אלוהי בני ישראל – חלק ראשון

"אלוהי בני ישראל" חלק ראשון

צדיקים בקשו ממני להקדיש מאמר מפורט בנושא האלוהות ובעיקר בנושא אלוהי ישראל. והיות שכתבתי כבר הרבה בנושא ומזכיר את הנושא הרבה פעמים, הם רוצים מאמר שתסביר את הנושא מכל כיוון אפשרי, ככה לטענתם יבינו יותר לעומק את החשיבה הבסיסית של היהודי ותורתו ואלוהיו, ובעיקר יבינו לעומק את מאמרי כאן בדף.

ובכן נתחיל ותחזיקו לי אצבעות.

מזה אלוהי ? מזה ריבוי אלוהים רח"ל ? למה בכלל יש וויכוח של חרשים האם יש אלוהים או ח"ו אין אלוהים ?! ובעיקר מהו ומיהו אלוהי ישראל ?

בניגוד לכל דיון בנושא מתמקדים רק האם יש או אין רח"ל אלוהי, ולא יוצאים עם משהו ביד (כלומר הנביא שקר רוצה עם האלוהי הדמיוני שלו לקבוע מה שבא לו ולכן האתאיסט בצדק מתחפר בעמדותיו, ומצד שני האתאיסט רוצה בהכחשתו לטוען שהוא קובע מה שבא לו ולכן המאמין מתחפר בעמדותיו ככה שלעולם לא יוצאים אנו עם משהו ביד = רלוונטיות), אנו נתמקד בדיון דווקא ברלוונטיות של הנושא ככה שכל נביא שקר או כל אתאיסט יהיו חייבים לענות אמן לכל מסקנה רלוונטית שנגיע. בקיצור בדיון שלנו נעסוק ברלוונטיות של הנושא שזה החשוב מכל.

דבר ראשון נסגור את הפינה השטחית שבנושא.

השאלה השטחית (שהשטחים אוהבים לדון בו) היא, האם יש אלוהים או ח"ו אין אלוהים. זה שאומר שיש רוצה לומר שמה ? וזה שאומר שאין רוצה לומר שמה ? המאמין הפנאט יאמר שיש אלוהים והוא הסמכות והכוח וכו' וכו'. המאמין הנאור יאמר לו: חביבי אם האלוהים שלך הוא הכוח והסמכות וכו' וכו' אז מה אנו מתערבים באמצע ? שהוא פשוט יעשה הכל וחסל !! מה אתה בא בשמו ? מה הוא לא יכול לדבר בעצמו ?!

אני מקווה שברור לכם מה המאמין הנאור שואל. אם האלוהים רוצה משהו אז יש לו את הדרכים שלו לומר לנו מה הוא רוצה, אז מה אתה בא לדבר בשמו ? מה עוד הרי יש כל כך הרבה מדברים בשמו אפי' ברמה של 1+1=7 אז אלוהיך הוא כזה לא יוצלח ששליחיו לא יכולים לדבר בשפה אחת פשוטה בכדי שנבין אותו ? אייך זה שמכל המדברים בשמו יצא הפכים שונים ? לעומק השאלה היא אם עברת דבר האלוהים אל האדם על ידי אדם היא כלי כל כך דפוק ?! אז אייך האל הכל יכול משתמש עם כזה כלי דפוק, הרי שליחותו חייבת לצאת לפועל כלומר אם הוא שולח משהו למישהו, המקבל אמור לקבל את דבריו, אחרת בשביל מה שלח אותו מתחילה ?

ולכן חייבים אנו לפקפק שהאל משתמש עם כלי דפוק כזה הרי האמורים לקבל את דבר האלוהים לא מקבלים אותו לבסוף, ולכן כנראה הוא לא משתמש עם כלי שכזה.

במה אנו כולנו יכולים להסכים כהנחה ראשונית ובסיסית ? ובכן במציאות הרלוונטית: "האלוהי נתן לנו חופש מוחלט ממנו." זה יטען המאמין הנאור וגם המאמין הפנאט חייב להסכים לכך, הרי הוא מסכים לבחירה ולחופש, אחרת אין טעם לדבריו. הרי מתי יש טעם לומר משהו בשמו של האל ?! מתי שיש לך חופש לבחור, אז יש רלוונטיות לומר בשמו תעשה כך ולא כך. אז חופש וחירות יש לנו מהאלוהי, ובזה מסכימים כל המאמינים. (חוץ מאמינים שמאמינים ביקום דטרמיניסטי מוחלט = אותו סיבה אותו תוצאה. אבל הם לא בתמונה של הדיון שלנו כנ"ל שאם אנו לא מסכימים לחופש והבחירה אז אין בכלל דיון והמאמין הזה לא יכול לדבר בשמו כי זה לא רלוונטי הרי הכל קבוע מראש וככה גם אתאיסט שמאמין בדטרמיניזם מוחלטת יוצא מהתמונה של הדיון שלנו כאן מאותו סיבה. האתאיסט חייב להבין שהמאמין והאתאיסט ביחד הם רובוטים דטרמיניסטיים ולכן על מה מתווכחים בכלל ?)

האתאיסט מנגד מכחיש את קיומו של האלוהים, ולמה ? בעיקר לא לקבל את דברי המאמין ולקחת את הסמכות אליו. כלומר הוא רוצה לקבוע מה ואייך ומי. כלומר האתאיסט גם מסכים עקרונית על החופש והבחירה כלומר לדעתו עצם שאין אלוהי אז הוא חופשי ממנו. אז יוצא לנו מסקנה רלוונטית שכולנו מסכימים עליה שיש לנו חופש וחירות מהאל. אז הנה אין לנו וויכוח בכלל, כולנו מסכימים שאין האל הסמכות שלנו מעצם שיש לנו חופש ובחירה.

נסכם את הפינה כאן ונאמר: כולנו, המאמין הפנאט והמאמין הנאור כולל האתאיסט מסכימים על ההנחה הבסיסית שיש לאדם כפרט חופש ובחירה מהאל שקיים או ח"ו לא קיים. ולכן הוויכוח בין האמין לאתאיסט היא וויכוח סרק שאין לו רלוונטיות לכלום.

בזה סגרנו את הפינה השטחית בנושא.

עכשיו נעבור לנושא האלוהות הרלוונטית לנו בכל תחום חיינו.

יש במקורות שלנו כמה משמעויות רלוונטיות למושג אל. 1, יש את האל שהוא סיבת הסיבות כלומר סיבת היקום כולו. מהו רלוונטי לנו ? הרי אמרנו שהוא נתן מראש חופש וחירות ממנו וכמובן את הבחירה. (תזכרו את השאלה כי זה חשוב מאוד להמשך) 2, בני אנוש נותנים כוח למישהו או אדם לוקח לעצמו כוח על אחרים. כמו שופט או מלך וכדומה שבני אנוש העמידו על עצמם או המלך והשופט נכפים על אחרים בכוח. (לעומק תמיד מלך שופט משטר ושלטון הכי דמוקרטי, הם נכפים עלינו אפי' שבחרו בהם, ואני הסביר זאת וחייבים לשים על כך לב. ובכן בני אנוש כמו הטבע כולה הם על קו חץ הזמן כלומר תמיד בכל הווה\נקודה על הקו יש זקנים מבוגרים נערים וילדים ותינוקות שמחכים לבוא לעולם. אם ככה כל אמנה חברתית נכפת על הנערים והילדים ועל התינוקות שמחכים להיוולד. ולכן תמיד כל כוח בהסכמה היא כפיה, כל חוק שבני אנוש חוקקו בהסכמה היא לעומק כפייה והבינו את עומקם של דברים, כי זה מאוד חשוב לתודעה החשיבתית שלנו.) או אב\אם כלפי ילדיו ורבי\הוגה\פילוסוף\מדען כלפי תלמידו וכו' וכו' שכאן המקבלים רוצים לקבל ולכן נותנים בהם אימון ככה לאב או לרב או להוגה\פילוסוף\מדען יש כוח עליהם. 3,חוקים אנושיים, נורמות התנהגותיות, מסורת ומערכות רובוטיות.

מהי אלוהות בקצרה ? (ואחר כך נרחיב)

1, האל שהוא סיבת הסיבות (אתאיסט יקרה לו המפץ. הרלוונטיות ביניהם היא ההודיה, המאמין יודה לאל, האתאיסט יודה למפץ)

2, ישות דמיונית שהאדם מדבר בשמו. הישות הזו בני אנוש מקימים על עצמם, אם זה מלך ושופט מדינה משטר ואם זה אב ורבי הוגה\פילוסוף\מדען וכו' וכו' (תמיד תשמעו אנשים מדברים בשם העם ובשם המדינה כאילו יש דבר כזה בכלל, תמיד תשמעו אנשים מדברים בשם המדע בשם התורה ובשם המשפחה והאומה כאילו יש דבר כזה בכלל.), ואם זה מערכת רובוטית = אליל הכסף למשל, או מערכת מתמטית ולוגית על דרך לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על פי דין.

3, חוקים ונורמות התנהגותיות, משחק וכללי\חוקי משחק כנ"ל בסוף סעיף 2

כולם הם כוח על האדם שמונעים ממנו את החופש והחירות ואת הבחירה. הכוח הזה נקרא האלוהות.

בהרחבה

1, האל האחד שהוא סיבת הסיבות – שלכאורה אנו חופשיים ממנו, ירש לנו דבר מטורף והיא הבינה האחדותית. אם אין אדם ביקום בהווה ובעתיד שיש לו אותו טביעת אצבע או את אותו פרצוף ועוד, בבינה האחדותית אנו שווים באופן מוחלט בהווה ובעבר ובעתיד. כלומר אף אחד לא יתווכח על העבודה ש1+1=2 ולכן אם אנו חופשיים ממנו ומזולתינו במציאות, אבל בינתינו לא תיתן לנו את החופש הזה. כלומר אי אפשר להתווכח עם האל או עם הזולת על האמתויות הפשוטות כמו מתמטיקה ולוגיקה. ולכן הבינה היא בעצם כוח (נכון שאנו חופשיים ממנו לא ללכת אחריו אבל היא כוח קיימת).

ביהדות הכוח הזה נקרא מלאך כפי שהאבן עזרא (פילוסוף ובלשן מלפני 900 שנה) אומר: המלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו (אבן עזרא הקדמה לתורה) כלומר לא רצו ח"ו לומר שהאל בעצמו הוא השכל\הבינה האחדותית אז אמרו שזה מלאך\שליח העושה את רצונו של האל. הרמב"ם למשל קורא לזה כבוד האל כלומר שכלו של אדם זה כבודו ומי שלא חס על כבוד קנו = על שכלו ?! טוב לו שלא נברא כלל (חז"ל)

הרלוונטיות של האל הזה כלפינו היא האם נלך אחרי שכלינו האלוהי או נהיה אקראיים כמו כל דבר בטבע שאין לו דעת (למשל הדומם. וגם על הדומם לייבניץ יטען שהם לא אקראיים). מה עוד – וזה הדבר הרלוונטי ביותר, לעולם אי אפשר שמישהו יבוא עם סמכות לזולת ולומר לו כך וכך תעשה. כלומר אם אתה רוצה לבוא אלי ולומר לי משהו, אז תאמר לי ואם שכלינו האחדותית נסכים לכך ?! אז אנו יכולים להגיע להסכמה. אבל בלעדיו על תבוא אלי בכלל. כלומר אם תחשבו לעומק עם קצת רגש ?! תראו כמה מתוק הוא האל שהוא נתן לנו את הבינה האחדותית ככה שאי אפשר לעולם למכור לנו לוקשים. לא רק זה, האל הטוב בעצמו הגביל את עצמו לגמרי, כי גם הוא לא יכול לבוא אלינו ולומר לנו ש1+1=7 כלומר הוא גם יכול לדבר עמנו אך ורק עם השכל\הבינה שנטע בנו מראש. אגב כל הורה אב ואם שמולידים ילדים, הם עושים את אותו הטוב כמו האל, כלומר ההורים מגבילים את עצמם לטובת החירות והחופש של צאצאיהם כלומר הולידו את הצאצא לטובתו נטו. הרי הצאצא לא יקבל מאביו ש1+1=7 כלומר דיבור בן האב לבן והבן לאב הם תמיד בגובה העניים ככה בין אדם לאלוהיו (מכאן תבינו למה אומרים חז"ל שהאל שונא חנפניים בטירוף, כי שפה של חנפניים לא שייכת לשכל, הרי היא רוצה לעקוף את השכל על ידי החנפנות, אז אייך רוצה אדם להחניף לאל ? כלומר לעקוף את האל בפרצופו ?!)

אז האל נתן לנו את החופש והחירות מראש, ונתן לנו דבר משותף לו ולכל פרט – בעבר בהווה ובעתיד, את הבינה האחדותית. ביהדות מפרידים את האל והשכל כנ"ל כלומר השכל הוא מלאך של האל (מלאך = חוק טבע = סימטרי בזמן), למה מפרידים ?! משום כבודו אולי, או סתם הרגש לא נותן לנו לומר שהבינה שלנו הוא הוא האל. ברצוני לומר שאין לנו שום מושג ולכן הכל רק השערות. ואנו הרי עוסקים אך ורק ברלוונטיות = מה יש לנו ביד.

אמרנו גם שהשכל מגן עלינו כנ"ל מהזולת, ומצד שני השכל מחייב אותנו שכלית אם הגדרנו מטרה לחיים ומשמעות חיים. כלומר מי שבוחר להיות אקראי כמו הדומם, אז יש לו את החופש לכך מאותו אל הטוב.

מכאן הגיע המשפט (האקסיומה) העמוק של הלל הזקן התלמודי שאמר: דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך – פירושה הוא, זיל גמור מכאן הגיע הצוו הקטגורי של קאנט שאמר: "פעל רק לפי אותו כלל פעולה שתהיה מסוגל, באותו זמן, גם לרצות כי יהיה לחוק כללי" הרעיון הוא שאם אדם, כיצור רציונלי, איננו יכול לרצות (באורח עקבי) ש"כלל פעולה יהיה חוק אוניברסלי – כלומר שהכול יאמצו אותו ויפעלו לפיו – כי אז אין כלל זה יכול להתקבל בתור כלל מוסרי: כי כלל מוסרי המתקבל על הדעת הרציונלית הוא בהכרח כזה שכל יצור רציונלי יכול לאמץ אותו.

תשימו לב שהלל התלמודי לא אמר סמכות התורה שנתנה מסיני, או סמכות האל שירד לסיני, לא ולא, הלל אמר לנו אקסיומה בסיסית שעם זה אפשר לכתוב את כל התורה כולה. כמו הלל ככה קאנט וככה כל נבון מבין שאי אפשר שמישהו יבוא לזולתו עם סמכות. אפשר לבוא עם הסכמה שכלית. ואי אפשר לבוא עם הסכמה לא שכלית כי אמרנו לעיל שכל הסכמה\אמנה היא כפייתית כלפי נערים ילדים ותינוקות המחכים לבוא לעולם. כלומר תוך כמה שנים האמנה וההסכמה היא כפייתית כלפי אלה שלא הסכימו עליו כלל. אבל עם ההסכמה הגיע מהבינה האחדותית כלומר הסכמה שכלית, אז אמרנו שהיא היא דבר האל שהיא סימטרית בזמן ולכן גם הילד והתינוק יסכימו על זה ש1+1=2 ויתנגדו לטענה ש1+1=7

לסיכום:

האל הטוב שהוא סיבת כל הסיבות, יצר אותנו כבני חורין ממנו ואפי' מהבינה האחדותית כלומר האדם בוחר ללכת אחרי בינתו ושכלו או לא. המסקנה הרלוונטית כאן היא שהאדם הוא בן חורין מכל סמכות אפי' מהאל וזה גדולתו.

והחשוב מכל היא שהאל נתן לנו את הבינה האחדותית. הבינה האחדותית היא משותפת לאל ולכל היקום כולל האדם. סגולתו של הדבר היא כנ"ל שכולם כולל האל יכולים לדבר אך ורק בגובה העניים.

הבינה האחדותית יכולה להביא לנו משמעות חיים ומטרת חיים. כלומר האדם מציב לעצמו מטרת חיים ומשמעות חיים ועם שכלו הוא יכול להגיע למטרה.

הבינה האחדותית טובה לא רק מול הזולת ומול המדברים בשמו של האל בשקר, הבינה האחדותית קריטית בכדי לנצח את הברירה הטבעית ואת הטבע כלומר אם הצבנו מטרת חיים, אנו לא יכולים שהטבע האקראית תפריע לנו בכך ולכן עם הבינה האחדותית אנו יכולים לנצח את האקראיות של הטבע. לעומק אין גבולות לאן הבינה האחדותית יכולה להביא אותנו, היא יכולה אפי' לנצח את המוות עצמו.

לסיום:

זה האל היחידי שהאדם אמור להכיר, ומההגינות גם להודות לו. ולכן אומרים חז"ל שבעתיד תישאר לנו אך ורק להודות לו. מה שאין כן בהווה עוד יש מקום לבקש ממנו עזרה מהסבל הנורא שיש לנו מהאלוהים האחרים, ומכאן נעבור לשאר האלילים הקיימים היום בדיוק כמו בימי קדם, רק החליפו את השמות כלומר הכל עניין של שפה, מבחינת התוכן אנו עוד במלחמתו של אברהם אבינו שנלחם נגד אלוהים אחרים.

לפני שנמשיך, אני חייב לומר משהוא חשוב ביותר. את האל הזה אף אדם לא יכול לנכס לעצמו ולטעון זה האל שלי ורק שלי. האל הזה משותף לכולנו. ובאמת מאז ומתמיד האדם הנבון הכיר וידע את האל הזה ואף אחד לא חשב לרגע לנכס אותו רק לעצמו.

באל הזה גם האתאיסט מאמין, כלומר האתאיסט מאמין באחדות הבינה ומכאן הוא מאמין במדע ומתמטיקה ולוגיקה. כלומר בלי האמונה הזו, אין מדע ואין בעצם כלום. מטפורי אפשר לומר שאם נשמע אתאיסט מדבר, תדע שהוא מאמין באל האחד הנ"ל, אחרת אייך בכלל הוא מדבר ? הרי לא ידבר לקיר, הוא ידבר לזולת שהוא מאמין שלזולתו יש את אותו בינה אחדותית.

בכל אופן באל הזה האמינו כל חכמי הדורות, אחרת לא היינו ממציאים את השפה ואת החקלאות ואת הלוח שנה וכו' וכו' וכו'. בלי ההנחה הבסיסית הזו, אין לנו כלום.

אמרתי כבר שלייצנים שיטענו שהיקום דטרמיניסטי מוחלט = אותו סיבה אותו תוצאה ?! הם לא בדיון שלנו מתחילה והם צריכים למעשה להיות במנזר השתקנים הרי למה לדבר ? (כלומר הם לא רצניים בכלל)

2, ישויות דמיוניות:

אפשר ישויות שנוצרים בטבעית כמו גזע למשל = מין האנושי עצמו, מין האנושי זאת ישות שהמציא אנוש בן שת בן אדם התבוני הראשון.

האלוהים אחרים הזה סובל מדבר בסיסי ביותר והיא שהפרט הבן חורין שהאל הגדול יצר אותו ככזה כנ"ל נהפך להיות טפל מול טובת הישות הדמיונית הזו. לא הפרט צריך להתקיים רק הישות הדמיונית הזה צריכה להתקיים על פי חסידי האלילים האלה. ותמיד תשמעו את פנאטי בני אנוש מדברים גבוה גבוה בשם הדמיון הזה ומחסלים באופן טוטלי כל פרט העומד מולם במציאות פיזית, כלומר מקדשים את הדמיון מול המציאות.

דוגמא רלוונטית פשוטה היא המצאת המכוניות (הפרטיות לפחות) שדורשת קורבן תמידי של מיליון ושלוש מאות אלף הרוגים בשנה של אנשים נשים וטף ומעל שלושים מיליון פצועים שחלק מהם נשארים כאלה לכל החיים.

אז אם הישות הדמיונית צריכה לשרוד, אז בוודאי אולי עדיף המכוניות. אבל אם הפרט צריך לשרוד, אז אייך הוא נכנס עם עמלו למכונית ומסכן את עצמו ואת עמלו = הבנים והבנות הרכים, ובד ובד מסתכן להרוג ולמחוק משפחות אחרות ?!

אם כביכול היינו שומעים את האל מדבר, (ואנו באמת שומעים אותו כנ"ל עם שכלינו האחדותית) אז בוודאי היה אומר: תשמעו ידידי, כל זמן שתשתמשו עם מכוניות לנחיות האישית שלכם, אז אני אדרוש קורבן כזה לתמיד, עד שתלמדו להמציא המצאות שמגנה על כל פרט וילד וילדה.

מצד שני נבין שהאל לא יכול להתערב ולהציל אחד\ת מול השני, הרי אנו אלה שהחלטנו לקחת את הסיכון. במקורות יש כזה מושג של "הלולו עובדי ע"ז והלולו עובדי ע"ז" כלומר האל לא יכול להציל אחד מול השני אם שניהם בחרו באותו חטא שעונשו של החטא היא החטא עצמו על דרך שכר עבירה עבירה.

אני אומר את זה בכדי שנבין שגם המאמין בגלל האמונה הוא חוטא באל דווקא בגלל האמונה. הוא משתמש עם מכוניות בטענה שיש אלוהי בייביסיטר שתציל אותו. מנגד האתאיסט חוטא באותו חטא בגלל שהוא מאמין בישות מין האנושי ולא בפרט. הוא גם מאמין שמול הטבע האקראי אין מה לעשות.

בחטא הזה – להאמין בישות דמיונית כמו ישות מין האנושי, גם גדולי ענקי הדורות כשלו. אני מסכים שקשה לאדם רגיל להפריד בין הדמיון למציאות, אבל כלפי ענקי הדורות אנו דורשים יותר מיזה.

ובכן, כמו הישות מין האנושי ככה כל אדם כפרט ובן חורין יכול ליצור חיים ולהפוך את משפחתו לישות שכזה. כלומר במציאות באמת האב והאם הם האלוהי שיצרו את המשפחה, אבל כנ"ל כלפי האל שהוא בטובו נתן לנו את החופש + הבינה האחדותית ?! ההורים האלה מקדשים את הדמיון ויוצרים חיים בכדי שלדמיון הזה תהיה עבדים\רובוטים. בהמשך הדורות הישות נקראת אומה\עם\לאום, ולבסוף כמו כל ישות היא נכחדת ולא משאירה זכר.

בימי קדם באמת כל משפחה כזו היית ישות נפרדת ובמקורות הם נקראים: שבעים עמים שבעים לשון וכו' וכו' ואיפה הם היום ? אני שואל את זה בגלל שהיה טיעון שכאמצעי הישויות הדמיוניות הם טובות ושרידותיות ולא היא.

השבעים עמים האלה נהפכו לישויות דמיוניות בגלל חלוקת הארצות על ידי נח ובניו. כנודע נח ובניו המציאו את הקניין על ידי חלוקת הארצות בגורל, ויחד עם המצאת הקניין המציאו את הירושה כלומר בלי המצאת הירושה אין אפשרות להמציא את הקניין. ככה שטבעית עם חוקי המשפחה שהמציא אדם הראשון התבוני לכל משפחה ולכל נולד היית קניין משלו ככה נוצרו השבעים העמים. כל עם בעצם היית ישות. בכדי לקיים את הישות הדמיונית העמידו סוג של דגל\סמל\פסל וכדומה מכאן כל האלילים למיניהם שנזכרים במקרא והנ"ך.

האל\הישות הדמיונית הזו לא היית סתם דמיון, כלומר הסמל\הדגל סימל משהו, וזה קודם כל הגדיר את הקניין כלומר הישות הזו שולטת באדמה הזו והוא שולט אך ורק על פי חוקיו, כלומר המפלצת הזו היא בעצם החוקים של האומה. אם חוקיה מאפשר עבדות הפרט, אז לפרט אצל האל הזה היה עבד. כלומר בעקבות האל הדמיוני האדם הפרט יכול להיות עבד. אותו דבר למשל ממזר, אם האל הזה שומר על חוקי המשפחה (הוא חייב לשמור אחרת נכחד האל הזה), אז כל ממזר אין לו חלק באל הזה ולכן אסור לו להתחתן עם בת האל הזה.

נרחיב לרגע שנבין זאת לעומק.

אם אנו מדברים על ישויות טבעיות משפחתיות = עמים ?! אנו מדברים בהכרח על 1, חוקי משפחה (זה לעומק דברי חז"ל שהעמים שמרו על עריות). 2, קניין על ידי חלוקת נח ובניו.

ואייך זה פועל ? ובכן תחשבו על מצב של בני אנוש בלי חוקי משפחה. ניקח לדוגמא את הנחש והנחשית בטבע (אני מביא את הדוגמא של הנחש כי גם המקרא מביא אותו), הנחשית שורדת עם הפצת ריח מיני שגורמת לכל נחשי האיזור לבוא אליה ועליה. הנחש הזוכה בא, סותם את מקורה ככה שהוא מרגיש ביטחון שצאצאיה יהיו לו. (שכחתי לציין שלאף זכר בטבע אין ביטחון שיש לו שרידות לנצח מה שאין כן כל נקבה יש לה וודאיות בנצחיותה = בשרידותה. ולכן הנחש רוצה להיות בטוח שצאצאיה שלו ולא של האלפי הנחשים שבואו אליה) למעשה הנחשית פשוט מליטה את צאצאיה ובורחת מהם מיד כלומר מפקירה אותם, כלומר היא לא מגדלת אותם ככה שלזכר אין כמעט סיכוי שהוא זכה בשרידות.

אם יקרה מצב אנושי כזה, אז לא צריך לחשוב הרבה, האבולוציה תלך אחורה ולאט לאט נוריד את הידים ואת הרגלים ונאכל חול ואבנים כמו הנחש עצמו. זה לעומק המטפורה המקראי.

בכל אופן מה שאני רוצה לומר כאן שאם יש מישהו שחושב שזה לא דרך לשרוד, אז מה הוא יעשה ? הוא יעשה מה שאדם התבוני הראשון עשה, הוא ילך לשכנע את הנקבה להיות שלו ורק שלו. ומה פתאום שהיא תסכים ? ובכן היא רואה את הנחשית ומבינה שזה לא דרך כלומר להפקיר את צאצאיה ?! הרי בשביל מה בכלל להוליד ? מה עוד הרי יהיה לה גם זכרים ומה יהיה עמם הרי לא ישרדו כמו שאני לא רוצה לתת לזכר הזה לשרוד. כלומר הנקבה סובלת מבינה יתירה ולכן היא סוגרת דיל עם הזכר שהתנאי הראשונה היא שהזכר יעזור לה בגידול ובפרנסת המשפחה. מכאן חוקי המשפחה.

ישות בני אנוש נוצרת באותו מעמד שהמציאו את חוקי המשפחה. כלומר עד אז לא היית שום ישות דמיונית. אז מה הופך את הישות הזו כישות ? חוקי המשפחה !! כלומר מצד אחד חוקי המשפחה יצרו ישות מצד שני הישות עצמו תלוי בחוקי המשפחה, הרי אמרנו שאם לא יהיה חוקי משפחה אז אנו חוזרים אבולוציונית להיות נחשים. (מטפורית כמובן)

שנח חילק בגורל את הארצות, הוא ידע שאי אפשר להמציא את הקניין בלי ירושה הרי בכל רגע נולד מישהו לטבע שהטבע כבר מחולק ?! אז אייך מתחילה חילקת את הטבע בלי לקחת את הנולדים בחשבון ? כלומר הם (הנולדים) לא מכירים בקניין ולכן לא מכירים בלא תגנוב שהלא תגנוב הומצאה יחד עם הקניין כלומר כתנאי הכרחי לקניין. אם אין לא תגנוב אז אין קניין וכן ההפך. ולכן חייב נח להמציא את הירושה שזה אומר שכל נולד נולד עם הטבע וזה הקניין הקביל ביותר.

אז אייך הישות הזה מקיים את הקניין באדמתו ? על ידי חוקי המשפחה !! הרי אם אין חוקי משפחה אין יורשים ושאין יורשים האדמה של מי ? של אף אחד !! ואז אין ישות ואין עם, כלומר בוטל הישות הזה. ולכן אמרתי שהישות הוא כוח אבל הוא כוח בתנאי, שאם נקיים את התנאי, אז קיים הישות ואם לא נקיים את התנאי אז אין ישות יותר ואז אין יותר עם במציאות.

אז בכדי שתתקיים ישות כזו חייבים 1, לשמור על חוקי המשפחה 2, בעקבות חוקי המשפחה כל נולד נולד עם הטבע = ירושה = דיני ירושה 2, דינים. כלומר והיות שהמצאנו את הקניין מתחיל הדינים מכאן הצדק והמשפט והמוסר האנושי. מכאן השבע מצוות בני נח. ורק אז יש להם את האדמה כקניין פרטי.

אחד ממצות בני נח זה ע"ז כלומר בני נח כמונו אסורים בע"ז. ומהי ע"ז ? ולמה ע"ז קריטית לאלוהיהם כלומר למה ע"ז מבטלת את אלוהיהם של שבעים העמים ואז בעצם נכחדת האומה שלהם ?

בכדי שנבין את זה לעומק אנו נעבור לישויות הדמיוניות הלא טבעיות = מדיניות. אייך הם נוצרו פתאום ? ובכן נמרוד (יש אומרים חמורבי) אמר, שאפשר קניין על ידי כיבוש, פשוט היה גיבור פיזית וגם חוכמולוג טיפש, שחשב שעם כוח אפשר לזכות בקניין. אוקיי הוא כובש ובאמת מצליח לכמה זמן עד כידוע לכל שזה לא עובד כי אי אפשר לשעבד את האדם לנצח. ואז נפרדו השפות והעמים כלומר מאז נמרוד – אומרים חז"לינו, עד ימינו אנו בני אנוש סובלים מישויות כאלה. ואייך הם מצליחים לכמה זמן לשרוד ? על ידי כוח כמובן אבל גם כוח מורכב מפרטים אז אייך הוא מקבץ אותם ככוח ?! כאן בא הדגל\הסמל\הפסל וכדומה.

יש כאלה שיש מאחורי הסמל איזה אידיאלים שונים ומשונים, אבל כולם אותו דבר שהישות עיקר מעל הפרט ונצחיותו האישית. כלומר בכזה ישות הפרט טפל לעיקר שזה הישות הדמיונית. וזה נקרה ע"ז.

בני נח אסורים בע"ז ולמה ? הרי גם הישויות שלהם לעומק היא דמיונית הרי שם גם הישות (המשפחתי) עיקר מעל הפרט אז מה ההבדל ? מה עוד שכל בני אנוש הם משפחה אחת של אותו אדם תבוני הראשון, אז מה ההבדל הגדול כאן ?

ובכן תשימו לב. מה מקיים את הישויות של בני נח ? חוקי המשפחה והירושה והקניין = אדמה = דינים = שבע מצוות בני נח !! אבל אם אפשר קניין בכוח כלומר כמה ממזרים שאין להם ירושה או סתם אנשים שאביהם שלל מהם את הירושה, הם נקבצים ביחד כחברה והולכים לכבוש אדמות. ואם כיבוש הוא קניין אז מי צריך יותר לחוקי המשפחה ? מי צריך יותר לירושה ? מי צריך למוסר וערכים טבעיים מי צריך חינוך שיש שוטר = כפיה = דיקטטורה ?! כלומר אם הכוח הוא הדבר, אז הכל מיותר. ואז כול בני החברה הם עבדים דטרמיניסטיים לאל\ישות הנ"ל. כלומר אין האדם בני חורין. הכל תלוי באליל הנ"ל ובחוקיו. וכמובן אפשר לשכוח משרידות אישית אבולוציונית כלומר אצל האלילים האלה באמת קשה להבין למה מישהו מוליד בכלל ילדים הרי בשביל האליל הדמיוני הוא סובל את כל הסבל הזה של להוליד ולגדל ולפרנס וכו' וכו' ?! מה עוד כל אדם נולד לטבע בלי הטבע כלומר כל בן אנוש יכול לשכוח מחופש ומחירות, הוא תלוי לגמרי בישות הדמיונית שלו. אפי' זכות מוקנה לנשום אין לו על פי השוטה אהרן ברק. בכל זאת אייך זה קורה ? זה קורה על ידי דגל\סמל\פסל = ע"ז.

בישות כזה אין יותר יורשים באמת ולכן אין יותר חלוקת הארצות של נח, וזה לעומק דברי חז"ל שהאימפריה של סנחריב מלך אשור שכבשה את כל העולם, בילבלה את העמים. כלומר אין היום לאף אומה קניין צודק ואמיתי הכל תלוי בכוח ולא בצדק ומשפט וככה באמת הם צריכים לשוטר ולגננת. אימפריית פרס ומדי או יוון ששלטו בכל עולם הביא למעשה לביטול כל האלילים הטבעיות שהיו עד זמנם. וזה לעומק דברי חז"ל שבוטל עוון ע"ז.

בכל אופן לעומק נשארו ע"ז הלא טבעיות שהם העמים של היום שבכל עם ועם הפרט הוא טפל לישות הדמיונית. אבל אם נעמיק יותר לעומק נבין בעצם שהיום (וכבר מאז הרומים = חז"ל הנ"ל) כל בני אנוש תלויים באליל הכסף ובאליל הקניין = מערכת רובוטית. מכאן נעבור לסוג האליל שבסעיף 3 וסוף סעיף 2

מערכת רובוטית

הסוג הכי קלה להבנה היא אליל הכסף והקניין. כלומר אין לך שום זכות בטבע, אך ורק על ידי אליל הכסף, אתה רוצה מים ? אז תשלם !! אתה רוצה לדרוך על אדמת כדור הארץ ? תשלם ארנונה !! אתה רוצה קניין ? אז תשלם !! בקיצור אליל הכסף הוא השולט בכולם.

לכאורה מי מיצר את הכסף ? לכאורה הישות ולכן לכאורה הישות הוא השולט ? אבל לא, היום המטבע הכי חזקה שולטת בכל המדינות. אז שוב מי יוצר את המטבע החזקה ? האימפריה הכי גדולה וחזקה. אז לכאורה היא שלטת ולא הכסף ? אז לא, אם היא לא תתנהג על פי כללי המשחק הדוגמטיים ?! היא לבסוף תפסיד את האימפריה ולכן בסוף כל סוף אליל הכסף הוא השליט בכול.

היום אפשר לומר שקניין זוכים על ידי כסף כלומר בני אנוש לא נותנים את האפשרות לזכות בקניינים על ידי כיבוש. (זה לא בדיוק מדויק אבל העיקרון די פשוט בכל מקום ומקום)

כמו אליל הכסף יש עוד אלילים למשל המצאת המכוניות המוזכרת לעיל. כמובן יש את מערכות הצדק והדינים. כלומר למערכת משפט יש כוח ועל פי השופט המפגר ברק אין לך זכות מוקנה לנשום.

אפי' דיני ההלכה יכולים להיהפך לע"ז של ממש. אני אתן דוגמא קטנה ומיזה תבינו את השאר. למשל איסור עריות שלוט רצה לקיים אפי' על חשבון הכחדתו הוודאית. מה שאין כן בנותיו שהיו יותר חכמות ממנו,(אגב מכאן חז"ל למדו שלוט היה שופט כי רק שופטים יכולים להיות כאלה דוגמטיים) ולא קיימו את מצוות עריות וככה זכו להוליד שתי עמים וגם לזכות להוליד את מלכות דוד.

אני אתן עוד דוגמא ששמעתי מרבי מורי: בבנין שלו כמו בכל בניין יש ועד בית, ובכן באסיפת הדיירים ועד הבית טען שיש כמה משפחות שלא משלמים, ואז הוא הלך לרב השכונה ושאל אותו האם הוא יכול לשים מודעה בכניסה כאיום שהמשפחה ההיא לא שילמה ולא משלמת. והרב הפנאט הזה הסכים, ולכן הוא מבקש את רשות השכנים לעשות זאת. רבי מורי קפץ ממקומו ואמר: אתה רוצה לשפוך דמים בשביל ניקיון בחדר המדרגות ? ואפי' נגיד לרגע שההורים עושים את זה בדווקא הרי יש למשפחה ילדים ומה הם אשמים ? כלומר אייך שנהפוך בו אין שום היתר לעשות דבר כזה. אני לא מבין איזה ראש מטורף יכול להמציא רעיון שכזה – נזעק רבי מורי והמשיך: רב שכזה צריכים לתלות בכיכר העיר. בקיצור הרב שמע שרבי מורי כועס עליו והוא הגיע לביתו עם ספרים ושותים וכו' וכו' ורבי מורי אומר לו רק זאת: אתה הופך את הספרים\ההלכה לע"ז על דרך לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו את דבריהם על פי דין כלומר זה לעומק ע"ז של תורה.

תשימו לב, אם למשל לא תגנוב הוא יקוב הדין את ההר, (שזה אומר אתה לעולם לא גונב) אז במקרה של רעב, אתה אמור למות בשקט. אותו דבר אם לא תרצח היא אבסולוטית, אז מי שבא להרוג אותך, אתה אמור להיכנע ולמות. אותו דבר שקר, האם אסור לשקר בכל מקרה אז יכול להיות שתביא לעצמך את המות. זה נקרא להפוך את הצוו כאליל מעליך וזה לעומק ע"ז. ביהדות למשל לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי) שזה אומר שמותר ואתה חייב לגנוב ולא למות. אותו דבר הבא להורגך השכם להרגו כלפי רצח. ואותו דבר לגבי שקרים כלומר מדבר שקר תרחק אבל שקר מתי שצריך במיוחד להציל את עצמך ואת זולתך או אפ' בשלום בית מותר לשקר ובוודאי בשביל חינוך מותר לשקר.

הטעות של הדוגמטיים גם אצלינו וגם אצל האומות (ששם השוטר והכפיה מדברים), מגיע מכך שלא העמיקו אייך נוצרו הצווים האלה בזמן ההיסטורי ולמה. זה לא ממש קשור להיסטוריה כלומר זה רלוונטי בהווה, כלומר אתה לא יכול להמציא את הצוו של לא תגנוב בלי המצאת הקניין הקביל, כלומר למי שאין קניין מותר לגנוב, כי הוא לא אמור למות בגלל המצאת הקניין. אותו דבר כלפי הצוו של לא תרצח, אף אחד לא צריך למות למען הצוו הזה כלומר מותר לרצוח את מי שבא לרצוח אותי.

ברצוני שנבין את הדבר הזה לעומק. מערכת משפט וגם מערכת הלכה ובעיקר מערכת של דינים, הכל מערכת רובוטית על דרך יקוב הדין את ההר. שזה אומר שאתה כאדם עפר ואפר מול הלוגיקה ומול המתמטיקה וכדומה, וזה ע"ז של תורה, כי אתה מהעמיד משהו מעל האדם. ומכאן נעבור לאלוהי בני ישראל.

נסכם את האל המדיני חברתי הלא טבעית = נמרוד.

מה נותן לאליל את כוחו ? הכוח !! כוח החרב והכפיה. אייך היא מצליח לכפות בני חורין תחתיו ? הסמל\הדגל\הפסל, כלומר דמיון. בני אנוש מדמיינים סוג של ישות דמיונית שנקרא לזה ה*עם* או החברה וכדומה, ויושב לו האדם באיזה חור ומדבר כל ימיו בשמו. תמיד כל פרט בתוך החברה הזה מדבר בשם העם, כלומר לא רק המלך או השופט מדברים בשמו הלכה למעשה, גם כל פרט לעצמו מדמיין שכאילו הוא הוא העם. זה הדמיון שהדמוקרטיות המודרניות נותנים לנו, הרי אנו אלה שבוחרים באיש להיות שלטן.

תשימו לב לתמונה של הפוסט (מאחורי הטקסט שלי), יש שם דמות של מלך שזה הריבון, תשימו לב שהדמות מצוייר על ידי הרבה דמויות של פרטים (בני אדם) שיחד מרכיבים את הדמות. תשימו לב שכל הדמויות פונים לפרצוף של הדמות הגדול ואחרים אפי' משתחווים כלפי הפרצוף.

מה הוא מחזיק ביד ימין ? אייך לא ?! "חרב" !! כלומר עיקר הקיבוץ של הפרטים כחברה היא על ידי חרב\כוח הכפיה. בצד שמאל הוא מחזיק שרביט שזה אמור לייצג את החוקה ומערכת רובוטיות כנ"ל. כלומר שליטתו היא בשתיים, אחד החרב = כפיה ואחד מתמטיקה לוגיקה = דין וצדק על דרך יקוב הדין את ההר וכמובן מסורת = דוגמטיות וחוקי משחק כמו אליל הכסף והקניין הדוגמטי. כלומר שתיהם כפייתיים שתיהם דטרמיניסטיים וכולנו רובוטים למפלצת הזו. ובכזו מצב בני אנוש נשארים סטטיים כלומר הם לא מפתחים את התבונה. (דטרמיניזם מוחלט מביא אותנו להסתובב סביב עצמינו = סטטיות, מה שאין כן ביקום דינמי אין גבול להתפתחות תבונת האדם שתביא לנו את התרופה לסרטן למשל. אז אין כאן רק שאלה של חירות האדם מבחינת מוסרית וערכית נטו, יש כאן שאלה של כדאיות פשוטה שחירות מביא את כל הטוב להאדם וכפיה משאיר את האדם סטטי כלומר חזרה אבולוציונית במקום התפתחות אבולוציונית)

שאנו מעמידים כזו מפלצת שמצד אחד החרב מדבר ומצד שני הדוגמטיות מדברת, אתה באמת אמור להשתחווה למפלצת הזה ובלעדיו אין לך אפי' זכות מוקנה לנשום.

(מי שרוצה להעמיק בתמונה של הפוסט הנ"ל = המפלצת הריבוני ?! מוזמן לשמוע את ההרצאה הנפלא של פרופ' דוד הד כאן https://www.youtube.com/watch?v=-2LUcehjqZU )

מכאן נעבור לאלוהי בני ישראל

אלוהי בני ישראל

ההמנון שלנו היא "שמע ישראל השם אלוהינו (הישות שלנו מול כל ישות אחר כנ"ל) השם אחד = הפרט" כלומר אם בכל ישות דמיונית אם זה ישות טבעית של בני נח ואם זה ישות חברתית של נמרוד ואם זה ישויות מערכתיות כנ"ל, הפרט טפל לישות ?! אלוהי ישראל אומרת שלא ולא, הכל בטל ומבוטל מול הפרט, וכל אלה הם אמצעיים גרידה לפרט.

הדגל שלנו היא ברית המילה. (חביבה מילה שקדמה לשבועת הקדש (חז"ל) כלומר יעקב שרוצה שבנו ישבע לו, הוא דורש קודם שישבע בברית המילה ואחר כך שישבע באל, וחז"ל לא מפספסים את הדבר העמוק הזה ואומרים: חביבה מילה שקדמה לשבועת הקדש והבינו את עומקם של דברים) כלומר הפרט כעקר לא צריך בכלל חברה וישות, הוא יכול לגמור את חייו בג'ונגל כמו שאר בעלי החיים. ברית מילה בא לומר לו שאתה נצחי על ידי ההולדה = אבר ההולדה. והכל אמצעי לכך. כלומר לא הישות צריך להתקיים ולא משפחת אברהם יצחק ויעקב צריך להתקיים, אתה לעומק האדם התבוני הראשון לכל צאצאיך בעתיד שממציא עכשיו את החוקי המשפחה לך ולזרעך עד עולם, וככה אתה נח המקראי שממציא עכשיו את הקניין על ידי חלוקת הארצות + ירושה וככה אתה ממציא את הדינים הצודקים והנכונים שלא מצריך משטר ושוטר = גננת, וככה אתה לעומק אברהם שממציא את ברית המילה כדגל חברתי = הפרט, אתה יצחק ויעקב וכו' וכו'. כלומר גאונותו של המקרא היא בכך שכל התרגיל המחשבתית שלה רלוונטית בכל רגע בחץ הזמן ההיסטורי. רח"ל וח"ו שאדם הפרט ידאג לישות שנקרא ישות ישראל על חשבון עצמו ושרידותו הנצחית האישית. לא לחינם אנו נקראים בני ישראל ולא ישראל, כי כל פרט הוא בן. כלומר לא הפכנו את ישראל כישות רח"ל שזה למעשה מעשה העגל, מה היית חטא העגל ?! שרצו להפוך את בני ישראל לישראל = אלה אלוהיך ישראל = ישות עם ישראל על חשבון בני ישראל = הפרט.

תשימו לב שבכל המקרא (על פי חז"ל) שהמקרא אומרת "עם" מדובר על אספסוף ולא על בני ישראל, כלומר מבחינת המקרא "עם" זה לאומניות = בורות ופנאטיות = ע"ז, מה שאין כן שהמקרא מתייחסת לבני ישראל היא קורה לה בני ישראל ולא "עם". אפי' כלפי יעקב אבינו יש ביקורת חז"לית נוקבת על כך שכביכול רצה להפוך את צאצאיו ללאום ואת עצמו כאלוהי\ישות\לאום, והנה

"ח [לג, כ] ויצב שם מזבח ויקרא לו אל, אר"ל ויקרא לו אל אלהי ישראל אמר: אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים, ר' הונא בשם ריש לקיש אמר אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך (?!) מחר בתך יוצאה ומתענה, הה"ד ותצא דינה בת לאה." (ב"ר)

אלוהי בני ישראל יכול להתקיים בתנאים מוכרחים כנ"ל כלפי כל שאר הישויות להבדיל אלף הבדלות. כלומר מתי אלוהי ישראל יכול לעזור לך להיות בן חורין ? שתקיים את מה שהופך אותו כאל. למשל אם תגור בחול אז אין לך אלוהי (חז"ל). לא מדובר על האל האחד שזה האל של כל היקום כולו שהרלוונטיות שלו לנו הוא שנטע בנו את אחדות הבינה ונתן לנו את החופש ואת החירות ואת הבחירה. לא ולא, מדובר על התובנות ומצוות וחוקים שהופך אותו לאל שלנו מול אלוהי אחרים. כלומר להם יש גם אל\ישות כנ"ל, ולנו יש את הישות שלנו אבל אצלינו הישות הוא הפרט = אחד, מה שאין כן בשאר האלים הפרט טפל לישות הדמיונית.

האל שלנו עוד חי (אף על פי שמת יוסף ואחיו, אלוהיהם לא מת, אלא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד (חז"ל) כלומר חז"ל אומרים כאן לעומק שלא המקים או מחזיק הישות הוא האולה של בני ישראל כלומר אחרי שיוסף ואחיו מת לכאורה מת גם האלוהי שלהם ועל כך אומרים חז"ל שלא ולא: אף על פי שהם מתו ?! אלוהיהם לא מת ולמה ? כי בני ישראל פרו ו,,,,, כלומר מיהו אלוהיהם ? הפרטים המתרבים שממשיכים עם החוקה יחד עם ההתרבות = אלוהיהם קיים כל עוד בני ישראל קיימים ולא שהוא מת בגלל המלך או המנהיג או הרבי ואדמור שמתו, והבינו את עומקם של דברים) מה שאין כן כל האלים הטבעיות מחלוקת נח כבר לא קיימים כלל וכלל כנ"ל. הוא עוד חי כי שמרנו על יוחסין ולכן יש לנו את ארץ ישראל כירושה משפטית אמיתית שנעשתה מתחילה על ידי חלוקה (ולא על ידי כיבוש בכוח שכזה קניין מתחילה לא קביל משפטית).

הוא חי כי יש לכל פרט נחלה בארץ ישראל הלכה למעשה (לא היינו יכולים לעשות למשל פרוזבול בלי העובדה הזאת שמבחינת משפטית יש לנו קניין בארץ ישראל), ולכן היינו יכולים להיות בני חורין באמת. כלומר אדם עם הטבע כקניין פרטי לנצח על ידי ירושה.

והיות שהאל הזה חי לנצח יחד עמנו, והיות שהאל הזה מושתת נטו על אחדות הבינה האבסולוטית, אז חכמי ישראל לקחו עוז לומר שהאל האחד (עם ה' הידיעה) הוא הוא אלוהי ישראל. כלומר העזו לנכס לעצמם את האל האחד שהוא לעומק שייך לכולם בלי הבדל גזע ודת וכו' וכו'.

אני רוצה שנבין לעומק את העניין.

נכון רוב בני אנוש לא מעמיקים ולכן באמת מתבלבלים בין האל שהוא סיבת כל הסיבות לבין אלוהי בני ישראל. האל שהוא סיבת כל הסיבות הוא האל (אחדות הבינה) שכל בני אנוש משתמשים בו כלפי המדע ומדעי הרפואה ולוח שנה וכו' וכו'. אנו בני ישראל משתמשים בו בעיקר לגבי חברה ומשמעות חיים כלומר אותו אחדות הבינה אמור לתת לנו משמעות חיים. וכן שרידות אישית ונצחית + התפתחות התבונה באופן אבולוציונית אצל צאצאי האישית שלי ושלך. וכן התנהלות חברתית צודקת כבני חורין שזה אומר כולנו נולדים עם הטבע ולכן אנו לא תחת שום אליל אחר. ובעיקר העיקרים אנו יכולים להתנהל בלי משטר ושוטר כלומר כל מצוותיה וחוקיה הם טבעיות לגמרי שלא מצריך שוטר וגננת שבטבעיות תחת שוטר וגננת הגננת עוד חושבת שרק בזכותה יש לך זכות מוקנה לנשום (עיין ערך ברק השוטה).

ולכן חכמינו חיברו את שתיהם כאל אחד ומכאן כל הבלבלת שיש במקורות, למשל הפולמוס בעד הרמב"ם ונגד הרמב"ם. כלומר הרמב"ם אומר שמי שמגשים את האל הוא מין והראב"ד אומר: גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה. כלומר הגשימו את האל. (אותו דבר שאר הבלבלת בין הקבלה והחסידות לבין הפשטנים והרציונליים וכו' וכו'. כל הסלט הזה נראה אצל ההמונים כסלט אבל מי שהצליח להבין את המאמר הזה יבין הכל בעזרת השם.)

אבל לעומק זה שתי דברים נפרדים, כי אלוהי בני ישראל הוא אמצעי לפרט כלומר חוקיה ודרישותיה של הישות הנ"ל דורש את טובת הפרט ורק עם חוקיה נשיג את זה. אבל כנ"ל האדמה וחוקיה של הישות עושה את הישות הלכה למעשה (אחרת אין ישות ולכן אין עם ואומה כנ"ל), ועל פי מי נחקק חוקיה ודרישותיה של הישות (שזה בעצם מקיים את הישות) ?! על פי אחדות הבינה = על פי האל האחד (עם ה' הידיעה).

איפה נראה טוב טוב את ההבדל ביניהם ? בתפילה !! תפילה בציבור אמור להפעיל את אלוהי בני ישראל. כלומר כוח היחד של מינימום עשרה איש יכולה לעזור לפרט. מה שאין כן תפילה מול האל האחד (עם ה' הידיעה), לא תעזור לך רק בדרך הטבע כלומר הוא יכול לעזור לך בדיוק כמו שאתה יכול לעזור לעצמך. כלומר שאתה צריך עזרה של כוח היחד שרק כוח של ציבור יכול לעזור לך, אז אתה בא לזעוק בתוך הציבור והציבור יעזור, זה לעומק מצוות תפילה בציבור. (אגב: אם כולם מתפללים בשקט לאל האחד ולא מעניין אותו מזולתו שעומד וזועק ובוכה ?! כלומר לא מתעניין בזולתו רק בא להתפלל לאל האחד ?! עדיף היה שהיה מתפלל ביחידות בבית כי אין שום משמעות לתפילה בציבור אם לא שומעים את זעקת הזולת, והבינו את עומקם של דברים)

עוד דוגמא של הבדל ביניהם: השגחה פרטית. האל האחד (עם ה' הידיעה) נתן לכולנו את אחדות הבינה = השכל וככה האדם עם שכלו משגיח על עצמו. זה לעומק השגחה פרטית. אבל (ותשימו לב כי זה מאוד חשוב), מה יקרה שהאלוהי בני ישראל נרדם כלומר אנו לא מקיימים את מצוות התורה ואנו בעצם תחת אליל אחר כמו אליל הכסף והקניין הדוגמטי ותחת אליל החברתי של נמרוד או תחת אליל הלאומני. אז מי משגיח עלינו ? הישות האלילית כלומר אנו תחת השגחתם ואז אין השגחה פרטית רק השגחה כללית של בני הישות, כלומר שוב אתה כפרט טפל לישות הדמיונית ותמות למענה כמו שכל רווקי ורווקות בני ישראל נקרבים למען המולך הלאומני בימינו אנו. כלומר אין להם השגחה פרטית רק להפך הישות יחד עם ההורים המנוולים מקריבים ממש את רווקותיהם למולך = ע"ז = הלאומניות. בכזה מצב כל מי שמתפלל לאל אחד, לא יתפלא שהוא לא שומע לתפילותיו כי אחדות הבינה אומרת שאין דבר כזה ישות שהרווק והרווקה נכחדים למענה. מי כן יכול לעזור כאן ? דווקא אלוהי בני ישראל כלומר אם כולנו יחד נזעק נגד העוול הטיפשי הזה אז אולי הציבור ישמע ויפנים ויפסיק לעבוד ע"ז וככה רווקותינו ניצלים וחיים לנצח.

בקיצור, רק תפילה בציבור שזה אומר רק אלוהי בני ישראל (= כל הפרטים יחד בזעקת שבר) יכול לעזור כאן ולא האל האחד שהוא מראש אומר שהוא לא יכול לעזור = וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: כלומר בוודאי שבלי האל האחד (עם ה' הידיעה) כלומר בלעדי הבינה האחדותית, לא נגיע לזעוק בכלל, ועם האל האחד = הבינה האחדותית נזעק ורק הזעקה תפעיל את אלוהי בני ישראל והבינו את עומקם של דברים.

לסיום, יש עוד הרבה להרחיב בנושא אבל התעייפתי ועמכם הסליחה. (אולי בהמשך הימים אני הוסיף עוד לפי הצורך)

בברכה

Max maxmen

לבסוף כתבתי עוד כמה חלקים בנושא העמוק כאן

אלוהי בני ישראל חלק ב'

אלוהי בני ישראל – חלק שלישי

ואי אתם מסורין בידו – אלוהי בני ישראל חלק רביעי

אלוהי בני ישראל חלק חמישי

ועוד אחד להשלמה פוסט ישן בנושא העומק כאן

"אלוהות כפשוטו"

<span dir=rtl>5תגובות ל‘אלוהי בני ישראל – חלק ראשון’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s