היהודי חוזר למשפחה

היהודי חוזר למשפחה = פשיטת רגל ללאומניות.

שנים שאני מתווכח על הנתון כמה יהודים בארץ שומרים על יום הכיפור. כאב לי אישית לשמוע שוב ושוב שהנתון הזה יורד במשך הזמן. כלומר לא רציתי לשמוע שהיא יורדת, לא עניין אותי העובדות, אני בשלי חשבתי שיהודי כל זמן שהוא יהודי הוא חייב איזה שהוא דבר שהוא ישמור עליו בעקשנות ויום הכיפורים היית הדבר שהיהודי שמר עליו בכל תוקף.

את הדבר הזה כולנו ידענו, אפי' האויבים שלנו ידעו את זה, ומלחמת יום כיפור תוכיח זאת.

אבל משנה לשנה, אנו מתבשרים שאחוזים גדולים לא שומרים על יום הכיפור. ואני בשלי לא יכול להאמין לזה מהסיבה הפשוטה שכל זמן שיהודי מכיר בעצמו כיהודי אז הוא צריך משהו יהודי בכדי לא לשקר לעצמו. התנחמתי בכך שאולי ברית המילה הוא הדבר שעושה את היהודי כיהודי, אבל ברית מילה לא יוכלה לבוא בחשבון כי כל יהודי נימול ביום השמיני בחייו (הרי לא שואלים אותו האם מסכים או לא) ככה שזה לא אומר כלום.

בסקר הענק של מכון "פיו" (PEW) התברר לי שהשוק החופשי בחר בליל הסדר, כלומר היהודי פשוט החליף את יום הכיפור לליל הסדר. רק 60% צמים ביום כיפור, אבל מנגד 93% משתתפים בליל הסדר.

אוקיי העקשנות שלי הוכיח את עצמו, שהיהודי חייב משהו בכדי לחשוב את עצמו כיהודי, ולכן הוא באמת שומר על משהו, אם חשבתי שיום הכיפור זה הדבר הנשמר, אז לא, דווקא ליל הסדר הוא הדבר הנשמר.

שמחתי מאוד עם הסקר הזה, אבל זה לא נותן לי מנוח מאז פרסום הסקר. כי למה שהיהודי יחליף את יום הכיפור לליל הסדר ? יום הכיפור הוא יום נעלה, יום של חשבון נפש אישי, שרק היהודי יכול להתגאות עם יום שכזה. כלומר יש ליהודי יום אחד בשנה שהוא עושה חשבון נפש ולא מחכה למשבר גיל המעבר ששם זה כבר מאוחר ובדרך כלל מכניס את האדם לייאוש. ביום הכיפור נפתחת לאדם דף חדש ככה שגיל המעבר לא ממש מכניס אותו לייאוש. כלומר היהודי תמיד אהב את יום כיפור ולכן בחר דווקא ביום הזה מכל שאר החגים.

היום קיבלתי הבזק תבונה, ונפל לי האסימון, וברצוני לשמוע את דעתכם.

ליל הסדר הוא חג משפחתי בניגוד ליום כיפור שהוא חג יותר לאומי ממשפחתי, ביהדות הלאום היא אמצעי למשפחה האישי = הפרט, ככה שרוב החגים הם משפחתיים, שבת פסח שבועות ראש השנה וסוכות כולם חגים משפחתיים אישיים, כלומר חוגגים אותם בבית בשמחה עם כל המשפחה יחד עם מאכלים בשר ודגים ויין. יום כיפור הוא חג של בית כנסת חג שחוגגים מחוץ למשפחה (במקור יום כיפור היה יום אהבה שאז הבנות יוצאות לכרמים ומחפשים אהבה בכדי להקים משפחה, אבל במשך הדורות בגלות (הדגש כאן היא הגלות )זה נהפך לחג של בית הכנסת), נכון שזה יום חשבון נפש אישי, אבל עושים את זה ביחד כל האומה בבית כנסת.

בגלות, זה מאוד טבעי שהיהודי יבחר דווקא ביום כיפור כיום שמגדיר אותו כיהודי, כי זה היום המיוחד שמקשר את היהודים יחד כלאום. כלומר כל יהודי אפי' מתבולל, היה מגיע לבית כנסת לפחות ביום הכיפורים בכדי להיות שייך לאומה היהודית.

זה היה נכון כל זמן שבני אנוש היו מאוד לאומניים, אבל במודרנה הליברלית, שהלאומניות נתפסת כפנאטיות ושטחיות, אז בני אנוש מתכנסות חזרה למשפחה האישית שלהם, כלומר עוזבים את הלאומניות וחוזרים למשפחה.

אם ככה ברור למה היהודי בחור בליל הסדר דווקא ולא ביום הכיפורים. כי שהיהודי עוזב את הלאומניות וחוזר למשפחה האישית ולשבט שלו, אז בוודאי הוא יבחר את החג הכי משפחתי שיש ליהודים והיא ליל הסדר בפסח.

כל זמן שהיהודי היה לאומני, אז בחר ביום כיפור שהוא יום לאומני יותר מיום משפחתי, אבל שהיהודי מתכנס חזרה למשפחתיות בעקבות החשיבה הנאו ליברלית, אז ברור למה בחר בליל הסדר כיום שמגדיר אותו כיהודי.

בעקבות התובנה הזו, אני חושב שאין להתרגש מיזה שחילוני עדיף שילדיו יתחתנו עם גוי על פני חרדי או דתי, כי שהיהודי מתכנס חזרה למשפחה האישית שלו, הוא נהפך לאיש שבט כמו החרדי, כלומר החילוני הליברל פתאום דואג מאוד לצאצאיו, מה שאין כן הלאומני מוליד ללאום. כמו שהחרדי עצמו הוא משפחתי ושבטי, ולכן הוא לא מתחתן עם אף חרדי שלא שייך לקהילה שלו, ככה החילוני אחרי שנהפך למשפחתי, אז טבעי שהוא רוצה לשמור על הקן המשפחתי האישי שלו.

בניגוד לשטחיים שנכנסו לפניקה מהנתון הזה שהחילוני לא רוצה לראות את צאצאיו מתחתנים עם חרדי או דתי, ומיזה קבעו שיש שנאה גדולה אצל החילוני כלפי החרדי והדתי, אני רואה בזה דווקא מעלה גדולה, ולא רואה בזה שום קשר לשנאה. אני רואה בזה חזרה למשפחה כלומר החילוני כמו החרדי מתחיל לדאוג למשפחתו הוא ולשבט שלו. כלומר אני רואה כאן שהחילוני חוזר למקורות ועוזב את הלאומניות. הרי במקור, היהודי זה המשפחה האישית של כל אחד, והלאומניות נתפסת כאלילות ועבודה זרה. והנה גם החילוני עוזב את הלאומניות וחוזר למשפחתו האישי.

אני רוצה להגדיש כאן נתון פשוט. בשוק\בחוץ רואים את החרדים כישות, ולא היא מעצם העובדה שחרדי חסידי לא יתחתן עם חסיד אחר ובוודאי לא עם ליטאי, וכן אצל הליטאים בתוכם יש קהילות שלא מתחתנים אחד עם השני, וכל זה לא בא ח"ו משנאת האחר, זה בא לעומק מהחשיבה של היהודי, שהוא לא מאמין בישויות דמיוניות ובוודאי לא מאמין בלאומניות. הוא מאמין בפרט ובמשפחתו האישית. ולכן טבעי שהוא דואג לצאצאיו, כלומר הוא רוצה חתנים וכלות בדיוק כמו המשפחה האישי שלו.

אותו דבר כלפי החילוני, כל זמן שהוא היה לאומני, אז קשה לחשוב למה הוא לא רוצה שילדיו יתחתנו עם דתי או חרדי, הרי בלאום אין הבדל ביניהם כולם יהודים. אבל שהחילוני הופך להיות משפחתי, אז כמו שחסיד גור לא יתחתן עם חסיד חב"ד ככה החילוני לא רוצה שבן שלו או הבת שלו יתחתנו עם משפחה אחרת לא כמו המשפחה שלו.

התבוללות בתוך הלאום, אפשרי יותר בלאומניים. וזה היה המצב כל זמן שהיינו לאומניים, ורואים את זה גם היום אצל הלאומניים שהם מתחתנים מחוץ למשפחה. מצד שני קשה לראות בלאומניים התבוללות בחוץ כלומר להתחתן עם גוי = עם לאום אחר.

אבל שהיהודי חוזר למשפחה שלו ועוזב את הלאומניות, אז התמונה מתהפכת לגמרי, התבוללות פנימית כמעט בלתי אפשרית כנ"ל, אבל דווקא התבוללות מבחוץ אפשרי. כלומר חילוני ליברל לא רואה בעיה שבתו תיקח גבר ליברל אחר, מזרע הנוצרים למשל.

זה נשמע פרדוקס, אבל לעומק זה לא פרדוקס כלל וכלל. יהודי ארה"ב גם שומרים על ליל הסדר יותר מיום כיפור (70% שומרים על ליל הסדר ורק 53% שומרים על יום הכיפור) וההתבוללות חוגגת שם. ולדעתי כנ"ל זה דיי פשוט. כליברלים וכנאו ליברלים, הם לא רואים בעיה בהתבוללות כל זמן שהמשפחה האישית נשמרת היטב, ואצל הליברלים המשפחה עיקר מול הלאום.

לסיום:

בני אנוש עוזבים את הלאום לטובת המשפחה האישית. ולכן היהודי בוחר דווקא בליל הסדר כחג יהודי. מאותו סיבה ההתבוללות הפנימית תפסק כי אנו מתכנסים חזרה למשפחה, מה שאין כן התבוללות חיצונית אפשרית יותר. אני מודה שקשה להבין\לתפוס את זה, אבל זה נכון. וזה מסביר את הנתון למה החילוני לא רוצה להתבולל עם דתיים וחרדים וההפך.

אני רואה בזה סימני הגאלה, ביטול הלאומניות וחזרה למשפחה האישית, תחזיר את חופש הפרט וחירות הפרט + הטבע (אין חירות הפרט בלי הטבע). מה שאין כן בלאומניות ששם אין חופש וחירות הפרט, יש רק עבדות לישות הדמיונית שנקראת לאומניות, ששם נשללת הטבע מראש מכל אדם. אסור לך לאגור מים ומי גשם בארץ שלך, ואפי' אין לך זכות לנשום בלי רשות של השופט ברק, מי מדבר על לדרוך בארצך שאתה צריך לשלם על כך ארנונה, ומי מדבר על לישון באיזה חור בלילה = דיור ?! אתה צריך לעמול לפחות חצי חודש בכדי שתהיה לך זכות לישון בארץ שלך. ואפי' ילדיך הם לא שלך הרי המדינה היא ההורה העליון. כל זה על פי היהדות, זה עבודת אלילים ועבודה זרה.

לא כן המצב שהיהודי חוזר למשפחתו האישי ועוזב את הלאומניות. כל יהודי יבקש את חלקו בארץ שלו לטובת משפחתו האישי. ככה תחזור הטבע לכל אדם, ורק אז הוא יהיה בן חורין באמת. רק אז החירות והחופש של הפרט יהיו אמתיים ולא כקלישאה.

נכון הוא שבני אנוש כמשפחתיים, מעדיפים חברה קפיטליסטית אפי' שהיא שוללת מכל פרט את הטבע. כי יש הזדמנויות על ידי עמל להשיג משהו בשביל משפחתו האישית. אבל אצל היהודים בארצם שהם חוזרים למשפחה מול הלאומניות, אז כל משפחה תחזור לבקש את חלקו בארצו שקיבל מירושה מאבותיו מאז חלוקת נח ובניו. כלומר יהודי בגלות יהיה קפיטל, יהודי בארץ ישראל ירצה את חלוקת הארץ בשביל משפחתו האישית לדורי דורות כי אין לאדם חירות אמיתית בלי הטבע. עסקנו בנושא לעומק בפוסט "הפרדוקס היהודי של מילטון פרידמן" (ראו בפוסטים כאן)

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s