארמון לאשתו = בת פרעה כמובן גם לבנות את בית המקדש. כלומר מה חשוב היה לו בשיטה החברתית המדעית לשיטתו ? או טובת האל או טובת אשתו, בזמן שהנביאים לא דרשו את שניהם אך ורק את טובת האדם הפרט.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד ב

כתיב אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה וכתיב ויתן שלמה את הכסף בירושלים כאבנים! לא קשיא, כאן – קודם שנשא שלמה את בת פרעה, כאן – לאחר שנשא שלמה את בת פרעה. אמר רבי יצחק: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, והעלה שירטון, ועליו נבנה כרך גדול שברומי. 

המסים של שלמה שגרם לקרע המלכות, היא השיטה של רומי שהפסיקו עם שמיטת הכספים באומות בעקבות שלמה.
כלומר השיטה של לבנות את מגדלי הבבל כמו בית המקדש וארמון לאשתו על חשבון הפרטים, אפשר אך ורק עם עבדות הפרט לדימיון\למלכות בטענה שהיא מדע והמדע הוא חלק מהדטרמיניזם והדטרמיניזם הוא האלוהים בעצמו, במילא לך תתפלל לאלוהים מה אתה רוצה ממני ומהמלכות. זה מה שטען שלמה ואחריו כל ליצני הדורות בכל הדורות.

ובאמת מאז שאנו בגלות – שזה אומר אנו תחת השלטון ותחת הכסף והמיסים, כל ההוגים בכל הדורות ניחמו את ההמונים עם אופיום להמונים = דת = אלוהי הבייביסיטר. כך שלהביא מהם ראיה מהי נבואה מקראית תרום שלמה המלך ?? זאת אבסורד !!!
מי שרוצה להמשיך עם מסורת של מנהיגי הגלות רוצה בעצם את הגלות לנצח. אי אפשר להביא מסורת של הוגה מסורת שכל הגותו היית להציל את דורו מתחת עבדה זרה ומתחת הדטרמיניזם המדעית.

במאות האחרונות בני אנוש התחילו להבין שהיקום לא דטרמיניסטי (מדעי ההסתברות והסטטיסטיקה הצילו את המדע, תיאורית האבולוציה = התפתחות = יש חדש תחת השמש) בשום תחום בוודאי לא חברתית וכלכלית כך שהתחלו ההפיכות החברתיות והמלחמות.
כלומר ההמונים דורשים את הנביאים בחזרה ולא רוצים מדעי כללה דטרמיניסטיות שיקבעו לו את גורלו ואת גורל זרעו. ההמונים לא רואים יותר בשלטון משהו אלילי דטרמיניסטי, רק כאמצעי לפרט.
להמונים אין אימון יותר בחכמה של שלמה ובצדק הרי לאן זה הוביל את בני אנוש ? רק לחושך ארוך של מלחמות בלי סוף.
אותו דבר אין יותר עולם קדמון (תוצאה של דטרמיניזם של שלמה = אין חדש תחת השמש ) יש את האבולוציה ההתפתחותית. שזה אומר שיש רק חדש תחת השמש לטוב ולרע. וכאן בדיוק נכנס הנביא המקראי, לומר מהי הטוב בכלל ומהי הרע בכלל ומה מביא את הטוב שלו ומה מביא את הרע שלו.
הנביא ממציא\מגדיר את הטוב מה שאין כן החכם אומר לך מה יש = הדבר כשלעצמו.
הנביא לא מתעניין בדבר כשלעצמו, מבחינתו זה אלילות ומשמשמים בטבע שיכולים להיות רק אמצעי לפרט, הוא קובע מה הוא הטוב והרע והוא אומר מה יביא לנו את הטוב והרע.
למשל הנביא אומר ששפה זה טוב, אבל אנו יודעים שהחיים והמוות ביד הלשון, כלומר זה טוב ויכול דווקא להביא רע.
הנביא אומר שחוקי המשפחה זה טוב לפרט, ולכן לאום אצלו זה אלילות כי בלאום לא צריך חוקי המשפחה כי כולם מולידים לחברה ולא לפרט אישית (גיוס רווקים ורווקות להיהרג למען הכלל תוכיח) ולכן לא צריך יותר לחוקי המשפחה שהיא טוב רק לפרט ולא טוב לכלל הדמיוני = לאום.
הנביא אומר לא תגנוב אחרי חלוקת הארצות לכל פרט = המצאת הקניין, ולא מסכים לקניין אבסולוטית כלומר למי שלו צמח בנחלתו הוא יורד לשדה חברו ולוקח בכוח מתנות עניים = תגנוב.
בקיצור הנביא ממציא ומגדיר את הטוב ומשם אומר מהו רע ואחר כך מזהיר מה תביא את הרע ומה תביא את הטוב.
וכך הוא אומר: תחת לאום\ע"ז ?! הילדים לא שלך והמים לא שלך (אסור לאגור מים על פי החוק) הארץ לא שלך (אסור לך להתנחל בארץ רק לקנות בכסף מלא) וייקחו ממך את הילדים בכוח להקריב אותם כרווקים ורווקות למען הלאום.
הנביא אומר שאם תהיה תחת הכסף והקניינים ? כלומר אין חלוקת הארץ לפרטים עם חוקי הירושה ואין שמיטת כספים ויש ריבית ?! אז הכסף מתכנסת מהר מאוד אצל יחידים ואז כולנו נהפכים להיות עבדים ליחידים כמו לפרעה ויוסף במצריים.

לסיכום:

בדטרמיניזם אין רלוונטיות לנביא, ואז צריך רק חכמים\מדענים.
ראינו לאן הובילו אותנו החכמים לחושך הארוך עם אלוהי הבייביסיטר כאופיום להמונים.
אין יותר אימון במאות האחרונות בחכמים ובאלוהי הבייביסיטר ודיי בצדק.
צריך להחזיר את הנביאים שיגדירו מחדש מהי בכלל טוב ואייך משיגים את הטוב.
ומי שרוצה להיות נביא, פשוט צריך ללמוד את התורה לעומק כך יבין מזה נביא ומה תפקידו ויזכה יחד עם דורו לחיות לנצח על ידי זרעם = "מה הוא בחיים אף זרעו בחיים"