פרשת השבוע – לך לך חלק ב'

"לך לך" חלק ב'

הסברנו בחלק הראשון של הפרשה למה אברהם מבין שהוא חייב ללכת לארץ שנפל לו בירושה מחלוקת נח ובניו. הסברנו גם מה לא טוב בישות חברתית דמיונית, כי המוסר לא עומד מכוח עצמו בישות דמיונית רק מכוח השוטר והמשטר וכל קיומו של המשטר והכוח מתפרקת שהפרטים מפסידים את שרידותם האישית. ובכן אברהם ואנשיו באים לארץ ישראל.

המקרא מיד מטיפה גם מוסר לאברהם ומעמיד אותו בניסיון. מה אתה חושב שהמוסר התבוני היא כן טוב כלומר הצוו של לא תנאף היא חוק ולא יעבור עד מוות, כלומר בני אנוש יכולים לחוקק חוקים אבסולוטיים ביקום דינמי ? אם אתה חושב כך בוא נראה מה תעשה שתרביות הם דוגמטיים לגבי לא תנאף, מצד שני רצח למען הממלכה ולטובת המלך לא כל כך בעיתית הרי סוף כל סוף, כל פרט הוא לטובת הכלל. ולכן שאתה בא למצרים ואשתך יפה, יש סיכוי טוב שנהרוג אותך לטובת המלך שטובתו היא טובת הכלל הדמיוני. ואם תחשוב שלא תנאף = איסור אשת איש אסורה בכל תנאי, אז תמות בלי ילדים ? הרי כל האיסור אשת איש שמתחילה בא לתת לך שרידות אישית ואתה מפסיד דווקא בגלל החוק הרי היא היא הגורמת לך למות. אברהם הוא תבוני ולא דוגמטי ולכן באמת מתיר אשת איש ומציל את עצמו. רק תבונתו הבריא והיותו לא דוגמטי, הציל אותו והנה אנו קיימים עד ימינו בזכות תבונתו הבריא הלא דוגמטי.  אגב: מי שחושב שזה מקרי הסיפור כלומר המקרא מכניסה את הסיפור במקרה ?! פשוט לא למד ולא הבין כלום. אותו דבר, מקרה הרעב מיד שאברהם מגיע לארץ. למה המקרא כל כך אכזרית בסיפורו כלפי אברהם שמיד שמגיע לארץ ישראל יש רעב ? התשובה היא פשוטה כי שוב המקרא מנסה את אברהם ואמרת לו, אוקיי הנה אתה נגד משטר (= כוח) וקניינים (על ידי כיבוש בכוח או מהפקר ) אתה מכיר בקניין אך ורק בחלוקה לפרטים, אז מה תעשה שלפרט בנחלתו לא צמח השנה או שנתיים והגיע רעב ? אז מה תעשה ? כלומר מתי שהוא אתה חייב להאמין בכוח הכיבוש אחרת תמות מרעב. אברהם יורד למצרים ולא כובש ולא גוזל רק מנסה לעבוד אצל אחרים עד זמן מה ויחזור לארץ נחלתו, אבל לבסוף מסופר שרצו לגנוב את אשתו והמלך נתן לה ולו רכוש רב וחזרו לארץ ישראל. כלומר שני ניסיונות אברהם בהווה ובעבר לומד כאן על החשיבה הבסיסית שלהם. את זה עושה לנו המקרא. תרגילי מחשבה ברורים על כל צעד, מה עושים ומה מחוקקים מחדש ומה ממציאים חדש לדורות הבאים. והנה אברהם חוזר עם לוט לארץ ישראל ברכוש רב.

לוט רואה את סדום ואת צמיחת וטוען לאברהם שהשקפתו היא טעות. הנה בסדום יש צמיחה ואנחנו היינו חייבים לרדת למצרים בגלל רעב. יש משהו בסדום שהרעב לא כל כך מורגש. אברהם אומר לו שזה חלוקת עבודה כפייתית ולכן יש שם חוק שאומר שמי שנותן צדקה לעני מקבל עונש מוות כי ברגע שהעני מקבל צדקה אז אין חלוקת עבודה כלומר חסר עבדים לחברה הדמינית. אברהם אומר לו יותר מיזה שבכדי למנוע מעניים אתה חייב שוטר ומשטר ולהם אתה צריך לתת משכורת = מיסים. אז למה לא כדאי לך מתחילה לתת לעני להיכנס לנחלתך ? ואז לא תצטרך לתת מיסים לשוטר ולמשטר ?! ואז אברהם ממציא את הכנסת האורחים. המקרא גם מזהירה אותנו שבחלוקת עבודה כפייתית למען החברה הדמיונית, מביא למשכב זכר (ראו פילגש בגבעה – רות המואביה) ולמה ? כי זה לא כלכלי להוליד הרבה ובמילא כל המולידים מולידים לחברה הדמיונית, אז מבחינת הכלל עדיף שרוב האנשים יהיו הומואים ולסביות, כלומר העבד יהיה חלק בחלוקת העבודה שזה העיקר והכושי עשה את שלו וימות. אם רוב אנשים ירצו בשרידות אישית ? אז החברה תצטרך לכלכל את הצאצאים שלהם וזה ממש לא כלכלית על פי אבי שמחון (= נער אוצר מפגר) שטוען שמעל 1.6 ילדים למשפחה ?! זאת נטל חברתית בסדום. ולכן כל אורח שמגיע לסדום דבר ראשון הוא חפץ של הכלל ובכדי שהוא לא יביא צאצאים שיהיו נטל על החברה ?! אז מזיינים אותו כלומר מאנסים אותו עד שיהיה בעצמו הומו. בכל מקרה, אוכל אסור לתת לו כי חייבים חלוקת העבודה ולכן אסור לאגור מים בארץ ישראל הסדומית, אבל חופש להיות הומו ?! ניתן  לו !! כי אז הוא יהיה עבד טוטלי לחברה. ומיהם החברה ?  אף אחד כמובן, כמה ליצניים עושים את כל הקופה. כי הכסף מתכנסת אצל יחידים והנה כולנו עבדים לכסף שלעומק כולנו עבדים לכמה יחידים. בקיצור בכדי שתהיה צמיחה כמו בסדום עד חורבנה הוודאית ?! חייבים 1. חלוקת העבודה כפייתית שזה אומר איסור בחוק לאגור אפי' מים. 2. אפי' לנשום אתה צריך את הסכמת השופט ברק = לזיין לך את המוח שאתה חיי בזכות המשטר, הנה אפי' האוויר נותנים לך ובידם להפסיק לך את האוויר. בסדום המקורי עשו זאת עם אונס כלומר האונס היא בכדי לזיין לך את המוח שאתה שייך לכלל  3. מוות לנותן צדקה 4. עדיף שלא תהיה חוקי המשפחה רק הומואים ולסביות כך יש לך הרבה עבדים בלי כסף. 5. כלום עבדים לכלל הדמיוני שלעומק הם עבדים ליחידים שאצלם מתכנסת הכסף, ומי הזוכה שאצלו מתכנסת הכסף עד חורבן החברה ? זה ממש אקראי כלומר אין חוקי טבע בעניין שאתה יכול ללמוד להיות הטייקון הבא, זה לגמרי אקראי בדיוק כמו היקום עצמו. אבל לוט לא משתכנע והולך להיות חלק של החברה הסדומית וטוען משהו על דטרמיניזם, חוקיות קבוע בטבע וכך חייב להיות חוקיות קבוע בצדק ומשפט ובכלכלה והולך להיות שופט בסדום. עוד נרחיב בעניין בהמשך. והסוף ידוע לכל שאנשי ברית אברהם החריבו את סדום והצילו את לוט ובנותיו. סיפור אונס בנות לוט את אביהם (השופט הדוגמטי עם חוקיות המוסר והצדק והמסורת שאסור לשכב עם אבא = גילוי עריות) היא סיפור תבוני ענקית שנרחיב בכך בהמשך. רק נאמר בינתיים זאת, שהפרדוקס הגדול בין פילוסופית המשפט לבין תפקיד השופט זועקת עד השמים, כי אם אנו מניחים שיש חוקיות בצדק ומשפט אז מה בדיוק תפקידו של השופט ? נעשה תוכנת מחשב ונשאל אותו כל דין וצדק ונחסוך כסף ציבורי רב לשלם לשופטים ה'אוכלי חינם. בכל אופן תבינו מכאן שרוב השופטים הם באמת תוכנות מחשב ותו לא, אין להם דעת, אולי חכמה או אולי אפי' בינה אבל דעת ?! אין להם בכלל ולכן אצלם במוח נמצא תוכנת מחשב ששם בחלומם הכל דטרמיניזם אז לא פלא שלוט החמור לא הבין מה שבנותיו הבינו, שהנה הולך להיות סוף העולם אם הם לא ישכבו עם אביהם. אבל הוא כאמור שופט ושופט הוא דוגמט ותוכנת מחשב שלא יודע שאפשר להפר חוקים כי אף חוק הוא לא אבסולוטית ודווקא משום כך צריך שופט בשר ודם עם דעת (הדגש היא הדעת לא חכמה ולא בינה רק דעת) להבין מה עומד מול מה כי היקום דינמי ואי אפשר לעשות חוקי סימטריים בזמן  כי הדינמיות עושה את הזמן כך שהחוקים לעולם לא יכולים להיות אבסולוטיים כלומר לא יכולים להיות סימטריים בזמן ולכן אי אפשר באמת לחוקק חוקים אנושיים אבסולוטיים ולכן צריכים שופט חיי בשר ודם שמכיר את הנפשות הפועלות כך אולי יעשה צדק אמיתי. כמו במדעי הרפואה ברור היום שצריך רפואה אישית לכל אחד כך הצדק האישי היא הצדק הנכון ולכן שופט שפוסק על פי ספרים וחוקיות הצדק ?! לעולם לא עושה צדק !!! רק שופט שמכיר את הנפשות הפועלות יודע לעשות צדק. ולכן ביהדות השופטים הם אחד לעשרה איש, ועל מאה איש שופט יותר בכיר וכן עד השבעים שופטים של כל החברה = סנהדרין. אנחנו חייבים להבין שאדם לא יכול להכיר יותר מחמישים איש בקירוב. כך שכל שופט שרוצה לעשות צדק להרבה יותר אנשים, מחייב מחשבתית לחשוב שיש חוקיות דטרמיניסטית ביקום ואז שאלנו לעיל אם כך מה תפקידו ? נכניס את הנתונים הדטרמיניסטיים למחשב והמחשב יפסוק במקומו. מכאן תבינו לעומק שצדק זה לא דטרמיניזם כי אין דטרמיניזם, מכאן גם תבינו את הבלוף והשקר של השופטים מטעם המשטרים.

בקיצור בנות לוט מבינות שאין סיכוי לשכנע את אביהם להפר את החוקים הדטרמיניסטיים שלו, יותר נכון את הדוגמטיות שלו, ואז הם משכרים אותו עם יין ומצילות את עצמן מכרת אישית וודאית. כמובן שהיית להם טעות ולא שהעולם נחרב רק סדום והאזור מסביב. אבל המסר התנכי כאן דיי ברור, חוקיות היא לא דרך תבוני לאדם, גם אברהם עמד בניסיון הזה שהתיר אשת איש לפרעה וגם בנות לוט עמדו בניסיון הזה שהתירו גלוי עריות.

אגב מהי התובנה בגילוי עריות ? למה באמת שאבא לא ישכב עם בתו או בן עם אימו ? פשוט מאוד כי יש לו כבר שרידות שזאת הבת כך גם האם יש לה כבר שרידות שזה הבן, עכשיו הם הילדים צריכים לשרוד, אז אם אין זכר בעולם כמו שחשבו בנות לוט אז נכון שמותר לבנות לנסות לשרוד אפי' דרך האב, אבל אם יש אנשים בעולם אז זאת שטות מוחלטת שאבא לא ירוויח עוד דור של שרידות, הרי אם ישכב עם הבת אז הילד שלה תהיה דור ראשון שלו. ובכן זאת התובנה הפשוטה בעניין. כמובן יש עוד הרבה סיבות כמו בעיות גנטיות שאת זה ראו חכמי קדם בפשטות כי כל המשפחות שמרו על קן המשפחה ולכן ראו את התוצאות הלא טובות אפי' שלא ממש הבינו למה ולא ידעו גנטיקה מודרנית, אבל סטטיסטית אינטואיטיבית היית להם לראות שקרובי משפחה זאת לא הדרך התבוני להתרבות, ולכן התורה בהמשך אוסרת שבע קרובים. היית עוד סיבות אבל ברור חייב להיות לכל בר דעת שאין מקרה בתורה, הכל התפתחותית אבולוציונית כלומר ניסיון אנושי תבוני מהאדם הראשון התבוני שהמציא את חוקי המשפחה עד משה רבינו שהבין שחייבים לאסור שבע קרובים.

ובכן נחזור לאברהם שממציא את הכנסת האורחים.

ובכן כאומר אברהם ממציא את הכנסת האורחים כתשובה לרעב שהוא נפל בו (וצריך היה לוותר על אשתו לפרעה בשביל אוכל) וכתשובה למשטר בכלל ולמשטר של סדום בפרט. הוא טוען שכלכלית גם כדאי הכנסת אורחים. ובכן למה צריך הכנסת אורחים ? כי חלוקת הארצות ואת הארצות לפרטים, לא מבטיח לך אוכל כי יש לפעמים רעב בארץ או רעב בנחלה פרטית ואז מה ? נחזור לצייד בכוח או בגניבה ? אז אין החלוקה מועילה ?! ולכן אומר אברהם שבלי הכנסת אורחים אין באמת הקניין חל על הזולת שאצלו לא צמח, אתה חייב לתת לו לבוא בנחלתך ולאכול, אחרת הוא יגנוב הרי לא ימות מרעב ושוב תצטרך שוטר ואחר כך כוח היחד של החברה ואחר כך חזרנו לדוגמטיות כמו בסדום ואצל נמרוד. ולכן אין מנוס להכניס אורחים ואחרי חודש הוא בעצמו לא ירצה לאכול חינם ואז הוא יהיה חלק בחלוקת העבודה וכך כולנו יחד נצמח לנצח בלי משטר ושוטר ובלי גבולות הארצות ועמים. וזאת ההלכה באמת עד ימינו שכל האוכל משאיר לחם לאורחים, והולכי דרכים אוכלים בשדות ומתנות עניים לוקחים העניים בלי רשות הבעלים אפי', כלומר לא חל על מתנות עניים הצו של לא תגנוב.

מה שאברהם טוען היא שחלוקת העבודה היא דבר טבעי ביותר כי האדם לא רוצה לאכול חינם. אז תכניס אורחים ואחרי כמה ימים הם יהיו חלק של חלוקת העבודה של החברה. עוד נעסוק אייך החלוקה באמת עובדת, רק נגיד עכשיו שהחלוקה עובדת על ידי חליפין, בכדי להקל על החליפין הומצאה הכסף הדמיוני (חייבים לשים לב שכסף זה דמיון, אין שום ערך לכסף זה רק הסכמה חברתית על משהו שהוא יהיה השטר בעלות על עמל אנושי). כך שכל אחד עובד בעבודה החלוקתי שלו ומקבל כסף ועם הכסף הוא קונה את שאר צרכיו. אוקיי, נבין את זה לעומק שהכסף הוא בעצם שטר בעלות על עמלי ואני מחליף בין עמלי לעמל שלך כך לשנינו יש את הצמיחה של שנינו, וכן כך אם יש חליפין בין הרבה אנשים אז יש לנו לכל אחד את צמיחת כולנו ביחד. מרקס דיבר על עודף עמל שזה מה שמחליפים עם אנשים, אבל לדעתי זה לא נכון, אין עודף עמל יש רק עמל כך שכל הכסף הנמצא בשוק חייב לשקף את העמל האנושי של כולנו. אחרת ערך הכסף מאבד את ערכו האמיתי. וגם אין צדק ממוני בין אנשים אם יש יותר כסף או פחות כסף כי החליפין היא לא צודקת. ולעולם אנשי המשפט בכל התרבויות לא חשבו לרגע לבדוק את הצדק הזה כלומר לעולם עד ימינו אנו אין מערכת המשפט בודקת האם הכסף הוא משהו אמיתי וצודק כך שכל פסיקותיהם בדיני ממון הם גם צודקים – הם חושבים. אבל הבורות שלהם בעניין זה זועקת עד השמים. במיוחד היום שכל הכסף נדפס על ידי הבנקים על ידי חוב שזה אומר שכל הכסף הנמצא בשוק היא לא משקפת את העמל האנושי במציאות רק העמל האנושי בעתיד כלומר שאני לוקח משכנתא לדירה, אז מדפיסים כסף עכשיו על חשבון שבעתיד עד 28 שנה אני יעבוד. ואם כך משפטית יש כאן בעיה רצינית, הרי הבנק לא נתן לי כסף אמיתי רק בזכותי יש לו זכות בכלל להדפיס את הכסף עכשיו, אז אייך בדיוק הם לוקחים ממני את הדירה אם לא עמדתי בתשלום ? הרי לא נתנו לי כסף אמיתי וגם הזכות להדפיס כסף עכשיו היא פונקציה של עבדותי בעתיד, כלומר אני זה שמדפיס את הכסף לעצמי ולא משלם לעצמי אז מה עושים כאן הבנקים בדיוק ?? אייך הם בכלל בתמונה ועוד לקחת את הדירה ממני ? ובכן תעצרו שופט ברחוב ותשאלו אותו מה פשר הדבר, ואני מבטיח לכם שפשוט אין לו שום מושג בעניין. גם משפטית דטרמיניסטית הבנק חייב להעמיד ערך מול ערך הדירה. וכאן כאמור אין הבנק מעמיד ערך מול ערך הדירה הרי דווקא בגלל התחייבותי לעבוד בעתיד מאפשרת להם להדפיס את הכסף עכשיו שזה אומר שאין להם ערך מול הדירה שלי. שמעתי פעם בנקאי מנסה לפלפל דיון פילפולי כזה ולומר ערך הדירה שאני נותן להם כמשכון, היא היא הערך שהם מעמידים מול הדירה. שמעתם ?? כן שמעתם נכון !!! בכל אופן ככה בדיוק מתנהלת לו מערכת משפטית עםארצית ובורית באופן שבני אנוש לא ידעו מעולם. נכון שלעולם הם לא הבינו אייך הכסף נדפס ואייך לעשות צדק בעניין, עובדה שעד ימינו אנו לא עשו כלום בנידון, בזמן שמשה רבינו והתורה לפני אלפי שנים ידעו לעשות סדר מוחלט בנושא עם המצאת שמיטת כספים ואיסור ריבית. תשאלו שופט למה התורה אוסרת ריבית ? הוא לא יידע מה להשיב חוץ מלומר שזה פנאטי, לכו תסבירו לו כמה פנאטי הוא וכמותו. כי ריבית זה לא שאלה של מוסר או מה, ריבית היא בעיה בסיסית בצדק ממוני. כי אמרנו שכסף משקף עמל אנושי, אז אייך כסף מצמיח עמל אנושי מעצמו בלי עמל אנושי ??? כמובן המשלם ריבית מוריד את ערך שעת עבודה, נגיד ששעת עבודה שווה 50 שקל, אם לקח חמישים שקל בריבית 25% זה אומר שיעבוד שעה ורבע לשלם את החמישים שקל כלומר ערך שעת עמל אנושי יורד. הנה הוא מזיק לכל החברה. אז איזה שופט בעולם יכול לעשות צדק ממוני אם הוא מכיר בריבית ?? ובכן נעסוק בעניין שנגיע ליוסף במצרים. על כל פנים הכנסת אורחים היא התשובה למשטר כלומר לא צריך לשלם מיסים למשטר אם יותר זול פשוט להכניס אורחים, וגם חלוקת העבודה תהיה טבעית. כלומר כאן הקפיטל צודק שהשוק חייב להיות חופשי לגמרי, אבל הקפיטל לא מבין את הבעיה בכסף, ולכן הוא לא מבין שלעולם המשטר יהיה חייב להתערב. רק שהחברה הטבעית תדע להשמיט כספים כל כמה זמן, אז באמת לא נצטרך משטר שיתערב בשוק החופשי.

בהמשך הפרשה נראה ששרה היא עקרה וכן שאר האימהות, וזה לא פלא מבחינת החשיבה הבסיסית של המקרא, הוא רוצה לתת לנו להבין שהטבע אקראי ואפשר לנצח אותו, אבל בינתיים שרה רוצה להיבנות = שרידות לעצמה על ידי שפחתה. כלומר המקרא מלמדת אותנו ששרידות היא לא רק ביולוגית זה אפשרי על ידי הצלת ילד אחר או עניה אחרת להכניס תחת כנפי בעלה. מה עוד מלמדת אותנו התורה וחז"ל שגם תלמידים הם שרידותו האישית של הרב. וזה נכון ומובן לכל בר דעת. רק מה ? אסור לסמוך על כך כלומר אסור שזה יהיה על חשבון שרידות אישית ביולוגית (וגם כתלמיד כלומר הבן יהיה התלמיד של האימא והאבא). את זה מלמדת אותו התורה מעצם זה ששרה לא מוותרת אפי' שכבר הצליחה להיבנות את עצמה על ידי שפחתה. וזה נכון מאוד שאסור לוותר על שרידות אישית. בזה טעו הנזירים והרבה הוגים ולכן הגותם היית הגות של ישויות כמו ישות החברתית או ישות מין האנושי או ישות אלוהי הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי, או פילוסופית הדטרמיניזם המוחלט של שלמה המלך וחכמי יוון. כלומר שהאדם לא מוליד בעצמו ולא מעריך את שרידותו האישית ?! ומתקיים על ידי תלמידים ? הוא במהרה חוטא באלילות וממציא ישויות דמיוניות. אגב: כל אדם שמאמין בישויות דמיוניות כמו הישות החברתית או הישות היהודי וכדומה. הוא פועל על חשבון אשתו ועל חשבון ילדיו כלומר הם נופלים קרבן לעבודת אלילים שלו. תסתכלו מסביבכם ותראו כמה זה נכון. נכון שעשיה לזולת הופך את האדם למאושר על פי חכמי המדע בפסיכולוגיה, אבל זאת נדע שאם עשייתו לזולת היא נכונה, אז זה לא בא על חשבון אשתו וילדיו. ואם זה בא על חשבונם ?! אז נדע שהוא עובד אלילים ודמיון, כי לדמיון אין פנים ושם ולאשתו יש פנים ושם וכך לילדיו. וכמובן אין לאדם בעולמו במציאות חוץ מצאצאיו שהם עצם מעצמותיו בשר מבשרו ותבוניים מחינוכיו ומתורתו. ראו "משרתת מנצחת את גאון האנושות"

ובכן בזאת גמרנו את החלק הזה ונצטרך חלק נוסף לפרשה.

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s