לי הכסף ולי הזהב – פשר נבואת חגי הנביא

לי הכסף ולי הזהב – פשר הנבואה השלישית של חגי הנביא

הקדמה

נתחיל בעזרת השם עם הפסוקים ונעסוק מיד במושג "לי הכסף ולי הזהב". ותחזיקו לי אצבעות ובשם השם נעשה ונצליח אמן.

חגי פרק ב (א) בַּשְּׁבִיעִ֕י בְּעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְקֹוָ֔ק בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: (ב) אֱמָר־נָ֗א אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֑וֹל וְאֶל־שְׁאֵרִ֥ית הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: (ג) מִ֤י בָכֶם֙ הַנִּשְׁאָ֔ר אֲשֶׁ֤ר רָאָה֙ אֶת־הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה בִּכְבוֹד֖וֹ הָרִאשׁ֑וֹן וּמָ֨ה אַתֶּ֜ם רֹאִ֤ים אֹתוֹ֙ עַ֔תָּה הֲל֥וֹא כָמֹ֛הוּ כְּאַ֖יִן בְּעֵינֵיכֶֽם: (ד) וְעַתָּ֣ה חֲזַ֣ק זְרֻבָּבֶ֣ל׀ נְאֻם־יְקֹוָ֡ק וַחֲזַ֣ק יְהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וַחֲזַ֨ק כָּל־עַ֥ם הָאָ֛רֶץ נְאֻם־יְקֹוָ֖ק וַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ה) אֶֽת־הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל־תִּירָֽאוּ: (ו) כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה: (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ח) לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ט) גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

במילים פשוטות הנביא חגי אומר לעם תתחזקו (במיוחד אלה שעוד זוכרים את הבית הראשון), וַֽעֲשׂ֑וּ – אֶֽת־הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל־תִּירָֽאוּ – כִּֽי־אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:  (תשימו לב לסדר החדש שעשיתי בשני פסוקים האלה ד וה, על פי האבן עזרא: (ד) ועתה – ועשו דבק עם תחלת הפסו' הבא אחריו והוא את הדבר והטעם דברי התורה לשמור ולעשות:).

ואם תעשו ככה, כלומר תקיימו את הברית שכרתם בהר סיני שזה בהר ובחקותי שנמצא בסוף ספר ויקרא (ראו סוד השנים עשר של האבן עזרא – חלק ב') , אז מבטיח הקב"ה ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה: (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ח) לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ט) גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

הנבואה הזו לא התקיים בפני חטאינו וגו'. אבל יש את הכלל של נבואה לטובה מתקיימת בכל מקרה מה שאין כן נבואה לרע אפשר לשנות לטובה. אז חז"ל אומרים שבית שני היה קיים עשר שנים יותר מבית ראשון ולכן זה מספיק גדול מבית ראשון. אבל יש קשיים עם זה כי אפי' שזה היה קיים יותר שנים במקצת, שלום לא היה שם והנביא מבטיח באותו נשימה וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: מה עוד כתוב הבית הזה האחרון שאין יותר בית מקדש אחריו.

אגב: צריך פעם אחד להעמיק בכלל הזה שנבואה לטובה מתקיימת בכל מקרה ונבואה לרע אפשר לשנות לטובה. הרי יש עשרות ומאות ואלפים של נבואות לטובה של התקיימו עד עכשיו.

ובכן, ביקום אבולוציונית שיש לו התחלה (זה – אבולוציה והתחלה – שני צדדים של אותו מטבע. בניגוד ליקום סטטי דטרמיניסטית מוחלט = אותו סיבה אותו תוצאה, אין לו התחלה ואין לו סוף = עולם קדמון), הטוב חייבת לנצח את הרע. הרי זה בדיוק המשמעות מהי טוב ומהי רע. טוב = מה שמתקדם לטוב לנצח. רע = נכרת מהאבולוציה. ולכן תמיד נבואה לטובה חייבת לבוא מתישהו. בכדי להמחיש את זה תחשבו על מצב של חורבן כל האורגניזמים ונשאר רק תא חי בודד כמו בתחילת האבולוציה של החי. כל התהליך חוזר על עצמו !! נכון, לא באותו דרך כמו הקודמת ולכאורה זה מה שהיה קורה אבל כל זמן שיש חיים, המשך החיים שלו והתפתחותו, תלוי בטוב. אבל נבואה לרע, כל זמן שעוד הרע חי ולא נכחד לגמרי, הוא יכול להשתנות לטובה. אני תמיד אוהב להביא את הדוגמא הזו: התרופה לסרטן שתמצא מחר?! יכולנו למצוא כבר לפני אלפי שנים!! וזה בעצם המושג שכל הרוע הקיים זה בגלל חטאינו. כי עם שחרור האדם, החופש שלו, היה הוא מביא לנו את כל הטוב מול הטבע העיוור. ועינינו הרואות אם המשטרים המודרניים נתנו קצת חופש למדענים ולחוקרים, כמה התקדמנו בכמה דורות.

ולכן התשובה לשאלה הנה נבואה לטובה לא מתקיימת, היא בגלל חטאינו והרוע. אבל זה חייב מתישהו להתקיים על דרך שבועת הקב"ה: חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם:

כלומר כמו שהיום ולילה והשבוע והשפה שולט בכל בן אנוש. כלומר אין מצב שבן אנוש שורד בלי זה, ככה עוד יבוא הזמן שכל הטוב ישלוט בנו בדיוק כמו היום והלילה השבוע והשפה ועוד ועוד. זה עומק שבועת הקב"ה חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם:

ולכן מבחינת זה שהנבואה לא מתקיימת וזה לכאורה סתירה לכלל הנ"ל, אני חושב לאור הדברים לעיל שזה לא הבעיה. השאלה היא מה רצה הנביא? כלומר מה רצה הנביא מאותם אנשים באותו זמן?

כפשוטו המלב"ים צודק שזה נבואה על תנאי: לפ"ז כל מאמר זה הוא תנאי, אם יבא עוד רוח אחת, והוא אם יעשו את הדבר אשר כרת עמם בצאתם ממצרים (לפני כן אומר המלבי"ם הקדוש מה שאמרתי מקודם שמדובר על בהר בחקותי: ר"ל חזק ועשו דבר התורה והמצוה שע"ז כרת עמהם ברית בצאתם ממצרים, כמ"ש "ויקח את ספר הברית ויקרא באזני העם" max), אז יהיה הוא הבית האחרון שאין אחריו בית, ויהיה גדול מן הראשון, וכשלא נתקיים התנאי כי לא שמרו ברית ולא היה שלום במקום, כי נתרבו הפריצים והכתות ושנאת חנם, לא נתקיים היעוד אז, עד שיבנה הבית האחרון בקץ האחרון שאז יתקיימו היעודים האלה.

כלומר הנביא רוצה מאותם אנשים באותו זמן, שיקיימו את הברית, ואז מיד יבוא כל הטוב שהנביא אומר בהמשך. והם לא קיימו את הברית. ויש הסברים כמו: שלא כולם עלו עם עולי בבל ולכן לא יכלו לקיים את הברית. ואת הברית אפשר לקיים אלא אם כל בני ישראל נמצאים בארץ ירושתם ארץ ישראל (וכך פוסק הרמב"ם ביד החזקה).

אבל גם ההסבר הזה לא מספק לנו כאן, הרי באותו זמן שהנביא אומר להם את נבואתו, לא עלו כולם בכל זאת אומר להם כן לקיים את הברית. כלומר הוא אומר את זה למעט שכן עלו. אז לכאורה כן אפשר לקיים את הברית אפי' מעט מבני ישראל. מה עוד שעל פי זה שלא התקיים הנבואה, אפשר לומר שלא קיימו את הברית כלומר העונש הוא על החטא ולכן זה מוכיח שכן צריכים לקיים את הברית אפי' מעט עולים ולא כל בני ישראל. אחרת יבוא העונש = שלא תתקיים הטובה המובטחת.

ובאמת על פי המלבי"ם זה נבואה על תנאי שזה אומר הם כן יכלו לקיים את הברית ולא קיימו אותו. וכאן אני ורצה לנסות להבין למה הם לא קיימו את הברית וזה לדעתי נמצא בפסוק ח' של הנביא – פסוק מוזר שאין לו שום הקשר לא לפניו ולא לאחריו: פסוק ח של הנבואה: לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: וכאן אנחנו מגיע לעיקר המאמר

לי הכסף ולי הזהב נאם השם צבאות

קודם כל כנ"ל אייך נכנס כאן הפסוק הזה בלי שום הקשר לפניו ואחריו? שנית כל, באמת לי הכסף ולי הזהב? הרי הכסף והזהב היא אמצעי חליפין מה שנקרא שטר בעלות על עמל אנושי. ולכן לעולם הקב"ה לא יטען שעמל של האדם שייכת לו. על דרך דברי חז"ל:  גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו שנקרא מלאכתו שלו. אם הקב"ה קורא אותה מלאכתו (מלאכתו מלשון שלו), בני אדם על אחד כמה וכמה (מלכתו מלשון שלו).

בכדי שנבין את הפסוק בהקשר של כל הנבואה הזו, ובכדי שנבין מה טוען כאן הקב"ה כלפי הכסף והזהב שזה שלו בניגוד לשכל הישר כנ"ל, נצטרך ללמוד קודם מהי הברית שכרתנו בסיני. שנבין את הברית, נלמד יחד מה קרה מאז אימפריית נבוכדנצר (ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל) שמאז אליל הכסף שולט באדם, ואז נבין למה הנביא חגי מכניס לכאן את הפסוק כלפי אליל הכסף ששולט בכל בני אנוש מאז עד ימינו אנו. ואז נבין למה לא רצו אז בימי הנביא – כמו היום, לקיים את הברית. ואז נבין למה הפסדנו את ההבטחה של הקב"ה ומפסידים אותם גם היום.

מהי הברית שכרתנו בסיני בקצרה (יותר בהרחבה אפשר לראות בבלוג בשאר המאמרים בנושא)

ובכן בניגוד לכל אומה באומות שכולם נולדים בכפיה כבן משטר. ביהדות כל אדם נולד בן חורין עם ברית המילה (ראו ברית מילה בשביל מה?) והוא חייב לומר כל העולם נברא בשבילי. ולכן חייבים בני ישראל לכרות ברית ביניהם. הם לא נולדים אזרחים בכפיה ויש ריבון עם שוטר שכופה עליו עבדות נצחית, הרי הם נולדים עם הטענה שכל העולם נברא בשבילי, אז מי הוא השרלטן שיאמר לו מה ואייך ומי ומתי?! ולכן הם חייבים בינם לבין עצמם לכרות ברית שכזו, שכל הנולדים אחריהם ימשיכו לכרות בכל שנה (בחג השבועות) את אותו ברית מחדש. אייך אפשר לכרות ברית לדורי דורות שבקושי זה אפשרי בהווה?! הרי כמו פרצופיהם שונות ככה דעותיהם שונות. התשובה הברית חייב להיות מושתת על אלוהים = על אחדות הבינה. כלומר כמו שכל נולד בעתיד יסכים ללוח הכפל, ככה כלפי הברית, כל נולד מיום שעומד על דעתו מסכים עם הברית כמו שהוא מסכים על כל האמתויות המתמטיות והלוגיות.

ובכן, שכל אדם בעולם חייב לומר שכל העולם נברא בשבילי. זה אומר שכל סדר אנושי חייבת לבוא בהסכמה שכלית רציונלית מוסרית וערכית. זה מה שנקרא אמנה וכריתת ברית.

הסדר הראשון זה המצאת הקניין הפרטי הקביל על פי הצוו של הלל התלמודי או הצוו הקטגורי של קאנט. כלומר בכדי שתתאפשר לשלול מכל אדם שכל העולם נברא בשבילו, ושהוא יכיר בקניין הפרטי שלך, והוא יסכים לשמור על הצוו של לא תגנוב, הוא חייב שגם לו יהיה קניין פרטי. ולכן במקרא נח ובניו אחרי המבול מחלקים את הארצות בגורל. מה קורה עם כל הנולדים בכל רגע לעולם? ובכן בכדי שהחלוקה והקניין הפרטי יהיה קביל ושכל הנולדים יסכימו לשמור על הצוו של לא תגנוב שבלעדיהם אין לאף אחד קניין?! כל הנולדים חייבים להיוולד עם קניין. אייך? ירושה!! כלומר יחד עם המצאת הקניין על ידי השופט נח, הומצאה הירושה שכמובן מושתתת על חוקי המשפחה (תורת אדם המקראי) ככה כל אדם יורש את אביו. וזה הסיבה שכלפי ירושת הארץ כתוב חוקה = אי אפשר לשנות את הירושה.

ככה בדיוק לכל יהודי יש קניין פרטי בארץ ירושתו ארץ ישראל שירש מאותו חלוקה של אבי כל האנושות נח השופט, שאז אגב הומצאה המושג משפט וצדק וכל דני בין אדם לחברו. והבינו לעומק למה רק אז בעקבות המצאת הקניין הומצאה אוטומטית הצדק והמשפט.

(אנחנו חייבים להבין שבני ישראל יוצאים ממצרים עם כזה כוח, למה לא כובשים את מצרים וחסל כל הבעיות?! התשובה בני ישראל לא רוצים כיבוש מבחינת המוסר האוניברסלי כנ"ל ולא מבחינת רציונלית הרי זה ידרוש מאתנו לאחוז בחרב כל הימים על חשבון הרווקים והרווקות שלנו שכל מטרת הקניין זה הם הם הרווקים האלה = המשפחה והילדים.

ולכן יוצאים ממצרים ולא כולם יצאו רק אחד מחמש שזה אומר השאר באמת רצו בעבדות מצרים מלהיות צדיקים מוסריים וערכיים.)

שכל אדם יושב עם משפחתו בנחלתו. מה קורה עם המשאבים כמו מים עצים אבנים וכל חומר גלם שאדם צריך. על כך יהושע עושה עשר תקנות בחלוקת הארץ ולא העלה אתכם עם זה, רק נאמר בקצרה המשאבים נשארים לכולם. לדוגמא הכנרת נפל בגורל שבט נפתלי וכל יהודי מכל שבט יכול היה לבוא לכנרת ולדוג דגים. מעיין שיוצא מקניין פרטי, כל יהודי יכול לשאוב ממנו מים.

מה קורה עם אמצעי חליפין = כסף? כלומר אם רוצים אנו חלוקת העבודה שאפשרי אלא עם אמצעי חליפין? במצרים למדנו שאפשר על ידי אמצעי חליפין לקנות את כל האומה המצרית לעבדים (ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל).  משה רבינו מתקן את שמיטת כספים. כלומר כל שבע שנים בוטל החובות (ואם אין להמונים השכלה ורציונליות לשמוט את החובות, יצרן המטבע (שלכאורה עוד לא היה בזמן משה רבינו) פשוט מבטל את המטבע ויוצר מטבע חדש. אותו עיקרון שלא תתכנס כל ההון אצל יחידים ושאר בני אנוש עבדים לבעלי ההון), ככה לעולם אי אפשר לקנות מהאדם את נחלתו ואת גופו לעבדות כמו שהיה במצרים (שוב ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל)

מאז שסנחריב בלבל את האומות שזה אומר לאף אומה אין את נחלתו מחלוקת נח השופט. כל בני אנוש באימפריית נבוכדנצר תחת אליל הזהב כלומר נבוכדנצר כופה על כל בני אנוש את המטבע הבלעדית שלו שהיה מזהב.

זה לא שהוא עומד עם שוטר עם חרב וכופה. הוא משכנע שהזהב הוא מטבע טבעי כי הוא חומר נדיר שלא מעלה חלודה וקיים לעולם. כלומר אם בטבע כל עמלך בסוף נאכל ונכחד, אם רק נמיר את העמל האנושי לזהב, אז הבעלות על העמל האנושי חיי לנצח כמו הזהב. אתם מבינים את הנקודה כאן? כל עמל לא מחזיק הרבה זמן אבל ברגע שהמרנו את העמל למטבע, אז ערך העמל כביכול נשאר לנצח.

ותראו אייך יוסף הצדיק הצליח לקנות את כל מצרים לעבדים בזה שהצליח לשמר עמל לאורך זמן = שמירת החיטה במשך שבע שנים. כלומר בני אנוש ככלבים חוזרים שוב ושוב על אותו טעות. אייך הם רוצים לשמור על עמל לנצח בזמן שלבסוף שיגרום לך עבדות, לך ולזרעך עד הכחדתם רח"ל?!

מאז כל האומות העדיפו להחזיק בזהב אפי' שהיה להם מטבע כפייתית מאז הרומאיים שהמציא כבר מטבע מחרס = מטבע בכפיה בלי שיש למטבע עצמו ערך עצמי. למה שמרו על הזהב אם יש מטבע כפייתית? כי מטבע כפייתית תלוי במשטר ומשטר לא קיים לעולם מה שאין כן החומר הטבעי והנדיר שנקרא זהב.

אוקיי, הבנו שבני אנוש כולל המשטרים השרלטניים, תמיד מעדיפים את החומר הטבעי הזה שנקרא זהב כי בזה כל בן אנוש נותן אימון. אפי' מטבע ווירטואלית מודרנית בני אנוש לא יתנו את אימונו כמו לזהב הטבעי.

ובכן נחזור ליהודים באותו זמן של חגי הנביא.

כנ"ל מאז נבוכדנצר כל בני אנוש כבר לא בנחלותיהם מחלוקת השופט נח. אבל הם דיי מסודרים עם חלוקת העבודה המשותפת ועם האמצעי חליפין מזהב של נבוכדנצר. היהודים דיי מסודרים עם זה, ונוסיף את הצדקה שהמציא להם דניאל הנביא (ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל)?! הם מסודרים ומתבוללים להם בכיף (עשרה שבטים שלימים נכחדים רח"ל) והשאר אפי' לא רוצה לעלות לארץ.

אלה שכן עלו לארץ, עמם הנביא מדבר ואומר להם את הנבואה הנ"ל. וננסה לשחזר את הדיון הפילוסופי שלהם עם הנביא ומהי טענת הנביא מולם.

העם לנביא: שיטת התורה והברית לא עבד. כי שבט לוי גזלו את נשותינו ולכן רצינו מלך בזמן שמואל הנביא, ומיד אחריו קרע המלכות. בקיצור מי הסמכות על הקניינים ובעיקר מי יוצר את האמצעי החליפין שתמיד היוצר חייב להיות אמין. אז למה שלא נעשה כמו הגויים שפשוט נקיים חלוקת העובדה עם אמצעי חליפין טבעי שנקרא זהב.

הנביא: אז למה באתם לארץ ישראל? סתם כיבוש שנאחז בחרב לעולמים על חשבון זרעינו הרווקים והרווקות?! כלומר אלוהי ארץ ישראל ברורה וחדה = הברית הנ"ל  = אמנה = חלוקת הארץ לכל אחד וכל המשאבים שייכים בשווה לכולם כנ"ל. והנה הנביא מגיע לטיעון הפילוסופי המנצחת שלו בנבואה כאן: לי הכסף ולי הזהב נאם השם צבאות

מה אתם טוענים – אומר הנביא, שבואו ניתן לחומר טבעי כמו הזהב להיות אמצעי חליפין. ככה שזה לא בשליטת אף אדם?! זה יהיה תמיד תלוי בשוק החופשי כלומר בני אנוש תמיד יתנו אימון בזהב הטבעי כאמצעי חליפין (כאן המקום להזכיר שאימפריית ספרד הפסידה את האימפריה דווקא כי מצאו הרבה זהב ביבשת אמריקה) !!

על הטענה הזו – עונה הנביא, לי הכסף ולי הזהב. ולכן אתם לא יכולים להפוך אותו לאמצעי חליפין. ונסביר את זה מיד.

אמרנו שהקניין הפרטי הקביל על פי הצוו הקטגורי מחייב חלוקת נחלות בגורל ומשאבי הטבע שייכים לכולם בשווה על פי תקנות יהושע (ראו משאב טבעי – למי היא שייכת ?). והנה החומר גלם הזה שהוא משאב טבעי שייכת לכולם בשווה, וככזה אי אפשר להשתמש עמו כאמצעי חליפין.

למדנו להבין כלל במקרא שכל פעם שכתוב "לי" כמו "לי" בני ישראל עבדים וגו' = אין קניין באדם. "לי" הארץ = אין קניין בארץ אלא עם חלוקה בגורל ובתנאי שתשמרו על שמיטת הארץ כל שבע שנים ויובל כל חמישים שנה. תמיד המושג "לי" במקרא הוא מצב נצחי טוטלי טרום האמנה האנושי, בזמן של אדם חייב עוד לטעון שכל העולם נברא בשבילי. ולכן שהנביא אומר כאן "לי" הכסף "לי" הזהב, הכוונה שהמשאב הטבעי הזה, לא שייכת לאף אחד ושייכת לכולם בשווה. ולכן אי אפשר שהיא תשמש כאמצעי חליפין.

מה שהנביא עושה להם זה כמו שהחכמים עשו תמיד בהמשך. במקום להתחיל להתווכח פילוסופית מוסרית וערכית ורציונלית, ולהסביר להם למה השטן הזה שנקרא אמצעי חליפין עוד יביא להם את כל הרוע האנושית כמו שאנו מרגישים בכל הדורות על בשרינו אנו. הנביא פשוט אומר להם הלכה מעצבנת שאי אפשר פשוט הלכתית להשתמש עם הזהב כאמצעי חליפין, הרי היא משאב טבעי ששייכת לכולם בשווה. וככזה אין לה שום ערך בשביל אמצעי חליפין כמו שהמים במעיין אין בו ערך, וכמו שלדגים בכנרת אין ערך אם כלום באים לקחת בחינם.

עכשיו אנו מבינים אייך נכנס הפסוק הזה לנבואה ומה משמעותו הפילוסופית שלו.

אגב זה אפשר להסביר את החבטה של הערבה באותו יום של הנבואה. חגי הנביא אומר את הנבואה ביום שביעי של סוכות = בהושענא רבה שחטבים את הערבות (שכנודע זה מנהג של הנביא חגי ועוד נביאי זמנו). שזה החג שמתפללים למים כי זה תקופת הסתוו שמתחיל כל מעשיך בכלכלה ובפרנסה של כל אחד ואחד בנחלתו. הבנו לעיל שאפשר לתת כוח שטני מפלצתית לעצם שאין לו שום ערך כמו מטבע מזהב או מניר או מקובץ אלקטרוני. הערבה גם כן הוא דבר שאין לו שום ערך כשלעצמו. בכל זאת עם קיבוץ של אנשים אפשר לתת לערבה כוח חליפין, והוא יהיה מפלצת כנ"ל שתכנס את כל ההון אנושי אצל יחידים וכל השאר יהיו עבדים לו כמו במצרים. מכאן אולי מנהג החבטה לומר: לא ניתן לאף עצם את הכוח השטני הזה = כל מטבע מושמט כל שבע או מטבע מבוטלת כל שבע כנ"ל.

עכשיו נתענג קצת עם הסיפא של הפסוק: נאם השם צבאות

למדנו להבין שלא הזהב הטבעי נותן את ערכו לעומק. אלא העמל האנושי. כלומר הזהב משמש אלא כאמצעי חליפין של העמל\צמיחה\יצירה. בכדי שבאמת זה ישמש כאמצעי חליפין אמין, כל בני הציבור צריכים לתת בו אימון. שזה אומר עצם האימון של ההמונים, נותן את תוקפו.

תשימו לב מה מקבל "עצם" כלשהו, מאימון של קבוצה של אנשים. זה כוח אלוהי. כן, תחשבו על זה, בני אנוש מתים מרעב כי אין להם את הכוח הזה = את הכסף. משפחות מתפרקות, מלחמות פורצות, כל הרוע האנושית היא תוצאה של הכוח הזה שמקבל המטבע ולא משנה ממה הוא מורכב מזהב או ניר או קובץ אלקטרוני במחשב. ואת הכוח השטני הזה מקבל המטבע, אלא מאנשים שמתקבצים כקובצה לעניין זה = אימון באותו מטבע. קיבוץ אנושי = כוח אדיר = כוח אלוהי ממש כנ"ל

אותו כוח נקרא בנביאים "צבאות". זה יכול להיות 'צבאות' של רוע רח"ל (כמו גרמניה במלחמת עולם השניה = אידיאל אנטישמי. או כמו הבנקים המרכזיים המודרניים ששולטים בכל האומות המתוקנות ראו עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב) ויכול להיות צבאות של טוב. מתי כוח כזה יכול להיות כוח טוב שרק מטיב עם כל פרט, עם כל אדם שחייב לומר שכל העולם נברא בשבילי?! מתי שמוצמד לצבאות השם של הקב"ה = נאם "השם צבאות". כלומר כמו שכל האמנה מושתתת על אחדות הבינה האוניברסלי כנ"ל שזה חל על כל פרט בקיבוץ האנושי. יש גם כוח שהיא תוצאה של הקיבוץ עצמה כמו כוח המטבע שאין לאף אחד באופן פרטי שליטה בזה והכוח הזה מסוכן כנ"ל. ולכן אם כל הפרטים צמודים לאחדות הבינה, אוטומטית גם הכוח של הצבאות, היא טובה שבא מהקב"ה כלומר היא לא מסוכנת אלא להפך, היא תביא את וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:,,,,, גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

היום מי שמכיר יודע, שכל מדינה שמצליח יותר מהרגיל, מכל העולם באים ללמוד ממנה להבין אייך אפשר להתנהל נכון כלכלית (בכל קורס בכלכלה לומדים ממדינות לטוב ולרע). כלומר דברי הנביא כאן זה לא איזה חלום רחוק. וזה מה שהנביא אומר לעיל: וַֽעֲשׂ֑וּ – אֶֽת־הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל־תִּירָֽאוּ (רוחי = ההשכלה המוסר והערכים ששוכן בתוככם מלימוד התורה והכרת התורה והאמנה כנ"ל max) כִּֽי־אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:  ממשיך לזעוק הנביא ולטעון, זה רק רגע אחת של החלטה רגע אחת של איכות מוסרית שלכם = עוד מעט וגו' – כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה: (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ח) לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (ט) גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

נסיים עם זה שנאמר תמיד כל פרט כשלעצמו הוא טוב ורוצה את הטב לכולם גם מבחינת שהוא טוב וגם מבחינת רציונליות והשכלה אישית, אבל הוא לא יכול מול כוח הצבאות הנ"ל. מה הוא יכול לשנות?! – כפי שטען הרב יעקב ויינרוט זצ"ל: "האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם". על כך בדיוק באים הנביאים לומר לא ולא, שאם הצבאות מוצמדים (כל פרט מהם) להקב"ה = השם-צבאות?! אז כל פרט בן חורין באמת. כלומר הנביאים מתווכחים עם הטיעון השטחי של הרב וינרוט זצ"ל. ראו תגובתי על ההרצאה של הרב וינרוט זצ"ל

תמיד אני טוען שאילו באמת היהודים באו לארץ ישראל בחרב, בשביל להחזיר ליהודי את הארץ, לא היה מצב שליהודי אין דיור ופרנסה בארץ. כי פשוט השכלתית מוסרית ותרבותית, אף יהודי לא היה משקיע בנדל"ן ולא היו נותנים לזרים להשקיע בנדל"ן ולכן מחיר הדיור היו סבירים לגמרי. אותו דבר לגבי משאבי הארץ כמו ים המלח והגז הטבעי, אף יהודי לא היה גוזל את זה משאר אחיו היהודים. ולא היו נותנים למכור את המשאב לזרים כי היא שייכת לכולם כולל לאזרח והגר והתושב.

כלומר אני לא מדבר כאן על אוטופיה, אני מדבר כאן על השכלה יהודית בסיסית תרבותית שאם רק היינו מכירים ולומדים ומעמיקים בו, כל איכות התרבותית שלנו, היו ברמות אחרות לגמרי מהרמה השטחית של היום שכל הדלק של החיים בארץ הזאת היא השנאה רח"ל.

מי ייתן אלוהים שבשמים שתהיה יותר קרוב לנו, שרוחך באמת תשכון בתוכינו ולא נפחד באמת לקיים את הברית שכרתנו בסיני ותתקיים באמת דברי הנביא: אני אתכם נאם השם צבאות. לברוח מאחריות ולטעון את טענת הרב וינרוט זצ"ל "האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם"?! זה לא מונע את כל הרע שניבאו כל הנביאים רח"ל. הנה אנו כבר אחרי אלפי שנים באותו מצב של רוע אנושי אפי' שיש לנו נביאים ולומדים אותם בכל דור ודור. מי ייתן שהדור שלנו סוף סוף יפנים וגאולת האדם תבוא במהרה כפי שהנביא אומר – ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה: (זה מטפורה לרוח השכלתית של התרבות שהיא כביכול תרעיש את השמים ואת הארץ וגו') (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (כלומר זה מטפורה שכל הגויים יתנו כבוד לשיטה וילמדו אותה כל הגויים לעצמם) (ח) לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: (פירשנו לעיל) (ט) גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ (למה אחרון? כי תמיד הנכון והצודק הוא האחרון בעזרת השם = הגאולה. והבינו) מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

בברכה

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s