העובד החרדי

העובד החרדי – מוקדש לרבי מורי שליט"א

רקע

עליתי לרבי מורי בחג החירות והיו שם מאות מתלמידיו, ופתאום הוא פונה אלי מול כולם ואומר: אתה יכול לשכנע את העובדים שבחבורה שהם חשובים כמו הלומדים ויש להם אפי' פלוס עם זה שהם מפרנסים את הלומדים ובלעדיהם אין לומדים. מה שאין כן לומדים בלי עובדים אין לומדים כלל.

אני – עוד מבואס שפנה אלי ככה ברבים : הרי זה דברים ידועים ועתיקים, מה יש לי לחדש כאן?

רבי מורי: בוודאי, אבל החבורה חושבים שזה מיסטיקה (כל החז"לים שמשבחים את העובדים) ולא מבינים את הלוגיקה את הרציונל שבדבר. ואתה – מסיים רבי  מורי, יודע להסביר את זה.

אני – ככה בבושת פנים לא לסתור את דבריו: בתקופת שמד – כלומר שהשלטונות רוצים לשעבד את היהודי לעבדות, וגוזלת ממנו אפי' את אשתו לעבדות ורוצה לגזור על לימודי ליבה בכדי שגם הילדים שלנו יהיו הון אנושי בשביל העבדות להון שלטון?! חייבים לגזור על עצמינו רק ללמוד תורה = התורה אומנותינו.

שרבי מורי לא יכעס עלי שאני כביכול מתווכח, הסברתי את עצמי ואמרתי: לפרסם את חשיבות העבודה בתורה בתקופת גזירות השמד של השלטונות, זה ייתן לשלטונות ולארגונים מטעם הטייקונים, את הגושפנקא ביתר שאת וביתר עוז לכפות עלינו את הגזירות האכזריות שלהם.

רבי מורי – עם חיוך ורוגע כאילו לא מתרגש שאני מתווכח: אדרבא, תסביר לחבורת העובדים גם את הנושא הזה.

ובכן הבטחתי שאני אעשה זאת בהקדם. ורבי מורי – ספק מצווה ספק נזעק: עד חג מתן תורה אני רוצה לראות את הדבר נעשה כבר (כנראה בגלל שהתווכחתי הבין בצדק שאני לא שלם עם זה).

ובכן נתחיל ותחזיקו לי אצבעות ומי ייתן שלא אכשל ואל הכשיל ח"ו אמן ואמן.

מעלת העובד החרדי

מבוא

לפני שנסביר את יסודי הכלכלה המודרנית והחשיבה של תורה וחז"ל בכלכלה. ברצוני קצת לתת\לצטט  לעצמינו בקטנה את המקורות על מעלת העובד, ככה שנלמד את יסודי הכלכלה, נבין לעומק את המקורות ואת הרציונל שלדבריהם, ככה שתבינו ששום דבר מדבריהם ז"ל הם לא מיסטיקה רח"ל.

ובכן, אפשר בשבילינו העובדים לצטט מהמקורות, משפטים כאלה גדולים, שלא נאמר בשום תחום אחר של תורה (ומיד תרגישו בזה). אבל  לא זה המטרה שלי – לטפוח על עצמינו על השכם?! המטרה שלי היא שנבין לעומק את המקורות. שנבין למה המקורות יצוא מגדרם לשבח ולהלל את העובד\המלאכה. מה שכואב לרבי מורי (ולכן ביקש את עזרתי) היא שתמיד שהוא מצטט את המקורות זה לא נכנס ללב העובדים כי הם לא טיפשים, וזה נשמע לעובדים בצדק כאילו הלומד אומר לעובד: תעבדו  חזק – עובדים היקרים, ככה נוכל ללמוד. ואם אתם לא תעבדו מי יפרנס אותנו הלומדים?!  העובדים היותר נרגנים נזעקים בצדק: אנחנו עובדים ואתם מתפרנסים דרכינו ואחר כך אתם לא מכנסים את צאצאינו בקהל השם – למוסדות, כי אנחנו עובדים = אנחנו רמה נמוכה. וככה בשידוכים וככה הביקורות של הלומדים מול נשות העובדים כלפי צניעות, בזמן שהלומדים לא מודעים כלל שבעבודה בחוץ צריכים ללכת קצת אחרת. כלומר נשים שמקריבות את עצמן להיות חלק בפרנסת המשפחה אפי' שבכתובה ועל פי התורה הבעל מתחייב לכך, ויוצאות לחוץ לעבוד, החוץ דורש משהו יותר ממה שאשת חבר לובשת. לקחת את עניין הלבוש בחוץ בכדי לאיים עליהם עם המוסדות – לאיים על הילדים שלהם?! זה בריונות לשמה של הלומדים החזירים. אני אומר לומדים חזירים, כי אתם החזירים אמורים להכיר את הפסוק אל תגעו במשיחי ול\ובנביאי אל תרעו (תהלים ובדברי הימים). מדובר על תלמידי חכמים ועל תינוקות של בית רבן. כלומר הנביא מזהיר את ההמון (העובדים) לא לפגוע בתלמידי חכמים ולא בתינוקות של בית רבן. אז באים תלמידי חכמים בעצמם ופוגעים בתינוקת של בית רבן?! ושל מי? של העובדים שמפרנסים אותם?!  "שלוש פעמים ביום הכרוז יוצא מלפני הקדוש ברוך הוא ואומר אל תגעו במשיחי (תהלים ק"ה) אלו ת"ח, ובנביאי אל תרעו אלו תנוקות של בית רבן" וכן בתלמוד בשבת קיט: "אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו? אל תגעו במשיחי – אלו תינוקות של בית רבן, ובנביאי אל תרעו – אלו תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי? – אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו חטא, להבל שאין בו חטא. ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש. ואמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה: כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה מאבותיך: כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן – מחריבין אותה. רבינא אמר: מחרימין אותה."

אייך זה קורה הטמטום והרשעות הזו על ידי תלמידי חכמים?! הרי הם באמת מתפרנסים על ידי העובדים!! התשובה היא, שוב חוסר הבנה ביסודי הכלכלה. מה שקורה זה פשוט. היום תלמידי החכמים מתפרנסים מהשלטון (על ידי הפוליטיקאים) ומהעשירים הגדולים (על ידי תרומות) ובערים החרדיות פשוט ראשי הערים גוזלים ארנונה מהעובדים ומחלקים את זה לקהילות הגדולות שנותנת לראש העיר את הכיסא. ולכן לבורים האלה שנקראים תלמידי חכמים, אין את ההרגשה שהעובדים בעצם מפרנסים אותם. הם חושבים שלשלטון יש כסף מאוויר, וככה הכסף של עשירים בא מאלוהים וככה הכסף של העיר. הם לא מבינים שהעובדים לא רק מפרנסים היום את תלמידי חכמים, הם מפרנסים גם את השלטון וגם את העשירים\הטיקוניים וגם את העיר.

התלמיד חכם שלא מבין את זה, לעולם לא למד תורה באמת אלא כחמור נושא ספרים. אייך זה שדווקא העובדים מבינים את זה ותלמידי החכמים לא מבינים את זה?! כאן תבינו מהי מעלת העובד מול החמור נושא ספרים שזוכה רק בחכמה מה שאין כן העובד זוכה גם בתבונה ובדעת כמו שנאמר אצל בצלאל בן אורי בן חור (ונראה את זה בהמשך).

לפני שנמשיך אני חייב להזהיר את עצמינו העובדים: אל תגעו במשיחי ול\ובנביאי אל תרעו כנ"ל נאמר גם על תלמידי חכמים ככה שאסור לנו להיות כמו החזירים האלה ולפגוע בתלמידי חכמים. הרי אם אנחנו נלחמים בשביל התינוקות של בית רבן שלנו קרי הילדים והילדות שלנו שזה הנביאי אל תרעו (והמשיחי על פי שני הגרסאות), אל לנו לפגוע ח"ו במשיחי\בנביאי = תלמידי חכמים, אחרת אנחנו פרדוקסליים כמוהם בדיוק.

ובכן אנחנו רואים שהחוסר הבנה ביסודי הכלכלה חסר לא רק בנו העובדים אלא חסר את זה גם אצל התלמידי החכמים, אחרת אייך נסביר את מעשיהם?! ולכן רבי מורי מתעקש עמי להסביר את הנושא הזה בטוב טעם. וכפי שאמרנו נתחיל עם המקורות בקטנה ואחר כך נבין גם בכלכלה ונבין את הרציונל של חז"ל והמקורות בעזרת השם.

המקורות

נתחיל ותחזיקי לי אצבעות ובשם השם נעשה ונצליח

אצל בצלאל בן אורי בן חור נאמר: "וימלא אותו אלוהים ב'חכמה' ב'תבונה' וב'דעת' ובכל 'מלאכה'." אומרים חז"ל: חכמה = לימוד. תבונה = הבינה, ששוכן בכל אדם, שזה – הבינה, בעצם הייצוג של הקב"ה באדם על דרך: מי שלא חס על כבוד קונו, טוב לו שלא נברא (משנה בחגיגה) ומהי כבוד קונו?! שכלו של אדם!! (רמב"ם במקום) ועל דרך: כי לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו, ו"המלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו" (אבן עזרא בהקדמה לבראשית). דעת = מבין דבר מתוך דבר. מלאכה = הוצאת הכוח – מהחכמה והתבונה והדעת, לפועל = 'מלאכה'.

כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה בינה ודעת. (חז"ל) "לא השרה – הקב"ה, שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה" שנאמר עשו לי משכן ושוכנתי בתוכם.

אנחנו חייבים להבין שהבינה האחדותית זה מתנת הקב"ה לכל אדם, כמה בור שהוא יהיה, הוא מסוגל להבין לוגיקה ומתמטיקה בדיוק כמו הגאון הכי גדול באנושות כפי שהוכיח כבר הפילוסוף סוקרטס לפני אלפי שנים, ולהבדיל אלף הבדלות כפי שמוכח במקורות שלנו כנ"ל.

שאדם מבין שהייצוג של הקב"ה בעולמו = הבינה, שוכן בו, וככה שהוא משתמש בשכלו, הוא הכי קרוב להקב"ה?! אין לאדם אושר יותר גדול מיזה. המשגיח בישיבה אמר לי לשאלתי מהי רוח הקודש: שאתה עושה משהו ופתאום נכנס לך רעיון אייך לפתור בעיה, זה היא רוח הקודש.

עכשיו. מי הוא הכי משתמש עם הייצוג של הקב"ה ששוכן בונו?! העובד !!! העובד במציאות, בעובדה, על תקן כל דקה ביום, הוא מחובר להקב"ה, ואם יש לו שכל והכרת הטוב, הוא כל רגע מודה להקב"ה ושמח להיות בקרבתו. ולכן אמרו חז"ל אוהב את המלאכה: "אהוב את המלאכה כיצד מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה [אדם] שונא את המלאכה שכשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך" (שמות כ' ט'): (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יא)

זה לעומק דברי רבי טרפון לעיל "אף לא השרה – הקב"ה, שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה" שנאמר עשו לי משכן ושוכנתי בתוכם.

לא רק שהעובד דווקא, זוכה לקבל מהקב"ה 'חכמה' (שאת זה מקבל הלומד גם כן) 'בינה' ו'דעת' שבלעדיהם הוא לא יכול לעשות את המלאכה. הוא הגורם להקב"ה לשכון בתוכינו, להרגיש אותו לנגוע בו. הרי שהתלמיד חכם יושן על מזרן נוח בחדר שינה יפה עם מזגן, הוא לא קולט שכל הטוב הזה הוא מקבל בזכות השכינה ששכן אצל העובדים שהמציאו לו את המזרן ואת המזגן, או בתכלס יצרו לו את זה.

ניקח את התלמיד חכם ואת העובד הנחיתי, לאיזה אי בראשית, שאין בו כלום רק חול מים ושמים. אז אולי יתחיל להבין מה פירוש הקב"ה שוכן בתוכינו. כל מה שבני אנוש בנו מהתוהו ובוהו של הטבע, זה זה עומק המושג שהקב"ה שוכן בתוכינו. ולכן ר' טרפון שאומר לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה. הכוונה לומר שגם במתן תורה הוא לא שכן בתוכינו (אין מתן תורה בלי דעת כמו שציטטנו לעיל מהאבן עזרא שאומר "לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו", אבל עם לימוד התורה במתן תורה אתה לא מקבל את הקב"ה במציאות ובחומר. הנה בני ישראל מתלוננים שאין להם מים ובשר וכו' וכו'. וחז"ל אומרים באמת שכל זמן שעשו את מלאכת המשכן, אף אחד לא התלונן כי מלאכה מביא את הקב"ה לשכון בתוכינו ויש לנו את כל הטוב כמו לעיל הבית היפה עם המזגן), אלא דווקא מתי שבני ישראל התחילו לעסוק במלאכה.

נאמר יותר מיזה. יש שני דרגות ביהודי. 1. יראת השם. 2. ואהבת השם. כל ילד יודע שהדרגה הכי גדולה זה אהבת השם. נאמר על יורדי הים שיש להם יראת השם כי הם כל הזמן בסכנה. אותו דבר תלמידי חכמים הם תמיד בסכנה שמה לא יהיה להם אוכל. אבל עובד במלאכה, הוא תמיד בדרגה של אהבת השם, כי כנ"ל שוכן בו חכמה בינה ודעת. הוא כל רגע מול הקב"ה שמלא לו שוב ושוב את המלאי של החכמה בינה ודעת (נכון גם לתלמיד חכם אמיתי העמקן וכו', הקב"ה גם ממלא לו חכמה בינה ודעת, אבל הכלל\הציבור לא מרגיש מה שהוא מרגיש אלא אם יצא עם חידושים מופלגים שאפי' הציבור הפשוט נהנה מיזה, מה שאין כן העובד, כל הציבור לכל הדורות מרגישים את שכינת הקב"ה על ידי מעשיו של העובד, למשל את המזגן מרגישים כולם, את התרופה למחלה כלשהי, כול החולים מרגישים מתי שהם ב"ה מתרפאים ממחלתם). והנה חז"ל אומרים בברכות את אותו רעיון עמוק: "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב: אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה."

ששה אלו נקראו "מלאים" ושלוש מהם הם עובדים 1, הקב"ה שעשה את מעשה בראשית. 2, בצלאל. 3, אהליאב. (חז"ל). כלומר עובדים היקרים, אנחנו בחברה טובה. ולא רק זה, הקב"ה לא ממלא חכמה בינה ודעת, אלא מלאים כפי שאומרים חז"ל במדרש תנחומא: "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה שכבר היתה בו חכמה למדך שאין הקדוש ברוך הוא ממלא חכמה אלא למי שיש בו כבר, מטרונה אחת שאלה את ר' יוסי בר חלפתא מהו שכתב יהב חכמתא לחכימין (דניאל ב) לטפשים היה צריך לומר אמר לה בתי אם יבואו אצלך שנים אחד עני ואחד עשיר והן צריכין ללות ממך ממון לאי זה מהם אנת מלוה אמרה לו לעשיר, אמר לה ולמה, א"ל שאם יחסר יהיה לו ממון שיפרע אבל עני אם יאבד מעותי מהיכן יפרע אמר לה ישמעו אזניך מה שפיך מדבר כך אם היה הקדוש ברוך הוא נותן חכמה לטפשין היו יושבין בבתי כסאות ובמבואות מטונפות ובבתי מרחצאות ואין מתעסקין בה אלא נתנה הקדוש ברוך הוא לחכמים שיהו יושבין בישיבת זקנים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ועוסקין בה לכך כתיב ואמלא מלא מי שהיה בו כבר חכמה, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה"

ותשימו לב, שאנו מלאים והקב"ה ממלא אותנו בכל רגע, אין לאף אחד קירבה להקב"ה כמונו. וזה לא מילים, זה מציאות עובדתית כי באמת אנחנו כל הזמן צריכים לשכל של הקב"ה בעבודה. הבעיה מתחיל שאנו שוטים לחשוב שזה אנחנו החכמים ואנחנו הגאונים. ולא מבינים שזה הקב"ה המיוצג בנו כנ"ל. ולכן אם רק נהיה מודעים לפילוסופיה היהודית שאנחנו דנים כאן נתחיל להרגיש כל רגע את הקב"ה ונאהב אותו כל שניה בחיינו ונזכה לדרגה של אהבת השם תמיד. בכזה דרגה נשב באמת בישיבת זקנים (ביחד עם התלמידי חכמים) ובבתי מדרשות ועוסקין בחכמה בינה ודעת.

ואת זה מפסידים התלמידי חכמים שתורה אומנותו. כי אם הם רק היו נותנים לנו ולצאצאינו לשבת עם הזקנים בבתי המדרשות, הם היו מקבלים לא רק פרנסה, אלא בעיקר חכמה בינה ודעת ששוכנת רק בעובדים כנ"ל.

בתלמוד וגם בירושלמי יש דיון גדול על גבורות השם ונאמר שם דברים מפחידים ממש (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט): רב הונא בשם רב [איוב לז כג] שדי לא מצאנוהו שגיא כח לא מצינו כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן [שם כ] היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא מתבלע מן העולם. (כלומר שאנחנו מחפשים את גבורות השם אנחנו מחפשים את גאולת ישראל וכל זמן שזה לא קורה, אז רח"ל אין גבורות השם. מנגד רח"ל גבורות אלוהיהם של האומות אנחנו כן רואים כמו נשק הגרעיני וכדומה. בא רבי שמואל בר נחמן ואומר משהו עמוק וגדול כפי שאמרתי לעיל) אמר רבי שמואל בר נחמן [תהילים קו ב] מי ימלל גבורות ה' כגון "אני וחברי". כלומר – אומר רבי שמואל בר נחמן, גבורות השם זה לא כוח וסמכות ריבונית כמו באלוהיהם של האומות, אלא גבורות השם זה אני וחברי כלומר לומדי התורה = החכמה בינה ודעת. את גבורות השם רואים בחידושי תורה והתנהגות הבני חורין היהודים הלכה למעשה. זה זה גבורות השם והבינו. (מומלץ ללמוד שם את המשך הגמרא שדנה בהבדל בין האומות ואלוהיהם לבין גבורות הקב"ה)

נביא עוד כמה חז"לים

כנ"ל רוח אלוהים בעבודה, נקרא "רוח הקודש" (תרגום ירושלמי) ו"נבואה" (התרגומים במקום). ועינינו הראות את כל הטוב הגשמי והשפע והטכנולוגיה ומדעי הרפואה, כל זה באים מהשכל האלוהים ששוכן באדם, צריך רק לקחת. ורק העובד חייב תמיד לקחת מהקב"ה את החכמה בינה ודעת ובאמת הקב"ה ממלא אותו, והנה התוצאות. ולא רק התוצאה היא הדבר היפה כאן, אלא בעיקר הקירבה והאושר שיש לנו מכך שאנחנו תמיד מרגישים ונוגעים בהקב"ה בעצמו. ואין לנו אושר יותר גדול מיזה.

רבי אליעזר אומר "גדולה היא מלאכה שכשם שנצטוו ישראל על (התורה) [והשבת] כך נצטוו על המלאכה שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך (שמות כ' ט'): רבי אומר גדולה היא מלאכה שכל מי שאינו עוסק במלאכה בני אדם משיחין בו. מנין איש פלוני אוכל. מנין הוא שותה." מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כא

לא רק על בצלאל אלא גם על משה רבינו עצמו נאמר: "לא שרתה שכינה על משה אלא מתוך מלאכה" שנאמר ומשה היה רועה וכתיב וירא מלאך ה' (שמות ג' א'). גדולה מלאכה שכמה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא מסר מלאכה אלא לבני אדם בלבד. על זו הדרך נאמר על אדם הראשון שלא טעם כלום לפני שעשה מלאכה וכן כלפי האבות והנביאים נאמר בחז"ל: "חביבה היא המלאכה שכל הנביאים נתעסקו בה ביעקב אבינו הוא אומר (בר' ל' ל"א) אשובה ארעה צאנך אשמור במשה הוא אומר (שמות ג' א') ומשה היה רעה: בדוד הוא אומר (תה' ע"ח ע') ויקחהו ממכלאות צאן בעמוס הוא אומר (עמ' ז' י"ד) כי בוקר אנכי ובולס שקמים: ויקחני ה' מאחרי הצאן (שם ט"ו): חביבה היא המלאכה שלא שרת רוח הקדש על אלישע בן שפט אלא מתוך המלאכה שנ' (מ"א י"ט י"ט) וילך וימצא את אלישע בן שפט והוא חורש ומה אליהו אומר לו לך שוב כי מה עשיתי לך (שם כ') שלא לבטלך גדולה היא המלאכה שכל המצות ומעשים טובים אינן אלא מלאכה חוץ מהגיון תורה ותפלה:"

תשימו לב לסיפא: "גדולה היא המלאכה שכל המצות ומעשים טובים אינן אלא מלאכה חוץ מהגיון תורה ותפלה". כלומר חוץ מתורה הגיון ותפלה, כל המצוות ומעשים טובים אינן אלא מלאכה.

ובכן לפני שאני עובד קצת להעמיק באלוהות אני הביא לכאן קובץ קטן של מאמרי חז"ל בנושא בקצרה ממש.

גדולה מלאכה שלא קנס מיתה אלא מתוך בטילה.

גדולה מלאכה שכל מי שהוא עוסק במלאכה אין ידו חסרה פרוטה לעולם (בוודאי שהוא צריך לעסוק בבמה שיש ביקוש).

גדולה מלאכה שכל מי שאינו עוסק במלאכה הרי זה מתחייב בנפשו רח"ל.

גדולה מלאכה שכל מי שאינו עושה מלאכה בחול סופו לעשותה בשבת

גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו שנקרא מלאכתו שלו. אם הקב"ה קורא אותה מלאכתו, בני אדם על אחד כמה וכמה. (זה עומק שהאדם הוא צלם אלוהים והבינו)

למה אדם בחיר הבריאה? עומק הדבר נבין במשנת רבי אליעזר: חביבה היא המלאכה, שהרי כל בריות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא מסר להן מלאכה, אלא לבני אדם בלבד. וכן היה ר' מאיר אומר, ראית מימיך ארי אכר צבי קייט, שועל כורם, או אחד מן החיות עושה מלאכה. [הרי אינן עושין מלאכה], והרי הן מתפרנסין בלא מלאכה, ובני אדם אין מתפרנסין אלא מן המלאכה, לא מפני שהן קלים מן החיות, אלא שהמלאכה חביבה.

כלומר השימוש של האדם בשכלו האלוהי, היא היא הדעת העליון החיבור עם הקב"ה תמיד כפי שהסברנו לעיל. ואין לך שימוש בשכלו של הקב"ה אלא במצוות ומעשים טובים = מלאכה. מה שאין כן כל שאר הבריות לא משתמשים עם השכל האלוהי וזה מה שעושה את ההבדל בין האדם הצלם האלוהים לבין בעלי החיים. אם כי לאחרונה במחקרים אנחנו רואים שב"ה גם לבעלי החיים יש שכל אלוהי והם עושים הרבה מאוד מלאכות חכמות בזכות זה. ואת הגילויים האלה זכינו בזכות העמלים לחקור את בעלי החיים ובזכות הנגישות שיש לנו לדעת את מחקריהם הנפלאים, בעקבות האינטרנט שזה גם תוצאה של מלאכה = תוצאה של השכינה ששוכן באדם אם המשטרים הרשעים נותנים להם (למדענים) קצת חופש לחקור.

הגמרא בנדרים: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה. (נבין בהמשך למה אצל הבורים המתחזים לתלמידי חכמים, זה הפוך מגמרא מפורשת). הגמרא בגיטין: אמר רב ששת גדולה מלאכה שמחממת את בעליה.

גדולה מלאכה, שלא נקרא אדם שלם אלא מתוך המלאכה, ואיזה זה, זה אברהם אבינו ע"ה במילה, שנא' התהלך לפני והיה תמים, וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך. וכבר היה יכול לבראתו מהול, אלא שהמלאכה חביבה.

גדולה מלאכה, שעל בטלונה מפרישין הבעל מאשתו, דתנן במסכת כתובות בפרק [אף על פי], המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוצא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שעמום.

וחסידים הראשונים היו משתדלים לעשות מלאכה, כדי שיתפרנסו ממנה, ולא היו חוששין למלאכה פחותה, ואף על פי שהיו מהם נשיאים וראשי ישיבות וגדולי הדור. כגון ר' יוסי, שהיתה מלאכתו שהיה נושא עצים על כתפו, והיה שמח בחלקו ומשתבח במלאכתו, ואומר גדולה מלאכה שמחממת את בעליה. ור' יהושע היה פחמי, ור' יצחק נפחא, ור' יוחנן סנדלר. אבא חלקיה, בן אחותו של הלל, היה נשכר לחפור השדות והכרמים. אבא שאול קובר את המתים. הלל הזקן חוטב עצים, ואף על פי שהיה נשיא ישראל וגדול הדור, ובן בנו של מלך יהודה היה, ואפי' הכי היה חוטב עצים. וגרסינן במ' נדרים ר' יהודה כדאזיל לבי מדרשא שקיל גולפא אכתפיה, פי' כלי חרס גדול, והיה אומר, גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה. ר' שמעון היה שקיל צנא אכתפיה, פי' סל גדול, והיה אומר, גדולה מלאכה שמכבדת בעליה. וחסידים אלו, שהיתה מלאכתן בצער והיו מתפרנסין ממלאכות אלו, ואם הכי היו גדולי הדור, ושוקדין על תלמודן, ולמדו תורה הרבה, והעמידו תלמידים הרבה. ואלו היו רוצין לקבל פרס מאנשי דורן, היו נותנין להם ממון הרבה והיו מעשירין אותן והיו מפרנסין אותם כפי כבודם, אבל לא היו רוצים ליהנות מכתרה של תורה ולקבל שכרן בעולם הזה.

וכל מי שאינו עושה מלאכה להתפרנס ממנה, הרי זה חוטא ומחטיא את הבריות. (מנורת המאור)

עד כאן המקורות (ויש עוד הרבה מאוד אבל זה מספיק בשבילנו בכדי להבין את ההמשך כשנעמיק בכלכלה ובאלוהות. בהמשך נוסיף ונצטט בשביל הצורך) ונסכם את מעלת העובד החרדי מול התלמיד חכם

העובד עובד את הקב"ה באהבה מה שאין כן התלמיד חכם עובד את השם ביראה.

את שניהם הקב"ה ממלא תמיד, חכמה בינה ודעת (צריך רק לשים לב לזה אייך שכלנו מתעצם מרגע לרגע), אבל העובד מרגיש את זה מיד = התוצאה של עמלו ומחקרו וכו' וכו'. מה שאין כן תלמיד חכם יכול למדיין שעלה על חידוש טוב ואחרי שנים יכול להבין שטעה מרה (הפלוס של המעשי מול העיוני).

שניהם מרגישים את הקב"ה תמיד, אבל העובד רגוע ושלם עם הקב"ה והתלמיד חכם לעולם לא רגוע כנ"ל.

אין קיום לתלמידי חכמים בלעדי העובדים (נכון זה לא מורגש להם שהשלטון והעשירים וראשי הערים משחד אותם. אבל אנחנו מדברים על תלמידי חכמים אמיתיים שכן מבינים את העניין לעומק. ונעסוק בזה בהמשך לעומק), ככה שלא רק יש להם את הקב"ה תמיד עמם, אלא הם הם הגורם שיהיה להקב"ה תלמידי חכמים שתורה אומנתם.

ההתעצמות של האלוהות בעולם, קורה אך ורק בגלל העובדים. נעמיק בזה בהמשך, אבל כבר עכשיו אפשר להבין שכל הטוב והשפע והתפתחות המדעים ובמיוחד במדעי הרפואה, היא תוצאה של כל העמלים בעבודה ובמחקר ובחקר מעשה בראשית.

ולכן לא רק אישית כל אדם עובד, מרגיש את הקב"ה פנים מול פנים תמיד ומתוך אהבה שזה הכיף שבדבר והאושר הנעלה היחיד שיש לאדם בעולמו, אלא כלל הציבור כולל התלמידי חכמים נהנים מיזה לדורי דורות. נהנים מהשפע והאיכות והנוחות וכו' וכו' ונהנים מהקב"ה בעצמו הרי זה ממנו, על ידי שהוא שכן אצל העובדים החכמים שהביאו לנו את כל הטוב הזה.

הפלוס של העובד החרדי הוא שהוא גם תלמיד חכם, הרי למד תורה עד הנישואין וממשיך ללמוד בשבתות ובחגים כל חיו ויש כאלה שלומדים גם כל יום דף היומי והלכה יומית ועוד ועוד.

לסיום מעלת העובד החרדי

אם כל תכליתו של האדם הוא להתענג על השם – על דרך דברי בעל מסילת ישרים: שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא – אז אין לנו תענוג יותר גדול מלהרגיש את הקב"ה תמיד בעבודה, כי רק במלאכה הקב"ה ממלא אותנו עם חכמה בינה ודעת. רק במלאכה הקב"ה שוכן בתוכינו כנ"ל מחז"ל, ושוכן = התוצאה של העמל = כל הטוב שיש לנו מהתפתחות המדעים והטכנולוגיה ומדעי הרפואה.

עכשיו נעבור בפרק הבא להעמיק באלוהות ובכלכלה ובעיקר בכלכלה יהודית.

——————————————————-

אלוהות וכלכלה

אדם – תלמיד חכם ועובד, איש ואישה, בחור ובחורה, ילד ונערה, שלא יודע את הבסיס הבסיסי של כלכלת בני אנוש, טוב לו שלא נברא. ואין מצב שהוא הוא לא הגורם לכל הסבל האנושי והגלות המרה של בני אנוש בכלל ושל העם סגולה – היהודים, בפרט.

זה בכלל לא משנה אם אתה מגיע להבנה דרך הכלכלה או דרך האלוהות. שניהם טובים לאדם. אבל יהודי שחייב להכיר את אלוהיו, בוודאי חייב להכיר את הכלכלה היהודית וככה יכיר לעומק גם את האלוהות. ואז הוא יזכה להיות תלמיד חכם באמת ויהיה אהוב לאלוהים ולבריות ויזכה להתענג על השם בעולם הזה בכל רגע מחייו.

אלוהות בקצרה רק בשביל הנושא שלנו כאן

הקב"ה בעצמו גזר, וההורים, קיבלו את הזכות המוסרית ליצור חיים\ילד\ה, עם התנאי שהחיים שהם יוצרים, מקבלים את אחדות הבינה האלוהית. כלומר הקב"ה לא סמך על ההורים אלא ישר מהקב"ה כל אדם מלידה מקבל עם החיים את אחדות הבינה (1+1=2). וזה עמוק משמעות הדברים שהבאתי לעיל: מי שלא חס על כבוד קונו, טוב לו שלא נברא (משנה בחגיגה) ומהי כבוד קונו?! שכלו של אדם!! (הרמב"ם במקום) ועל דרך: כי לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו, ו"המלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו" (אבן עזרא בהקדמה לבראשית).

והיות שהחשיבה היהודית של תורה היא, שכל הבריאה של הקב"ה היא אבולוציונית התפתחותית, ולא יקום סטטי דטרמיניסטי מוחלט כפי שטעו רוב הפילוסופים. ולכן כל הרוע בעולם הוא באשמת האדם שלא עמל מספיק למצוא מזור לכל הרוע האנושי והרוע הטבעי האקראי על דרך לא תלכו עמי בקרי. כלומר אם אנחנו בחץ הזמן עוד לא מצאנו תרופה לסרטן, ותמצא תרופה פעם, יוצא שזה שעוד לא מצאנו אותה היום, זה באשמתינו. אותו דבר לגבי כלכלה וחירות האדם וכל הצרות האנושיות בינינו לבין עצמינו, קרי המוסר וערכים.

ובכן, כל אדם נולד עם אחדות הבינה אלוהית. ועל פי אחדות הבינה נכתבה התורה על ידי הנביאים. ולהבדיל אלף הבדלות על פי אחדות הבינה בני אנוש מצאו את המדעים בכל תחום ותחום של המדעים. ההבדל בינינו לבינם, היא, שהם לקחו את הבינה האחדותית לשם כוח על דרך אומרם "ידע= כוח", היהודים לקחו את אחדות הבינה בשביל המוסר וערכים = התורה, ובשביל להתענג על השם כנ"ל.

שאנו מגיעים לכלכלה, אומות הרשע לקחו את אחדות הבינה לשעבד את האדם לכלכלה בשביל ההון שלטון שלהם. והיהודים לקחו את אחדות הבינה בשביל חירות האדם = היותו האדם בן חורין כראוי לצלם האלוהים.

יסודי הכלכלה

יסודי הכלכלה הם 

  1. משאבים
  2. קניין
  3. חלוקת העובדה
  4. אמצעי חליפין = כסף
  5. יצירת הכסף

נסביר כל אחד מהם על פי החשיבה של התורה וחז"ל. ובהמשך נדבר על חשיבת הגויים הרשעים, ואייך אנחנו מתמודדים עם זה שאנו תחת ריבון אדם על אדם של הרשעים האלה.

  1. משאבים = כל היקום כולו. למי הוא שייך?

ביהדות: "חייב אדם לומר שכל העולם נברא אלא בשבילי"!! יותר מיזה, אין לו פריבילגיה לוותר על כך ו'חייב' הוא לומר ככה הלכה למעשה. כי כל הרוע האנושית בא מאלטרואיזם שקרית (ראו את המאמר הזה ותבינו לעומק למה. "ואהבת לרעך כמוך" אם לא תאהב את עצמך, אייך תדע לאהוב את רעך ?).

באומות הרשע?!: כל אדם חייב להיוולד אפי' בלי ירושה – טוען אבי אבות הנאו ליברלים מילטון פרידמן, בכדי שכל בני אנוש יהיו שווים בעבדות חלוקת העובדה (חשבנו אולי הרשע הזה רוצה לתת לנו חלק שווה בצמיחה של חלוקת העבודה הכפייתית שלו?! אבל קדחת!!! מה, אנחנו קומוניסטים רח"ל?!).

כאמור ראו בבלוג ביתר הרחבה. ראו למשל משאב טבעי – למי היא שייכת ?

  • 2. קניין = קניין פרטי או קניין של חברה בע"מ. או קניין על ידי כיבוש והפקר.

ביהדות: אין קניין אלא בחלוקה (לא מהפקר ובוודאי לא בכיבוש. אפי' כיבוש משה לא מביאים ביכורים. אין קניין ביהדות אפי עם כסף הרי תמיד ביובל זה חוזר לבעלים\היורשים מהחלוקה של נח ויהושע). השופט נח מחלק את הארצות לבניו, וככה היהודים יורשים את ארץ ישראל (הגויים שסנחריב בילבל אותם, צריכים על פי שבע מצוות בני נח לחזור ולחלק את הארצות לעמים ולמדינות וכל פרט אמור לקבל נחלה בארצם. מה שאין כן היהודים שלא התבוללו בגויים. פרשת בלעם כולו, היא וויכוח ועדות על זה שבני ישראל לא התבוללו בגלות מצרים ולכן מאוהב חייבים לתת להם לעבור לארץ ישראל. ראו בהרחבה במאמרי  ויגר מואב – דיור היא לא חלק בכלכלת האומה).

אחרי שכל יהודי וגוי מקבל נחלה כקניין פרטי שעוברת בירושה לעולם ככה כל אדם נולד עם הטבע כקניין פרטי משלו. מה קורה עם המשאבים, הרי אמרנו כל אדם חייב לומר שכל העולם נברא אלא בשבילי?! אייך בכלל אפשר קניין פרטי אם הכל שייכת לכל אחד לבד? את זה עשינו עם אחדות הבינה!! אמרנו נחלק את העולם בגורל כקניין פרטי. ונשאיר את משאבי הארץ ורשות הרבים בשביל כולם. ראו בחז"ל עשרת התקנות של יהושע בחלוקת הארץ.

כבר עכשיו נשים לב, שכל גוי ובן משטר נולד מבטן ומלידה עבד נרצע להון שלטון = נולד בלי כלום, מה שאין כן כל יהודי נולד בן חורין שחייב לומר שכל העולם נברא אלא בשבילי.

נשים לב שכאן בדיוק מתחיל הדינים של שבע מצוות בני נח. כי לפני המצאת הקניין הפרטי על ידי נח, לא היה הצוו של לא תגנוב ולא תרצח. כי באמת כל העולם נברא אלא בשבילי ולכן אין לא תרצח ולא תגנוב. (ראו ביתר הרחבה במאמרים כאן בבלוג)

נסכם

ביהדות: כל אדם נולד עם קניין פרטי וחלק שווה במשאבי הארץ מכוח עשרת תקנות של יהושע. ככה שאם בוחר האדם להיות תחת גפנו ותאנתו, הוא בן חורין לעשות זאת ואם רצונו להיות חלק בחלוקת העובדה, היזם חייב לשכנע אותו שזה כדאי לו.

באומות הרשע: כל גוי נולד בלי כלום בכדי להיות בכפיה בחלוקת העבודה ועוד בלי לחלק את הצמיחה בשווה לכולם. ככה היזם יכול לשעבד אותו עד רעב. כי הוא לגמרי תלוי ביזם. מכאן כל המלחמות האנושיות בהיסטוריה האנושית (אנו רק שבעים שנה מהמלחמה הגדולה וכבר מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצא בידי אחוז אחד מבני אנוש. תבינו למה יש מלחמות אכזריות כל הזמן באומות הרשע)

כאמור ביתר הרחבה תראו בבלוג הרבה מאמרים על קניין ראו כמה מהם 

 "קניין" הצוו הקטגורי של קאנט

 החשיבה היהודית הבסיסית – המצאת הקניין והירושה

"הפרדוקס היהודי של מילטון פרידמן"

ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות

פילגש בגבעה – רות המואביה

גניבת אפיקומן – עומק המנהג לגנוב את האפיקומן בליל הסדר

ה'רש"י הראשון בתנ"ך = הליבה היהודית הבסיסית

 מנשקי המזוזות מנשקי האקדחים – עומק מצוות קביעת מזוזה לכבוד חג החירות

  • 3. חלוקת העבודה

אם אפשר לומר שאפשר לחוש ממש את הקב"ה בעולמו, זה אך ורק בגלל חלוקת העבודה. כלומר העריבות האנושית זה לזה, היא הסגולה לכל הבעיות החברתיות והכלכליות והרפואיות וגם מול הבעיות של הטבע העיוור. רק עם חלוקת העובדה פלוס אחדות הבינה = הקב"ה?! יזכה האדם לגאולה הנצחית!!

חלוקת העובדה מסביר אייך יש לאדם כל כך הרבה דברים חיוניים כמו לחם וחלב ומים וחשמל בלי לפגוש שדה עם חיטה, בלי לפגוש בהמה בשביל חלב, בלי לפגוש נהר בשביל מים ובלי לפגוש טורבינות שמיצרים חשמל. אין לו אפי' את הידע האלוהית אייך ליצור את כל זה לעצמו. מספיק שהוא יודע לעשות דבר קטן מאוד מכל המיליארדי מקצועות, בכדי לזכות בכל הטוב הזה. וכל זה בזכות העריבות האנושית של אדם לאדם שכולם משתתפים בחלוקת העובדה.

מנגד, חייב כל אדם אינטלקט ותלמיד חכם להבין שאם הוא לא חלק בחלוקת העובדה אייך בדיוק הוא מקבל חלק מעבדות הסיני שגר רחוק רחוק ממנו ולא פגש אותו לעולם?! אותו דבר חייב כל אדם אינטלקט ותלמיד חכם להבין אייך זה שהוא בעבודה אם בכלל, זוכה להרבה יותר הון מכל עובד פשוט שעובד מבוקר עד ערב?! כלומר חלוקת הצמיחה שהיא תוצאה משותפת של חלוקת העובדה, יש כאלה שנשכרים הרבה ויש פחות עד רעב. ויש כאלה שבלי לעשות כלום ויש להם הון שמיליוני בני אדם לא יכולים לעשות במאה שנה.

סתם שאלה שלא שאלתם את עצמך לעולם. אייך זה שכל בני אנוש בחלוקת העובדה וכולם נהנים מיזה ולא אוהבים בני אדם?! הרי אם יש סיבה רציונלית לאהוב בני אדם, היא העובדה שבלעדיהם אין לך כלום. וכן, אני מדבר גם על גויים בסוף העולם כמו הסינים למשל. והנה שוב נביא את התלמוד שתבינו לעומק את הנקודה כאן. נאמר בירושלמי (מסכת ברכות פרק ט): "בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים אומר ברוך שברא כל אלו לשמשיני כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואח"כ [דף סד עמוד א] אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש. גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר [איוב לו כד] זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים:" (באומות המודרניות גם יש את הפולמוס הזה בין אורח רע לאורח טוב. ראו את אבי אבות הכלכלה המודרנית אדם סמית שטוען את הטענה של אורח הרע. ותלמידיו החזירים לקחו את זה רחוק מאוד בלי שהתכוון לכך באמת. מה שנקרא קפיטליזם חזירית)

נסכם:

חלוקת העובדה האנושית מסבירה אייך יש לנו את כל הטוב הזה אפי' שאין לנו מושג ירוק אייך מיצרים ומאיזה חומר גלם מיצרים דברים. ואנחנו אפי' לא מכירים אישית את האדם שיצר לנו את המזרן שאנו ישנים עליו וכו' וכו'.

חלוקת העובדה = כל אדם מיצר חלק קטן ממשהו, והוא מקבל את כל הטוב הזה. ושוב יש הבדל בין היהדות לגויים.

ביהדות: א' הוא לא חייב להיות בחלוקת העובדה (יש לו נחלה פרטית עם חלק שווה במשאבי הארץ). ולכן תמיד היזם ידו על התחתונה = היזם חייב לשכנע אותו כמן בן חורין לבן חורין להיות חלק עמו ביזמות שלו.

ב' חלוקת העובדה חייבת להיות קודם כל במשפחה הקרובה ואחר כך העיר ואחר כך הארץ ורק לבסוף, לכל העולם. על דרך עניי עירך קודמים. ראו למשל את המאמר הזה "מה הקשר בין תכלת לכלכלה – ההסבר העמוק למה אין יותר צורך בתכלת" ותבינו לעומק את הערביות היהודית במקרא.

ג' חלוקת העובדה בגלות על פי היהדות. היא מצווה ראשונה בתורה (כפי שהוכחנו לעיל על פי חז"ל וכפי שנפסק בהלכה), מהסיבה הפשוטה שאין לנו שם אלוה = אין לנו שם נחלה פרטית בחינם מהתורה ואין לנו חלק במשאבי הארץ מהתורה על דרך אומרם: שאפי' מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ. ולכן נאמר בחז"ל:  "מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת (= חלוקת העבודה) במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד (בגלות שאין לנו זכות אבות = אין לנו נחלה וחלק שווה במשאבי הארץ), שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם וגו' א"כ לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו (כלומר יעקב אומר ללבן\לגוי הטיפש, שאת חלקי בחלוקת העבודה אתה לא יכול להתכחש לו. כלומר אפי' הגוי מבין את רוח הקב"ה בדבר הפשוט הזה שנקרא חלוקת העובדה), למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו (כלומר אין חיה כזו שאתה לא עובד בחלוקת העבודה, ויש לך משהו אם יש במציאות אלא חלוקת העבודה. אתה יכול לומר שהאלוהים נתן לך, אבל זה שקר וכזב. כלומר לא יעזור כאן שום תפילות ותפילתו היא תפילת שווא), לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו. (תנחומא).

הכלל. שאנו בארץ ישראל, ויש לכל יהודי נחלה פרטית עם חלק שווה במשאבי הארץ. אתה חופשי לשבת בנחלתך בלי חלוקת העובדה. אבל שאתה בגלות או בארץ ישראל תחת המשטר היהודי הבוגד, אין מצב שיש לך משהו בלי שאתה עובד – למד (מיזה) שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו. כל כך פשוט שאין פשוט ממנו. צריך להיות כזה חמור שלא קרא חז"ל לעולם בכדי לא להבין את פשוטות הדברים. מי שאומר שהקב"ה יעזור לו בלי עבודה בתנאים האלה, הוא נביא שקר שחייבים להרוג אותו ואפי' להתאבד עליו כפי שנפסק בהלכה.

החז"ל הזה צריך לצלצל לנו באוזן כל החיים, הרי אם לבן סבינו המנוול, הבין את זה ושחרר את יעקב אבינו עם כל ההון שלו, אייך אנו שאמורים להיות תלמידי חכמים, לא מבינים את זה?! (אגב סבינו יעקב אבינו לא רצה להשתמש עם ההון הרב שהצליח להשיג בחלוקת העבודה בחוץ לארץ. כי יעקב הבין טוב טוב שזה לא לגמרי הון טהור שנצבר אצלו על ידי חלוקת העובדה שלא מחלקת את הצמיחה בצדק בין העמלים בחלוקת העובדה. ולכן נתן את כל ההון הזה לעשיו אחיו שכאיש צייד לא ראה בעיה בלהנות מההון שנצבר בחוץ לארץ)

ד' בחלוקת העובדה, חייבים אמצעי חליפין שבלעדיו אי אפשר לנהל חלוקת העובדה. הרי אייך יגיע לכל אחד את כל צרכיו בלי אמצעי חליפין שנקרא "כסף". ולכן האמצעי החליפין הוא הטריגר שמאפשר את חלוקת העובדה. ומיד נרחיב בסעיף הזה. אבל כבר עכשיו נאמר שהתנאי ליהודי להיות חלק בחלוקת העובדה היא המצאת ה"צדקה" על ידי דניאל הנביא (נסביר את זה בטוב טעם אבל כדאי גם לעיין במאמר בשם מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל). כלומר והיות שחלוקת העבודה פלוס האמצעי חליפין לא עושים צדק בין העובדים (זה נשכר במיליונים וזה בקושי נשכר במשהו עד כדי רעב ממש) בחלוקת העובדה המשותפת, ולכן דניאל אומר גם לשלטון = נבוכדנצר, וגם לכל יהודי, לחזיר את הכסף המצטבר אצלך יותר מהרגיל. נכון זה פשוט צדק ?! ולכן באמת זה נקרא "צדקה" מלשון צדק!! (וכל זה שהעשירות מתכנסת אצלך בתמימות מכוח השוק. אבל אם אתה נוכל זה לא מצדיק את העשירות שלך מתחילה. אני מדגיש את זה שלא נטעה כאן ח"ו שאני מצדיק עשירות לא הוגנת).

ושוב כלפי צדקה. המשפחה הקרובה קודמת לכל ואחר כך הקהילה והעיר והארץ ורק אחר כך שאר היהודים בעולם, ולבסוף גם לגויים העניים (וזה מאוד מאוד חשוב כי ההון הנצבר אצלך היא גם על חשבון הגויים העובדים בחלוקת העובדה). וכל זה על דרך עניי עירך קודמים כנ"ל.

באומות?! כל אחד חייב להיות בחלוקת העובדה. ואם הוא מת מרעב?! שימות בשקט תחת הגשר – אומרים להם הפילוסופים הרשעים של הגויים. ובכדי שההמונים הגיים לא ינקמו בפילוסופיהם, הפילוסופים הרשעים האלה, משכנעים את ההמונים שלהם שהיהודים לקחו את כל הכסף = אנטישמיות.  וזה לעומק האנטישמיות בעולם. ויש לנו חלק לא קטן בזה כי אנחנו לא מחזירים להמונים את הכסף הרב הנצבר אצלינו היהודים. עכשיו תבינו למה פסקתי שחייבים גם להחזיר כסף לגויים במיוחד הגויים הקרובים לנו בעבודה ובעיר ובארץ וכו' וכו'. כי אם במצרים אחרי סיפור פרעה ויוסף ששיעבדו את כל המצרים לעבדות, הנקמה היה רק עבדות היהודים למצרים?! בעולם המודרני הם כבר לא משעבדים אותנו אלא שולחים אותנו אחרי כבוד לתאי הגזים רח"ל.

הכל פנים החוסר דעת וחוסר תורה בגויים ובעיקר הרשעות שלהם, מביא עליהם את כל המהפכות והמלחמות והדם הרב הנשפך בכל דור ודור. ואני הסביר את זה בקצרה: נכון "צדקה" כנ"ל הוא הסגולה של דניאל הנביא בכדי לקיים חלוקת העובדה עם האמצעי חליפין, אבל זה לא מחזיק הרבה זמן כפי שראינו אצל בנו של נבוכדנצר שכבר לא רצה לתת צדקה ואיבד את ממלכתו. כלומר הגוי שהוא נותן צדקה זה בשבילו חטאת\בעורכיו, כי זה משמר את ממלכתו עד ההפיכה שחייבת לבוא בעקבות העול של ההמונים בחולקת העבודה. וכך אמרו חכמינו בתלמוד (בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב) נענה רבי יהושע ואמר: צדקה תרומם גוי – אלו ישראל, דכתיב: ומי כעמך ישראל גוי אחד, וחסד לאומים חטאת – כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן, שנאמר: (דניאל ד') להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו'.  

כלומר, ליהודים הצדקה היא רק זמנית עד שנחזור לארצינו ונחלק את הארץ לכל יהודי וכל יהודי יקבל חלק שווה במשאבי הארץ ואז כולנו נהיה בני חורין עם הטבע. אצל הגויים שלא צריכים צדקה בכלל, הרי בידם לחלק את ארצם כמו ששבע מצוות בני נח מצווה, למה הם נותנים צדקה? (אנחנו מדברים על ההון שלטון – המדינה, כמובן, ולא כלפי כל גוי באופן פרטי שנותן צדקה הוא גוי צדיק) התשובה: הצדקה של השלטון והטייקונים שלו, היא בכדי לשמר את החוסר צדק בחלוקת העובדה. ולכן זה חטאת להם, ועונשם היא ההפיכות החברתיות הנצחיות בתוך ארצם ומחוצה לה.

מה שקרה לנו היהודים, שהתאהבנו בצדקה של העשירים וסגרנו עינים לשאול מאיפה יש לעשירים היהודים כל כך הרבה כסף, ופתאום שקמו להם הגויים עלינו ושלחו אותנו לתאי הגזים, נשארנו מופתעים אייך בעולם הנאור כמו האומה הגרמנית ואומות הנאורות האירופיות עשו לנו שואה?!

אלפיים שנה התאהבנו בצדקה. לא לימדנו את הגויים את התורה ואת מצוות בני נח. אלא להפך התאהבנו בחלוקת העובדה, התאהבנו באליל הכסף שמתכנס אייך שהוא דווקא אצל חלק מהיהודים, וזה חזר עלינו כבומרנג בדיוק כמו במצרים אבל יותר גרוע = האנטישמיות שהורגת בנו בלי סיבה. מה שאין כן במצרים רצו אותנו רק לעבדות.  נכון דאגנו לתת צדקה ליהודים ודווקא משום כך לכל יהודי היה לפחות אוכל טוב לשבת ובגדים טובים לשבת ותכשיטים לכל אישה כמה שהיא ענייה. והשכנים ראו את זה וחשבו שכל היהודים בעמל הזה. אתה מבין את האבסורד?! דווקא זה שלא סבלנו כלכלית כמו הגוי המקומי, זה מה שגרם להם לחשוב שכל היהודים שותפים לעוול הזה שאין להם כסף.

שחזרנו לארץ ישראל, בתחילה עוד הבנו שבארץ ישראל, דיור זה בחינם. ככה נהגו כל הכוללים החרדיים בארץ ישראל (תבדקו את כל השכונות בירושלים הישנה). וככה נהגו גם הציונים. בקום המדינה אותו סיפור, קודם נתנו דיור בחינם. אבל לא עבר ארבעים שנה והקפיטליזם החזירי השתלטה על המדיניות הכלכלית בארץ ישראל, והנה אין ליהודי אפי' דיור בארץ ישראל (במדינות מתוקנות עוד כן נותנים דיור חינם כי בזה הם עוד לא כאלה טיפשים כמו החזירים בארץ ישראל).

ותראהו איזה פלא. דווקא העובדים לא יכולים להגיע לדירה. והלומדים פתאום, לא רק שיש להם דירות, יש להם גם דירות להשכיר לעובדים. פשוט היפוך היוצרות מהתורה, הרי שבט לוי לא נוחל את הארץ בכדי להיות שבט לוי = יורו משפטיך ליעקב, היום היורו משפטיך דווקא נוחל את מהארץ והעובדים לא נוחלים את הארץ. ואתם חושבים שאלוהי ישראל הוא מטומטם הא?! חכו חכו ותראו מה הוא יכול רח"ל אם לא נחזור בתשובה.

אם זה לא מספיק לכם הדירות שאתם משכירים לעובדים החרדים, אתם רודפים אותם דווקא בגלל שהם עובדים?! ולא מקבלים את משיחי ונביאי כנ"ל למוסדות כי הם עובדים?!

נכון שתלמידי חכמים אמיתיים – שהם הרוב רובם של התלמידי חכמים שלנו – יותר עניים מהעובדים ואנחנו חייבים להיות ערבים להם ולפרנס אותם. אבל אני מדבר על המנוולים ועל הפוליטיקאים והטייקונים החזירים ובעיקר על מנהלי המוסדות הרשעים שנגעים במשיחי ובנביאי של הקב"ה. בהם הקב"ה ינקום קשה מאוד אם לא יחזרו מהר בתשובה.

הארכתי בכדי שנבין שאם הצדקה בגויים זה חטאת כי זה גורם להמשך שלטונם ולהמשך השעבוד של ההמונים שלהם להון שלטון?! אחרי אלפי שנה בגלות היהודי המר הזה, שהצליח בגלל הצדקה היהודית, אולי הצדקה אצלינו היהודים היא גם חטאת רח"ל?! אחרת אייך נסביר  שדווקא העובד החרדי הוא הסובל ומאבד את זרעו לתרבות המערבי של הגויים, והתלמידי חכמים ב"ה רואים נחת?! נכון שגם הם סובלים מכך שחלק מזרעם יורדים לתרבות רע. אבל זאת כבר נקמת הקב"ה, מה שאין כן זרעם של העובדים נאבדים בגלל המנוולים האלה. כי שדוחים ילד בן 12\13 מלהתקבל בישיבה במקום לבוא אליו עם לפידים כמו שמכנסים ספר תורה לבית מדרש?! זה נקרא דחיפת הילד לתרבות רע. אותו דבר דחית הבנות מהסמינרים. היום כבר דוחים ילד וילדה בגיל שנתיים. ואני אומר שהקב"ה עוד לא בנה גהינם כל כך גדול בשביל הרשעים האלה. כי אפי' בעיני הקב"ה על כזה רשעות הוא עוד לא חשב.

לעובדים החרדים אני אומר: הנרגנות היא מידה רעה שתיקח אותנו לאותו גהינום כשלהם. ולכן אני אומר להפסיק להתלונן, ולהזדרז ולהקים מוסדות על טהרת הקודש. להפסיק להיות כאלה בורים ולא להבין שעם השלטונות אי אפשר להשיג כלום כי הם רוצים אותנו כבני משטרים פנאטים וכלאומניים פנאטים. אנחנו חייבים להיות כוח פוליטי לא לשרת את השלטון אלא להפך לשרת את עצמינו העובדים על טהרת הקודש. לא ניתן לכל הארגוניים המערביים להכניס את האף אצלינו. נאמץ לעצמינו תלמידי חכמים אמתיים שידריכו אותו לדרך האמת. נקים דרכם מוסדות על טהרת הקודש. ככוח פוליטי רק נושא הדיור והכלכלה יהיה בראש מעיינינו. לימודי כלכלה יהודית ומקצוע, אך ורק אחרי החתונה, ואך ורק חרדים נטו שזה אומר המשטר יהיה חייב להכיר במוסדות האלה ובתארים שלו כמו שהוא מכיר באוניברסיטה. גם המרצים חייבים להיות חרדים עם החשיבה החרדית (מה שאין כן מתחזים מערביים שחושבים כמו מערבים ומתחזים לחרדים שהם כמו סרטן בגוף החרדי). בקיצור כל התארגנות חייבת לבוא מתוכינו ולא מתוך ארגונים זרים מבחוץ שהאינטרס שלהם ידוע לכל. ובשם השם נעשה ונצליח. אולי בזכותינו גם התלמידי חכמים ינצלו מהגהינום שהעסקנים והבורים בונים להם.

טוב, אני מצטער שנסחבתי עד כאן אבל אני חושב שאנוס הייתי. סליחה, ונמשיך מכאן.

באומות יודעים מה בדיוק הבעיה, אבל הם רשעים ביודעין, ואני אומר את זה מתוך ידיעה כמי שמכיר טוב טוב את החשיבה הכלכלית המודרנית. בכדי שנבין את הביעה נצטרך לעבור לסעיף הבא.

  • 4. אמצעי חליפין = כסף

הסברנו בהרחבה את המושג חלוקת העבודה. והבנו שבלי אמצעי חליפין = כסף, אי אפשר חלוקת העבודה מועילה וכפי שהיא מתנהלת מאז ומעולם. כלומר שנוכל להשיג את כל מה שאנחנו צריכים בהצמיחה שהיא תוצאה של עבדותינו בחלוקת העובדה, אנחנו צריכים מישהו שישלם לנו על העבודה שלנו ועם הכסף הזה נוכל לקנות את כל צורכינו. אותו דבר עמלינו שלנו מגיע למי שהוא צריך אותם על ידי שההוא משלם עם האמצעי חליפין.

אז קודם כל מהי כסף? כסף הוא בעצם שטר בעלות על עמל. נגיד למשל שיש כמות מסויימת של שעות עבודה בחברה במדינה, ועל פיו מדפיסים את הכסף. נגיד על כל שעת עבודה מדפיסים 30 שקל. וסך כל שעות העובדה של כל העמלים ביום, יש סך כל הכסף שנדפס באותו יום. וככה חודש וככה שנה. שאני עובד ומקבל כסף, הנותן הכסף קיבל את עמלי, ואני מחזיק בשטר על העמלי. ועם השטר הזה אני מחליף עם שטרות עמל של אחרים.

זה הסבר הכי פשוט והכי פרימיטיבי. אבל זאת האמת היחידה ושלא ינסו לבלבל אותכם. עכשיו אנו באים לשאלת המיליון דולר. מי מיצר את הכסף? ושתחשבו לעומק ותראו שהיצרן הזה הוא מיליונר בחינם.

תחשבו על זה. יצרן הכסף בא אלי ונותן לי כסף ואני נותן לו את עמלי\הסחורה. וככה מול כל העמלים. הוא מקבל את כל העמל\הסחורה תמורת מה? תמורת כלום!! הרי רק נתן לנו שטר בעלות מנייר.

המנוול הזה מוכר את כל הסחורה לציבור העמלים, ומקבל מה? כסף אמיתי מה שנקרא כסף מחזורי. עכשיו יש לו כפול כסף אמיתי הרי קודם קיבל את כל הסחורה בחינם ואחר כך קיבל על הסחורה את ערכו הכספי = כסף מחזורי.

מיהו הנבל הזה? לא תאמינו, זה אפי' לא השלטון, אלא הבנק שהוא עצמאי לגמרי ורב תמיד אפי' עם השלטון והשלטון הבור והשוטה לווה מהם את כספו של המדינה בריבית דריבית. וזה קורה בכל העולם המערבי ששום פוליטיקאי לא יכול עליהם. טראמפ למשל איבד את השלטון כי עשה שרירים לבנק המרכזי.

אבל נשאיר את זה לסעיף הבא. ונמשיך.

כסף כאמצעי חליפין = שטר בעלות על עמל אנושי, יש לו תכונה לא צודקת. הוא לא מחלק את הכסף שלו בשווה בין כל העמלים בחלוקת העובדה המשותפת. לא רק שהוא לא מחלק את הכסף בשווה, הוא אוהב להתכנס אצל יחידים שיש להם כבר כסף. כלומר כסף נדבק לכסף וזה לא מיסטיקה או גורל. יודעים את זה המנוולים בדיוק אייך זה קורה, ולכן הם לא מוותרים על כך. הנביא דניאל הסביר את זה בטוב טעם בספרו דניאל. ראו לעומק מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל. ולכן הוא מציע לאלה שמתכנסת אצלם יותר כסף מהרגיל, להחזיר להמונים העמלים שלא הרוויחו מספיק לצורכיהם. זה מה שנקרא "צדקה" ביהדות.

אנחנו חייבים להבין, שאם כסף זה שטר בעלות על עמל שעה, אייך יש לאנשים כסף בכמות של עמל של אלפי שנות עמל?! הרי כלונו חיים רק שבעים עד מאה שנה, אז אייך זה קורה?

אז פעם בני אנוש תלוי את האמצעי חליפין בחומר גלם נדיר כמו זהב כסף ונחושת ואמרו שאלוהינו הוא החומר גלם הנדיר הזה וזה ישמש אותנו כאמצעי חליפין. כלומר לטוב ולרע זה אלוהינו רח"ל. אבל על פי היהדות הם משאבי ארץ ששייכת לכולם בשווה ולכן הוא לא יכול לשמש כאמצעי חליפין. כי זה כבר לא נדיר אם זה שייך לכולם. אבל האומות לא שמים פס על התורה, וכן אימצו לעצמם את הזהב כסף ונחושת. והנה לראשונה בהיסטוריה אחרי שלמה המלך כל הזהב מתכנסת אצל נבוכדנצר והוא שולט בכל העולם עם הזהב. כל העולם מפגרים שמאמצים את אלוהי הזהב כאמצעי חליפין, ולא מבינים למה דווקא אלוהיהם אלוהי הזהב, משעבד אותם לנבוכדנצר.

נבוכדנצר גם לא מבין לעומק את העניין, והוא דואג בצדק שהוא יכול לאבד את ממלכתו. כאן נכנס דניאל הנביא ומסביר לו אייך כל זה עובד ומסביר לו בטוב טעם, שאם בני אנוש פתאום יקבלו שכל ויתחילו לסחור עם כסף = סילבר, או עם נחושת או עם חרס או סתם שטר מנייר או קובץ אלקטרוני במחשב, אין לך יותר בעלות על העולם הרי המטבע שלך מזהב לא יהיה שווה כאמצעי חליפין. השוטה הזה עם הגוייסע קאפ שלו, מכריז שמי שלא מאמץ את אלוהי הזהב שלי = המונופול על המטבע העובר לסוחר שלי?! דמו בראשו!!!

מיותר לספר לכם שהוא איבד לבסוף את הממלכה כפי שחזה דניאל. אותו דבר איפריית ספרד איבדו את האימפריה אחרי שמצאו הרבה זהב וסילבר ביבשת אמריקה. כלומר מכאן תבינו שלא החומר גלם הוא הדבר אלא העמל עצמו של העמלים הוא הוא הדבר שגורם לצמיחה הגדולה של בני אנוש. כלומר שיש הרבה מהכסף הציבורי בשוק, הכסף יורד מערכו ובני אנוש סוחרים עם כסף אחר יותר אמין.

ביהדות: ביהדות משה רבינו כבר למד מסיפור פרעה ויוסף את סיפור הכסף המתכנס אצל יחידים ומשעבדת את ההמונים להון שלטון.

ולכן הוא טוען בצדק שכמו עמל עצמו שהוא עיקר הצמיחה, נכחדת אחרי זמן, ככה השטר בעלות על העמל, חייבת להיכחד. כלומר חייבים לבטל את המטבע כל שבע שנים ולהתחיל מטבע חדשה, או אם נהיה מספיק חכמים נבטל את החובות שחייבים לנו, ככה לא נצטרך לבטל את המטבע ולא נפסיד איפה שלא צריך להפסיד. האמת שמשה ריבנו לא חשב לבטל מטבע כי הוא האמין בנו. אבל אני לא מאמין בעצמי ולכן אני אומר שביטול המטבע היא הצדק הנכון.

בכל אופן שמיטת כספים כל שבע שנים פלוס חזרת הבעלות על הקרקע, מבטיחה לאדם את חירותו לו ולזרעו עד עולם. וכמובן איסור ריבית. ואיסור ריבית נכון גם בחוץ לארץ.

הסיבה למה ריבית אסורה היא גם פשוטה. הרי אמרנו כסף = שטר בעלות על עמל, עמל = כסף, כסף = עמל. אז אייך פתאום יש כסף שלא מגיע מעמל?! כלומר ריבית הוא כסף חדש שלא נוצר מעמל, אז או שהוא מוריד את ערך הכסף הרי אם יש יותר כסף מהעמל, ערך כל הכסף יורדת, או מישהו עובד ומקבל פחות כסף ממה שמגיע לו. זה או גזל כל הציבור בהפחתת ערך הכסף, או מישהו עובד בחינם כמעט. והיום זה משולב משניהם, גם ערך הכסף יורד בכל שנה במינימום 3% וגם יש עמלים שעובדים בכמעט חינם והם הרבה מאוד עוד שהם מתקוממים וחוזרים למלחמות והעשירים הם הראשונים לקבל את הנקמה. והטמטום הזה חוזר עלינו כאילו לא למדנו כלום. זה פשוט הזוי לגמרי הרי כמה שנים יש לנו כבר את תורת נח ותורת משה ותורת דניאל? אלפי שנים, אז מה קורה עמנו שוטי עולם?!

על כל פנים ביהדות שאנו בגלות דניאל פותר את הבעיה עם הצדקה. ודברנו בהרחבה לעיל על כך ודנו שם שאולי ח"ו זה דווקא בעוכרינו רח"ל.

חז"ל מספרים לנו שכבר יעקב אבינו תיקן להם שווקים ותיקן להם מטבע. ולמה אתם חושבים שהם נתנו אימון ביעקב אבינו?! כי הוא תיקן מטבע והחזיר את העודף לציבור. הוא לא עשה מה שבנקים עושים ומאבדים אחרי שנים את האמינות ובאים המלחמות, הוא היה אמין ולכן הוא יעקב אבינו. לא כן קרה במצרים שלבסוף הם שיעבדו אותנו לארבע מאות שנה.

נסכם ונמשיך

האמצעי חליפין שאפשר לקרוא לו "אלוהי הכסף" הבלעדי ששולט בבני אנוש הנבערים והשוטים זה אלפי שנה, נוקם בנו שוב ושוב בכל שלוש דורות כפי שמוזכר בחז"ל שכל שבעים שנה בא דבר לעולם. וזה נמשך כבר אלפי שנים לפחות מאז נבוכדנצר. ועכשיו אתם מבינים למה זה קורה, וזה לא מעשה הקב"ה ח"ו אלא להפך זה מעשה אלוהים אחרים שזה אלוהי הכסף ואלוהי הקניין הלא קביל על פי התורה שהיא – התורה, לגמרי מושתתת על אחדות הבינה של הנביאים. כלומר אפשר וחובה להבין את מזה כי זה התורה שלנו ואנו חייבים להבין את התורה.

כמו שדניאל אמר: הראש של הפסל הענק הוא המטבע מונופוליסטית מזהב , שזה מלכות בבל. אחריו יבוא המטבע מכסף\סילבר ששולט בכל העולם עם המונופול של המטבע שלו. ואחריו הנחושת, ואחריו המטבע מחרס שזה מלכות רומי שאגב גם הפסיקו להשמיט חובות. בכל אופן המטבע מחרס זה כבר רק עם שליטה משטרית טוטלית. כלומר עם כלפי מטבע של חומר גלם נדיר אפשר לדמיין שאף אחד לא שלוט בנו אלא אליל הכסף הדמיוני, שיש מטבע מכלום כמו מחרס, זה כבר תוצאה של כפיה טוטלית על כל אדם ואדם במסחר ובשוק ובמדינה ובאימפרייה = משטר טוטליטרי מוחלט. כפי שחז"ל אומרים בטוב טעם: אמרו רבותינו המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של חרס. [אמרו רבותינו המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של "חרס". שאין גוף המטבע שוה את ערכו, כמטבעות מתכות שבימי החכמים, אלא שהערך רק כתוב עליו, וגופו אינו אלא חומר זול שאינו שוה את הערך הנקוב עליו, כשטרי כסף של נייר (ביאור האמרים) שאין שטר הנייר אלא כחרס, כלשון חז"ל (גיטין י:): "שטרא, חספא בעלמא הוא" – שטר, חרס בלבד הוא", כאשר כבר נתקיים ומלכיות הרשעה האירופאיות היו הראשונות בעולם במעשה שקר זה;] (המדרש המבואר)

מאז מלכות הרשע הזו, עד לאחרונה, בכל זאת עוד האומות השליטות החזיקו בזהב כחומר גלם תמורת הכסף מנייר. והחדי עין כבר מבינים שאי אפשר לסמוך גם על זה ועובדה זה לא עזר להם. לקח שנים עד שההוגים של האומות התחילו להבין שלא החומר גלם\הכסף הדבר, אלא העמל האנושי הוא הוא הדבר האמיתי, והאמצעי חליפין הוא רק אמצעי ותו לא. אז הם חזרו בתשובה?! לא ולא!! הם קנו את השלטון והשלטון הטיפש לווה מהבנקים את כספו. ולמה הבנקים קונו את השלטון כי בלי השלטון אין לו עבדים בחינם. ועוד השלטון הטיפש עושה בדיוק מה שהבנק דורש ממנו. כמו, לכפות על שני בני הזוג להיות בחלוקת העובדה מה שלא היה בהיסטוריה האנושית אלא בעבדות מצריים. שני בני הזוג בחלוקה בעובדה?! מי יגדל את הילדים?  מי מכין ארוחה חמה בבית? בקיצור לקחו לנו את נשותינו. ונוו כבר יותר טוב? לא ולא, אלא להפך, שני בני הזוג לא מסוגלים להגיע לדירה, מה שכל משפחה עם עובד אחד למשפחה, יכול היה לחתן את כל צאצאיו ולתת להם דירה.

מה עכשיו?! יש להם כבר את שני בני הזוג בחלוקת העובדה ונווו? הא יש בעיה חדשה הם אומרים, הילדים צריכים ללמוד ליבה = הילדים צריכים להיות הון אנושי. זהו לא צריך חינוך אלא לעצב את הילדים להיות הון אנושי.

מה חכמי החלם האלה חושבים לעצמם? מה שהורג אותי זה שחלק מהעובדים החרדים משלנו מתפתים להאמין לזה, ובאמת חושבים שזה בעיה, ומנסים בכל דרך להקנות לילדים ליבה כאילו האנגלית  והמתמטיקה תיתן להם פרנסה. כלומר מוותרים על החינוך היהודי לטובת פרנסה שתאמינו לי שלא יהיה להם. כי זה לא קשור בכלל לעיצוב הילד. במשחק הכלכלי המודרני מדובר בנטו במזל. זה אלוהי הכסף רק מזל, או לחליפין גנב ונוכל. זה או זה או זה. מקצוע לא נותן לאף אחד עושר אלא עבדות בחלוקת העבודה ואת אותו עבדות הילד יקבל גם בתור ילד חרדי טהור.

יש לנו ניסוי חיי בעניין, והיא אימפריית ברית המועצות שעיצבו מיליוני בני אנוש כהון אנושי כמו שרק הם יכולים (אפשר לטעום מיזה מהעליה הרוסית בארץ ולהבין באיזה איכות – מה שנקרא הון אנושי, הם באו לכאן), ושכנעו את עצמכם שזה עובד?! אפי' ביבי נתניהו חוזר השכם וערב להסביר שאין שטות יותר גדולה מיזה. כלכלה צומחת זה רק דבר אחד ויחידה "חירות האדם = חופש העיסוק ושוק חופשי בלי מונופולים". ואת זה הבינו הנביאים בזמנם וחז"ל בזמנם ואת זה מבינים היום כל לוחמי החופש.

נמשיך לסעיף הבא.

  • 5. יצירת הכסף

במאה האחרונה, לא עוד יצרן הכסף מדפיס כסף על פי שעות העמל של החברה. כלומר לא עוד מדפיסים כסף על פי הצמיחה האמיתית כמו שהסברנו שהכסף הוא שטר בעלות על העמל. אלא כבר עכשיו אפשר להדפיס כסף על סמך זה שנעבוד בעתיד. זה נקרא "בנקאות ברזרבה חלקית" אם בכלל רזרבה.

נסביר את זה באופן הפרימיטיבי ביותר אבל האמיתית ביותר כנ"ל. נחזור לאמצעי החליפין = הכסף, בקצרה ונמשיך.

אם כל בן אנוש עמל ליצור משהו, והוא עוד שותף בחלוקת העובדה. אז אייך מגיע אליו כל צרכיו ? הרי הוא עושה רק דבר אחד קטן מכל הצרכים שמגיעים אליו, אז אייך הם הגיעו אליו ? הוא עושה רק חלק קטן בחלוקת העבודה, אז אייך מגיע אליו כל העמל האנושי הענקית הזו. הרי מיליוני אנשים בכל רגע נתון עמלים ועמלים במשותף ביחד עמנו והנה הכל מגיע אלינו. אייך זה קורה ? הכסף !! בני אנוש המציאו אמצעי חליפין ככה מגיע אלינו כל הצרכים שלנו.

אייך זה עובד\פועל ? ובכן נגיד שכל שעת עבודה = 30 שקל. כלומר כל עמל שעה של כל שותף בחלוקת העבודה, שווה שלושים שקל. בכל המדינה או בכל בעולם יש כמות עמלים ויחד בכל שעה של עמל הם מיצרים ערך ששווה שלושים שקל לשעת עבודה של אדם. סך הכל שעת עבודה אנושית בכל העולם בהווה היא X כסף.

השאלה היא מי מחליף להם את שעת העבודה לכסף = אמצעי החליפין ? יותר נכון לשאול מי היצרן של הכסף ?

לפני שנשיב על כך, נסביר יותר בהרחבה את האמצעי החליפין. ובכן שאלנו אייך עושים חליפין בין העבודה שלי לבין העבודה של האחר. כלומר אני יצרן חלב ואתה יצרן לחם. והנה אייך אני מקבל לחם ואתה חלב ? על ידי שתרגמנו את עמלינו לכסף\נייר\קובץ אלקטרוני בבנק. כלומר קיבלנו ממישהו ניר\כסף\קובץ אלקטרוני וככה אנו משלמים אחד לשני על העמל שלו = אמצעי חליפין. כלומר כל שעת עמל מתורגם לכסף.

יש מישהו שיוצר את הכסף כלומר מתרגם את עמלינו לכסף. (אגב נבין בהמשך שיש הבדל בין "יצירת הכסף" לבין "כסף במחזור". יצירת הכסף זה תרגום העמל האנושי לכסף\ניר\קובץ אלקטרוני. כסף במחזור זה הכסף שמוכר לכולנו הכסף שרץ בינינו כל הזמן אם זה מזומן ואם זה עברה בנקאית או שיק וכו' וכו')

מי הוא יצרן הכסף ? זה שאלה מאוד רלוונטית ומאוד קריטית. בכדי שנבין למה זה קריטית אני אתן לכם את שלבי היצירה של האמצעי החליפין = כסף.

שלב א'

הציבור עובד ומצמיח ערך\סחורה.

שלב ב'

צריך אמצעי חליפין אז מישהו מיצר את הכסף בכדי לתרגם את העמל האנושי לכסף.

שלב ג'

יצרן הכסף מחלק את הכסף לציבור תמורת קבלת העמל\הערך\הצמיחה\הסחורה של הציבור לעצמו בחינם. (הרי יצירת הכסף זה לא עמל מול העמל האנושי. ולכן בעצם הוא מקבל את כל העמל הציבור בחינם)

שלב ד'

יצרן הכסף מוכר את הערך\הצמיחה\הסחורה בחזרה לציבור ומקבל כסף מהמחזור מהציבור ושוב בחינם. (ואמרנו שיש הבדל בין יצירת הכסף לבין כסף במחזור. שאתה מקבל כסף מהמחזור בעצם קיבלת את הסחורה, והנה היצרן קיבל 1, את הסחורה בחינם תמורת יצירת הכסף. ובהמשך קיבל את הכסף המחזורי בחינם תמורת הסחורה ככה שהוא מרוויח פעמים. גם את הסחורה וגם את הכסף המחזורי)

המסקנה:

ליצרן הכסף יש את עמל\הסחורה של הציבור בחינם ואת כספו מהמחזור בחינם.

אז מיהו היצרן הנבל הזה ?

נשאיר את השאלה פתוח אבל זאת נדע שיש לנו כציבור משאב ציבורי יקר מאוד שנקרא "יצירת הכסף הציבורי" וכמו כל משאב ציבורי, היא שייכת לציבור כלומר לי ולך.

נסכם: לאמצעי החליפין = הכסף. יש כמה סגולות. אחת: כשמו כן הוא "אמצעי חליפין". אחת: שומרת על עמל לאורך זמן. שזה ואמר, אם יצרתי חלב, תוך כמה ימים היא מתבזבזת או מתקלקלת. כלומר הצמיחה של עמלי לא נשארת לאורך זמן. אבל תשימו לב שאם החלפתי את עמלי לכסף ?! הוקוס פוקוס עמלי נשארת לאורך זמן. מה שלא אפשרי ביקום כולו הנה בני אנוש המציאו משהו דמיוני שנקרא כסף והיא משמרת את עמלינו לאורך זמן. כל עמל אנושי בטבע נכחדת או מצריך עמל תמידי לתחזוקה. מה שאין כן אם תרגמנו את עמלינו לכסף ?! פתאום עמלינו נשמרת לאורך זמן.

המצב הזה מאפשר הלוואות כמובן ואז זה מאפשר יזמות וכו' וכו'. היא כמובן מאפשרת ריבית, כי אדם חסך את כספו במקום לבזבז אותו, ואם אני רוצה ליהנות מיוזמתו = חיסכון, אני משלם לו ריבית על ההלוואה או מכניס אותו שותף ליזמות שלי. אבל ריבית לעומק זה שקר. וכי למה ? כי כסף לא יכול במציאות להצמיח כסף. כסף היא תרגום של עמל ולא יוצר עמל. את העמל יוצר האדם, או האדם יוצר מכונות שעושות בשבילו את העמל. בכל אופן כסף זה תרגום של עמל ולא שהכסף בעצמו יוצר כסף ולכן אי אפשר במציאות ריבית. כלומר אם מישהו מבקש ריבית על כסף הוא בעצם דורש שאדם יוותר על חלק משכר עמל שעה שלו (נגיד שעת העבודה שווה 30 שקל וחלק הוא צריך בשביל ריבית, אז יוצא שהוא מקבל פחות כסף לשעת עבודה). בעצם הוא מעלה את שכר שעות העמל ככה שלבסוף זה חוזר למלווה בריבית כבומרנג (כי העובד לא ימשיך לעבוד בשכר של שלושים שקל עם הוא צריך לשלם חלק מיזה למלווה בריבית ולכן היזם יצטרך לעלות את שכרו והנה הריבית מורידה את ערך הכסף הציבורי). אבל עד אז בינתיים הוא גוזל חלק משעת העמל של הלווה. מכאן האיסור הדתי לשלם ולקחת ריבית.

ובכן שכל העמל האנושי היית תרגום לכסף חומרי כמו זהב וכסף ונחושת, המרוויח של יצירת הכסף היית המשאב הטבעי של זהב\כסף\נחושת כלומר למי שהיית שייכת המשאב הטבעי הזה ?! פלוס העמל ליצור את הזהב\כסף\נחושת הוא הרוויח בכפלים על יצירת הכסף כמו שהסברנו לעיל. מה עוד היה צורך אנושי בהלוואות וריבית ושותפות בעסקים וכו' וכו'. ברגע שבני אנוש עברו לכסף של נייר או קובץ אלקטרוני, באותו רגע אין יותר צורך בהלוואות ובריבית ובשותפות של המלווה. פשוט כל אחד ניגש ליצרן הכסף החברתי ומיצר את כספו.

אייך רבונו של עולם בני אנוש פספסו את הדבר הפשוט הזה ?

שיצירת הכסף היא משהו דמיוני, אין צורך יותר בשום הלוואה וריבית ושותפות כפייתית בעסקים וביזמות. פשוט פונים ליצרן הכסף החברתי והוא יוצר בשבילנו את הכסף. (בהמשך תבינו שהשאלה הנזעקת כאן היא עוד כלום ביחס ליצירת הכסף המודרני)

ובכן אם חשבנו שיצירת הכסף מתרגמת את העמל האנושי בהווה. אז לא ככה זה פועל במאות האחרונות. במאות האחרונות יצירת הכסף נוצרת על חשבון עמל עתידי = "בנקאות ברזרבה חלקית" כנ"ל. כלומר לא מחכים עד שתצמיח משהו ויוצרים לך את כספך תמורת הצמיחה שלך. רק מראש מיצרים בשבילך את הכסף על חשבון זה שעד סוף החודש\השנה\עשר שנים\עשרים שנה, תצמיח על ידי עמל את הצמיחה שלך. כלומר אתה כביכול יכול לקבל את כספך מראש ולהחזיר את זה חודשי וכדומה.

היצרן הזה, מבקש ממך ריבית ושכר עבודה על עצם יצירת הכסף. אם חשבנו שרק מלווה "כסף מחזורי" מבקש ריבית (והסברנו את השקר של הריבית הקלסית לעיל), הנה גם על עצם יצירת הכסף הוא מבקש ריבית. ואז נשאלת השאלה האולטימטיבית. למה ? למה ובאיזה זכות הוא מבקש ריבית ? קודם כל: יצירת הכסף זה משאב ציבורי וכמו כל משאב ציבורי כמו אוויר וחמצן יש לנו זכות מוקנה, ככה יש לנו זכות מוקנה לגבי המשאב הזה שנקרא יצירת הכסף. שנית כל: זאת לא הלוואה ?! אתם מבינים את האבסורד ? אם חשבנו שיש זכות לאדם לצבור כסף על חשבון לבזבז את כספו, ולהלוות את כספו ולבקש קצת ריבית על זה שצבר כסף על חשבון לבזבז אותם. כאן מדובר על אדם שלא עשה כלום, הוא פשוט גזל את המשאב הציבורי (יצירת הכסף) מאתנו ועוד מבקש על כך ריבית ? מילא שכר על השירות, אבל למה ריבית ?

מה שיותר מטריף כאן היא, אם רח"ל לא עמדתה בתשלומים, הנבל ייקח ממך את הדירה או את העסק או את היזמות שלך.

תשימו לב כי זה חשוב: אני הולך ליצרן הכסף ואומר לו, אני רוצה לקנות דירה\מפעל\לבנות בניין מגורים\ליצור תרופה לסרטן. אמרנו שאפשר ליצור כסף על חשבון עמל עתידי. וזה מה שעושים במאות האחרונות. אוקיי, אני פונה ליצרן שיצור בשבילי את הסכום שאני צריך. עמלתי עמל רב והצמחתי מה שהצמחתי, נגיד תרופה לסרטן. אבל לא הצלחתי לעמוד בתשלומים כסדר. אז היצרן בא ולוקח את כל עמלי לעצמו בחינם.

תבינו שלא מדובר בהלוואה או בשותף. מדובר על יצרן הכסף. אם אני בא לאדם שצבר "כסף מחזורי" אישי שלו אז או אני משלם לו ריבית או מכניס אותו לשותף (כבטחונות) תמורת ההלוואה. ואם כשלתי בתשלומים, הוא יכול לנצל את קשיי הזמני שלי לקחת ממני את עמלי (לא שזה צודק אבל מילא אפשר להבין את המשחק הטיפשי הזה). אבל כאן מדובר על יצרן הכסף, אז למה אני משלם ריבית ? למה אני חייב להכניס אותו כשותף ? ולמה הוא זוכה לגזול ממני את כל עמלי אם כשלתי בתשלומים?

אז שוב נזעקת כאן: אייך בני אנוש מפספסים את הדבר הפשוט הזה שאין שום צורך היום להלוואות כספים. אתה פשוט הולך ליצרן הכסף הציבורי ומיצר את כספך, וככה בדיוק זה עובד. אז למה היצרן מרגיש את עצמו כמלווה ורוצה ריבית וגם גוזל ממני את עמלי וקנייני אם כשלתי באחזר התשלומים בזמן ?

המושגים "הלוואה", "מלווה ולווה", "ריבית ושותפות", הם מושגים עתיקי יומין שהזהב והכסף החומרי תרגם את העמל האנושי לכסף. לא כן שבני אנוש מיצרים את כספם בעצמם. אין להם שום צורך בכך, הם פשוט יוצרים את כספם בעצמם. במיוחד שאפשר ליצור את הכסף על חשבון עמל\צמיחה עתידי, שאז בוודאי אין גבול לכמה כסף אפשר ליצור בהווה ובחינם. אז אייך זה שאנו עוד מתנהגים כאילו יש לווה ומלווה וריבית ושותפות כפייתית ביזמות ?! איפה חוש הצדק של מערכות בתי המשפט שהם באים לגזול מאדם את כל עמלו לטובת יצרן הכסף ?

ובכן תשימו לב: היום המשאב הציבורי שנקרא "יצירת הכסף", נגזלה מהציבור על ידי הבנקים. לא רק שהם גזלו את עצם המשאב הציבורי (שהסברנו לעיל שעצם יצירת הכסף מהעשיר את היצרן בחינם), הם דורשים ריבית כמו כל חוסך כסף שמלווה בריבית. ומה עוד, הם נכפים את עצמם בכוח להיות שותף בעסק\במפעל\ביזמות\בדירה, ככה שאם כשלנו לעמוד בתנאי התשלום ?! הם לוקחים את הכל בשביל עצמם ובחינם. "בחינם" כי הם לא באמת שותפים ולא באמת מלווים. הם פשוט יצרני הכסף הציבורי. אתם מבינים?

לסיכום:

ובכן. עובדים חרדים היקרים. זה היה מסה ארוך במיוחד בכדי שנבין אייך הכלכלה המודרנית עובדת. שנבין גם אייך זה צריך להיות על פי התורה והנביאים וחז"ל. שנבין גם שדווקא בגלות, העובדים הם הצדיקים ועליהם עומדת כל היהדות עד הגאולה שאז כולנו נהיה בני חורין איש תחת גפנו ותחת תאנתו. אבל עד הגאולה הנשחקת כל כך זה אלפי שנים, מותר לנו להרים את עצמינו כמה טפחים מהשטחיות המערבית של הגויים ולהתמסר לגמרי להקים משפחות יהודיות על טהרת הקודם בעקשנות ובשכל ישר. שהגויים והשלטונות ילמדו אצלינו אייך זה צריך באמת לעבוד. ולא ח"ו אנחנו נתפתה ללכת אחריהם והסוף כולנו ראינו בשואה שכל העשירים והעניים ביחד הובלו אחרי כבוד לתאי הגזים ועוד על ידי המתוקנות שבאומות המערביות.

המערב עד המלחמה בעתיד רח"ל, לא ירפה מאתנו הזוגות הצעירים. הם ירצו את הילדים שלנו ללימודי ליבה. וזה לא יספיק להם כמו שקורה אצלהם שכן לומדים ליבה, ואז הם ילחמו על הילדים שלא ייקמו משפחות אלא שרק יישארו עבדים חרוצים. ואייך הם עושים את זה?! צריך רק להסתכל מה הם עושים לעצמם. הם דבר ראשון המציאו את המגדר שיריבו הזוגות עד פירוק המשפחה. ואם זה לא מצליח להם הרבה, אז הם התחילו להסית את הנוער מול הוריהם. כלומר כבר בגיל צעיר נסביר לילדים שהם לא חייבים להסכים להיות זכר או נקבה, הם יכולים להחליף את המין. ככה בדיוק מתרוקנת מדינות אירופה ומתמלא עם מאגרים, וככה מתרוקנת הציבור החילוני בארץ ישראל והיא מתמלא עם זרים.

דין עמי אירופה ביבשת אירופה כמו דין הציונות בארץ ישראל שהולכת ונעלמת – לא לחינם צומחת להם הפוסט ציונות. ונשארים רק העקשנים החרדים וערבים. ולזה אנחנו חייבים להיות מוכנים לדעת לחיות עם הערבים בחכמה ובתבונה ובצדק ובמשפט.

אבל אם הדתיים הלאומניים הפנאטים יתעקשו להילחם עם הערבים?! נצטרך לרדת מהארץ!! כלומר יהודי הגולה חייבים להתחיל להמציא פתרון רציני ליהודי ארץ ישראל שהולכים לבוא אליהם בהמוניהם. ושוב כאן נכנסים העובדים החרדים לתמונה. כלומר יש לעובדים החרדים ברירה, או להיטמע במערב ואחרי דור להפסיד את זרעינו ואחרי כמה דורות להיכחד רח"ל. או להתפשט בגלות ולהכין את הקרקע בשביל יהודי ארץ ישראל.

לדרבן יהודים לרדת מארץ ישראל זה חטא, אבל בתנאי שלא צריכים להקריב עליה דם זרעינו הרווקים והרווקות. אבל אם הדתי לאומני הפנאטי מתעקש כן להילחם עם הערבים ועוד בזמן שהם לא חושבים אפי' להחזיר את הארץ ליהודי (כפי שלא החזירו אותה עד היום הזה ואנו כולנו גרים בשכירות?!) אלא רוצים מדינה קפיטליסטית?! בשביל מדינה קפיטליסטית לא שופכים דם זרעינו. יש מספיק מדינות קפיטליסטית בגולה. ראו את מאמרי מדינה קפיטליסטית ושני עמים מטומטמים – הדו קיום

מי ייתן שהדתי הלאומני הפנאטי יתחיל להשכיל ביהדות בסיסית, ככה נוכל כל היהודים לחיות בארץ הזאת בשלום עם כל האזרחים הזרים כפי שהתורה צוות עלינו מראש. אבל בהנחה שזה לא יקרה ח"ו, אין מנוס אלא לרדת מהארץ.

לסיום:

דיברנו קצת מאוד על אלוהות. ומי שמספיק תלמיד חכם יכול להעמיק במאמרים כאן בתחום הזה. אבל מה שכתבנו כאן במאמר הארוך הזה, מספיק בכדי להבין שאף אחד לא יעבוד עליכם בשם הקב"ה. כלומר שאנו תחת המשחק הכלכלי של האומות אנו על פי התורה תחת המקרה = אלוהים אחרים. ולכן אומרים לנו חז"ל למד (מיזה) שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו.

כלומר יאמרו לכם כל מיני נוכלים שיש סגולה כזו וכזו לעשירות וכו' וכו'. תבינו שכל אלה נביאי שקר שחייבים מיתה (מטפורית כמובן אבל מובן כאן הנקודה). אין שום סגולה שהוא יכול לתת אלא לחזור לשיטה הכלכלית של התורה בארץ ישראל. כל זמן שזה לא קורה הכל שקר וכזב וגזל תמימים וגלות ארוך מנשוא כפי שאנחנו רואים זה אלפי שנים.

משה רבינו ביקש מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע, ולא מצא אלא אנשי חיל. מסביר הספורנו בטוב טעם למה בחר דווקא באנשי חיל ולא ביראי השם (ותקשיבו טוב טוב): "אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל, כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה) אם תלמיד חכם (נוקם ונוטר) כנחש חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו (שבת סג א):"

ובכן, חרדים עובדים יקרים, תבחרו מעצמכם אנשי חיל כמו משה רבינו בזמנו, ותתחיל לפעול כמו שרק תלמידי חכמים אמיתיים יודעים. והשם הטוב יהיה בעזרתכם אמן ואמן.

כותב בצער רב

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s