חוקה מהי ?

חוקה מהי ?

קודם כל נסביר מהי חוקה ונבין מכך שאי אפשר חברה עם מוסר וערכים בלי חוקה, יותר נכון נבין מכך שכל חברה כזו סופה להיכחד. ובהמשך נסביר מה אם כן אמור להיות בחוקה, לסיום ביקורת כלפי זה שאין למשטר הישראלי חוקה ומה תוצאותיה. וגם ביקורת נגד היהודי (בעיקר החרדי) למה הוא לא מקיים את החוקה האישית שלו.

מהי חוקה ?

ובכן בוודאי שמעתם פעם את הדמגוג אומר: לי אין פילוסופיה. "אין לי פילוסופית חיים" יאמר השטחי והמופקר. אבל שתשאל אותו למה אתה חושב שאסור לי לשחוט אותך ולשים אותך על המנגל כמו שעושים כל שאר בעלי החיים, אז הוא פתאום פילוסוף גדול ומתחיל לצטט פילוסופיות גדולות ושכח לגמרי שלפני דקה טען שאין לו פילוסופית חיים.

בקיצור אין צורך לדעתי להסביר שלכל אדם ביקום יש פילוסופית חיים, אחד מודע לזה יותר (= חכם ומשכיל) ואחד מודע לזה פחות (= דוגמטי ובעיקר פנאטי), אבל לכולם יש פילוסופית חיים. שנעצור כל אדם ברחוב ונשאל אותו: מגיע לך חופש וחירות ? בוודאי – ישיב הבחור !! אבל שנשאל אותו רגע רגע ידידי היקר: מה פירוש מגיע לך ? הרי אתה כאילו קודם כל נותן למישהו סמכות לשלול ממך את חירותך ואת החופש, ואז אתה טוען כלפיו שמגיע לך ?! האם אין כאן אבסורד ? (תזכרו את השאלה, ותפנימו את זה טוב טוב, כי זה מאוד חשוב להמשך)

ובכן מהי חוקה ? שעוצרים אדם בעיקר ישראלי, הוא מיד חושב לעצמו שחוקה פירושו חוקים, וכל חוק בהכרח שוללת ממנו את החופש ואת החירות, ואם כן הוא יטען שלא צריך חוקה.

ובכן נחזור לשאלה הקודמת (את זה שאמרתי שצריך לזכור ולהפנים). שאין חוקה, אתה באמת אמור לדרוש ממישהו חירות וחופש. כלומר אתה לכאורה מסכים שיש מעליך איזה אדון שיש לו סמכות לתת או לא לתת לך חירות וחופש ואז אתה בא בדרישה שמגיע לך חירות וחופש. תסכימו עמי שזאת אבסורד, 1, חופש וחירות לא מקבלים רק פשוט נולדים בו. 2, חופש וחירות אין לו פירושים כלומר שאתה לוקח חופש וחירות, זאת חופש וחירות אבסולוטית. אבל שמישהו כביכול נותן לך חופש וחירות, זה מאוד תלוי בפרשנותו מהי חופש וחירות. מה עוד שאתה צריך לסמוך על מישהו שהוא יודע מהי חופש וחירות. (תראו למשל את ספרו של האייק "חוקת חירות" ותראו כמה הוא מסתבך ולא יודע מהראש שלו כלום) 3, הוא הנותן לך חופש וחירות שזה אומר שתמיד אתה תלוי בו, כמו שהשופט ברק הפנאט אומר לך: אין לך זכות מוקנה לנשום אלא בהסכמתו. ואם ככה לעולם אין לך חופש וחירות באמת. ולא צריך להסביר שאם אין חופש וחירות תמיד יש מלחמות והפיכות חברתיות הרי כל אחד רוצה חופש וחושב בטעות שהשלטן השיג את החופש ולכן רוצה הוא להיות שלטן, הוא רק לא מבין שלשלטן עצמו אין גם חופש כי הוא צריך תמיד להילחם עליו מול אחרים שרוצים להיות שלטנים כמותו.

ובכן חוקה – בניגוד למחשבה השטחית שלנו, היא לא חוקים רק להפך, היא בא לשלול (לשלול מכל אדם ומכל כוח חברתי ומכוח המשטר ומכוח הרוב הדמוקרטי ומכוח החוק ומכוח המסורת שהנ"ל חקקו,) את היכולת לשלול ממך את החירות והחופש האבסולוטית שלך. כלומר אתה לא אומר לאדון השופט ברק או לאיזה מדומיין שהוא הריבון: מגיע לי חופש וחירות !! אתה פשוט באמת חרותי וחופשי לגמרי ושהמדומיין ימשיך לחלום את חלומותיו = החוקה מונע ממנו לשלול ממך את חירותך ואת החופש שלך.

נסכם מהי חוקה. חוקה בא למנוע מכל אדם ומכל כוח שהיא, את החופש והחירות האבסולוטית שלך.

בשביל מה כל כך חשוב החוקה אם אנו במשטר דמוקרטי, כלומר במשטר דמוקרטי לכאורה סמכות המשטר נובע מהעם, אז העם הוא כביכול החוקה. וכאן הטעות, מזה "עם" ? "עם" זה כביכול כוח הרוב. ואז נשאל אותך ידידי היקר: אם הרוב קובע שמותר לשחוט אותך ולשים אותך על המנגל לארוחת צהרים, האם הוא יכול לעשות זאת ? כן ! הרי רוב מול יחיד הרוב חזק ממך ולכן עובדתית הם יכולים לעשות זאת. והנה השופט ברק חושב שאין לך זכות מוקנה לנשום מאותו סיבה. הרי הרוב הוא הסמכות והוא נציג הרוב ולכן הרוב יכול למנוע ממך לנשום.

הטעות השטיחי הזה מגיע מפנאטיות. מהי מושג רוב ? רוב זה קיבוץ של פרטים, וככוח היחד יכולים לעשות מה שבא להם. אבל הכשל היא שכל פרט ברוב הזה יכול להיות באותו סיטואציה, שרוב בלעדיו יחליטו כלפיו שאפשר לשלול ממנו את נשימתו. למשל סוקרטס הפילוסוף הנודע והטיפש חשב באמת כך, הוא לא רצה לברוח מעונש מוות מהחוק = ממוות בטוח, כי החוק קודמת לו ואם החוק קבע שהוא חייב מיתה, אז הוא חייב למות בשקט. (ביהדות למשל שעוד היה "האיום" של ענוש מוות (הרי עונש מוות ביהדות לא היה הלכה למעשה, כי כל בית דין שהרג אדם אחד במשך שבעים שנה, הוא בית דין קטלני, ולמה לא כל חמישים שנה או כל מאה שנה ? מה פתאום חז"ל אומרים דווקא שבעים שנה ? כי שבעים שנה הוא דור אחד, שבעים שנה בא לומר דור שלם שזה אומר ששום דור לא הרג באמת, זה מה שחז"ל רוצים לומר ברמז שאין באמת עונש מוות זה רק איום בשביל ילדים ופנאטים) האדם הנידון למוות יכול היה לברוח, ואסור היה לבית דין לרדוף אחריו לחול)

אז אין דבר כזה רוב במובן כזה שהרוב יכול לעשות מה שבא לו, כי אם מעמידים הכל על כוח ?! אז מחר יהיה לי – יחד עם עוד כמה, את הרוב המיוחל בכדי לנקום ברוב של אתמול. ולכן צריך להבין שאין לרוב שום סמכות, הרוב הדמוקרטי בא לומר שאיפה שאין הכרעה, נכריע ברוב כמו שאפשר להכריע בגורל ובהטלת מטבע. כלומר רוב היא פשוט הכרעה במקום שאין הכרעה. למשל: 1+1=2 צריך הכרעה ? לא ולא !! ואם הרוב יחליט ש1+1=7 אז הם צודקים ? לא ולא !! כאן אין דעת הרוב מה לומר כאן. אז הרוב יכול רק להכריעה איפה שאין הכרעה מתמטית או הכרעה לוגית או הכרעה מוסרית וערכית. ולכן שהרוב אומר על אמיתויות דבר לא נכון הוא פשוט טועה אפי' שהוא רוב, אותו דבר השופט ברק טעה טעות מרה מהי בכלל המושג רוב ובשביל מה צריכים אותו (יותר נכון לא צריכים אותה בכלל כי פשוט אפשר לזרוק מטבע איפה שאין הכרעה. זה בסך הכל מן פסיכולוגיה שהנה הרוב שאני חלק ממנו ניצח).

ובכן רוב דמוקרטי לעומק בא להכריעה במקום שאין הכרעה. אבל אין לו שום סמכות לדון ולהתווכח על אמתיות כמו אמתיות מתמטיות כנ"ל וכמו אמתיות מוסריות וערכיות כמו לשחוט אותך ולשים אותך על המנגל לארוחת צהרים.

אז בואו נחזור לדמגוג לעיל שטען שאין לו פילוסופית חיים. האם הוא מסכים שרוב דמוקרטי יכול להחליט לשחוט אותו ולשים אותו על המנגל ? ואם לא, מהי רוב דמוקרטי ומתי יש לו סמכות ומתי לא ? כאן נכנסת החוקה. כלומר בלי חוקה באמת אין דבר כזה דמוקרטיה (ואין גם מערכת משפט. ועוד נסביר את זה בהמשך) כי שמתיישבים אנשים להכריעה ברוב, יש להם קודם כל וויכוח, ואי אפשר להתווכח על אמתויות מתמטיות ולוגיות ובוודאי לא להתווכח על מוסר וערכים אבסולוטיים. אפשר ואפשר להתווכח על משהו שאין לו הכרעה בעצמו ואז מתווכחים ומנסים לשכנע ומכריעים ברוב. (בתלמוד זה נקרא: נמנו וגמרו כמו נמנו וגמרו שטוב לו שלא נברא משנברא. היית וויכוח האם טוב לאדם להיוולד, והתווכחו והתווכחו ולבסוף ספרו אצבעות וקבעו על פי רוב אצבעות שעדיף לאדם לא להיוולד. האם הרוב יכול להכריעה בזה ? זאת דוגמא טובה להראות שלא הרוב יכול להכריעה בכך הרי זה ממש תלוי בכל סובייקט בעצמו האם כדאי היה לו להיוולד או לא. ואם כך למה חכמים הכריעו בכך ? התשובה היא, שאדם מחליט שהוא הולך להוליד ילד בכפיה, הוא חייב לדעת שלרוב טוב לו לא להיוולד במילא אין לך זכות להוליד אותו בכפיה רק אם אתה תהפוך לו את העולם הזה לגן עדן ?! אז יש לך את הזכות המוסרית להוליד אותו בכפיה ואולי בהמשך יודה לך על כך. אבל אם אתה מתחילה לא דואג לו לגן עדן, אז שתדע אומרים לנו החכמים שעשינו מחקר רציני וקבענו סטטיסטית שלא טוב לו להיוולד)

ובכן הסברנו עד כאן שבכדי שתתאפשר בכלל חברה או משטר דמוקרטי, חייבים חוקה. אחרת הרוב היא דיקטטורה. הרי כל מלך דיקטטורי מאז ומעולם היה לו רוב, אחרת לא היה מלך (הרי מלך הוא מלך אם אחרים חושבים שהוא מלך אחרת הוא צריך אשפוז דחוף). או שהיה לו רוב אנשים או שהיה לו רוב בכוח הכוח כלומר רוב במספר חלשים ומיעוט חזקים = כוח. אז מה ההבדל ? האם יש הבדל בין כוח של כמות אנשים מול היחיד לבין כוח של חזק יחיד מול הרבה החלשים ? שניהם באים בכוח. וכוח יכול לקחת ממך את נשימתך. ולמה חברה עם חוקה זה כבר לא כוח ? פשוט מאוד, כי הכרעה ברוב גם המיעוט מקבל את ההכרעה. כלומר המיעוט רוצה גם בהכרעה, הוא לא רוצה שנריב בלי הכרעה.

בעיקרון מהן הדברים שאין בהם הכרעה, בדברים שרירותיים תלויים בחוקה. למשל יום עצמאות בא מהחוקה כלומר צריך יום מיוחד לחג הזה = קיים בחוקה כי כולנו רוצים בחג הזה, באיזה יום בשנה ? הוכרע שזה יהיה באותו יום בכל שנה, אבל על פי איזה לוח העברי או הלועזי ? = שרירותי. ואם הכרענו על הלוח העברי והיא תצא בשבת ?! חלק לא ירצה שהחג תצא בשבת. וכו' וכו' בקיצור יש מיליוני דברים שהם קיומיים ולכן כל העם רוצה בו (לא כופים על אף פרט את דבר בעצמו כי הוא רוצה בו = חוקה) אבל מה ואיך ומתי וכמה וכדומה שהם שרירותיים לגמרי, שם מתווכחים. ובעקבות הוויכוח כולם מפסידים את העיקר שזה עצם החג שהם רוצים לחגוג = לקיים את החוקה, ולכן כל פרט רוצה הכרעה, וכאן נכנסת הכרעת הרוב או הטלת מטבע שזה אותו דבר. (תעשו את אותו תרגיל על הסכם נישואין, כל אחד רוצה להתחתן = חוקה, אבל איך ומי ומתי וכמה וכו' וכו' הם שרירותיים שצריך הכרעה) יוצא לעומק שלמעשה אין וויכוח על עצמם הדבר הקיומי = החוקה, יש וויכוח על הדרך שהיא שרירותית. שם הרוב או הטלת מטבע יכולה להכריעה ואת ההכרעה רוצים כולם בלי יוצא מהכלל ולכן אין כאן שום כוח אחד על השני.

נסכם את הנושא כאן

הרוב הדמוקרטי רלוונטי אך ורק במקום שאין הכרעה. ואיפה שיש אמתויות שזה החוקה, שם אין לרוב מה לומר.

הסברנו גם שרוב דמוקרטי שאין לו חוקה, בעצם הרוב (ולא משנה האם הרוב הוא ימין או שמאל או מרכז) תמיד הוא דיקטטור. ולא צריך לומר שדיקטטורה = אתה עבד נרצע = אין חירות ואין חופש. אפי' שאתה הוא זה שהוא חלק ברוב כרגע, אתה לעומק לא בן חורין, כי סוף כל סוף אתה חייב לשמור תמיד על הרוב שלך. כלומר אתה תמיד נלחם על חירותך. לא כן שיש חוקה אתה תמיד בן חורין ולא משנה אם אתה עכשיו חלק מהרוב או חלק מהמיעוט.

עכשיו נסכם מהי חוקה.

חוקה היא זה שמונע מכל אדם חזק ומכל כוח חברתי ומכל כוח משטרי ומהרוב וממערכת המשפט, לשלול ממך את חירותך האבסולוטית וכמובן מונע מהם לשלול ממך את החופש שלך. לעומק התנאי הראשונה של הפרט לנסות להקים חברה, היא חוקה. אחרת ההתכנסות של פרטים הם כוח כפיה ותו לא. (תבינו שעצם ההתכנסות של פרטים כחברה בא מצרכים וצרכים באים מפילוסופית חיים ולכן בהכרח יש לכל חברה חוקה השאלה היא רק האם החוקה מודעת ואז אפשר פשוט לכתוב אותה ולהתנהג בהתאם, או שהחוקה לא מודעת ואז החברה מתנהלת על ידי כוח = חוסר חירות וחופש = עבדות נצחית)

ואם ככה בשביל מה צריך דמוקרטיה ? הרי בואו נקים מערכת משפט שתשמור על החוקה וזהו, למה צריך דמוקרטיה ? התשובה היא כנ"ל שצריך דמוקרטיה איפה שאין הכרעה. שם – איפה שאין הכרעה, או מטילים מטבע או קובעים על פי רוב לייצני הכנסת, שזה לעומק אותו דבר = הטלת מטבע או רוב. רק עדיף רוב כי כנ"ל פסיכולוגית זה נותן לטיפשים הרגשה טובה שדעתם ניצחה על פני דעת אחרים. זה מזכיר את השוביניסט ששלח את אשתו ליועץ נישואין, ואחרי כמה פגישות אשתו יוצאת מהיועץ ומבשרת לבעלה שזהו, קבענו שאת הדברים הגדולים אתה הוא המילה האחרונה ורק בדברים הקטנים אני המילה האחרונה. טוב השוביניסט שמח וטוב לב כל הדרך הביתה, ואחרי שעה של נסיעה והם כבר קרובים לבית, הבעל שואל את אשתו מהם למשל הדברים הגדולים והקטנים ? אשתו: מי יהיה ראש ממשלה ומי יהיה שר החוץ ועל מה כדור הארץ עומדת וכדומה, אתה קובע. אני רק הדברים הקטנים כמו איפה לגור ואיזה בית לקנות ואיזה מטבח לעשות ובאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, בקיצור כל הדברים הקטנים אני הקובעת. הווה אומר: תנו לשוטים לדמיין את הדמיון שרוצים לדמיין. כמו מירי רגב למשל ששאלה: מה שווה תאגיד שידור אם אנחנו לא שולטים בו ? השאלה שלה מסביר יותר מאלף ספרים למה צריך חוקה. כי דמוקרטיה בלי חוקה, הילדונת הפנאטית הנ"ל חושבת שדמוקרטיה זה כוח\שליטה\כפיה ואיזה טיפש יכנס פרטים יחד כמפלצת שנקראת "חברה" בכדי להישלט ? ועוד על ידי פנאטיות שכאלה ?!

מה צריך להיות בחוקה ?

אני אתן דוגמא מהמקורות היהודיים ונלמד אותו לעומק וככה נבין מה צריך להיות בחוקה.

ובכן יש חז"ל בסיסי (סוג של אקסיומה): "כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה."

הנה המקור: לחקת משפט, מכאן אמרו כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה, שנאמר לחקת משפט. (מדרש הגדול. וראו גם ברמב"ם ביד החזקה ובשות)

ובכן מה המושג המשפטי של: "כל תנאי שבממון קיים" בכדי שנבין זאת נשאל שאלה. על סמך מה שופט שופט בדין ? מי למשל אמר לו או שכנע אותו שאסור לגנוב ? ובכן כל בר דעת מבין שצריך איזה משהו שעליה מערכת המשפט נסמכת. בימי קדם מערכות משפטיות היית להם דבר שכזה שנקרא "חוקה". רואים את זה במקרא בסיפור יוסף ופרעה שיוסף ופרעה לא יכולים לקנות את נחלותיהם של כהני החברה (= פילוסופי החברה) ולהפוך אותם לעבדים. כלומר היית למצרים איזה חוקה שאי אפשר לעבור עליה. רואים את זה בחמורבי ועוד ועוד. אני אומר בימי קדם כי מאז החכמים בבית שני ואחריו שהיינו תחת שלטון זר, בוטל הדין והצדק ועברנו לבוררות שזה אומר, השופט לא עושה דין וצדק רק אך ורק בוררות. מי שמכיר קצת אייך עובדת מערכות המשפט המודרנית יודע שזה בערך אותו דבר, כלומר כל מערכת המשפט עומדת על מילה אחת: "הסכמים" שאני בא למשפט, את השופט מעניין אך ורק הסכם. מה הסכמתם ומי מפר את ההסכם וכדומה. בעצם זה אותו דבר כמו החז"ל לעיל שאומר: כל תנאי שבממון קיים.

שהיהדות בגלות נוהגת ככה, זה דיי מובן, הרי אין להם סמכות כי הם תחת שלטון זר (אם כי יש הרבה לבקר את המושג הזה "כל תנאי שבממון קיים", כי חז"ל הסתמכו על ממון שהיה צמוד לזהב וכסף ככה שדיני ממון תלויים עליהם, לא כן הכסף המודרני שאתה מלווה למישהו מאה שקל ואחרי שנה אתה מחזיר לו רק מאה שקל, אתה גוזל ממנו 3% אינפלציה שזה אומר שהערך הכסף יורד ביודעין ובכוונה תחילה על ידי הריבון בכ3%. יש עוד שאלות קריטיות בדיני ממון כהיום שכל הממון נוצר על ידי חוב כלומר בעתיד הוא יקבל את ערכו האמיתי כלומר כרגע הכסף נוצר על סמך התחייבות של אדם שבעתיד הוא יצמיח ערך. שזה אומר אם לקחתי משכנתא מיליון שקל שנוצר עכשיו על ידי הבנק על חשבון הצמיחה שלי במשך שלושים שנה, אז שאני מפסיק את המשכנתא בחמש עשרה שנה לכאורה אני לא חייב לו כלום הרי אין מי שיצר את הצמיחה העתידית ולכן מתחילה התברר שהדפסת חצי מיליון לא היה נכון. כלומר מתי שאדם מפסיק את המשכנתא באותו זמן נפסק יצור הכסף שיצרנו מתחילה ולכן אני לא חייב לבנק כלום. בקיצור לא העלה אותכם עם הנושא הזה כרגע, אבל חכמי דורינו לא יכולים להסתמך יותר על האקסיומה החז"לי הנ"ל), אבל שמערכת משפט של הריבון יתנהגו כך, זאת לייצנות לשמה, יותר נכון זה לא מערכת משפט רק בורר של המאפיה. כל זה כי אין חוקה כי אם יש חוקה, אז נדרשת דין וצדק ולא בורר ועוד בורר שנסמך אך ורק על הסכמים ?! בית המשפט למשל לא מתעניינת אייך נוצר הכסף ולמה אני לא חייב לבנק יותר כלום אם הפסקתי את המשכנתא באמצע, לבית המשפט מעניין אך ורק מה ההסכם בני לבין הבנק.

ובכן אמרנו שהיהדות בגלות אומרת שכל תנאי שבממון קיים ולכן אין דין צדק יש אך ורק בורר, והסברנו למה. אבל המשך האקסיומה אומרת: "חוץ מתנאי שבירושה" שנאמר לחקת משפט. ואז כל אחד מכם ישאל מה הבדל כאן הרי ירושה היא גם ממון אז למה בירושה אי אפשר לעשות תנאים ? מה עוד מהי פירוש המילה חקת משפט ?

האמת היא שרצתי מהר מדי ועמכם הסליחה. מזה תנאי בירושה ? (מהי תנאי בממון די מובן, שזה אומר, אם אני שוכר אותך לאלף דולר ביום, אפי' שלא מגיע לך אלף דולר ליום, אני לא יכול להתחרט וחייב לשלם לך, זה פשוט. ואם אני עושה תנאי ממוני נגד החוק\החוקה\התורה ? גם כן התנאי קיים. זה כביכול התורה\החוקה לא מתערבת בהסכמי ממון, כל הסכם בדיני ממון חייבים לקיים. ובכן מהי תנאי בירושה ?) ובכן החוקה אומרת על פי חשיבתה הבסיסית (הרי כל חוקה בנויה על פילוסופית חיים בסיסית, ולכן יוצא מהחשיבה סוג של דינים\חוקים פרטניים) שכך וכך דיני ירושה, והנה אני רוצה לתת ירושה (שזה כמו כל ממון) למי שאני רוצה, כאן התנאי בטל כלומר יש חוקה ואתה לא יכול לעבור על החוקה במילא התנאי שלך בטל אם התנאי היא נגד החוקה.

בקיצור ביהדות ברור ש'כל המתנה על מה שכתוב בתורה (בחוקה) תנאו בטל, אבל בדבר שבממון אפי' שהתנה על מה שכתוב בתורה ?! תנאו קיים !! והסברנו את זה לעיל. הנה מגיע דיני ממון בירושה שאמור להיות התנאי קיים כנ"ל ופתאום אומרים לנו שלא, התנאי בטל כי כתוב: חוקת משפט. כלומר החוקה מונע מההורה לגזול מהבן שלו את המגיע לו ונסביר לעומק בהמשך למה.

ובכן אנו רואים שבכל נוהג והסכם ותנאי אנושי הכל תלוי בחשיבה הבסיסית = פילוסופית חיים, ככה שאם מישהו רוצה לעשות תנאי כי בא לו, הוא לא יכול לעשות זאת. שוב ברצח נבין את זה טוב טוב, אם אני עושה תנאי איתך שאם אני מנצח במשחק כלשהו אני שוחט אותך, ואתה חותם עמי על התנאי, האם התנאי קיים ? בוודאי שאף בית משפט בעולם לא יסכים לתנאי ויטען שהתנאי בטל. האם רוב דמוקרטי כן יכולה לעשות כזה תנאי ? בוודאי שלא, כאן תתערב הבג"ץ ( הבג"ץ פועל ממש באקראיות כלומר עכשיו הוא בג"ץ שמאלני ששומר על חוקי יסוד = חוקה בלתי כתובה, כל זמן שזה לא נוגע כלפי החרדים כמובן, ומחר שקד ובנט ידאגו שהיא תהיה ימנית פשיסטית אז לא רק החרדים יסבלו, רק גם הערבים כמובן וכל פרט אחר בארץ יסבול מהפשיזם ראו את מקרה הפליטים הסודנים.) ואם היה חוקה לא היה צריך ההתערבות הבג"ץ (ולא היית סכנה לחרדים מהבג"ץ השמאלני ולא היית סכנה שאיזה גברת שקד תשתלט על מערכת המשפט ותהפוך אותה לפשיסטית).

ובכן אני מקווה שמובן העיקרון הבסיסי כאן, אין שום מערכת של צדק בלי פילוסופית חיים שממנה אוטומטית יוצאת חוקה. החוקה היא מעל הכל וכל דין וצדק פרטני פרטי וציבורי נעשתה על פיה. שאין חוקה (ואין פילוסופית חיים, בכאילו כמובן כי אין כזה חיה) הכוח מדבר, ולא הצדק והמשפט. ולכן לא תתפלא שהשופט ברק חושב שהוא אלוהים ובידו הסמכות ובלעדיו אין לך זכות מוקנה לנשום.

אז נכון שבדיני ממון תנאו קיים, אבל זה כל זמן שאנו תחת שלטון זר, אבל שנהיה בני חורין אז גם בדיני ממון תנאו בטל אם התנה על מה שכתוב בתורה\בחוקה, הרי אם התנאי הממוני של המלווה יהיה שאין שמיטת כספים האם התנאי קיים ? בוודאי שלא !! תחת שלטון זר שלא עושה שמיטת כספים עשו פרוזבול והתנאי קיים כנ"ל אפי' שהיא על מה שכתוב בחוקה\בתורה.

עכשיו נעבור לחלק השני של האקסיומה הנ"ל ונסביר אותו לעומק. האקסיומה הכללית שאומרת כל המתנה על מה שכתוב בתורה\בחוקה תנאו בטל חוץ מהמתנה על ממון שתנאו קיים. אבל והיות שכתוב בתורה\בחוקה: "חוקת משפט" כלפי ירושה וכלפי ערי מקלט ועוד, אז אפי' שירושה היא ממון, תנאו בטל.

עד כאן הסברנו "מהי חוקה" מבחינת זה שהחוקה מונע מכל כוח לשלול ממך את חירותך והחופש. וגם הסברנו שהחוקה היא בעצם תוצאה של הפילוסופית החיים שלנו כלומר יש לנו חשיבה בסיסית ומיזה נובע החוקה ופרטיה הקטנים כמו דיני ירושה הפרטניים וכדומה. לא הסברנו עד כאן מהי חוקה כשלעצמו.

ובכן מהי חוקה כשלעצמו ?

בעקיפין המשכיל והמתנסה יבין מעצמו דבר מתוך דבר, אבל ברצוני להסביר זאת למתחילים בנושא. ובכן אמרנו שההנחה הבסיסית היא חירותך והחופש שלך. זה לא רק הנחה זה פשוט עובדה, כל בחירי ואקראי יש לו חופש, (כל סיבה מאפשרת יותר מתוצאה אחת, אפשר לפעול אקראי ואז נבחרת התוצאה (מאחד התוצאות האפשריות) באקראיות, ואפשר לפעול דעתנית ככה התוצאה מכל תוצאה אפשרית נבחרת על ידי בחירה דעתנית). אנו מניחים (חוץ מלייבניץ) שהטבע בוחרת אקראית בלי דעת, אבל האדם המודע לאקראיות שבטבע יכול לבחור דעתנית בתוצאה הרצויה לו. ולכן עובדה היא שכל אדם יכול לעשות מה שבא לו מעצם זה שהטבע מאפשרת זאת.

אם כל בני אנוש היו פועלים אקראית, הוא לא היה שורד כמו שרוב האורגניזמים נכחדים. ולכן האדם לכאורה פועל דעתנית. אם כל בני אנוש היו נהוגים בחירות וחופש אבסולוטית בלי דעת, אז שוב הם יהיו אקראיים וכנ"ל האורגניזמים אקראיים לא שורדים. ולכן רק חירות וחופש עם דעת = דעתניות, מביא לכל פרט שרידות נצחית לנצח + התפתחות התבונה האנושית.

ולכן אם אנו קיימים בהווה (כלומר שרדנו את העבר וחושבים לשרוד בעתיד) אז יש פילוסופית חיים דעתנית, אם תרצה או לא תרצה היא קיימת, מישהו כפה עליך את החוקה, אתה מדבר עם שפה (הטבע לא מכריח זאת), אתה לובש בכפיה חיתול כתינוק והולך לשירותים (הטבע לא מכריח זאת), אתה אוכל אוכל מבושל (הטבע לא מכריח זאת), אתה אוכל שלוש פעמים ביום (הטבע לא מכריח זאת, כי אפשר לאכול פעם ביום או פעם ביומיים, או בכלל לזלול כל הזמן), קבעת את הלוח שנה ואת היום והלילה (הטבע לא מכריח זאת, אפשר לחיות בקטבים ואז אין לך יום ולילה כי שם חצי שנה יום וחצי שנה לילה), אתה לבוש עם בגדים (הטבע לא מכריח זאת), אתה מוליד ילדים (הטבע לא מכריח זאת, אתה יכול לסקסקס לביאות בג'ונגל, ואפי' לסקסקס בת ממינך ולא להכניס אותה להיריון), אתה מבזבז את כל ימי ילדותך בבית ספר\בכלא (הטבע לא מכריח זאת), אתה מקיים את חוקי המשפחה = נישואין = כלא = שלילת חירותך לכל החיים (הטבע לא מכריח זאת). בקיצור יש פילוסופית חיים שיצר את כל זה והוא נכפה עליך, ואתה יכול או להבין את זה ככה אתה בן חורין ומחליט לקבל את זה כבן חורין, או שאתה לא מבין את זה אז או שאתה פועל ככה כעבד, או מתנגד לה כבן חורין אבל מפסיד את שרידותך הנצחית. בכל אופן במציאות מישהו כופה עליך את כל הנ"ל, יש לך כבן חורין רק דבר אחד והיא להתאבד, אבל כל זמן שאתה חיי מישהו כופה עליך פילוסופית חיים שלו. אפשר שכולנו כולל הכופים עליך הם פנאטים דוגמטיים ולא יודעים מהראש שלהם ולכן אתה והם ביחד חיים באקראיות, אבל מה שכן נכנס לפילוסופית החיים, היא נכנסה בדעת וביודעין וזה נכפה עליך. למשל הצו של לא תגנוב. הצוו של לא תגנוב שולל ממך את הטבע וככה שוללת ממך את החירות והחופש האבסולוטית עד כדי כך שהיא יכולה להביא לך את מותך הרי בלי הטבע אתה תמות מרעב. והצוו עצמו נכנס לחוקה ביודעין ובדעת.

אז תשימו לב, יש פילוסופית חיים שמישהו בעבר קבע דעתנית, אבל היא מביא לך את האבדון האישי + עבדות נצחית. וכל זה למה ? כי כולנו פועלים בכפיה מה שקבע לנו העבר. אבל אם רק ידענו למה קבעו מה שקבעו וחוקקנו חוקה ופרטי דינים, אז כל אחד מאתנו היו בני חורין באופן אבסולוטית, כי החוקה כשלעצמו היא בעצם החשיבה הדעתנית ולכן שאתה פועל דעתנית אתה בן חורין כנ"ל. אבל אם אנו לא יודעים מהי הדעתניות שהביא את כל הנ"ל, אז הכל נכפה עלינו, מהשפה (שהמוות והחיים ביד הלשון = שפה) עד הצו של לא תגנוב = מות מרעב.

שאדם אישית בוחר לא לדעת, אז הוא מקרי ועבד לאחרים (הוא בן חורין להתאבד אבל כל זמן שהוא חיי זאת המציאות), ולא קרה כלום לזולת מכך, אבל שפרטים מתכנסים לכוח כחברה בלי לדעת למה התכנסו ולאיזה מטרה ולמה ממשיכים להיות נכפים על מה שקבעו קדמונינו בעבר, אז כל החברה כופה על פרטיה להמשיך להיות כאלה ולהתנהג בלי דעת ותבונה. כלומר אילו לא היה חברה, אז הכל תלוי באדם אישית האם למד והעמיק להבין מה קורה כאן או לא העמיק ואבדון בטוח. אבל שיש חברה כולנו בלי יוצאים מהכלל נכפים על ידי החברה גם כן כלומר החברה בעצם שוללת ממנו את הבחירה לגמרי. יוצא מכאן שאם חברה מתנהגת בלי דעת, לעולם אין אתה בן חורין והכל אשליה = דמיון. חברה יכולה להרגיש את עצמה נאורים, אבל בלי חוקה ובעיקר בלי להבין את החוקה הנכפת ולא לפעול בהתאם, כל בני החברה לעומק פועלים באקראיות ובפנאטיות, ולא צריך לומר שאין חירות וחופש הכל אשליה. אתה יכול לראות אנשים מלומדים כמו שופטי בית המשפט העליון, ולראות הוגים ענקים ודגולים ברמות בין לאומיות, אתה יכול לקרוא ספרים של גדולי הפילוסופים אתה יכול לראות ולשמוע הרצאות מגדולי אנשי הרוח ומדעי החברה, אתה יכול לראות רבנים מטעם, עמקניים וענקי היהדות, ופשוט להשתגע כמה פנאטיות וכמה דוגמטיות יש בהם. זה אומר להטריף אותך כמו שזה מטריף אותי, הרי ניקח דוגמא פשוטה כמו הצוו של "לא תגנוב", ותרוץ עם זה לכל נאור מהנאורים הנ"ל, ותשאל אותם למה לא תגנוב ? האם אני אמור למות מרעב כי קבעתם (או הדורות הקודמים קבעו ) שאסור לגנוב ? בלי חוקה ובלי פילוסופית חיים שאחת תלויה בשניה, הצוו של לא תגנוב אין לה על מה לסמוך. בלי חוקה\פילוסופית חיים אין מושג כזה חטא ואין מושג כזה מצווה או חובה, אז אייך הגדרתם מהי חטא ומהי מצווה או חובה ? תשאלו אותם למה אסור לשקר, ומי אמר שאסור לשקר כלומר מי קבע זאת ועל סמך מה קבע זאת ?

אז שוב אם לא היה חברה, אז הכל תלוי בכל אחד אישית, אבל אם הקמנו חברה כאמצעי לפרט, אז החברה בדוגמטיות כופה עלינו את כל הנ"ל בלי טעם וריח, אולי כן עם ריח אבל ריח מסריח. וזה מה שאני מרגיש וזה משאתה צריך להרגיש. אם אנחנו לא נקבל מהם תשובה מספקת למה אסור לגנוב ולמה אסור לרצוח ולמה אסור לשקר ועל סמך מה מוגדרים חטאים כחטאים ומצוות כמצוות, אז שידעו לפחות כמה הם מסריחים. אותו דבר נדרוש מהורינו, למה ומה פתאום הולידו אותנו בכפיה ? למה כפוי עלינו חיתול בכפיה ולמה כפוי עלינו את השפה ואת הלוח השנה ואת האוכל המבושל ובעיקר למה הפקידו אותנו תחת החברה. לא מספיק מה שאתם כפתם עלינו, עוד הכנסתם אותנו תחת כפיית החברה ?

מה שמטריף היא מילא רצינו להיות ילדים נחמדים ולא לגנוב ולא שקר וכדומה, אבל אדם וחברה שנוהגים בלי חוקה ופילוסופיית חיים מודעיים, אז בהכרח הם משקרים ובהכרח גונבים ורוצחים, אפי' שנדמה להם שהם נאורים וטהורים וצדיקים. הרי כל מערכת של צדק שפעולת רק על סמך הסכמים, אז הם מערכת של שקרנים גזלנים ורוצחים. הרי כל המתנה על מה שכתוב בחוקה, תנאו בטל כלומר כל ההסכם לא צודק ונתנו דוגמאות לעיל אייך בהלוואה פשוטה של מאה שקל, בחזרתו אתה גוזל מהמלווה 3% אינפלציה שנתית. אותו דבר במשכנתא שאם נעצרת המשכנתא באמצע אוטומטית החייב כבר לא חייב כלום. האמת היא למה לא מספיק את הצוו של לא תגנוב עצמו כדוגמא קלה ופשוטה, הרי מעצם הצוו כל נולד אמור למות מרעב כי כל כדור הארץ שייכת למישהו.

אני מקווה שדיי ברור לכל מעיין על מה הביקורת ואפשר מכאן להמשיך לנסות להבין מהי החוקה כשלעצמו.

ושוב בכדי שנבין זאת לעומק נשתמש עם הדוגמא של הצוו לא תגנוב. (למכרי ולידידי ולקוראים הוותיקים הסליחה. כי אני מתחיל שוב לשנן מה שידוע כבר לכם כמושכל ראשון) למה קבענו שאסור לגנוב, כי המצאנו את המושג קניין = קניין פרטי וקניין חברתי. והיות שאין שום רלוונטיות של המצאת הקניין בלי שהמצאנו את הצוו של לא תגנוב, אז אם לגנוב תהיה מותר אז בעצם אין קניין, כלומר קניין ולא תגנוב הם שני דברים של אותו מטבע, אחד בלי השני לא רלוונטית ולא מציאותית. בכדי שתהיה קניין חייב להיות הצוו המוסרי של לא תגנוב ואם מותר לגנוב אז אין קניין.

יוצא שהמצאת הקניין מצריך את הסכמתו של הזולת, כלומר הזולת צריך לקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב אחרת אין לך קניין. ולמה שאני ואתה ואת יקבלו את הצוו הזה ? כי מישהו העמיד שוטר ? או שמישהו מדבר כנביא שקר וטוען שהאלוהים אמר ?! בעצם כל הקניינים שעומדים על כוח השוטר או על כוח דבר האלוהים שנאמר על ידי נביא שקר, הם גזל ממני וממך. הרי קניינם שוללת מאתנו את הטבע כלומר עצם המצאת הקניין שלהם היא גזל אז אייך הם רוצים שאנו נקבל את הצוו של לא תגנוב ? אייך שנרצה ובכל כיוון אין שום סיבה למה שנקבל את הצוו שלהם.

אל כורחנו אם רוצים להמציא את הקניין אתה צריך את הסכמת הזולת בכדי שבאמת קניינך תהיה באמת קניין, ואייך עושים זאת ? אם מחלקים את כל כדור הארץ לכולם, כלומר כל אחד יש לו קניין לעצמו, אז בוודאי כולנו מעוניינים בקניין ולכן כולנו מעוניינים בצוו של לא תגנוב ואז הקניין מציאותית ועובדתית, ועל כן היא מוסרית וערכית. (תשימו לב, כל דבר שלא מציאותית ועובדתית בהכרח היא לא מוסרית ולא ערכית. כל דבר שהיא מוסרית וערכית בהכרח היא מציאותית ועובדתית. ונעמיק בזה בהזדמנות אחרת)

אבל רגע רגע, אוקיי חילקנו את כל כדור הארץ לכולם, אבל בכל רגע נולד תינוק חדש, ומה איתו? האם הוא יקבל ואמור לקבל את הצוו של לא תגנוב ? הרי ברור שלא, ולכן כל קניינינו לא מציאותיים. על כך הומצאה הירושה בחוקה. כלומר אתה לא מוליד ילד לטבע בלי קניין משלו, אחרת הוא לא מחייב לצוו של לא תגנוב ולכן הוא יגנוב ואפי' ירצח את מי שמונע ממנו את הטבע כי הוא הולך למות מרעב. ולכן התנאי הראשוני להוליד ילד בעולם על פי החוקה היא אך ורק אם תיתן לו קניין משלו, עכשיו מובן למה כל תנאי בירושה בטל. כלומר אם אבא מחליט שהוא רוצה להתרים את קנייניו לבית חולים כתרומה וכדומה, האם יכול לעשות זאת ? לא ולא כי הבן שלו הוא היורש כלומר לעומק זה לא שייך לאבא רק לבן על דרך לא יבכר את בן האובה וגו' כלומר האבא גונב מהבן שלו את הטבע ולכן תנאו בטל ואינו קיים.

אם תפגשו נאור דוגמטי ברחוב ותשאלו אותו את אותו שאלה האם אבא יכול להחליט למי לתת ירושה אם בכלל, אז בוודאי תשמעו תשובה פנאטית קלסית שאדם יכול לעשות מה שהוא רוצה עם רכושו, ולא היא כנ"ל הוא יכול אבל הוא גנב, הוא גונב את הבן שלו, ועונשו כמובן שבנו יהיה פושע כמותו.

ראינו מהדוגמא הפשוטה הזאת, שבלי חוקה, בוודאי האבא כדוגמט יגזול את ילדיו הוא וירגיש עוד צדיק שתרם את רכושו לאיזה בית חולים, ולא יבין למה ילדיו ונכדיו יהיו פשעים ורוצחים. (לעומק הם לא פושעים ורוצחים הרי מותר להם מתחילה להרוג ולגנוב כי שללו מהם את הטבע על ידי המצאת הקניין הלא קביל ולא מציאותית)

הבנו בטוב טעם למה שיש חוקה, אתה לעולם נולד לטבע עם קניין פרטי משלך. (נשאר רק לפתור את בעיית הממזרים והגרים\פלטים. ועל כך אומר יחזקאל הנביא שאין חלוקה וקניין בלי שפליט\גר כולל הממזר יקבלו נחלה = קניין משלהם. הרי מבחינת הממזר והגר כל קניינינו לא קבילים ולכן מותר להם לרצוח ולגנוב, רק אם ניתן להם גם כן נחלה\קניין פרטי, רק אז הקניין תקף חוקית ועובדתית מציאותית) ואם מישהו יבוא עם דוגמטיות ויעשה עמך תנאי ממוני ככה שלבסוף תפסיד את קניינך ?! אז התנאי מתחילה בטל כי אין מצב שמישהו נשאר בלי הטבע כקניין. וזה הצדק האבסולוטית. כל מי שחושב לטעון שהאדם אחראי למעשיו בנושא זה ולכן יטען שכל תנאי ממוני קיים, הוא פשוט פנאט. כי מה הוא חושב לעצמו שההוא ימות מרעב כי הצוו של לא תגנוב לא קביל כלפיו בכלל ?? בוודאי שלא ימות מרעב ולא יקבל את הצוו של לא תגנוב רק להפך יראה אותך כרוצח שמונע ממנו את הטבע ומביא למותו.

לפני שנסכם את הנושא, אני רוצה שכל אחד יבין שבכל תחום אנושי שתעלו על מחשבותיכם, החוקה קריטית כמו בדוגמא שנתתי מהצוו של לא תגנוב. זה דוגמא קלה ולכן נתתי אותה, אבל זה נכון בכל תחום חיינו שבלי חוקה אנו פנאטים ובעצם עושים עוול ולא צדק ושאף אחד לא יחזיק בקרנות המזבח ויזעק אני צדיק כי אני רק בורר ואני סומך על אלוהים וכו' וכו'. כולם לא צדיקים ולא ישרים רק גזלנים ורוצחים ופשעים.

הייתי נותן לכם עוד דוגמאות אבל הדף כבר מספיק ארוך ואפי' ארוך מדי. (אולי אני אתן מאמר מיוחד של דוגמאות בנושא. בכל אופן יש הרבה דוגמאות בשאר המאמרים כאן וכדאי לעיין שם)

סיכום:

ראינו שבלי חוקה שהיא תוצאה של פילוסופית חיים תבונית ודעתנית, כל אחד מאתנו בלי יוצא מהכלל הוא רוצח גנב ופושע. הוא אפי' רוצח את ילדיו הוא עם הפנאטיות שלו, כי הוא מעביר את בנו הרווק ואת בתו הרווקה למולך לצבא למות שם בשביל חברה שאין לו אפי' זכות לאגור שם מים ואפי' אין לו זכות מוקנה לנשום. מה עוד שהוריו חושבים שהם יכולים לחלק את הירושה לכל מי שהם חפצים בו כלומר אפי' בנם לא בהכרח יקבל ירושה מהוריו, אז למה שהוריו ישלחו אותו למות כרווק (= כרת אישית לנצח = אבדון טוטלי. כי אין חיים אחרי המוות, הרי הורים נוכלים שכאלה המציאו את הגן עדן\חיים אחרי המוות בשביל להשתיק את מצפון שלהם למה שלחו את ילדם הרווק למות ולהיכרת לנצח) להגן על קניינם של ההורים, הרי לרווק אין קניינים להגן עליו אז למה הלך למות ? אותו דבר כנ"ל כלפי החברה, למה החברה שלחה אותו כרווק למות למען החברה שאין לו בו כלום הרי אסור לו לאגור שם אפי' מים. כלומר על מה הוא הלך להגן ולשם מה הוא מת ?

ראינו לעומק מהי חוקה ואייך היא נוצרת ואייך היא מגדירה את דיניה ומגדירה מהי חטאיה ומהי מצוותיה ובעיקר ראינו אייך החוקה מונעת בהכרח עיוותים ושומרת לך את חירותך ואת החופש שלך. בעיקר הבנו לעומק את האקסיומה החז"לית לעיל שכל תנאי שבירושה אינו קיים כלומר התנאי בטל שנאמר חוקת משפט

ושוב ושוב, בלי חוקה, לעולם אין צדק והכל אשליה. מהיום תרוצו לכל שופט ואיש רוח ואיש אקדמאי ואיש דת שמדבר בשם האלוהים כנביא שקר ותסתכלו בהם בעיניים ותדרשו תשובות מספקות. ואם לא תקבלו תשובות ?! ידוע מה הדין של נביא שקר !! אתה אמור כאלטרואיסט להתאבד עליו, ככה מטפורית היא ההלכה בספרות ההלכה. בוודאי לא למעשה אבל דינם מוות, לפחות שידעו זאת. למה אני אומר זאת, כי יש סוג של הרגשה שאם אני לא הולך על פי הדעת והתבונה, יש לי את הזכות לכך הרי אנו בני חורין, וזה נכון, אבל בתנאי שאתה נותן לי גם כן את הזכות הזאת להרוג אותך. הרי אתה לא יכול להתנהג בלי תבונה כי זה הזכות המינימלית שלך כבן חורין ובד ובד לשלול ממני את הזכות הזאת.

כל זה כמובן מטפורית, אבל לא לחינם אני נותן את המטפורה, אני נותן אותה כי היא המציאות העובדתית. כלומר לא אני ולא כל משכיל ונאור אחר ירצח את הנביא שקר, אבל יבואו הפנאטים האמיתיים וירצחו אותכם. הרי מי המציא את הפנאטים האמיתיים האלה ? החיים בלי חוקה !!! הנביאי שקר !!! אנשי האקדמיה ואנשי הרוח ואנשי מדעי החברה שהם לעומק נביאי שקר, הרי מה ההבדל לדבר בשם האלהים או לדבר בשם המדע שלעומק דיבור בשם המדע זה דבר האלוהים ?! כלומר שניהם מדברים בשם האלוהים בשקר ושניהם חייבים מטפורית מיתה ובאמת מתים על ידי הפנאטיים שנוצרו על ידיהם מעצם זה שחיים בלי חוקה ואומרים נבואות שקר.

לסיום

הבטחתי ביקורת מציאותית על החוסר חוקה במשטר הישראלי, והבטחתי ביקורת כלפי החרדי והדתי.

ובכן אפשר לעיין בכל המאמרים הקודמים ולראות במישרין ובעקיפין ביקורת על שתיהם. אבל אני אתן קצת כאן בכדי להתרשם כמה אנו מפסידים עם החוסר חוקה.

שהקמנו את החברה המדינית החדשה, התעצלנו לכתוב חוקה ולא משנה מהן הסיבות, אבל מה יצא מיזה ? יצא מיזה שאין לנו אפי' גבולות הארץ, כלומר איפה לעזאזל גבלות ארצינו ? כלומר עוד רבים על כך בפנים החברה ובחוץ וזה עולה לנו דם יקר של יקירינו אנו. כלומר כל הדם שנשפך לעומק הם נשפכים לריק. ניתן דוגמא פשוטה לכך: אילו חבל עזה היית בגבולות ארצינו בחוקה, אז מתיישבים שם ואי אפשר לעולם להחזיר אותו אפי' בשביל הסכם שלום. ואם חבל עזה לא שייכת לגבולות ארצינו בחוקה, אז אם כבשנו אותה במלחמה, אז מחזירים אותה בהסכם שלום, ובוודאי לא מתיישבים שם. וככה כל הדם הנשפך שנשפך על עזה במשך שלושים שנה כולל נשים וילדים, לא היית נשפכת כלל וכלל. יוצא ששפכנו דם לריק הכל על סמך הדמוקרטיה שאתמול קבע שמותר להתיישב שם ולמחרת אותו דמוקרטיה החליטה להחזיר אותה ולגרש את כל יושביה ואפי' לגרש את המתים מקבריהם. ומי באמצע כל זה ? הדם הנשפך והיהודים שאחיהם גרשו אותם כמו כלבים מבתיהם ומקבריהם. כלומר הדמוקרטיה הדמיונית עושה את שלה, ומי במציאות הסובלים ?! אלה שהמציאו את המפלצת הזאת !! ולכן אם היית לדמוקרטיה הזאת חוקה, אז לעולם מצב כזה לא היה קורה. אותו דבר כלפי כל יהודה ושמרון, אנו עוד היום כאילו אנו עוד לפני שהקמנו את החברה המדינית הרי אין לנו עוד גבולות ארצינו ואין לנו חוקה, ולכן כל יהודה ושמרון עומדת על שערה בדיוק כמו מקרה עזה. ולכן כל מי שיושב שם ומתיישב שם עושה את זה על חשבון ילדיו הוא.

אני אתן עוד דוגמא קטנה: בחוקה אם היה כזה היו בוודאי מחליטים על חוק השבות כפי שהיא קיימת עכשיו. ואז לעולם אף אדם לא היה יכול לערער עליו. והנה יש מערערים על כך. עוד דוגמא: אילו היה חוקה החרדים מתגייסים או וויתרנו עליהם מראש ? שאין חוקה תמיד נריב על כך. עוד דוגמא: כלכלה רווחה או קפיטליזם חזירי. אם יש חוקה אז אין מה לריב, שאין חוקה, תמיד נריב על כך.

כלומר אנו צריכים לקבוע מראש למה אנו מקימים חברה, ולכתוב את זה בחוקה, ואז הכל ברור ופשוט ואין כמעט על מה לריב רק לצמוח טכנולוגית ואולי למצוא תרופה לסרטן ולצמוח כלכלית ומוסרית וערכית. שאין חוקה, שום דבר לא ברור וכל דבר עומדת על שערה וכל רגע יכול לבוא חורבן. וזה חוץ מהסבל המיותר שיש לנו במציאות העכשווית שאנו רבים על הכל אפי' על היסודות עצמן כמו חוק השבות או דת ומדינה ורווחה ועוד ועוד. בינתיים הדיקטטורים חוגגים עלינו ועל צאצאינו ומוכרים את כל משאבי הארץ לזרים ומשאיר אותנו עם מיליון עניים. הרי אייך יש לנו כל כך הרבה ילדים עניים ? בלי חוקה התאפשר לאיזה דמוקרט להגדיל את קצבת הילדים ברמות דיי טובות, והנה ההורים תכננו את הילודה על פיה. למחרת הגיע קפיטליסט חזיר ששמו ביבי נתניהו והחליט שחייבים לשלול מכל יהודי את ארצו כי רק עם המקל הזה תהיה צמיחה\הגזר לטייקונים (הרי אסור רח"ל שוויון בצמיחה הרי זאת רח"ל קומוניזם) ולכן צריכים להוריד את הקצבה לאפס. אבל רגע רגע, הילדים כבר נולדו על סמך זה אז אייך אתה גוזל מהם את הקצבה ? ובכן זה יכול לקרות אך ורק שאין חוקה ושאין חוקה כל חמור כמו ביבי יכול לגזול את הלחם ואת החלב מפיהם של מיליון תינוקות.

החרדים והדתיים:

הם כבר טירוף מארץ הטירופים. כלומר כלפי החילוני עוד אפשר להבין ולא להסכים כי לא לימדו אותם את התורה\החוקה שלנו, אבל כלפי החרדי והדתי שאלוהים בגרונם והתורה\חוקה בחיקם, אייך הם כאלה דוגמטיים ופנאטיים ? ומה שהכי מטריף את דעתי ואמור להטריף כל מעמיק, זה אייך זה שהם פתאום קפיטליסטים חזירים ועוד בארץ ישראל ????!!!! תגידו לי אתם האם אתם רציניים ? יהודי אמור לשכור ממכם דיור בארץ ישראל ? הרי עצם זה שיש לכם יותר ממנו זה כבר גזל לאור היום אז מנין החוצפה לבקש ממנו דמי שכירות שזה משכורת שלימה שלו ??!! אה אה כל תנאי שבממון תנאו קיים ?! וואלה, בירושה תנאו בטל שנאמר חקת משפט ולכן כלפי ארץ ישראל שהיא נטו ירושה של כל יהודי תנאו בטל. אי אפשר בדוגמטיות להשתמש עם הכלל של "כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה.". הרי כל החלק הראשון של האקסיומה נלמדת מעצם שכתוב כלפי ירושה חוקת משפט, אז הפכתם את הירושה עצמה לממון שתנאו קיים ??!! (כלומר הלימוד פועל ככה: למה התורה אומרת חוקת כלפי ממון שהיא ירושה ולא אומרת באופן כללי בדיני ממון חוקת ? התשובה היא שמעצם שהתורה מדגישה זאת כלפי ירושה יוצא מכך שבשאר דיני ממון אין חוקת ולכן תנאו קיים) מה עוד שאם אתם בחשיבה שתנאו קיים לגבי ארץ ישראל, אם כך אין ארץ ישראל שלנו מתחילה ולכן אין לך שום זכות להקריב עליה דמים ועוד על חשבון הילדים הרווקים שלכם. מי שמאמין בקפיטליזם בהכרח לא מכיר בירושתינו שהיא ארצינו. הרי אין קניינים בלי כסף ועם כסף יחיד יכול לקנות את כל הארץ כולל את משאביה. אז מה פתאום אנו כובשים את הארץ ? אתם מודעים שאפי' כיבוש משה רבינו שהיא נחלת ראובן וגד לא מביאים ביכורים ולמה ? כי היא לא ארץ ירושתינו מחלוקת נח ובניו. ולכן כל כיבוש שהיא לא לשם החזרת הירושה המשפטית וחלוקתה לכל יהודי, היא כיבוש\גזל ורצח סתם אז אייך אתם חושבים להיות קפיטליסטים חזירים במציאות ולטעון שהארץ שלכם ? אתם חיים בפרדוקס ובפנאטיות משווע.

מיותר לומר שהפרדוקס הזה יביא לכם ולנו המשך גלות לעוד שנים ארוכות עם כל הסבל הכרוך בכך. זה לא מיסטיקה, וזה השכל האלוהי הפשוט וזה דברו, כי המלאך בין האדם לאלהיו הוא שכלו (אבן עזרא) ולכן כל התורה\החוקה לא בשמים היא, ולא ריק היא מכם, אם הוא ריק, אז מכם הוא ריק, כפי שדורשים חז"ל. כלומר אתם לא מתעמקים בחוקה\בתורה אתם אנשים ריקים ולכן מכם הוא ריק.

אני לא ח"ו מקנטר על אנשים במיוחד על יהודים, אני כותב זאת כביקורת בכדי שנתקן זאת, כי אם לא נתקן זאת אני וצאצאי ואתם וצאצאיכם ביחד נסבול את כל קללות התורה לעוד הרבה דורות רח"ל.

כותב עם כל הצער

Max maxmen

"חוקה מהי ?" חלק ב'

<span dir=rtl>14תגובות ל‘חוקה מהי ?’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s