עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב

עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב

(המאמר מוקדש לר' חיים א' היקר)

בעקבות המחלוקת אצל אנשי האקדמיה וחקר העבר על איזה "לוח שנה" היית לנו בזמן המקרא, איזה לוח היא הלוח של תורה וכו' וכו'. באתי להסביר את פרשת אליהו ואחאב שאחאב מאשים את אליהו הנביא כעוכר ישראל ואליהו משיב לו: לֹ֤א עָכַ֙רְתִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּֽעֲזָבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת יְקֹוָ֔ק וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֛י הַבְּעָלִֽים:

אחרי שנבין לעומק למה מאשים אחאב מלך ישראל את אליהו הנביא כעוכר ישראל וההפך, נבין למה במודרנה העוכרי ישראל ועוכרי האנושות כולה הם הבנקים = השיטה המוניטרית המודרנית.

בקצרה המחלוקת הנ"ל

פרופ' רחל אליאור עלתה על משהו גאוני שאמור היה להוציא את כל היהודים לרחובות העיר לשמוח ולרקוד על המתנה הנפלאה שזכינו בדורינו, והיא כמובן להבין את התורה הקדושה. לוח השביעיות – כפי שהסברתי בפוסט שלי "השתלשלות הלוח העברי" – מסביר הרבה דברים בתורה. והנה דברי משם: "אחרי שמשלימים עם זה, פתאום הכל ברור בתורה. פתאום מבינים את כל חשיבת התורה, למה חשוב כל כך שמיטה ויובל ולמה שבת ולמה אם לא נשמור עליהם אנו יוצאים לגלות. אתה מבין את הקללות ואת הברכות ועוד מיליוני דברים. יכולנו להבין את שבת לחוד ואת שמיטה לחוד וכו' וכו', אבל למה דווקא שבע ? כלומר אפשר שבת כל שש או שמנה או שבע ימים ושמיטה כל חמש או עשר שנים ויובל כל ארבעים שנה. ברצוני לטעון שאפי' נבין כל מצווה לחוד כמו למה שבת ? בכדי לנוח ולא להיות עבד לטבע !! למה שמיטה ? בכדי חירות העבדים וביטול הקניין !! למה יובל ? בכדי החזרת הקניין לבעליהם וליורשיהם !! אבל מה עושה אצל כולם דווקא השבע ? מספר השבע ? מה עוד, מה הקשר בין לקיים את המצוות האלה לגשמים בעתם ? והנה שאתה מבין שמדובר על לוח שנה של שבעיות הכל מתברר לך. זה כאילו קיבלנו התגלות אלוהית שכזה פתאום והכל נהיה ברור טהור ומובן"

הקנאים – מהאקדמיה ומחקר העבר – כלפי פרופ' רחל אליאור לא רוצים לקבל את המתנה הזו, וכל אחד מהסיבות שלו, שהם לדעתי ילדותיים לגמרי. אבל יש את הטענה העיקרית נגדה והיא: מאיפה היא מביאה את התוספת של שבוע כל שמיטה ושבועיים כל 28 שנה.

כלומר, הטיעון כלפיה היא שיש ללוח השביעיות חורים. הוא לא לוח מושלם הרי חסר יום ורבע כל שנה. מה עוד, אייך מעיזה פרופ' רחל אליאור להמציא מהבטן את הוספת השבוע פעם בשמיטה (בשבע שנים) והוספת שבועיים פעם ב28 שנה ? (אם כי הבאתי פעם רמז חז"לי לכך שבהקהל לימדו עם הקהל את הלוח = פרשת החודש. כלומר רחל אליאור צודקת שעסקו בהקהל דווקא בלוח)

מה שהמבקרים והמקטרגים לא מבינים שארץ ישראל על פי התורה צריכה דווקא לוח של חורים. ואני אסביר את הנושא בטוב טעם.

מהי לוח שנה בכללותו, הסברתי בפוסט "השתלשלות הלוח העברי". בקצרה נחזור על זה בשביל הפוסט הזה. לוח שנה זה לא רק הלוח השנתי, זה גם הגדרת היום והלילה. כלומר מה שנראה לנו טבעי שיש יום ולילה וביום ערים ובלילה ישנים וכו' וכו', צריך רק להיות הורים בכדי להבין שזה כלל וכלל לא טבעי. הרי כמה עמל ויגיעה יש לנו כהורים לתרגל את הילדים לישון מתי שראוי לישון ולהיות ערים מתי שראוי להיות ערים. ככה לגבי אוכל כמה עמל יש להורים לתרגל ארוחות מסודרות במקום לזלול כמו העופות תמיד. ככה לתרגל את התינוקיים על השליטה בעשיית צרכים וכמובן ללמד אותם ללכת על הרגלים וכמובן ללמד אותם שפה. בקיצור כל מה שאנו כהורים חייבים לתרגל את הילדים, זה לא הטבע ולא הברירה הטבעית. (לאקדמיה מטעם המשטרים יש אינטרס לשטוף לנו את המוח כאילו הכל טבעי וברירה טבעית ואפי' עצם קיומם של המשטרים הם טבעיות. הכל בכדי לשעבד את בני אנוש לאלוהיהם השקרי)

ובכן, יום ולילה לא מספיקים לבני אנוש להתנהל בתבונה. אתה חייב לוח שנה אחרי המצאת החקלאות והמצאת הקניין והירושה. כלומר ביום שהאדם הנבון עזב את הג'ונגל ועשה את המהפכה החקלאית, הוא צריך קניין ואין קניין בלי ירושה ואין קניין בלי המצאת המוסר והערכים כמו לא תגנוב ולא תרצח ושאר כל הדינים בין אדם לחברו. את הקניין הוא צריך בשביל החקלאות ואין חקלאות בלי להכיר את העונות ולכן צריכים לוח שנה או לפחות לוח עונות (שלדעתי על פי חז"ל עד נח ספרו עונות ככה שכל עונה היא שנה מכאן הגילים המופלגים במקרא לפני המבול. הסברתי למה חז"ל אומרים שבני נח היו בר עונשין רק כבני מאה בזמן שאנו יודעים שבר עונשין הם בני 20\25. התשובה היא שהם פשוט ספרו כל עונה כשנה)

הלוח הכי קל שכל אדם יכול מהינקות להפנים אותו בלי לספור ולכתוב לזיכרון, זה לוח שבעיות. כמו שכל אדם יכול לראות חמש עד עשר חפצים בלי לספור אותם, ככה כל אדם מכיר שבע ימים בלי לספור אותם ובלי לציין אותם על כתב וכו' וכו'.

הירח וחודש כבר מצריך ידע אם כי רוב בני אנוש מורגלים גם לזה, כלומר יש ירח בשמים ויש גם את המחזור שנשים סובלות מיזה. בקיצור אפשר לעשות לוח ירחי אבל היא לא רלוונטית לאדם לכלום (אולי לגבי גאות ושפל איפה שהם רלוונטיים), מה עוד היא לא לוח שאדם הפשוט מפנים בקלות כמו לוח שביעיות שכנ"ל לא צריך לספור אותם הם פשוט במודע. תעצרו כל אדם ברחוב ותשאלו אותו איזה יום בשבוע היום ? הוא יענה בלי לספור פשוט הוא מודע ליום הזה בטבעיות כמו שהוא יודע חמש עד עשר חפצים בלי לספור אותם.

לוח שנתי שמשי\ירחי או לוח שנתי שמשי לבד או לוח שנתי ירחי לבד, כל אלה הם לוחות חקלאיות, שמצריך כבר ידע רב שאין לאדם הפשוט. בשביל זה צריכים חכמים וחוקרים וכו' וכו'. בכל אופן לכל ארץ ואימפריה היית לוח משלהם על פי צורכיהם. אבל תמיד לאיש הפשוט היית את השבוע. (היו בהיסטוריה שניסו לשנות את השבוע אבל השבוע שרד את כולם כלומר כל בני אנוש מציינים שבוע ולא בכדי כי כנ"ל זה הכי פשוט וקל להפנים. ומבחינת קיום חברה אנושית כלשהו ושיתוף וכו' וכו', מספיק השבוע)

ובכן לוח שנה (ארבע עונות = שנה) בשביל החקלאות היית מקובלת בכל העולם מאז המבול לפחות: עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ = ארבע עונות = שנה.

עכשיו, שאנשי המחקר באים לקבוע מה ואיזה לוח היית לנו היהודים, אז אינסטינקטיבי עם נחיתות מטורפת מחפשים מאיפה גזלנו את הלוח, מבבל או ממצרים וכו' וכו'

ובכן תשימו לב שוטי המחקר האקדמי: יש הבדל קריטי בין ארץ ישראל לבין מצרים ובבל.

הרי אמרנו שלוח שנה צריכים לכלכלת החברה. חקלאות = כלכלה. היום הלילה משאיר את כל בני החברה ערים באותו זמן ככה שמתאפשרת בכלל המושג "חברה". הלוח מאפשרת חקלאות = ידיעת העונות מראש. והנה כל זה מאפשר שוק וחלוקת העבודה ואמצעי חליפין = כלכלת החברה כולה.

בשביל חקלאות צריכים מים. בבבל ובמצרים יש נהרות. ככה שהם לא תלויים בגשמים. ולכן הלוח שלהם יכול להיות שמשי או ירחי או שניהם ביחד כמו שיש לנו היום. לא כן בארץ ישראל שאין מים רק מגשמים ככה שהלוח צריך להיות יותר מועיל יותר מדיוק (יש הבדל אם חסר לך 11 יום בשנה בגלל שנת ירח, או חסר לך רק יום ורבע בשנה בלוח השביעיות).

והנה התורה אומרת את זה במפורש: "כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה–לא כארץ מצריים היא, אשר יצאתם משם:  אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק.  והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה–ארץ הרים, ובקעות; למטר השמיים, תשתה-מים. ארץ, אשר-יהוה אלוהיך דורש אותה:  תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה–מראשית השנה, ועד אחרית שנה."

כלומר הלוח במצרים יכול להיות שרירותית לגמרי (וגם לכאורה במוסופטמיה ששם גם נדמה לי היו על הנהר), מה שאין כן בארץ ישראל עיני השם אלוהיך מרשית השנה עד אחרית השנה. תרגום של עיני השם וגו' = עיני העדה\הנביאים.

"כך כל הארצות נתנו להם שמשים לשמשם, ארץ מצרים שותה מן הנילוס, בבל מן נהרות, אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הם ישנים על מטותיהם והב"ה מוריד להם גשמים". (חז"ל)

"כי ברוב במצרים שובע ואפי' יהיה רעב בשאר ארצות, לפי שאינה שותה ממי מטר אלא ממי הנהר, כמו שאמר לא כארץ מצרים היא" (דברים י"א י') (רד"ק)

בניגוד להם בארץ ישראל נאמר: "זהו שאמר הכתוב ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה (דברים יא יב), בה הופך ומתהפך ומסתכל ונותן עיניו בה, עד זמן שתרצה מעשיה להקב"ה והמצות שנצטוו ישראל עליה, אם הוציאו המעשרות, ועשו את השמיטים והיובלים, וכל מצות שנצטוו בה, אותה שעה מרצה מעשיה להקב"ה, וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה (ויקרא כו לד), לפיכך רצית ה' ארצך". (חז"ל)

ויש הרבה במקורות על זה הדרך. כלומר ארץ ישראל מצריך לוח מיוחד במינה שעיני השם = החכמים, מרשית שנה עד אחרית שנה. (למה כתוב "רשית" בלי אלף ? מלשון רש = ארץ ישראל עניה בכל תחילת שנה ושנה. כלומר בכל שנה צריך להתחיל מחדש כי היא תלויה בגשמים)

"השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע! הכי קאמר: מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע, ומאי ניהו? מטר." (תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ה עמוד א) לפני כן שם חז"ל אומרים: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ" 

אני אתעכב לרגע להסביר קצת את נושא ה"אלוהות". כלומר למה אני מתרגם "עיני השם" = עיני החכמים\הנביאים.

שהרמב"ן עוסק באלוהות הוא טוען: "ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה". אבל רבותי חושבים שהיום במודרנה אחרי שיעבודתינו תחת אלוהי הלאומניות ואלוהי הכסף ואלוהי הקניינים, אנו חייבים להסביר ולפרש את עניין ארץ ישראל והלוח וכו' וכו'. ולכן אני אתן כאן מהמקורות כמה רמזים בנושא (במקומות אחרים כאן הסברתי את הנושא בטוב טעם)

ולדבקה בו"וכי אפשר להדבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מתדבק בשכינה" (כתובות קי"א ב')

"תנו עוז לאלהים ואחז"ל [זוהר בא לב ב] כשישראל מטיבים מעשיהם נותנים כח למעלה כביכול להשפיע להם ברכה כדכתיב [תהלים פה, יב] אמת מארץ תצמח וצדק משמים, ובהיפוכו אומר [קהלת י, יח] בעצלתים ימך המקרה ואחז"ל [מגילה יא א] בשביל עצלות ידים של ישראל ימך המקרה במים עליותיו" (פנים יפות דברים פרשת עקב – ראה פרק יא)

"בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית, בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה, נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא מך. ואין מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך, ואין מקרה אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר המקרה במים עליותיו". (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א)

ישעיהו פרק ה פסוק טו

וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְעֵינֵ֥י גְבֹהִ֖ים תִּשְׁפַּֽלְנָה:  רש"י הקודש: וישח – ויחלש תקוף גברין "ולפי מדרשו זה הקדוש ברוך הוא" שהם גרמו לו להראות כאיש נדהם וכן הוא אומר צור ילדך תשי (דברים ל"ב רש"י דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק יח (יח) תשי – תשכח. "ורבותינו דרשו, כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחוא מלהיטיב לכם:" ואומר בעצלתים ימך המקרה (קהלת י רש"י קהלת פרק י כלומר כשישראל מתעצלים בתורה הם נמקים ובית גאון עוזם חרב ומך:):

ובכן אפשר להביא אלפי מקורות בנושא שנבין לעומק מה פירוש "עיני השם" מרשית שנה עד אחרית שנה דווקא בארץ ישראל.

אבל יש עוד הבדל עיקרי בין ארץ ישראל ואלוהי ישראל לבין ארצות האומות ואלוהים אחרים שלהם. ארץ ישראל מסביר רבינו בחיי "אבל הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו דורש אותה תמיד, לא מנה עליה משאר הכחות שוטר ומושל" כלומר אצל בני ישראל החכמים (= עיני השם) הם לא בעלי שררה הם אפי' לא סוג של הפרדת הרשויות כי רשויות אפי' שהיא מופרדת היא בכל זאת כוח אלוהי. מה שאין כן אצל שאר האומות כולם תחת כוחות השוטר והמושל. או במודרנה הם – כולל השוטר ובעלי השררה – תחת כוחות השוק החופשי והברירה הטבעית על פי אבי שמחון.

ארץ ישראל היא מיוחדת בזה שלא רק שהיא תלויה בגשמים, היא מיוחדת בזה שלמי שיש את הידע מתי יבוא הגשם, הוא משבט לוי והנביאים שמתפרנסים מהציבור. כלומר אסור שהידע הזה יהפוך לשררה שהשררה הוא אלוהים אחרים. ולכן באמת את הידע והשליטה בידע היית תמיד בידי הנביאים והכהנים.

יוצא מכאן, שלוח שנה של ארץ ישראל מצריך שני דברים קריטיים. 1, לוח שאומר לך מתי יבוא הגשם 2, הלוח חייב להיות בידי הצדיקים שלא יבוא השרלטניים וישלטו בנו. ולזה משמש החורים שבלוח. כלומר נכון לוח השביעיות סובל מחורים כי חסר בכל שנה יום ורבע (לא כמו לוח שמשי\ירחי מאז הגאונים או מהלל שאין לה חורים אבל מצד שני כל שנה חסר לנו 11 יום ובקושי שמורים על האביב על פי הלוח הזה), אבל טוב שכך ככה הלוח היית בידי הנביאים ולא בידי המלך השרלטן ששלט בנו.

עכשיו נעבור לפרש את פרשת אליהו ואחאב מלך ישראל.

אחאב מלך ישראל פוגש את אליהו הנביא ומתגרה בנביא הטירון (חז"ל), ואומר לו: אמר לון אחאב וכי מי גדול ממי משה או יהושע. אמרין ליה משה אמר לון בתורתו של משה כתיב [דברים יא טז יז] השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ומה כתיב בתריה וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ולא יהיה מטר ולא הינחתי ע"ז בעולם שלא עבדתי אותה וכל טבן ונחמן דאית בעלמא אתון בדרי. מילוי דמשה לא קמן ומילוי דיהושע מקים.

אמר לו אליהו: אם כדבריך חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר "כי אם לפי דברי" ( ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב)

אייך שזה נראה על פי ההסתכלות המודרנית שלנו, אחאב מלך ישראל האמין בכוח השוק שבצידון. כלומר אלוהי צידון = הכוח הכלכלי של צידון, שלט באחאב בעקבות איזבל אשתו. שזה אומר אלוהי בני ישראל לא היית רלוונטי לו כלל וכלל כמו במודרנה שכולנו תלויים באלוהי השוק ואלוהי הכסף והקניינים.

הטמבל הזה = אחאב מלך ישראל מתגרה במי ? במי שמייצג את אלוהי בני ישראל שזה הנביא אליהו !! אליהו הנביא משיב לו לא פחות ולא יותר: חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר "כי אם לפי דברי"

מי שקורא את הפסוק כפשוטו כפנאט, לא מבין מה הולך כאן. אייך אליהו הנביא יכול לשלוט בגשמים = "כי אם לפי דברי", מה הוא היה קוסם ? מצד שני אחאב מלך ישראל הלכה למעשה מאשים אותו וזועק לו: "האתה זה עוכר ישראל" כלומר אחאב באמת מאשים אותו שהוא זה שעצר את הגשמים. איזבל הורגת את כל הנביאים משום כך. כלומר היה ברור להם שיש לנביאים שליטה בגשמים. שזה אומר לעומק שאין למלך שליטה בנתיניו, נתיניו הם בני חורין בעקבות החכמים והנביאים שביניהם.

אבל אם אנו מבינים שמדובר על הלוח, והלוח בידי החכמים\הנביאים, הכל ברור. החורים בלוח, שמצריך את בהקהל את העם בכל שבע שנים בשמיטה לקבוע להם הוספה של שבוע שמשלים את הימים השלמים שחסרים כלומר להשלים את היום החסר בכל שנה. ובכל 28 שנה להוסיף שבועיים (וציינתי כבר שזה כנראה המקור העתיק של ברכת החמה. הרי אין משהו אסטרונומי כל 28 שנים).

אליהו כנראה חושב שאם כל העמל החקלאי של יושבי ארץ ישראל הולך לאלוהי צידון, אז למה שהם יעבדו לריק ? אני אשבש להם את הלוח, ואף אחד לא יזרע ולא יקצור והנה יהיה רעב בארץ. וזה מה שעשה.

אבל תשימו לב להמשך הפסוקים. אליהו לא יכול להישאר במקום הרי גם לו לא יהיה לחם הרי לא יזרעו ולא יקצרו. ולכן וַיְהִ֥י דְבַר־יְקֹוָ֖ק אֵלָ֥יו לֵאמֹֽר: לֵ֣ךְ מִזֶּ֔ה וּפָנִ֥יתָ לְּךָ֖ קֵ֑דְמָה וְנִסְתַּרְתָּ֙ בְּנַ֣חַל כְּרִ֔ית אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הַיַּרְדֵּֽן: וְהָיָ֖ה מֵהַנַּ֣חַל תִּשְׁתֶּ֑ה וְאֶת־הָעֹרְבִ֣ים צִוִּ֔יתִי לְכַלְכֶּלְךָ֖ שָֽׁם:וַיֵּ֥לֶךְ וַיַּ֖עַשׂ כִּדְבַ֣ר יְקֹוָ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיֵּ֙שֶׁב֙ בְּנַ֣חַל כְּרִ֔ית אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הַיַּרְדֵּֽן: וְהָעֹרְבִ֗ים מְבִיאִ֨ים ל֜וֹ לֶ֤חֶם וּבָשָׂר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְלֶ֥חֶם וּבָשָׂ֖ר בָּעָ֑רֶב וּמִן־הַנַּ֖חַל יִשְׁתֶּֽה: וַיְהִ֛י מִקֵּ֥ץ יָמִ֖ים וַיִּיבַ֣שׁ הַנָּ֑חַל כִּ֛י לֹֽא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָֽרֶץ:

דבר השם = מחשבתו של הנביא, כפי שהרמב"ן מסביר בפרשת שמיני "בקרבי אקדש" שזה אומר: אליהו הולך לנהר איפה שלא צריכים גשמים כמו במצרים ובבל. אבל ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם. כלומר הנחל לא עוזר להרבה זמן כי בסוף כל סוף נחלי ארץ ישראל גם כן באים מגשמים. ולכן שוב: וַיְהִ֥י דְבַר־יְקֹוָ֖ק אֵלָ֥יו לֵאמֹֽר: ק֣וּם לֵ֤ךְ צָרְפַ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְצִיד֔וֹן וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם הִנֵּ֨ה צִוִּ֥יתִי שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה לְכַלְכְּלֶֽךָ: וַיָּ֣קָם׀ וַיֵּ֣לֶךְ צָרְפַ֗תָה וַיָּבֹא֙ אֶל־פֶּ֣תַח הָעִ֔יר וְהִנֵּֽה־שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה מְקֹשֶׁ֣שֶׁת עֵצִ֑ים וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר קְחִי־נָ֨א לִ֧י מְעַט־מַ֛יִם בַּכְּלִ֖י וְאֶשְׁתֶּֽה: וַתֵּ֖לֶךְ לָקַ֑חַת וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר לִֽקְחִי־נָ֥א לִ֛י פַּת־לֶ֖חֶם בְּיָדֵֽךְ: וַתֹּ֗אמֶר חַי־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אִם־יֶשׁ־לִ֣י מָע֔וֹג כִּ֣י אִם־מְלֹ֤א כַף־קֶ֙מַח֙ בַּכַּ֔ד וּמְעַט־שֶׁ֖מֶן בַצַּפָּ֑חַת וְהִנְנִ֨י מְקֹשֶׁ֜שֶׁת שְׁנַ֣יִם עֵצִ֗ים וּבָ֙אתִי֙ וַעֲשִׂיתִ֙יהוּ֙ לִ֣י וְלִבְנִ֔י וַאֲכַלְנֻ֖הוּ וָמָֽתְנוּ: וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֵלִיָּ֙הוּ֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י בֹּ֖אִי עֲשִׂ֣י כִדְבָרֵ֑ךְ אַ֣ךְ עֲשִׂי־לִ֣י מִ֠שָּׁם עֻגָ֨ה קְטַנָּ֤ה בָרִאשֹׁנָה֙ וְהוֹצֵ֣את לִ֔י וְלָ֣ךְ וְלִבְנֵ֔ךְ תַּעֲשִׂ֖י בָּאַחֲרֹנָֽה:  כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְקֹוָ֜ק אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א תִכְלָ֔ה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א תֶחְסָ֑ר עַ֠ד י֧וֹם תתן־תֵּת־יְקֹוָ֛ק גֶּ֖שֶׁם עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: וַתֵּ֥לֶךְ וַתַּעֲשֶׂ֖ה כִּדְבַ֣ר אֵלִיָּ֑הוּ וַתֹּ֧אכַל הוא־הִֽיא־והיא וָה֛וּא וּבֵיתָ֖הּ יָמִֽים: כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א כָלָ֔תָה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א חָסֵ֑ר כִּדְבַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּיַ֥ד אֵלִיָּֽהוּ:

כלומר אליהו הולך לאלוהי צידון ומשחק את המשחק שלו ומצליח. (בכל ההיסטוריה היהודי ידע לשחק הכי טוב את אלוהי העמים ובמאה האחרונה העמים שלחו אותנו לתאי הגזים ולא למדנו כלום ועוד נראה בהמשך)

שוב "דבר השם" = מחשבתו של הנביא. ו"כה אמר השם" = תליה באילן גבוה (חז"ל). ברצוני שנבין את שפת החכמים במקרא. אליהו הולך לאישה עניה והופך אותה לעשירה עם המשחק של השוק בצידון.

(גם את נס התחיה בהמשך הסיפור אפשר להסביר לפי הראליה. הטיעון של אלוהי הליברליזם הפוסט מודרני היא: "לכל דבר יש מחיר" (עוד מעט יאמרו השוטי עולם האלה שגם לאוויר לנשום יש מחיר), ולכן שהילד חולה ואין לך כסף לרופא, אז הילד ימות. כמו הפתגם הידוע של אלוהי הליברליזם "שהעני ימות מתחת לגשר בשקט". המקרא מספרת לנו שדווקא התנדבות הנביא ולא השוק (היד הנעלמת) של אלוהי צידון הציל את הילד ממוות.)

בכל אופן נמשיך בסיפור. אליהו הנביא – בניגוד ליהודים המודרניים בחו"ל שעושים הכל שבני ישראל בארץ ישראל יעבדו אלוהים אחרים של הליברליזם (= השתלטות יהודי חוץ לארץ על כלכלת ישראל בארץ ישראל = אסכולת שיקגו שולטת בכלכלת ישראל מאז שנות השמונים) – לא שלם עם עצמו, נכון יש לו הכל בצידון אבל יש רעב בארץ ישראל שהוא אשם בכך, כי הוא שיבש להם את הלוח שנה. ואז חוזר לארץ ישראל ופוגש את אחאב שמאשים אותו ואחאב מאשים את אליהו. בקיצור אליהו מנצל את המצב בכדי להרוג את כל נביאי אלוהי צידון בארץ.

והשיג משהו מיזה שהרג אותם ? לא ולא. הוא חייב לברוח ושם בחורב אלוהי בני ישראל אומר לו: לֹ֥א בָר֖וּחַ יְקֹוָ֑ק,,, לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְקֹוָֽק,,,,לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְקֹוָ֑ק, אחרי האש  ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה: כלומר אין כוחנו אלא בפה   = קול דממה דקה. לא הורגים ולא משבשים את הלוח וכו' וכו'. ומאז הוא לא יכול להיות יותר נביא והוא צריך למשוח נביא במקומו. ראו את הביקורות בחז"ל על מעשי אליהו בנידון.

שני אנשים מוזכרים במקרא שלא מתו "חנוך" ו"אליהו" ועומק הדבר הוא שחנוך המציא את החינוך ואת הלוח שמלווים את האנושות מאז לנצח נצחים = חנוך לא מת. ואליהו לימד לחכמי כל הדורות אייך לא להישלט על ידי השלטונות. כלומר מלכות בית דוד דנים כי הם במילה תחת חכמי הדור. מלכות ישראל לא דנים, אבל יש תמיד מקום לחכמי הדורות בתחבולות להינצל מתחת עול השלטונות. והיות שהדבר הזה מלווה את בני ישראל עד ימינו אנו ובזכותם שרדנו את כל הגלויות, ולכן כאילו אליהו חי ולא מת.

סיכום נושא הזה. (ונמשיך למודרנה לראליה העכשווית).

ארץ ישראל שייך ליהודי כפרט מירושה באופן פרטית. כלומר לכל יהודי יש חלק פרטי בארץ ישראל, וכל משאבי הארץ שייכת לכולם בשווה על פי תקנת יהושע (ראו עשרה תקנות שיהושע תיקן לבני ישראל בחלוקת הארץ).

כנודע המצאת ה "קניין" הצוו הקטגורי של קאנט אפשרית אך ורק בחלוקת הארצות בגורל פלוס ירושה שמושתתת על חוקי המשפחה. מכאן המצאת כל המוסר והערכים כולל איסור רציחה וגזל וגניבה.

אם אמרנו שאלוהות זה כוח שליטה וסמכות. אלוהי בני ישראל לא רק "משחרר" את היהודי מהשולט ומכל סמכות – אם זה אדם וכוח הישות האנושית ואם זה כוח הטבע או כוח הגורל או כוח המשחקים כמו אליל הכסף והקניין – הוא גם חוקה = מתודה שלימה שעם זה היהודי בן חורין ושורד לנצח. והמתודה בנויה דבר ראשון על חוקי המשפחה ואחר כך על חינוך והלוח = שבת שמיטה ויובל, והמצאת הקניין הקביל על ידי נח ובניו. כלומר אלוהי בני ישראל = ארץ ישראל תורת ישראל ובני ישראל. כל השלושה מרכיבים את אלוהי בני ישראל. (ראו הרמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה, שם הוא מרחיב להסביר מה שאני מסביר כאן. ושם הוא אומר כנ"ל "ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה")

ובכן על מי יש את העול לנהל את בני ישראל בדרך הזו ? על חכמי כל דור ודור !! הם אמורים להכיר טוב טוב את אלוהי בני ישראל בכדי שכל יהודי יהיה בן חורין מכל האלילים השונים, אם זה אלוהי הריבון ואם זה אלוהי הכסף והקניין. בתמורה כל בני ישראל מפרנסים אותם = שבט לוי.

אם בארץ ישראל קם לו משטר = אלוהים אחרים. אליהו לימד את חכמי כל הדורות מה צריך לעשות. ובידיו היה הלוח ועם זה הצליח להכניע את השלטון ולשחרר את העבדים מעבדות לאלוהי צידון.

(השבת פרשת קרח תשע"ט הגיע אלי שמואל הנביא (בהפטרה של השבת) ובצדק נזעק כלפי איך אני אומר שאליהו הוא זה שלימד את חכמי הדורות וכו' וכו' הרי לפני מותי הציק לי העובדה שהתרתי לבני ישראל להקים עליהם מלך בדיעבד, בלי לתת להם מוצא, ולכן לימדתי אותם ברמז את סיפור הלוח והגשמים. והנה חלק מהצוואה שנתתי לפני מותי: "גַּם־עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְקֹוָ֔ק עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽם: הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֔ק לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ: וַיִּקְרָ֤א שְׁמוּאֵל֙ אֶל־יקֹוָ֔ק וַיִּתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק קֹלֹ֥ת וּמָטָ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּירָ֨א כָל־הָעָ֥ם מְאֹ֛ד אֶת־יְקֹוָ֖ק וְאֶת־ שְׁמוּאֵֽל: וַיֹּאמְר֨וּ כָל־הָעָ֜ם אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל הִתְפַּלֵּ֧ל בְּעַד־עֲבָדֶ֛יךָ אֶל־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ וְאַל־נָמ֑וּת כִּֽי־יָסַ֤פְנוּ עַל־ כָּל־חַטֹּאתֵ֙ינוּ֙ רָעָ֔ה לִשְׁאֹ֥ל לָ֖נוּ מֶֽלֶךְ: וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־הָעָם֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אַתֶּ֣ם עֲשִׂיתֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את אַ֗ךְ אַל־תָּס֙וּרוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְקֹוָ֔ק וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֶת־יְקֹוָ֖ק בְּכָל־לְבַבְכֶֽם: וְלֹ֖א תָּס֑וּרוּ כִּ֣י׀ אַחֲרֵ֣י הַתֹּ֗הוּ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יוֹעִ֛ילוּ וְלֹ֥א יַצִּ֖ילוּ כִּי־תֹ֥הוּ הֵֽמָּה: כִּ֠י לֹֽא־יִטֹּ֤שׁ יְקֹוָק֙ אֶת־עַמּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר שְׁמ֣וֹ הַגָּד֑וֹל כִּ֚י הוֹאִ֣יל יְקֹוָ֔ק לַעֲשׂ֥וֹת אֶתְכֶ֛ם ל֖וֹ לְעָֽם:")

לסיום נושא הלוח:

במצרים ובבל, "כוח" הכלכלה היית בידי המשמשים (אלוהי הנכר) הטבעיים שזה הנהרות. ואם פרעה ויוסף שלטו בנילוס?! הם הצליחו עם זה לקנות את כל אזרחי מצרים כולל את בני ישראל לעבדים (ראו מי אתה יוסף ? פרעה או יוסף ? (סיפור יציאת מצרים כהלכתו) ). בכל אופן הלוחות שלהם יכולות להיות לוחות שרירותיות ולא מתאימות לארץ ישראל.

ארץ ישראל לא מאפשרת שליטה שכזו כי אנו תלויים בגשמים וגשם יורד על כולם, כמו שאין לשרלטנים שליטה על האוויר ככה אין להם שליטה על המים בארץ ישראל (במודרנה יש חוק שאוסר לאגור מים ומי גשמים). בכל זאת צריכים לוח ולוח השביעיות היא הלוח הנכון ביותר. לא הלוח שלנו של היום (הלוח החשבוני של שמש\ירח עם עיבורים) שהיא טובה רק בגלות שאנו במילא בכפיה חלק בחלוקת העבודה של הערים ואנו לא חקלאים ואנו תחת אלוהי הכסף והקניין. על פי התורה אנו אומרים להיות בני חורין ולכן אין כפיה להיות חלק בחלוקת העבודה. ולוח השביעיות לכאורה עונה על כך. לכל יהודי יש קניין משלו והוא צריך גשמים בעתו, ולכן הוא חייב לקיים את הלוח של התורה שהיא היית לוח של השביעיות.

לסיום: במקום לשמוח מהתגלית של פרופ' רחל אליאור, הטיפשים מבקרים אותה ומזלזלים בה. והולכים לחפש איזה לוחות היית לאומות הסביבה ומאיפה היהודים גנבו את הלוח שלהם. אני מקווה שהוכחתי שאין שום דרך שבני ישראל ישתמשו עם לוחות זרות שלא מתאימות לארץ ישראל.

מה קורה במודרנה ? ומה יש לחכמים לעשות ?!

מאז אימפריית נבוכדנצר האלוהים הבלעדי ששולט בבני אנוש הוא אלוהי הכסף (= האמצעי חליפין התמים הפך להיות האלוה הבלעדי ששולט בבני אנוש).

הרחבנו בנושא לעומק בפוסט מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל . אם בני אנוש רוצים חלוקת העבודה והמציאו בשביל כך את האמצעי החליפין = כסף. הכסף הוא השולט בבני אנוש, הוא ההופך את האדם לעשיר או העני עד מוות. הוא הגורם הנצחי לכל המלחמות בתוך החברה והמלחמות בין עמים.

שיש אמצעי חליפין וחלוקת העבודה, רוב בני אנוש הם בערים ובשליטתם של בני העיר נמצאת כל החקלאות וכל משאבי הטבע וכל הקניינים. כלומר האלוהים האמיתי העובדתית הוא אלוהי הכסף. וכולנו עבדים לו. גם החקלאים וגם בני העיר.

דניאל – כפי שחז"ל מפרשים וכפי שפרשתי בפוסט הנ"ל – מציע לפתור את הבעיה עם צדקה. וכן חכמינו מאז מדברנים צדקה בכל דרך אפשרית. וכמובן כל קיומם של חכמי הדור ושרידות תורת ישראל מאז, היא בזכות הצדקה של העמלים.

חכמי הדורות לא יכלו לעשות שום דבר, אלוהי הכסף שולט ביד רמה. רק עם צדקה יכלו להציל משהו בקושי (הרי אנו תמיד המעט בעמים). המצב הזה היה בדיעבד מוצדק, מה לעשות שבני אנוש סוגדים לזהב ? כלומר יש משאב טבעי שנקרא זהב וכסף ונחושת ובני אנוש לקחו את המשאב כאמצעי חליפין וזהו.

העבדות הזו, הפך את כל בני אנוש למטומטמים לגמרי. ואת היהודים למטומטמים יותר כי פתאום האלוהים הוא השולט בכסף כלומר זה שההוא עני וההוא עשיר, זה האלוהים ולא אנחנו, זה הגורל ולא אנחנו. ככה מאמין כל דתי פנאט.

מה עושים מול אלוהי הכסף עד השואה המחזורית של כל שבעים שנה ? יש שני דרכים 1, פשוט לעבוד, לעסוק באיזה מלאכה ולהיות חלק בחלוקת העבודה. כמו שאומרים חז"ל:  "מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד", שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם וגו' א"כ לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו למד "שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו", לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו. (פשוט לנשק כל מילה של החז"ל העמוק הזה. הרי מצד אחד אין יותר זכות אבות שזה אומר אין לנו קניינים מירושה. מצד שני יש פיתרון בדיעבד להיות חלק בחלוקת העבודה האנושית. אבל חז"ל אומרים מפורש שזה לא מעשה האלוהים = "שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו", לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.)

2, להיות חזיר ולעבוד על העמלים. כלומר להוציא במרמה כסף מהעמלים.

וגם לזה יש כמה דרכים. יש את החזירים הקלסיים ויש את החזירים בשם האלוהים ואני מיד אסביר את זה לפני שאתם מקללים וסוקלים אותי.

שבני אנוש מסכימים עקרונית להיות בחלוקת העבודה (נכון בכפיה כנ"ל אבל מסכימים בדיעבד), אז אין מצב שאחד מהם לא יעבוד. הרי מהי כסף ? כסף זה אמצעי חליפין בין עמל לעמל שזה אומר כסף הוא שטר בעלות של עמל. אז אם יש למישהו יותר כסף מעמלו או יש למישהו כסף בלי עמל, אז הוא נוכל וגנב. אין מצב שבלי עמל יהיה לך כסף, נקודה. או לחליפין אתה מבקש צדקה בשם האלוהים בשקר כפי שחז"ל לעיל אומרים בטוב טעם.

תבינו חלוקת העבודה מסביר אייך יש לנו את כל הצרכים אפי' שאין לנו מושג ירוק אייך מייצרים אותם. למשל לחם אייך יש לנו לחם וחלב במכולת בלי לדעת אייך מיצרים אותם וככה ביגוד ועוד ועוד. אז אם אנו חלק בזה אז זה דיי צודק, אני עובד וככה כולם עובדים. אבל אם מישהו לא עובד או מרוויח יותר מכוח עמלו, הוא בהכרח נוכל.

ובכן, מי שחייב צדקה כאנוס, הוא לא שקרן. אבל מי שמבקש צדקה בשם האלוהים, הוא לא רק שקרן, הוא הגורם הבלעדי לגלות הארוך. הרי מה מטרת הצדקה לשבט לוי וללומדי תורה, שהם ישחררו את בני אנוש מעבדות ולדאוג תמיד לחירותם. אבל אם הצדקה נהפך לשוחד שמעוורת את עיני החכמים, כלומר החכמים משתפים פעולה עם אלוהי הכסף = העשירים והשיטה המונטרית המודרנית, זה אומר שהם הגורם לעבדות שלנו. ולכן הם שקרנים ונוכלים וחזירים יותר מהחזיר הקפיטליסטי שמשחק את המשחק בתמימות עד שמכניסים אותו לתאי הגזים.

נרחיב להסביר לעומק את העניין כאן.

גם בימי המקרא היה חלוקת העבודה ואמצעי חליפין. אבל לא כפייתית. כלומר לכל אדם היית קניין מחלוקת נח ובניו ככה שהיה בן חורין להיות חלק בחלוקת העבודה או לא.

האמצעי חליפין היית בידי חכם ולא שליט. כלומר היית באמת שוק חופשי לגמרי. חז"ל מספרים שיעקב אבינו כבר תיקן לעיר שכם מטבע תיקן להם שווקים: "ויחן את פני העיר אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם"

משה רבינו ראה מה אמצעי חליפין יכול לגרום שהיא מכנסת את כל ההון המצרי אצל יחידים שבמקרה הזה זה היה פרעה ויוסף שהפכו את כל האזרחים לעבדים. ולכן תיקן להם שמיטת כספים. וככה נהגו כל יושבי קדם גם לפני משה רבינו. ראו כאן הסבר לשמיטת כספים שנהגו בימי קדם בתקופת משה. https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7921

ככה גם בזמן חז"ל לכל עיר היית מטבע משלה. טבריה וציפורי היו קרובים בכל זאת היית להם מטבעות שנות.

השיטה המוניטרית החירותית הזו, מאפשרת לכל עיר ועיר להתנהל בחכמה עם אליל הכסף, שלא יכנס את כל ההון החברתי אצל יחידים. עשו את זה או בשמיטת כספים או בהחלפת המטבע = ביטול המטבע.

בכל זאת כולם נסמכו על המשאב הטבעי של זהב כסף ונחושת. וזה היה עד מלכות רומי שמאז אומרים חכמינו זצ"ל: המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של חרס כלומר לא עוד שוק חופשי ביצירת המטבע שנמצאת בידי חכמים שהשוק נותן בהם אימון. המטבע נכפת עלינו על ידי השלטון, ומה עוד המטבע עצמו לא שווה כלום רק כוח הכפיה עושה את הערך שלו. ולא רק זה, אין יותר שמיטת כספים או החלפת המטבע. שימותו העניים תחת הגשר בשקט וכל השאר עבדים למלווי בריבית, שמה לעשות חלקם היו יהודים. כלומר לא רק שלא דאגו חכמי הדורות להזהיר ממטבע לא מושמט או לא מבוטל, רק לא נתנו לשקוצים בינינו להבין שמלווה בריבית אפי' לגויים בזמנים האלה היא אסון לא רק ללווה רק למלווה ולכל סביבתו. כיבדו את העשירים שעליהם כביכול קיימת התורה וחכמיה מכוח הצדקה שלהם, וסגרו עיניים למה שקורה בחוץ. כלומר מאיפה הכסף הרב הזה שיש לעשירים ? מה זה אתה לוקח ממנו שוחד וסוגר את עיניך ?! הרי עם חלקות העבודה הכפייתית עושה את כל הכסף, אז אייך זה יש עניים מרודים ועשירים כאלה מופלגים ?

ובכן המצב הזה נמשך אלפיים שנה, מצד אחד התורה ובני ישראל שורדים בקושי (כל שלוש דורות הפסד של לפחות 80% להתבוללות ולהיכחדות ולהישמדות רח"ל), מצד שני מה לעשות הכסף לא מושמט ולא מבוטל אבל לפחות המשטר הוא השליט אליו ככה שאיכשהו זה באחריות המשטר שחייב לדאוג לנתיניו. כלומר חכמי ישראל בנושא הזה הורידו את אחריותם והשאירו אותנו לשלטונות. האם צדקו חכמי ישראל ?! מי אנחנו לשפוט אותם, אבל התוצאה ידועה = הפסד של 80% מעמלינו שזה הבנים הלכו לאבדון בכל דור ודור. המשטרים רדפו אחרי המשאב הטבעי שזה הזהב והכסף והנחושת וככה לפחות כולנו תלוים במשאבי הטבע האלה כלומר כל בני אנוש תחת אלוהי המשאבים האלה.

במאה האחרונה קרה דבר לא יאומן. אבל לפני זה, אנו חייבים להבין שכל הדינים בין אדם לחברו, דיני ממון וקניין, התנהלו לא על פי התורה. אייך חכמי המשפט בגוים ואצלינו היהודים התנהלו בצדק ובמשפט, הרי כל הצדק והמשפט תלויים בהמצאת הקניינים הקבילים. השד יודע אייך, אבל בכל זאת חכמי ישראל תלו את עצמם בדינא דמלכותא דינא, תלו את עצמם שהם רק בוררים בהסכמה ולא עושים משפט על פי תורה וחלמו שהצילו את עצמן ולא היא כנ"ל, אף אחד מהם לא שרד רק יחידי סגולה וגם במקרה לגמרי. כלומר לא זכו לעולם הבא = מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. הרי בכל שלוש דורות נכחדים רוב רובו של האומה היהודית כפי שחזו הנביאים מראש.

כלומר, בכדי שהאמצעי חליפין יהיה שווה משהו במציאות, בני אנוש חייבים את אנשי המשפט. הרי אם אני מלווה כסף למישהו והוא לא מחזיר לי, אני הולך לבית המשפט שמכיר בכסף ומחייב את הלווה להחזיר. אילו מערכת המשפט אצל הגויים ואצל היהודים לא היו מכירים במטבע, אז אין מטבע. ככה בכל קניין וקניין. אם המטבע לא שווה אז אין קניין. כלומר תמיד הכלכלה בכל ארץ ובכל זמן תלויים בחכמי המשפט והצדק. כלומר בידם לתקן את העוולות של אלוהי הכסף והקניין. והם שיתפו פעולה מאז הרומאים באי ביטול המטבע כל כמה זמן ובאי לשמוט את החובות. זה העוול של החכמים בכל אלפי השנים האחרונים מאז רומי. ששלמה המלך אומר: וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע: לא לחינם הוא אומר את זה. כי ביום שתהיה משפט וצדק לא צריך יותר למשטר ושלטון. רק ששבט לוי הפכו לגנבים ומשכיבי נשות בני ישראל, רק אז בני ישראל ביקשו מלכות בזמן שמואל הנביא (ראו פילגש בגבעה – רות המואביה). כלומר תמיד שיש שלטון על בני אנוש, זה אומר שהמערכת המשפט הוא מושחת מהיסוד. אחרת בשביל מה שילטון ?

על כל פנים, היית איזה צדק כלשהו במושגים של מלווה ולווה כלפי ממון כלומר החכמים נתנו אימון עיוור במטבע ולכן חייבו להחזיר ממון. עד כדי כך אמרו חז"לינו שכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל חוץ מהמתנה על ממון שתנאו קיים. כלומר כל הסכם ממוני קביל על פי חכמינו ועל פי חכמי האומות. כלומר אימון עיוור מוחלט במטבע. ובכל זאת אפשר להצדיק בדיעבד את העיוורון הזה כי כולנו תלויים במקרה שזה ערך המשאב הטבעי של הזהב והכסף והנחושת.

עכשיו נתקדם למאה האחרונה

במאה אחרונה, מישהו נוכל שזה הבנקים המציא שיטה חדשה של יצירת הכסף. הבנק לא מלווה לך כסף פיקדונות, ולא המשטר מיצר את המטבע. הבנק פשוט מזייף כסף כלומר מיצר כסף מהאוויר בזמן ההלוואה. כלומר לא עוד משאב טבעי שנקרא זהב\כסף\נחושת. רק המשאב הציבורי שנקרא יצירת הכסף, נגזלה מבני אנוש על ידי הבנקים. יש לה שם נחמד = "בנקאות ברזרבה חלקית" אם בכלל רזרבה

נרחיב את זה קצת (את השאר אפשר לראות בפוסטים כאן. תראו למשל את הפוסט הזה אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי ). אפשר שהחברה תלויה במשאב הטבעי של זהב וכסף ונחושת. ואפשר שהחברה מייצרת בעצמה את האמצעי החליפין. אייך החברה מייצרת את האמצעי החליפין כלומר על פי מה קובעים כמה כסף ליצור ולמי לחלק אותם ? התשובה היא שכל העמל\הצמיחה מתורגמת לכסף. כלומר כמה שעות עמל יש בחברה, זה כמות הכסף שצריך ליצור.

נשים לב שמיצר הכסף זוכה בחינם בכל הסחורה\הצמיחה בחינם הרי הוא יצרן הכסף ומקבל משום כך את כל הסחורה הפיזית. הוא מוכר את הסחורה בחזרה לציבור ומקבל מה ? כסף מחזורי !! ותשימו לב היצרן הרוויח בכפליים. גם את הסחורה וגם כסף מחזורי.

אוקיי, יש "יצירת הכסף" ויש "כסף מחזורי". כל חכם שלא מבין את זה, חייב אשפוז דחוף, בוודאי לא ראוי להיקרא חכם ובוודאי ובוודאי לא יכול לעסוק בדיני ממון ובצדק ומשפט.

לכאורה "יצירת הכסף" הוא המשאב הציבורי הכי יקר שיש לציבור המודרני.  כלומר הכסף וההון הרב שהוא מרוויח מעצם יצירת הכסף, שייכת לציבור כולו. הרי הסברנו כמה הון הוא משיג מעצם היצירה.

ובכן אם החברה היית מייצרת את הכסף בעצמה, כל המערכת המשפטית חייבת לעבור "ריסט" מחשבתית. הרי יהיה הבדל קריטי בין יצירת הכסף לכסף מחזורי. הרי אם לקחתי מהחברה כסף ביצירתו, אין לווה ומלווה ולכן אין ריבית ואין השתלטות על היזמות של הלווה על ידי המלווה. כלומר לא לוקחים ממנו את הדירה או את העסק. חסל המושג הלוואה ומשכנתא אשראי וכו' וכו'. פשוט אתה בא כביכול ליצרן החברתי ומראה לו מה אתה הולך לעשות, ועל פיו הוא קובע כמה כסף ליצור ובחינם. והנה החברה כולה יכולה לצמוח בלי עבדות נצחית לחוב בלי ריבית ובלי סיכון הפסד של כל היזמות לטובת המלווה ובא לציון גואל.

נכון שזה נשמע נפלא ? אבל לצערינו, בדיוק ככה זה עובד. כלומר יש יצרן הכסף החברתי. אבל לא החברה מייצרת את כספו, רק הבנקים הפרטיים גזלו את זה מהציבור והם ממשיכים לשחק בתמימות כאילו הם מלווים לנו פיקדונות. כלומר לא השתנה כלום במערכת הצדק והמשפט בעקבות הגזלנים האלה. מערכת המשפט עוד מהעביר דירות פרטיות – של אנשים שעמלו עמל רב בשביל דיור – ליצרן\זייפן הכסף הנוכל, מערכת המשפט מהעביר את כל היזמות של היזמים לנוכל הגזלן הזה שנקרא בנק, אם היזם לא עמד בתשלומים בזמן. היזם לא כשל ביזמות עצמו, רק לא עמד בזמן בתשלומים והנה כל עמלו והיזמות שלו, נגזלת ממנו בחותם חכמי מערכת המשפט הטיפשים והמפגרים כאחד. מה עוד לבנקים יש אינטרס ישיר שכולנו נכשל והם יזכו גם בדירות וגם ביזמות.

(מה שמטריף במיוחד, שגם המשטר עצמו לווה כסף מהבנק. אתם קולטים מה קורה כאן ? הרי מאיפה צץ החוב הלאומי ? נכון הבנתם ?! המשטר הטיפש לא מבין שהוא עבד נרצע לנוכל הנבל הזה. הרי מה פתאום המשטר צריך את הבנק ועוד לשלם לו ריבית דריבית, הרי הוא הבוס והוא יכול ליצור את הכסף הציבורי בעצמו. והם הבנקים החוצפנים מטיפים מוסר לנשיא העולם – הנשיא טראמפ – ה'בוס הגדול של האימפריה העולמית, שהוא לא מבין במקרו כלכלה כאילו מקרו כלכלה זה קבלה מיסטיקה שרק קבליסטים מבינים בזה, או מקרו כלכלה זה משהו שרק במרתפי הכנסייה מבינים בהם.  יו"ר הפד לשעבר, ג'נט ילן: "טראמפ לא מבין במאקרו-כלכלה" )

תשימו לב, שיצירת הכסף הציבורית יכולה להתנהל כמו פעם, שזה אומר יוצרים כסף על פי העמל בהווה. שזה אומר כל הכסף הוא כסף מציאותית שזה אומר כסף = בעלות על עמל אנושי שכבר היה במציאות. או יצירת הכסף נוצרת על ידי עמל עתידית כמו שהבנקים עושים במאה אחרונה. כלומר הציבור מייצרת את הכסף על סמך זה שאני מבטיח עמל עתידי בעתיד.

הגורם לצמיחה הענקית בעולם במאה האחרונה, היא תוצאה ישירה של הדפסת כסף על חוב = על חשבון עמל עתידי שכל אדם מבטיח ליצרן. כלומר כל הכסף החברתי כהיום היא כסף חוב שזה אומר בגלל טיפשותנו אנו עוד חושבים כאילו זה כסף מחזורי ודורשים עליו ריבית דריבית ואז ערך הכסף יורד ככה שכל הכסף שלנו סובל מנפילת ערך תמידית של 3% בכל שנה ושנה. יהודי שמלווה מאה שקל לחברו ועבר שנה, הוא לא מחזיר לו את הערך הנכון. הרי זה מאה ועוד 3% נפילת הערך = אינפלציה.

ובכן החכמים אצלינו היהודים ואצל האומות שתקו, יותר מיזה בושה וחרפה, בכלל לא היו מודעים לזה עד העשור האחרון. בעקבות הדיביליות של חכמי כל בני אנוש מול הנוכלות של הבנקים. נוצר מצב חדש של עבדות. ותשימו לב לעניין.

אם כל כך קל לקחת אצל יצרן הכסף הנוכל, כסף רב באשראי. אז המשטרים הורידו את אחריותם כלפי נתיניהם. כלומר הנתינים משוללים הכל בכל מכל כל. אפי' דיור (הגדיל לומר הנאו ליברל מילטון פרידמן שצריך לבטל גם את הירושה ככה כל בני אנוש ייוולדו בלי כלום).  יש עוד משטרים עם אמנה שדיור זה זכות יסוד לאדם. ככה שבאחריות המשטר שלכל אדם יהיה דיור או לפחות שבעים וחמש אחוז מעלות הדיור. אבל במדינות כמו ארה"ב וארץ ישראל, גם דיור הוא שאלה של שוק = לכל דבר יש מחיר אומרים הליברלים הפנאטים האלה.

לא רק זה. שאין דיור ואין כלום, אז הכל ברירה טבעית. אז מה עושים בכדי לשרוד ? מגייסים גם את האישה לעזור בפרנסת המשפחה בכדי לשרוד. והנה אם רק במצריים הקדומה שיעבדו גם את הנשים, במודרנה שני בני הזוג משועבדים להיות חלק בחלוקת העבודה. ואז הילודה יורדת כי זה לא כלכלי להוליד ילדים. ואם יש ילדים הם גדלים אצל זרים = המעונות. ובינינו כמה סקס עושים הזוגות המודרניות ? הרי למי יש כוח לסקס, ולמי יש כוח לבשל ארוחה חמה לבעל או לאישה ולילדים, הרי כולנו עבדים בלי לקבל תמורה.

בקיצור המשטר הוריד מעצמו כל אחריות לנתינו וטוען שיש ברירה טבעית אם תמות מרעב או תהיה עשיר כקורח. ולכן אין לך כלום חוץ מעבדות טוטלית לאליל הכסף, עבדות שלך ואשתך.

יותר מיזה, אם בארה"ב ושאר מדינות קפיטליסטיות חזיריות לפחות יש שכירי חרב ולא גיוס חובה. במדינת ישראל ממשיכים כדאשתקד כאילו אנו מדינה סוציאליסטית שלוקחת אחריות לכל כולל דיור ומקור פרנסה. הרי אם חוק גיוס חובה יכולה להצדיק את עצמה (לא של רווקים רק גיוס ההורים בשביל להגן על הרווקים שלהם), זה אך ורק  במדינה אחראית סוציאליסטית שיש סיבה טובה למה ועל מה להגן. אבל אם המדינה מורידה את האחריות שלה כלפי הכל בכל מכל כל ומשאירה אותנו בידי יצרן הכסף הנוכל ובידי הטיקונים ?! אז למה שאני יתגייס להגן על הבוס הטייקון, שהוא יהגן על עצמו. כלומר אדם שאין לו קניינים בארצו וחייב בשביל לישון לשלם משכורת שלימה לאחיו החזיר. שאחיו יהגן עם גופו על קניינו ?! למה אני או צאצאי הרווקים והרווקות ?! למשל אסדות הגז של משפחת תשובה, מי שומר עליהם ? הרי בלי צבא התורכים או קפריסין ייקחו אותם. כלומר השליטה בהם היא תוצאה ישירה מהמשטר שהיא תוצאה ישירה של גיוס החובה. אז למה שבני הרווק או בתי הרווקה שאין להם מהגז כלום, תהגן על נכסי משפחת תשובה בחינם ?

אני חייב לציין שבאחרונה ב"ה שומעים כבר את קול ההיגיון אצל חכמי האקדמיה לפחות בעניין הגיוס החובה. "צריך להכיר בכך שמודל גיוס חובה וחברה ליברלית דמוקרטית, אלה שתי ישויות שנמצאות בסתירה זו לזו ולכן המציאות הזאת לא יכולה לשרוד לאורך זמן"  (פרופ' יגיל לוי)

אבל בנושא עבדות נשים ודיור, שום דבר לא נשמע, לא מפי אקדמיה שלא רואה שום בעיה בעבדות נשים רק להפך לאחרונה הסכמי נישואין מראש דורש שוויון בפרנסת המשפחה. ולא מפי חכמי דורינו. להפך. אין שום בעיה לשום רב (בלי הכללות כמובן) לקחת את כל משכורת האישה של זולתו על זה שהוא משכיר לזוג הצעיר הזה דיור בארץ ירושתם. אתם מבינים ? אותו איש שבט לוי שהשיג את כספו על פי השם מתרומות בשקר כנ"ל, לווה בריבית מיצרן הכסף (ריבית דאורייתא), על סמך התרומות שלוקח מאתנו העובדים, ואשקיע בדיור בכדי להתפרנס משכירות, שזה אומר הוא לוקח את כל משכורתו של הזוג הצעיר שעמל כל החודש בשביל מה ? בשביל הזכות לישון בארץ ירושתם של הזוג. אתם מבינים מה אני אומר כאן ? זה המקרה הקלסי של השכבת נושות בני ישראל. המנוולים האלה משבט לוי משכיבים את נשותינו, אייך ? כי בכדי לישון בארץ ישראל אני צריך כסף וגם לפרנס את המשפחה אני צריך כסף, אז אני מפרנס ואשתי עובדת בשביל הדיור. שהיא עובדת היא לא אשתי רק של המשכיר הדיור החזיר. הרי אין לה זמן לכלום לא להוליד ולא לבשל ולא לחנך את הילדים (הרי הילדים גדלים במעונות) ולא לעצמי לאיזה סקס טוב. היא כולה מיועדת להשיג דמי שכירות לחזיר הזה משבט לוי = השכבת נשות ישראל על ידי שבט לוי.

הילדים רואים את זה, ומחליטים בדיעבד לשחק את המשחק בחוץ, והנה גם צאצאינו אנו בורחים לנו מהידיים. שזה אומר הילדים מאמצים באין ברירה את המלכות ואת המשחק הקפיטליסטית, אולי יקבלו משהו, פירורים, אולי דווקא במקרה הוא יזכה להיות טייקון. ומקרה שמואל הנביא ודרישת המלכות חוזרת לעצמה. הילדים לא יתרמו יותר לשבט לוי והנה אבד רח"ל תורת ישראל ויבנה וחכמיה. ראו "עולם הישיבות" ישות אלילית ?!

וכול הגלות והעבדות הזו לא בא מיזה שאיש שבט לוי לא מבין מזה להשקיע בדיור בארץ ישראל. הגלות הזה בא כי כול החכמים אצלינו ואצל האקדמיה ואצל מערכת המשפט והצדק באומות, לא עושים כלום מול גזלת המשאב הציבורי שנקראת "יצירת הכסף" על ידי הבנקים הנוכלים. אילו רק היו אומרים משהו, או היו מבטלים את דיני הממון השקריים המודרניים, למשל, אין יותר לווה ומלווה ואין יותר ריבית ואין יותר שותפות כפייתית של היצרן ביזמות שלנו ?! אז לא היינו מגיעים למצב הזה. המשטרים לא היו מורידים את אחריותם לנתיניהם לגבי דיור ומקור פרנסה. בגלל שתיקתם המשטרים שולחים את נתיניהם לברירה הטבעית (אבי שמחון).

לסיכום:

אליהו הנביא לימד אותנו שיש תקווה אפי' תחת שיעבוד המלכויות. בזה שתמיד הצדק והמשפט בידי חכמי הציבור והם ישגיחו עלינו מול המשטר והשרלטן. הנה עם הלוח שנה הוא שיבש לאחאב מלך ישראל את הכלכלה ככה הצליח להרוג את נביאי הבעל.

אפי' אדם סמית אבי אובות הכלכלה המודרנית, מבין שבלי פילוסופי החברה אין כלכלה. ולכן הוא מחייב את החברה לפרנס את חכמיה\פילוסופיה. (עושר העמים)

כלומר גם הגויים המודרניים מבינים שיש תקווה לחברה אם יש בא חכמים. דניאל אפי' כבר חזה את העיתונות המבקרת. כלומר יש מערכת משפט ויש עיתונות ובכל זאת אייך זה קרה לנו – לבני אנוש – כזה דבר ? אייך רבונו של עולם לא ראינו את זה ? יש לכל חברה משאב ציבורי יקר מאוד והיא "יצירת הכסף" אז אייך היא נגזלה מאתנו ? אייך הגזלנים מתנהלים עם בני החברה כאילו מדובר על כסף מחזורי ? אייך מערכת הצדק והמשפט ממשיכה להתנהל בדיני בין אדם לחברו כאילו דיני ממון קבילים במודרנה, כאילו מדובר בכסף מחזורי אמיתי ?

את מי נאשים שהם "עוכרי ישראל" ? "עוכרי האנושות" כולה ? את הבנקים ? או דווקא את חכמי החברה באומות ואת חכמי היהדות שהם שותקים ונהנים מגזלת משכורות נשים נשואות.

אצל אחאב ואליהו לא ברור מי באמת העוכר ישראל (אגם שאחאב ואשתו התחילו עם זה קודם). הרי גם אלוהים וגם חז"ל לא לגמרי הצדיקו את מעשי אליהו. אוקיי אליהו הלך ממש בקיצוניות\קנאות. אבל אם אליהו היה פותח את הפה על דרך אין כוחנו אלא בפה כמו שנהג בכרם נבות ואחאב חזר בתשובה, אז לא צריך את הקנאות והפיכות חברתיות שדורש דמים רח"ל. מה אנו דורשים מחכמי הזמן, מכל התפוצות ומכל חברה אנושית ?! פשוט תפתחו את הפה רבונו של עולם !!! אל תהיו כאלה פנאטים מפגרים שלא מבינים כלום. תלמדו להבין מהי יצירת הכסף ומהי כסף מחזורי. מהי כסף חוב. זה לא קשה כל כך להבין את זה. אחרי שתבינו את זה נדרשת מכם דבר קטן ביותר והיא לעשות ריסט בכל דיני הממון  והקניינים. כל הדינים הישנים לא רלוונטיים ביצירת כסף ועוד ביצירת הכסף על חוב = על חשבון עמל עתידית.

תשפטו אתם – חכמי בני אנוש – מיהו עוכרי האנושות המודרנית, אתם מרוב דוגמטיות, או הבנקים הנוכלים ?! אני חושב שאתם "עוכרי האנושות" כי פשוט אתם נותנים להם – לבנקים, לעשות את זה. נותנים למשטרים למלכות להוריד מעצמם כל אחריות מאזרחיהם והם בתורם שולחים אותנו לברירה הטבעית (אבי שמחון). אם ברירה טבעית, מי צריך חכמים ולמה לפרנס אותם בכלל. הרי שהם גם יהיו תחת הברירה הטבעית. אותו דבר עצם המלכות אין לו זכות קיום הרי יש ברירה טבעית אז בשביל מה מלכות ועוד לשלם להם מיסים. והמבין יבין.

כותב בצער רב

Max maxmen

הנה זה עולה הילוך: טראמפ: "מי האויב הגדול – יו"ר הבנק הפדרלי או נשיא סין?"

<span dir=rtl>4תגובות ל‘עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s