מה הקשר בין תכלת לכלכלה – ההסבר העמוק למה אין יותר צורך בתכלת.

מה הקשר בין תכלת לכלכלה – ההסבר העמוק למה אין יותר צורך בתכלת.

למה הפסיקו ללבוש תכלת? זה אמור להטריף כל אחד, הרי זה מצווה מדאורייתא. כל מה ששמענו עד היום לא מספק. הביא לכם את הטיעון המרכזי שטוענת שבזמן רומי בבית שני הם רצו מונופול על התכלת שלהם. כלומר עניין כלכלי גרידה של האימפריה השלטת. כמו שטראמפ אמר: America first = אמריקה קודם. כלומר הרומאים דאגו לאזרחים שלהם ונתנו להם מונופול על צבע התכלת. אז מה בדיוק הבעיה? אסור לקנות מרומאים תכלת? אומרים שהתכלת הרומי היה יקר. אבל זה גם לא מספק הרי רציונלית הרומאים מפסידים קונים אז מה יש להם מהגזירה והמונופול? כלומר אם הרומאים רואים שלא קונים אז לא הרוויחו כלום אם מתחילה האיסור היה בכדי לפרנס את רומי. ולכן לדעתי הם לא היו חלמאים וידעו שאם התכלת שלהם יהיה יקר, אף אחד לא יקנה מהם. בקיצור העשירים בוודאי יכלו לקנות תכלת מהרומאים. בכל אופן זה לא מספק התשובה הזו, כי אימפריות קמות ונכחדות ומצוות התורה נשארים לנצח, ככה שאם היה גזירה, אחרי שבוטל הגזירה חוזרים למצוות ויש לנו אלפי דוגמאות בהיסטוריה שלנו. גזרו על החודש ועל המילה על מקוואות ועל התורה עצמה ומה?

ולכן תמיד שאנו חושבים על דברים דומים כמו ביטול מצוות התכלת, למשל ביטול הקרבנות שאפשר סוגים של קורבנות להקריב גם ביום הזה, אנו בעקשנות טוענים שזה לא מקרי אלא מכוון מצד החכמים. כלומר החכמים במקרה שלנו הם אלה שביטלו את מצוות תכלת בדיוק כמו שאר הדברים. הסביבה והאימפריות וכל סיבה אחרת (כמו הטיעון שלא יודעים איך עושים את תכלת. זה נשמע – מחילה, הזוי לגמרי, הרי מה משנה אייך עושים וממה עושים צבע תכלת אם התורה רוצה את הצבע, האם התורה אומרה איך?! צריך צבע תכלת אז מה זה משנה שזה מחילזון או כל דרך אחרת, העיקר זה הצבע תכלת) לא מספקת ליהודי לבטל פסיק ממצוות התורה. ביטול מצווה באים תמיד מהחכמים עצמם. יכול להיות שהחכמים חיכו להזדמנות והרומאים סיפקו להם את ההזדמנות. אבל בשום פנים ואופן זה לא מגיע כי הרומאים וכו' אלא החכמים לא רצו יותר במצווה ושאלת המיליון דולר היא למה? למה החכמים לא רצו או לא ראו יותר צורך במצוות תכלת?

אף פעם אנו לא מחפשים טעם, כלומר מספיק לנו השקפתית להבין שהחכמים החליטו וזה לא מקרי רח"ל, ולכן אין טעם לחזור למצוות מהסוגים האלה. אבל שעליתי אתמול לרגל אצל אחד מרבותי המובהקים, מישהו עלה את נושא התכלת ושאל את רבי מורי למה הוא לא לובש תכלת. רבי מורי עונה לו כי החכמים ביטלו את התכלת. ואני לקנטר שאלתי למה? למה החכמים ביטלו את מצוות תכלת. ידעתי את ההשקפה של רבי מורי שאין דבר כזה מקרה בביטול מצוות. אבל ידעתי גם שאין ידוע לנו הטעם למה ביטלו את התכלת ולכן משום שמחת החג ולאתגר את החבריה ואת רבי מורי, שאלתי למה? ולהפתעתי רבי  מורי מוציא לי מסכת מגילה ומרמז לי למה. (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד א) "אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות – ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר [עמים הר יקראו]… ושפני טמוני חול. תני רב יוסף: שפני – זה חלזון, טמוני – זו טרית, חול – זו זכוכית לבנה. אמר לפניו: רבונו של עולם מי מודיעני? אמר לו: שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך: כל הנוטל ממך בלא דמים – אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום."

למעשה המקור הוא הספרי במדרשי ההלכה בפרשת וזאת הברכה: (ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנד) "לפי ששבטו של זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון אמר לו לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו סימן יהא בידך שכל מי שגונבך לא יהא בפרגמטיא שלו כלום"

החבריה לא הבינו מה רבי מורי רוצה, אבל אני הבנתי טוב טוב מה רבי מורי רוצה לרמוז כאן ואני הולך לגלות את זה בפניכם ובפני כל עם ועדה בפוסט שלי כאן.

ובכן כנודע כל מצוות התורה יש לו קשר אחד לשני כלומר יש מתודה של תורה שזה בעצם החוקה שלנו, שממנו יוצאות כל המצוות הפרטניות. יש מצוות שהם ממש הבסיס של תורה, הם ראשוניים בסיסיים שבלעדיהם אין תורה כמו חוקי המשפחה ברית מילה ולוח שנה ארץ ישראל וכו', ויש מצוות פרקטיות כמו מצוות המשכן ובית המקדש והקרבנות שהגיעו אחרי מעשה העגל. ויש מצוות שהם מבחינת התפרנסו זה מזה ומצוות תכלת שייכת למצוות האלה ששייכות להתפרנסו זה מזה. זה מה שרבי מורי רוצה להוכיח כאן. ואני הרחיב להסביר את זה בטוב טעם ותחזיקו לי אצבעות.

כאמור מצוות ארץ ישראל הם מהמצוות הבסיסיות שבלעדיו אין תורה אלה מבחינת והציבי לך ציונים. מה כל כך חשוב מצוות ארץ ישראל, על כך כבר דיברנו הרבה כאן. ואני אחזור על זה בקצרה ממש.

כנודע אין מצוות התורה כי ככה זה. אם התורה אוסרת לגנוב או לנאוף או לרצוח, התורה הקדימה קודם לדאוג שלכל בחור יהיה אישה ולכל אדם יהיה קניין פרטי, רק אז אפשר לצוות על לא תנאף ולא תגנוב ואפי' על לא תרצח. בכדי שתתאפשר לזכות לאישה בשבילך לעולמים, כלומר שהקידושין יהיה קביל על פי התורה, אתה חייב להבטיח שאף אחד לא ניזוק מכך. והתורה מסתמכת על כך שיש שוויון בין נקבות לזכרים ככה שיש לכל אחד אישה. במעשה הבריאה חז"ל מספרים שהרצח הראשון היה על קניין אישה ויש חז"ל שמפרשים את הרצח על קיין בטבע. כלומר סיפור הרצח על פי חז"ל משמש לקניין, או קניין אישה או קניין בטבע.

ובכן כמו בקניין אישה קבילות הקניין תלוי ביכולת של כל אדם להשיג לעצמו אישה (ולכן מצד ההלכה היא חובה של ההורים, כי ההורים הביאו אותו בכפיה לעולם אפי' שנמנו וגמרו שלא טוב לו שנברא, ולכן אם ההורים רוצים שלא ינאף, הם חייבים לחתן אותו. ועל פי חז"ל גם כלל הציבור חייבים לדאוג לכל אחד ואחד לשידוך, כלומר חברתית ציבורית החובה היא על כל אחד ואחד לדאוג שלכל בן יהיה אישה. לעומק על פי חז"ל והתורה אין הקידושין שלנו קבילים אם יש מישהו בקהילה שאין לו אישה אלא אם כן הוא בעצמו לא רוצה להתחתן), ככה קניין בטבע הקניין קביל אלא אם לכל אחד יש קניין פרטי. אחרת הוא לא מצווה בלאו של לא תגנוב ואפי' לא בלאו של לא תרצח. הרי בעלי הקניינים מונעים ממנו את הטבע והוא הולך למות מרעב רק בגלל הלאו הלא קביל שנקרא לא תגנוב ולא תרצח.

נשים לב שבאמת רק אחרי שהשופט נוח המציא את הקניין הפרטי על ידי חולקת הארצות והמצאת הירושה ככה שכל אדם נולד עם קניין פרטי על ידי ירושה (ואין ירושה אלא אם מקיימים את חוקי המשפחה של תורת אדם הראשון, כלומר תורת נח הוא המשך של תורת אדם הראשון ומסתמכת עליו בדיוק כמו תורת האבות בהמשך ותורת משה עצמו בהמשך מסתמכים על תורות קודמיהם וכן עד סוף כל הדורות), רק אז התורה מצווה על לא תרצח ועל הסמכות האנושית לשפוט אדם על רצח. עד אז הקב"ה עצמו לא מעניש את קין על הרצח והוריו לא מענישים את קין על הרצח. כלומר עד אז אין סמכות לבני אנוש לשפוט אדם על רצח. ולא רק רצח רק כל הדינים מומצאים מאז חלוקת הארצות כלומר אפי' המצאת המושג משפט ושיפוט וצדק הומצאה אלא בזמן נח וזה לעומק שבע מצוות בני נח = תורת נח.

שמשה רבינו הולך להוציא את בני ישראל ממצרים למה עם כל הניסים שלו מול מצרים, הוא לא כובש את מצרים עצמו והיא תהיה לנו לארץ לעד? התשובה כדלעיל שאין קניין על ידי כיבוש והפקר אלא על ידי חלוקת הארצות, ואנו יורשים של שם בן נח ולכן אנו חוזרים לארץ ירושתינו. אפי' כיבוש משה רבינו = נחלת ראובן וגד וחצי שבט מנשה, לא מביאים ביכורים כי זה לא ירושתינו מירושת אבות. כלומר תמיד קניין בתורה קביל אלא בחלוקת הארץ. וכמובן עשרת התקנות של יהושע בחלוקת הארץ אחרי כיבוש יהושע. זה התנאים של התורה לעצם קבילות הקניין הפרטי והציבורי = משאבי הארץ. ואמרנו כבר שאם לא מקוים התנאי הזה, כל קניין הוא לא קביל כמו במקרה קניין אישה. בגלות דניאל ממציא את הצדקה ולכן יש את החובה לשמור על הלאווים של לא תגנוב וכו' כי אם חברתית אנו נותנים צדקה, אתה לא עומד למות מרעב, אם הציבור נותנים צדקה. אחרי שנבוכדנצר כפה את המטבע הבלעדית שלו כאמצעי חליפין אנושי שזה הגורם לכינוס ההון אצל יחידים על חשבון כל העמלים בחלוקת העבודה החברתית, דניאל מציע לאלה שהמטבע מתכנסת אצלם, לתת צדקה, אחרת החברה כולה תכנס לאנרכיה ואנדרלמוסיה ככה שגם העשיר יישאר ערום מכל כמו שהיה בשואה רח"ל. אבל הצעת דניאל היא אלא מצווה פרקטית, כלומר זה לא באמת פותר את בעיות קבילות הקניין. ולכן באמת בגלות אין ליהודי לעומק קניין, תמיד אפשר שהגויים ישללו ממנו את קניינו כמו שהיה בשואה. אפי' בארץ ישראל אין ליהודי קניין כי תמיד יש לנו מלחמות עם השכנים ואנו מחזירים שטחים ומגרשים את אחינו אנו מבתיהם למען השלום עם השכנים. כלומר כל זמן שלא מחלקים את הארץ על פי התורה, אין לנו באמת את ארץ ישראל.

נסכם את עניין הקניין ונאמר שכל התורה מאז שבע מצוות בני נח, מתחיל קודם כל מחלוקת הארצות, כלומר קודם חייב שכל אדם נולד עם קניין פרטי ועם זכות שווה במשאבי הארץ כפי שתקנות יהושע דורשת. ורק אז אפשר לדורש ממנו לקיים את הצווים כמו לא תגנוב ולא תרצח ושאר הדינים בין אדם לחברו. ורק אז אפשר לחשוב על סמכות אנושית לשפוט על אי צדק. כלומר המצאת המושג "משפט" האנושית מתחילה בדיוק בהמצאת הקניין הפרטי עם חלוקת הארצות בגורל על ידי השופט הראשון בהיסטוריה שזה היה נח התנכי.

ולכן שיהושע מחלק את ארץ ישראל בגורל, כל שבט מקבל פיסת אדמה במקרה\בגורל שאפשר שהיא טובה ואפשר שהיא לא טובה כמו שטענו שבט זבולון. חז"ל במקום אחר אומרים שחלוקת יהושע לא יצא צדק בלשון נקיה, אבל לעתיד, אומרים חז"ל נחלק את הארץ יותר בצדק (והם מכוונים לחלוקה החדשה של יחזקאל שבא לפתור הרבה בעיות שהיו בחלוקה של יהושע). האומנם זה אפשרי לחלק את הארץ בצורה שלכל אחד יהיה פרנסה? לכאורה עשרת תקנות יהושע שמחלקת את משאבי הארץ בשווה לכולם, אפשר לפרנס את כולם, כלומר כל אחד יכול להתפרנס ממשאבי הארץ. אבל זה טרחה גדולה שאנשים ילכו למשאבי הטבע ולהתפרנס מהם. אתה צריך שהכל יהיה בתוך הנחלה הפרטית שלך. על דרך ולא יצטרכו זה לזה ולא לעם אחר.

וכאן בא הגאונות הכלכלית של התורה. מהי לעומק צמיחה כלכלית? ביקוש והיצע!! העולם המודרני הלא נבון והלא משכיל, משאיר את הביקוש למקרה (לא נכון, כלפי ביקוש הבסיס לחיי האדם כמו מים לחם דיור חשמל, הם שוללים מראש בכדי ליצור עבדות\ביקוש. הגדיל מילטון פרידמן לטעון שצריך גם לשלול את הירושה ככה יהיה שוויון בשלילת הטבע מכל נולד ככה מבוטחת לנו עבדות האדם לטייקונים ולבנקים. אבל אני מדבר על שאר הביקושים שהאומות משאירים את זה למקרה), כלומר מה מבקש האדם במודרנה? מציעים לו משהו חדש יותר אופנה חדשה יותר מכונית חדשה יותר וכו' וכו' וכו'. התורה והיהדות עשה משהו גאוני וזה להמציא ביקושים מכוח התורה. כלומר לכל מצווה באים גם ביקושים כמו שבת וחג ומצוות החגים וכו' וכו' ואז הציבור מרוויח בכפלים, גם מצוות וגם פרנסה ועל הדרך עבודת השם רוחנית, פלוס חיי נצח של הפרט לדורי דורות והעיקר הוא מקבל את חירותו האבסולוטית מכל משטר ושרלטן.

ובכן שבט זבולון מקבלים בגורל את חוף הים ומה הם יכולים לעשות עם מים מלוחים וחול ים?! והם מתלוננים להקב"ה ואמרים: רבונו של עולם! לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות – ולי נתת ימים ונהרות. או במקור בספרי: רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון.

הקב"ה ענו לו, אני מצווה על מצוות תכלת ויהיה לך הרבה פרנסה. המקור: אמר לו לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון.  כלומר הקב"ה בכוונה דורש את מצוות תכלת בכדי לפרנס את שבט זבולון. מכאן לעומק מקור הצבע כן היה קריטית, כלומר החכמים שמחפשים דווקא את האייך עשו תכלת ולא רק את הצבע, יודעים לעומק שהמצווה במקור היה דווקא חילזון שנמצא בנחלת זבולון. הרי הקב"ה אומר לזבולון לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון. אבל זבולון הוא חכם ויודע שכל משאבי הארץ שייכים לכולם בשווה על פי תקנת יהושע, אז למה שבני ישראל יקנו אצלי תכלת אם הם יכולים לקחת בעצמם חילזון מהחוף?! ולכן הוא שואל את הקב"ה: מי מודיעני? כלומר מי יאמר לבני ישראל שהם צריכים לקנות דווקא אצלי? אומר לו הקב"ה: שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך: כל הנוטל ממך בלא דמים – אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום.

מה אומר הקב"ה לזבולון לעומק על פי חז"ל? ובכן נצטרך להרחיב להסביר מה עומק מצוות מעשרות וקרבנות. ובכן אדם סמית אבי אבות הכלכלה המודרנית אומר שחובה על החברה כולה לפרנס את פילוסופי החברה. וזה למה? כי כל קיומו של האדם שהוא לא קוף בג'ונגל, בא מהפילוסופים, כמו אדם הראשון שהמציא את חוקי המשפחה ולכן יש לנו אבא, אחרת אין לנו יכולת לדעת מי האבא. ובלי המצאת היום והלילה והשבוע אין לנו אפי' את הגרעין החברתי כמו המשפחה וקל וחומר אין לנו חברה וכלכלה. הרי כל אחד ישן מתי שהשני ער וכו' וכו'. ואחריו נח כנ"ל שהמציא את החקלאות והקניין והירושה שמושתת על חוקי המשפחה של תורת אדם כנ"ל. בקיצור כל מהות האנושיות של האדם מול הקוף בג'ונגל בא מהפילוסופים שבכל דור ודור. הם ממציאים את הערכים ואת המוסר והצדק והמשפט וכו' וכו'. ואם הפילוסופים יצטרכו לעבוד בחלוקת העבודה או בנחלתם, מתי יעסקו בפילוסופיה? ולכן אפי' אדם סמית אבי אבות הכלכלה המודרנית שיש שטוענים שהיה אנוכי מושבע (שזה לא נכון כמובן והוכחתי את זה בפוסט האם קיים מוסר במהותו ? (אדם סמית)) וכל אחד מקבל על פי עמלו והיד הנעלמת ידאג שיהיה לכולם פרנסה, כאן אדם סמית לא סומך על היד הנעלמת ואומר שחייבים לפרנס אותם בחינם. כלומר כאן אדם סמית טען שכן צריך לפרנס את הפילוסופים בחינם, שזה לעומק לא בחינם, הרי הם מעצם המצאת הזכויות הפילוסופיות שלהם, נותנים לעשירים את ההגנה מפני גנבים ושודדים, כי הם מקיימים את המושג משפט וצדק ונותנים סמכות אנושית לעשות משפט וצדק ואפי' סמכות להעניש.

יעקב אבינו הבין את זה לעומק, ולכן הוא מבטיח בחלום הסולם לתרום את הבכור להיות הפילוסוף של המשפחה, וככה כל שאר האחים נותנים לו מעשרות = מפרנסים אותו.

בזמן חטא העגל שבני ישראל רצו לאומניות במקום חופש הפרט ונצחיותו, והבכורים שתפו פעולה עמם, אז משה רבינו בצדק אמר לבכורים בשביל מה צריכים אותכם הבכורים, הרי הבכור בא להבטיח את זכויות הפרט והמשפחה שלו, ואם אתם רוצים לאום?! נעשה מה שכל לאום עושה, הוא בוחר את הראויים ולא נציג כל משפחה ומשפחה. בקיצור משה בוחר בשבט שלו שבט לוי שהיו ראויים כי דבקו בחירות הפרט ולא היו שותפים בחטא הלאומניות, חטא העגל. ומאז פרנסת הפילוסופים קורה חוץ מתרומות ומעשרות גם עם קרבנות = שם יזבחו זבחי צדק.

הווה אומר כל בני ישראל יודעים בשביל מה הקרבנות כי הקרבנות עושים צדק, כי אין לשבט לוי נחלה והם מתפרנסים אלא מהציבור על ידי הקרבנות וזה הסימן שהקב"ה אומר לזבולון: שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך: כל הנוטל ממך בלא דמים – אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום. כלומר בדיוק כמו שמבינים שבלי הקרבנות תרומות ומעשרות לשבט לוי אין חברה ואין צדק בחברה ואנו הולכים לאנרכיה ואנדרלמוסיה אנושית\חברתית, כי לא יהיה פילוסופים בחברה, ככה בני ישראל יבינו שבלי לקנות ממך חילזון גם קניינם = נחלות שאר השבטים, לא קבילים. במילא יכנסו לאנרכיה ואנדרלמוסיה ואינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום. כמו שהיה בשואה רח"ל.  כלומר בני ישראל מספיק נבונים להבין שאפי' שיש להם זכות במשאב הטבעי שנמצא בים בחלקת זבולון, בעקבות תקנת יהושע, בכל זאת מבינים שאם ייקחו בחינם מנחלת זבולון, גם הביזנס שלהם לא יהיה שווה כלום. כי ההתפרנסו זה מזה, זה אינטרס אישי של כל אחד ואחד בחברה. (על פי החז"ל הזה יש להקב"ה אימון בהשכלת האדם בהשכלת בני ישראל עד כדי כך שהוא משכנע את זבולון שבני ישראל יקנו דווקא אצלו ולא ינצלו את תקנת יהושע וייקחו חלזונות מהים שהיא משאב ששייכת לכולם. לכו לספר להקב"ה מה קורה היום שיהודים יראי שמים משקיעים בנדל"ן וגוזלים מאחיהם היהודים, מי הזוגות הצעירים, את כל פרנסתם על הזכות לישון בארץ ירושתם).

לסיכום:

לפי החז"ל הזה מצוות תכלת ודווקא תכלת מחלזוניים ודווקא חלזוניים וצבע שקונים משבט זבולון, באים לפרנס את שבט זבולון שהגרילו נחלה שלא נותנת לשבט כלום. מה יעשו עם מים מלוחים וחול ים?! מאז גלות השבטים בחורבן בית ראשון, אין כבר רלוונטיות למצוות תכלת. ואין כאן אפי' והציבי לך ציונים כי שבט זבולון לא נוחלים יותר את החוף על פי חלוקת יחזקאל. כלומר חלוקת יחזקאל בא לפתור הרבה מאוד בעיות שנוצרו מחלוקת יהושע, כמו המקרה שלנו כאן כלומר גם את בעיית שבט זבולון יחזקאל פותר, שאף שבט לא נוחל את הים אלא כל שבט מקבל נחלה לרוחב כל הארץ. ראו במפות של חלוקת יחזקאל.

לאור כל זה שאין אפי' והציבי לך ציונים כלפי מצוות תכלת, החכמים לעומק ביטלו את המצוות בזה שפשוט לא חיפשו אחריו, ולא אמרו שצריך להשתדל להשיג את זה בדמים, כמו בשאר המצוות שיש חובה בשביל מצוות להוציא הרבה דמים. כלומר לומר שהיה יקר, לא עוזר לנו כאן. הם פשוט היו חכמים ונבונים וידעו שהמצווה הזו לא רלוונטית יותר. והחז"ל במגילה ובספרי ועוד, הם ההוכחה שהם ידעו את עומק המצוות וידעו שאין יותר צורך בכך.

לסיום: השקפתית כל המאמר הזה מוכיח שוב ושוב לחוכמולוגים למיניהם שהגר"א בסיפור השום בליל שבת צדק לגמרי: מעשה שהגיעו תלמידים להתארח אצל הגר"א בשבת, בליל שבת הגר"א שאל את תלמידיו: איפה השום? התלמידים המתחכמים ענו שהנשים לא עמנו ולכן לא צריך שום. ענה הגר"א בכעס, מי אמר לכם ששום בליל שבת הוא בגלל סיבה אחת, אולי יש עוד סיבות?

כלומר יש כל מיני חכמולוגים שחושבים תמיד שהם הולכים לגלות את אמריקה. עד ימינו כל החכמים לא היו מספיק חכמים וחברמנים להשיג לנו תכלת. אנו הדור שלנו מזה חכמים, ולכן הנה לנו תכלת כשר וטהור אחרי שחקרנו ועמלנו מה שכל הדורות לא יכלו לעשות, אנו עשינו ומגיע לנו מחיאות כפיים. אז זהו שלא. לא צריך תכלת והיא לא רלוונטית לנו היום בשום דרך. כל זה השקפתית גורמת לנו להיות קצת צנועים וענווים מול חכמינו שבכל הדורות.

נ. ב. עליה לרגל אצל רבי מורי בחג הביא לנו השראה לכתוב כמה מאמרים כמו זה. ואני בעזרת השם עוד יפרסם את זה בהמשך. היה אצל רבי מורי אש אש שכל ציפור שעבר מעל, נשרף רח"ל.

בברכה

Max maxmen

<span dir=rtl>2תגובות ל‘מה הקשר בין תכלת לכלכלה – ההסבר העמוק למה אין יותר צורך בתכלת.’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s