החשיבה היהודית הבסיסית – התפתחות התבונה

"התפתחות התבונה" דף 04

כבר בדור השני התנכי אנו לומדים כמה טיפשי היא עבדות האל שגרם מרוב טיפשותם לרצח אחים אחרי שאדם הראשון ואשתו חוה הולידו את שני הילדים, התנ"ך רוצה לספר לנו מה קורה בדור הבא בלי שנחנך אותם כראוי. כל אגדה וסיפור מאפשרת כמה פרשנויות, הפרשנות הפשוטה מהסיפור היא שהתורה מראה לנו שעבדות אלילים מביא לרצח. קין חשב שהאליל רוצה את אחיו הבל יותר ולכן רצח אותו. לך תסביר לטיפש הזה שאין כזה מצב. חז"ל לקחו את הסיפור לכיוון אחר.

ההסכם האנושי הראשון – מספרים לנו חז"ל – היית הסכם קין והבל, הסכם לא תבוני שגרם לרצח הראשון. מה הייתה שם ? מספרים לנו חז"ל (ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז לח ) אמרו – קין להבל- בואו ונחלוק את העולם אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל מטלטלין דין אמר ארעא דאת קאים עלה דידי ודין אמר מה דאת לביש דידי, מתוך כך ויקם קין וגו', לומר שהסכם לחלוקת הטבע כביכול באופן תבוני ?! מביא לרצח !! כפי שראינו בכל ימי ההיסטוריה. חז"ל רוצים לטעון שאין חלוקת הטבע, פשוט כי היא שייכת לכולם. לא ראינו את שאר בעלי החיים עושים הסכמים בלתי תבוניים שכאלה. להפך, נראה שיש להם אידיאולוגיה ללמד את בני אנוש מוסר מהי, ולכן הם נטפלים עלינו ופולשים לתוך ביתינו וישנים איתנו ואוכלים איתנו, הכול לאות מחאה שאין קנין בטבע. שאני רואה עכבר בביתי או מקק או זבוב או אפי' יתוש שמוצץ ממש את דמי ?! אני אומר להם תודה שהזכרתם לי שאין קנין כי "לי" הארץ זועקת התורה\התבונה\האלוהים. תחשבו כמה דמים אנושיים נשפך בכל ימי ההיסטוריה בגלל המצאת הקניין.

אם אדם וחווה היו מלמדים את הילדים שלא צריך לעבוד את האלוהים חוץ מלהודות לו (כפי שחז"ל אומרים שבאמת בעתיד יפסק העבדות האלוהים ויישאר אך ורק להודות לו, ההנחה שלהם היא שהעבדות האלוהים היא צורך חינוכי שלא נצטרך בזמנים של התפתחות המוסר האנושית היותר טובה, "הלוואי אותי עזבו ותורתי שומרו" מראה לנו את יסודי החשיבה שלהם והבינו זאת לעומק ) ואין לעשות הסכמים דבילים כאלה כמו חלוקת הטבע, אז היה נמנע הרצח הראשון.

הסיפור הזה היא לא סיפור שהיה (יכול להיות שהיה), היא סיפור שנמשך כל ימי ההיסטוריה עד זמנינו להסביר לנו למה יש מלחמות ורציחות כל הזמן. מה עומד מאחורי כל הרציחות ? המצאת הקניין ! שאנו קובעים שיש לי מה שלא שלך ולך יש מה שלא שלי אז אין העולם שלי ולא שלך ואז יש מקום לריב. כלומר אז אנו מעבירים את המשחק לכוח. אם העולם שלי ושלך יחד, אז אין על מה לריב ובאמת כל העולם שלי ושלך. אם אנו מעבירים את הטבע כולה לידי הכוח ? אז הכוח הוא השולט ! אני גיבור יותר ממך אז אני הרצח אותך ח"ו ויזכה במה ששלך.

כמו בשני אנשים כך בין קבוצת אנשים, כמו חברה. אם חברה יכולה לזכות ליותר כוח אז כדאי לכל הפרטים להתארגן לכוח אחד ואת זה נמרוד\חמורבי טען, שהכוח מול הטבע יותר חזק שאנו חברה. ובאמת הצליח להמציא את החימר והלבנה ואת ההנדסה ולבנות מגדלים ובנינים ובתים.

מה שנמדור\חמורבי לא הבין היא, שאין במציאות חברה, היא דמיון, ונכון שכוחו גדול בהתפתחות התבונה, וכוח החברה יותר גדול מול הטבע. אבל היא תתפורר כי הפרטים שם לא עצמאיים וחופשיים הם רק חלק ובורג בחברה הכללית, והפרט לא רוצה להיות בורג דטרמיניסטית הרי זאת הסיבה שפיתח באבולוציה את המודעות. כלומר טבע האדם להיות כאלוהים ולא בורג דטרמיניסטית במטוס\ביקום. ולכן בחברה בתוך עצמה יריבו אחד בשני ואז ייפרדו החברים בקבוצה ויקימו חברות חדשות ואז פירוד השפות והתרבויות הם כבר מחויבות המציאות. וזה תוקף הסיפור של דור הפלגה התנכי.

רצנו מהר מידי ואנו עדין אצל קיין אחרי הרצח.

אחרי הרצח הוא קורה לבנו בשם "חנוך" ובונה לו עיר וקרא לשם העיר "חנוך". בשביל מי הוא צריך עיר שלימה ? בשביל בן אחד ? מכאן נבין שהשם חנוך נצרך לומר שחייבים חינוך אחרת נהרוג אחד בשני. העיר נצרך לצורך שיתוף שוויונית ולא הסכמים וחלוקת העולם כמו שהוא עשה עם אחיו.

שקין והבל מחלקים את העולם ביניהם נוצר מצב של כפיה של עבדות אחד לשני. הבל צריך מקום מרעה לצאן וקין דורש דמי שימוש, קין צריך בגדים הוא צריך צמר והבל דורש דמי שימוש. ואז נוצר הריבים והרצח היא תוצאה מוכרחת. עד ימינו אנו, אנו באותו מצב טיפשי, המצאות חוקי הקניין והמצאת הכסף מביא שכל נולד ייולד בלי הטבע שקיים בשבילו חינם. כל הטבע שייך למישהו ורק אם השגת כסף יש לך זכות לקנות מים ואוכל ודיור. בהמשך סיפור התורה נראה שהתורה נותנת לנו את הפתרון הראוי שאם רק היינו מקיימים אותה וכך כל האומות ? אז היית לנו זמן לעסוק אך ורק במדעים והיינו כבר מזמן פותרים את כל המחלות ואולי גם מנצחים את המוות.

בכדי שהתורה תיתן לנו את התובנות האלה היא צריכה סיפור התחלתי להסביר אייך הגענו לתובנות האלה. עד עכשיו הבנו למה נהפכנו להיות חקלאים, ולמה ואייך הומצאה חוקי המשפחה, למדנו מה קורה בדור הבא אם חסר חינוך, וקין לכאורה מתקן זאת על ידי בנית עיר לבנו. שיתוף כל בני אנוש בכל מה שקיים בכדור הארץ היא האידיאל שקין רצה אחרי הרצח. ולא הסכמים של קניין שהביא לרצח מתחילה. לא צריך לחשוב שהוא היה צדיק (יכול להיות שכן וכאב לו שהרג\רצח את אחיו) בעיקר דאג לצאצאיו שלא ירצחו אחד בשני. כלומר, המוסר והשכר והעונש הם תבוניים ולא צדקות או רשעות. בניגוד מה שנצרך לחינוך הילדים שאומרים להם תהיה צדיק ולא רשע, כל המוסר מושתת על המציאות התבונית, אתה לא תהיה רשע כי אתה לא רוצה שאחר יהיה רשע מולך ואתה לא רוצה שהילדים שלך יהיו רשעים וכן על זו הדרך בכל המוסר והערכים. המושג רשע וצדיק היא מושג חינוכי לילדים, כל מתבגר מבין שהוא חייב להיות צדיק מעצמו, אחרת הלך עליו. עוד נראה בהמשך שכל תורת אדם סמית (אבי אבות הכלכלה המודרנית) בנויה על הבסיס המחשבתית הזה, שחלוקת העבודה בין הפרטים היא אינטרס אישי של כל אחד ולא שאני או אתה עושים טובה למישהו. על זה הדרך במוסר וערכים אין אנו צדיקים או רשעים, אנו אולי תבוניים או לא תבוניים. (הכשל של סמית היא בכך שלא הבין שהקניין והכסף שוללים מראש את הטבע מכל פרט ואז אין חלוקת עבודה בכלל כי אין לנו את הטבע. אנחנו מיד כפויים למישהו ועבדים למישהו, ועוד נעמיק בעניין שנגיע לכלכלת יוסף במצרים.)

כל האמור לעיל בעניין המוסר וכוח ושכר ועונש תבוניים, רלוונטיים אך ורק למי שרוצה שרידות אישית לנצח. מי שרוצה רק לחיות את השבעים שנים שלו ?! בוודאי שיכול להיות שכוח משתלם לו ולהיות רשע משתלם לו. הוא יכול להיות רשע מרושע ורוצח ואכזר וישיג את כל טובת חיי העולם הזה שלו. ועל החשיבה הזו בנויה המושגים "עולם הזה" "עולם הבא", רשע חיי את העולם הזה = השבעים שנים שלו. צדיק רוצה לחיות גם בעולם הבא = שרידות אישית לדורי דורות. בהמשך לצורך חינוך נהפך העולם הבא כמין חיים אחרי המוות בגן עדן או בגיהינום. אבל הלומד המשכיל רואה מיד שכל חכמי ישראל בכל הדורות לא האמינו כלל בחיים אחרי המוות, כי זה סותר את כל החשיבה של התורה. אם יש חיים אחרי המוות ? אז כל מצוות התורה היו שרירותיים לגמרי. כי בכדי שהאלוהים ייתן לנו שכר ועונש בעולם אחרי המוות אין צורך במצוות פועלות במציאות, כמו להוליד ילדים או לכבד הורים וכדומה. מספיק מצוות שרירותיות כמו לרקוד טנגו שלוש פעמים ביום ותקבלו שכר אחרי המוות. והיות שכל מצוות התורה הן מצוות פועלות במציאות כמו כל מצוות הזיכרון כמו החגים, יש להם משמעות שיפעלו עלינו מחשבתית ומעשית, חג החירות היא לגרום לנו להיות בני חורין, וכן בשאר החגים והמצוות שהם לשם זיכרון כמו יציאת מצרים לא נצרך כלל אם יש חיים אחרי המוות ושם נקבל שכר כי מה לי עבדות האל מתוך מצרים או מתוך ארץ ישראל ? כל מצוות ארץ ישראל מיותרים אם יש חיים אחרי המוות, במצוות שרירותיות אין צורך בזיכרון ואין צורך במצוות פועלות, מספיק שהן יהיו שרירותיות לגמרי כנ"ל.

ברצוני לומר שכל התורה ומצוותיה, באים לפעול פעולות טובות בעולם הזה ובעתיד לנו ולצאצאינו. ואם כל העולם הזה היא רק עולם חולף והעיקר זה החיים אחרי המוות ? אז לפום צרעא אגרא = לפי הצער השכר. אז מה רע במצריים או בגלות ? מה ההבדל בין המצוות ? כל מצווה שרירותית מספיקה לתת לנו שכר.

הטעות ההמוני הזה גרם לגלות הארוך, אף יהודי פשוט לא חיפש לחזור לארץ או חליפין לא ראה ולא רואה צורך בארץ ישראל דווקא מול כל ארץ אחרת. הוא לא מבין שבלי ארץ ישראל אין לו חלק לעולם הבא האמיתי שזה צאצאיו לדורי דורות. רק בארץ ישראל יכול יהודי לזכות לנצחיות זרעו. ראו מה אומר האבן עזרא: כי מעלה גדולה יש לו לארץ ישראל, ומי שיש לו בה חלק, חשוב הוא כחלק עולם הבא: האבן עזרא לא האמין בחיים אחרי המוות, הוא מדבר על חיי עולם הבא שלך על ידי צאצאיך.

למה חשוב כל כך ארץ ישראל מול שאר הארצות ? עוד נעמיק בכך בהמשך. אבל בקצרה נסביר שנח חילק בגורל את הארצות לבניו. אברהם זכה בארץ ישראל מירושה, אברהם – זרעו – הוא היחיד שנשאר על ידי ברית המילה, ולכן דורשים הם את הארץ מכוח החלוקה ההיא. (ההנחה היא שכל האומות צריכים לעשות חלוקה מחדש כך שגם אנו נקבל את חלקינו, אבל כל זמן שלא עושים זאת, אז יש לנו את הזכות לדרוש זאת מהחלוקה של נח ובניו.) אם כך יוצא שרק בארץ ישראל אתה נולד יחד עם הטבע, יהודי נולד יחד עם הטבע אך ורק בארץ ישראל וכך צאצאיך עד עולם נולדים יחד עם הטבע ולכן יש לך עולם הבא = הטבע קיים בשבילך ובשביל צאצאיך עד עולם.

מה שאין כן יהודי בגלות או כל גוי בחברה קפיטליסטית נולד בלי הטבע, ומי שאין לו את הטבע הוא עבד למישהו ועבדים לא שורדים הם תלויים באדוניהם שהם הכסף הקניין והחברה הדמיונית.

נחזור לנושא העיקרי של הדף שהיא "התפתחות התבונה"

אנו רואים התפתחות תבונית היסטורית שקודם בא השפה ובשביל לשכנע את האדם ללמוד שפה וללמד שפה לצאצאיו, התורה דואגת לתת לשפה תפקיד ראשי ועיקרי מאוד עד כדי כך שעם השפה ברא האלוהים את כל היקום כלומר חוקיות הטבע בתוהו ובוהו שעושה את הסדר בתוהו בוהו היא שפה ממש כלומר "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור" נאמר על ידי השפה.

זה מטפורה כמובן אבל אמת לאמיתו שכל סדר בתוהו ובוהו מושגת על ידי חוקים, חוקים תבוניים אקראיים כמובן, עד כדי כך שפרופ' מריו ליביו כתב ספר שלם "האם האלוהים מתמטיקאי" בעניין, ברצוני לומר שחוקי היקום הם שפת היקום בעצם, כך שאם נכיר בשפת היקום אנו נזכה לגאולה השלימה באמת. בכל אופן עד שנגיע לשם אנו חייבים שפה שנבין אחד את השני וכך גם נוכל ללמוד וללמד ולפתח את התבונה האנושית.

שאנו עוברים לדורות הבאים בתנ"ך מיד רואים את מציאת הברזל ואת המצאת המוזיקה וכלי הזמר והשירה. הכל פונקציה של התפתחות התבונה באופן אבולוציונית.

השאלה הגדולה היא למה לא היו בני אנוש מוכנים כמו משפחת נח למבול ? למה לא חזו מראש את הקטסטרופה הבא עליהם ? אייך משפחת נח כן היו מוכנים והמציאו לראשונה את הספינה ?

היה או לא היה מבול, המסר ברור לגמרי שחיית האדם יכול להינצל מכל אסון טבע אקראי שיבוא עליו. (אין לי אישית שום ספק שכל בני האדם התבוני באזור החקלאי נכחד מהמבול כלומר יש בי אימון בהיסטוריה התנכית מעבר שמספיק לי המסר התבוני אפי' שלא היה.)

בכל אופן, כך או כך, אנו עומדים היום בעוד כמה שנים באותו מצב ממש. בשנת 2036 לכאורה אנו עומדים לקראת קטסטרופה רצינית מהתנגשות האסטרואיד "אפופסי" שאומרה להתנגש בכדור הארץ. (אוקיי נא להירגע זה לא מדיוק לגמרי עוד יש חלוקי דעות בעניין ראו בויקיפדיה ברשת בעניין)
אין לנו שום ספק שנהיה מוכנים לכך בזכות התפתחות התבונה האנושית. מה בעצם טעון הסיפור התנכי ? היא טוענת שנכון שכל עמלינו יכולים לרדת לשאול באקראי על ידי מבול או על ידי אסטרואיד או כל אסון טבע אקראי אחר. אבל עם התפתחות התבונה נוכל להינצל מהכל, אפי' מהשמש שאמורה להיגמר בעוד מיליארדי שנים נינצל בוודאות אם נצליח לעבור למערכות שמש יותר צעירות שיש לה כוכב לכת כמו שלנו. זה נשמע דמיוני אבל נח ומשפחתו ניצלו והחכמולוגים בזמנו לא. זה בדיוק המסר התבוני בסיפור המבול.

שאנו בדיעבד יודעים שרק משפחה אחת ניצלה מהמבול אז לא קל לנחש שכל בני דורו היו מופקרים וחיים במקרה בלי תבונה אישית וק"ו בלי התפתחות התבונה.

כל הנבואה שכביכול נח קיבל היא התבונה האישית שלו. הוא המציא את הספינה שלו על ידי התבונה האישית שלו וזה נקרה דבר נבואי. על זה הדרך נלמד את כל הנבואות של התנ"ך. הראיה הפשוטה שכך הוא הדבר זה משילוח היונה. בשביל מה לשלוח יונה אם אתה נביא והאלוהים כבר יאמר לך מתי לצאת ? והבינו את פשטות הדברים. (אין אנו עוסקים בספר בהוכחות, למען הקיצור ואין אנו רוצים להטריח אתכם בעיון כבד ועמוק, מי שרוצה הוכחות מוזמן לדון איתי בדף עצמו. בכל זאת מידי פעם נביא הוכחה בקיצור שתבינו את הדרך אייך לומדים לעומק את התנ"ך)

סיכום ביניים:

התפתחות התבונה היא לא רק עובדה בסיסית במציאות ובחשיבה שלנו, כך שנקבל שכר טוב אם נועיל בטובינו לפתח את התבונה, רק העובדה הזאת מאשימה אותנו בכל צרותינו ולכל צרות העתידיות לנו ולצאצאינו עד עולם.

שאני רואה חולה במחלה סופנית או רואה ילד\ה בפגם גנטי או תורשתית וכדומה, אני מיד מאשים את עצמי ומקלל את אבותי ואבות כולכם בטענה למה לא פתרתם כבר אז את המחלות ? למה לא פיתחתם כבר בזמנכם את התבונה ?

ביסוד החשיבה הבסיסית, כל קללות האדם וחוה אשתו בתנ"ך הם לא קללות שהאלוהים הגיע משום מקום וקילל אותם. טיפש הוא החושב כך. כל הקללות הם מהחשיבה הבסיסית הזאת שטוענת שעם התפתחות התבונה יכולנו כבר מזמן לפתור את כל הקללות. אם לפני שש אלפי שנים אדם התבוני הבין זאת וקילל את עצמו והאשים את עצמו ?! אז כמה מקוללים אנו אחרי אלפי שנים שלא פיתחנו את התבונה ? כל הסובל היום מכל מחלה שהיא ?! זה באשמת כולנו ובאשמת אבותינו ועונשם כמובן היא שצאצאיהם סובלים וכך יסבלו אנו וצאצאינו עד שנועיל לפתור את המחלה.

החשיבה הבסיסית מאשימה את האדם בכל קללות האדם כך שכל אדם שסובל ממשהו זה חטא אנושי כללי שכל אחד יקבל את עונשו לבסוף כלומר כמו הילד הסובל הנ"ל לא נרפה כך יכול להיוולד לך ח"ו כזה ילד. אם נרפה אותו אז הוא כיפר על כולנו. זאת המושג ייסורים מכפרים, זאת אומרת שכל סוג של ייסורים מחייב את בני אנוש למצוא פיתרון ואז כיפר על כולנו. אבל אם לא נרחם עליו ולא נחפש מזור בשבילו ? אז נקבל את העונש. שאחד מצאצאינו יסבלו מאותו בעיה. על אותו דרך נבין את השכר, כל רחמנות וניסיון להביא מזור, מביא פיתרונות וזה עצמו שכרינו.

עכשיו אולי נבין למה עונשי התורה הם לדורי דורות וכן שכר התורה. יש השואלים בשטחיות אייך זה שהאלוהים מעניש אבות על בנים ובנים על אבות, ועכשיו נבין כמה שטחי שאלתם. הרי מחלה תורשתית וגנטית הם עונש תנכי על חוסר המחקר שבא מחוסר רחמים או מעבדות לחברה ולכלכלה. עבדות חברתית וכלכלית הם יסוד הרוע כי הם מונעים את התפתחות התבונה ודווקא מפתחים את הרע כמו הנשק הגרעיני והמכוניות שהרוגות בנו בכל יום ויום.

שוב: מכאן גם נבין את המושג החז"לי שייסורים מכפרים, מה פתאום ייסורים מכפרים ? התשובה פשוטה על פי החשיבה הבסיסית היא, כי כל רעל אנו יודעים שהיא רעל מניסיון, כל רע שמישהו סובל מביא אותנו לחקור ולמצוא מזור לסבל, אז יוצא שהסובל כיפר על כולנו. אבל כל זה בתנאי שאנו רחמניים ומנסים למצוא מזור. אבל אם לא נחפש מזור לסבל, אז האדם הנ"ל סבל לריק. אם נחפש מזור על פי כדאיות כלכלית ? אז נקבל התפתחות אקראית על פי כדאיות כלכלית. גם המחקר יעסוק אך ורק באינטרס כלכלי צר ואז לא פלא שהמדענים המודרניים מתלוננים שאין היום מדע ומחקר טהור וכל המחקר היום היא אינטרסנטית, או כלכלית או סתם כבוד, אין את הלימוד לשמה ממש.

מכאן גם נבין את המלחמות של החרדים נגד המתת חסד, אם נעשה המתת חסד אולי החולה ירוויח שלא יסבול אבל מצד שני לא נהיה רחמניים ונפסיד את התפתחות הרפואה. כי המתת חסד היא קלה לנו ולמשפחה שלא רוצים לראות את יקירינו סובל, אבל לא עדיף לנו להציל אותו ? הרי עדיף שהרופאים יראו את הסבל ויחפשו מזור מי לנתק אותו ויהיה טוב לו ולנו רק באופן דמיוני.

אני חושב שלמען הסדר הנכון צריך כל אדם מראש לחתום על איזה צוואה שאומר מה רצונו. לנתק אותו או דווקא לא לנתק אותו ואז התפתחות הרפואה מובטחת לנו משום הרחמים. אני אישית חושב שאין הבדל בין הסבל של החיים הרגילים להקים משפחה לגדל את הילדים ולעשות הכל לטובתם לבין סבל אחרון שיכול להביא להתפתחות הרפואה לצאצאיו בהמשך. הרי סבל את חייו בשבילם אז מה ההבדל ? בכל אופן מי אני שיקבע לזולת במה לבחור ? ולכן אני רק אומר מה אני הייתי עושה, אני לא מוכן שינתקו אותי כי אני מעוניין ברחמים שרק זה מביא את התפתחות הרפואה. כמובן שאם הרפואה היום מתפתחת ברובו על פי כדאיות כלכלית אז אני וכל החולים נסבול לריק והייסורים לא מכפרים. הייסורים היום אולי מביאים לאינטרסנטים כמה מיליונים של כסף.

שהתורה\התבונה מבטיחה "והסרתי מחלה מקרבך" זה לא שהאלוהים יבוא משום מקום ויסיר את המחלות. לא ולא, האלוהים שזה רוח התבונה, היא היא – התבונה – תסיר את המחלות.

שחכמינו אומרים שאפי' חרב חדה מונחת על צווארו על יתייאש\ימנע מן הרחמים, אין הכוונה שיבוא האלוהים משום מקום ויציל אותו בנס. רק הרחמים היא חוק טבע שמביא מזור לכל החוליים מכל הסוגים, רפואיים חברתיים כלכלים וכדומה. התפתחות הרפואה, התפתחות המוסר האנושי והחברתי, התפתחות התבונה אייך לדואג לאפס כי לא תהיה בך אביון.

אחרי שנח התנכי ניצל מהמבול הוא עמד באותו בעיה מחשבתית האומרת ומסתפקת האם כדאי בכלל כל עמלינו אם יכול פתאום ליפול עלינו איזה אסטרואיד מהשמים או סתם אסון טבע אחר. ולכן חשב לא לעסוק בפרו ורבו הוא ובניו. ולכן יצא מהתיבה בנפרד הגברים לחוד והנשים לחוד, ההפך הגמור כפי שהתבונה האישית (= הנבואה) שלו ציווה לו לצאת, הוא ואשתו יחד ובניו ונשותיהם יחד בכדי לעסוק בפרו ורבו. וכאן מגיע השכנוע העצמית שלא תהיה עוד מבול לשחת כל בשר. הוא בודק את העונות ורואה שהכל ממשיך כרגיל ואפשר להמשיך בחקלאות והוא גם ממציא את המחרשה ועוד המצאות מקלות לחקלאות כמו בעלי החיים שעד אז לא היו בבעלות אנושית.

הוא הריח את בשר הקורבן שבאמת ולעומק הוא הריח את תענוגי החיים ואמר לעצמו למה לי להפסיק להוליד ולמנוע את הטוב מצאצאי הרי בהתפתחות התבונה ננצח את הרע ויישאר להם רק טוב. ואם לא יפתחו את התבונה ? אז זה כבר לא באשמתי !!

אבל מי מנע מדורו לפתח את התבונה ? אין ספק שאי קיום חוקי המשפחה ואנדרלמוסיה ואנרכיה חברתית הביא להפקרות שאף אחד לא עסק בתבונה ולא דאג למחר ולכן הוא ממציא את החוקים החדשים לבניו וצאצאיו והם כמובן שבע מצוות בני נח הידועים.

נח יודע שבלי החוקים האלה שוב נגיע למבול וחבל כבר עכשיו לעסוק בפרו ורבו. רק חוקי המשפחה (גדרו את עצמם מעריות אומרים חכמינו) וחלוקת בגורל את היבשת לשלושת בניו ?! תביא סדר משפחתי לכל המשפחות. ולא תהיה יותר אנדרלמוסיה ואנרכיה. בעצם נח המציא את הקניין ואת הירושה, ומכאן נעבור לדף 05 "המצאת הקניין והירושה"

סיכום נושא הדף:

התפתחות התבונה היא הבסיס העיקרית שלנו. ועל כך בנויה כל הבטחות הנביאים וכל הקללות הנביאים. כלומר רק על פי החשיבה היסודית הזאת אפשר לנבא לטוב ולרע ויש טעם לנביא לנבא בכדי למנוע את הרע ולהביא את הטוב. מה שאין כן הטועים לומר שנבואה היא דטרמיניסטית ולכן כביכול הנביא יודע משהו. אבל הם שוכחים שבנבואה דטרמיניסטי אין טעם לנבא מראש דברים שבמילא יבואו ואין מה לעשות נגדה. כלומר יש טעם לנבא מראש אך ורק שזה תלוי בנו לטוב או לרע כלומר שהעתיד תלוי בנו ואז אפשר למנוע את הרע ולהביא את הטוב.

מי ייתן שנשכיל להבין שהתפתחות התבונה היא טוב לנו וטוב לצאצאינו עד עולם. והעונש שנקבל על אי התפתחות התבונה ברורה לגמרי לנו ולכל בני הנביאים מאז ומתמיד. היום שבכל התרבויות יש כבר חוק חינוך חובה אז הם כולם בבחינת בני נביאים וכל פרט באנושות יכול להבין את פשטות הדברים, את שכרם ואת עונשם.

טיפ הדף:

"התרופה לסרטן שתמצא מחר ?! יכולנו למצוא כבר אתמול !!"

מכאן הבסיס של שכר ועונש התבוני ומכאן הבסיס של הנביאים לנבא לטוב ולרע.

משמעות החיים היא לפתח את התבונה.

כל הטוב שקיים באדם, היא פונקציה של התפתחות התבונה ועל החשיבה הבסיסית הזו בנויה כל ברכות התורה והנביאים.

כל הרע שקיים באדם היא פונקציה של חוסר התפתחות התבונה ועל החשיבה הבסיסית הזו בנויה כל קללות הנביאים.

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s