יום האישה – התקווה והאכזבה

יום האישה – התקווה והאכזבה

חשבנו באמת ובתמים ששחרור האישה תביא את הגאולה לאנושות. התקווה לא הגיע מרגשות או ממיסטיקה ואמונה טפילות. התקווה הגיע לנו מחשיבה עמוקה שרק האישה בטוחה בשרידותה מה שאין כן לגבר אין ביטחון בשרידותו בלי שליטה, אלא אם הוא באמת גבר משכיל ואינטלקט ויש לו אימון באשתו = זוגות בני חורין.

אנו נרחיב להסביר את הדבר העמוק כאן, אבל קודם חז"ל שמדגים לנו את מקור השליטה של האדם על אדם.

"ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים  (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז)" (במדבר רבה)

כל המשפחות האלה חייבות שליטה אחרת לאף אחד מהם אין שרידות אישית שזה בעצם = השרידות, היא ניצחון האדם על המוות. כלומר ניצחון המוות של האדם היא בכך שמהותו הגותו והתפתחות המוסר והערכים לדורות, מיושמת לנצח על ידי זרעו הוא = חיי נצח.

נשים לב שחז"ל מדברים כאן על זכויות הילד בעיקר = " שמכירין – שאינן מכירים וגו' ", כלומר גם הילדים נולדים עבדים או שרלטניים, במשפחות האלה. בעולם של מדעי הרפואה שמתפתחת במהירות האור, ידיעת מי ההורים, היא קריטית לכל ילד. כלומר זה זכויות הילד הבסיסיות. ומי מדבר על אחריות של ההורים האמתיים על כל ילד שנולד להם בלי שידעו בכלל ובלי שמכירים אותו. כלומר יש מצב שלתורם זרע נודע על גן מסוכן, והוא חייב להודיע לצאצא שלו על כך אחרת זה חוסר אחריות מצד התורם מול הילד.

ובכן אנו רואים בחז"ל הזה שמקור השליטה של האדם על אדם ובעיקר השוביניזם, זה המלכויות. וממה נובע המלכויות במיוחד השליטה באישה?!  הצורך של הגבר להיות בטוח שהילד שלו ולא של השכנים. מכאן אגב הסריסים שהיו אצל המלכים בימי קדם. כלומר המלך השוביניסט לא סמך אפי' על הקרובים שלו.

הכלל הבסיסי באנושות:

ההבדל היחידי בין נקבה לגבר, היא הביטחון או אי ביטחון בילדים. אישה תמיד בטוחה בילד שלה מה שאין כן הגבר לעולם לא בטוח בילד שלו, אלא עם אימון באשתו (במשפחות המסורתיות הבני חורין) או שליטה טוטלית על האישה.

חוץ מהדבר הבסיסי הזה אין שום הבדל בין גבר לאישה במהות.

המלכויות\השוביניזם קמו בדיוק בגלל ההבדל הקריטי הזה. ואם כבר שליטה על האישה, למה לא שליטה על כל אדם ככה לאליטה יש עבדים נרצעים לתמיד. ותשימו לב שתמיד האליטה תדבר ותשכנע את העבדים נגד חוקי המשפחה המסורתיים ושחרור האישה כביכול מבעלה והמרדת הילדים נגד הוריהם, הכל למטרה אחת, שליטה באדם\בעבדים. ורח"ל שלא יחלום אפי' על נצחיותו האישית על ידי זרעו הוא. הרי הוא הגיע לעולם לשרת את האליטה.

לשם כך המלכות תמיד מעוניינת בביטול המשפחה האישית והפרטית של כל אחד, ולחליפין המצאת הישויות הדמיוניות כמו לאום חברה או אפי' ישות הגלובלית. כלומר בכדי שלעבדים לא יהיה משמעות חיים ותכלית חיים ומטרת חיים, המלכות ממציא להם משמעות דמיונית שכזה, למען איזה ישות דמיונית שנקרא הדגל או הלאום והארץ.

התקווה

ובכן שהמלכויות משחררות כביכול את הנשים ונותנת להם זכויות שוות ואפי' להיות חלק של ניהול החברה\המדינה\הישות הדמיונית, אז אולי הן ישחררו קצת את עול המלכויות השוביניסטיות. הרי להן אין צורך בשליטה, הרי הן בטוחות בילדיהם.

חשבנו שבני אנוש יתחילו לעזוב את הישויות הדמיוניות (שביהדות נקראות אלוהים אחרים), ויחזרו למשפחה הפרטית של כל אחד ואחד. כלומר בני אנוש יחזרו להיות בני חורין באמת כל אחד עם משפחתו. כל אחד מגן על משפחתו הוא = הילדים עד שהם זוכים לילדים בעצמם  ולא שכל משפחה שולחת את הילדים הרווקים והרווקות להגן על הדגל הדמיונית וככה נכרת המשפחה הפרטית של כל אחד.

שגבר מקריב את הרווק והרווקה שלו על מזבח הישות הדמיונית, אפשר לומר שהוא במילא לא בטוח שהרווק והרווקה שלו. אבל שאימה תעשה דבר שכזה?! זה טירוף מחשבתית פילוסופית ובעיקר טירוף מוסרית, הרי זה באמת הבן שלך. אייך את מסוגלת לשלוח אותו למות לדגל הדמיוני?! התשובה לכך היה שכל מלכות היא שוביניסטית ולכן לשוביניסט יש שליטה טוטלית בנשים ובילדיהם.

אבל בשחרור האישה, איזה הסבר יכול אימה לתת לנו אל האכזריות הזו של להקריב את רווקיהם  ורווקותיהם על מזבח המולך השוביניסטי? מכאן האכזבה הגדולה.

האכזבה

שמרב מיכאלי טוענת כמו שוביניסט קלסי שהילדים הם של המדינה ולא של ההורים – "הילדים של המדינה ולא עניין פרטי" כלשונה, או כמו שהחוק השוביניסטי הישראלי קובע: ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי". אז מה בדיוק אנחנו מרווחים מיום האישה?! בסך הכל קיבלנו שוביניסטים מסוג נקבה, מלכות משותפת של שוביניסטים עם פילגשים כאמור בחז"ל לעיל. ואמרנו לעיל שאין הבדל מהותי בין גבר לאישה אלא העובדה שאישה בטוחה בילדיה ולכן היא לא צריכה להיות שוביניסטית.

חשבנו שבגלל שהיא לא צריכה להיות שוביניסטית, אולי בני אנוש יקבלו את הגאולה?! התברר לצערינו, שהן רוצות להיות פשוט שוביניסטיות, להיות חלק בשליטת האדם באדם.

מצטער לומר לכן, אני לא רואה הבדל ביניכן לבין שאר השוביניסטים הגברים. שניכם רודנים ואכזריים שמקריבים את זרעיכם לעבודת אלילים. אם היה הבדל מהותי בין אישה לגבר כנ"ל, הצלחתם לטשטש את ההבדל המהותי הזה. יותר נכון לומר שאתן בוגדים באנושות ובאנושיות שלכן עם השיתוף הפעולה שלכן עם השוביניזם = המלכות השוביניסטית.

לעומק אתן בוגדות בכל אישה ובמהותה. אם חירות האדם זה האדם ונצחיותו לדורי דורות לנצח, ואת זה בעיקרון יש לאישה בטבעיות כי היא בטוחה בילידה, אתן באות לגזול מהאישה את הילדים שלה למען הישות הדמיונית. כלומר משתפות פעולה עם השוביניזם = בגידה באישה. הרי המשפט "הילדים של המדינה ולא עניין פרטי" על ידי אישה, היא הבגידה הגדולה באישה שאפשר לעלות על הדעת.

כותב בצער רב

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s