החשיבה היהודית הבסיסית – משמעות החיים

"משמעות החיים" דף 14

כמעט כל המחקרים וגם ההרגשה האינטואיטיבית שלנו היא שהאושר האמיתי היא "נתינה". נתינה גורם לנו להיות מאושרים. הנתינה מיצר\בורא אצלינו את האהבה כלפי המקבל. אם זה הילדים שלנו ואם זה נתינה לבעלי חיים לבן\ת זוג ואם זה לזולת וכו' וכו', אהבה נוצרת מנתינה. אבל מה שכואב לאנשי שקול הדעת היא, שהם מבינים שבשביל אושרו האישי הוא חייב שתהיה חסרים שתאפשר לתת להם. כלומר אך ורק שיש מי שצריך את הנתינה אפשר לתת ואנו יודעים שבעולם מושלם אף אחד לא אמור לצרוך ולא צריך לקבל. בעצם לאושר שלנו אנו חייבים שלמישהו יחסר והטוב המוחלט לא יכול להסכים לכך, הוא רוצה שלאף אחד לא יחסר.

כל זה נכון שהיקום סטטי, כלומר נאמר שיש לכולם מה שהם צריכים ואז אף אחד לא צורך יותר משהו והעולם סטטי כלומר אין מה להשיג יותר. אבל אם היקום לא סטטי רק דינמי והתפתחות התבונה והטוב היא מצב תמידי ? אז כל הזמן יש מה להשיג כלומר יש חדש תחת השמש (בניגוד ליקום סטטי של שלמה המלך והפילוסופי יוון שאין חדש תחת השמש) כל הזמן. אז לא רק שמשיגים דברים חדשים גם לעולם בלתי אפשרי שתהיה לו הכל ולא נצרוך. כלומר החסר היא פונקציה תמידית מעצם שהיקום דינמי ולא בגלל האושר שלנו. (אני מקווה שהנקודה מובנת לנו. כי לא הצלחתי לפשט אותה כהרגלי) ולכן אין לאנשי שקול הדעת לחשוב שהאושר שלנו היא על חשבון החסר שחסר לזולת. רק החסר היא פונקציה של היקום שהיא דינמית ביסודה.

אבל אושר לא מספיקה למשמעות החיים היא טוב בהווה שאנו מאושרים. בכדי שהאדם יפעיל את רוח האלוהים שבו ושתהיה לו שמחת חיים אישי לתת ולהיות מאושר, הוא חייב משמעות חיים.

מקובל אצל ההוגים המודרניים המערביים לומר ש"משמעות החיים" היא הבעיה הפילוסופית הבוערת ביותר לאדם המודרני. כלומר אין לנו משמעות חיים שראוי וכדאי בשבילו לחיות באמת.

ואני פשוט לא מבין למה ? אחרי שתיאורית האבולוציה כבר מקובלת על הכל ( לא ניכנס לוויכוחים בין הדרוויניסטים ללמרקיסטים אייך ומה הן היסוד שעל פיה האבולוציה פועלת בכל אופן לכל הדעות האדם התבוני (ולמעשה כל מודע באורגניזמים) ניצח את הברירה הטבעית), אין לנו משמעות חיים יותר גדולה מיזה שאנו מבינים בעקבות האבולוציה שכל רע יש לו פתרון. אם האורגניזמים הצליחו באקראיות ובעיוורון של הברירה הטבעית להתפתח לאן שהתפתחו ולברוא לעצמם את הגוף הנפלאה ודרכיהם בהישרדותם מול הסביבה שלהם ומול הרודפים אותם, כל זה באקראיות בלי דעת מודעת. אז לאן אנו יכולים להגיע עם המודעות והתבונה ? לכאורה אין גבולות לאן שאפשר להתפתח.

משכילים אוהבים לשאול אותי מה נעשה אם החלום ההזוי שלי שננצח את המוות תתקיים ? כלומר מה נעשה עם חיי נצח, מה נעשה אם נחיה לנצח ? והתשובה שלי אליהם היא שביקום דינמי השאלה לא רלוונטית. כי ההתפתחות היא אין סופית במילא לנצח תהיה לנו מה לעשות ומה לקדם ומה לפתח.

בכל מקרה בינתיים יש לנו את הנתינה, שהופך אותנו למאושרים כנ"ל. כלומר לפתח פתרונות לכל סבל האדם מסבל פיזי ממחלות עד סבל חברתי מוסרי וכדומה. יש מה לתת כל הזמן ואין לנו משמעות חיים יותר גדולה מזו.

הדרך להשיג זאת היא 1, בלפתח את תבונתינו האישית עם לימוד ומחקר וללמד = להקים תלמידים שהם לעומק בדיוק כמו צאצאים פיזיים, שמעמידים תלמידים לנצח לדורי דורות. 2, בהולדה = הקמת המשפחה.

זאת בעצם משמעות החיים התנכית. החשיבה התנכית הולכת יותר רחוק ובעצם מאשימה אותנו לרע ולסבל ולמוות עצמו שקיים ביקום בטיעון שכל מה שתמצא מחר, יכולנו למצוא כבר אתמול. התנ"ך באמת ובתמים מאשימה את הנחש בזה שאין לו רגליים וידיים ואוכל אפר וכן על זו הדרך מאשימה אותנו בכל קללות אדם, זה תוקף המסר התבוני בסיפור מעשה בראשית כפי שהסברנו בדפים הראשונים.

גם השכר והעונש הם תוצאה מהחשיבה האבולוציונית. כלומר כל הבטחות השכר והעונש התנכיים שהם כביכול עונשי שמים, הם בעצם תוצאה של החשיבה האבולוציונית.

החשיבה האבולוציונית מחזירה את הנבואה לאנושות. כי נבואה רלוונטית אך ורק למודעים ביקום אקראי ודינמי כך שנקודת ההתחלה היא קריטית לתוצאות בהמשך. מכאן תפקידו של הנביא להזהיר אותנו מראש כמו שהרופא מזהיר אותנו מעישון ומי תזונה לא טובה.

שחז"ל כביכול ביטלו את הנבואה באומרם שחכם עדיף לנביא. הם היו בחשיבה הפילוסופית של שלמה והיוונים שהיקום סטטי ודטרמיניסטי מוחלט (= אותו סיבה אותו תוצאה יחידה) ולכן אין טעם לנבואה כי העתיד קבוע מראש אז בשביל מה לחכם לדעת מראש שבמילא אי אפשר לשנות. אין טעם לסטטיסטיקה כי הסטטיסטיקה לדעתם היא חוסר ידע ולא מאקראיות מכוח המציאות. אבל ביקום דינמי ואקראי יש טעם בסטטיסטיקה שהנביא בודק וחוקר שנדע ללכת בדרך הנכונה בכל תחום ותחום. בהחלט נקודת ההתחלה קובעת את התוצאה ולכן כאן תפקיד הנביא להזהיר אותנו לבחור בנקודות התחלתיות נכונות לטובתינו ולטובת כל הדורות אחרינו.

גם כל האמונות הטפילות של חיים אחרי המוות (שעסקנו בהם בדף הקודם) הם תוצאה של החשיבה שהיקום סטטי ודטרמיניסטי מוחלט. כי אז יש טעם לנחם את ההמונים שכביכול יש צדק ביקום. אבל שאנו בחשיבה אבולוציונית שהצדק נעשה מעצמו כלומר התנהגות הנחש כביכול גרם לו להיות מקולל ונרדף בלי ידיים ורגליים ועיניים ובלי משפחה ונחת מצאצאיה. כל הטורפות נצרכים להתפתח לאי טורפות אחרי שטרפו את כולם ונשאר רק צמחים לאכול או לחליפין לא ישרדו וזה בעצם עונשם. כלומר אפי' האקראיות עושה צדק עם הרשעים ועם הצדיקים. הנה בעלי החיים הלא טורפות\הטהורות זכו להידבק בבני אנוש ושורדים יחד עם בני אנוש. בני אנוש נותנים להם מחסה והם נותנים לבני אנוש צמר וחלב (לא רוצה לומר בשר כי עדיף שלו נאכל בשר כלל, בכל אופן גם בשר מבחינתם עדיף להם בשביל שרידותם יחד עם בני אנוש).

החשיבה התנכית שהיא חשיבה אבולוציונית ביסוד, הולכת הרבה יותר רחוק מפילוסופי זמנינו שמשום מה לא מבינים שהאבולוציה מחייבת את הטוב והטוב מנצח ושורד ומתפתח ליותר טוב. אפי אנושית חברתית – עם כל הביקורות שלי כלפיהם, מתפתח לטוב יותר בכל התחומים. כלומר הטוב הוא המפעיל ומקדם את האבולוציה. על פי החשיבה של הנביאים הטוב חייב לבוא אם נרצה או לא נרצה, על דרך (יחזקאל פרק כ' לג') חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם: כביכול הטוב המוחלט = האלוהים, ימלוך עלינו. כלומר נהיה טובים בכפיה כמו שהטורפות חייבים להפוך להתפתח ללא טורפות אם רצונם בשרידותם. כך בני אנוש מבינים שאם רצונם בשרידות אין מנוס להתפתח לטובים יותר.

נפשט את זה יותר ברור. אם למשל מחשבתית אנו יכולים להשמיד את כל האורגניזמים, כלומר נהיה רשעים ונחסל את כולם. האם התא חי היחיד לא יפתח מחדש את כל האבולוציה ? אפי' שלא תישאר תא חי אחת האם היקום או כדור הארץ לא יפתח את האורגניזם מחדש ? אפי' שנאמר שסטטיסטית זה קשה אבל זה אפשרי ואז לכאורה חזרנו אחורה מיליוני שנים כלומר עונש ברור לכל אורגניזם שצריכים להתחיל הכל מחדש. אותו דבר כלפי החברה האנושית. ההתפתחות המוסרית לטוב היא מוכרחת כל פעם מחדש. לא תעזור לנו שנהיה רשעים, לעולם נצטרך להתפתח לטובים יותר. כל חזרה אחורה היא עצמו העונש שנצטרך לחזור מהתחלה.

על פי החשיבה התנכית, אי התפתחות התבונה לטוב ובידע אייך פועל האבולוציה האקראית, גורם לסבל לדורי דורות. למשל מחלות גנטיות תורשתיות שלכאורה התפתחו מחוסר ידע שבא מחוסר לימוד ומחקר שיכולנו למנוע על ידי התפתחות התבונה. ולכן בעצם מאשימים את אדם וחוה שזה כל זוג בהווה בכל קללות הגנטיות שקיים בצאצאיהם. ושאנו חושבים לעומק זה אומר להטריף אותנו כי אנו בעצם מולידים צאצאים עם בעיות גנטיות מראש. ואמרנו בדפים הקודמים שכל הזכות המוסרי להביא ילדים לעולם היא בכך שאנו משוכנעים שאנו עושים הכל לפתור את הבעיות על ידי התפתחות התבונה ואי אפשר לפתח את התבונה בלי שנוליד את הדור הבא (הרי אנו מתים אחרי שבעים שנה ואי אפשר לפתור הכל בדור אחד) שהם יפתחו את התבונה קדימה כך שהכל יבוא על פתרונו. כלומר שהילד כביכול שואל אותנו למה הבאנו אותו לעולם אם יש לנו בעיות גנטיות. אז התשובה הפשוטה היא שעשינו הכל ואתה תמשיך לעשות הכל. זה תוקף המוסריות שמאפשר לנו להוליד ילדים. ולכן באמת מחשבתית אבותינו אשמים ברע שקיים בנו פיזית וחברתית. ולכן כביכול עונשי האלוהים (התנכית) הם לדורי דורות כמו כל קללות אדם וחוה, עד שנשכיל לחקור ולפתור אותם כפי שהוכיח האנושות מאז שהכפירה הגיע והתחילו לחקור ועם רוח האלוהית (התבונה המתפתחת) שבאדם הצליחו לרפא הרבה מחלות ולמנוע הרבה מגיפות.

לגבי הרע החברתי כלומר הסבל שאנו סובלים חברתית, החשיבה התנכית מענישה לשלוש או ארבע דורות. כלומר שהורים לא טובים, דיי ברור שגם צאצאיהם לא טובים אם הולכים אחרי מעשי ההורים. וכן מהפרטים לכלל החברה שהיא הסובלת בעיקר מהפיכות חברתיות כל שלוש או ארבע דורות. פעם שלא ידעו למנוע מגיפות כל הפיכה חברתית התלווה עמה גם מגיפות נוראיות. רואים מכאן שהתפתחות התבונה האנושית מצילה אותנו גם איפה שאנו לא טובים (שגורמים להפיכות החברתיות והמלחמות), העונש פחות קשה כמו שהיו פעם, ולא פורץ מגיפות כמו פעם שבכל המלחמות היו באים יחד עם המגיפות שהרגו יותר מהמלחמות עצמם.

לסיכום:

הטוב עושה אותנו מאושרים. הנתינה עושה אותנו מאושרים. הנתינה יוצרת את האהבה, כך שאין לנו רגשות יותר טובות ומשמחות מהאהבה. התפתחות הטוב היא אין סופית. אז איזה משמעות חיים אנו מחפשים אם היא נמצאת ממש לידינו ובתוכינו ?

טיפ הדף:

נתינה עושה אותך מאושר. נתינה יוצרת\בוראת בנו את אהבה לבן\ת הזוג לילדים שלנו ולבעלי החיים ולזולת. אהבה היא הרגש הכי משמחת אותנו ועושה אותנו מאושרים. וכל זה בהווה.

משמעות החיים היא הטוב. והטוב היא אין סופי שמתפתחת ביקום הדינמי והאין סופי (לפני ההתכנסות למפץ הבא כבר נהיה כאלוהים ליצור מפץ שמקדימה את ההתכנסות של היקום שלנו. כך שנעבור ליקום החדש שניצור, זה נשמע הזוי כמובן אבל כנחמה וכחלום זה טוב)

הטוב מכורח לבוא. השאלה היא רק בזמן. כל הליכה אחורה גורם רק סבל כי חייבים לחזור לטוב.

אין שב ועל תעשה. כל אי התפתחות בזמן היא בעצם הליכה אחורה והיא בעצם רע כמו כל רע שעשינו במזיד.

אין זכות מוסרי להביא ילדים לעולם של סבל ועמל מיותר. כל תוקף הזכות להוליד ילדים בכוח הכפייה (הרי לא שואלים אותם לפני כן האם רוצים להיוולד) ?! בא מהחשיבה שלנו שאנו דואגים להביא אותך לעולם יותר טוב ופחות סבל פיזי וחברתי, ומהחשיבה שביכולתנו לפתור את כל מחלות מצרים עד ניצחון המוות עצמו. מכאן פשוט היא שנבין את דברי החכמים לעומק באומרם (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב) ומיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ,,,,,,, "דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו" בעומק דבריהם שאם לא נוכל לעשות ברית מילה לבן כלומר חירותך המוחלטת מול כל סמכות חברתית שלטונית וכדומה. אז "דין הוא" = בלתי מוסרי להביא ילדים, ואז זרעו של אברהם (ממציא ברית המילה = דגל חברתי אישי = חירותך המוחלטת = משמעות החיים = נתינה = עולם שכדאי להיוולד בא) כלה מאליו. כלומר אברהם עמל להוליד את זרעו אך ורק בעולם שאפשר להפוך אותה ליותר טוב אבל אם לא נותנים לנו זאת אז בשביל מה להוליד ? בשביל מה להביא ילדים לעולם חרה שכזה ? האם לעולם שאדם לאדם זאב ?

מי ייתן שנשכיל להבין את משמעות החיים הנפלאה שתיאורית האבולוציה והחשיבה התנכית נותנת לנו, כך שנהיה מאושרים בהווה ולתמיד. ונצליח להתפתח לטוב האין סופי. אמן ואמן,,,,,

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s