קח לך אשת זנונים  – פשר נבואת הושע

קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙  – פשר נבואת הושע

נקרא ביחד את הפרשה ונרד לעמקים בכדי להבין את הנבואה הקשה.

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־ זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְקֹוָֽק: וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן: וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל: וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם: וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים: וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן: וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם:

ובכן שאנו מחפשים במפרשים כמעט כולם לא יכולים לקבל את הפסוקים האלה כפשוטו. מה? באמת הנביא לקח אשת זנונים ?! התרגום אומר שזה משל כלומר הושע אמר משל. האבן עזרא והרמב"ם אומרים שזה היה בחלום כלומר הוא חלם כאילו הוא לוקח ומוליד וכו' וכו'. (מה שקשה כלפי האבן עזרא היא, שהוא תוקף חזק את הגאון שמפרש את סיפור בלעם והאתון כחלום. ופתאום כאן הוא מאמץ בחום את אותו פתרון ?! ונרחיב בהמשך מה כאב להם)

חז"ל מפרשים את הסיפור כפשוטו, ואומרים שהושע אשם בדבר. כלומר הושע הציע לקב"ה להחליף עם, אז הקב"ה עשה לו מן תרגיל כזה להוכיח לו בק"ו שאי אפשר להחליף אישה\עם. כלומר אם אתה לא יכול לגרש את אשתך אפי' שיש לך ספק בילדיה, אני – הקב"ה – שאין לי ספק בבני, בוודאי לא יכול להחליף אותם.

אברבנאל תוקף קשות את התרגום ואת הרמב"ם ואת האבן עזרא. ומסביר שזה כפשוטו. "כי הוא באמת זמה ועון פלילי להכחיש פשוטי הכתובים, ואם כה נעשה להם פשה תפשה הצרעת בכתובים כולם לגלות בהם פירושים מכחישים אמתתם" (אברבנאל במקום)

ובכן מי שרגיל בסיפור מכיר כבר את כל חילוקי הדעות בעניין. ואין כאן חדש. גם מה כאב לכולם – אלה המתנגדים לפשט ואלה שכן מפרשים כפשט עם הוספות כמו חז"ל – גם בזה אין חדש. מה שהתחדש לי היום, זה, שחזרתי על תרי עשר (קיבלתי מרבותי שבחגים לומדים נ"ך וזה מאוד מומלץ לכל משכיל ככה יש לו חובה (סוג של נדר\קבלה) ללמוד נ"ך כל חיו), ועל הסיפור הנ"ל, נזכרתי בחז"ל ידוע.

יש חז"ל שדן מתי נגמר\תמה זכות אבות רח"ל. (רבי מורי שאל פעם את ר' חיים הרי נוצר חסד לאלפים ואין אפי' אלף דור מיעקב אבינו אז אייך תמה זכות אבות ? ור' חיים ענה מה שענה אבל השאלה יותר קשה מהתשובה. בהמשך נבין שאם תמה רח"ל, זה תמה בגללינו רח"ל ולא בגלל הקב"ה והאבות הרי באמת שאין אפי' אלף דור)

מאימתי תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הושע בן בארי, שנאמר אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי (תלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א)

בירושלמי זה יותר בהרחבה

שמואל אמר עד הושע [הושע ב יב] ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילינה מידי ואין איש אלא אברהם כמה דתימר [בראשית כ ז] ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ואין איש אלא יצחק כמה דתימר [שם כד סה] מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתינו ואין איש אלא יעקב כמה דתימר [שם כה כז] ויעקב איש תם. (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה א)

חייבים להביא את המשך הירושלמי שאומר: א"ר אחא זכות אבות לעולם קיימת. [דברים ד לא] כי אל רחום ה' אלהיך וגו' עד ולא ישכח את ברית אבותיך מלמד שהברית כרותה לשבטים.

רבי יודן בר חנן בשם ר' ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה "לכו והידבקו בחסד" מה טעמא [ישעי' נד י] כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. כי ההרים ימושו זה זכות אבות והגבעות תמוטינה זו זכות אמהות מיכן והילך וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה': (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה א)

ובכן גם החז"לים האלה מוכר לכל משכיל. כלומר כל הסוגיה הזה של תמה או לא תמה מוכר לכולם. אבל החג הזה נפל לי האסימון. שמתרץ את הסוגיה כאן של תמה רח"ל או לא תמה ב"ה. וגם מסביר את סיפור אשת זנונים של הושע הנביא.

מי שרגיל במאמרים כאן ומכיר את החשיבה הבסיסית של היהדות = המתודה היהודית, מיד יבין לאן אני חותר כאן. אבל ברשותכם אני אפשט את שני הסוגיות כאן בהרחבה.

נתחיל עם סוגיית תמה רח"ל או לא תמה זכות אבות ב"ה.

השאלה האולטימטיבית היא, אייך אפשר להתווכח על המציאות, זה או שיש לנו זכות אבות או שאין לנו רח"ל ?!

ובכן מצד המידות של הקב"ה = נוצר חסד לאלפים, מדובר על אלפים דור שכל דור זה לפחות שבעים שנה כפול אלפים = 140000 שנה. אז עד אז יש לנו זכות אבות. (ר' חיים הביא מהלכות גדולות ששנתיים זה דור. ואפי' אם נסכים ששנתיים זה דור, אין ארבע אלף שנה מיעקב אבינו)

זה מצד המידות של הקב"ה כלפי כל צדיק. אבל דווקא בזכות אבות יש הבטחה נצחית לאבות כפי שרב אחא אומר לעיל. ויש אפי' ברית, כלומר כביכול הקב"ה בעצמו חייב משום הברית לקיים את זכות אבות לנצח\לעולם.

אבל מה קורה רח"ל מצדינו ? כלומר זכות אבות זה דו סטרי. יש את הצד של הקב"ה שהוא שומר את הבטחתו ב"ה. ויש את הצד שלנו שאם לא נשמור על עריות רח"ל, פשוט אין זכות אבות כי אנו לא יורשים של האבות. תחשבו על זה, אם אני רח"ל בן זנונים, אני לא בטוח שאני צאצאי האבות (וזכות אבות = ירושה מאב לבן).

ולכן התשובה האם תמה או לא תמה רח"ל, זה שאלה דיי פשוטה, האם שמרנו על עריות או לא רח"ל. כלומר זה שאלה מציאותית עובדתית כן או לא רח"ל.

אז רב (על פי הבבלי) או שמואל (על פי הירושלמי) טעון שהושע הנביא לקח אשת זנונים במציאות והנה אין יותר ירושה. "ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילינה מידי" ראו כולנו ממזרים

כלומר שבלק רצה לערער על היוחסין של בני ישראל, הוא ביקש מהדוד בלעם שיעיד שבני ישראל התבוללו במצרים במשך ארבע מאות שנה ואין להם יותר זכות אבות = ירושת הארץ. ובלעם ראה שבני ישראל לא התבוללו והם היורשים האמיתיים של ארץ ישראל כלומר לא תמה זכות אבות. (ראו ויגר מואב – דיור היא לא חלק בכלכלת האומה)

אבל רב או שמואל טוען כאן שבזמן הושע הנביא זה היה מציאות עובדתית שבני ישראל זנו, הנה אפי' הקב"ה אומר להושע הנביא שאין יותר טעם לשמור על עריות הרי במילא רח"ל כולנו ממזרים. במילא אין לנו ירושה. כלומר על פי דעת רב\שמואל זה הן העובדות רח"ל.

החולקים על רב\שמואל יאמרו בצדק כמו אברבנאל שהכתוב מספר: וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן: כלומר הבן הזה לא היה בן זנונים, הוא היה יורש של הושע הנביא. כלומר לא תמה זכות אבות.

מכאן נבין את גאונותו של אברבנאל. הוא הבין טוב טוב מה כואב לכל המפרשים את נבואת הושע לא כפשוטו. הם ידעו שאם לא נשאר יורש אחד לארץ ישראל ?! אז אין יותר זכות אבות = אין יותר ירושת הארץ רח"ל. כלומר אם כל בני ישראל חוטאים וזונים באמת, לפחות תמיד נשאר צדיק אחד בסדום שזה הנביא והוא מציל את הירושה לדורותיו הוא = לא תמה זכות אבות. אבל אם הקב"ה אומר לנביא גם לעשות את זה, אז אין יותר זכות אבות רח"ל. והבינו את עומקן של דברים.

מגיע אברבנאל ומדייק מהכתוב, חבריה אין מה לפחד שהוא לוקח אשת זנונים, הרי היא מולידה לו ורק לו את צאצאיו = וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן: הדגש הוא על "לו" בן.

הגאונים והראשונים (והתרגום) לא התרגשו מיזה שהנביא לוקח אשת זנונים (הרי כל אישה יכולה לחזור בתשובה), הם התרגשו מיזה שנחשוב שאין יותר זכות אבות ולכן נתייאש אנחנו בהווה לשמור על חוקי המשפחה. כלומר אפי' הצדיק היחיד בסדום לקח בסוף אשת זנונים ואין יותר זכות אבות. אז מה לי לשמור בהווה על חוקי המשפחה ?! ולכן אמרו שזה לא כפשוטו, הצדיק נשאר צדיק אפי' בסדום. ואם ככה אנו היורשים של אותו צדיק. אברבנאל הגאון פותר את הבעיה מהכתוב כנ"ל וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן: כלומר אנו יורשים את הארץ מיזה שהיא הולידה לו את צאצאיו ולכן יש יורשים. ובאמת בהמשך הפסוקים בפרקים הבאים אנו רואים את הנחמה: וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי: (יט) וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹֽא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם: (כ) וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח: (כא) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים: (כב) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְקֹוָֽק: (כג) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אֶֽעֱנֶה֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק אֶעֱנֶ֖ה אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ: (כד) וְהָאָ֣רֶץ תַּעֲנֶ֔ה אֶת־הַדָּגָ֖ן וְאֶת־הַתִּיר֣וֹשׁ וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל: (כה) וּזְרַעְתִּ֤יהָ לִּי֙ בָּאָ֔רֶץ וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וְאָמַרְתִּ֤י לְלֹֽא־עַמִּי֙ עַמִּי־אַ֔תָּה וְה֖וּא יֹאמַ֥ר אֱלֹהָֽי: (הושע פרק ב)

אייך הנביא מנחם ואומר: ואמרתי ללא עמי, עמי אתה ?! זה או שהוא בן זנונים או שלא ? ואם רח"ל הוא בן זנונים אז אין יותר "עמי" במציאות העובדתית ?! כאן בא הדיוק של אברבנאל שמדייק מהכתוב שהוא לא בן זנונים =  וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן.

עכשיו תשימו לב

יוצא לנו מכאן שאפי' בנמשל שזה "בני ישראל" ההמונים, הם שמרו על עריות על חוקי המשפחה. הרי בנמשל הקב"ה חוזר בו ואומר עמי אתה. אז למה הקב"ה כל כך כועס לפני כן ? הוא לא כועס על זנות מציאותית רק הוא כועס על לזנות אחרי "אלוהים אחרים". תשימו לב, הנביא לא מאשים אותם בזנות מציאותית ששוללת את ירושת הארץ = זכות אבות. הקב"ה כועס על אלוהים אחרים שמה זה אומר ?

נשים לב, שמדובר על אותו אלוהים אחרים של סיפור אליהו ואחאב שאחאב מאשים את אליהו כעוכר ישראל ואליהו מאשים את אחאב ואת אבותיו כעוכרי ישראל כפי שהרחבנו כאן עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב

אלוהים אחרים שם וכאן אצל הושע הנביא מדובר על "הבעל". ומהי הבעל ? מלשון "בעלות" = קניין !! כמו באלוהי הליברליזם המודרני. שזה אומר כל נולד נולד בלי קניין מראש ונכפה על כולם להיות בחלוקת העבודה בכפיה, וכאן מתחיל המשחק, או שאתה מצליח לזכות בכל ההון האנושי או אתה מת מרעב תחת הגשר בשקט, אבל עד אז כולנו עבדים לבעל.

כאן אצל הושע הפסוקים מדברים על כלכלה נטו: כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי:

הושע פרק ב

וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל: (יא) לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמֽוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ: (יב) וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֥ישׁ לֹֽא־יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי: (יג) וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ: (יד) וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה אֶתְנָ֥ה הֵ֙מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָֽתְנוּ־לִ֖י מְאַֽהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה: (טו) וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְקֹוָֽק: פ (טז) לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹֽלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל־לִבָּֽהּ: (יז) וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם: ס (יח) וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי: (יט) וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹֽא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם: (כ) וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח: (כא) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים: (כב) וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְקֹוָֽק: ס (כג) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אֶֽעֱנֶה֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק אֶעֱנֶ֖ה אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ: (כד) וְהָאָ֣רֶץ תַּעֲנֶ֔ה אֶת־הַדָּגָ֖ן וְאֶת־הַתִּיר֣וֹשׁ וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל:(כה) וּזְרַעְתִּ֤יהָ לִּי֙ בָּאָ֔רֶץ וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וְאָמַרְתִּ֤י לְלֹֽא־עַמִּי֙ עַמִּי־אַ֔תָּה וְה֖וּא יֹאמַ֥ר אֱלֹהָֽי: פ

ע"כ הפסוקים וראו בהמשך כל הספר, הושע מדבר על כלכלה.

ובכן אצל אלוהי הליברליזם כנ"ל "לכל דבר יש מחיר" (חוץ מאלוהי הליברליזם עצמו שהוא הנבל לא מוכן לשלם שום מחיר), אז כולנו בכפיה בחלוקת העבודה בעקבות שלילת הטבע מראש. ולכן מראש אין לנו זכות אבות וארץ ישראל לא שלנו. הבעל\הקניין הוא אלוהינו ואנו כזונה מקבלים ממנו אתנן במקרה הטוב אחרי שזיין אותנו עד תום (כמה בנים\בנות הקרבנו למולך ?!), או לחליפין אנו צריכים למות תחת הגשר בשקט אחרי האונס. הנביא זועק שאנו הטיפשים נותנים לבעל אתנן: אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־גִּיל֙ כָּֽעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן: (הושע פרק ט). כלומר אנו שמחים שאנו כמו כל העמים הקפיטליסטיות הנאו ליברליות ולא צריכים יותר לתת מעשר ולשמור על שמיטה ויובל ולשמור על שמיטת כספים. אולי הבעל\הקפיטליזם ייתן לי משהו – פירורים: כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי:

אצל אלוהי הליברליזם אין זכות אבות ובאמת אין צורך לשמור על חוקי המשפחה ובאמת הסחר בנשים והזנות ובני זנונים, הם חלק בלתי נפרד מאלוהי הליברליזם כפי שהסברתי בסיפור פילגש בגבעה. ראו פילגש בגבעה – רות המואביה

לסיום נסיים בנחמה

אומרים חז"לינו הקדושים: "מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד", שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם וגו' א"כ לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו למד "שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו", לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

פשוט לנשק כל מילה של החז"ל העמוק הזה. הרי מצד אחד אין יותר זכות אבות שזה אומר אין לנו קניינים מירושה. מצד שני יש פיתרון בדיעבד להיות חלק בחלוקת העבודה האנושית. אבל חז"ל אומרים מפורש שזה לא מעשה האלוהים = "שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו", לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

אבל יש בעיה עם נחמת חז"ל. כי שיעקב דיבר עם לבן הרשע. לבן הבין את זה שמגיע לו את עמלו בחלוקת העבודה ועשו גל עד. אצל אלוהי הבעל\הליברליזם, אתה יכול למות מרעב ואתה חייב למות בשקט (= יש ברירה טבעית נזעק המפגר אבי שמחון). כלומר כינוס ההון אצל יחידים שאנו רק שבעים שנה מהמלחמה כבר מעל חמישים אחוזים של הון אנושי נמצא בידי אחוז אחד מבני אנוש. שזה אומר שמצד אלוהי הבעל 99% בני אנוש יכולים להישאר עבדים לבעל\לליברליזם והבעל הזה יזיין אותם עד הסוף בלי לתת לנו אפי' אתנן. הבעל הזה לא רק מזיין אותנו הגברים, הוא רוצה גם לזיין את הנשים. כלומר הוא דורש שני מפרנסים למשפחה. שאת זה לא ביקש אפי' הבעל המקראי. רק הבעל המודרני מרוב חוצפה דורש גם את הנשים לעבדות.

בכל אופן נשאר לנו הירושלמי לעיל שמנחם בכל זאת: רבי יודן בר חנן בשם ר' ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה "לכו והידבקו בחסד" מה טעמא [ישעי' נד י] כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. כי ההרים ימושו זה זכות אבות והגבעות תמוטינה זו זכות אמהות מיכן והילך וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה': (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה א)

ודיברנו על הצעת דניאל לתת צדקה במקרים כאלה. ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל ראו גם צדקה ?! השקר הקדוש של האנושות !

אבל אצל אלוהי הבעל\הליברליזם הפוסט מודרני אוסרים אפי' צדקה. ראו איסור צדקה – החברה הסדומית

לסיום: מה בין אלוהינו לבין אלוהי הליברליזם ? אצל אלוהי הליברליזם הוא הבעל מלשון בעלות ולכן באמת אצלו אין לנו זכות מוקנה לנשום והמדינה הוא ההורה העליון = בעלות = טוטליטריות מוחלטת. ואצל אלוהינו ?! וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי: והבינו את ההבדל הגדול.

בזה סיימתי ב"ה לפרש את פרשת אשת זנונים ואת סוגיית לא תמה זכות אבות.

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s