בית דין של רוצחים (קטלנית)

בית דין של רוצחים (קטלנית)תוך שבוע רצחו שנים בדם קר השם יקום דמם

אחת ההבדלים הקריטיים בין התרבות היהודית לשאר התרבויות המודרניות. היא ההפנמה התמידית את ניסיון ההיסטורי מה שנקרה זיכרון קולקטיבי. ביהדות זה כבר ממש באופן כפייתית. כלומר יהודי לא זז מילימטר בלי זיכרון וניסיון היסטורי. מכאן שמירת כל הספרות לדורי דורות ובעיקר ללמוד תמיד ולפסוק תמיד ולשאול תמיד את הזקנים = תלמידי חכמים שכולם פועלים על פי הניסיון ההיסטורי בכל תחום ותחום. הצורה של כתיבת התורה וכל הספרות של היהדות היא בצורת סיפור דווקא משום כך, שהניסיון ההיסטורי היא קריטית ביותר. במיוחד שאנו מאמינים היום שהיקום היא דינמי אבולוציוני התפתחותית מדור לדור, אז בלי זיכרון, היינו נשארים קופי אדם בג'ונגל. התורה היא סיפור אבולוציוני דווקא משם כך ללמד אותנו ללמוד מהניסיון ולקדם את הדורות ליותר טוב בכל התחומים, מהמוסר והערכים ומדעי הרפואה ועד הסוכריות הגשמיות כמו הטכנולוגיה.

בתרבות המערבית מתחילה מלמדים ומחנכים שאנו נולדים חכמים וכל העבר טיפשים ולכן אסור ללמוד מהעבר ובוודאי לא לשאול זקנים תלמידי חכמים. הסברתי את הנושא בטוב טעם במאמרי בשם ענווה?! – השרלטניים רוצים שתחשוב שאתה חכם מיד שנולדת

לדוגמא: אחת מהי"ג עיקרים של המודרנה "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" שמישהו המציא מהבטן, והנה אור השמש רצח שנים בדם קר בתוך שבוע. אלא מה יאמר הפנאט המודרני, יש מטרה נעלה של לשמור על פגיעות מיניות עתידיות ולכן זה נזק משני. כלומר הוא כבר יודע לומר שרצח עובדתית בהווה, זה דבר משני מול פגיע מינית עתידית שעוד לא הגיע לעולם. מעבר לעצם החשיבה השטחית והפנאטית שאלימות כלשהי יותר גרוע מרצח, הוא דבר ראשון רוצח בני אדם בציפייה שאולי זה ימנע אלימות. לא שימנע רצח שאולי אפשר לחשוב בטעות שמותר למנוע רצח עם רצח אחר, אלא נרצח עכשיו אדם במציאות, בכדי למנוע אלימות עתידית.

מיותר לומר שביהדות היו נמנעים הרציחות האלה. מה עם פגיעות עתידיות?! אוקיי אפשר לשבת לדון על כך אייך מונעים פגיעות עתידיות. וביהדות כל דיון בא גם עם הניסיון כנ"ל. הדיון לא יכול להיות דיון פילוסופי על כורסה עם קפה כמו שנהוג אצל תרבות המערבית. או על ידי מחקרים בהווה שתמיד לא מספיקים, אלא  דיון עם הניסיון ההיסטורי, קרי בעלי ניסיון, קרי תלמידי חכמים. כלומר אנשי שטח מהווה ומעבר ובעיקר כנ"ל זיכרון היסטורי.

שאנו באים לדון על בית דין, על הניסיון של היהדות עם הבתי דינים. ברור לכל כמה קריטי היא הניסיון ההיסטורי. הרי יכול לבוא בית דין ולטעון שהוא רוצה לחזור לבית דין של תורה כפשוטה ולהרוג בן סורר ומורא וכדומה. והפנאטים יחשבו שזה נכון לעשות, נכון שנהיה יד ישראל תקיפה. ואז נשאל אותם אייך זה שאלפי שנים אף בית דין לא חשב להחזיר את הסמכות הזה? אייך זה שאף בית דין היום לא חשבו על זה?! אתם מבינים? הניסיון האנושי האבולוציוני והתרבותית לימד אותנו הרבה דברים שאחת מהם היא ביטול הסמכות הזו. והנה בית דין של חוכמולוגים רצחו בדם קר שנים בתוך שבוע. הבית דין המגלומני הזה מרגיש חכומולג מול שאר בתי הדין מכל המגזרים. הוא חושב שאם רק הוא ידליף עדויות לעיתונות, זה ימנע אלימות מינית עתידית. אבל לא חשב לרגע שזה רצח העד בדם קר. רצח החשוד בדם קר.

שאנו באים לדון לגבי העיתונאים. אותו סיפור. הם חכמולוגים מול בעלי הניסיון והנה הם רצחו שנים בדם קר בתוך שבוע.

מה שמטריף שאף אחד מהם לא מראה מחשבה שניה אלא ההפך, הוא יוצא עם ציוצים פרדוקסליים הזויים. אם כלפי החשוד טען שהוא התאבד ולכן זה הוכחה שהוא אשם, בהתאבדות העד הוא טוען שזה מוכיח שהיא לא אשמה.

אדם לא יכול עם שכלו האלוהית שנטוע באדם מראש = לוגיקה, לטעון 1. האדם התאבד כי הוא אשם. 2. אדם התאבד כי הוא לא אשם. שאדם טוען כזה טענה זה רק מוכיח שהוא מדבר מפוזיציה. מבחינת פילוסופית מחשבתית התאבדות כשלעצמו לא מוכיח שום צד. אפשר לומר כלפי החשוד וכלפי העד שני דברים סותרים. החשוד התאבד כי בצדק חשב שאנשים אוהבים רכילות אם זה אמת או לא ולכן אין לו סיכוי שנאמין לו (ויש הרבה סיפורי חז"ל שמוכיחים את הטענה). העדה התאבדה כי הבינה שהעדות שקר שלה רצחה אדם בדם קר. וכן אפשר לומר הפוך. שהוא התאבד בגלל שתפסו אותו והיא התאבדה כי הבית דין הדליף את סיפורה לרחוב הקניבלית. (אלה שטוענים שהתאבדה כי ראתה שיש לחשוד גיבוי אחרי ההתאבדות שלו?! אין להם על מה לסמוך כי כל העולם הרי היו עמה שזה אותכם החוכמולוגים שדירבנתם אותה ללכת לבית דין חובבני שבסוף הדליף את הסיפור לרחוב הקניבלית להעצים את עצמם כבית דין נעלה. אתם שלחתם אותה לשאול למוות)

ובכן לפני כל דיון במיוחד בדיון שאי אפשר להכריע למה כל אחד מהם התאבד, אין וויכוח על עצם הרצח על עצם העובדה שהם מתים. אין וויכוח שאור השמש רצחה אותם. הרי לפני אור השמש זה לא קרה. את הניסיון הפשוט הזה אנו מקבלים בספרות שלנו ואצל הזקנים שלנו. ולכן ציידי הפדופילים הלכו דווקא לבית דין הפנאטי הזה ושניהם הדליפו לרחוב הקניבלי את הסיפור. והנה רצחו בדם קר שני אנשים תוך שבוע אחד. הם ידעו שאין להם מה לחפש אצל הזקנים שלנו כי הם לא רוצחים.

לסיכום:

אלימות זה לא רצח. מה עושים מול אלימות ומול רצח?! ביהדות זה ברור לגמרי שלא מחזירים אלימות על אלימות ולא רוצחים על רצח. קל וחומר שלא רוצחים על אלימות.

פגיע מינית זה אלימות ואפי' אלימות קשה מאוד. אבל אור השמש היא לא רק אלימות אלא רצח כפי שהוכח השבוע. והיות שאור השמש זה רצח על אלימות שכנ"ל אפי' אם נאמר שיש חיה כזה יד ישראל תקיפה, זה לא עונש צודק – אם נהיה בדעה שעל אלימות מענישים באלימות. מיותר לומר שביהדות פילוסופית מחשבתית אלימות על אלימות לא הוכיח את עצמו. כלומר זה לא מונע אלימות עתידיים אלא ההפך. אלימות מביא אלימות, אלימות הופכת את הבתי דינים לבית דין קטלנית וככה כל בני התרבות נהפכים לאלימים ולרוצחים. וכל אלה ביחד מביאים את האנטישמיות נגד החרדים לדבר השם, את ההסתה ואת השנאה.

והנה את כל זה אנחנו מקבלים בגלל דבר קטן מאוד וזה החשיבה המודרניים שאנחנו נולדנו חכמים מהבטן. וכל זקני היהדות הם פנאטים.

לסיום:

כל זה כתבתי בההנחה הדמיונית כאילו כל הנפשות הפועלות בסיפור הזה, עושים את כל זה בתמימות ורק צריך ללמד אותם לעשות את זה נכון ולמנוע את הרצח הבא. אבל בתוך תוכי אני יודע שלא מיניה ולא מקצתיה. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. בכל זאת עושים את זה. הזהרתי אותם מראש. עשרות מאמרים כתבתי בשבילם בתחום הזה שנקרא אור השמש, אתיקה עיתונאית חרדית, פגיעות מיניות, ועוד ועוד. כתבתי להם ישירות, שלחתי להם את המאמרים בזמן אמת שהתחילו עם האידיאלים של me-too כלומר שהתחילו עם הציד הפדופילים.  בכל זאת רצחו בדם קר שנים תוך שבוע.

אין ויכוח טהור על הנושא כשלעצמו. רק תת אדם יכול לחשוב ככה. 'בנושאים אוניברסליים אין ויכוח אנושי, ולכן מי שרוצה לטוען שיש ויכוח הוא לא אדם אלא תת אדם.' או לחליפין השנאה והאנטישמיות מדברת מגרונו ולכן הוא רוצה לטעון שיש ויכוח כאילו החשוכים מתווכחים והנה החשוכים באמת חשוכים. יש ויכוח אייך מונעים את זה. ואתם לא רציתם לשמוע והנה תוך שבוע אחת רצחתם שנים בדם קר, בלי להראות סימן אחת של מחשבה שניה, אלא ההפך, מסיתים על כלל הישות החרדית הדמיונית, וכתובים ציוצים ומאמרי מערכת אנטישמיות קלסיות. עיתון המשפחה יצא עם אמירה אנטישמית במאמר המערכת: "הציבור החרדי עובר תהליכים של תיקון. אפשר לומר בזהירות: תהליכים של התבגרות" סיון רהב מאיר  יוצאת עם ציוץ אנטישמי שבעלה "אמיץ". כלומר אמיץ מול החרדי החשוך. אחרת מול מי הוא אמיץ?

כל אדם פנאט שלוקח דבר אוניברסלי וטוען כלפי האחר שההוא לא מרגיש בזה או לא יודע את זה, הוא במוכרח מסית ואנטישמי. ולכן כל המתנשאים האלה מעיתון המשפחה ובעלה של סיון רהב מאיר והבית דין הקטלני. הם אנטישמים פנאטים ושהקב"ה ינקום את דמם של הנרצחים בדם קר על ידם ושינקום את נקמת היהודים החרדים במהרה בימינו אמן ואמן, כי אנחנו אלוהים האדירים לא מחזירים אלימות על אלימות ולכן אנחנו הולכים כצאן לטבח.

כותב בצער רב

Max maxmen

<span dir=rtl>2תגובות ל‘בית דין של רוצחים (קטלנית)’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s