מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

סיפור מוזר שמעתי מרבי מורי.

נוהג אני מדי פעם להתקשר לרבי מורי לשאול לשלומו. הפעם לפני ששאל לשלומי מתוך כביכול כעס רב סיפר לי סיפור הזוי לגמרי: יש בבית מדרש שלו גבאי כהן שנכפה על הציבור, כלומר אף אחד לא בחר בו להיות גבאי. הגבאי הזה החליט שלא מתאים לו לעלות לדוכן לברכת כהנים כי לדעתו יש כאלה שמדברים באמצע התפילה. את העליה הראשונה לתורה הוא יקח בכיף, אבל לעלות לדוכן ולברך את בני ישראל, זה לא, כי הבעל גאה הזה חושב שאם יש מדברים באמצע התפילה אז לא מגיע להם ברכה.

אני מנסה להרגיע את רבי מורי אבל בלי הצלחה. ורבי מורי ממשיך לזעוק: הבעל זרוע הזה לא מבין שחז"ל מראש ראו משוגעים שכאלה ולכן אומרים שלא הכהן מברך רק הקב"ה מברך עם כהן או בלי כהן:  ואני אברכם, שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלויות בכהנים ת"ל ואני אברכם, שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך את ישראל ת"ל ואני אברכם אני אברך את עמי ישראל וכן הוא אומר כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך (ספרי).

ורבי מורי לא נירגע וממשיך: לדבר באמצע התפילה זה בקושי דרבנן ואפי' זה לא. כהן שלא עולה לדוכן עובר על שלוש עשה מדאורייתא כמו 1, לא לשבות בשבת או לא אוכל מצה בליל הסדר 2, לא לשמוע שופר בראש השנה 3, ולא ליטול ארבע מינים בסוכות. שלוש עשה הוא לא מקיים כפי שנאמר בסוטה לח עומד ב':  אמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן, עובר בשלשה עשה: 1, כה תברכו, 2, אמור להם, 3, ושמו את שמי. לפני כן שם אומר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אין מתברך, שנאמר: ואברכה מברכיך. וממשיך הגמ' שם לזעוק חמס:  רב אמר: [כל כהן שאינו עולה לדוכן] חוששין שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא. רח"ל.

באין ברירה – שאני רואה שרבי מורי לא נירגע –  אני מוציא את הקלף המנצחת תמיד – שמה עוד יקבל התקפת לב – ואני שואל אותו: מה פשר ברכת הכנהים ?

רבי מורי לוקח נשימה עמוקה ועונה בשאלה: מה פשר ברכות של אדמורים וגדוילים ? מה פשר להבדיל אלף הבדלות הבטחות פוליטיקאים ?

ואני נטרף לגמרי, ושואל את רבי מורי: האם יש איזה שהוא קשר ביניהם ? מילא קשר בין ברכת כהנים לברכת גדוילים ואדמורים, אני מוכן לשמוע !! אבל אני לא מוכן לשמוע שום קשר בין ברכת כהנים להבטחות של הפוליטיקאים ?!

ואז סוף סוף שמעתי את רבי מורי צוחק וב"ה נירגע. ושאל לשלומי ולשלום משפחתי. ואני זה שלא יכול עכשיו להירגע. שהוא מרגיש בזה ומתחיל להסביר.

אתה יודע בוודאי שיעקב אבינו לפני שהוא הולך להקים את משפחתו הוא יודע שבלי עבדי הציבור הוא יכשל כמו שהוריו כשלו שיצא מהם בנים שיצאו לתרבות רעה, ולכן הוא מבטיח להקדיש את בנו הבכור קודש לשם = קודש לציבור, שהם יהיו כהני הציבור שזה אומר מחנכים מלמדים רופאים שופטים ודיינים בקיצור כל מה שחברה צריכה כחברה, הם צריכים לעשות והציבור מפרנס אותם = תרומות ומעשרות. (ראו החשיבה היהודית הבסיסית – שבט לוי = עובדי החברה)

הבכורים כשלו בעגל ואז משה רבינו בוחר את שבט לוי במקום הבכורים. שבט לוי הצליחו לנהל את בני ישראל עד בני עלי ובני שמואל הנביא. שאז הם כנודע כשלו והעם דרש להיות כמו כל העמים ודרשו מלך ומשם קרע המלכות והגלות שעד ימינו עוד לא הצלחנו להתאושש מזה.

ובכן בכדי שתבין שכהן זה לא מיסטיקה תראה את תגובת עלי הכהן כלפי חנה. חנה מגיע למשכן לבקש זרע של קיימא. עלי רואה אותה לוחשת בלחש וחושב שהיא שיכורה מיין. ולמה ? כי שבאים למשכן לבקש עזרה, הכהן אמור לשמוע מה היא צריכה ולנסות לעזור לה, והיא מדברת בלחש ?! אייך יידע עלי מה היא צריכה ?

ובכן תפקידו של כל עובד ציבור, היא לעזור לנזקקים, הרי לשם כך הם מתפרנסים מהציבור ואך ורק משום כך מקבלים שררה ציבורית.

התורה יודעת שיש סכנה גדולה בשררה. כלומר שאדם מקבל שררה על הציבור נאמר בחז"ל ש: אין אדם נעשה ראש מלמטה אלא  אם כן נעשה רשע מלמעלה. כלומר אייך התורה מבטיחה שהכהן לא ייקח את השררה למקומות לא רצויים ?! אייך התורה מבטיחה מראש שהכהן יעשה מה שהוא צריך באמת לעשות ?

כאן בא ברכת כהנים. כלומר שהכהן מברך הוא ידאג שברכתו יקויים במציאות אחרת יאמרו שברכתו לא שווה כלום. לא רק מהסיבה הפשוטה שאם יברך הוא כביכול נותן ונתינה מביא אהבה כלפי הזולת שהוא מברך. שזה לעצמו כבר דבר טוב. כי אם יאהב את הציבור הוא יעשה הכל לטובתם. רק יש כאן עומק יותר עמוק והיא שכל שורר יבין שאם לא יקויים הבטחותיו וברכותיו ?! אז הוא יפסיד את השררה לטובת מישהו יותר טוב.

ולכן התורה מצווה את הכהן לברך את הזולת ואז ידאג כשורר שברכתו תתגשם הלכה למעשה.

מכאן המנהג התבוני לדרוש ממנהיגי הציבור ברכות ובקשות. כלומר אם הציבור ממשיך לבקש והמנהיג דואג לקיים את בקשתם ?! אז הוא ממשיך להנהיג !! אבל אם ברכותיו לא מתקיימות, אז לאט לאט הציבור מבין שמדובר בנוכל ואז בוטל השררה של המנהיג.

אוקיי – אני עוצר את רבי מורי ושואל: הבנתי לאן אתם חותרים כאן, אבל ממש לא הבנתי מה הקשר ביניהם לפוליטיקאים ?

ובכן אומר רבי מורי: למה האומות המציאו את הדמוקרטיה ? כי הם סוף סוף גם הבינו ששררה זה דבר גרוע מאוד. כלומר אדם שמקבל שררה הוא נהפך דיי מהר לדיקטטור ומשעבד את הנתינים שלו לעבדים. ולכן המציאו את הבחירות כלומר כל פוליטיקאי שרוצה שררה חייב להבטיח לציבור הבטחות ולקיים אותם, אחרת בעוד ארבע שנים לא יבחרו בו.

מסיים רבי מורי ואומר: ברור שזה רק אחיזת עיניים, כי באומות יש מערכת דיקטטורית והפוליטיקאים הם רק בכדי להרגיע את ההמונים. כלומר בתכלס המערכת שולט בציבור ולא הפוליטיקאים. אבל ביסוד של הבחירות הם אותו עיקרון פשוט שלא תהיה שררה טוטלית של אף אדם על הציבור. וכאמור בתכלס יש מערכת דיקטטורית ששולט בציבור כולל על הפוליטיקאים.

בכל אופן – מסיים רבי מורי להסביר, התורה דורשת מכל מנהיג (ומכל כהן וכל מי שרוצה להיות משבט לוי שזה אותו דבר) להבטיח לציבור ולקיים. אין מנהיגות סתם כי הוא יורש מנהיגות או סתם קיבל תפקיד ציבורי. הוא צריך לברך ולקיים, כלומר לברך ולדאוג שתתממש ברכותיו.

זה כל תוקף ברכת כהנים של התורה.

ואז תשאל הרי הקב"ה בעצם מברך ולא הכהן כנ"ל מחז"ל ?! ובכן, זה נכון שהקב"ה מברך בעיקר אבל הכהן הוא השליח לקיים את הברכה הלכה למעשה, בכדי שהכהן לא יאמר שזה בידי הקב"ה והוא פטור לקיים את ברכת הקב"ה, ולכן הקב"ה ביחד עם הכהן מברכים בכדי להבטיח שהכהן ידאג שברכתו תתגשם הלכה למעשה במציאות.

מכאן תבין לעומק שיש כאן תביעה גם כלפי הציבור. כלומר אין מקום להתלונן ולמרוד מול המנהיג והכהן והנביא אחרי שיש את האפשרות של ברכות כלומר יש לאדם פרטי בעיה או יש בעיה ציבורית, אז הדרך היהודית היא ללכת לבקש ברכה ואז המנהיג ידאג לפתרון.

תבין שעל פניו המתאוננים והאספסוף והלשון הרע של מרים והמרגלים והמקושת עצים וקורח ועדותו והמגיפה ומי מריבה וכו', כל אלה נשמעים לא מובנים למה התורה כל מכך כועסת על הציבור (ועל הפרט כמו מרים והמקושת עצים), הרי אנו רגילים שהציבור מתלונן לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק אבל למה התגובה הכל כך קשה כלפיהם ?

והנה התורה (לכל אורך ספר במדבר) אחרי פתרון הסוטה (עניין פרטי) ואחרי ברכת כהנים (עניין ציבורי), הציבור והפרט אמור היו להבין שאם יש בעיה אז באים למנהיג\לכהן\לנביא ומבקשים ברכה, והמנהיג בתורו אמור לדאוג לפתרון. ואז אין מקום לתלונות ולמחלוקות. מכאן נבין למה התורה כל כך קשה עמם (וגם עם משה רבינו המנהיג עצמו, במי מריבה שמשה נענש ובאספסוף שאלדד ומידד מתנבאים במחנה שמשה לא מכניס אותם לארץ. הרי למה התנבאו כך ?! כי מנהיג שהציבור שלו מתלונן, כלומר אין שיח תרבותי בינו לבין הציבור ? אין סיכוי שהוא יצליח להכניס אותם לארץ ישראל. זה היית פרשנותם הנבואית כלפי המנהיג, ולכן יהושע רוצה להרוג אותם באשמת מרידה במנהיג. מכאן שדווקא משה ידע שפרשנות פוליטית להבדיל אלף הבדלות זה לא מרידה רק להפך זאת נבואה. יהושע לא הבין את זה וראה בזה מרידה במנהיג. תגובת משה היית הלוואי כל העם נביאים כלומר אם כל העם היו נבונים כמוהם, אז לא היינו מגיעים למצב הזה).

כלומר ברכת כהנים של תורה בא להזהיר את המנהיג (אלדד ומידד מתנבאים במחנה ומי מריבה הם דוגמאות טובות) ואת הציבור, שהכל אפשר לפתור על מי מנוחות ולא צריך לריב. ואם רבים רח"ל, אז גם הציבור וגם המנהיג הולכים שאולה.

לסיום רבי מורי מציע לי לעיין בחז"לים את עומק ברכת כהנים כלומר מה כלול בברכת כהנים ואז תבין מה נדרש מהכהן (ומכל מנהיג ציבור) הלכה למעשה.

כמובן הבטחתי לו שאני בעזרת השם עוד הלילה יעיין בחז"ל וככה נפרדתי מרבי מורי היקר.

עד כאן הסיפור המוזר הנ"ל, ועבר כבר כמה שבועות ואני עוד לא הצלחתי להירגע.

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s