למה אין סמיכה\סמכות ביהדות?

למה אין סמיכה\סמכות ביהדות?

פשר המשפט "וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה—תָּמִיד"

רקע

דיין אחד חמור נושא ספרים, פנה אלי – בעקבות כמה מאמרים כאן בבלוג, בשאלה למה אין לבית דין כוח סמכות? ולכן חשבתי לכתוב מאמר שלם שגם תסביר כבר את פרשת השבוע – פרשת תצווה.

למה אין סמיכה\סמכות ביהדות?

מי שמך? זה שאלה ששואל כל אדם בן חורין מול כל שרלטן. במיוחד יהודי שחייב לומר כל העולם נברא בשבילי. אז מה נותן לאדם את הכוח להיות בר סמכא על זולתו? אין ריבון אדם על אדם ביהדות ולכן השאלה היא מאוד מאוד רלוונטית, בניגוד אצל בני המשטרים התשובה היא השוטר עם הרובה (אגב הניגוד לבן חורין ביהדות הוא בן בליעל. אלא רק משום כבוד אדם אני קורא את הניגוד של בן חורין בן משטר), כלומר הוא כבן בליעל לא מוטרד משאלת הבן חורין. יש לו שוטר עם רובה, וזה התשובה שלו כלפי כל שאלה מוסרית וערכית.

אז יהודית אייך יהודי עונה לזולתו, על השאלה מי שמך?

ובכן אחרי חטא העגל שהגרים רצו 'ריבון' במקום משה רבינו שלא חזר (כלומר הם ראו במשה סוג של ריבון = קשה גרים לישראל כספחת), אומר הקב"ה למשה אוקיי שיעשו את זה בתנאים שלי. תעשה להם משכן וכהנים וכהן גדול וכו' וכו'.

(לפני שאתם סוקלים אותי עם אתרוגים ראו את דברי חז"ל: אל פתח אהל מועד יקריב אותו: ואל פתח אהל מועד לא הביאו ר' פנחס בשם ר' לוי  משל  לבן מלכים שגס לבו עליו והיה למוד לאכול נבלות וטרפות, אמר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא נידור, כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר עבודה זרה במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים, ואין שעירים אלא שדים וכו' והיו ישראל מקריבים קרבנותיהן באיסור במה ופורענות באות עליהן, אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועד והן נפרשים מעבודה זרה והם ניצולים (ויקרא רבה כב ח))

בקיצור כמו כל פעם בתורה שהתורה נכנעת לעם קשה עורף, התורה נותנת לנו את הדרך לעשות את זה נכון כמו דיני עבדות וכדומה, גם כאן בסיפור המשכן ובעיקר המלבושים המוזרים של הכהן הגדול. התורה נותנת לנו את הדרך הנכונה של סמכות כביכול. ואת זה ברצוני להוכיח בטוב טעם במאמר הזה.

ובכן נקדיש כמה רגעים למושג צדק ומשפט. בכדי שנבין את היסודות של המוסר והערכים האנושיים של הבני חורין.

נדמיין מצב של אדם יחיד בכדור הארץ האם הוא צריך צדק ומשפט? לכאורה לא, הרי כל העולם במציאות שלו. עכשיו נדמיין שהוא מצא לו אישה (לא נעסוק אייך הומצא חוקי המשפחה עכשיו. תרצו אפשר לעיין במאמר בשם בינה יתרה באישה ?!), ויש לו כבר שני בנים שכל אחד מהם חייב – אבל חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי. אז אייך אפשר צדק ומשפט הרי כל אחד חייב לזעוק כולו שלי? מכאן אנו מוכיחים שצדק ומשפט הוא קודם כל הסכמה וויתור. הרי מבחינת הדין אתה חייב לומר כולו שלי שזה אומר שזה באמת שלי. אלא שלא יקרה שוב הרצח של קין והבל (הרי תמיד קין היה יכול לטעון חייך קודמים ולרצוח את אחיו שפולש לקניינו שכולו שלו וכן ההפך), אנו מוותרים בהסכמה. וכמה לוותר? בזה צריך צדק ומשפט!!

כנודע במאמרינו כאן, שכל אדם הוא האדם הראשון המקראי לצאצאיו הוא עד עולם. כלומר הגאונות של המקרא להתחיל עם אדם אחד ולא עם מיליונים בבת אחת, בא לדרוש את חירות האדם שקודמת לכל סמכות. זה לא רק עובדתית שכל אדם הוא ראשון לצאצאיו עד עולם, זה תוקף היסוד של החוקה שלנו שבלי שכל אדם יאמר כל העולם נברא בשבילי, אין חוקה. היוצא פועל הוא הערך הנעלה שמביא את כל בן חורין לחשוב על עתיד צאצאיו. כלומר אם לא תהיה בסדר עם זולתך בהווה, אם לא יהיה סדר אנושי בהווה, אייך יראה הסדר בין בניך ונכדיך עד עולם?! כלומר תמיד בן חורין מספיק משכיל להבין את הדבר הפשוט הזה וזה הופך אותו לאדם מוסרי וערכי. ברצוני לומר שלגאונות המקראית כאן יש מעל שבעים פנים נעלים, ורק נתתי כאן דוגמית.

ובכן בהווה מסתובבים לו מיליוני בני אדם בני חורין שכל אחד מהם חייב לומר שכולו שלי. אחרי המבול נח ובניו עושים סדר אנושי ורק אז מתחיל המושגים של דינים צדק ומשפט ואפי' סמכות לדון רוצח. עד אז לא היה סמכות לדון רוצח. אדם ואשתו לא דנים את קין על רצח הבל.

מה בעצם עשה השופט נח?! (תשימו לב הוא נקרא שופט). הוא מחלק את הארצות בגורל בין בניו וממציא את הירושה (אי אפשר לחלק בלי לקחת בחשבון את הילד שנולד בכל רגע), שמושתתת על חוקי המשפחה. ככה כל אדם נולד עם קניין פרטי וחלק שווה במשאבי הארץ כפי שמוסבר בעשרת התקנות של יהושע בחלוקת הארץ.

אחרי שכל אדם וויתר על כולו שלו, וחילקו בהסכמה את הארצות כקניין פרטי לכל אחד וחלק שווה במשאבי הטבע. רק אז מתחיל המושג צדק ומשפט ואסור כמובן לרצוח ולגנוב. וזה לעומק שבע מצוות בני נח. וזה לעומק בהנחל עליון גויים.

ובכן נחזור לפרשת מתן תורה ופרשת העגל

במתן תורה הקב"ה אומר דברים שרק בן חורין מבין (הרי כל התוכן של עשרת הדיברות מתייחסות לסדר אנושי שכבר קיים, כמו שבת = לוח שנה. כמו אב ואם = חוקי המשפחה, כמו קניין = לא תגנוב ולא תרצח ולא תנאף ולא תחמוד. כמו מערכת משפט = לא תענה ברעך עד שקר וכו' וכו'). הגרים הבני משטרים לא הבינו כלום (מגיזרת ונפלינו אני ועמך, הם עד ימינו אנו עוד לא מבינים את זה), הם שומעים – כמו חמור נושא ספרים, צווים מוסריים בלי להבין למה, ולכן הם חושבים שצריך סמכות ריבונית בכדי לכפות את דבר האלוהים. והנה משה רבינו, לא מגיע. קרה לו משהו – הם חושבים, ואם הוא לא נמצא, אז מי הוא הסמכות?! ולכן עשו את העגל. וזה לעומק חטא העגל = ריבון = סמכות אנושית על אדם.

רק חמורים יכולים לחשוב שהאל טרח את עצמו לרדת להר סיני בכדי לתת לאדם את הכוח להיות ריבון על אדם. זה הרמה של בני הבליעל – סליחה הרמה של בני המשטרים.

ובכן כנ"ל הקב"ה נכנע להם, ואומר למשה לעשות את המשכן ולהקדיש את אהרן הכהן כהריבון כביכול. אבל בתנאים שלי אומר הקב"ה. וכאן מתחיל האריכות דברים שהלוואי היינו מבינים ולו במקצת את הצווים המוזרים בפרשיות האלה. אפשר לעיין במלבים יש לו מהלכים מעניינים בפרשיות האלה. אבל אני רוצה להתמקד בסמכות העליונה שזה אהרן הכהן = יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.

אומר הקב"ה: אהרן יהיה הסמכות אבל אין סמכות לפני זכויות יסוד שהיא תמיד קודמת לסמכות. בכדי שיהיה לך סמכות אז קודם אתה חייב לדאוג לזכויות יסוד = חירות האדם. בלעדיו אין לך סמכות וכנ"ל אין צדק ומשפט אלא כל אדם חייב לומר כולו שלי. ואז אנדרלמוסיה ואנרכיה כמו לפני המבול שהביא לאנושות את המבול = אנרכיה ואנדרלמוסיה.

בני הבליעל\בני המשטרים לא מסוגלים להבין אפי' מה שהנביאה הפוסט מודרנית – חנה ארנדט אמרה: "הפגיעה הבסיסית בזכויות האדם באה לכלל ביטוי קודם כול ויותר מכול בשלילת מקום בעולם"

שתקפתי את השופט אהרן ברק באחת המאמרים כאן, אייך הוא משכיר דירות בארץ ישראל?! קוראי שאלו אותי מה אני רוצה ממנו? אולי אחרי המאמר הזה יבינו מעט מה אני רוצה ממנו.

ובכן זכויות יסוד של הבני בליעל\בני המשטרים, הם לא יותר מקלישאה מצחיקה. מצחיקה?! גורמת לי לדפוק את הראש בקיר ולזעוק "אלוהים אדירים כמה מטומטם יכול להיות בחיר הבריאה שלך?

במקור ג'ון לוק מתיר לי לרצוח פולש לקניין הפרטי שלי או לחליפין לשעבד אותו לעבד נרצע לכל החיים. מכאן המדינה חייבת להגן על הקניין הפרטי בחוקה האמריקאי. אבל אייך לעזאזל יש לי קניין פרטי? ויתר מיזה אייך לפולש אין קניין פרטי שהוא חייב לפלוש עלי ולהשתעבד לי לעבד לכל החיים?!

תחשבו על זה. אם מאז המלחמה מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצא אצל אחוז אחד מבני אנוש. זה אומר שכמעט כל בני אנוש עבדים. אז על איזה זכויות טבעיות ג'ון לוק מדבר כאן? זכויות של עבדים?! תעיינו בערך זכויות אדם בויקי ותאמינו לי שגם אתם תדפקו את הראש שלכם בקיר מרוב תסכול. כמובן אם תבינו את המאמר הזה.

ובכן נחזור לאהרן הכהן הבר סמכא שלנו אחרי חטא העגל. (אני מדגיש אחרי חטא העגל, לומר שבלי החטא אפי' עם התנאים של הקב"ה אין סמכות בשום מצב. וזה המצב של היהודים מאז חז"ל. כלומר אחרי מרדכי הצדיק עם הקימו וקיבלו באהבה, אנו במדרגה של לפני חטא העגל ולכן אין סמיכה וסמכות)

אהרן הכהן צריך ללבוש מלבוש מיוחדת (ואריכות דברים אייך לעשות את זה ומאיזה חומר גלם וכו' וכו') עם חושן ואפוד ששם יש את האורים ותומים. בגדים מוזרים שעליהם אומרת התורה את הפסוק הזה "וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה—תָּמִיד"

שבן בליעל\בן משטר לומר את הפסוקים האלה, בוודאי הוא בסרט בדיוני מהוליווד בסרט מיסטיקה דמיונית. אבל שבני חורין היהודים לומדים את הפסוק הזה. הוא נזעק "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" ובצדק. הרי השופט ברק טוען לנו שאין לנו אפי' זכות מוקנה לנשום.

ובכן, קודם כל למה החושן הוא חושן המשפט? מה הקשר בין שנים עשר אבני חן למשפט. ומהי האורים ותומים. ולמה אהרן צריך את זה על ליבו ומה זה לפני השם? מה פירוש ונשא את משפט בני ישראל על ליבו לפני השם תמיד = לנצח?!

אהרן היה חייב להחזיק על ליבו פיזית וכמובן מחשבתית שזה המושג "לב", את זכויות הטבעיות של האדם. לפני שהוא בר סמכא לעשות משפט וצדק. אתה לא בר סמכא בלי שקודם יש על ליבך את זכויותיו של האדם. לפני השם = אלוה. ובר סמכא זה סוג של אלוה = סמכות.

אז איפה בבגדיו היו הזכויות הטבעיות של האדם? ובכן האורים ותומים היה מה שנקרא היום טאבו. שם היה מפה של חלוקת נוח ובניו. שם היה חלוקת ארץ ישראל לשבטים ולביתי אב. כלומר הקניין הפרטי של כל ראש אב, היה רשום שם (ואל תתחילו עכשיו עם קְלוֹץ-קָאשֵׁס אייך נכנס בחושן כל המפות. ראו את הרשב"ם לגבי תפילין ותבינו).

וככה מסביר את זה הבכור שור (אחת מבעלי התוספות): "את האורים ואת התומים: ונראה לי ש"אורים" לשון מדינות, כמו: "באורים כבדו ה'" וכמו "אור כשדים". תומים: גבולים, מקום שהגבולים כלים ותמים שם. שהיה כתוב שם תחום פלוני לפלוני, וגבוליו ומיצריו כתובין ונתונין בתוך החושן, וכן לכל שבט ושבט הכתוב באבן, תחומו וגבולו נתון כנגדו, וזהו משפט בני ישראל: שלא יוכל זה לערער על גבול זה כלום". (ראו גם אצל דעת זקנים מבעלי התוספות במקום)

תראו את המאמרים האלה ביתר הרחבה  פרשת תצוה – הבנת עומק חושן המשפט והאורים ותומים וגם את זה  אורים ותומים כפשוטו  וגם את זה   משאב טבעי – למי היא שייכת ?

שאנחנו מגיעים למצוות עליה לרגל שלוש פעמים בשנה. אנחנו מבינים שמדובר על הסמכות, ללמוד מהמסכות, ולפרנס את בעלי הסמכות. על דרך "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ."(דברים יז ח) וראו פלא, מי לא עולה לרגל?! כלומר מי לא מקבל את סמכות בית המקדש וכהן הגדול ואת סמכות הסנהדרין ולא צריך לפרנס אותם?! "כל אדם שיש לו קרקע – עולה לרגל , ושאין לו קרקע – אין עולה לרגל"!! (פסחים ח:) וראו בתוספות בדף ג: בפסחים ד"ה מאליה. שמשמע שם שלמי שאין קרקע פטור גם מקרבן פסח. וכן בירושלמי פאה פ"ג ה"ז: "מי שאין לו קרקע פטור מן הראיה". והבינו את עומקם של דברים

על אותו דרך בני גד וראובן שהם מחזיקים בנחלותיהם בכוח החרב ולא מירושת אבות מחלוקת נח ובניו. באמת בני גד וראובן לא מביאים ביכורים. וזה גם מסביר למה כל כך בני גד וראובן פיחדו שבני ישראל בארץ לא יכיר בהם כחלק מבני ישראל (ראו בספר יהושע בהרחבה). אנו רואים אייך כל חלקי הפזל של היהדות מתחברים הפלא ופלא ב"ה.

לסיום:

למה אין סמיכה וסמכות ביהדות שאלנו בכותרת. התשובה היא שחייב כל אדם לומר כולו שלי. והיות שאין אתה נותן לי את זכויותי הטבעיות שזה אומר קניין פרטי וחלק שווה במשאבי הטבע, אז מי שמך? ולכן בית דין יהודי הוא תמיד אלא בורר. אין משפט וסמכות משפטית ביהדות לפני הגאולה האמתית והפיזית שזה אומר כל אדם בן חורין עם זכויותיו הטבעיות.

נסיים בזה שנאמר שכל אדם היה אמור לזעוק על כך. למה הוא לא זועק על כך?! כי אנו בני בליעל!! נכון מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין, אבל מי אמר שאסור לנו להיות מודעים למצבינו המוסרית והערכית?!

כותב בצער רב

Max maxmen

<span dir=rtl>3תגובות ל‘למה אין סמיכה\סמכות ביהדות?’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s