חוקה – מתודה

חוקה – מתודה

בעקבות המאמר "זאת חוקת התורה" באתר "צריך עיון" הנכבד. אני מרגיש צורך להסביר לעומק מהי חוקה\תורה. אני מקווה שאחרי ההסברה מהי חוקה\תורה נבין יותר בשלימות את כל הקושיות הקלסיות הנשאלות תמיד על התורה בפרט ועל התנהלות היהודית\החרדית בפרט.

ובכן מהי חוקה ? מהי מתודה ?

אין חברה אנושית מתוקנת בלי חוקה ומתודה. אפי' הגרעין הראשוני של החברה שזה הזוג המשפחתי. יש סיבה למה שני בני אנוש (אישה וגבר) מוותרים על חירותם האבסולוטית ומסתגרים לכדי מסגרת חברתית לכל החיים = קן המשפחה.

על פניו למה שני בני אנוש מסתגרים בכלא לכל החיים ? התשובה היא שיש להם מטרה ותכלית. כלומר הגדירו לעצמם מטרה ותכלית ובכדי להשיג את המטרה והתכלית הם המציאו את ההסכם הנישואין כלא לכל החיים. (לא להיבהל, אני לא חושב באמת שמסגרת המשפחה הוא "כלא" רק להפך אני חושב שזה ה'חיים המאושרים שיכול האדם להשיג בעולמו. אני רק רוצה להדגיש שאם מישהו מתכנס למסגרת כזו בלי מטרה ותכלית רק כי ככה זה, אז הוא באמת בכלא. כלומר בלי חוקה ומתודה הוא באמת בכלא לכל החיים. הווה אומר אדם עושה את זה כי יש לו מתודה וחוקה.)

המטרה והתכלית של היהודי הוא כמובן נצחיות החיים האישי\הפרטי שלו. על דרך: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". כלומר האדם חיי לנצח על ידי זרעו. "אם" כל חיי – חוה אמינו – קרא לבנה "קין" כי אמרה: קניתי את האלוהים, כלומר אני נצחיה כמו האלוהים (האבן עזרא במקום).

כמובן שאין טעם בסתם שכפול הגנים לנצח – לדורי דורות כמו שאר בעלי החיים. ביהדות עיקר המטרה היא ליצור חיים (חוק הטוב להיטיב) ולפתח את החיים מדור לדור (התפתחות התבונה והמוסר והערכים באופן אבולוציוני מדור לדור).

בקודש הקודשים היה ארון הברית ששם יש את כל התורה מהעבר עד ההווה. מעליהם היה הכרובים שהיו פסל של תינוק ותינוקת שזה מסמלת את העתיד האישית שלנו. "דבר האלוהים מדבר\נאמר ביניהם". בין התורה עד ההווה לבין העתיד = התפתחות התובנה המוסר והערכים מדור לדור. כלומר אייך האלוהים מדבר עמנו תמיד ?! בין הארון לילדים שלנו. שזה ואמר דבר האלוהים אפשרי אך ורק עם תורות העבר ועם הילדים. והבינו את עומקם של דברים.

ובכן אנו רואים שאם יש לבני הזוג מתודה וחוקה שבא בעקבות מטרה ותכלית שהם הציבו לעצמן. אז כל פועלם היא למען המטרה והתכלית. אבל אם אין לבני הזוג מתודה וחוקה. כלומר אין להם מטרה ותכלית. אז הם פועלים בשטחיות ומתכנסים למסגרת משפחתית ואז מרגישים בכלא. יותר מיזה, אם הם לא מבינים למה בני אנוש מתכנסים למסגרת משפחתית. למשל חושבים שזה בא מאהבה ממבט ראשון וכדומה. אז למה באמת שלא יעשו מסגרת של שני גברים או שני נשים ? כלומר אם אהבה זה העיקר, אז למה בעצם לא ?

מכאן תבינו מאיפה הגיע כל הבלבול בתרבות המערבי בנושא. כלומר אין להם מתודה וחוקה ברורה למה בני אנוש מתכנסים לכדי מסגרות משפחתיות. רק להפך הם טועים לחשוב שמדובר על אהבה או תאווה, אז לא פלא שהם מערערים על המסורת האנושית שטוענת שרק גבר ואישה מתכנסים לכדי מסגרת משפחתית מחייבת.

ובכן כמו בגרעין הראשוני של החברה הבנו שצריך מתודה וחוקה, ככה בהתכנסות בני אנוש כחברה גדולה, מצריך מתודה וחוקה. אחרת נראה כמו הדוגמא לעיל שבני אנוש סובלים סתם ולריק מהמסגרת המשפחתיות. כלומר לריק אנו מוותרים על חירותינו האבסולוטית ומתכנסים למסגרת מחייבת לכל החיים.

ובכן בני אנוש היום מתכנסים כחברה עם השיטה הדמוקרטית. כלומר המתודה והחוקה היא דמוקרטיה. מהי דמוקרטיה ? הרוב !! האם באמת הרוב יכול למשל לקבוע ש1+1=5 כלומר יש דברים שלרוב אין מה לומר. למשל מתמטיקה ולוגיקה לא קשור לרוב כי זה אמתויות אבסולוטיות. מתי אנו רוצים רוב ? במקום שאין הכרעה ! בכזה מקום אפשר להטיל מטבע עץ או פלי, או להכריע על פי רוב.

אפי' במקום שאין הכרעה. למשל לא תרצח. הרוב יכול להכריע כן לרצוח ? למשל השופט ברק חושב שכן. גם היטלר חשב שכן. ובאמת בשם הדמוקרטיה הוא עשה מה שהוא עשה. ולכן בכדי שהדמוקרטיה תוכל לפעול כראוי, גם היא צריכה חוקה ומתודה. וזה מה שנקרא חוקי יסוד בחברות הדמוקרטיות. כלומר קודם יש חוקה וחוקי יסוד למשל חוק יסוד חירות האדם וכדומה, ורק אחר כך יש זכות לשיטה הדמוקרטי להתקיים. בלי חוקי יסוד, אין טעם לדמוקרטיה, הרי תמיד לרוב יש כוח, אז מה לי כוח דמוקרטי ומה לי כוח פיזי של דיקטטור ? שניהם פועלים על ידי כוח ולא על ידי חוקה ומתודה.

תחשבו על מצב שהמדע מכריע על ידי רוב. האם זה היה מדע ? בוודאי שלא, מדע אמורה להיות מדע טהור ששם רק המתודה קובע ולא ה"רוב". כלומר יש מתודה מדעית למשל ש"חוק טבע זה מה שסימטרי בזמן ובמקום" האם יכולים אנו להכריע שחוק טבע זה חוק טבע כי ככה קבעו רוב אנושים ? לא ולא, המתודה המדעית קובעת שרק מה שסימטרי בזמן ובמקום זה חוק טבע. ומה שלא סימטרי בזמן ובמקום, זה לא חוק טבע.

אפשר לערר על המתודה המדעית ולטעון למשל שגם מדעי ההסתברות הם חוקי טבע ולו רק משום הפרקטיות. כלומר סטטיסטיקה הם גם סוג של חוקי טבע. ובאמת שהמדע החליטו גם להשתמש עם הסתברות, אז המדע התחילה להתפתח. כלומר כל זמן שהמתודה היית קיצונית שרק מה שסימטרי בזמן ובמקום זה חוק טבע, אז הם לא התקדמו לשום מקום. רק אחרי אימצו את מדעי ההסתברות, המדע התחיל להתפתח ברצינות ובעיקר במדעי הרפואה. כלומר אפי' שמדעי ההסתברות לא נכונים מתחינת המתודה המדעית כי הם לא סימטרית בזמן ובמקום, משום הפרקטיות עדיף להשתמש עמם.

על כל פנים אנו רואים שלכל מסגרת חייבת להיות מתודה וחוקה. בוודאי שצריכים תמיד לבקר את המתודה עצמה כנ"ל מהדוגמה שנתתי מהמדע, כלומר אסור להישאר דוגמטיים לשום דבר ותמיד לבקר ולבקר את היסודות, כי רק ככה אפשר להתקדם. מה עוד שלפעמים המתודה לא מאפשרת התקדמות כנ"ל ואז צריכים פרקטיות. אבל בלי מתודה ובלי חוקה, אין כלום רק סבל.

אם ככה שיש לכל חברה אומה מדינה קהילה וכו', מתודה וחוקה. אז מהי המתודה שלנו ?

ובכן יש לנו כנודע את "תורה שבכתב" ו"תורה של בעל פה". התורה שבכתב היא המתודה החוקה ותורה של בעל פה היא הפרקטיות. במחשבת ישראל נאמר: תורה שבכתב מושלת "לבעל" ותורה של בעל פה מושלת "לאישה". כלומר כמו שבדרך כלל הבעל בא עם המתודה למשפחה האישית שלו, האישה היא שבא עם הפרקטיות. מכאן נבין למה נאמר שעל ידי נשים צדקניות יצאנו ממצרים וכו' וכו' כלומר תמיד הנשים הצילו את בני ישראל מכל חורבן. כי הן באמת מביאות את הפרקטיות.

רבינו בחיי למשל אומר לעומק שנשים הביאו את רוב המיסטיקה ליהדות. וזה – המיסטיקה – לדעתי ולדעת כל רציונל אך ורק "פרקטיות". הנה המוקר: ועוד תמצא עקרים גדולים שבתורה מפורשים ע"י נשים, כענין "העוה"ב" הנקרא צרור החיים ע"י אביגיל, וענין "תחיית המתים" ו"סדרי תחנה" (= תפילה בכלל ותפילה בלחש בפרט max) על ידי חנה, וענין הגלגול ע"י התקועית (רבינו בחיי שמות פרק טו)

(עכשיו ערב ראש השנה תשע"ט אני חושב לעצמי למה רבינו בחיי לא הזכיר את "רחב". הרי היא זאת על פי חז"ל שגילה לנו שהאלוהים הוא בשמים ממעל. הנה דוגמא אחת מיני עשרות חז"לים

"אמר הקדוש ברוך הוא לרחב את אמרת כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב' י"א), ניחא [בארץ] שמה בשמים ממעל, את אמרת מה דלא חמין עיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, הדא הוא דכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א' א')" (מדרש שמואל (בובר) פרשה ט סימן ו)

כמובן שבלי מתודה אין פרקטיות. הרי פרקטיות היא אמצעי להשיג את המטרה והתכלית. והמטרה והתכלית חוקקו את החוקה על ידי המתודה. אני מקווה שזה ברור שבלי מתודה אין פרקטיות הרי הפרקטיות בא לעומק לשרת את המטרה והתכלית הבסיסית. המטרה והתכלית ארגנו את בני הזוג להיות ביחד במסגרת המשפחה. המטרה והתכלית ארגנו את בני החברה להיות תחת סמכות החברה. נכון שהבעל מביא עמו את המתודה, והאישה מביאה את הפרקטיות. אבל שניהם צריכים להכיר טוב טוב את המתודה עצמה לעומק בכדי שהמסגרת תהיה מסגרת מתוקנת שמביא להם את המטרה ואת התכלית.

אם הפרקטיות נהפך לעיקר, אז אין יותר מתודה. ניקח את הדוגמא של המיסטיקה שרבינו בחיי טוען שהנשים הביאו ליהדות. אילו כל התורה כולה היא אך ורק עולם הבא המיסטי כלומר חיים אחרי המוות, אז אין יותר שום משמעות לתורה רח"ל, הרי לפום צערא אגרא ורחמנא ליבא בעי (וכדומה) הם הם "המתודה" שלנו. כלומר אין באמת שום טעם לשום מצווה וחוקי התורה, הכל עניין של רחמנא ליבא בעי או לפום צערא אגרא.

מובן מה אני טוען כאן ? אם המתודה שלנו היא "רחמנא ליבא בעי"  ו"לפום צערא אגרא" אז לא צריך שום טעם לשום מצווה ואין הסבר למה זה ולא זה וכדומה. הרי העיקר זה הלב או כמה צער יש לך לכבוד האלוהים. כלומר כל המצוות יכולות להיות שרירותיות העיקר יש לך לב או צער למען שמו יתברך. ואם התורה כן אומרת מה כן ומה לא, אז יש לה מתודה אחרת לגמרי. שזה לא רחמנא ליבא בעי ולא לפום צערא אגרא. ואז נבין את המשפטים האלה – רחמנא ולפום – אחרת לגמרי. כמו "האלוהים לא דורש ממך יותר מהלב הכנות וכו'" או האלוהים לא דורש ממך צער, כלומר אתה מתבכיין על הצער ? אוקיי הצער כדאי כי תשיג את המטרה והתכלית שזה לעומק השכר\האגרא, כלומר השכר שלך היא בזה שהגעת לתכלית ולמטרה.

ובכן אפי' שכל פועלינו היא בפרקטיות (תורה של בעל פה), אין פרקטיות בלי לדעת את המתודה. או אי אפשר לוותר על היסודות ממש כי צריך להיות פרקטי. הרי ברגע שוויתרת על היסודות, אין כבר כלום. למשל ברית מילה. אי אפשר לוותר עליו לעולמים. למשל שבת אותו דבר. וכן חוקי המשפחה. אי אפשר לומר בואו נהיה פרקטיים וניתן לבן להיות הומו או לבת להיות לסבית ושיתחתנו עם המגדר שלהן. כי קודם כל זה פשוט לא נישואין כלומר יש לנישואין מטרה מוצרת והיא להבטיח לזכר שיש לו ילד משלו. בלי נישואין (= נאמנות של הנקבה לגבר בנושא זה), אין שום ביטחון שהילד שלו. רק בנאמנות – שזה בעצם הסכם הנישואין – הנקבה מולידה לו את צאצאיו וככה יש לו נצחיות לדורי דורות. ולכן אם זה המטרה של הנישואין כלומר זה המתודה, אז אין אפשרות אפי' למען הפרקטיות לוותר עליו. למשל חרם רבינו גרשם על לקחת שתי נשים, היא פרקטיות שלא מונע ממך נצחיות דורית. ההפך, דווקא לקחת יותר מאישה אחת (בעיקר שתי אחיות), הביא לגלות מצרים ששם נכחדו 80% מבני ישראל ויצאנו ממצרים רק חמישית. כלומר יש פרקטיות שמוסיף איסורים חדשים ויש פרקטיות שמתיר איסורים למשל קרבנות ופסל בקודש הקודשים וכו' וכו'. אבל הכל בתנאי שאנו יודעים את המתודה ושום דבר פרקטי לא מפריע להגיע למטרה ולתכלית.

יש למשל את המושג "יקוב הדין את ההר" ויש מצד שני את המשפט הנודע: לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו את דבריהם על דין תורה. כלומר אנו רואים שיש מצבים שיקוב הדין את ההר ויש מצבים שצריך פרקטיות. אייך יודעים מתי זה ומתי זה ? התשובה היא שוב, חייבים להכיר את המתודה. למשל יש את המושג של מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. מתי נשתמש עם זה ומתי לא ? אם המלכות גוזרת עלינו גזירות קשות ולא נותנת לנו לעשות ברית מילה. אז נאמר: "דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו", אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. (חז"ל בב"ב). אבל זאת בתנאי "הנח להם לישראל" שזה אומר בני ישראל יודעים את המתודה ולכן הם כן ישגיחו לפחות על ברית מילה וחוקי המשפחה וזה לבסוף תחזיר אותם למוטב.

שנושאי הפרקטיות עוברת דרך גדולי וענקי הדור, אפשר לומר "הנח להם לישראל", אבל שנושאי הפרקטיות באים מעמי ארצות, אין "הנח להם לישראל" במילא יקוב הדין את ההר. אחרת הם יורידו אותנו לשאול.

ובכן בלי שנכיר את המתודה, לא רק שלא נבין כלום. לא נבין את גדולי וענקי הדורות. אז מהי המתודה ?

ובכן נעשה את זה בקצרה.

יש כמה יסודות פשוטים

1, חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי (למה נברא יחידי ? כי חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי – חז"ל)

2, חוקי המשפחה

3, ארץ ישראל

ובכן קודם כל ההנחה שכל אדם נברא יחידי, לא מובן מאליו. אפשר שהאלוהים ברא מיליוני אדם בבת אחת. היום אחרי אימוץ תורת האבולוציה אנו מבינים שלכולנו (כל האורגניזמים) יש אב קדמון אחד. כלומר באמת התא חי הראשון הוא נברא יחידי. אבל והיה שנחזור לתיאורית עולם קדמון, מאוד אפשרי שהאלוהים ברא מיליוני "אדמים" בבת אחת (אני אומר "אדמים" ולא "בני אדם" כי המילה "בני אדם" שוב מניחה שהאדם הוא בן של מישהו), ואז למה שיאמר כל העולם נברא בשבילי הרי האלוהים ברא מיליונים בבת אחת. התשובה שלא ממש רלוונטי אייך האדמים נוצרו הרי בתכלס אחרי כמה דורות יש כבר יותר מאדם אחד. כלומר בכל מקרה אם נולד יחידי או לא לבסוף יש מיליונים. אז למה חז"ל אומרים שבגלל שנולד יחידי הוא חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי. תאומים סיאמים למשל שיש להם גוף אחד ולב אחד, רק שני ראשים. כלומר ממש נולדו ביחד עם גוף אחד. האם גם הם כל ראש אחד חייב לומר כל העולם נברא בשבילי ?

התשובה היהודית היא שכן. כל מודע הכרה נולד תמיד יחידי והוא הרלוונטי לכל התורה כולה. כלומר לא איך נולד היא הדבר כאן, רק עצם שכל נברא הוא עם מודעות והכרה פרטית משלו, הוא בעצם נולד יחידי שחייב לומר שכל העולם נברא בשבילי. ולכן שהתורה למשל מספרת שהאלוהים ברא אדם יחיד, התורה לא מספרת עובדה מציאותית מה שהיה בעבר (אגם כנ"ל אחרי אימוץ תורת האבולוציה זה נהפך גם לעובדה מציאותית), היא פשוט מתחילה את המתודה שלנו שהיסוד הראשון היא שחייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי.

ה'חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי, יש לו עמקים עמוקים ביותר. לדוגמא. אצל האומות "כל העולם נברא לישות הדמיונית". זה בעצם עבודה זרה של תורה. כלומר יש ישות דמיונית שנקרא לו למשל הלאום היהודי, שארץ ישראל היא המולדת שלה. אז לא נתפלא שהישות הלאומי ייקח רווקים ורווקות בכפיה לצבא למען לשמור על הארץ. שזה אומר הרווק או הרווקה נכרתת מעמה למען מה ? למען ישות דמיוני שנקרא הלאום היהודי. מכאן יוצא שלעולם רווק וק"ו רווקה לא מגוייסת ביהדות למען היהודי. עוד נבין בהמשך מה עקדת יצחק המקראי אומרת לנו שאפי' אדם לא רווק לא מקריב את עצמו על קניין = ארץ, ולכן באמת אברהם מיד אחרי העקדה קונה בכסף רב אפי' קבר לאשתו בארץ ששלו מירושה. כלומר אם ירושתי דורשת ממני הקרבת דם וק"ו דם של רווקים ?! אז עדיף לוותר על הירושה ולקנות בכסף אפי' קבר. (אני אומר "אפי' קבר", כי כנודע על פי תקנת יהושע כל מת זוכה בקבר בחינם. כלומר קבר לא צריכים לקנות פשוט המת זוכה בהם. בכל זאת נוותר לרשעים – טוען אברהם – ונשלם להם כסף רב אפי' בשביל קבר)

2, חוקי המשפחה

עוד דוגמא למה חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי: למשל כל איסורי העריות וחוקי המשפחה, לא רלוונטיים אם ה"ישות" אומרת שכל העולם נברא בשבילי. מתי צריכים חוקי המשפחה ואיסורי העריות ? מתי שכל אדם רוצה אישית לשרוד לדורי דורות. אבל אם הישות הדמיוני אמורה לשרוד, אז עדיף שלא תהיה חוקי המשפחה כפי שהרמב"ם אומר שלפני התורה כל אחד שהתאווה להזדווג, הוא הלך בשוק והזדווג. כלומר אם הישות הלאום אמורה לשרוד, אז תנו לבני הישות לחגוג. כבר הבעל העיקרים מבקר קשות את אפלטון בעניין.

במודרנה למשל יובל הררי הנודע טוען שחוקי המשפחה לא רלוונטיים וזה אותו טעות של אפלטון

יובל הררי בספרו קיצור תולדות האנושות, חושב שהוא מחדש חידוש חדש ומבריק כביכול שחוקי המשפחה לא רלוונטיים בגלובליזציה המודרנית, כלומר אם ישות האנושית צריכה להוליד לעצמה אז הישות האנושית תדאג להולדה כלומר לא צריך יותר את חוקי המשפחה.

ובכן לעומק זאת היית החשיבה בדור המבול, יותר נכון, מאז אנוש בן שת שהמציא את הישות האנושית (אנוש = ישות האנושי = ע"ז הראשונה בהיסטוריה).

אבל בעצם כל ממציא של ישות\עם\אומה\חברה\מדינה\קהילה וכדומה, בעצם היה מוכרח להגיע למסקנה הזאת שחוקי המשפחה לא רלוונטיים לו, הרי למה באמת איסור אשת איש אם ההולדה היא לישות ? כלומר לא צריך שנשים ואנשים יהיו נשואים בכלל, הרי ההולדה היא לישות\אומה\עם\מדינה\חברה\קהילה.

לדוגמא אני הביא את אפלטון. בעל העקרים  במאמר הראשון מזכיר את אפלטון והנה דבריו שם (ספר העיקרים מאמר א פרק ח)

"הלא תראה כי אפלטון טעה בזה טעות גדולה ואמר על המגונה שהוא נאה, כי אמר שראוי שיהיו הנשים במדינה משותפות לבעלי ראשיות אחת, כאלו תאמר נשי השרים משותפות לכל השרים ונשי הסוחרים לכל הסוחרים, וכן נשי בני אומנות אחת משותפות לכל בני האומנות ההיא, וזה דבר הרחיקה אותו התורה, ואפילו תורת בני נח, שהרי נאמר לאבימלך הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל (בראשית כ' ג'), והוא התנצל בשלא ידע שהיתה אשת איש. וכבר גנה אריסטו דעת אפלטון בזה."

(בעל העקרים מדבר על משהו אחר כאן, אבל מהשיח לפי תמו אנו רואים מה חשב אפלטון ואפשר להבין מנין מוכרח היה אפלטון להגיע לדבר המטורף הזה.)

אז אם יהודי מקים ישות דמיונית כמו קהילה חסידית, נגיד חסידות גור, אז אם נאמר כאן יקוב הדין את ההר, אז אסור להקים ישות שכזה. אבל פרקטית זה טוב, אז כן נקים ישות שכזה ? ובכן אם נשמור על המתודה שזה אומר נמשיך לדבוק בחוקי המשפחה, אז אפשר להקים ישות שכזה. אבל אם נבטל את חוקי המשפחה ונטען כמו אפלטון והררי שחוקי המשפחה לא רלוונטיים אם הישות הוא העיקר. אז נצטרך להרוג את הישות הזה כמו כל ע"ז.

בואו ברשותכם נעשה את התרגיל כלפי האלוהים עצמו. אילו האלוהים מעוניין בבני אדם, אז עדיף לו לבטל את חוקי המשפחה ככה נתרבה כמו מקקים. כלומר מה הטעם בחוקי המשפחה אם האלוהים הוא העיקר ?! (אגב זאת הסיבה למה כל המשיחי שקר התירו עריות) כלומר בהחלט אפשר מחשבתית לעבוד את האלוהים ולמעשה נכשל בעבודת אלילים. כי אם נהפוך את האל כעיקר לא נתפלא מה שהנצרות עושה שהגלחים\הכמרים שלהם לא מולידים למען כבוד יתברך רח"ל.

הנה הבכור שור מסביר את זה בטוב טעם באיסור להעביר את זרעו למולך: "ומזרעך בהוה דבר הכתוב שכן דרכן של עובדי מולך שאינן ממיתין כל זרעם אלא מקצתם ומקצת זרעם מקיימים כמו שעושין הגוים שמקצת זרעם עושין גלחים וכומרים לע"ז לאבד את שמם שלא יהא להם זכר ומקצתן מלמדין אומנות ומשיאין להם נשים ולכך אמר מזרעך וכל זרעו אסור ומיהו רבותינו אמרו בסנהדרין בפ' ד' מיתות העביר כל זרעו למולך פטור משום דכתיב מזרעך". (בכור שור)

אנו מבינים מכאן שאפי' האלוהים (אלוהי בני ישראל) דורש את היחידי את האחד ושרידותו הנצחית. מכאן נבין לעומק מה משמעות המשפט האולטימטיבית שלנו: "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד". אם באומות אלוהיהם זה הישות הדמיונית, אצל היהודים אלוהיהם הוא אחד = הפרט.

נסכם את הנושא הזה ונאמר שאנו רואים שחוקי המשפחה הם תוצאה של המתודה. כלומר והיות שכל אדם חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי, אז כל אדם צריך אישה נאמנת לו להוליד לו את שרידותו. אם הישות אמורה לשרוד ולא הפרט, אז באמת לא צריך את חוקי המשפחה ומותר כל העריות. כפי שאפלטון חשב בטעות וכפי שהררי טוען.

ובכן "חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי" זה לא רק שהפרט חייב לשרוד לדורי דורות ולא הישות. המשפט הזה בעצם מבטל את כל המוסר והערכים של בני אנוש. כי אם כל העולם שלי אז למה לא תגנוב ? הרי זה שלי !! למה לא תרצח ? הרי הוא שלי !! ואם כל אחד יאמר כך שכל העולם שלי אז אייך בכל זאת המצאנו את המוסר והערכים ? מכאן הכלל של הלל והצו הקטגורי של קאנט. כלומר רק שכל אחד טעון שכל העולם שלי, אז אפשר להגדיר חוקי מוסר וערכים. אחרת למה שמישהו שכל העולם שלו יוותר למען המוסר והערכים של הזולת ?

מכאן שאם אנו רוצים להמציא את הקניין הפרטי, אנו אמורים לחלק את כל האדמות לכולם בגורל כמו שנח ובניו עשו אחרי המבול. וזה בעצם הצו הקטגורי של קאנט.

המצאת הקניין הקביל אוטומטית המציא את הצוו המוסרי של לא תגנוב. בכדי שמישהו יכיר בקניינך הוא אמור לקבל על עצמו את הצו של לא תגנוב ולמה שיקבל על עצמו את הצוו הזה שיכול לגרום לו מוות מרעב ? התשובה היא שרק אם יש לו קניין הוא יקבל על עצמו את הצו. ולא ?! באמת מותר לו לגנוב על דרך: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" (משלי)

אוקיי אייך נח חשב להמציא את הקניין הפרטי בחלוקה אם בכל רגע נולד מישהו לעולם מחולק כבר ביניהם ? ולכן נח המציא את הירושה. כלומר קבילות הקניין על ידי חלוקה אפשרי אך ורק עם המצאת הירושה. ככה גם הנולדים מקבלים על עצמם את הצוו של לא תגנוב.

וככה בני ישראל יורשים את ארץ ישראל כקניין פרטי קביל על ידי ירושה מהחלוקה ההיא.

3, ארץ ישראל

נשים לב שאם המתודה דורשת חוקי המשפחה וקניין קביל, אז החוקה טוענת 1, שאין ירושת הבת. (כי בהסדר של המתודה האישה בא לנחלת בעלה) 2, שירושה זה זכותו של הבן ולא של אביו כלומר אין בחירה לאב לשלול מבנו את הירושה כי כתוב "לחקת משפט", מכאן אמרו כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה, שנאמר לחקת משפט. (מדרש הגדול. וראו גם ברמב"ם ביד החזקה ובשות) גם הפסוק בכי תצא שאומרת לא יוכל לבכר וגו' מסיימת "כי,, לו משפט הבכורה".

היום למשל בתנאים שהסדר החברתי כלכלי של התורה לא מיושמת במציאות, מי שמונע ירושת הבת מאחותו, הוא פשוט נבל ברשות התורה. מצד שני גדולי פוסקי הדורות מאוד פיחדו לשנות ולכן עשו משהו כמו והציבי לך ציונים. כלומר מצאו איזה פשרה שמצד אחד לא נגזול את אחיותינו ומצד שני לא נשכח את המתודה שלנו.

אותו דבר הכתובה היהודית. מי שמבין את המתודה מבין למה הכתובה היהודית היא פמיניסטית קיצונית. בזמן שהאברך למשל לא חושב לרגע לפרנס את אשתו רק להפך היא הולכת לפרנס אותו כי הוא אברך. כלומר למה אברך לא כותב כתובה שונה מהכתובה המסורתית ? התשובה כנ"ל היא שפרקטית הנשים רוצות לפרנס אותו בכדי שהוא ילמד. מצד שני אם נשנה את הכתובה, נשכח את המתודה עצמה. והמתודה עומדת בכל תוקף על הכתובה היהודית המסורתית.

למה באמת המתודה דורשת את הכתובה המסורתית ? כי על פי התורה אישה לא צריכה – בכדי לשרוד – את חוקי המשפחה. היא צריכה להזדווג לרגע אחת ויש לה ילד. לא כן הגבר חייב את נאמנות האישה כלפיו ככה הוא בטוח בילד משלו. שזה אומר שהגבר צריך את חוקי המשפחה ולא האישה (לא לגמרי נכון האישה מעוניינת בחוקי המשפחה בשביל ילדיה הזכרים מכאן שיש לאישה בינה יתירה = רואה לרחוק = יותר מדור אחד), מכאן שהאישה פטורה מפרו ורבו. מכאן שהגבר צריך להבטיח לה הכל בכל מכל כל = הכתובה המסורתית, בכדי שהיא תסכים לסגור דיל עם הגבר אחד לכל החיים כלומר למנוע את חירותה למען מטרה ותכלית של הבעל (וגם שלה כנ"ל לדורות הבאים שלה).

אם נבקש שוויון מהאישה בעול פרנסת המשפחה. אז מה היא צריכה את הבעל ? כלומר באמת בשביל מה ? מכאן שאי אפשר לעולם לשנות את הכתובה היהודית, אפי' שמדובר על להעמיד את הגדול הדור הבא.

אני אתן עוד דוגמא ששייך גם לחוקי המשפחה ולארץ ישראל. בעיית הממזרים. שמצד התורה לא יבוא בקהל השם ומצד הנביאים וחז"ל אליהו יתיר את הממזרים ?! ובכן בעיית הממזרים היא שהמתודה לא מאפשרת לממזר לבוא בקהל השם שזה אומר הממזר לא נוחל נחלה בארץ ישראל. כלומר זה ההסדר החברתית כלכלי בארץ ישראל על פי המתודה. אבל המתודה גם אומרת שכל אדם חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי ? אז אייך הוא לא נוחל את הארץ ? הרי בוטל כל הקניין שלנו אם יש מישהו שאין לו קניין (הצוו הקטגורי או הצוו של הלל התלמודי) ואם הממזר לא נוחל אז כל היהודים גם לא נוחלים את ארץ ירושתם.

כתבתי פעם מאמר בשם "כולנו ממזרים" ושם אני מסביר את הבעיה והנה המאמר לרשותכם.

(ובזה אני מסיים את המאמר הזה ואני מקווה שנבין מעכשיו מהי חוקה ומתודה. למה יש תורה שבכתב ותורה של בעל פה וכו' וכו'. ובעיקר למה חייב כל תלמיד חכם להכיר את המתודה, אחרת הוא מוריד את עצמו לשאול ולוקח יחד עמו את כל סביבותיו רח"ל)

כולנו ממזרים

ושבתי אני, ואראה את-כל-העשוקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשוקים, ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם. (קהלת פרק ד פסוק א)

מי הם העשוקים ? אלו הממזרים !!  (חז"ל)  ומי הם עושקיהם ?! סנהדרין הגדולה !! (חז"ל)

ממשיכים חז"ל לזעוק:  והנה דמעת העשוקים,  אימותיהן שלאילו עברו עבירה (= אמותיהן של אלו עברו עבירה), ואילין עליביא מרחקין להון (ואת העלובים הללו מרחקים ??!!). אביו שלזה בא על ערווה זה מה עשה וזה מה איכפת לו. ואין להם מנחם (למה אין להם מנחם ?) אלא ומיד עושקיהם כוח, (כי יש לעושקיהם כוח, ואיזה כוח יש להם ולמה ? ומי הם העושקיהם ?? מי רבונו של עולם עושק את הממזרים – שואלים חז"ל בלי פחד ועונים בלי פחד,,,)  זה סנהדרין גדולה של ישראל  שהיא באה עליהן בכוח התורה ומרחקתן, על שם לא יבא ממזר בקהל השם (דברים כג, ג). ואין להם מנחם (שם /דברים כ"ג, ג) אמר הקדוש ברוך הוא עלי לנחמן.  לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת אבל לעתיד לבוא אמר זכריה אנא חמיתיה אולוכרוסון דדהב נקי (כלומר הקב"ה רואה את כולם כזהב נקי).

החז"ל הזה צריך הסבר.

דבר ראשון הם אומרים שלאלוהים יש טענה גדולה נגד כוח הסנהדרין ולא מסכים עמם, מצד שני כל הכוח הזה קיבלו הסנהדרין מהתורה והתורה היא הרי התבונה האלוהית, אז אייך האלוהים לא מסכים בעצם עם התורה עצמה ?

בכדי להבין מה קורה כאן, צריכים אנו להסביר מה החשיבה הבסיסית של התורה, ונבין למה באמת התורה אוסרת את הממזר להתחתן עם בת ישראל. ואחריו נבין את הוויכוח בין האלוהים לבין הסנהדרין שעושקים את הממזרים מכוח התורה. ואחרי ההסבר כולנו נבין למה לעומק אנו כולנו ממזרים.

ובכן, בטבע אין קניינים, כלומר כל האורגניזמים לא מכירים בקניין. הרי עצם העובדה שאנו צריכים K300  ורעל עכברים בבית, תוכיח זאת. יותר מיזה, החיידקים שפולשים לתוך גופינו גם לא מכירים בקניין גופינו. היחידים בבעלי החיים שחושבים שיש קניין (= טריטוריה), הם אלה הטורפים דווקא, והלא טורפים בדרך כלל הם נוודים. כלומר דוגמטיות (שאפשר קניינים בטבע) עושה אותך רוצח וטורף. (דיברנו על זה בפוסטים הקודמים בהרחבה) ג'ון לוק למשל חושב שמותר להרוג את מי שפולש בקניין שלו. ואם הפולש נכנע לו, אז יש לבעל הקניין זכות לקחת אותו לעבד לנצח. כלומר בדיוק כמו בעלי החיים הטורפים ככה האדם הדוגמטי כמו גון לוק חושב שיש לנו זכות טבעית לקניין ומי שמפקפק בזה, חייב מיתה או עבדות נצחית.

בניגוד לג'ון לוק המקרא עד המבול, באמת לא מכירה בקניינים ולכן לא אוסרת רצח ולא אוסרת לגנוב הרי הצוו של לא תגנוב ולא תרצח ושאר הדינים בין אדם לחברו הומצאה אחרי המצאת הקניין + הירושה, שהמציא נח ובניו. בעצם כל המוסר והערכים הומצאה מיד אחרי המצאת הקניין כי בלעדיהם אין קניין, כלומר מה הטעם בהמצאת הקניין אם אין צוו של לא תגנוב ? כלומר הקניין לא קביל אם אין צוו של לא תגנוב ואין צוו של לא תרצח (שאלו את יהודי אירופה בשואה האם היית להם קניינים אחרי שמתו בתאי הגזים. כלומר שבוטל הלא תרצח בוטל אוטומטית הקניין הרי הרוצח לוקח את קנייך ואם נרצחת אתה וצאצאיך, אז בשביל מה היית צריך בכלל קניין ?).

החשיבה הבסיסית של המקרא וחז"ל היא שחייב כל אדם לומר "בשבילי נברא\קיימת העולם" כלומר המקרא מתחיל עם אדם ראשון (שזה כל אדם בהווה הרי הוא ראשון לכל צאצאיו הוא בעתיד. מי שלא מבין את המטפורה המקראית הזו לעומק, פשוט לעולם לא הבין את המקרא. המקרא מתחיל עם אדם יחידי ראשון לומר שכל האדם בהווה הוא אדם ראשון לצאצאיו הוא, וככה כל שחקן מקראי בעצם הוא האדם בהווה, ככה לומדים מקרא וככה למדתי אותה אצל רבותי ואבותי) בכדי לטעון שמבחינתו כל העולם קיים בשבילו, כלומר אתה לא יכול לבוא עם דוגמטיות אליו ולומר לו: היי היי יש צוו של לא תגנוב ולכן תמות מרעב, על פי המקרא פשוט היא שמותר לו אפי' לרצוח את מי ששולל ממנו את הטבע הרי הם רודפים אותו כלומר הם הולכים לגרום לו למותו ולכן מותר לו להתגונן.

מה קרה שהמקרא פתאום ממציא את הקניין והדינים ? ובכן אלפי שנים קודם, האדם התבוני הראשון המציא את חוקי המשפחה. ואי אפשר חוקי משפחה בלי חקלאות, ולכן הוא ממציא את החקלאות. אחריו חנוך המציא את החינוך ואת הלוח בשביל החקלאות הרי בלי לוח אין חקלאות.

עד המבול, כל משפחה עסקה בחקלאות בלי קניין כלומר זולתו הכיר בעמלו של שכנו ובטבעיות לא חשב לגזול ממנו את עמלו. מצד שני אם לא צלח לשכן בחקלאות השנה, אז שכנו בטבעיות נתן לו רשות לקחת מה שהוא צריך הרי שכנו לא צריך למות מרעב. ונשים לב שעד אז אסור לאכול בעלי חיים כלומר אדם בלי חקלאות באמת אין לו מה לאכול, ולכן תבונית וטבעית שכנו ייתן לו לאכול (בהמשך אברהם ממציא את הכנסת אורחים אפי אחרי המצאת הקניין, ובהמשך התורה מחייבת את העני לפלוש לשכנו ולקחת מתנות עניים אפי' בלי רשות)

אבל הגיע דור של רשעים שמתחילה לא עסקו ועמלו למשפחתם וכי למה לעמול ? יש מוכן בסביבה כלומר לא עסקו בכלום רק פשוט גזלו את עמל של אחרים וככה הגיע האנרכיה ואנדרלמוסיה אנושית. וכידוע בזמנים כאלה התבונה האנושית לא מתפתחת, ואז בני אנוש חשופים לכל אסון טבע, והנה הגיע המבול ומחק את כולם ונישאר רק משפחה אחת – משפחת נח, שהשכילה להמציא את הספינה, (כמובן המקרא כותבת לכאורה כאן מטפורה תבונית עם מסר תבונית כלומר לא צריכים לחפש את המבול ההיסטורי האם היה או לא היה. את הנקודה הזו לא מבינים שוטי מבקרי המקרא) ואחרי המצאת הספינה האנושית כביכול כל כדור הארץ כבוש על ידי האדם, כלומר כל האורגניזמים נמצאים תחת הכיבוש האנושי.

נח ומשפחתו מבינים את המצב החדש, שמצד שני יש להם את כל העולם כולל שליטה על בעלי החיים (זה המושג שהוא הכניס את הבעלי החיים לתיבה אחת = כל כדור הארץ היא תיבה אחת גדולה. ולכו להסביר לשוטי העולם האלה מביקורת המקרא שאומרים שזה בלתי אפשרי להכניס את כל בעלי החיים לתיבה אחת) ומצד שני עוד נחזור לאנרכיה האנושית כמו קודם, אז למה לנו לעסוק בפרו ורבו ? ואז הם ממציאים את הקניין על ידי חלוקה בגורל ומתירים לראשונה לאכול בעלי חיים דווקא טהורים (ההיגיון שלהם היית שהאדם ייתן להם הגנה מהג'ונגל – מבעלי חיים טורפים, והם ייתנו לאדם צמר וחלב ואת הבשר אחרי מותם, יש בעיה רפואית מנבלות, אז המציאו את השחיטה שבעיקרון אמור היה להיות ממש לפני מותם ולא שנוהגים היום שהורגים אותם בימים הראשונים(

בכדי שהקניין יהיה קביל (על פי הצוו הקטגורי של קאנט או הצוו של הלל התלמודי)  צריכים בני נח לחלק את העולם לכולם ממש, אז מה עושים עם כל אלה שנולדים בכל רגע ? הרי הם (הנולדים בכל רגע) באים לעולם שקנוי כבר לאחרים ? ולכן הומצאה הירושה, כלומר כל נולד נולד עם הטבע = ירושה.

נשמע טוב, שבכדי שלא נחזור למצב תרום המבול, עדיף כן להמציא את הקניינים + הירושה, ולהמציא את הצווים של לא תגנוב ולא תרצח וכל שאר הדינים והמוסר והערכים.

אז אייך זה יעבוד לנצח הסדר האנושי החדש ? הרי החשיבה המקראית היא חשיבה דורית כלומר לדורי דורות אז הסדר הזה חייב להיות מועיל לדורי דורות. אז אייך זה אמור לעבוד ?

תשימו לב שכל הסדר הזה בנוי על ההנחה שבני אנוש שומרים על חוקי המשפחה. בלי חוקי המשפחה, אייך בדיוק זה יעבוד ?

אני הסביר את העניין בקצרה (ביתר הרחבה אפשר לראות בפוסטים הקודמים כאן)

ובכן מהי חוקי המשפחה ולמה היא הומצאה בכלל ? ובכן האדם מתישהו איבד את המשיכה המינית הדטרמיניסטית לבת\ן מינו. (אני אומר "איבד" כי אנו מניחים שכל האורגניזמים מזדווגים דטרמיניסטית, אנו לא יודעים האם בעלי החיים מזדווגים דטרמיניסטית עם בת\ן מינם או שיש להם שכל\דעת ותבונה, ואז יש לאדם בעיה רצינית כלומר אי אפשר לקרוא לו יותר בחיר הבריאה הרי אם בעלי החיים מזדווגים מדעת ומתבונה אז הם בחירי הבריאה ולא אנו בני אנוש) כלומר לעומק כל אדם בהווה אין לו משיכה מינית לבת\ן מינו אילולי החקלאות והסביבה האנושית ובעיקר החינוך, כלומר בג'ונגל בלי שפה ובלי חינוך האדם היה מזדווג עם כל מה שזז. הקידמה חושבת שהיא מחדשת כאן חידוש שזה אפשרי להיות הומו או לסבית, אבל זאת שטויות במיץ, מאז ומעולם אין לאדם משיכה דטרמיניסטית לבת\ן מינו (וכאמור לעיל לדעתי אין גם לשאר האורגניזמים) ולכן הוא ממציא את השפה ואת החקלאות ואת החינוך, כלומר ממציא את הפרדת האדם מהג'ונגל ועושה את מהפכה החקלאי.

יוצא מכל זה שההזדווגות של האדם דווקא עם בת\ן מינו, היא דעתנית לגמרי כלומר יש לו מטרה ברורה והיא שרידות האישית לדורי דורות. כלומר, האדם יודע שהוא זמני וימות ולכן הוא רוצה לשרוד ובעיקר לפתח את התבונה מדור לדור, ואייך יעשה זאת ? על ידי צאצאיו הוא, עם צאצאיו הוא נשאר נצחי + התפתחות התבונה שזה עיקר העיקרים כי זה עושה את ההבדל בין האדם לחיה. החיה מתרבה לשם לשרוד והאדם מתרבה לשם לעשות את הטוב = חוק הטוב להיטיב ולשם כך הוא מוליד.

אוקיי, עומד לו אדם בג'ונגל שאולי הוא אוהב לסקסקס דווקא לביאות, אבל הוא יודע עם כל הכבוד הוא הולך למות כלומר להיכרת מעולמו האישי שלו, ולכן מחליט למצוא נקבה ממינו, ומה הוא אומר לה ?

היא (הנקבה) מצדה לא צריכה אותו כלל וכלל, הרי הנחשית מסתדרת דיי טוב עם הפצת ריח מיני דטרמיניסטי, ככה באים אליה אלפי נחשים ואחד מהם זוכה בא לשניה והנה היא זוכה לשרידות. (זה לעומק סיפור הנחש המקראי, לומר שמבחינת אבולוציונית הנחש לא צריך את הגוף הכבד בכדי לשרוד, כלומר כל ההתפתחות האבולוציונית אצל שאר האורגניזמים באים בכדי לשרוד כולל תבונת האדם, הנחש לא צריך את זה כלל וזה עונשו שאין לו רגלים וידים ועינים וטעם באוכל. עונשו העיקרי היא בזה שלא הוא ולא הנחשית מכירים את צאצאיהם ורובם לא שורדים כי שניהם לא מגדלים אותם) ולכן מה יכול הגבר להציע לנקבה ? מה עוד שלגבר יש עוד בעיה רצינית מאוד והיא שאפי' שכנע אותה לשכב עמו, מי מבטיח לו שהילד הוא שלו דווקא, אולי זה מהגבר הקודם או הבא ? כלומר אישה תמיד בטוחה בילד שלה מה שאין כן הגבר לעולם לא יכול להיות בטוח שהילד שלו ולכן אישית הוא לא שורד.

ולכן הגבר צריך לא רק לשכב עם בת מינו, הוא צריך אותה נאמנת לו לפחות שנה (שלושה חודשים לפני ההזדווגות – להיות בטוח שהיא לא בהיריון ממישהו אחר, ומאותו לילה  עד הלידה), ככה הוא יכול להיות בטוח שהילד שלו.

מנגד הנקבה שיש לה בינה יתירה יודע את היתרון שלה מול הגבר אבל לא מנצלת אותה, כי בסוף כל סוף היא דואגת לבניה הזכרים שהם גם יזכו לשרידות אישית שזה בעצם שרידותה שלה. ולכן היא מסכימה לסגור דיל לכל החיים עם גבר אחד. אבל מהן הסוכריות שהוא מבטיח לה ? הכתובה היהודית !! (אגב: מכאן תבינו את עומק הדבר למה האישה לא מחויבת בפרו ורבו = בחוקי המשפחה\בנישואין על פי היהדות) כלומר הוא מבטיח לפרנס אותה ולעזור לגדל ולחנך את הילדים. בכדי לפרנס ולחנך צריכים שפה וחקלאות (קניין) וחינוך כמובן. הרי לא נרצה שצאצאינו יהיו באותו מצב התחלתית שאולי יהיו מספיק תבוניים לקיים את חוקי המשפחה האלה.

מה יוצא כאן ? ובכן אם מחלקים את העולם לכולם = המצאת הקניין, יוצא שכל אישה נשואה בא לנחלה של בעלה. עד הנישואין היא יורשת את אביה, אבל אחרי הנישואין היא מקבלת הכל מבעלה. מכאן שאין ירושת הבת על פי הסדר המקראי הזה. (הגב מי שמנצל היום את התורה לא לתת לבת ירושה, הוא רשע מרושע חוץ מיזה שהוא בור ועםארץ גמור, כי שאין את הסדר המקראי אין שום צדק לשלול מהבנות הנשואות את ירושת אביהם, זאת נוכלות לשמה וכאמור עםארציות גמורה)

ובכן יוצא שכל גבר יורש את אביו, וכל אישה (נשואה) בא לנחלת בעלה. ככה לכולם יש את הטבע.

שתי בעיות קריטיות יש בהסדר הזה 1, גרים (כמו הסודנים למשל)  2,  ממזרים

הגרים: זה עניין דיי פשוט, במקרה כמו של הסודנים שבארץ ירושתם יש רעב, אז אמורים שאר הארצות לתת להם להיכנס = הכנסת אורחים שבלעדיהם אין הקניין קביל. אבל בני אנוש הם דוגמטיים ולכן נוצרת המלחמות כי כמו ג'ון לוק לעיל טוען שמותר אפי' לרצוח אותם או לקחת אותם לעבדות, וכי מה הם ישתקו ? לא ולא הם ייצוא לכיבוש וצייד.

יש עוד סוג של גר, זה שפשוט לא רוצה לגור בחברתם של הוריו מכל סיבה שהיא. אז מה ? הוא ילך לטייל לו בעולם בלי שתהיה לו את הטבע כי נח המציא את הקניין ? על פי ההלכה הולכי דרכים באמת מותר להם לאכול בשדות חינם. אבל זה לא מספיק הרי הוא לא רוצה לחזור לנחלתו מהירושה כי הוא מסוכסך עם משפחתו. או לחליפין הוריו נישלו אותו מהירושה. הוא צריך שתהיה לו את האפשרות להתנחל במקום אחר.

יחזקאל הנביא שהיה כבר אחרי הניסיון המר הזה, אומר במפורש כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: כב וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר-הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר-גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה:

כלומר הפתרון של יחזקאל הנביא היא לתת חלק לכל גר שיבוא וכן כל הארצות ינהגו ככה (זה לעומק דברי חז"ל שעתיד ארץ ישראל להתפשט לכל הארצות כלומר כל הארצות ינהגו ככה ואז באמת לא תהיה יותר מלחמות ובעיות של גרים = פלטים )

ממזרים:

מהי ממזר ? ממזר זה ילד שאביו מתכחש לו, כלומר אישה נשואה זינתה אחרי בעלה, והבעל יודע שהילד לא שלו ולכן לא רוצה לתת לו ירושה הרי הוא צריך את נחלתו לבניו הוא, הרי זה כל הסדר של הקניין. הוא טוען בצדק שאביו המקורי צריך לתת לו ירושה. אבל אביו המקורי גם מתכחש לו ומכחיש את העובדה שהילד שלו.

אם ככה הילד נלד לטבע בלי הטבע, ואם הוא ירצה להתחתן הוא לא יכול להבטיח לאשתו את הטבע וכן לא להבטיח לצאצאיו את הטבע. ולכן יוצא שאסור לו להתחתן עם בת ישראל 1, כי הוא עושה אותה אומללה וכן עושה את צאצאיו לאומללים. באים סנהדרין הגדולה (מכוח התורה כמובן = הסדר האנושי הזה שאני מסביר כאן) בדוגמטיות משווע ושוללים הלכה למעשה את הטבע מהממזר ועוד אוסרים לו להתחתן עם בת ישראל, בטענה הדבילית שזה לטובתו, הרי הוא לא רוצה שתהיה לו צאצאים שאין להם את הטבע.

זה זעקת חז"ל לעיל. כלומר הם טוענים שהסנהדרין הגדולה הם דוגמטיים בצורה מטורפת, ומאשימים אותם כעושקים ממש, הם בגלל הדוגמטיות והשטחיות, עושקים את הממזרים. אז בא האלוהים ואומר לא ולא, אתם השטחיים והדוגמטיים רואים בממזר כפסולת, אבל אני – אומר האלוהים, רואה אותם נקיים כזהב, הממזר בעצם הוא אדם הראשון התנכי שחייב לומר שכל העולם נברא\קיימת בשבילי כלומר הוא לא מכיר בקניינים שלכם ולא חל עליו כל ההסדר הדבילית שלכם, אם אתם לא מבינים את הצוו הקטגורי של קאנט או את הצוו של הלל התלמודי. אתם בעצם לא מבינים שכל הקניינים שלכם לא קבילים. ולכן הממזר וכל צאצאיו מבטלים את המוסר והערכים בקיצור בני אנוש חוזרים לאנרכיה ואנדרלמוסיה. ולכן אומרים חז"ל שבעתיד יתירו ממזרים לבוא בקהל השם כלומר ניתן גם לממזר נחלה.

במקום אחר אומרים חז"ל שכל שבעים שנה האלוהים ממית את הממזרים (אמר ר' חונאי אחת לע' שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם) והשאלה היא למה ? ובכן להבין את זה לעומק, הם אומרים דבר דיי פשוט, הרי למה יש מלחמות ? כי יש חיילים, למה יש חיילים ? כי אין להם את הטבע הרי בשביל מה להיות חייל שיש לך את הטבע ? כלומר האפשרות שתהיה חיילים היא אך ורק שאתה שולל מהם את הטבע. קחו דוגמא מהאומה היהודית המודרנית בארץ ישראל, למה הם צריכים צבא ? כי נשללת מהם את הטבע כלומר לא כל בני אנוש מכירים שזה הארץ שלהם. אז בכדי שתהיה לי את הארץ אני צריך להילחם על כך. המציאות היא שלא ההורים הולכים לצבא בכדי להגן על ילדיהם הרווקים והרווקות (הרי זאת המטרה של להקים משפחה ולהגן עליהם ולתת להם את הטבע שהם בתורם ימשיכו את השרידות האישית של ההורים), רק ההפך ההורים שולחים את הרווקים והרווקות להיכחד, כלומר ההורים רואים בצאצאיהם כממזרים, אחרת אייך נסביר את זה ? הרי כל התוקף של ההולדה היא בשביל שרידות אישית של ההורים, וכל רווק נולד בכפיה לטובתו כלומר שהוא גם ישרוד ויפתח את התבונה לדורי דורות. ולכן הורים תבוניים היו הולכים לצבא בכדי להגן על שרידותם בבית, אבל לא זה מה שהם עושים, הם שולחים את הרווקים למות למענם או למען הלאום הדמיוני. זאת טירוף שאין כדוגמתו ואני לא מבין למה אנו עוד מרגישים נאורים.

בכל אופן חז"ל רואים בכאלה הורים כממזרים שרואים בילדיהם כממזרים. והנה ככה יש לנו חיילים וככה יש לנו מלחמות וככה הם נכחדים כל דור ודור. ולמה לוקח האלוהים עמם גם את הכשרים ? כי זה העונש לכשרים כי הכשרים לא מלמדים את השאר חכמה בינה ודעת. זה לעומק דברי חז"ל הקשים של לעיל.

לסיכום

למדנו להבין מה הבעיה של הממזר, הבעיה כנ"ל היא העובדה שאין לו את הטבע ולכן הוא מוליד ילדים לאבדון כי יצטרכו להילחם על לחם (על הטבע) או לחליפין להיות עבד למישהו. והיות שהקפיטל והנאו ליברל טוען שחייבים לשלול את הטבע מכל נולד ואפי' לשלול ממנו את הירושה, ככה כולנו נהיה מוכרחים להיות חלק בחלוקת העבודה, ואז מובטחת לנו על פי דמיונם ההזוי שתהיה לכולם צמיחה ושיגשוג.

יכולנו לחשוב אולי זה דיי טוב, נכפה על כולנו להיות חלק בחלוקת העבודה ונחלק את הצמיחה בשווה לכולם. אבל לא ולא, חוק הבסיסי הראשון של אליל הכסף אומרת, שההון חייבת להתכנס אצל יחידים. ככה שלעולם באליל הכסף לא יכול להיות שוויון בצמיחה, מה עוד הקפיטל הדוגמטי טעון בדוגמטיות שהעני מצדו ימות מתחת הגשר (ככה אמרה הגננת של ביבי נתניהו = הגברת תאצ'ר) כלומר תשכחו מחלוקה שווה מה אנו קומוניסטים סוציאליסטים רח"ל ???

מה שהשוטים האלה לא מבינים היא שכולנו לעומק ממזרים כי שללו מאתנו את הטבע, והנה יש מספיק חיילים הרי כולנו מוכנים בכל גרע כממזרים להילחם על מים ולחם, ואז יבוטל הקניינים וכל המוסר והערכים כמו שקרה בשואה ויקרה כל הזמן  בהמשך, עד שנתאושש להשכיל ולהבין את האבסורד של הדוגמטיות שלנו.

לסיום

כולנו ממזרים.

ואני מקווה שעכשיו כולנו מבינים למה, כי שלאדם וצאצאיו אין את הטבע, הוא ממזר כי בכל רגע הוא פונקציה לבטל את כל המוסר והערכים שלו בכדי לשרוד. יותר נכון לעומק כל המוסר והערכים האנושיים עומדים על שערה. כלומר לא עומדים על משהו מוצק, המצב תמיד לא יציב.

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s