הוריו של פרופ' יורם לס היו קופים?! – מי אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו?

הוריו של פרופ' יורם לס היו קופים?! – מי אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו?

רקע

פרופ' יורם לס היקר (בן של קופים?!) החליט לאבד את עצמו לדעת מבחינת אינטלקטואלית. בזמן האחרון פרופ' לס החליט לקשקש את עצמו לדעת בטוויטר על נושאים שאין לו שום מושג ירוק – לא בפילוסופיה של המדעים וקל וחומר לא ביהדות. נסיתי לעזור לו. אבל הוא בשלו ממשיך לקשקש את עצמו לדעת ברבים\בפומבי. וחבל. (מה חבל – מקס?! הנה עוד אקדמאי ישראלי קלסי!!)

נביא דוגמא אחת: פרופ' לס יוצא עם ציוץ  בשלישי לחודש כדלהלן: "אבות ואמהות כל בני האדם היו קופים………. זו עובדה מדעית שלא ניתנת לערעור"

אני משיב לו בין היתר: זה לא עובדה מדעית כי זה פשוט לא עומדת בעיקרון ההפרכה של פופר. וככה התנהל שם דיון המשך, וכמה שהוא המשיך שם ככה הוא לא מאכזב עם הבורות בתחומים שהוא מנסה לדון.

יום לפני כן בשני לחודש הפרופ' מצייץ: מוצא האדם מהקוף. עובדה אמפירית. הגיון אבולוציוני. נאורות. ואני משיב לי בין יתר הדברים: לא נכון, מוצא האדם מסקס של הוריו – איכססססססס. כנראה עדיף לך הקוף מהוריך

ברגיל, פולמוסים בתחומים האלה עם אקדמאים ישראלים, לא מעניינים. ויש לי ניסיון רב עמם. ההצלחה היחידה של הנאורות והציונות היא העובדה שהם הצליחו להפוך את היהודי שלו לבור ועם ארץ גמור. מילא בורות ביהדות אפשר לומר שיש להם אג'נדה כי היהדות נגד ריבון אדם על אדם. אבל למה להפוך את היהודי שלו לעםארץ גמור בכל תחום שלא למדו? ולך תדע האם מה שכן למדו, האם הם כן מבינים.

אז למה אני כן כותב לכם על זה?

ובכן אמרתי לעצמי בו נאתגר את הקוראים עם השאלה "מי אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו?"

מי אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו?

הרבה מאוד קולמוסים נשברו במשך הדורות על המשפט הזה במקרא. אבל יש גמרא מפורשת בתלמוד ירושלמי שמסביר את המשפט כפשוטו ממש, כדרכי רבותי, וכדרכינו בקודש כאן בבלוג.

במסכת ברכות בירושלמי מסופר על המינים ור' שמלאי ותלמידיו. הסיפורים מתנהלים שם בצורה כזו. המינים באים להתפלסף עם ר' שמלאי מול תלמידיו, ור' שמלאי משיב להם דווקא את התשובות הקלסיות (מה שעונים לילדים ושוטים), ותלמידיו רוצים את התשובה הנכונה והם אומרים לרבם: "לאלו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב?"

ואחד משאלות המינים שם, המינים שואלים: מה אהן דכתיב [בראשית א כו] נעשה אדם בצלמינו כדמותינו (כלומר המינים מדייקים את הלשון הרבים ואומרים: הרי האלוהים מדבר כאן עם אחרים = נעשה אדם וגו', ולכן טוענים המינים מכאן ראיה רח"ל שיש יותר מאל אחד) אמר להן (משיב להם ר' שמלאי) ויבראו אלהים את האדם בצלמם אין כתיב כאן (כלומר לא כתוב בלשון רבים), אלא [בראשית א כז] ויברא אלהים את אדם בצלמו. (כלומר בפסוק הבא כתוב בלשון יחיד = ויברא אלהים את האדם בצלמו)

על פניו זה התשובה הנכונה, אבל לתלמידיו העמקנים זה דחיה בקנה. כלומר התשובה הלכאורה נכונה לא מספקת אותם.

וזה מה שר' שמלאי משיב להם בין היתר: מאדם ואילך, "בצלמינו כדמותינו" אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה.

כלומר. ההורים מדברים ביניהם עם השכל האלוהי שלהם – ועם היכולת שקיבלו מהאלוהים ליצור חיים, ואומרים לעצמם "נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו". = שלושה שותפים לאדם 1 האבא 2 האימא 3 האלוהים שנתן להם את היכולת ליצור חיים. כלומר כל הבריאה עד אותו רגע האלוהים עשה לבד = דטרמיניזם ואבולוציה אקראית. רק האדם נוצר בדעתנות על ידי הוריו.  

מה שר' שמלאי אומר לתלמידיו לעומק שמה שכתוב במקרא "נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו," אומרים בעצם ההורים בכל הווה מאז האדם הנבון. עד אז הכל היה דטרמינסטי ואבולוציונית אקראית.

למעשה המקרא מתחילה עם ניצחון האדם על הברירה הטבעית. בידו של האדם ליצור חיים או לא ליצור חיים ולהיכחד מעולמו. כל זמן שהבריאה היית בידי הברירה הטבעית האקראית זה לא מעניין את התורה. מה שמעניין את התורה לומר לנו שהאדם ניצח את הברירה הטבעית ומאז אותו רגע רק ההורים – עם היכולת ליצור חיים שקיבלו מהאלוהים, יוצרים חיים לטוב או לרע. כלומר כל יצירת האדם היא דעתני ובאחריות היוצרים.

לסיכום:

המינים מקבלים תשובה קלסית מר' שמלאי – על פי בורותם. ותלמידי ר' שמלאי רוצים לדעת את התשובה האמיתית. ור' שמלאי משיב להם שה"נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו" אומרים ההורים = אדם וחוה. ואז נשאל הרי בהמשך בפסוק הבא (כז) מסופר שהאלוהים ברא את האדם בצלמו שלו: וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם: התשובה: רק הורים שיוצרים חיים בדעתנות אלוהית, הם יוצרים את האדם בצלם אלוהים = כביכול האלוהים ברא אותם בעצמו, כל השאר נוצרים באקראי, ולכן הם בשר חמורים או בשר של קופים – כפי שטוען פרופ' לס.

ידוע מה אומר הספורנו (פילוסוף מלפני כ600 שנה) על המקום הסיפור הבריאה: נעשה אדם. מין ממיני "נפש חיה" שיצרתי ששמו "אדם", כאמרו "ויהי האדם לנפש חיה" (להלן ב, ז) נעשהו "בצלמנו". שהוא עצם נצחי ושכלי. ונצחי ובזה פתח האל יתברך פתח בתורתו, לקנות ידיעה בעצמים הנבדלים בידיעת נפשנו: (ספורנו בראשית פרק א פסוק כו)

כלומר הספורנו טוען שהאדם לפני המודעות וההשכלה שמקנה לו הוריו, הוא באמת רק נפש חיה כמו "קוף", או יותר נכון כמו "בהמה", כפי שטוען הרשב"ם על המקום: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו – בעינין חכמתנו, שהרי כשמתקלקל האדם כת' נמשל כבהמות נדמה: (רשב"ם בראשית פרק א פסוק כו)

סוף דבר

עוד לא נולד התלמיד חכם שלומד את סיפור הבריאה כפשוטו. אלא כל תלמיד חכם לומד את סיפור הבריאה עם העמקים הפילוסופיים שנמצאים בה כפי שראינו בירושלמי עם סיפורי ר' שמלאי ותלמידיו. אבל שאותם תלמידי חכמים פוגשים את בני המשטרים הנבערים כמו את פרופ' לס מועדינו, אייך צריכים לענות להם, כמו ר' שמלאי משיב למינים או כמו שר' שמלאי משיב לתלמידיו? הרי פרופ' לס הוא יהודי. נכון הוא בן משטר פנאט, אבל הוא תינוק שנשבה כפי הפסק של החזו"א.

התשובה כנראה, שזה תלוי האם הוא שואל לקנטר, או שואל כתמים שרוצה ללמוד מחכמת היהודים.

ובכן בעודי כותב את הדברים האלה אני רואה שפרופ' לס שוב צייץ משהו דבילי: סיפורי הבריאה בספר בראשית לא היו ולא נבראו. הם נועדו לשליטה על בני אדם,  ומניעת מחשבה מדעית וחופשית.

אני משיב לו: אומר החילוני שכופה על שני עמים ריבון אדם על אדם? – הרגת אותי – פרופ' היקר

ובכן כפי שאתם רואים החוסר מודעות של בני המשטר – ופרופ' לס הוא דוגמא מאלפת, הוא משהו חולני לגמרי. הרי האומה היחידה שאין לו ריבון אדם על אדם, זה היהודים בעקבות התורה ומעשה הבריאה. כלומר הבן חורין היחיד אצל בני אנוש – שמשועבדים למשטרים מאז נמרוד המקראי, זה היהודי בעקבות התורה ומעשה הבריאה. ובכדי שתתאפשר שהיהודי יקים על אחיו היהודים בכפיה ריבון אדם על אדם, הוא צריך כמה דורות להיות חילוני שאין לו מושג ירוק ביהדות ואין לו מושג ירוק בחירות האדם. רק אז התאפשר יהודים חילוניים מקימים על עצמם וכופים על אחיו היהודים ריבון אדם בכפיה. הנבל הזה כובש בעצם תחתיו בכפיה, שני עמים – היהודי והערבי, שלא רוצים אותו. אייך הוא חיי עם זה מוסרית?! אייך הוא חיי עם זה אינטלקטואלית?!

התשובה: אין להם מודעות עצמית. הנה הוא אומר בציוץ החדש שסיפור הבריאה נועדו לשליטה על בני אדם. בזמן שהוא החילוני החולני הוא הוא הריבון. ועוד על שני עמים – היהודי והערבי, בכפיה.

מה עוד הוא אומר בציוץ החדש. סיפור הבריאה נועד למנוע מהאדם מחשבה מדעית וחופשית. אבל לעזאזל אייך, אם אין ריבון אדם על אדם ביהדות?!  בתי החינוך החופשיים והפרטיים היחידים במדינת החילונים, הם דווקא של החרדים. מה שאין כן על כל החילונים נכפת חינוך משטרי מה שנקרא חינוך ממלכתית. אז אייך אפשר לטוען ההפך?!

והמציאות היא הפוכה לגמרי ופרופ' לס – כמו רוב אנשי האקדמיה הישראלית, סובלים ממחלת "חוסר מודעות עצמית" – כפי שהמשטר דאג מראש. ומיותר לומר שהציונות הצליחה להפוך את היהודי החילוני לבן משטר פנאט כפי שמסביר בטוב טעם הפילוסוף הנודע סלבוי ז'יז'ק (סלבוי ז'יז'ק הוא אחד הפילוסופים המשפיעים בעולם): "לכן, ליהודים היה מקום גדול בתקופת הנאורות באירופה, וגם במהפכות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות. בלעדיהם, אירופה לא הייתה מגיעה להישגים האלו. במקום שאנחנו נהפוך כולנו להיות כמו יהודים, היהודים הציונים הפכו להיות בדיוק כמונו. כלומר, הזהות של היהודים-הישראלים מחוברת לחלוטין לטריטוריה, וכרגע היא מוגדרת רק על ידי טריטוריה שבה הם רואים את עצמם – על פי חוק של מדינת ישראל – כגזע בעל פריבילגיות על פני הילידים".

שוב ושוב "במקום שאנחנו נהפוך כולנו להיות כמו יהודים, היהודים הציונים הפכו להיות בדיוק כמונו".

כואב הלב כמה הפילוסוף הזה קלע למטרה במדוייק. ופרופ' לס כאן מדגים לנו עד כמה צדק הפילוסוף.

כותב בצער רב

Max maxmen