מי אני ? השתן שבמוחי ?!

מי אני ? השתן שבמוחי ?! (המאמר מוקדשת לענת בן היקרה)

בפוסט הזה ברצוני לנחם את עצמי ואותכם בשאלת השאלות שכל בן אנוש שואל את עצמו תמיד: מי אני ?!

התסכול הזה מלווה אותנו כל החיים. זכרוני בגיל צעיר כבחור ישיבה קטנה שאלתי את אותו שאלה לאחד מרבותי המובהקים (הרה"ג ר' אברהם לייב קליין זצ"ל מיסד ישיבת המתמידים בירושלים) יהודי חכם עם מלא חכמת חיים. והוא ענה לי בזה הלשון: "אתה קובע בכל רגע מי אתה" והיה מוסיף: אפי' הקב"ה לא יודע מי אתה וזה לעומק דברי הנביא: "הן בקדושיו לא יאמין" הפרדוקס של הן בקדושיו לא יאמין )

לימים (באותן ימים) שמעתי ראיון עם ברברה סטרייסנד הנודעת (Barbra Streisand). לשאלת המראיינת האם טוב לה בחיים, ברברה סטרייסנד ענתה בלי להתבלבל: אני קובעת כל יום האם זה יהיה יום טוב או לא.

ובכן מי אני ?

כבר בשאלה יש כשל פילוסופי. אם אני זה אני, אין שאלה מי אני, אני פשוט מי שאני. ואם בכל זאת אנו שואלים מי אני, אז לכאורה אנו מניחים מראש שאני יכול להיות אחרת מה שאני כרגע. ואם אני יכול להיות אחרת מה שאני כרגע, אז אין אני באמת, כלומר אני דינמי תמיד. הווה אומר האדם הוא לא משהוא באותו רגע כי בכל רגע הוא יכול להיות מישהו אחר לגמרי.

אם ככה, בואו נחליט כניסיון מחשבתי שאני כרגע אדם רציונלי ואדם טוב. האם זאת אפשרי ? כלומר תמיד יצוץ לנו במוח מחשבות לא רצויות וטיפשיות, ולכן לכאורה אין לנו באמת שליטה במחשבות שעולות לנו במוחינו וברצונינו. ואז חוזרת שאלתינו מיהו האני ?! אני זה שמחליט להיות אדם רציונלי וטוב, או אני זה המחשבות והרצונות שעולות לי כל הזמן במוח ?

עסקנו לעומק בקונפליקט הנצחי בין השכל והדעת שלנו לבין הרצון הרגש והאינסטינקטים שלנו ("פלסטיות המוח" הקונפליקט הנצחי) ושם הסברנו את המקור של הקונפליקט הנצחי,  כאן אני רוצה לדון במי "אני", האם "אני" זה ההרגל שלי או דווקא השכל\השופט שלי שהוא תמיד מאוחר להרגל הטבעי (ראו לעומק "פלסטיות המוח" הקונפליקט הנצחי) ?

ובכן, כבר אחד מפילוסופי יוון אמר: (לא זוכר בדיוק הלשון המקורי) כמו הכליות מפרישות שתן ככה המוח מפריש מחשבות = שתן. כלומר מחשבות אדם הן אקראיות מהמוח ככה שזה באמת לא אני. אני זה דווקא השופט\השכל. הווה אומר (וזאת נחמתי ונחמת כל בן אנוש משכיל) אם עולה לי מחשבות מטומטמות, זה לא אני, זה פשוט השתן שבמוחי. אני זה מה שאני קובע מי ומה אני. מכאן נבין למה נאמר במקורות: "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" הדגש היא על "אחרי" לבבכם ו"אחרי" עיניכם. הווה אומר, יש מחשבות ויש עניים, ואין לנו שליטה מה יצוץ לנו בלב\במחשבות או בעינים, ולכן נאמר לא תתורו אחריהם, ולא כתוב לא תחשבו ולא תראו. כלומר אתה זה השופט עם השכל, ולך מומלץ לא ללכת אחריהם. כי הם אקראיות לגמרי. נכון שתמיד המחשבות באים מהרגל וסביבה וחינוך וכדומה, כלומר לעולם לא יצוץ לנו מחשבות מאין. ולכן תפקידינו תמיד לדאוג מראש שלא תהיה לנו הרבה שתן במוח. ככה יהיה לנו יותר קל בקונפליקט הנצחי כפי שהסברנו במאמר הנ"ל. אבל תמיד נזכור שבכל זאת זה לא "אני" זה בסך הכל שתן מוחי.

פעם קראתי מאמר נפלא בשם "השקר אחר השיפור העצמי"  ושם הסברתי את הנושא העמוק שאנו דנים כאן. והנה חלק מדברי משם בנושא שלנו עכשיו:

נחזור לעניינינו

אדם בכדי שהוא יהיה באמת אינדיבידואל, הוא צריך קודם לדעת שבלי מחשבה ובלי לאמץ לעצמו משמעות חיים ומטרת חיים, הוא בהכרח מובל כצאן לטבח על ידי איזה שרלטן שמדבר בשם איזה ישות דמיונית.

הוא צריך להשתחרר מחשבתית מכל הדמיונות ולהתחיל לחשוב על מטרה ומשמעות חיים אישית. ואז הסביבה והמשטר וכו' הם פונקציה בשבילו, ולא ההפך.

זה כלפי המחוץ לו, מה עם האויב שמתוכו ? כלומר האדם חייב להכיר את האויב שלו שלא נותן לו מנוח.

(אייך הוא נוצר האויב הזה ? תראו בבלוג שלי מאמר בשם: "פלסטיות המוח" הקונפליקט הנצחי (דף מספר 18 בתוכן העניינים)

אני הסביר בקצרה מאין הוא נובע.

המוח לא נח אפי' בשינה (בשינה עמוקה הוא סוף סוף נח), כלומר בהקיץ ובחלום המוח עובד.

מתי שיש לנו שליטה על המחשבות, זה בעצם אנחנו (ה"אני"). מתי שאנו עצלניים לשלוט במחשבות, המוח פועל אקראי לגמרי. פילוסופי יוון קראו למחשבות כאלה "שתן", כמו הכליות מפרישות שתן כך המוח מפריש שתן = מחשבות לא נשלטות. (מכאן למשל אמרו פילוסופי יוון שאין עובר על אדם יום בלי מחשבות מיניות. כמה שאירוני שהיום אומרים המומחים שלא עובר כמה דקות בלי מחשבות מיניות. וזה לא פלא כי הסביבה המודרנית וגם העצלות האישית, הופכת את המוח לאקראי ברוב שעות היום)

בכדי לשלוט במחשבות שלנו, אנו צריכים דבר ראשון מטרה ומשמעות.

בכל זאת אי אפשר לשלוט במוח עשרים וארבע שעות ביממה, אפי' שיש לנו מטרת חיים ומשמעות חיים.

ולכן הפתרון הוא מה שנקרא היסח הדעת. למשל סרט או ספר זה היסח הדעת מוצלח.

יש לפעמים שגם סרט\ספר לא עוזר כלומר המחשבות לא נותנות לנו מנוח (מדאגה או מחרדה וכדומה).

על כן אמרתי שעדיף היסח הדעת מועיל יותר והיא עשייה למען הזולת. (ולא לזולת דמיוני כמו למען דגל וישות, רק עדיף עשייה לעצמך כמו אשתך צאצאיך נכדיך וכדומה, או מישהו אמיתי שאתה מכיר מקרוב, ככה תראה מה עשיתה ותרגיש מאושר לנצח. למשל אפי' לשדך לחבר או חברה בת\ן זוג. והנה מול עיניך צומחת משפחה חדשה לדורי דורות שאתה גרמת לכך. או להשיג עבודה לחבר או חברה)

לסיכום:

בכדי שאדם יהיה באמת אינדיבידואל (כלומר לא עבד למשהו דמיוני), הוא צריך קודם להשתחרר מעבדות.

ואחר כך לאמץ משמעות חיים ולהציב מטרת חיים.

אז הוא יהיה בן חורין באמת.

האדם חייב להכיר את האויב שלו מבפנים. וזה בדרך כלל השתן המוחי הנ"ל.

הפתרון היא היסח הדעת על ידי משהו מועיל שפועל למענו ולזולתו.

כבר הוכיחו המדעים שנתינה מביא אושר ואהבה, מה יותר טוב מסוג נתינה שעצם הנתינה זה גם לעצמך ?! כמו אישתך וצאצאיך ומכרים קרובים.

כל נתינה למשהו דמיוני כמו ישות דמיונית, מאוד מאכזבת ואתה מרגיש מנוצל ועבד ובצדק. ואם אתה מאלה שלא נופלים לחור שחור רק דווקא פועלים למען הצדק הדמיוני, אז חזקה עליך שאתה אלטרואיסט דוגמטי ופנאטי במקרה הטוב ודיקטטור פשיסט במקרה הרע.

על כאלה מדומיינים נאמר: הדרך לאבדון רצופה כוונות טובות.

ע"כ דברי משם.

לסיום: המסקנה

"אני" זה לא השתן המוחי שלי, אפי' שאפשר לומר שכל מה שבמוחי ?! אני והסביבה הכניסו לשם !! בכל זאת כל זמן שאני השופט\השכל לא הולך אחריהם, אז זה לא אני. אני זה השכל\השופט שקובע מי אני באמת בכל רגע נתון. וזאת נחמתי הכנה וזאת יכולה להיות נחמת כל בן אנוש משכיל. כי ביום שהבנו שאני זה לא השתן המוחי שלי ?! באותו יום נהפכנו להיות מאושרים !!

בברכה

Max maxmen

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s