ויבז עשו את הבכורה

ויבז עשו את הבכורה

והיהודי המודרני (אפי' החרדים לדבר השם) לא בז לבכורה רח"ל?!

(אבא: למה התורה מוסיפה את "ויבז עשו" וגו' שנשמע לא קשור לסיפור ?! שואל הבחורציק את אביו – שהוא אחד מרבותי המובהקים. האב: התורה בא לומר שהעסקה הזה לא קביל בכל זאת עשו לא ערער על העסקה = "ויבז עשו את הבכורה". בא לי שוב לומר את ברכת שחלק מחכמתו, ואני אומר לרבי מורי: אייך רבונו של עולם יוצא לכם כאלה תשובות חדות כסכין ? ואל תשיבו שזה מהמפרשים. ורבי מורי בלי להתבלבל: אין חידוש שכבר לא נאמר בסיני. וזה אגב לא חידוש רק פשט הפסוק. ובכן, אחרי שבת חיפשתי ומצאתי שהתשובה באמת קיימת, נדמה לי שראיתי את זה אצל אברבנאל ועוד ועיינו שם. בעקבות הדיון הקצר בין רבי מורי לבנו הקטן באתי לכתוב את המאמר הקשה הזה. ואני מקווה שתקבלו את זה בהבנה)

פרשיה קשה השבת עם מלא פירושים על אותו פרשיה שעד כדי כך שלא מוצאים כאן ידיים ורגלים. נצטט את הפרשיה וננסה להבין ולו במעט מה קורה כאן. אחרי שנבין את הפרשיה נבין מכאן כמה גורלי וכמה תוצאות גורליות בהמשך תלויה בפרשיה ה'לכאורה תמימה שלנו השבת.

בראשית פרק כה (כט) וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף: (ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם: (לא) וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי: (לב) וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה: (לג) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב: (לד) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה:

יש לנו כלל מרבי שמעון בר יוחאי שדורשים על רשעים בגנאי. כלומר שבאים לדרוש את התורה אנו דורשים את מעשה הרשעים לגנאי ואת מעשה הצדיקים לשבח. וזה מה שמסביר את רוב הפירושים בדרשות. אבל שאנו רוצים את רובד ה"פשט", בניגוד לרובד הדרש, שם אתה לא יכול אך ורק לרדת לעומקם של הסיפור ולהבין אותו כפשוטו. ולהבין גם מה התורה רוצה שנבין כפשוטו מהסיפור.

אני מדגיש את זה בכדי שלא נבין מכאן שאני דורש לשבח או לגנאי.

ובכן, נתחיל בעזרת השם ותחזיקו לי אצבעות.

ובכן מה עומד כאן על הפרק. הבכורה !! בכור מקבל פי שנים. והיה שעשו וויתר על הכפל בעת מצוקה, אתה לא מבין מיזה שעשה משהו רע (מוותר על שליש שני של הירושה ונשאר עם שליש ירושה. הרי לשני בנים הירושה מתחלקת לשלושה חלקים והבכור מקבל שני שליש). רק להפך, נשמע – אם מותר לומר – שיעקב ניצל את המצוקה שלו שלכאורה כל העסקה נעשה כלא כדין, מצד שני עשו שלכאורה יודע שזה לא כדין עומד בדיבורו = הוא לא מערער על העסקה (הוא מתלונן בהמשך לאביו שיעקב ניצל אותו. כלומר מתברר שעשו הבין שזה לא כדין בכל זאת לא מערער על כך).

גם לא מתקבל על הדעת שיעקב אבינו פשוט רצה חלק יותר גדול מהירושה וירושה שמסכן אותו ממש עד כדי בריחה מהמשפחה לכעשרים שנה. מה גם כנ"ל יעקב ידע שזה לא קביל כל העסקה הזו. ככה שאין סיכוי שיקבל חלק יותר גדול. מה גם אי אפשר למכור בכורה, בכורה זה מציאות עובדתית ויש ליצחק איסור של לא יוכל לבכר את בן השנואה. אם יעקב רצה את הירושה\הון ולא את הבכורה שבלתי אפשרי כנ"ל, אז למה לא דרש הון אחר שווה ערך לכפל של הבכור?

בהמשך נראה שהתרגיל המאוד מלוכלך כביכול שעשו רבקה ויעקב מול אביהם יצחק, צדקתה מושתתת על מכירת הבכורה, כלומר לכאורה נשמע שבלי שיעקב הקדים לקנות מעשו את הבכורה לא יכול היה לעשות כזה דבר שקרי והונאה. (אני מקשה בלשון קשה וגס בכדי שנבין את חומרת המעשה. כי יש סוג של הרגשה שיש לנו זכות להיות ערמומיים רח"ל, הנה יעקב ורבקה עושים את זה ועוד ליצחק אבינו. וכנודע מי שאומר חטא, אינו אלא טועה. אבל בכדי להבין את המהלך שלהם אנו חייבים להבין ולהפנים שעל פניו זה היה מעשה לא נכון, וזה מה שהתורה רוצה שנבין. מה שאין כן למשל בגירוש ישמעאל שם התורה\הקב"ה אומר שמע בקולה. כלומר במקרה גירוש ישמעאל התורה מצדיקה על המקום את הגירוש והקב"ה מנחם את הגר. כאן התורה לכאורה מבקרת את הסיפור ואת זה אני רוצה להוכיח בהמשך)

מה שמטריף הכי הרבה בכל הסיפור הזה וסיפור הברכות בהמשך, שלא יצא מיזה כלום מבחינת רווחית\גשמית או רוחנית, לא ליעקב ולא לרבקה וגם לא לעשו. כלומר עשו לא הפסיד כלום ומה שכן הפסיד (הקבורה במערה) הוא אך ורק כי עשו פשוט לא ערער על כך ופשוט וויתר ליעקב (רק צאצאי עשו ערערו על כך ונפתלי הביא את השטר מכר כמוזכר במקורות ויעקב זכה להיקבר בקברי אבות במקום עשו).

ומה שאנו לא שמים לב היא מהן ההשלכות הקריטיות והגורליות שבני יעקב עד ימינו סובלים משני הסיפורים האלה. (אני שוב מתנצל על דברי הקשים אבל אילו דמי לא היה רותח הייתי באמת יותר עדין או מוותר לגמרי וכובש את נבואתי שזה לאו מדאורייתא. לא שאני נביא, אבל האיסור של כובש נבואתו הוא איסור ראלי שאף אדם לא יכול להיפטר ממנו. כל נבואה שנצרך לדורות נכתבה ולכן שאדם רואה שנבואה כל שהיא נצרך בהווה וכובש את הנבואה, הוא עובר על לאו מדאורייתא וחייב מיתה בדי שמים. מה גם שבשביל חינוך הילדים התרגלנו ללמוד את התורה יותר כמו טפיחה על השכם, במקום ללמוד את זה כתוכחה = נבואות שנצרכו לדורות נכתב לדורות = תוכחה ולא ח"ו טפיחה על השכם. אז בשביל חינוך הילדים וטיפשים, דיינו וזה מוצדק, אבל לתלמידי חכמים ובעיקר עסקנים ורבנים, הלימוד חייב להיות לימוד של תוכחה של נבואה שנצרך לדורות. לימוד של חניפה לא רק שלא מועיל כלום (שוב לילדים וטיפשים כן), זה סיבת סבלינו וגלותינו הארוכה וסיבת גלות כל אדם זה אלפי שנים. ישאל אדם מי שמך עלינו כשופט כנביא זעם וכו' וכו'. ותשובתי "די לצביעות" במיוחד צביעות יהודית שלא יודע בדרך כלל לסתום את הפה. הרי בכל מגזר יהודי בלי הבדל צבע ומין כל אחד מרגיש שמותר לו להטיף לזולת. אם זה היה נגמר רק בהטפת מוסר הייתי שותק, אבל לא ולא היהודי המודרני מכל המגזרים יורד ממש לחיו של הזולת אם וכאשר הוא לא נוהג בדיוק כפי שהמוח הריק והמעווות שלו חושב שצריך להתנהג. יותר מיזה אפי' בתוך המשפחה בן מול אב ואם ואב ואם מול הבן והבת מוכנים להשליך את קרבת הבשר שלהם לאבדון בשביל אלילות לשמה. כל זה תשובה לטיפשים. את התשובה האמתית אמרתי לעיל = איסור כובש נבואה = לאו דאורייתא שחייבים עליו מיתה בידי שמים)

ובכן נחזור לפרשיה ונעיין במפרשים ונמשיך משם.

כבר חז"ל הרגישו בבעיית העסקה וחלק דורשים את המילה "כהיום" = רק היום העסקה קבילה אבל אחרי מתן תורה לא, כי אין הבכורה נמכרת כי אין מכירה לבכורה ולא תועיל בה שבועה שנאמר: כי את בן השנואה יכיר (מדרש הגדול). אבל כנודע האבות קיימו את התורה לפני מתן תורה ולכן התשובה לא מספקת.

עוד חז"ל ראיתי כפי שפירש רבי מורי לבנו לעיל: ושמא תאמר שאחר כך ישב ותמה על מה שעשה?! (כלומר התחרט עשו על מה שעשה ?) ת"ל ויקם, או שמא תאמר כשעמד תהה וניחם (התחרט) ?! ת"ל וילך, או שמא תאמר הלך והוא אונן על מה שעשה?! ת"ל ויבז (מדרש החפץ כ"י)

אצל הראשונים רואים שוב את הבעיה של העסקה הרשב"ם למשל שואל הרי בהמשך עשו מתלונן אצל אביו על המכירה אז לכאורה המכירה לא קביל. ועונה כרבי מורי לעיל "ויבז" כלומר בזמן המכירה ויבז עשו את הבכורה. כפי המדרש לעיל שאחרי שאכל כבר לא התחרט רק "ויקם" "וילך" "ויבז".

גם הרד"ק מדגיש את זה: ויבז – אפילו לאחר שאכל ושתה לא התחרט ובזה אותה בלבו:

הבכור שור – שתמיד מפתיע ומבריק ובעיקר חריף – אומר: עשו היה בטוח באהבת יצחק שלא יפסיד כלום. ובאמת הבכור שור טוען כפי שהסברתי לעיל שהמכירה הצדיק את מעשה רבקה ויעקב בהמשך מול יצחק.

אם תשימו לב שגם האבן עזרא מפרש שמדובר על הון שלא היה ליצחק לדעתו ולכן ביזה עשו את הבכורה. והאבן עזרא מקבל ביקורת נוקבת מכולם – מהרמב"ן ועוד עד אברבנאל.

אנחנו חייבים להבין שיש את דרך הדרש של חלק מחז"ל שמדובר על הכהונה. שזה לכאורה מצדיק את כל מעשה יעקב ובהמשך מצדיק את מעשה רבקה ויעקב, להציל את הכהונה מעשו הרשע (ובעלי הפשטנים מחז"ל והראשונים לא יכלו לקבל את זה כי הלכה למעשה לא הבכור קיבל את הכהונה רק שבט לוי ולכן יצחק היה יכול לעשות בדיוק מה שמשה עשה שיש בכור לא ראוי כמו הבכורים במעשה העגל, כלומר הכהונה לא שייך לבכור בגלל ירושה רק בגלל הראוי או לא הראוי והבינו. יותר מיזה הקרבנות והמשכן היה תשובה למעשה העגל והבינו). וכפי שאמרתי מראש אנו הולכים כאן ברובד הפשט ורק ברובד הפשט מתעורר כל הבעיות. וזה מה שכל כך הביא את הביקורות על האבן עזרא ועל שאר הפשטנים. מה שמעניין שהכתב והקבלה ומנסה לעשות שלום ביניהם וראו את דבריו הגאונים והמבריקים: "ויבז עשו את הבכורה. מעלת הבכורה היא בנפשית ובחומרית, הנפשית היא להתקדש ולהתטהר במעשים נכונים להיות מוכשר לעבודת ה' בהקרבת קרבנות על הבמה שהיה נוהג קודם מתן תורה. ומעלה הגשמית, שהבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו, והוא המכובד בהנהגת הבית. ואין ספק שלא בזה עשו את הבכורה בבחינת מעלה הגשמית שבה כי המופקר אל תאוות העולם ותענוגיו, הוא רודף אחר הכבוד המדומה ואוהב רבוי נכסים כי עי"ז יוכל למלא תאוותיו. אמנם לא היה מבזה רק מעלה הנפשית שבבכורה, כי אלה הם מעכבים אותו מתענוגי עה"ז, ויעקב לא השתדל לזכות רק בבחינת מעלה הנפשית שבבכורה לא במעלה הגשמית שבה. לכן היה נכנע תמיד לפניו לקרותו אדוני עשו, עבדך יעקב. לזה שנו שניהם את לשונם לפני אביהם, עשו אמר בנך בכורך, ויעקב השמיט מלת בנך, כי מעלה הגשמית שבבכורה לא בזה עשו ולא זכה בה יעקב, ונשאר עשו בכור לנחלה (וזה הסיבה שהתורה אוסרת למשה להתגרות בעשו: דברים פרק ב  (ב) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: (ג) רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה: (ד) וְאֶת־הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד: (ה) אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר: (ו) אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם: (ז) כִּי֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר: (ח) וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב: (ט) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה), לכן אמר בנך בכורך שבבחינת בן לאביו נשאר להיות יורש פי שנים בנכסי אביו. ויעקב שלא זכה בבחינת גשמית הבכורה לא תאר עצמו בשם בן בכור, כ"א סתם בכורך, שאיננה בבחינת בן לענין ירושה, רק בכור במעלה הנפשית שבה." (הכתב והקבלה בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק לד)

שוב נדגיש את דבריו הנפלאים שמצריך עיון רב: כי מעלה הגשמית שבבכורה לא בזה עשו ולא זכה בה יעקב, ונשאר עשו בכור לנחלה, לכן אמר בנך בכורך שבבחינת בן לאביו נשאר להיות יורש פי שנים בנכסי אביו. ויעקב שלא זכה בבחינת גשמית הבכורה לא תאר עצמו בשם בן בכור, כ"א סתם בכורך, שאיננה בבחינת בן לענין ירושה, רק בכור במעלה הנפשית שבה.

הגאון המלב"ים חושב לומר שעשו היה אמור להיות הזבלון מול יששכר. כלומר הסכם זבלון יששכר.

עד כאן בקיצור סגת מעשה המכירה ובהמשך מעשה הברכות.

ומה נאמר ומה נדבר, לפי מה שראינו כל הסיפור היה מיותר מתחילה ולמה לתורה לספר את זה ? עשיו קיבל את חלקו בירושה ואפי' כבכור כפי שטוען בעל הכתב והקבלה לעיל. כלומר את ברכת אברהם קיבלו שניהם כפי שהתורה דורשת וכפי שנפסק במדרש: יש חז"ל בסיסי (סוג של אקסיומה): "כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה." הנה המקור: "לחקת משפט", מכאן אמרו כל תנאי שבממון קיים חוץ מתנאי שבירושה, שנאמר ל"חקת משפט". (מדרש הגדול) וכפי שנפסק בהלכה (רמב"ם הלכות נחלות פרק ו הלכה א וגם בשות) "אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש אף על פי שזה ממון הוא, לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחוקת משפט לומר שחוקה זו לא תשתנה ואין התנאי מועיל בה, בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע בין על פה בין בכתב אינו מועיל." (סבלנות סבלנות אני יודע את ההמשך ועל זה בדיוק המאמר ונבואת הזעם שלי). לא רק זה אפי' בן לא ראוי (כמו עשו שבז למתודה של תורה), או אפי' ממזר שאביו לא מתכחש לו כבנו. מקבל ירושה ובכורה אם הוא בכור של אביו.

ולכן בכדי להבין למה התורה מספר לנו את הסיפורים האלה – מה רצה יעקב מעשו ולמה עשו לכאורה מסכים וגם מבזה את זה. ומה רצה יצחק ומולו מה רצו יעקב ורבקה בברכות – אנו נלך על פי רובד הפשט העמוק ונסביר את זה כרחל בתך הקטנה. כי נבואה שנצרך לדורות נכתבה באמת לדורות, לדור שלנו שזה אומר כל ילד חייב להבין את הנבואה.

ונתחיל ותחזיקו לי אצבעות ובשם השם נעשה ונצליח אמן ואמן.

מבוא:

נקדים ונאמר שבלימוד התורה חייב הלומד לשלש את לימודו ושליש לימודו להבין דבר מתוך דבר = להבין את כל הפזל המתודה של תורה. אחרת הוא אך ורק חמור נושא ספרים. ובלי לזלזל, בזכותם של החמורים האלה יש לנו את תורת משה וכל ספרות חז"ל וענקי כל הדורות עד ימינו אנו. כלומר החמורים האלה גם יקבלו שכר שצאצאיהם קיבלו את התורה מיזה אלפי שנים. כפי שהאבן עזרא מסביר ביסוד מורא.

יותר מיזה אומרים חז"ל: (יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום ! שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר" (אותיות דרבי עקיבא)

הספורנו נזעק: ראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים,,,, ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים יהיה חלול ה' באמור לכל עם ה' אלה:

המלבי"ם אומר יסוד גדול בפסוק בישעיה "ובינת נבונים תסתתר": כי באמת היה להם לדעת שדברי ה' אל העם תורותיו מצותיו ונבואתו לא נאמרו לפי כח המשפיע רק כפי הכנת ושכל המקבל, כמו שהמלמד יורה את הנער כפי שכלו, לא כפי רוחב לב המורה.

ידוע שמי שלא חס על כובד קונו טוב לו שלא נברא ומיהו כבוד קונו ?! שכלו של אדם !! (חז"ל והרמב"ם) ידוע גם דברי האבן עזרא שהמלאך בין אדם לאלוהיו הוא שכלו.

אתכם הסליחה שאני מעריך בזה מאוד, כי זה חשוב מאוד להבין שאי אפשר ללמוד את התורה אחרת. ומשום מעשה שהיה לי השבוע שהטריף אותי לגמרי (נספר אותו בהמשך וכדאי הסבלנות). כולנו חכמים ונבונים ויודעים את התורה. כלומר אין תורה חתוכה, יש שבעים פנים לתורה ויש לטהר ולטרף לאסור ולהתיר כל דבר תורה במ"ט טעמים. כלומר כל זה נכון אבל עד שבאים הלייצנים והחמורים נושא ספרים. כי הם סיבת גלותינו הארוך ועל זה בדיוק נבואת הזעם שלי במאמר הזה שנבין בהמשך. אין לנו בחירה להיות חמורים, זה בגידה בקב"ה וחז"ל אומרים שטוב לו שלא נברא. יאמר אדם אוקיי נבקש סליחה ומחילה וכפרה מהקב"ה ושלום עלי נפשי. אבל הוא לא מבין שזה לא ממש עוזר (רק אם באמת יחזור בתשובה ויתחיל ללמוד תורה כמו שצריך), כי מה שנקרא "הבנליות של הרוע" קורה אך ורק בגלל החמורים האלה. "הבנליות של הרוע" הכוונה לאייך פתאום הגיע השואה שעמים שלמים ומתורבתים שוחטים בלי מצפון עמים אחרים אנשים נשים וטף בשיטתיות כמו שקרה בשואה. אייך זה שמאז נמרוד שהמציא את ע"ז = משטרים מלכויות = ישויות דמיוניות, יש מחזוריות של מלחמות עולמיות כל שבעים שנה לערך כפי שחז"ל אומרים. מדובר על רצח של רוב רובו של בני אנוש בכל שלוש דורות רק ממלחמות והפיכות חברתיות בפנים האומות ולחוץ. ותשימו לב שבעקבות ברכת\קללת יצחק שבא בעקבות מעשה המכירה והמרמה מול יצחק, אנו היהודים חלק בלתי נפרד מהקרבנות הנצחיים = וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ: (ויאמר יעקב מכרה כיום, אמר לו זבין לי חד יום מן דידך, אמר רבי אחא "כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו", (בראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סג)). אייך פתאום בני אנוש מסכימים בשביל אליל הנוחיות = המכונית, להקריב מעל מיליון ושלוש מאות אלף הרוגים בכל שנה של אנשים נשים וטף ומעל שלושים מיליון פצועים בכל שנה של אנשים נשים וטף. אייך קורה שבאותו תרבות אנושית נאורה הגורם מספר ראשון של המוות בעולם הוא רעב הרי יש שפע לכאורה אז אייך מתים מיליונים בכל יום מרעב. אייך כל בני אנוש בלי יוצאים מהכלל תחת אליל הכסף והקניינים = עבדות טוטלית. אז מחילה חמורים יקרים, למה עבדות אישית נצחית לך ולזרעך עד עולם ? בהמשך תבינו שאין טעם לשום מצווה בתורה אם אתם בזים כמו עשו במתודה של התורה. שחז"ל אומרים שבאותו יום עשו עבר על חמש עבירות חמורות, הם לא דורשים כאן סתם כגנאי כי עשו רשע, הם אומרים כאן בדיוק את זה שברגע שאתה בז למתודה של התורה, מותר לך כל העבירות החמורות (תבינו שדרש זה לא עובדה מציאותית היסטורית שעשו באמת עבר עליהם באותו יום (יכול להיות שכן אבל לא זה מה שחז"ל באים לומר) דרש דורש ממך לדרוש ולהבין שלעומק שאתה בז למתודה של תורה שום מצווה לא רלוונטי לך ולכן אתה חשוד לעבור עליהם ונסביר את החז"ל הזה בטוב טעם בהמשך.

(הבנליות של הרוע הוא מושג שהגה הנביאה המודרנית חנה ארנדט. "רק לטוב יש עומק" – אמרה ולא ידעה מה ניבאה. רק לטוב = התורה וספרות חז"ל יש עומק. לרוע ?! הרוע בא כבנלי כי היא תוצאה של חוסר חשיבה של האדם וכל אדם כפרט. ולכן הרוע כל כך בנלי טיפשי בהמי שצדק הנביא שקרא לבני אדם כאלה בשר חמורים. בכדי להבין לעומק את המושג ניתן דוגמא: נעצור כל אדם הרשע הכי גדול ברגע הגיוני ורציונלי ומוסרי מצפוני ברמה הכי פחותה. האם הוא מסוגל לרצוח מליונים ?! על פניו הוא לא מסוגל ואגב עובדתית הוא לא מסוגל. אז אייך זה כן קורה במציאות ? כל פרט בחברה חייב לבטל את העצמאות החירותית והחופשית שלו ולהשתיק את חופש המחשבה שלו ולהפוך להיות חלק קטן במכונה שנקרא "חברה" "מדינה" "לאום" "גזע" "מגדר". ואז מי עושה את הרוע הבנלי ?! המכונה ולא הפרט אישית !! כי הוא רק בורג קטן במכונה. אדם הוא לא טיפש ומבין שזה לא ככה באמת הרי הוא פיזית רוצח ושותף עם עוד לרצח, ובאמת בכדי שהאדם לא ירגיש ככה שמעתי משהו אכזרי אייך עובדים על האדם עם חופש המחשבה: המצאת כיתת יורים הומצאה כי אף אחד מהכיתה לא רוצה להרוג. ולכן אומרים להם שיש כדורי סרק ברובים ככה אף אחד מהכיתה לא יודע מי מהם באמת הרג אותו. בקיצור הרוע הוא בנלי כי כל חלק של המפלצת\המכונה לעצמו לא רוצה ולא יכול לעשות את הרוע ובכל זאת זה נעשה ואייך ?! התשובה היא הרוע הוא בנלי !! אף נהג מכונית לא רוצה להרוג ולהיהרג אבל בכל זאת יש מיליון ושלוש מאות הרוגים בכל שנה מהמכונית ?! = הבנליות של הרוע !! מצד שני לטוב יש עומק ולכן תמיד הטוב הוא אישית פרטית. לא נשמע על פרס נובל שקיבל ישות דמיונית כמו "חברה" "מדינה" "לאום" "גזע" "מגדר" וכו' וכו', תמיד פרס מקבל אדם פרטי או שנים באופן פרטי עם שמות וכתובת. כל מעשה טוב יש לו כתובת חד ואישי פרטי ולכן גם אפשר לחלק פרסים. רוב הרוע אין לו כתובת ואי אפשר לשפוט אותו ואי אפשר להעניש אותו, ולכן שאתה בכל זאת רוצה לשפוט אותו ולהעניש אותו אתה הופך את עצמך (עם עוד מדומיינים) למפלצת ועושה את אותו הרוע לאחרים = הבנליות של הרוע)

ע"כ המבוא

כלל בלימוד התורה.

התורה מחוקקת את פרטי המצוות על פי סיפור התורה. לדוגמא "לא יוכל לבכר את בן האהובה" נלמד ממקרה עשו ומקרה יעקב שנתן ליוסף כפליים כבכור. וכן על זו הדרך לכל אורך סיפור התורה וזה אגב נכון עד ימינו אנו. מכאן שהתורה לא חתוכה מכאן שרק לגדולי הדור החיים הסמכות לקבוע הלכה למעשה. ואסור להפוך את הקדמונים לאלוהים אחרים נזעק הספורנו בתוכחה בספר דברים. (החמורים לומדים מסיפורי התורה אייך להיות נבלים ברשות התורה. זה כאן הנקודה. הם לא מבינים שלהפך יצחק נזעק "בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ:" כן כן זה מרמה לכל דבר. אבל השוטים יאמרו שזה מותר.) כמו מקרה זה יש למשל את מקרה יעקב שהתחתן עם שני אחיות שהתורה בהמשך אוסרת.

לפי הכלל הזה נלמד את הפרשיה שלנו.

ובכן במה עשו "בזה" כל כך? ולמה יצחק אומר לו על חרבך תחיה ? ומה פתאום את אחיך תעבוד ? זה הרי קללה ולא ברכה. ולעומק זה קללה לשניהם גם לעשו וגם ליעקב והבינו. וליתר עומק זה קללה רק ליעקב כי זרעו של עשו כבר נכחדו בזמן הנביאים והמלכים (שאתה נכחד באופן טוטלי לפחות אין סבל) ככה שבתכלס הברכה נהפך לקללה רח"ל שרוב ימי ההיסטוריה של זרע יעקב אנו במצב של וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ: והבינו

ככה צריך ללמוד את הפרשיה, נכון שלא ליד הילדים וטיפשים, אבל מתלמידי חכמים נדרשת ללמוד ולהבין דבר מתוך דבר ולמנוע את הבנליות של הרוע. אם כל היקום כולה לא שווה כקליפת השום מול האדם, זה לא בגלל שהאדם הוא בעל חי משוכלל יותר וחכם יותר וכו' וכו'. גדלותו של האדם היא שהוא קיבל את שכלו של האלוהים עצמו. כפי שחז"ל אומרים טוב לו שלא נברא מי שלא חס על שכלו\כבוד קונו. לא השטחיות של המוסר נדרשת מהאדם, שזה ממש אינטואיטיבית וממש מולד. נדרשת מהאדם לחשוב = להשתמש עם האלוהים שבתוכו, ועם החשיבה ימנע את הבנליות של הרוע. בזה אפשר לומר שהאלוהים שמח עם הבריאה שלו ובעיקר עם האדם שחס על כבוד קונו\שכלו. אחרת לא רק האדם הוא בשר חמורים הוא הופך את האלוהים והבריאה ותורתו ללעג ולקלס. ויותר גרוע מיזה, הוא מביא את הרוע לעולם שזה כבר בלתי נסבל לאדם עצמו ולאלוהיו. כלומר האדם הוא טיפש יותר מכל בעל חי ובריאה ביקום, והופך את האלוהים לכישלון רח"ל.

ובכן נחזור בקצרה על המתודה הבסיסית בשביל המתחילים, ככה נבין את הפרשיה שלנו לעומק.

התורה נצחית = סימטרי בזמן ובמקום. שזה אומר: כל אדם בכל מקום – בכל פלנטה ביקום – ובכל זמן, הוא הוא אדם הראשון של תורה מבראשית.

ואותו אדם חייב לומר "כל העולם נברא\קיים בשבילי" שזה אומר כל היקום קניינו הפרטית, ממש ככה. ויותר מיזה מותר לו לרצוח ולאכול כל אורגניזמים. (נכון שבתחילה לכאורה לאדם אסור היה לאכול בעלי חיים, אבל בעולמו של הקב"ה כל תא חי, חי אך ורק על ידי אכילת תא חי אחר. שזה אומר טבעי מאוד לרצוח במיוחד שבלעדיו החי מת מרעב).

כאן בא הכבוד קונו = שכלו של האדם: מה מותר לרצוח? אז מה לי חיים בכלל – שואל שכלו האלוהית של האדם, ומה לי להוליד וליצור חיים שאחד יהרוג בשני כמו קין את הבל אחיו ?! ולא רק זה, הבן יכול לאכול את אביו על פי ההיגיון הזה. במצב כזה האדם עם שכלו האלוהית לא מוליד ואפי' מתאבד הרי בשביל מה טוב החיים אם רק על ידי תאים חיים אני חי שזה כולל בעלי חיים.

זה החשיבה שנדרשת מהאדם שהוא ניגש ללמוד תורה. הוא חייב להבין שהוא נולד בכפיה (אי אפשר לשאול אותו קודם האם רצה להיוולד) וערום וקיבל בטבעיות את כל היקום בשבילו. דבר אחד קריטי וטוב קיבל האדם – שאפי' שהדי אן איי והפרצופים וטביעות האצבעות ודעותיהם שונים, וזה השכל האלוהית האחדותית. כלומר הזכות של האל וההורים להוליד בכפיה היא בגלל המתנה שהאל נטע בנו מראש שזה שכלו ממש. (שחושבים על זה לעומק אי אפשר לא לראות ולהרגיש את טובו של האל ולמות עליו מרוב אהבה, הרי הוא ובעצם כל ההורים מגבילים את עצמם מול יוצריהם כי האל וההורים לא יכולים לומר למשל לנוצר ש1+1=7 והבינו את עומקן של דברים) ואף אחד לא ההורים ולא החברה והאלילים לא יכולים לקחת את שכלו ממנו. ובזה הוא חייב להשתמש, אחרת כנ"ל טוב לו שלא נברא.

עוד מתנה שנטע בנו האלוהים הוא התפתחות תבונת האדם מדור לדור. לא רק נטע בנו את נצחיותינו על ידי ההולדה = על דרך מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. נצחיותינו כבשר חמורים לא שווה כלום רק רוע כנ"ל. נצחיותינו פלוס התפתחות התבונה האנושית של זרענו מדור לדור, הוא המשמעות והתכלית של האדם החושב = האדם האלוהי. זה מה שנקרא "רק לטוב יש עומק"

להשיג את הטוב המיוחל = נצחיות האדם פלוס התפתחות התבונה מדור לדור, האדם חייב בן\ת זוג. וכאן מתחיל השכל האלוהי בהמצאת הקניין אישה\בעל האנושי. הרי בכדי שנקבה תוליד לך ילד היא צריכה להיות נאמנת לך, אחרת מנין שהילד שלך בכלל ? מצד הנקבה למה שהיא תסגור כזה דיל לכל החיים אם היא תמיד בטוחה בילדיה ? כלומר ידיה העליונה של הנקבה מול הזכר דורש מהזכר להבטיח לה הכל בכל מכל כל בשביל לקחת ממנה את חירותה האבסולוטית שיש לה מראש. כאן בדיוק הומצאה למשל הכתובה היהודית. כלומר פרטני המצוות הם תוצאה ישירה מהמתודה שאני מלמד כאן הרגע. בוודאי שלנקבה יש בינה יתירה ודואגת לדור הבא שלה שהם הבנים שלהן, שגם הם יזכו לנצחיותם שזה בעצם נצחיותה בעצמה. אבל יש כאן עליונות שדורשת מהזכר לשלם על כך.

שאנחנו מבינים את היסודות כמו היסוד הזה כאן, אנו מיד מבינים את פרטי המצוות ולא יכולים לשנות את זה אחרת בוטל חוקי המשפחה והנאמנות כפי שרואים בעבדי הישויות הדמיוניות = ע"ז = החברה המודרנית.

למה חוקי המשפחה היא לכל החיים ולא רק להולדה וזהו ? התשובה היא שזה בשביל התכלית הנוסף שזה התפתחות התבונה ואת זה בתחילה דורש חינוך הילדים ולימודם וגם לחתן אותם שזה העיקר כנ"ל. כלומר עד שאתה לא רואה את צאצאיך מתחתנים ורואה מהם נכדים, אתה בעצם עוד לא התחלתה. ולכן הדיל הזוגי הוא לכל החיים.

נשים עכשיו לב לשני דברים. 1, אין לאדם משיכה מינית דטרמיניסטית דווקא לבת זוגו ולכן כל הדיל הזה כלומר חוקי המשפחה הם תמיד דעתנית ולא טבעית אקראית. 2, קניין אישה ובעל מונע את אשתך מהזולת וההפך. וכאן נשאלת השאלה אייך אני יכול וחייב לומר שכל העולם נברא בשבילי אם אשת איש אסורה עלי ? התשובה המקובלת היא שיש תמיד שוויון (בערך) בין נקבות וזכרים ככה שיש קבילות לקניין אישה ובעל. אחרת באמת כל הנישואין שלנו לא קבילים לא מוסרית ולא מציאותית והבינו. מכאן החובה של חז"ל שכל אדם ערב לזולתו למצוא שידוך (לך ספרו את זה לחמורים שלא מבינים כלום בתורה), וחובה על כל הורה לשדך את צאצאיו. וזה לא בחירה כן ולא, זה חובה ממש אחרת כנ"ל כל הסכמי הנישואין לא קבילים והילדים לא באמת מצווים בלא תנאף כלומר לעומק מותר להם לנאוף בכיף.

אני רוצה שנבין, שהורים אומרים ומחנכים שניאוף זה אסור ומעשה רע, יש לזה תנאי: החובה לתת להם אישה, אחרת הם שקרנים ומותר לו לנאוף בכיף כל מה שזז.

מכאן הגענו לעוד כלל גדול בתורה: כל מצווה ואיסור ומותר יש לו תנאים קודמים. זה לא ככה זה כי התורה או ההלכה או האלוהים אמר (לחינוך הילדים כן, בכדי שהחינוך הופך הרגל לטבע שני ולא ינאף באמת כל מה שזז. אבל לא בלימוד התורה, בלימוד התורה חייבים להבין שיש לאיסורים תנאים קודמים וכאן התנאי שתיתן לו אישה ולה תיתן בעל), האלוהים אמר ש"חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי". התנאי לשקר לו ולומר לו שיש איסורים זה אך ורק שתדאג לו לבת זוג כהורה וכקהילה וכחברה וכאומה וכבני אנוש. כלומר כול בן אנוש חייב לדאוג שלחברו יהיה אישה ובעל. אחרת הנישואין שלך עצמך לא קביל מוסרית אלוהית וגם לא עובדתית והמבין יבין. (אפי החרדים לדבר השם שכל כך בטוחים בחינוך והלכה וכו' לא יכולים לסמוך על זה רק בקושי לדור אחד ואפי' זה כבר לא בטוח. לא לחינם אנו המעט בעמים והבינו)

נסכם את הלא תרצח ואת קניין האישה\הבעל. ללא תרצח יש תנאי ראשוני שחייב אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי. קניין האישה והבעל יש לו תנאי שלכל אדם ביקום מתאפשר לקבל אישה משלו. מכאן יוצא המוסר והערכים הטבעיות שזה אומר לא תרצח ודאגה לבת זוג בשביל הזולת. ככה נוצרים המוסר והערכים והמצוות וההלכות אצל בני אנוש הנבונים.

כמו בקניין אישה\בעל יש תנאי ראשוני וממנו האיסורים של לא תנאף. אחרת בלי התנאי אין לעומק איסור לנאוף וככה בוטל קניין ונאמנות האישה והבעל. ככה בדיוק שאנו מגיעים לקניין פרטי בטבע.

קניין פרטי בטבע דורש הכרה של הזולת בקניין שלך (אחרת אין פשוט קניין ועמלך הולך לאבדון) ולמה שהזולת יסכים אם כל העולם שלו ? נכון כל אדם ובעיקר משפחה חייבים קניין כפרטי לגדל ולחנך ולאכיל ובשביל חקלאות וכו' וכו'. אבל בכדי שהקניין יהיה קביל במציאות, הזולת חייב לקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב שזה יכול להביא אותו למות מרעב. הרי מה עושה הצוו של לא תגנוב ? הוא שולל ממך את כל הטבע מראש כי כל הטבע כבר מוקנה למישהו. אתה נולד ככה מרוב שאנו בשר חמורים. אתה זה שחייב לומר שכל העולם נברא בשבילך ואתה הולך למות מרעב או לחליפין חייב להיות עבד למישהו בכדי לא למות מרעב ? למה לא תגנוב ? אין כי ככה זה ואין כי האלוהים אמר (הוא לא אמר בכלל. מכאן תבינו מהי המושג האלוהים אמר בתורה – בהמשך), ואין כי אני הריבון או המשטר או המלך ואני מצווה. פשוט אין דבר כזה. התנאי הראשוני להמצאת הלאו המוסרי של לא תגנוב הוא שיש לכל אדם ולכל נולד בכל רגע ליקום, קניין פרטי לעצמו. אז כמו בלא תנאף הוא מקבל על עצמו ככה את הצוו של לא לגנוב. עכשיו תבינו מה פירוש האלוהים אמר. הוא אמר בתנאי שיש לכל אדם קניין פרטי אחרת אין לא תגנוב כי כל העולם שלו.

שתלמיד חכם לומד ככה את התורה מהיסוד ומבין את המתודה את החוקה (= "חוקת משפט" ראו את המושג במקורות וכאן בבלוג). הוא מבין אייך נחקקו כל ההלכות. אבל שתלמיד חכם לומד הלכות ודורש פילפולי סרק בלי להבין את היסודות, הוא מביא לעצמו ולכל דורו את האבדון ונשארים רק החמורים שמעבירים לדור את הבא את התורה אולי יקומו תלמידי חכמים שחסים לכבוד קונם = שכלו של אדם.

והנה לכם דוגמא איך תלמיד חכם אמיתי היה לומד כמה פסוקים אקראיים במשלי ומבין אותם לעומק ומבין כמה שכל הטפת המוסר שלי כאן אמר כבר שלמה המלך החכם מכל אדם בכמה פסוקים.

משלי פרק ו (כ) נְצֹ֣ר בְּ֭נִי מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ: (כא) קָשְׁרֵ֣ם עַל־לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד עָ֝נְדֵ֗ם עַל־גַּרְגְּרֹתֶֽךָ: (כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ: (כג) כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר:

אחרי שתקיים את הטפת המוסר שלי ותקבל את דברי שלמה לעיל, תבין את הפסוקים הבאים לעומק.

(כח) אִם־יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל־הַגֶּחָלִ֑ים וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה: (כט) כֵּ֗ן הַ֭בָּא אֶל־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כָּֽל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ: (ל) לֹא־יָב֣וּזוּ לַ֭גַּנָּב כִּ֣י יִגְנ֑וֹב לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשׁ֗וֹ כִּ֣י יִרְעָֽב: (לא) וְ֭נִמְצָא יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם אֶת־כָּל־ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן: (לב) נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה: (לג) נֶֽגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה: (לד) כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר וְלֹֽא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם: (לה) לֹא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כָל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹּֽׁחַד:

מה עושה כאן שלמה המלך. הוא מבדיל בין קניין פרטי לקניין אישה.

אישה יש לכל אחד בעולם ואם תנאף אתה מערער על כל הנישואין ואין יותר חוקי משפחה שזה אומר אין יותר בני אדם תבוניים רק חיות טרף. אין מחילה לאדם נואף אומר שלמה המלך וממש יוצא מגדרו כלפי הנואף.

שמגיע לקניין בטבע כאן פתאום שלמה המלך אומר "לא יבזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב". שלמה לא מספר לנו אינטואיציה שהיא דינמית בכל זמן ומקום. הוא מספר לנו עובדת התבונה הפשוטה שעליה מושתתת כל התורה כולה שזה בעצם השכל האלוהי הפשוט.

בלי להבין את החוקה דברי שלמה נשמע כסוג של קנאות ואי פרגון לנואף הרי מה קרה ? בסך הכל נהנה קצת מניאוף ובהסכמה לכאורה. דווקא לא תגנוב נשמע יותר כחטא לא מובן, הוא לא יכול לבקש צדקה ורחמים במקום לגנוב ?  אז זהו שלא, מי שרעב לא צריך להשפיל את עצמו ומותר לו לגנוב. כמובן יחזיר שיהיה לו ואפי יחזיר כפליים, כי בסוף כל סוף הוא בעצמו רוצה שיקויים הצוו על ידי האחרים מולו. אבל לא זה הנקודה העמוקה כאן. הנקודה היא לומר שלעומק פשוט מותר לו לגנוב. התנאי לצוו של לא תגנוב היא אך ורק שזה לא מביא לאדם למות מרעב כי בסוף כל סוף כל העולם שלו כנ"ל. ורק קבלת הצוו הזה מביא לו את המוות מרעב או עבדות.

ובכן נרוץ עכשיו יותר מהר במתודה שנוכל להגיע לפרשיה שלנו.

אייך הומצאה הקניין הפרטי? נח ובניו חלקו את כל הארצות בגורל. והנה יש לכל אדם נחלה פרטית. מה קורה עם הנולדים בכל רגע ביקום ?! הם הרי נולדים בלי קניין הרי כבר חילקו אותם?!  על כך הומצאה הירושה !! שמושתתת על חוקי המשפחה. כל אדם יורש את אביו.

כמובן יש את משאבי הארץ שאי אפשר לחלק. מכאן עשרה תקנות של יהושע בחלוקת הארץ וכדאי לעיין בו.

בכל אופן חקקנו את הלא תרצח הצודק, חוקקנו את הלא תנאף הצודק וחוקקנו את הלא תגנוב הצודק. כולם מושתתים על חוקי המשפחה של תורת אדם הראשון. וקיבלנו את חוקת משפט הנ"ל כלומר אנו מבינים למה בירושה כתוב חוקת משפט כי הורה לעולם לא יכול לשלול מבנו ירושה אחרת הקניין של אביו עצמו לא קביל וחסל המצאת הקניין וחייב הבן לומר שכל העולם נברא בשבילו כולל הבשר חמורים של אביו ומי מדבר על קנייניו של אביו.

ועכשיו מבינים למה אני אומר שלכל חוק בתורה יש תנאי מוקדם והבינו. וחייבים להבין מהי חוקת משפט = חוקה שאי אפשר להפר לעולמים. אחרת הכל מתפרק לנו בפרצוף מציאותית עובדתית וכמובן אין שום טעם לשום מצווה וחלקי מצוות. (כמובן יש בגלות את הציבי לך ציונים אבל גם לזה יש תנאי והיא שנלמד את התורה לעומק אולי נדע פרקטית להתנהג נכון עד הגאולה ולא נפסיד את זרעינו לאבדון עד שהגאולה בוא תבוא בעזרת השם במהרה אמן)

עכשיו נחזור לפרשיה.

נשים לב שהכל לעיל מושתת על ההנחה שאין קניין בלי חלוקה. וצריך קניין בשביל המשפחה לגדל ולפרנס את הילדים וחקלאות וכו'. מה קורה לאדם שאומר אני לא מכיר בקניין ולא רוצה קניין, אני פשוט צייד ?!

פלא פלאים "עשו" הוא איש יודע ציד ו"יעקב" הוא איש תם = מושלם, יושב אוהלים.

הוא כביכול הרווק הנצחי שלא צריך כלום. לא משפחה ולא חוקי המשפחה כמובן ובוודאי לא צריך קניין. ולכן הוא חשוד באמת בכל העברות החמורות. וזה עומק החז"ל שדורשים מהפסוק חמש העוונות החמורים. הדרש נשמע יותר אסמכתא בעלמא אבל התוכן עמוק מאוד ונכון מאוד והבינו.

לא רק זה, שהוא כבר מתחתן, הוא לוקח מבנות כנען שזה אומר שהוא מסכים לכיבוש הכנעני שפלש לנחלת אביו = ביטול הקניין הקביל של השופט נח ובניו. הרי אשתו תירש עכשיו את ארץ ישראל בצדק. וזה מה שאתה עושה לאביך ולזרעו לעולם ?! ולכן מספרת התורה וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה על כך שבנם עשו בגיל ארבעים לוקח מבנות הכנענים. והסברנו בפוסט הקודם מה הבעיה לאברהם שיצחק יקח אישה מבנות כנען והבאתי את דבריו הנפלאים והמתוקים של הגאון אברבנאל: "הקדוש ברוך הוא יעד לתת את הארץ לזרעו שהיה מבני שם ושיסחו (= עקרו\גרשו max) רשעים בני כנען ממנה. ואם היה יצחק נושא אשה מבנות כנען היו היורשים את הארץ כנעניים ולכן אסרם עליו."

חז"ל מקדימים לומר שלפני שעשו בא רעב להורים, עשו עיף מאוד שזה אומר מה ? דורשים חז"ל בתלמוד:  "אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה. בא על נערה מאורסה – כתיב הכא: ויבא עשו מן השדה, וכתיב התם: כי בשדה מצאה. הרג את הנפש – כתיב הכא: עיף, וכתיב התם: אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים. וכפר בעיקר – כתיב הכא: למה זה לי, וכתיב התם: זה אלי ואנוהו. וכפר בתחיית המתים – דכתיב: הנה אנכי הולך למות. ושט את הבכורה – דכתיב: ויבז עשו את הבכורה". (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב)

עכשיו נבין כפשוטו את החז"ל הנפלא הזה שנשמע לנו סתם דרש בעלמא של לדרוש לגנאי את הרשעים כפי שציווה רבי שמעון בר יוחאי לעיל.

עשו באמת בא על נערה מאורסה ?! כצייד רווק למה שלא יבוא על נערה מאורסה ? הרי בטבע בלי התבונה נאמר על אדם הראשון שניסה כל מה שזז. הוא לא מכיר בקניין הרי הוא ציד שעצם הקניין מושתתת על חוקי המשפחה שרק שם אסור נערה מאורסה. הרג את הנפש ?! אותו הגיון הרי הוא צייד !! ושוב המצאת הקניין על ידי נח ובניו ממציא מעצמו את הלא תרצח ובאמת רק שם התורה אוסרת רצח באיסור וגם נותן סמכות להרוג רוצח. עד נח אין לא תרצח בתורה. יש הטפת מוסר לקין על הרצח אבל אין איסור עד אחרי החלוקה של נח אחרי המבול ואחרי שמותר לאכול בעלי חיים טהורים. כפר בעיקר ?! בוודאי הרי מהי כפירה לעומק ?! שלילת אחדות הבינה = מי שלא חס על כבוד קונו = שכלו של אדם. כלומר הוא צייד ולא מכיר בכל החוקה של בני אנוש התבוניים שזה בעצם ולעומק דבר האלוהים. ולכן הוא כופר בו בעצם. כפר בתחיית המתים ?! בוודאי הרי כרווק ציד הוא מת לאבדון ולכן לא רק שאין הוא נצחי על ידי זרעו, אפי' בעת שמד כמו הכחדת עשרת השבטים מזרע האבות בגלות בבל, יש סיכוי לתחייה שמשני השבטים וחצי הנותרים והיבשות (התחתנו עם נוכריות) נולד זרע האבות מחדש = וזה לעומק תחיית המתים של יחזקאל הנביא. את הנחמה והתקווה הזו של תחיית המתים עשיו בוודאי לא האמין כאיש ציד. ושט\ביזה את הבכורה ?! מזה ? מה הקטע של הבכורים בימי קדם?

ובכן בכדי שהמשפחות יקיימו את הסדר האנושי התבוני והאלוהי הזה, צריכים מישהו שילמד ויעסוק כל הזמן בלימוד ובמחקר. יעקב אבינו מבטיח את הבכור למטרה הזה. באומות גם מוכר הדבר הפשוט הזה והם נקראים בימי קדם בני אלוהים או כהנים או פילוסופים והיום הם נקראים אקדמאיים. כלומר בלעדיהם אין בני אדם תבוניים תרבותיים אלוהיים. אצלינו הם השבט לוי כמובן וכל אחד יכול להיות כזה היום כפי שנפסק ברמב"ם בהלכות שמיטה ויובל.

במשפחות הקדומות בטבעיות הבכור היה זה שלקח את התפקיד והאחריות ולכן קיבל כפל ירושה שלא יצטרך לעמול הרבה בשביל לחם ומים ויעסוק רק בתבונה = לימוד ומחקר רפואה ולוחות שנה וכו' וכו'

כל זה נכון לאיש תם יושב אוהלים. אבל לפרא אדם ציד רווק כמו עשיו, לא רלוונטי כל זה ולכן הוא ביזה את המושג הבכורה וחז"ל צודקים שזה הכהונה הרי לעומק כהונה ובכורה זה אותו מטבע מושגית. זה פילוסופי המשפחה והחברה והאומה כמו במודרנה שזה האקדמאים והפילוסופים. שמתפרנסים מהציבור כפי שטוען אבי אבות הכלכלה המודרנית אדם סמית בספרו עושר העמים שמחובת החברה כולה לפרנס את פילוסופי החברה שבלעדיהם אין חברה בכלל.

עכשיו נעבור לדון כלפי יעקב ורבקה מול אביהם יצחק. הבנו עד עכשיו את החשיבה של עשיו. מה חשב יעקב למה רצה את הבכורה ?

ובכן יעקב בצדק פיחד שירושת האבות ילכו לאבדון לפחות חלקו של עשו (ראו במפרשים יש כזה מהלך). הרי עשו לא מכיר בזה כלל וכלל כנ"ל. אז למה שזה לא יחזור ליורשים של יצחק שזה במקרה יעקב אבל לא זה הנקודה כאן, הנקודה של יעקב היא שלא תלך ירושת שם בן נח לאבדון.

רבקה אחרי שעשו מתחתן עם בנות כנען הלכה למעשה הוא כבר מפקיר את הירושה לבנות כנען.

יצחק עוד חושב להחזיר אותו למוטב. וקושר בצדק את שני הברכות. כלומר לעומק יצחק אומר לרבקה וליעקב: אתם רוצים לראות את עשו מגורש כמו ישמעאל. אני – זועק כביכול יצחק – לא מוותר על בני עשו. ולא רק לא מוותר, אני קושר ביניכם בקשר קריטי שאם לא תתנהגו על פי האלוהים, אחד יעבוד את השני = גלות.

מה שיצחק טוען כאן זה לוגיקה פשוטה. התורה לא סתם מתחיל עם אדם יחידי ראשון שזה בעצם כל אדם בהווה. כי התורה רוצה לומר לנו, שאם לא תסתדר עם הזולת בהווה עם השכל האלוהי האחדותית שלך, כל מה שאתה רואה אצל צאצאי אדם הראשון של תורה של אלפי דור ודור של שמונה מיליארד בני אנוש בהווה, זה מה שיקרה אצל צאצאיך בעתיד. ואת זה אתה בוודאי לא רוצה. ולכן אתה חייב עכשיו בהווה (סימטרי בזמן ובמקום) לדעת להסתדר עם הזולת. ק"ו עם אחיך בשרך. ולא ?! תאכל חרב כל ימי חייך אתה וצאצאיך עד שתשכיל להבין להסתדר עם הזולת.

אברהם השאיר לצאצאיו את הישמעאלים כאויבים (אגם שהוא בעצמו חזר בתשובה אומרים חז"ל). אני לא רוצה להשאיר לכם עוד אויב כמו עשו ועמלק- נזעק יצחק אבינו. ומי ניצח ? יעקב ורבקה !! הם הצליחו לגרש את עשו, נכון שעשו עזב מרצון אבל נכדיו כמו עמלק עשה לנו צרות צרורות שכאלה שעד ימינו אנו סובלים מהם אפי' שאנו לא יודעים מיהם. רק עצם ההפרדה מעשו הביא לנו בהמשך את כל ההפרדות למיניהם.

חז"ל מבקרים במפורש את יעקב למה הסתיר את בתו דינה  מאחיו עשו אולי היא הייתה מחזירה את עשו למוטב.

התורה מבקרת את מעשי יעקב הרבה יותר חזק מחז"ל. וזה כמובן סיפור יוסף. יוסף לומד מהר שאפשר לשלול מאחים לא ראויים לדעתו את הירושה. מכאן ראה בהם תמיד כחוטאים רח"ל. והלשין לאביו וגם חלם שבאין ברירה נצטרך מלכות ומלך הרי אחיו הם חוטאים, והוא כמובן יהיה המלך על אחיו.

אחיו מנגד יודעים מה קרה לישמעאל ולעשו ולכן רואים ביוסף כרודף ממש שחייב מיתה. והולכים להרוג אותו. יהודה מציל את המצב ומוכר אותו לעבד מידה כנגד מידה (הרי רצה להפוך אותם לעבדים לעצמו כמלך). ככה לפחות מציל את יוסף מאבדון ואת אחיו מעוון רציחה.

לסיכום: התורה מלמדת אותנו מאז רצח קין, אייך כל עוון הופך עלינו כבומרנג. מקין לא נשאר זכר רק אשת נח. כנען לא רוצה שסבו יוליד יותר כי אין מספיק מקום בכדור הארץ בשביל לחלק. והמנוול עוד פולש לחלקת שם שזה ארץ ישראל. על כך אביו חם וסבו נח מקללים אותו ואומרים לו על חרבך תחיה. אותו דבר יצחק אומר לעשו כאיש ציד אין מנוס שתחיה על חרב אתה וצאצאיך עד האבדון המחולט. כי בלי סדר אלוהי נכון אתה תמיד כובש ותמיד כובשים אותך = על חרבך תחיה.

וכמובן הגירושים מהמשפחה כמו הפרשיה שלנו וההמשך עם סיפור יוסף ומכירתו שמביא לכל זרע יעקב את גלות מצריים.

(עוד נגיע לבית שני ונראה שלא למדנו נכון את הפרשיה הלכה למעשה. הרי במחשבת ישראל הנוצרים זה עשו, והאבן עזרא בצדק טוען שזה לא נכון, הרי התקיימה נבואת עובדיה של הכחדת עשו. אבל בהשאלה הוא עשו כי גם דחו אותו (ככה אומרים ומבקרים חז"ל כלפי דחית הנוצרי), וגם קיבלנו את גלות הנצרות הקשה והרצחני הזה עד ימינו אנו. גם דחינו את הקבליסטים מבני עמינו עד שצמח מיזה ההשכלה ושוב דחינו אותם כמשכילים שממנו צמח החילוניות והלאומניות ואנו תחת גלות אצל אחינו אנו היהודים. וזה לא נגמר. אנו דוחים כל בן או בת מהמשפחה והקהילה על שטויות ממש. היום כבר יודעים לפסול לבוא לקהל השם מגיל אפס, בגנים כבר לא מקבלים ודוחים מגיל שנתיים. והישיבות דוחים את בני ה13 שבמקום לקבל את פניהם בלפידים עם חופה כמו כלפי ספר תורה חדש דוחים אותם על מה ? על כשרון טבעי כן ולא או על אח או אחות שלא הולך בדיוק כפי שחמומי המוח חושבים שהם צריכים ללכת. ומהם = החוזרים בשאלה, צמח הלפידים למיניהם ורוב רובו של שונאי ורודפי החרדים בארץ ישראל.)

שמשה רבינו מנסה להציל אחד מחמש מזרע יעקב מהכחדה במצרים. הוא דורש לפני כניסה לארץ האבות = הירושה, "אמנה" ברית, ולא סתם ברית רק "ברית דמים" ששם כתוב הברכות והקללות קשורים זה בזה כמו שיצחק עשה ליעקב ולרבקה.

וזה לא מיסטיקה רק לוגיקה אלוהית פשוטה כפי שהבנו לאורך כל המאמר. ומה כתוב בברית דמים שמשה קורא מהכתב על פי חז"ל לבני ישראל בהר סיני ?! פרשת בהר וחלק גדול מפרשת בחוקתי. ואת אותו ספר מצאו בהמשך שמוזכר בתנ"ך. מה יש בפרשת בהר ובחוקתי ?!

את היסודות של המתודה = המצאת הקניין הקביל = שמיטה ויובל וכו' וכו' והתורה קושרת את הברכות והקללות ביחד כמו יצחק לעיל. כמובן איסור ע"ז ששם כנודע כל בני אנוש עבדים לישות הדמיונית שנקרא ריבון משטר ושוטר. ואת זה הסברנו כבר בבלוג הרבה פעמים.

הברית דמים הזה הוא לא עונש רק לוגיקה פשוטה כפי שהסברנו כאן.

סוף דבר

אני רוצה מכל חרדי לדבר השם שיסתכל במראה ויאמר: אני לא עשו אני לא מבזה את הבכורה?!

נו באמת ? אין לנו צביעות יותר גדולה מיזה. אנו רוצים את אליל הכסף ואליל הקניין של הריבון ולא את אלוהי ישראל שזה חלוקת הארץ ושמיטת כספים. אנו לא רוצים את חוקת משפט = ירושה. רוצים כמה שיותר יהודים ישכירו ממני דיור ואני היה מיליונר על חשבונם.

אנו נדבר עם אלוהי ישראל רק בשביל שישפיע על אליל הכסף והקניין לטובתינו.

שני סיפורים ונמשיך: התקשר אלי אחד מגאוני הדור מירושלים, לשאול בשלומי. ושאלתי אותו למה שאני מציע לאדם חירות פלוס הטבע = נחלה. אף אחד לא רוצה לקבל את זה ? אז תשמעו מה הגאון הירושלמי ענה לי: תרגע ר' ,,,, יקירי. אתה מכיר את סיפור הכפיות הארוכות של הגהינום ? – הוא שואל אותי. ואני עונה, לא  כי לא רציתי שיתאכזב. ובכן – מספר הגאון הירושלמי – עלה יהודי צדיק לגן עדן, ופתאום הוא אומר למלאך של הגן עדן: אני רוצה לראות את הגהינום. אוקיי המלאך לוקח אותו לגהינום. ופלא פלאים זה אותו דבר כמו הגן עדן. יש שם שלחן מלכים ואוכל כיד המלך וכלים מזהב וכו' וכו' בקיצור בדיוק כמו הגן עדן. אז היהודי שאול את המלאך אתה בטוח שזה הגהינום ? עונה לו המלאך: כן כן זה הגהינום. היהודי ניגש לשולחן ורואה שאף אחד לא אוכל. הוא ניגש לאחד מהם ושואל אותו למה אתה לא אוכל ? אתה לא רואה, הכפיות והמזלגות הן ארוכות מדי אי אפשר לאכול ככה – עונה הנשאל.

שואל אותו היהודי, אז אולי תאכיל את חבריך והוא יאכיל אותך. כלומר כולכם יכולים לאכול וליהנות מהגן עדן הזה עם זה שכל אחד יאכיל את חברו.

מה פתאום שאני יאכיל את חברי – זועק האיש בגהינום. וככה כל בני הגהינום זעקו אותו תשובה.

ובכן זה הגהינום לעומק. שזה אומר אפשר שזה יהיה גן עדן אם רק כל אחד יעזור לשני. אבל הם לא מסוגלים לעזור אחד לשני ולכן כולם בגהינום.

מסיים רבי  מורי. אם תציע לכל אחד לחוד נחלה, הוא יקבל את זה בכיף. אבל אם אתה מציע שכולם יקבלו נחלה ?! את זה אף אחד לא מסכים אפי' שהוא בעצמו מפסיד נחלה. מה ? ההוא גם יקבל חירות ונחלה ? לא בשום אופן לא. אבל רגע אתה גם מקבל. לא רוצה בשבילי ולא בשביל אף אחד.

זה נשמע ציני מאוד מה שהגאון אמר לי. אבל זה לאט לאט נכנס לי לראש. אנשים לא רוצים שתעזור לו אם זה עוזר כבר לכולם.

אני מציע חירות פלוס הטבע ונחלה לכל אחד, אני מציע חירות ממלכויות, אז למה לא רוצים לקחת את זה ? רבי מורי אומר כי אנחנו בגהינום. והגהינום נוצר מאנשים רשעים שלא מסוגלים לאכיל את חבריהם אפי' שהם בעצמם מתים מרעב.

הסיפור השני

יש תלמידי חכמים שאני תמיד מתקשר עליהם לבקש מקורות שברח לי מהזיכרון. הם בשבילי כמו מחשב עם תוכנת בר אילן או אוצר החכמה. לפעמים אי אפשר לחפש בתוכנה, למשל מהי המושג בתי עיר חומה מימות יהושע שאנו מכירים בהשאלה בהלכות מגילה. לא הצלחתי להיזכר המקור עצמו והמושג עצמו. התקשרתי לאחד מהם וההוא שמכיר את חשיבת רבותי לגבי מתודת התורה שאני מטיף כל הזמן, אחליט להתווכח עמי על הנושא כאן. וכמו תלמיד חכם קלסי שאני קורא להם חמורים נושאי ספרים. הוא מתחיל לצטט לי את חז"ל ואת הרמב"ם בהלכות נחלות וכו' וכו' בכדי לשלול את כל המתודה. הרי כפי שהסברתי לעיל שאין תורה חתוכה ויש שבעים פנים לתורה ויש מ"ט טעמים לכאן ולכאן. וכל זה נכון בתנאי שיודעים את המתודה ולא ח"ו להיות נבל בתורה.

אבל ההוא התעקש דווקא להיות נבל מארץ הנבלים. וכן לשחק את המשחק המלוכלך הזה. למשל אמר: שאם נפסק שמותר למכור נחלה עד שישים שנה ולא רק עד יובל, אז לכאורה מותר אפי' לאלף שנה או מיליון שנה העיקר לא לצמיתות. כלומר התורה לא רוצה לצמיתות אבל למיליון שנה עם תאריך, זה לא לצמיתות מבחינת התורה וההלכה.

מה חושב לעצמו החמור הזה ? שברית הדמים של בהר בחוקתי יקבלו כזה פילפול סרק והזוי ?! המציאות היא שהוא עני, צאצאיו עניים ונכדיו כבר יעבדו כל החודש רק בשביל לשלם על הזכות לישון בארץ ירושתם. מרוב עניות ניניו ידחו מקהל השם ויהפכו למה ? לא רוצה לקלל מצטער !!

אז מי איפה בא לו כזה פילפול סרק והזוי ?! התשובה כנ"ל אנו בגהינם !! לא לי ולא לצאצאי ולא לנכדי העיקר הוכחתי לך שתורת רבותיך הם לא נכונים.

תשימו לב שדברי הספורנו הקשים בדברים נאמר בדיוק על כאלה חמורים נושא ספרים. תראו שוב מה אומר הספורנו: (יד) ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל. שלא ישנו את מצות האל יתברך בפרט ענין המשפט. ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה כ"ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ". אמנם התוכחות עד יולך ה' אותך ואת מלכך היו בבית שני בימי אנטיוכס וזולתו עד שצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וגלה אחד מהם במצות פומפיא"ו לרומ"ה ומשם והלאה עד ונסחתם היו עד חרבן הבית על יד רומיים ומשם והלאה הם תוכחות בגלות נמשכות אליו. והתחיל בתוכחות באמרו
(טו) אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום: וזה בלי ספק כאשר הומרה שמירת מצות התורה במנהגים שונים וזולתם והוסג אחור משפט. וכן אחר שאמר יולך ה' אותך ואת מלכך שהוא החלק השני חזר ואמר כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחוקותיו אשר צוך כלומר "אבל שמרת מה שצוו או הנהיגו אחרים זולתו אשר לא כתורתו" כמו שספרו ז"ל (גטין) שלא היו תורמין ולא מעשרין והוצרכו לתקון יוחנן כ"ג ולגזור על הדמאי והיו נועלים דלת בפני לוין מפני השמטה והוצרך הלל לתקן פרוזבול ובטלו מי סוטה ועגלה ערופה וסנהדרין מרוב הפושעים בסוף בית שני באופן שבטל כל משפט כמו שספרו ז"ל שגברו בעלי זרוע כמו שהוא הענין היום עם כל גלותנו ושפלתנו, שרב הממון בפרט החיב בדין מואס את תורת האל יתברך ומשפטי פיהו. (ע"פ דברי הימים – א טז, יב), ומתאמץ על ידי גוים וערכאותיהם לעות אדם בריבו (ע"פ איכה ג, לו), ובכן ירדו לטמיון הם ונכסיהם ובאלה התבאר' סבת חורבן בית שני והתמדת חורבנו בהתמדת סבתו: (ספורנו דברים פרק כח יד)

נעזוב את החמורים נושא הספרים שהאבן עזרא אומר שיקבלו שכר והנה דבריו הנפלאים: ספר יסוד מורא לראב"ע שער א השער הראשון "יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם בדעת דברי המסורת וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר, והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם וישים לבו להתבונן טעמי הספרים כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעו שוא ועמל ורוח, והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר וכמה טורים בכל דף ודף וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאת מזור, והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי והוא לא יועיל למשי גם המשי לא יועילנו."

אבל ישאל אותי המשכיל מה ההסבר בחז"ל וברמב"ם שמותר לתת ירושה כמתנה למי שהאבא רוצה. הרי רק ירושה אסור אבל כמתנה מותר. כלומר רק החלפנו מילת ירושה למילת מתנה, ואבא יכול לתת את כל הונו לחבר טוב או לאיזה בית חולים.

התשובה היא פשוטה הרמב"ם כבר מדבר על גלות שלכולנו אין זכות אבות (נחלה בארץ ישראל), וכולנו חלק בחלוקת העבודה הכפייתית האנושית ותחת אליל הכסף והקניין האנושי. כפי שחז"ל אומרים  (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא) מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד, שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם וגו' א"כ לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

כלומר על פי התורה כל אדם בן חורין ולכן יש לו נחלה וקניין קביל כנ"ל. באומות בישויות הדמיוניות = ע"ז. כל אדם עבד בחלוקת העבודה ואליל הכסף מחלק לזה ומחסיר לזה = כולם תחת אליל הכסף והקניין באופן אקראי. לא רק עבדות רק גם אבדון אקראי כן או לא = מלחמות מחזוריות בין העמים ובתוך העמים.

"זכות אבות" אומרת שאתה בן חורין ויש לך נחלה. חלוקת העבודה שזה מועיל מאוד והאמצעי חליפין שזה הכסף. אתה הולך לשם בתנאים ברורים. שמיטת חובות שמיטה ויובל וכו' וכו'.

חז"ל בגלות אומרים שאם אין לנו כבר זכות אבות = נחלה בארץ ישראל ומשאבי הארץ ?! אז תעסוק במלאכה שזה אומר תהיה חלק בחלוקת העבודה האנושית של האומות. האלוהים אמר ללבן לא לפגוע ביעקב = האומות מכירים ביגיעת ועמל האדם = שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו.

חז"ל בגלות סומכים על ישרם של שכל האומות באין ברירה ומציעים לנו להיות חלק בחלוקת העבודה שלהם וזה כביכול "זכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד"

חז"ל מבינים להזהיר אותנו מחד סטריות. כלומר אם חלוקת העבודה שבט לוי מתפרנס ממי ? על פי התורה ברור ממי, הרי הם נותנים לנו את זכות האבות ולכן מגיע להם מעשר ותרומות ובית לישון וכו' וכו' אבל שהם לא נותנים לנו נחלה ואת קיום התורה כמו שצריך. אז למה לפרנס אותם ? ולכן אומרים ומזהירים חז"ל: למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

שאנו מגיעים להלכה למעשה בירושה בגלות, לכאורה היינו הולכים בחוקות הגויים הרי זה החוקים של עבדים בחלוקת העבודה האנושית. אם למשל מילטון פרידמן חושב שצריך לבטל את הירושה לגמרי ככה כל ילד ייוולד בלי הטבע ויהיה חייב להיות חלק בחלוקת העובדה = שוויון בשלילת הטבע מהאדם = נאו ליברליות. אז גם הלכה המודרני תהיה ככה שאין יותר ירושה, הכל הולך למולך למלכות. נוו זה אפשרי מבחינת ההלכה המודרני ?! הרמב"ם היה פוסק ככה ? זה הזוי לגמרי !! מה עוד שיש את הציבי לך ציונים שאנו חייבים בו. ולכן חז"ל והגאונים והראשונים ואחרונים היותר עמקניים, הבינו ללכת בין הטיפות שגם יהיה צדק תורני או לפחות על פי רוח הצדק התורני וגם לשמור על הציבי לך ציונים. והעיקר מכל כבר דניאל מציע את ה"צדקה". ככה שאם יהודי זכה אצל אליל הכסף על חשבון העמלים המקומיים ?! לפחות הוא יבין כתלמיד חכם שמבין אייך זכה בכסף שלא בצדק, ויחזיר את הכסף או את רובו  דרך צדקה להמונים.

זה מה שנקרא אנו היהודים והיהדות שורדים בקושי בגלות עם זה שיש לנו לפחות תלמידי חכמים ומנהיגי הדור משכילים ונבונים. ולכן מן הצדק להמשיך לפרנס אותם אפי' כנ"ל שאין שום חובה לכך כי התנאים הם לעסוק במלאכה, ולא?! האלוהים לא יעזור לך כאן. כפי שחז"ל אומרים לעיל: למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

אבל אנו חיים בדור מטומטם עם כאלה תלמידי חכמים (כמו הנ"ל הזה שחושב שמותר למכור נחלה לאלף שנה או מיליון שנה העיקר שלא יהיה לצמיתות כי יש לתורה איזה שריטה במוח עם המילה צמיתות לדעתו. והוא לוקח את ההלכה שהמילה מתנה מספיק לשלול את הירושה מהבנים כלומר אין חוקת משפט בירושה. האב אמר מתנה וזהו אין יותר לצאצאיו זכות אבות (הוא לא מבין מה שאני הסברתי שברמב"ם וחז"ל הולכים כאן בין הטיפות = בין חוקות הגויים לבין החוקה שלנו)), אז לא פלא שאנו כבר בארץ ישראל, בערים שאנו החרדים שולטים בהם מכוח הריבון, כלומר יש להם כוח ריבוני ממש. והנה במקום ללכת בין הטיפות ולאסור הפקעת מחירי הדיור ולאסור לבנות יחידות דיור ככה הממשלה והעיר יהיו חייבים לספק את הביקוש לדירות לכולם. החמורים משבט לוי למדו להרוויח דווקא מיזה שיש דווקא ג'ונגל במחירי הדיור ואז לוקחים משכנתאות = שאסור עקרונית מדאורייתא ומשלמים את המשכנתא מתרומות כי הם שבט לוי. וגם מרוויחים את משכורתם של הזוגות הצעירים = העמלים לשרוד את היום.

כלומר, אין לנו זכות אבות ולכן אנו עושים מה שחז"ל אומרים וזה לעסוק במלאכה וזה יהיה במקום זכות אבות. אבל חז"ל לא חלמו על הנבלים המודרניים שייקחו מהם את כל עמלם רק על הזכות לישון בכדור הארץ.

העסקונה הארצית לא עושה כלום למען הדיור כי שבט לוי דווקא מעוניין במצב הזה כי זה מכניס להם הון עתק.

מה עם הצדקה של דניאל שהציל אותנו לאורך כל הגלות ?!  תשימו לב, הצדקה צריכים בשביל בתי הכנסת והכוללים והישיבות שעושים סלקציה נאצית. בכל עיר חרדי עם שלטון חרדי יש יותר בתי כנסת ומוסדות מבתים לגור בהם. וכל בית כנסת צריך ארון קודש יקר ורהיטים יקרים וגם מבנה ענק לעשרה איש. בקיצור כל הצדקה לא יורד להמון היהודים, שעוד חייבים משכורת שלימה על הזכות לישון בכדור הארץ.

מה שהכי מטריף, אסור לך להיכנס לבית כנסת להשתין. או לשתות מים ורח"ל לעשות קפה רח"ל כי זה רק לכולל הפרטי. (אני מספר לכם עובדות ממש). אם על פי תקנת יהושע בחלוקת הארץ מותר לי להיכנס לבית הפרטי שלך ולהשתין. הנבלים האלה לא יתנו לך להשתין בבית כנסת כי זה שלהם של עשרה בני הקהילה. שכחתי את מכירת המקומות בבית כנסת. אתה רוצה רבונו של עולם להתפלל ואין לך מקום ציבורי יותר מבית כנסת. אז לא ולא אתה רוצה להתפלל ?! שלם דמי חבר ושלם על המקום. פתאום יש קניין פרטי במרחב הציבורי = הקדש.

ככה תעברו לכל קהילה וקהילה ותראו שאני לא מגזים, כל המצאת הצדקה של דניאל הולכת בעיקר למוסדות. להמונים מציעים גמ"חים והסכמים עם בנקים. אנו לא מרגישים כמה התרבות הקפיטליסטית החזירית המודרנית עמוק עמוק בנפשינו ואין כמעט שום השפעה תורנית עלינו וכל זה כי אנו חמורים נושא ספרים. זה לא שהתורה לא עומדת מול הקפיטליזם. היא עומדת בגבורה מול סדום ועמורה שהם היו חברה קפיטליסטית לכל דבר. והסוף ידוע.

מי שלא מבין לאן כל זה הולך, לא למד לעולם תורה אולי רק כחמור נושא ספרים. ואל דאגו ברית הדמים בוא תבוא. מה אתם חושבים שהברית בחורב הוא צחוק ?! אפשר להתפלפל עליו בפלפוליי סרק ?! כן אפשר ועשינו את זה לפני השואה והוליכו אותנו אחרי כבוד לתאי הגזים רח"ל.

נסיים עם תיאור המצב הראלי שלנו וניקח זוג צעיר שמתחיל את החיים התורני הלכה למעשה.

ההורים שלהם עשו בדיוק מה שחז"ל לעיל אומרים שאין זכות אבות, ועוסקים במלאכה. בעקבות הערים החרדיות שלא דאגו מראש למחירי דיור סבירים. אין להורים דרך לעזור להם. או לחליפין לתת להם כמה גרושים שהזוג מרוב טיפשות ייקחו משכנתא של כמעט תשעים אחוז של הדירה וקברו אתם חיים מראש עם תשלום של ארבע חמש אלף שקל, משכורת של הבת הזוג ועוד. ולכן הורה אחראי לא ייתן אפי' גרושים בכדי לא לפתות את הזוג להיכנס לכזה טירוף כבר בתחילת הדרך. ומהניסיון שלי הרבה מאוד שידוכים נסגרים היום בלי עזרה לקנות דירה רק עם כמה שנים דמי שכירות. וזה מתרבה מיום ליום.

הזוג מתחיל את החיים עם קצת עזרה לדמי שכירות לשבט לוי החזירים. והנה הזוג לא רוצה להכביד יותר על ההורים שכבר מתחתנים עוד בן או בת. ולכן מנסים לקיים את החז"ל הנ"ל לעסוק במלאכה. שני בני הזוג עובדים בחוץ בחלוקת העובדה ולא כפי שכתוב בכתובה היהודית שרק הבעל עובד בחוץ. אבל מה לעשות ? אין ברירה !! ובכן מה לומדים איזה מלאכה וכו' וכו'. כאן בא הטירוף הבא, שבט לוי לא כל כך מהר נותן להם לבחור איפה ללמוד ומה ללמוד. ויש בזה כל כך הרבה דעות לכאן ולכאן שבדיוק הזוג הזה נפל אצל משכיר משבט לוי דווקא קיצוני בתחום של לימוד מקצוע. ולכן שלזוג שלנו ב"ה נולד בת או בן למזל טוב וכבר עבר שנתיים וצריך בית ספר וחיידר, אותו שבט לוי הלך למוסדות להלשין על הזוג שהם למדו מקצוע איפה שלדעתו אסור.

הזוג הזה בעקבות שעובדים בחוץ הם צריכים כפי שנפסק בהלכה לצאת כבנות מלכים כלומר על פי האופנה לפחות. לא "לא צנוע" ח"ו, רק לפי מה שמכובד בחוץ הנורמטיבי, אבל המשכיר או שכנו משבט לוי לא מכיר את החוץ וחושב שזה לא ראוי על פי דת יהודית ועל פי מוחו הקודר מרוב טמטום. ואז יש לו ממש מלחמת השם ללכת למוסדות ולזעוק שאסור לקבל את הילדה או הבן בגן הילדים, רח"ל הוא עוד יקלקל את שאר הילדים.

אז נסכם שהגלות של הדור הצעיר זה לא הגלות של אבותינו אצל הגויים, ולא הגלות שלנו אצל היהודים החילונים והלאומניים, הם כבר בגלות אצל החרדים לדבר השם אצל שבט לוי עצמו.

לאן זה יכול ללכת מכאן ? השואה כבר נשמעת קטן עלינו.

לסיום:

אם כל הביקורות והקטרוג שלי רח"ל, ובלי להחניף לעצמינו אני לא הייתי מחליף את המשפחה החרדית ואת הקהילה החרדית מכל סוג והגוונים שהציבור החרדי מורכב, לשום משפחה אחרת אצל היהודים וק"ו אצל האומות. לא כי לא תימצא אצל כולם משפחות טובות כמו שלנו. ימצא ועוד אייך ובאחריות. אבל ברמה הפשוט והשטחי של המוסר והערכים האנושיים. כלומר אפי ברמה הזו אני לא הייתי מחליף את המשפחה החרדית.

אבל מה לעשות שהתורה דורשת מאתנו יותר משטחיות בערכים ומוסר. ואני בהחלט חושב שכולנו ברובינו שוגגים וככה לדעתי גם באומות היותר מתוקנות. שוגגים אפשר באומות ואצל תינוקות שנשבו. שוגגים אצל תלמידי חכמים זה כבר קרוב למיזיד.

ולכן שפתאום מגיע שואה כמו השואה באירופה, מן הצדק שאף תלמיד חכם יהיה מופתע כלומר הוא היה חייב לדעת את זה שהוא יבוא ועוד אייך שיבוא, הברית בחורב זה לא צחוק ובוודאי לא מיסטיקה. אין מצב שמה שלחפץ חיים היה ידוע מראש ומה שר' אלחנן ראה ואפי' אמר מראש, לא היה ידוע לתלמידי החכמים האמיתיים.

כלומר הרוע הוא בנלי. בשטחיות לא מבינים אייך זה אפשרי והשטחיים מפילים את האחריות למקרה או הופכים את האלוהים לאכזר רח"ל. ואף אחד לא מתעורר למנוע את הרוע הבנלי הבא שיבוא עלינו ועל כל העולם. במקום זה הלאומניות צמח ועוד חושבים שזה יציל אותנו מהרוע הבנלי.

רק לטוב יש עומק ניבא ולא ידעה מה ניבא חנה ארנדט הנביאה היהודיה המודרנית. לתורה יש עומק שהברית בחורב קושר אותה עם הרוע הבנלי. כלומר שאדם בוחר לא לחשוב ולא להשתמש עם שכלו האלוהי שקיבל בחינם ולא מתעמק בתורה, הוא בהכרח מביא את הרוע הבנלי. ולא מבין שהוא זה שהביא על עצמו ועל כל קהל השם את הבנליות של הרוע. אי אפשר לברוח מיזה ולא יעזור שום פילפולי סרק למיניהם. הרוע הבנלי בוא תבוא רח"ל.

חז"ל אומרים שכל הצרות והסבל של האומות התחילו מאז נמרוד זה שהמציא את הכיבוש במקום את הקניין הקביל של תורה. ועשה את זה עם המצאת הישויות הדמיוניות = ע"ז. כל הטוב שיש לבני ישראל מתחיל מאברהם אבינו שמרד בנמרוד ושחרר את האדם מעבדות המלכויות והחזיר את תורת אדם ותורת נח ובניו לזרעו עד עולם. ואחריו משה והברית בחורב. כל זה יכול למנוע את הרוע הבנלי גם מהאומות וגם מאתנו.

אני מתבייש וכואב לי הלב שדווקא אישה יהודיה מתבוללת הגיע מכוח עצמה להבין את הבנליות של הרוע ובעיקר להבין שרק לטוב יש עומק. בזמן שזה פתוח לכל לומד תורה וחז"ל הקדושים.

אני שמח בשבילה וחושב שמגיע לה כי באמת מסרה את נפשה אחרי המלחמה למען היהודים והיהדות אפי' שהיא הייתה מתבוללת. מצד שני ראתה בתקומה של הלאומניות אסון בדיוק כמו שאנו החרדים לדבר השם ראו את זה. כלומר זה גם מראה על דאגתה האמתית ליהודים בארץ ישראל, שלא תבוא עליהם שוב מה שקרה באירופה.

אבל זה מעורר בי כעס רב כלפינו הלומדים תורה מאז היוולדינו. אייך לא ראינו את השואה מגיע ? זה כתוב בדם בברית בחורב. וזה לוגיקה פשוטה שלא מצריך הרבה הבנה אם רק נלמד נכון את התורה. אייך לעזאזל חנה ארנדט מגיע לזה ואנו עוד חולמים שהשואה זה משהו שאין לו הסבר. וממשיכים כדאשתקד. שהאומות נוהגים ככה אפשר לומר שזה מנמרוד כפי שחז"ל אומרים שעצם המצאת העבדות למלכויות ולישויות הדמיוניות ועצם שיעבוד האדם תחת אליל הכסף והקניין, תביא להם את הרוע הבנלי (את זה מבינים היום כל הכלכלניים העמקנים שבכל האומות). אבל שזה חוזר עלינו היהודים שיודעים טוב טוב מה צריך לעשות וזה כתוב בדם בברית הדמים שבחורב, זה כבר לא נסלח, אפי' שאני לא רוצה לקטרג כי ידוע שהאלוהים לא אוהב שמקטרגים על בניו. כלומר אני לא רוצה לקטרג רח"ל ומצד שני לא רוצה לכבוש את הנבואה שנכתב לדורות. ואם לא נתקן לריק אמרתי את דברי ונשארתי רק עם הקטרוג כמו שהאלהים בעצמו אומר לריק הכיתי את בני.

לעזאזל בואו נתעורר כבר וככה גם נלמד את האומות תורה מהי, כי בסוף כל סוף אנו קשורים בהם על ידי ברכת יצחק כנ"ל.

מי ייתן שנפנים את התוכחה, את הברכות והקללות שירדו לעולם קשורים ביחד כפי שחז"ל אומרים. ונזכה לגאולה במהרה בימינו אמן ואמן. אבל עד אז יש הרבה מאוד מה לעשות כמו להפסיק את הסלקציה במוסדות, לפעול למען דיור לכל זוג ומשפחה. לדאוג באמת לכל בן ובת לשידוך. להחזיר את הצדקה של דניאל להמונים. לא צריכים כל כך הרבה בתי כנסת בכל מטר בעיר. בית למשפחה אחת בישראל שווה יותר מאלף בתי כנסיות. מי שלא מבין את זה לא למד תורה מעולם. או למד כחמור נושא ספרים.

לא תאמינו אבל כתבתי רק רבע מה שרציתי לכתוב, אבל התעורר בי הבעיה של הקטרוג על בניו של האלוהים. אפשר לעיין בבלוג בעוד מאמרי ביקורות להבין אולי את יתר דברי שרציתי לכתוב כאן.

כותב בצער רב

Max maxmen

מאמר המשך למאמר כאן בשם: "לוחת אבן = דרך לימוד התורה" – לחייו קשים כאבן = להיות לו עזות לשאול טעמי תורה (בעלי התוספות)

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“ויבז עשו את הבכורה”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s