עומק שתי המצוות של חג פורים

עומק שתי המצוות של חג פורים

1, משלח מנות איש לרעהו 2, מתנות לאביונים

צריך להבין למה המציאו שתי מצוות חדשות – משלח מנות ומתנות לאביונים – שלא היו קודם, צריך גם להבין למה משה בסיני לא חידש את המצוות האלה. ואם כבר חידשו אז למה חידשו אותם רק לפורים ולא כמצווה לכל החגים ולכל השנה ?

האמת היה לי בראש לומר את התשובה הפשוטה לדעתי אבל חיפשתי לי סימוכין מהמקורות לפני שאני נותן את התזה שלי והנה מצאתי בדיוק מה שחיפשתי ככה ששוב אנו רואים שכל חידוש שעתידים לחדש, נאמרה כבר מסיני (ירושלמי בפאה). בסיני קיבלנו את החשיבה הבסיסית ומשם כל החידושים, כמו שאומרים חז"ל ככלות משה = כללים קיבל, ככה שכל חידוש שמביא להעמיד את הכללים, היא היא הנאמר מסיני.

והנה החז"ל העמוק ובהמשך נרחיב להסביר את זה.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תצוה – כי תשא פרק ל

כל העובר על הפקודים וגו'. שנה עליו לדורות, שבזמן שבית המקדש קיים היה אדם שוקל שקליו ומתכפר לו שהיה שקלו מצטרף עם כל ישראל וקונין מהם תמידין ושאר קרבנות צבור, עכשו שאין בית המקדש קיים חייב ליתן מתנות לאביונים, דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (אסתר ט כב), ואין צריך לומר בפורים, אלא אפילו בשאר ימות השנה, כשעני בא לידך מי שהוא צריך למתנות חייב אתה ליתן לו, כדתנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום וכו', ועליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל (משלי יט יז), ואומר אשרי משכיל אל דל (תהלים מא ב), נותן לדל לא נאמר, אלא משכיל היאך ליתן לו שלא לביישו: ע"כ דבריהם הנפלאים.

ובכן, כידוע למשכילים שחברה בלי שיטה כלכלית לא קיימת במציאות. יותר נכון לומר שהשיטה הכלכלית היא לפני המוסר והערכים של החברה. מי שמבין את חשיבת הבסיסית של התורה, יודע שכל דיני התורה משבע מצוות בני נח עד לעיני כל ישראל (סוף התורה), מתחילות מהמצאת הקניין על ידי נח ובניו, על ידי חלוקת הארצות + ירושה. לפני כן אפי' לא תרצח עוד לא היה באנושות, מי מדבר על לא תגנוב שבגללו היה המבול.

לא נרחיב עכשיו בעניין ורק נאמר שהשיטה של התורה היא אפס כי לא יהיה בך אביון בניגוד לגננת תאצ'ר שטוענת שמצדה שימות העני מתחת לגשר. התורה יוצאת בהנחה שהעני לא ימות בשקט מתחת הגשר רק פשוט ייצא לצייד כמו דאע"ש ולא יכיר בקניינים ולא יכיר בצו של לא תגנוב ולא תרצח.

התורה גם יודעת שחברה בלי פילוסופיה והוגיה שום מוסר וערכים לא תתקיים ולכן אפשר לשכוח מהלא תרצח והלא תגנוב ומהמצאת הקניינים.

האמת היא שגם אבי אבות הקפיטליזם הרב הגאון אדם סמית, גם הבין את זה ואמר שפילוסופי החברה מתפרנסים מהציבור. ולמה ? כי מי מעמיד את המוסר והערכים בחברה, מי ממציא את הקניין ואת הלא תגנוב והלא תרצח, מי מעמיד את הצדק והמשפט, בקיצור מי מקיים את החברה ? ובעיקר מי מפרנס אותם ? הכוהנים\הפילוסופים\ההוגים וכו' וכו' ולכן התורה (ואדם סמית להבדיל אלף הבדלות) מצווה לתת להם מעשר אישי.

ולכן שבני ישראל בארץ ישראל ויש את המקום ששם יושבים עבדי החברה ופילוסופי החברה ומערכת המשפט שהם הסנהדרין, שם שם הביאו את המעשרות ואת השקלים וכו' וכו' כי בלי המקום הזה, אין חברה ואין מוסר וערכים.

ולכן חז"ל לעיל אומרים שבית המקדש קיים, אז נותנים את המעשרות והשקלים בבית המקדש והמקדש מכפר עלינו (מכפר מלשון אילו לא היה המקום הזה, היינו חברה אנרכיסטית כמו תרום המבול), אבל שאין בית המקדש ואנו בגלות עם שיטה כלכלית שלא שם על האביונים פס (כמו שאמרה הגננת תאצ'ר לעיל) ?! כאן בגלות הזה אומרים חז"ל,,, עכשיו שאין בית המקדש קיים חייב ליתן מתנות לאביונים, דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (אסתר ט כב)

ואין צריך לומר בפורים, אלא אפילו בשאר ימות השנה

ככה תכפרו עליכם, כי כל זמן שיש את פילוסופי החברה והוגיה, יש לכם על מי לסמוך שהמוסר יעמוד במקום, אבל בלעדיהם ?! מי יעמיד את המוסר והערכים ? למה שההמונים לא ייצאו לצייד כמו דאע"ש והנאצים בזמנם ?

לסיכום:

שבני ישראל בארץ ישראל עם התורה, אז התורה כבר דואגת לאפס כי לא יהיה בך אביון עם השיטה הכלכלית הייחודית שלה, וכמובן התורה דואגת לפילוסופי החברה עם המעשרות והשקלים.
אבל שאנו יוצאים לגלות הארוך בזמן אסתר ומקבלים את התורה בשמחה אפי' שאנו בגלות, ואנו תלויים בשיטה הכלכלית של האומות ?! אז מי יכפר עליכם ? כלומר מי יעמיד לכם ולזרעכם את המוסר והערכים  ? הרי אף אחד לא דואג לאביונים ולא לפילוסופי החברה שמעמידים את המוסר והערכים, ולכן הם ההמונים ייצאו לצייד וחסל המוסר והערכים כמו הקניינים והלא תגנוב והלא תרצח.

ולכן נצרכו לחדש את שתי המצוות האלה שלא היו רלוונטיים בארץ ישראל שקיימו את התורה, הם לא היו רלוונטיים למשה ולשאר הנביאים עד אסתר.

הגמ' אומרת (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב) נענה רבי יהושע ואמר: צדקה תרומם גוי – אלו ישראל, דכתיב: ומי כעמך ישראל גוי אחד, וחסד לאומים חטאת – כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן, שנאמר: (דניאל ד') להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו'. תרגום: דניאל כיועץ למלך מייעץ לו שייתן צדקה לנתיניו כך יציל את ממלכתו.

כלומר גם הגויים מבינים שבלי צדקה אין קיום לחברה\למשטר ועל פי עצת דניאל וכנ"ל עצת אדם סמית באמת המשטרים מחזיקים כמה זמן.
אבל ביהדות שהם בגלות מי ישמר את ערכיה ואת המוסר שלו אם לא נדאג מראש לאביונים ולפילוסופי החברה ? על כן על פי אותו עצת דניאל, אסתר ומרדכי מחדשים את שתי המצוות האלו. וככה נשמרו ושרדו כל בני הגולה בכל קצבות כדור הארץ עד ימינו אנו. בלי שתי המצוות האלה שחידשו אסתר ומרדכי, אי אפשר לחשוב בכלל על שרידות האומה אפי' לשתי דורות כמו שקרה לעשרת השבטים שלא שרדו כי לא היית להם את שתי המצוות האלו.
ולכן לא פלא שנביאי סוף בית ראשון כבר הטיפו לכך שנבין שלא הזבח לעצמו והקרבנות לעצמו הדבר, רק החסד והצדקה והצדק והמשפט עיקר העיקרים.

בברכה וחג פורים שמח לכל בית ישראל

max maxmen

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“עומק שתי המצוות של חג פורים”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s