וכתב לו את "משנה" התורה הזאת – תורה עתידה,הראוי,העשוי להשתנות (חז"ל)

וכתב לו את "משנה" התורה הזאת – תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות (חז"ל)

מוקדש לרבי מורי היקר

וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם: (דברים פרק יז יח)

וכתב לו את "משנה" התורה הזאת – תורה העתידה\הראוי\העשוי להשתנות (חז"לים לרוב וכל אחד מהם בצורה אחרת, אחת אומרת "שעתידה להשתנות" (ספרי בדברים ובתוספתא). אחת אומרת "העשוי להשתנות" (ירושלמי במגילה). ואחת אומרת "הראוי להשתנות" (בבלי בסנהדרין). ראו גם במדרשים יש את כל הלשונות האלה)

רקע

אחת מרבותי היקרים התפלסף עמי האם במקורות עסקו במה שנקרא חקר המקרא. ואני מסכים עמו שלא עסקו באופן המחקר של המבקרים הזרים, כאילו היה איזה קנוניה רח"ל וזיפו וכו' וכו'. אבל במקורות היו מודעים ועוד איך, לכל מה שהמחקר של מבקרי המקרא מדברים עליו. כלומר עסקו ועוד איך ממה שעולה מתוך המקרא. רואים את זה בחז"ל על כל שעל ושעל ובגאונים ובראשונים ובאחרונים ובאחרוני האחרונים. יותר מיזה, מעצם שנזהרו כל כך בפרושים מראה שהיו מודעים ועוד איך למה שקורה. רבי מורי גם התווכח עמי על התזה הנודע שרוב מפרשי המקרא הסתירו את רוב דבריהם בין השורות. וגם חז"ל ואפי' המקרא בעצמה עשתה את זה. כלומר טענתי היא שעקרונית תמיד תורת ישראל לא כותבים ברור מסיבות מובנות. מי לנו יותר מדברי חז"ל שאומרים בגלל שהתורה פעם כן נתנה טעם לכמה מצוות כשל בהם החכם מכל האדם שלמה המלך. כלומר חז"ל אומרים כאן שכל טעמיה של התורה נסתרים.

ובכדי להכריע את הוויכוח לקחתי משפט אחד מפרשת השבוע – שופטים, ונעקוב אחרי כל המפרשים ונראה כמה שזה נכון. כתוב בפרשה פרק יז פסוק יח: וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלויים.

על פניו המשפט הזה "את משנה התורה הזאת" קשה מאוד להבנה. אנו באמצע נאום משה רבינו שזה נאום בעל פה לבני ישראל. ככה שלכאורה היה בידו ספר שנקרא "משנה תורה" והראה להם ואצביע כלפיו ואמר שהמלך יכתוב ספר ולא את ספר התורה, אלא ספר "משנה התורה" ושיכתוב אותו על פי הכהנים והלווים. כלומר למשה רבינו היה כבר משנה תורה? כלומר היה תורה ומשנה תורה? והמלך צריך דווקא את המשנה תורה?

חדי העין יבינו מיד מה הבעיה בתרגיל הפירושי שנתתי כאן. אי אפשר שיהיה כמה נוסחאות לתורה. ועוד, כבר משה רבינו עצמו עשה כמה נוסחאות?! קודם כל, האם זה היה כך? כן!! לכאורה על פי המשפט הזה, זה מה שהיה למעשה. ושנית כל, בשביל מה? בשביל מה צריך תורה ומשנה תורה? ולמה שהמלך פשוט לא יעתיק את משנה התורה של משה עצמו, למה הוא צריך את הכהנים והלווים?

אם נאמר שמשה מתכוון לנאום עצמו וקורא לו משנה תורה, אז מה צריך את הכהנים והלווים הרי כולם שומעים את הנאום. בכלל למה משה קורא לנאום שלו משנה התורה ולא תורה?!

אפשר לפרש את המשפט בשני דרכים. 1. וכתב לו את משנה התורה הזאת = יש למשה נוסחה מקוצרת של התורה שנמצאת רק אצל הכהנים הלויים. ואת זה צריך המלך לכתוב לעצמו. כלומר להעתיק לעצמו. 2. וכתב לו את משנה התורה הזאת = שהמלך חייב לכתוב לעצמו משנה תורה מהתורה הזאת. (המילה "תורה" משרת מלפניו ואחריו = וכתב לו את משנה התורה, מהתורה הזאת) כלומר לא היה למשה רבינו נוסחה מקוצרת או בכלל נוסחה אחרת, היה לו רק תורה אחת, אלה המלך חייב לכתוב לעצמו משנה תורה = נוסחה חדשה שמתאים לו ולדורו, ולא כפי ראות עיניו ולא כפי עיני חכמיו, אלא על פי הכהנים הלווים = חכמי הדור.

חז"ל מהכותרת "תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות" (חז"ל) מוכיח כפירוש השני, כי לפי הפירוש הראשון אייך תורה עתידה להשתנות?! יש תורה ומשנה תורה ואת שניהם אי אפשר לשנות. על פי הפירוש השני, אפשר ואפשר ועוד אייך לשנות.

ובכן נתחיל עם רש"י הקודש. רש"י הקדוש מביא חז"ל שמפרשת "משנה" = כפל. כלומר צריך שיהיה למלך שני ספרים. וזה נשמע דרש יותר מפשט. וכי התורה צריך ללמד את המלך נוחיות ופרקטיות מהי? (את זה אני אומר אם נאמר שספר אחת המלך צריך בשביל לטייל עמו לכל מקום שצריך להיות ספר תורה קלה במשקל כפי שחז"ל מסבירים בסנהדרין דף כב עמוד א: "עושה אותה כמין קמיע, ותולה בזרועו, שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט."  אם נאמר שאחת מהם צריך להיות בבית גנזיו, שזה אומר שצריך עתק שמור?! יש בעיה עם הפירוש הזה וכי לא היו לכהנים הלווים עתק שמור?! הרי להפך הוא צריך להעתיק מהעותק השמור הקיים אצל הכהנים הלווים)  ולכן רש"י הקודש מביא את פירוש אונקלוס שאומר משנה = פתשגן, משנה = לשון שנון ודבור. במילים אחרות אומר רש"י שהמלך צריך ספר מקוצר = שנון, עם שפה קלה להבנה = דיבור. כלומר רש"י חושב כפי שפירשתי לעיל שמשה מצווה למלך לכתוב ספר בנוסח אחרת מהתורה בכדי שיוכל להבין אותו ולשנן אותו בקלות.

אבל בלי הניתוח שלי את רש"י הקודש, לא נבין את הרש"י כפי שאני חותר שנבין אותו. אז למה רש"י הקודש לא ברור?! אם טענתי נכונה אז למה רש"י לא אומר את זה ברחל ביתך הקטנה?! ולכן אני טוען שתמיד זה השיטה של חכמינו בכל הדורות שלא לגלות את סודות התורה ברבים.

שלא נחשוד שיש כאן טיעון מעגלי והנחת המבוקש. נעשה מחקר קטן מה פירוש המילה "פתשגן" ואייך רש"י הקדוש הגיע לפרש פתשגן = לשון שנון ודבור.

ברור שרש"י הקודש לא מפרש כאן את המילה "פתשגן" מילולית, אלא את משמעותו של המילה "פתשגן". מהי על פי רש"י הקודש פירוש המילה "פתשגן" באופן מילולית? ובכן, על פי זה שפירש את משמעות המילה, אנו מבינים שרש"י הקודש פירש מילולית את המילה פתשגן = נוסח אחר של תורה, תורה מפורשת ומבוארת יותר. ובאמת ככה החז"לים של הכותרת ראו את זה = "תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות" (חז"ל) כלומר חז"ל מכאן מוכיחים שאפשר שהתורה תשתנה בעתיד.

נוכיח את זה מרש"י הקודש במגילת אסתר. שם הם מפרש מילולית את המילה פתשגן – "אגרת מפורש" (רש"י אסתר פרק ח פסוק יג)

אותו דבר רש"י הקודש בעזרא פרק ד יא ובהמשך שם כמה פעמים: דנה פרשגן אגרתא – "וזהו פתרון האגרת:" פרשגן – כמו פתשגן הכתב:

אני חושב שברור מכאן שכך פירש את זה רש"י הקודש, בכל זאת כאן במקום (במשנה התורה הזאת בפרשת שופטים) הוא כותב באופן כזה שמאפשר להציל את רש"י הקודש מהפירוש הברור הזה שלא יכול להתקבל השקפתית. והנה תבדקו אייך מפרשי רש"י הקודש הקלסיים מפרשים מילולית את המילה פתשגן. פתשגן = עתק.

והנה אני מוכיח כאן לרבי מורי היקר, את טענתי. שלא רק שרש"י ידע מה הפירוש המילולית וכתב במקום לא ברור כפי שאני טוען, אלא גם כל מפרשי רש"י הקדוש מבינים מה רש"י אומר ומתקנים אותו, או בגלל שרוצים לשמור אימונים לרש"י, שכמו שהוא מסתיר ככה הם מסתירים (זה מפרשי הראשונים הצדיקים ששומרים אימונים לראשונים), או שהם פשוט מזייפים את רש"י בכוונה תחילה (וזה מפרשי הראשונים הבעלי זרוע הרשעים שתמיד מעקמים את פירושי הראשונים להתאים אותו להשקפה ההזויה שלהם)

האם רק ברש"י הקודש יש לנו את הלייצניים האלה?! הנה נראה מה אומר האבן עזרא במקום כאן. אבן עזרא דברים פרק יז יח: משנה – "נסחה שנית:" ומה לא עשו כל מפרשי האבן עזרא לזייף את המילה נסחה?! הם בלי בושה וחוצפה אומרים נסחה = עתק.

נעשה עכשיו את אותו תרגיל שעשינו ברש"י הקודש. אייך מפרש האבן עזרא את המילה פתשגן או פרשגן (שני המילים פתשגן\פרשגן אותו משמעות מילולית על פי רש"י והאבן עזרא).

אבן עזרא אסתר פרק ג פסוק יד: פתשגן – כמו נוסחה: אבן עזרא בעזרא פרק ד פסוק יא: פרשגן – כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה ופי' המלה פשר וביאור: ואגב תשימו לב לסיום דברי האבן עזרא: ופירוש המלה "פשר וביאור" בדיוק כמו שרש"י הקדוש מפרש את אונקלוס כאן בשופטים. כלומר שניהם מפרשים את המילה במשמעותו אותו דבר לגמרי עם מילות אחרות. רש"י אומר "שנון ודבור" ואבן עזרא כאן יותר ברור ואומר "פשר וביאור". בנוסח ב' של האבן עזרא על מגילת אסתר האבן עזרא אומר פתשגן: לשון כשדים כמו נוסחא (כמה אירוני שהמומחים ממוסד הרב קוק בתורת חיים מתעקשים לפרש את האבן עזרא בשני הנוסחאות של האבן עזרא: נוסחא = עתק. בזמן שהם בעצמם קוראים לשני סוגי הפירושים של האבן עזרא בשם "אבן עזרא "נוסח" א'" ו"אבן עזרא "נוסח" ב'". ואם לדעתם "נוסח" = עתק, למה קוראים לשני פירושים של האבן עזרא בלשון "נוסח" א' ו"נוסח" ב' הרי לא מדובר על עתק אלא בפירוש אחר מלשון משנה תורה, והבינו את האבסורד. לפי ההזויים האלה נאמר שסידור נוסח ספרד ונוסח אשכנז זה רק עתק אחד מהשני)

כאשר הראיתי את כל דברי אלה לרבי מורי. הוא הגיב בצורה כזו: מה אתה מחפש אייך הראשונים פרשו מילולית את המילה פתשגן\פרשגן?! לך לך אל חז"ל ותראה מה ואייך הם מפרשים מילולית את המילה. והנה רבי מורי מצטט לי הרבה בחז"ל והנה אחת מהם: (ספרי דאגדתא על אסתר) פתשגן הכתב. אנטיגרפון דאיגרתא. ומה פירוש המילולית של המילה "אנטיגרפון" ?! אומר רבי מורי בתרועת ניצחון – עתק להעתיק. והנה ממשיך רבי מורי ומביא עוד חז"ל שאומר מפורש (פסיקתא זוטרתא אסתר פרק ג יד: פתשגן הכתב. העתקת הכתב:

אמרתי לרבי מורי שהנה הצדק עמי הרי למה חז"ל מפרשים כך אם לא משום להסתיר!! הרי ברור שאין שום טעם ב"עתק" מכתב המלך לכל עם ועם אלא יש טעם ברור ל"פשר\ביאור" האיגרת לכל עם ועם, הרי לכל עם יש לשון אחרת והבנה אחרת. כלומר שבכדי להבין את המשמעות המילה במגילת אסתר ובכל מקום בתנ"ך, לא במגילת אסתר ולא בעזרא ולא כאן בשופטים לפרש פתשגן\פרשגן = "עתק" גרידה, אין לו שום משמעות. אלא מה? רצו להסתיר את העובדה שהיו הרבה נוסחאות של תורת משה. כלומר זה פירוש השקפתית לצורך הדורות אחרי שעזרא הסופר חתם את התורה.

ובכן, אי אפשר להתווכח עם הפסיקתא זוטרתא שאומר מפורש פתשגן הכתב. העתקת הכתב. אבל אפשר להתווכח עם ההנחה של רבי מורי שפירוש המילה אנטיגרפון = עתק. זה בכלל לא ברור. נכון רוב החוקרים אומרים עתקה, אבל מצאתי כאלה שאומרים בדרך רש"י והאבן עזרא.

המילה אנטיגרפון היא מילה יוונית ובתרגום השבעים מפרשים משנה אנטיגרפון ורוב החוקרים טוענים שפירושו המילולית קופי\עתק. אבל החוקרים המדברים על משמעות המילה, אומרים: אנטיגרפון = פירו' שורש הכתב ופירושו.

לסיכום סגת המילה פתשגן\פרשגן

אין טעם בדיון חרשים עם מדקדקים שדופקים את ראשם בקיר לדקדק מילים בלי לקחת בחשבון את המשמעות של המילה וההקשר שלו לכל המשפט ולכל הפסוק ולכל הפרק. וכן אין טעם בדיון חרשים עם בעלי ההשקפה שמוכנים לזייף כל מילה ומשמעות המילה בכדי לשרת את מטרתם ההזויה. תמיד יש טעם לדון עם יראי השם שהם נאמנים לתורה ורוצים להסתיר, אבל משאירים ללומדים היראי שמים פתח להבין לעומק את התורה. וזה מה שרש"י הקודש עושה כאן בפרשת שופטים וזה מה שהאבן עזרא עושה.

רש"י לא ברור כאן בשופטים ולכן יש מקום לליצנים לזייף את משמעות דברי רש"י הקדוש. אבל רש"י ברור לגמרי במגילת אסתר ובספר עזרא.

אותו דבר האבן עזרא. כאן בפרשת שופטים הוא אומר נוסחה. שנותן מקום לליצנים לפרש את המילה נוסח = עתק. אבל האבן עזרא בספר עזרא ברור לגמרי.

ולמה לדעתי הם לא ברורים במקום אחד ויותר ברורים במקומות אחרים, כי הם רצו להסתיר מצד אחד כאן בפרשת שופטים מהסיבה המובנת, ורצו מצד שני שיראי השם יקבלו את האמת לאמיתה.

וההוכחה הניצחת היא כמובן חז"ל שאומרים: תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות (חז"ל) כלומר חז"ל כמו אונקלוס הבינו כפשוטו שמשנה תורה הכוונה לתורה מפורשת ומבוארת לכל מלך ומלך בדורו.

טענתי שאפי' פשט התורה עצמו מפורש כפי שאונקלוס מפרש וכפי שחז"ל מפרשים. כי אם מודבר אלא בעתקת התורה כמו שהיא, אין טעם למשפט משנה תורה ומשמעותו וההקשר שלו.

לסיום הסגה הזה

באיזה הקשר רבי מורי התפלסף עמי על הנושא חקר המקרא? ובכן מישהו הלך והלשין אלי, שאני עוסק בחקר המקרא ושכתבתי כמה מאמרים בנושא. ושאני כביכול מסכים עם חוקרי המקרא הרשעים. וכמובן רבי מורי לא קיבל את הלשון הרע הזה ופנה אלי ואמר לי שאפי' שאני לא מאמין לשום מילה של המלשין בכל זאת למה אתה עוסק בתחום הזה? – שואל אותי רבי מורי בכעס. כלומר טענתו היה שיש מסורת לא לעסוק בהם ולכן אני אמור לא לעסוק בזה. אני מנגד טענתי שאי אפשר להשאיר את הנושא רק בידי הרשעים. חייבים מישהו שיעסוק בנושא כפי שחכמי כל הדורות עסקו בזה. ואז שאל אותי רבי מורי, אייך חכמינו עסקו בזה? איפה אתה רואה שעסקו בזה? הסברתי לו שעסקו בזה בין השורות כנ"ל. ורבי מורי טען כלפי ואמר: אבל מאשימים אותך שאתה טוען שהתורה שיש לנו היום בנוסח שיש לנו היום, זה לא הנוסח של משה רבינו, וזה ממש כפירה. אמרתי לרבי מורי שחז"ל אומרים את זה מפורש: וכתב לו את "משנה" התורה הזאת – תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות (חז"ל). והסברתי שהאיסור לשנות את התורה מתחיל מעזרה הסופר. כלומר נוסח התורה כמו שיש לנו היום, זה מאז עזרה הסופר. מלפניו, לא היה איסור שכזה, כל זמן שכתבו את הנוסחאות על פי הכהנים הלוויים, כפי שמשה רבינו אומר לנו מפורש בפרשת שופטים כאן. הוספתי ואמרתי לרבי מורי שאפי' אחרי עזרה הסופר נפל הרבה שינויים בין המסורה לתלמוד כפי שאומרת התוספת בשבת: "הש"ס שלנו חולק על ספרים שלנו" (תוס' בשבת נה עומד ב' ועיין שם בגליון הש"ס שמביא עשרות דוגמאות שכאלה בתלמוד). ובכן הבטחתי לרבי  מורי לכתוב מאמר שלם להסביר את עצמי. ואני הולך לכתוב את המאמר הזה ותחזיקו לי אצבעות.

עד כאן הרקע, מכאן המאמר

וכתב לו את "משנה" התורה הזאת – תורה עתידה\הראוי\העשוי להשתנות (חז"ל)

מוקדש לרבי מורי שליט"א

ובכן אחד מי"ג עקרים אנו מצווים להאמין שהתורה שיש לנו היום, היא היא התורה שמשה רבינו קיבל משמים. וידוע שבעל ספר העקרים אומר שזה פשוט לא נכון כי עזרה הסופר שינה את הכתב ואפי' שינה את הלוח שנה (ראו השתלשלות הלוח העברי וראו עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב). וגם יש לנו את החז"ל מכותרת המאמר. ויש לנו את החז"ל הידוע בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד ב: "אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש וכו'"  אז למה יש הלכה כזו אם זה לא נכון? התשובה היא שההלכה הזו היא הלכה השקפתית כלומר אסור לשנות את ספר עזרה הסופר שיש לנו היום, נקודה. זה ההלכה למעשה, שכל תורה שחסר פסיק אחד, היא פסולה. אבל ממשה רבינו עד עזרה הסופר לא היה כזה איסור רק להפך, משה רבינו מצווה לכל מלך לכתוב לעצמו משנה תורה = נוסח קל להבנה לו ולדורו על פי הכהנים הלווים. וזה סוד שאסור לספר לעמי ארצות, כי אם נספר לעמי ארצות שעד עזרה הסופר כן היה מותר לכתוב נוסחאות שונות בתנאי שזה על פי הכהנים הלווים, אז זה יהיה פירצה הקורא לגנב לפרוץ. שככה כל אחד יכתוב לו ספר בנוסח לפי ראות עיניו. וזה כמובן בלתי אפשרית וסכנה חמורה.

הידיעה הפשוטה הזו, שממשה רבינו עד עזרה הסופר, מותר היה לכתוב ולהעתיק את המגילות (על דרך מגילות מגילות נתנו – חז"ל) בנוסחאות שונות על פי חכמי ונביאי וכהני הדור לצורך כל דור ודור. הידיעה הפשוטה הזו היה חוסך לכל הדורות האחרונים הרבה סבל מיותר מול ביקורת המקרא של הרשעים.

אבל מה נעשה עם עמי ארצות? התשובה היא בשאלה: מה הבעיה לומר שעזרה חתם את התורה על פי נבואה שזה אגב אמת ויציב?! כלומר עמי ארצות יכולים לחיות עם העובדה שעזרה היה ברמה נבואית בדיוק כמו משה רבינו, וזה מה שחז"ל אומרים באמת באותו גמרא שם בהמשך (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד ב): "תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא (לא) קדמו משה. במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלהים, בעזרא הוא אומר הוא עזרא עלה מבבל, מה עלייה האמור כאן תורה – אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר ואתי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים, בעזרא הוא אומר כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ה' (אלהיו) ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט."

מבקרי המקרא הרשעים, משפינוזה עד אחרוני הרשעים, ידעו וידעו שהיהודים לא יפתחו את הנושא הזה כי השקפתית לא פותחים את הנושא הזה, משום עמי ארצות כפי טענתי לעיל. ולכן יכלו לדבר בחופשיות ובחובבניות ובעםארציות גמורה ולהמציא תיאוריות קונספירציות הזויות. וככה היו כעמלק שרדפו אחרי הנחשלים, והיית להם הצלחות גדולות רח"ל. כי ככה איש ההמון ראה שאנו היראי השם שותקים מצד אחד, וראו שפילוסופים וחכמים גדולים כן עוסקים בזה, ולכן קבעו עמי הארצות שהאמת עם הרשעים רח"ל והנה תקופת ההשכלה הצליחה להשמיד ולהרוג את רוב רובם של עם ישראל תוך דור אחד או שני דורות (מעל 80% מבני ישראל). ועד ימינו אנו, אנו עוד סובלים מהרבה קרבנות בגלל הביקורת. (למזלינו רוב רובם של הפורקי עול בימינו לא מכירים את הנושא במודרנה, ככה שכל הנושא הזה כבר לא ממש רלוונטית. אבל קיים אצל ההמונים את ההרגשה שאנו שותקים ולכן בלי לבדוק אפי', הם חושבים שהצדק עם הנבלים. ולכן אפי' היום שלא עוסקים בכך הרבה, טוב יהיה שההמון ידע שיש צד שני שחי ובועט ומוציא את הנבלים כאפסים)

אבל אם רק ההמון העם היה יודע את הידיעה הפשוטה שצינתי לעיל, לא רק שמבקרי המקרא לא היו יכולים להיות חובבניים הזויים כמו שפינוזה וחבריו ותלמידיו בהמשך הדורות. לדעתי לא היה בכלל מבקרי מקרא. כי אין טעם לכל ביקורת המקרא אם יש לנו את הידיעה הזו. ומה עוד, כל בר בי רב דחד יומא היה עונה לרשעים כאיוולתם.

ביקורת המקרא של הרשעים מורכבת מהרבה תחומים ואני לא הולך לדון בהם (עסקתי בהם הרבה במאמרים כאן וברשתות ובפורומים הרלוונטיות). אני כן הולך להראות לרבי מורי, א' שעובדתית זה נכון שעד עזרה הסופר היה מותר לכתוב את המגילות בנוסחאות שונות. ב' אילו ידענו שזה ככה, לא היה ביקרת המקרא ולכן לא היה תקופת ההשכלה. רק להפך יהודים יראי השם היו חלק בלתי נפרד מרוח ההשכלה על פי התורה וחכמיה. כלומר עד ימינו אנו בורחים מכל רוח של השכלה אפי' שזה לא נוגע ולא סותר את התורה הקדושה (למשל בחקר מדעי הרפואה שהרבה מהראשונים עסקו בזה כאידיאל עד כדי כך שהרמב"ם פוסק שלרופא אסור לקחת כסף רק דמי בטלה כמו לומד תורה. לעומק הרמב"ם אומר שעיסוק ברפואה זה לימוד התורה עצמה), הכל מהסיבה שמה הביקורת תכנס מהדלת האחורית ויסכן את לומדי המדעים. אבל אם אין ביקורת המקרא, אז אין סכנה מהשכלה כשלעצמה רק להפך, היינו תורמים הרבה מאוד להשכלת בני אנוש מצד אחד, והיינו מונעים את הלאומניות המתחדשת שהתחדשה בתקופת ההשכלה. כלומר לא היה עד היום המושג ציונות וכל הסבל שהיהודים עוברים מהם. התפתחות הלאומניות היה אפשרית אלא כי ההשכלה היה הפקר אצל פורקי עול התורה.

כלומר, אנו היראי השם בורחים מהשכלה משני סיבות עיקריות. 1. ביקורת המקרא במילא משום כפירה בשם ובתורתו. 2, הלאומניות. במילא משום פריקת עול מלכות שמים וכוחי ועוצם ידי וע"ז של תורה וכו' וכו'. אבל אם לפי טענתי לא היית האפשרות של ביקרת המקרא ולא היה אפשרי להצמיח לאומניות יהודית. אז לא היה צורך לברוח מרוח ההשכלה שלעומק רוח השכלה בא לכפור בנצרות ובאיסלם ובסמכותם הציבורית, ולא ביהדות. כלומר גם מהסיבה הזו זה טוב ליהודים היראי השם שרוח ההשכלה משחררת את היהודים מעול הנצרות והאיסלם.

א' עובדתית היה מותר לכתוב את התורה בכל צורה ודרך, אבל בתנאי שזה נכתב על פי הכהנים הלווים.

ובכן. כל ילד בחיידר מכיר את המשפט הזה "אין מוקדם ומאוחר בתורה" הם יודעים את זה כעובדה. אבל למה זה ככה? – את זה לא יודעים הילדים, אבל מי שרק מעמיק מבין את הלמה. ומבין למה יש מחלוקת האם מגילות נתנו.

אותו דבר לגבי האם דורשים סמוכים. עצם שדורשים סמוכים או לא, אומרת שהיו מגילות מגילות והאם מחבר התורה שזה לכאורה עזרה הסופר, סמך כל מגילה למגילה עם סיבה כלשהי שזה הדרש שרוצה שנדרוש. כלומר למה סמך פרשיה זו לזו? התשובה שרצה לומר משהו, או שאין דורשים סמוכים אז לא היה לו סיבה מיוחדת לכך.

אותו דבר הכלל של האבן עזרא שאומר שחכמי הלשון לא דרשו את המילה והמשפט המדוקדק אלא את הטעם את המשמעות של המילה והמשפט וההקשר שלו במכלול. מניח מראש שכל פרשה נכתבה במילים אחרות כי העיקר הטעם המשמעות של הפרשיה. לדוגמא ההבדל בין עשרת הדיברות בשמות לבין עשרת הדיברות בפרשת ואתחנן שסובל מעל עשרים הבדלים. הכלל של האבן עזרא בנויה על כך שהוא הבין כמובן מאליו שמעתיקי מגילות משה בכל דור ודור שמרו אלא על הטעמים והמשמעות ולא על המילה ועל הדקדוק.

שאנו מתפלאים אייך יש כבר את המילה "דן" בתחילת בראשית במלחמת אברהם נגד המלכים. בזמן שדן בן יעקב וחלוקת הארץ לשבטים היה הרבה שנים אחרי זה. התשובה היא פשוטה מאוד, כי מעתיק המגילה של משה רבינו כבר היה אחרי חלוקת הארץ לשבטים ולכן יכלו בטבעיות לכתוב לדורם שאברהם רדף אחרי המלכים עד נחלת שבט דן שהיה מוכר כבר ליושבי הארץ אחרי חלוקת יהושע.

שאנו מתפלאים אייך יש כבר את המילה "נביא" בתורת משה בזמן שבשמואל נאמר שלא קראו לנביא נביא אלא מזמן שמואל?! התשובה פשוטה מאוד, כי מעתיקי מגילות משה רבינו בדורות הבאים אחרי שמואל, כתבו כבר "נביא" ולא כתבו "רואה".

שאנו מתפלאים אייך תקנה של דוד המלך שלמד מאברהם אבינו, מוזכר כבר בתורת משה רבינו, ולכן אנו שואלים למה לא למד דוד מהתורה עצמה אלא למד מאברהם אבינו?! התשובה פשוטה מאוד, כי מעתיקי מגילות משה רבינו בדורות אחרי התקנה, כבר כתבו את זה כמצווה של התורה עצמה. כי תורת משה עצמו הוא המשך של תורת אדם ותורת חנוך ותורת נח ותורת האבות. ולכן אין מניע לעתיק את התורה במגילות עם מצוות תורת אברהם וכו'.

שאנו מתפלאים מהמילה "עד היום הזה" בתורה ובנ"ך בהקשרים שלא בזמן ההוא?! התשובה פשוטה מאוד, כי מעתיקי מגילות משה רבינו ציינו את זמנם הם, בדורות שלהם.

ואם חכמולוג מביקורת המקרא טוען בשם המדע הבדיוני שלא היה גמלים בזמן אברהם אבינו, נאמר לו: שוטה גמור, בוודאי מעתיקי מגילת משה מאוחר כתב גמלים כי זה מה שהכירו בזמנם. ואם הכהנים הלווים הסכימו להתקן בשביל דורו שהיו גמלים, אז יכתוב שהיו גמלים, אם היה גמלים בזמן אברהם או לא היה. (נציין שאי אפשר לעולם להוכיח זאת שלא היה גמלים בזמן אברהם. מהסיבה הפשוטה שכל חקר העבר לא עמודת בעיקרון ההפרכה, כי אי אפשר לחזור אחורה בזמן ולהפריך. אבל אפי' אם נניח רח"ל שהם צודקים שלא היה גמלים בזמן אברהם, מספיק לנו הידיעה שמגילות מגילות נתנו ובכל דור ודור שינו את צורתו ושמרו על משמעותו העיקרית של הטעמים שהתורה והכהנים רצו לשמור)

ובכן לא הטריח אותכם עם דוגמאות (הבאתי הרבה מאוד דוגמאות במאמרים כאן ועיינו שם). אבל מי שמכיר את כל הטיעונים של הביקורת יראה מיד שעם הנוסחה הפשוטה שאני טוען כאן, הכל בא על מקומו בשלום. זה מבחינת נוסחה מתמטית מדעית שפותר ומסביר הכל, ככה הנוסחה הפשוטה שלי כאן פותרת הכל. הנוסחה שלי לעיל שטוענת שממשה עד עזרה הסופר, לא היה בעיה לכתוב את המגילות בכל צורה ושפה וכתב בכדי להקל על הדור ההוא. אבל בתנאי שזה נכתב על פי הכהנים הלווים כפי שמשה רבינו מצווה לנו בפרשה כאן בפרשת שופטים.

כל זה היה עד עזרה הסופר. מעזרה הסופר כבר אסור באיסור מוחלט לשנות אפי' פסיק בתורה. והרמב"ם שומר אימונים לתקנת עזרה הסופר, ולכן תיקן הרמב"ם את אחד מי"ג עיקרים שלו בנושא. ובעל ספר העקרים נאמן למשה רבינו עצמו ולחז"ל בכותרת ומכחיש את העיקר הזה.

בכל אופן חז"ל והגאונים והראשונים עד אחרוני אחרונים, לא מפסיקים לאתגר אותנו עם השאלות האלה. אפי' הקנאות עצמה להסתיר ולהאשים כל שואל בכפירה, היא לא תמימה, אלא לאתגר אותנו מצד אחד ולומר לנו לשתוק מהצד השני.

זה היה נכון לשתוק כל זמן שהיינו תחת הנצרות ותחת האיסלם. אבל זה לא היה נכון בזמן שרוח ההשכלה התחילה לנשוף. ההשכלה הצליחה להפתיע אותנו ונשארנו ערומים, ככה שהם הצליחו לגזול מאתנו את רוב רובם של זרעינו (מעל 80%) לטובת ההשכלה של הגויים ולטובת הלאומניות המתחדשת = הציונות.

את הטיעון הזה אני רוצה להוכיח בטוב טעם.

ב' אילו ידענו את הידיעה הנ"ל, לא היה ביקרת המקרא ולכן לא היה תקופת ההשכלה.

מה עומק המהפכה של ההשכלה? חירות האדם !! חירות האדם מצמיח את כל הטוב האלוהי. לפני כן כל בני אנוש היו תחת משטרים טוטליטריים דתיים מכוח דת הנצרות. שזה אומר החכמה נמצאת רק אצל כהני הדת ימ"ש, וכל ההמון נסמכים עליהם.

אם כהני הדת ימ"ש היו ישרים, והיו נותנים חופש להמונים, ככה ההשכלה לא היית נעצרת מאז התחלתו שזה התחיל מי אדם הראשון חנוך נח והאבות ומשה רבינו ושלמה המלך. דווקא כהני הדת והמשטרים בשם הדת, הביאו את החושך של אלפי שנים.

שעול הדת ועול המלכות שלה, חנק את כולם. ההמונים התחילו למרוד בדת ובצדק. ואז התחילו החכמים לחקור את הידע האנושית מאפס בכל תחום ותחום. והנה הגענו עד הלום. כלומר המרד היה כל כך טוטלית שלא רצו לשמוע שום איש דת בשום תחום שהיא. ודווקא החקירה מאפס הביא אותם להישגים גדולים.

ביהדות בניגוד לנצרות ימ"ש, אסור עם ארציות, כי חובה על כל אדם ללמוד תורה. חינוך חובה ביהדות היא חובה מלפני אלפי שנים. ככה שאין היררכיה של הידע והחכמה אין מונופול לחכמה ולתורה כפי שחז"ל מזהירים לנו מראש בפרשת השבוע פרשת וזאת הברכה: בספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח: "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, שמא תאמר ישנו (ילמדו) בני הזקנים ישנו (רק) בני הגדולים ישנו (רק) בני הנביאים(?!) תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שהכל שוים בתורה". כל אחד יכול להיות חכם. ולכן אין צורך למורד באנשי דת היהודית. כלומר לא היה שום סיבה למורד בתלמידי החכמים היהודיים. אבל כן מרדו בהם, ולמה? הנצרות רצו שליטה משטרית ולכן רצו בורים ועמי ארצות כפי שמסביר שפינוזה בטוב טעם: ושממנו (מהתיאולוגיה) באה נחמה רבה לאלה שאין כוחם גדול בתבונה, ושממנו צומחת לה למדינה תועלת נכבדה,,,,,, רצוני לציין כאן במפורש לענין התועלת והנחיצות של כתבי הקודש, כי בעיני היא גדולה עד מאוד. כי  לפי שאין בידנו לתפוס באור הטבעי, שהציות הפשוט הוא דרך הישועה,,,,, הרי שכתבי הקודש הביאו נחמה גדולה מאוד לבני תמותה. הלא כולם בלי יוצא מהכלל יכולים לציית, ומעטים מאוד בלבד, בהשוואה לכל המין האנושי, הם אלה הרוכשים הרגל של מידות טובות לפי הדרכת התבונה בלבד, ולכן אלמלי לא הייתה לנו עדות זו של כתבי הקודש, היינו מסופקים בישועתם של כמעט כל האנשים (שפינוזה מתוך מאמר תאולוגי מדיני), ליהודים לא היו משטרים, ויש חובה ללמוד תורה, ולכן האינטרס הראשון של התלמיד חכם היא שכל ההמונים היהודים יהיו יודעי תורה ולומדי תורה ויודעי חכמה, אז למה מרדו בחכמים שלנו? מה עוד שמי שמבין את התורה לעומק מבין למה התורה מתחילה מאפס מהבריאה. כלומר להתחיל מאפס, להיות ספקן בהכל ולהתחיל מאפס, זה אחת מהגנים המובהקים של היהודי שבא מהתורה עצמה שמתחילה מאפס.

טענתי היא, שההשכלה תפסה אותנו היראי השם, עם המכנסים למטה. כי כמו הנצרות והאיסלם העמדנו את תורתינו על כך שהיא ככתבה וכלשונה ממשה רבינו ישר משמים ישר מאלוהים (הכוזרי והרמב"ם ועוד ועוד). ואז במרד שלהם מול הדת הביא אותם קודם כל להכחיש את הדבר הזה. להכחיש שהתורה משמים והוכיחו את זה עם ביקורת המקרא.

מהצד שלנו שמרו את כל זה בסוד מוחלט. כלומר אפי' שחז"ל והגאונים והראשונים והאחרונים עסקו בהם הרבה מאוד. תמיד זה היה בסוד כפי שהוכחתי לעיל משום עמי ארצות. ולכן שמרנו אימונים ושתקנו כמו שאבן עזרא אמר כל הזמן לשתוק. רמז ואמר לשתוק. וככה רש"י הקודש כנ"ל. והנה הם הרשעים מהביקורת אכלו את בשרינו וגזלו את זרעינו וממשיכים לעשות את זה עד ימינו אנו, ואנו ממשיכים לשתוק?!

הגויים מבינים שהקידמה שייכת ליהודים, הגויים יודעים שמקומם של היהודים זה במדע ובעיקר ברפואה. כלומר כל מי שמכיר את דרך היהדות אפי' מכיר רק קצת או מכיר את המציאות העובדתית איפה היהודים נמצאים הלכה למעשה, יודע איפה מקומם של היהודים בבני אנוש, קרי בהשכלה. ולא רק זה, דגל החירות זה דגל יהודי. כל גוי בעולם יודע את זה. כל מלחמות החירות בהיסטוריה מאז אברהם אבינו עד ימינו אנו, עשו יהודים או היו חלק ממנו. אם היהודים הפורקי עול התורה לא היו מקימים משטר ומדינה טוטליטרית בשם הלאומניות, היהודים היו ממשיכים לאחוז בלפיד החירות. דווקא הלאומניות עצרה את היהודי והפך אותו לאוחז בחרב כמו כל הגויים ודווקא כהגויים הזולים שבהם. גאוותם היא בכוח שלהם ובעסקות הנשק שלהם. פשוט בושה וחרפה.

אני אצטט שני הוגים פילוסופים פוסט מודרניים, אחד גוי ואחת יהודייה שתבינו שדברי נכונים.

גם אם ינצחו היהודים במלחמה, סופה שהיא עתידה להרוס את האפשרויות הייחודיות ואת ההישגים הייחודיים של הציונות בפלסטינה. הארץ שתוגשם תהיה שונה למדי מזו שראו בחלומם יהודי העולם, הציונים והלא־ציונים. היהודים ה'מנצחים' יחיו מוקפים באוכלוסייה ערבית עוינת לחלוטין, מסוגרים בתוככי גבולות מאוימים־תמיד, שקועים בהגנה עצמית פיזית במידה כזו שתאפיל על כל הפעילויות והאינטרסים האחרים. צמיחתה של תרבות יהודית תחדל להיות עניינו של העם כולו; ניסויים חברתיים יינטשו בשל היותם מותרות לא מעשיים; המחשבה הפוליטית תצטמצם לכדי אסטרטגיה צבאית; פיתוח כלכלי ייעשה אך ורק על פי צרכי המלחמה. (חנה ארנדט)

"ליהודים היה מקום גדול בתקופת הנאורות באירופה, וגם במהפכות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות. בלעדיהם, אירופה לא הייתה מגיעה להישגים האלו. במקום שאנחנו נהפוך כולנו להיות כמו יהודים, היהודים הציונים הפכו להיות בדיוק כמונו. כלומר, הזהות של היהודים-הישראלים מחוברת לחלוטין לטריטוריה, וכרגע היא מוגדרת רק על ידי טריטוריה שבה הם רואים את עצמם – על פי חוק של מדינת ישראל – כגזע בעל פריבילגיות על פני הילידים".(סלבוי ז'יז'ק –  הוא כהיום אחד מי הפילוסופים המשפיעים בעולם)

אם הגויים מבינים את זה, למה אנו לא מבינים את זה? אנו יכולנו למנוע את ביקורת המקרא החובבנית והזויה שלהם. ואנו יכולנו ביתר שאת וביתר עז למנוע את הלאומניות המתחדשת על גבי ועל חשבון היהדות ועל גבי צאצאיהם הרווקים הרווקות שהם מקריבים למולך. ראו  גיוס = מעביר את בנו למולך

הפלוס של היהודים היא בכך שאין לו משטרים, ולכן אין להם צורך בבורות ההמונים, אין להם צורך לשכנע כל ילד שהוא חכם מיום היוולדו בכדי שהמשטר יוכל לשלוט בו (ראו את המאמר ענווה?! – השרלטניים רוצים שתחשוב שאתה חכם מיד שנולדת), ולכן יכולים היהודים כמו שהמסורת והתורה תובעת מאתנו, לדרבן את הנוער ללמוד תורה ואת המתבגרים אחרי החתונה או אחרי שחיתנו את הילדים, ללמוד מדעים וחכמה ולהילחם (להילחם בפה, על דרך אין כוחנו אלא בפה ) למען חירות האדם.

לסיכום:

טענתי העיקרית מול רבי מורי היא, אפי' שנוותר על כל הטוב האלוהי שההשכלה מביא לנו, ולא נהיה שותפים בזה, ונשאיר את זה לגויים ונסמוך עליהם על דרך חכמה בגוים תאמין. יש חובה יהודית להיות תלמיד חכם להיות חכמים לפחות בתורה ובחז"ל ובספרות הגאונים הראשונים והאחרונים עד ימינו אנו. לפחות את זה חייב כל אדם יהודי מיום היוולדו. ובעיני מי שלא מכיר את ביקורת המקרא שלנו (לא של הגויים החובבניים כמו שפינוזה וחבריו), הוא עם ארץ גמור שאסור לגור לידו. הוא מסוכן יותר מהגויים, הוא מסכן את זרעינו כפי שהיה בתקופת ההשכלה ובתקופת הלאומניות המתחדשת.

ניקח את המחב"תים (מחזירי בתשובה) כדוגמא חיה: הם החזירו בתשובה כמיליון יהודים בעת החדשה. ובמקום להתמודד עמם כמו שאני טוען כאן ולא לשתוק מול ביקורת המקרא ומול הלאומניות ולהראות בקיעות בביקורת המקרא משלנו מחז"ל והראשונים וכו' כנ"ל. הם התמודדו עמם בדרך הכוזרי והרמב"ם כאילו אנו עוד תחת הנצרות והאיסלם. כלומר העמידו הכל על כך שהתורה ככתבה וכלשונה ישר משמים ישר מהאלוהים. ואז התוצאה היא שלא עבר דור אחד לעזאזל, שהמודרנה והלאומניות מצליחה לנגוס בהם כאריות רח"ל. אין רחוב בשכונה חרדית שאין שם נוער דור שני של בעלי תשובה שהם חילוניים ועוד חילוניים זולים פושעים ופנאטים וכו' וכו'.

למה המחב"תים פעלו ככה?! שני סיבות לדבר 1. פשוט העוסקים בדבר היו עמי ארצות בתחום ביקורת המקרא שלנו. 2. פיחדו לנגוע בלאומניות. ולזה יש עוד שני סיבות. 1. פשוט העוסקים בדבר הם עמי ארצות בתחום הלאומניות, אין להם מושג ירוק למה זה ע"ז של תורה. 2. הלאומניות כל כך חזקה אצל החילוניות בעיקר בחילוניות המסורתית, שלא רצו לנגוע בזה. ככה שיצא שמוכרים להם יהדות פלוס לאומניות באיצטלה יהודית. ככה שגדל לנו דור של בעלי תשובה שחושבים שלאומניות ויהדות חד הם. ואז למה שהילדים שלהם לא יתגייסו לצבא?! למה שהילדים שלהם לא יתגייסו למשטרה?! (ראו את הביקורת שלי כאן "אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא הכריזו עליו רשע מלמעלה" (חז"ל) )

ואז, אם הלאומניות משותפת לנו החרדים\היהודים לחילוניים, אז מה רע להיות חילוני ?! כלומר הדור השני כבר לא מבין מה החרדים רוצים מול הלאומניות ולמה לא מתגייסים ולמה ולמה…. ואז שאין תשובה מספקת, האריות והזאבים באים לנגוס בהם ובהצלחה גדולה רח"ל. נוסיף לזה את הנאציזם שלנו בסלקציה שאנו עושים במוסדות, כלומר דוחים אותם לחוץ. והנה קיבלנו דור שלם, דור שני של בעלי תשובה חילוניים לגמרי ועוד חילוניים ברמה אפס.

לסיום

אני אדגים לכם משהו עמוק להוכיח שדווקא הלאומניים רוצים שאנו נשתוק מול ביקורת המקרא.

מה יש ליהודי לאומני דתי? מה יש ללאומני חילוני מסורתי ? יש להם את האלוהים שנתן לנו את הארץ יש להם את התורה משמים. ולכן לעומק הם מאוד מעוניינים שנשתוק. כלומר שלא נתמודד מול ביקורת המקרא עם הביקורת שלנו. כי אז רח"ל הארץ שלנו לגמרי בדרך אחרת (ראו ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות ראו גם ה'רש"י הראשון בתנ"ך = הליבה היהודית הבסיסית). היא פשוט ירושה פרטית ולא לאומית. ואגב אין חיה כזו "ירושה לאומית" ירושה תמיד זה פרטית. מה עוד על פי היהדות אנו לא מחזירים לעצמינו את הירושה הפרטית בחרב (ראו לעולם לא אוחזים בחרב !). בוודאי לא על חשבון הרווקים והרווקות שלנו. כפי שעקדת יצחק מצווה לנו שלא מקריבים רווק על מזבח הארץ, והולכים לקנות אפי' קבר בכסף רב כפי שאברהם אבינו מלמד אותנו. ראו עקידת יצחק הליבה החרדית.

יוצא לנו שהחילוני המשכיל רוצה את ביקורת המקרא הקלסית של שפינוזה וחבריו, בכדי לשלול את חירות היהודי ולקחת את הסמכות לעצמו. כלומר לא ריבון העולמים הוא הסמכות של היהודי אלא הם החילונים הם הסמכות. ואז הוא כבר לא צריך את הלאומניות, מספיק לו הסמכות, וברגע שיש לו כבר את הסמכות מכוח המשטר והבג"ץ הוא רוצה מדינת כל אזרחיה. הוא מתכחש לעובדה שזה מדינה יהודית לאומנית. ולכן הוא יהיה נגד כל השכלה יהודית עמוקה ששוללת את סמכותו. אפי' שהיא שוללת את הלאומניות שזה אומר לספק לשמאל הישראלי. מכאן טענתי הניצחת שהשמאל הישראלי הוא שמאל מזויף.

החילוני המסורתי רוצה את אלוהי הנצרות והאיסלם באיצטלה יהודית, ככה הוא מקבל לאומניות ואת ארץ ישראל כשלו ותובע את הארץ בכוח החרב על חשבון זרעם הרווקים והרווקות. ולכן לא יקבל שום ביקורת מקרא משלנו שלמעשה מבטלת את הלאומניות ודורשת את הארץ כירושה פרטית. ושוב, לא בחרב אלא בפה, על דרך אין כוחנו אלא בפה.

הדתי לאומני, הוא בבעיה גדולה. כי מצד אחד יש לו את ביקורת המקרא הקלסית של שפינוזה וחבריו, שנוגס בצאצאיו באכזריות. מצד שני הוא רוצה את הלאומניות. ולכן לא יכול להסכים עם הביקורת שלנו.

נשארנו החרדים לבד. עם מלחמה נגד הלאומניות מצד אחד. מהצד השני רוצים להחזיר יהודים בתשובה, ולכן אי אפשר מלחמה גלויה וחזקה נגד הלאומניות. ונשארנו עם ידיים קשורות לגבי להפיץ את ביקורת המקרא משלנו. והמחיר האכזרי?! זה צאצאינו אנו וצאצאי בעלי התשובה שהם הקרבן הכי גדול כאן, גם מצד החילוניות וההשכלה וגם מצדינו שאנו עושים סלקציות נאציות במוסדות.

ולכן אני טוען כלפי רבי מורי שיש לזה פתרון, והיא להוכיח ולהפיץ את הידיעה הפשוטה שעד עזרה הסופר יכולנו לכתוב עותקים של מגילות משה רבינו בכל צורה שהיא בכדי להקל את ההבנה ולהתאים את זה לכל דור ודור. וכמובן בתנאי שזה היה על פי הכהנים הלווים = חכמי הדור. הגיע עזרה הסופר וקיבץ כל הנוסחאות שהיו בזמנו ובחר איפה לשים כל מגילה ומגילה ולחבר אותם לספר ענק אחת. ולחתום את זה הלכתית, כלומר ממנו אי אפשר כבר לשנות כלום, אפי' פסיק אחד.

ואז נרוויח שנצטרך ללמוד את התורה ולהבין אותו. להבין למה ארץ ישראל ירושה פרטית דווקא ולמה בתורה לאומניות זה ע"ז וכפירה בתורה ובאלוהים. הרי כל זמן שהעמידו את התורה אלא בזה שהיא משמים ישר מאלוהים כפי שאלוהי הנצרות והאיסלם טוענים, הרבה למדו את התורה כחמורים נושאי ספרים בלי להבין למה ואייך ומה. ואז נפלנו לטעויות כמו הדתי הלאומני שאומר שלאומניות זה נכון רח"ל.

ואם נלמד את התורה כמו חז"ל כמו הגאונים והראשונים עם ביקורת משלנו, כלומר נעמיק בכל דבר ודבר להבין דבר מתוך דבר, נצליח להוציא את כל המתחדשים כאפסים גמורים כפי שראוי להם. ואז צאצאינו לא ירוצו כל כך בקלות להשכלה החובבנית של הביקורת הקלסית. עם המטען ההשכלתית היהודית החז"לית הזה, הם יכלו כמו הרמב"ם והרמב"ן לעסוק גם בהשכלה רפואית ובשאר המדעים.

אני מסכים עם ההשקפה שאומרת שיש מספיק בני חורין באומות שעוסקים בזה (ברפואה ובמדעים), ולנו יש תפקיד יותר נעלה וזה לעסוק בערכים ומוסר נעלים. אבל בלי הביקורת שלנו גם המוסר והערכים לא יוצא מאתנו, כי אנו לומדים את התורה כתרנגול בבני אדם כדבר טכני, ככה וככה צריך לעשות ושלום עלי נפשי. ואז מה יוצא לנו שאלה מתגייסים לצבא או למשטרה ונהפכים לחיות אדם ?!

ולכן רבי מורי היקר לקחתי את החוצפה לגלות את סוד השנים עשר של האבן עזרא. (וגם סוד השנים עשר של האבן עזרא – חלק ב') לגלות את עומקן של תורה בכל תחום ותחום (ראו בתוכן עניינים שאני מטפל במאות נושאים בתחומים שונים). ועשיתי את כל זה בהסכמת רבותי. ואין סיבה למה שאתם – רבי מורי היקר – לא תסכימו לכך. ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכנעם במהרה בימינו, ברוך אתה השם שובר אויבים ומכניע זדים. אמן ואמן.

בברכה

Max maxmen