"אלמוות" החיים והתפתחות התבונה

"אלמוות"
החיים והתפתחות התבונה

החיים, חיים בעתיד. התבונה חייה בעבר.

מבחינת החיים, כל העבר מת. מבחינת התבונה העבר חי והמשך נצחיותו והתפתחותו תלויה בעתיד = בחיים.

אנו לא יודעים אם החיים מתחיל עם היקום מיד מהמפץ (המונדות של לייבניץ) או החיים מתחיל מהתא חי הראשון. ולכן אנו נתחיל עם התא חי הראשון.

מקובל להגדיר את המושג חיים, חיים = שכפול. אבל לדעתי זאת שטות, כי החיים מחשבתית לא צריך שכפול רק כי הוא מת אז נצחיותו צורך שכפול. אבל אם לא היה מת אז אין צורך בשכפול.
ולכן הגדרת החיים לדעתי, חיים = מודעות עצמית = תודעה. וכמובן בחירה. בחירה מקרית עיוורת על פי לחץ הברירה הטבעית, ובחירה תבונית וחברתית סביבתית.

החיים בלי המוות לא מאפשר התפתחות התבונה' במילא היינו נשארים תא חי ראשון דטרמיניסטית נצחית.

בכדי לחיות חיים נצחיים בשלימות (השגת השלימות היא אין סופית כנראה אבל בשלב מסוים לא נצטרך למות יותר.) אנו חייבים למות. התא חיי הראשון חייב להוליד\לשכפל ולפתח את החיים' אחרת הוא מת\לא שורד.

כל התפתחות בחיים הם מסיבות תבוניות. יכול להיות עיוורים\מקריים, או במודעות כלשהו. כי בהכרח כל התפתחות לא תבונית מתה ולא שורדת ונכחדת ולכן אפי' שהיא עיוורת = ברירה טבעית ?! אז בכל זאת היא חייבת להיות תבונית. חוק טבע = תבונה.

התפתחות תבונית יכולה להיות תבונית רע או תבונית טוב. תבונית לרע תשרוד יותר זמן מכל בלתי תבוני שלא שורד אפי' דור אחד, אבל היא תשרוד עד שהטוב תנצח אותו.

אם כך המצב שכל חי מת לגמרי אם לא מפתח את התבונה לטוב או לרע. אז חיים נצחים הם בהכרח חיים שמתפתח על ידי התבונה.

אנו רואים באבולוציה מה יצא מהתא הראשון. אנו יכולים להבין שהברירה הטבעית בהכרח הוביל את ההומו סאפיינס להשיג את המודעות המושלמת. הוא מודע למקריות (או למודעות לא מושלמת) של התפתחות שאר החי ומודע גם לטוב ולרע. כלומר הוא גם מודע שהתפתחות תבונית לרע ?! בסוף לא תשרוד ! כי אפי' שהרע יכול בפוטנציה להמית את כל האורגניזם אז שוב מתחיל החזרה הנצחית (של ניטשה ?) מתא ראשון חדש וכו' וכו'

המודעות לרע ולטוב ?! היא הניצחון על הברירה הטבעית המקרית והעיוור !! בהנחה שכל האורגניזמים הם עיוורים ובלתי מודעים אז הם מתנהלים על ידי המקרה העיוור. אבל אם הם מודעים לתבונה (שזה כנראה האמת) אבל חסר להם את המודעות לטוב ולרע. ואז שוב הניצחון נשארת ניצחון גדול של ההומו סאפיינס מול שאר האורגניזמים.

על כורחנו גם אם הברירה היא עיוורת וגם אם האורגניזמים הם מודעים ותבוניים ? אז בכל מצב מוכרח היינו – ההומו סאפיינס – להגיע למודעות הטוב והרע.

מכל האמור עד כאן מתברר לנו שהחיים נצחיים אך ורק עם התפתחות התבונה. ודווקא התפתחות לטוב.
אייך מתפתח התבונה בטבע ?

בטבע, מבחינת חוקיות הטבע' התא מודע כנראה שהוא לוקח סיכון עם לקיחת החופש מחוקיה הקודמים הדטרמיניסטיים, אבל בלי לקיחת הסיכון הוא לא חיי באמת הוא רובוט דטרמיניסטית שימות לבסוף אפי' שהוא ישתכפל עד אין סוף. (ולכן אני חולק על הגדרת המושג חיים, חיים = שכפול.) כידוע בכל שכפול ברבייה מינית המשוכפל הוא משהו חדש לגמרי לטוב או לרע.
הוא לוקח סיכון (עיוור או מודעת) עם בקשת הטוב או הרע. ואחרי דור עם פלסטיות התא, התובנה נחקקת בתוכו ונהפך לחיים חדשים ומפותחת יותר לטוב או לרע. ואז מבחינת החיים החדשים כל מה שיש להם ? הם כבר חוקי טבע !! כלומר, כך הוא נולד באופן טבעי לטוב או לרע.

מהר למדו (שוב, לא משנה אם זה באופן עיוור או מודעת ) שיחד בעריבות תאית זה לזה הם יכולים להשיג חיים יותר תבוניים ומשוכללים. ואז יחד נהפכו לבעל חי שכבר מודע יותר וכמובן יותר תבוני. יותר תבוני ליותר טוב או ליותר רע או משהו באמצע.

ושוב בדור הבא עם פלסטיות התאית, כל התובנות נחקקת בתוך החיים ונולדים חיים חדשים טבעיים עם חוקי טבע תבוניים.
המצב הזה הביא להם גם את פלסטיות המוח לומר שאפשר לפתח את השלבים יותר מהר.

המצב הזה לכאורה התקדם עד שהבעל חי ההומו סאפיינס השיג את המודעות לטוב ולרע. מאז ההומו סאפיינס מפתח את התבונה מחוץ לאורגניזם (גופו) עצמו ופועל עליהם מבחוץ. בלשון התנכי "בצלם אלוהים ברא אותם"

הוא מפתח את התבונה לטוב ולרע באופן מודע על ידי המצאת החקלאות, השפה והכתב ובהמצאת חוקי חברה, ובעקבות חוקי חברה ממציא את חוקי המוסר והערכים.

התפתחות התבונה האנושית הביא לעבדות האדם לחברה ומכאן לאי התפתחות התבונה לטוב. ולכן החזרה הנצחית של רע וטוב נמשכת ונמשכת כבר אלפי שנים מאז פיתחנו את המודעות לטוב ולרע. בלשון התנכי "עץ הדעת טוב ורע"

נסכם את האמור עד כאן בקצרה.

החיים נצחיים בתנאי התפתחות התבונה. החיים חיים בעתיד והתבונה חיה בעבר. מכאן כל תוקף חשיבותו של לימוד. לימוד העבר כמובן וחקר הטבע.

זה נכון בטבע עצמו, כלומר כל הגנטיקה הם תובנות חקוקות בטבע\באורגניזם שכל אורגניזם השיג במשך התפתחותו לטוב ולרע. וזה כמובן נכון כלפי ההומו סאפיינס שמודע לטוב ולרע שבטבע.

הטבע העיוור לומד מהעבר וק"ו האדם אם ברצונו להתפתח באופן תבוני ולא אקראי ועוד באופן תבוני לטוב ? בוודאי חייב ללמוד את העבר ולחקור את הטבע.

מה שיוצא מכל האמור לעיל היא המסקנה הפשוטה שכל החיים בעבר מתו. מבחינת החיים הם כבר מתו. מבחינת התבונה ? הם חיים לנצח !

ולכן כל בעל חי וכמובן חיית אדם. הוא מבחינת מת כבר עכשיו על דרך "כל העומד להישרף כשרוף דמי. כלומר "כל העומד למות ? כמת נחשב כבר עכשיו" רק אם הוא עושה משהו תבוני כלומר מפתח את התבונה לעתיד ? אז הוא חיי לנצח ! והיות שאין טעם לפתח את התבונה אם אין עתיד, כלומר אם אין הוא מוליד. אז הדרך הראשונה במעלה היא להוליד. הרי אמרנו שהחיים חיים רק בעתיד.

המסקנה היא, הולדה היא ראשון במעלה ואחר כך התפתחות התבונה.

אם ההולדה היית דטרמיניסטית אצל ההומו סאפיינס כמו אצל שאר בעלי החיים ? אז לא היינו צורכים להיפרד משאר בעלי החיים ולהמציא את חוקי המשפחה ולהמציא את החקלאות.
התבונה מחייבת את האדם להיפרד מבעלי החיים לצורך הולדה. כי ההולדה אצל האדם היא פונקציה תבונית ולא דטרמיניסטית. בעברית פשוטה: אין לאדם משיכה מינית דטרמיניסטית לבת\ן מינו אך ורק בתנאי חינוך וסביבה שהם מחוקקים בפלסטיות מוחינו את הרצון החופשי התבונית.

(יש טעות טרגית, בשאלה האם יש רצון חופשי. אין שאלה כזו האם יש רצון חופשי, הרי הרצון היא פונקציה מוחית. רק והיות שמוחינו היא מפלסטית ולכן אנו (ההורים והסביבה בגיל הינקות ואנו בעצמינו בגיל ההתבגרות) מחוקקים את רצונינו במוח על ידי בחירה תבונית של ההורים והסביבה בגיל הינקות ובעצמינו בגיל הבגרות. או בחירה אקראית מחוסר תבונה של החברה והסביבה והאדם עצמו.)

מסקנה: שרידותו של האדם כפרט היא פונקציה תבונית. (אין עניין בשרידות מין האדם ככל\כחברה\כאומה\כדת אם לא מובטחת לכל פרט ופרט שרידות אישית נצחית.)

בעבר ההיסטורית של ההומו סאפיינס לא היית ויכוח בעניין העקרוני הזו שאין שרידות לאדם בלי התבונה. הוויכוח הנצחי בין היהודי לבין שאר העמים היית בדרך, בהשקפה, מהי הדרך הכי תבונית להישרדות האדם וכמובן התפתחות התבונה שזה העיקר.

מכל סוגי חיית האדם שרדו אך ורק החקלאים = ההומו סאפיינס. מכאן פשוט היא שניצחון התבוני הוכיח את עצמו, שאין שרידות האדם בלי התבונה. כלומר להיפרד מהג'ונגל ולחוקק את חוקי המשפחה התבוניים ולחנך ולגרום לסביבה חברתית אנושית שצאצאינו ישרדו.

הוויכוח הנצחי היא מהי הדרך. חמורבי\נמרוד כממציא החברה הראשון בהיסטוריה. טען שחברה אחת גדולה עם שפה אחת של כל בני אנוש, תביא להתפתחות התבונה הרבה יותר מהר. התובנה שלו הוכיח את עצמו. על פי סיפור התנכי הוא הצליח להמציא את החמר והלבנה וכמובן להמציא את ההנדסה. מה שלא הבין כנראה (וזה רוצה מחבר המקרא להוכיח) שאם אין משהו טבעי שמאחד את ההמון לאחד\לחברה אחת ? אז הם ייפרדו להרבה עמים ולהרבה שפות.

אברהם אבינו היחיד שהבין זאת. טען מחשבתית שאין מצב שחברה שורדת, החזרה הנצחית של מלחמות בלי סוף בין עמים ובין פרטים בכל חברה עצמה תביא לריבוי השפות ולריבוי החברות ושוב מלחמות תמידיות.

ולכן המציא את ההמצאה הגאונית ביותר "ברית המילה". ברית המילה היא הדגל החברתית שלו לומר שאין חברה באמת, חברה = דמיון. יש במציאות רק פרטים עם שרידותם האישית באבולוציה. וזה מבוטח אך ורק עם אבר (המין) ההולדה. ולכן זה הדגל שלו מול כל דגל חברתי אחר.

כל דגל אחר ?! היא דמיון !! היא לא קיימת באמת. בלשון התנכי זה נקרא עבודה זרה או אלילות.

זה גם מסביר למה יהודי שומר על המצווה הזו בכל מחיר אפי' שהוא אתאיסט מוחלט. כי בעומק כל יהודי מבין שאין במציאות חוץ ממנו. אמרים חכמינו ש"חייב אדם לומר ש'כל העולם נברא בשבילי" זה מחשבתית\עובדתית הסיסמה של כל אדם בימינו.

היום מבחינת מחשבתית כבר כל בני אנוש חושבים כך ומחנכים כך את צאצאיהם. אתאיסטים ומאמינים מכול הסוגים. כולם חושבים שהאדם כפרט הוא לפני הכל. החברה ושאר המצאות בני אנוש הם רק אמצעים לפרט ולשרידותו האישית.

אם זה המצב אז מה בכל זאת עוצרת את התפתחות התבונה ? למה אחרי אלפי שנות חקלאות, עוד אנו צריכים לעמול בשביל מים ולחם ודיור ? הרי אפי' בעלי החיים הפרימיטיביים ביותר לא צריכים לעומל כל כך הרבה בשביל מים ולחם. צודק ד"ר יובל הררי (בלשוני) שמהפיכת החקלאות היא טעות אנושית טרגית אם זאת התוצאה.

לכאורה כל התפתחות התבונה והמדע והטכנולוגיה הביא לנו עמל יותר מה שהטבע מבקשת מכל שאר האורגניזם. כבר לא מספיק מפרנס אחד\ת למשפחה וחייבים שני בני הזוג לפרנס את עצמם. ומי שלא רוצה אז ידאגו לגזור גזירות כלכליות שלא תתחשק להן להיות עקרות בית, וכבר מתחילים להטיף מוסר למי שמוליד הרבה ילדים. זה צריך לקומם כל אדם תבוני.

התשובה לכל זה היא תשובה אחת ויחידה, ותתפלאו לשמוע. חטא ה"אלילות"

החזרה הנצחית של חטא ה"אלילות" מביא לנו את כל הצורות וכמובן עצירת התפתחות התבונה וגם גורמת הפסד להרבה פרטים להפסיד את נצחיותם האישית באבולוציה.

בכדי להבין זאת אנו צריכים לחזור לתא החי הראשון.
אמרנו לעיל שלכאורה עריבות תאית הביא להתפתחות הבעל חי היותר מפותח. כלומר כל תא אנוכי חשב עריבות ויחד הם מקיימים את הבעל חי הגדול יותר והמפותח יותר.

ואם כך חשבו הרבה מההוגים בכל הזמנים, שכל בני אדם יחד עם ערבות זה לזה, משרתים את האלוהים. כלומר האלוהים הוא גוף הטבע ואנו תאי הגוף שלו. (רק דוגמא אחת לסוג החשיבה הזו: מתי יהיה שלימות האדם שואלים חלק מחכמינו שחשבו באותו חשיבה, שיגמר כל הנשמות שבגוף !!)
ואם כך אנו כבני אדם = פרטים, חלק מהשלם. כלשונו של האבן עזרא.

החשיבה הזאת, לעומק, היא אלילות ממש. כלומר החשיבה הזאת היא אלילות על פי חשיבת התנ"ך ועל פי הפילוסוף המעמיק. כי אם כך המצב שאנו חלקים של גוף האלוהים, אז אין לנו חירות באופן מוחלט ואנו משרתים\עבדים של אלוהים = דמיון.
ואמרנו לעיל שכל עבדות דמיונית היא שלילת חירות הפרט ובלשון התנכי "עבודה זרה". הם הפכו את האליל האחד לבייביסיטר ואז בכל הוא – האלוהים – אשם.

כל זה מונע את חירות האדם (וק"ו את התפתחות התבונה) מצד המאמין שלא ירד לעומק של חשיבת התנכית המקורית.

עכשיו נעבור לצד האתאיסטי. מה מונע את האתאיסט להגיע לשלימות ?

כאן גם הם חוטאים באותו חטא. "אלילות"

מבחינת מחשבתית\השקפתית הם יורדים לתאים. כלומר יש תא\גן אנוכי דמיוני שהוא השורד מבחינת גנטית. ומבחינת חברתית ?! יש ממים דמיוניים שהם השורדים !!

כלומר. מבחינת תודעתית מחשבתית אין האדם שולט בטבע באמת. הוא בעצם רובוט שנשלט על ידי הגן האנוכי והממים.
ומבחינת כלכלית ? שם שולט היד הנעלמת !! שוב דמיון אלילית שכביכול יש יד נעלמת שתדאג לכלכלתינו של ההומו סאפיינס.
אליל היד הנעלמת לא הוכיח את עצמו ואז הם מאשימים את זולתם בחברה במקום לאשים את האליל. ואז שוב מלחמות חברתיות תמידיות.

מבחינת אליל הגן האנוכי ואליל הממים, אין לנו מה לדאוג כי חקר הטבע והתבונה תשלול אותם בכל תוקף. כבר היום יש הרבה עוררים כלפי האלילים האלה. אני חושב שבספרה של חוה יבלונקה "אבולוציה בארבעה ממדים" כבר מבוטלת האלילים האלו. ויש הרבה לדבר בנושא.

אבל מבחינת האליל הכלכלי = היד הנעלמת ? זה כבר אחד מהאלילים הכי קשים, אפי' יותר קשה מאליל האחד הנוצרי והאיסלמי. ולמה ? כי האליל הזה קיים על שני עמודי יסוד. 1. המצאת הקניין 2. המצאת הכסף. ומי הוא הרוצה לותר עליהם ?

גם האתאיסט וגם המאמין לא רוצים לוותר על הקניין ועל הכסף.
ואם יבוא האדם התבוני וישאל אותם. היי הרי אם הקניין והכסף הם השולטים והשוללים מהאדם את הטבע ששייך לו וחינם, יוצא שאין שום ביטחון שלצאצאיך ישיגו את הקניין והכסף. אז בשביל מה כל עמלך בעולם ? הרי הנה אתה כבר צורך שני מפרנסים למשפחה ואומרים לך גם כמה להוליד. אז בשביל מה להמשיך בעמל הזה ?

ישיב האתאיסט והמאמין שאלוהיהם ידאג לרווחינו. האתאיסט כורע ברך לאליל "יד הנעלמת" והמאמין כורע ברך לאליל האחד הבייביסיטר. כל אחד חושב ומאמין באלילות שלו.

כמו שהדת רצתה לכפות את חוקיה על זולתם באומרם שהזולת מפריע לגאולה ולחירות לבוא, כך האתאיסט בשם אלוהיו ודת הקפיטליסטית הוא רוצה לכפות על זולתו את דתו באומרו שהזולת מפריע לצמיחה, הזולת הוא נטל חברתי, הזולת חיי על חשבוני, ושאר דמגוגיות זולות. הרי אם רק תבטלו את חוקי הקניין והכסף ? והנה ראו איזה פלא, לכל אחד יש את הטבע חינם. הנשמה של האליל של האתאיסט' הוא המצאת הקניין והמצאת הכסף, ואם נפסיק לו את נשימתו ? אז הוא ימות מיד !!

למעשה אין חדש תחת השמש, אמרנו "החזרה הנצחית" וזה בדיוק זה. בני אנוש כבר היו באותו סרט יותר מפעם אחת. התנ"ך (יותר נכון התורה) נותנת לנו את הפתרון המושלם בוויכוח הנצחי בין היהודי לבין שאר בני אנוש.
היא פשוט מבטלת את היסודות שעליה עומדת האליל הכלכלי "יד הנעלמת" כלומר היא מבטלת את המושג קניין ואת הכסף.

חכמינו אומרים שעתידה ארץ ישראל להתפשט לכל הארצות. לעומק הם טוענים שכל בני אנוש יאמצו את מצוות ארץ ישראל.
מה כל כך חשוב מצוותיה של ארץ ישראל ? ובכן, משה כפילוסוף העל האמיתי שניטשה חיפש, הבין שלא יהיה מנוח לאף פרט בבני אנוש בלי שמובטחת לו מראש את הטבע חינם כמו לכל האורגניזם.
ולכן הוא דורש חלוקת האדמה לכל פרט חינם. נחלה = דיור ומקור פרנסה. יחזקאל הנביא על פי חשיבת משה טען שכל זר שבא לארץ ישראל מקבל גם כן נחלה. (יחזקאל פרק מז) וְחִלַּקְתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק:

למעשה אמור היינו לקיים זאת כבר בבית שני. אבל חז"ל טענו שזה לעתיד לבוא. בכל אופן ברור שעל פי חשיבתם של פילוסופי ישראל, אין מנוס שלבסוף כל בני אנוש יגיעו לתובנה הפשוטה הזו. השאלה היא רק כמה סבל נעבור עד אז ? הכל תלוי בנו כמובן.

על פי החשיבה הזו אין באמת קניין. הקניין (החלוקה חינם) היא כביכול מן סדר חברתית ותו לא. אבל למעשה אין באמת קניין כמו שאין קניין לאף אורגניזם אחר.

המוסר האנושי כמו לא תגנוב וכדומה לא מתחיל בלי המצאת הקניין. והמצאת הקניין אם לא דאגנו קודם שלכל פרט יש את האפשרות לבוא לביתינו או בארצינו ?! אז אין את המוסר "לא תגנוב" או כל מוסר אחר.

זה לא טענה מוסרית האם מבחינת מוסרית אין או יש את המוסר לא תגנוב. זה טענה עובדתית טבעית שלא קיימת המוסר במצב חברתית כזו. כלומר ההפיכות החברתיות הם תוצאה מוכרחת.
כלומר, גם פילוסופית לא חל המוסר במצב חברתי כזו. וגם עובדתית המוסר לא קיימת. ההוכחה לכך הם ההפיכות החברתיות והמלחמות בין העמים התמידיות בכל ימי ההיסטוריה האנושית.
ההוכחה השניה היא כמובן מיהו האדם שיכול לומר שנולד באופן תבוני ולא מקרי. כלומר כל הפרטים ביקום נולדים במקרה. אין לו שלשלת של אבותיו שהם הולידו אותו לשם שרידותם האישית. אפי' היהודי שטוען בצדק שיש לו איזה אילן יוחסין עד אדם התבוני והחקלאי הראשון. בכל זאת כל אבותיו הולידו אותו לשם אליל הבייביסיטר ולא לשמו ממש. הרי הוא מוליד לשם העולם הדמיוני של אחרי המוות.
כלומר, שהאדם כפרט עמל בשביל שרידותו האישית והנצחית ? הוא חייב להסתכל אחורה בזמן ולראות האם הצליח מישהו לזכות בזה. ואם לא הצליחו עד היום אז מה יביא לו את ההצלחה הזו ?
אז שוב נשאל בשביל מה כל המוסר והערכים שהמצאנו לעצמינו ? מהי משמעות חיינו אם אנו לא יכולים להשיג את המינימום שתובעת התבונה האישית שלנו.
בכדי להצליח בכך, אנו חייבים קודם להבטיח את הטבע חינם לצאצאינו. והמצאת הקניין שזו המצאה תמימה לכאורה לשם סדר חברתי, מפריע לנו להשיג זאת.
ולכן תשובת משה ושאר נביאי ישראל, היא, שאין באמת קניין וזאת המציאות. ולכן תפקיד ההוגים של דורינו היא למצוא פיתרון נכון לבעיה הזו.
ההוגים חייבים להפסיק לחפש את עמודי המוסר באיזה צו קטגורי או אליל סמכותית או מה. כי אין מוסר במציאות. המוסר היא פונקציה של המצאות תמימות כמו המצאת החברה והמצאת הקניין והכסף. וכל ההמצאות האלה המציאו אך ורק לשם הפרט ושרידותו האישית והנצחית.
ואם כל ההמצאות האלה שוללת מחלק מהפרטים את השגת היעד ? אז אין מנוס שהמוסריות יופר בכל דור ודור. ונראה מלחמות תמידיות. וכמובן התפתחות התבונה ופתרון כל המחלות לא תושג.

כשל תבוני היא לחשוב, שלי כפרט כרגע טוב לי ויש לי קניינים וכסף ונחלות וזה כביכול מבטיח לי שרידות אישית. הרי אם יש פרט אחד בפינה מרוחקת ביקום שנשללת ממנו את שרידותו ? אז אתה חייב לדאוג מכך ורוב הסיכויים שתפסיד בהמשך את שרידותך האישית. הרי החוק התבוני קובעת שמבני עניים תצא תורה\תבונה\כוח והם יגזלו מצאצאיך את כל עמלך.

ולכן לדעתי אין מנוס לחזור לחשיבת משה ונביאי ישראל שאין קניין באמת והכסף חייב להיבטל כל שבע שנים. וכמובן הריבית מכל סוג, ריבית משכנתא וריבית קנסות חייבת להיבטל לצמיתות.

האמת חייבת להיאמר, שבמילא יבוטל הכסף. מי שעניו בראשו מבין שהחוב הלאומי של ארה"ב יבוטל מתי שהוא. הרי אף מעמיק לא חושב שזה אפשרי היי פעם להחזיר כזה חוב ענקית, הרי תקרת החוב שלהם עולה ועולה בלי סוף ויבוא הסוף. ועל זו הדרך כלפי כל חברה ואימפריה אחרת.

כלומר בתכלס אין מנוס שעוד נגיע לכך. השאלה רק כמה דם יישפך עד אז. או כמה דם יישפך בכדי לבטל את החוב.

במאות האחרונות מאז המצאת המע"מ והדפסת הכסף על חוב ?! הביא למצב בלתי תבוני ובלתי סביל שכל נולד כבר מיום היוולדו הוא בעל חוב מחוב הלאומי ומעצם שבשביל כל צרכיו הטבעיות שיש לו חינם הוא צריך להשיג כסף. וכל כסף שהוא משיג, נדפס על חוב על חשבון העתיד. כלומר הוא מיד בהיוולדו הוא עבד עבדים לחוב.

מאוד קשה להאדם התבוני והמוסרי להבין אייך זה שדיני משפט וקניין לא השתנו בעקבות המצב החדש הזה (הדפסת כסף על חוב). לשם ההדגמה אני אתן דוגמא רלוונטית. זכות המשפטית של הבנק לקחת את הדירה מהמשפחה בעקבות אי עמידה בתשלום המשכנתא ?! היא זכות משפטי צודק אך ורק אם קיים התנאים הרגילים של הסכם המשכנתא. הלוואת הכסף שקיים במציאות בבנק מהפקדות של אנשים, מול הנכס\הדירה של המשפחה שלוקחת את המשכנתא. כלומר לבנק יש שווה ערך = הכסף, למשפחה יש את הנכס\הדירה, ומעמידים זה מול זה, כלומר באי החזרת הכסף ? הנכס עובר לבנק !! אבל במצב המודרני שהבנק מדפיס את הכסף על החוב עצמו שבעל המשכנתא לוקח ?! אז למעשה אין ולא היה לבנק שווה ערך מול הנכס\הדירה, במילא אייך הם יכולים משפטית לקחת את הדירה ? הרי הבנק לא העמיד משהו ששווה מול הנכס. הבנק קיבל את הזיכיון להדפיס כסף דווקא בזכות הלקוח. הרי זכות הבנק להדפיס כסף בא מהסיבה שהאדם מתחייב בעתיד ליצור שעות עבודה. ועל חשבון שעות עבודה של המשפחה הבנק מדפיס עכשיו את הכסף. אם כך אנו לא יכולים להבין באיזה זכות הבנק בכלל מבקש ריבית על המשכנתא וק"ו באיזה זכות הוא לוקח את הנכס. הרי כל הכסף הנדפס עכשיו הם של הלוקח בעקבות הבטחתו ליצור שעות עבודה בעתיד, שהם – השעות עבודה – בעצם לעומק מיצרים את הכסף. רק במקום להדפיס אחרי שעת עבודה הבנק מדפיס לפני העבודה.

לכאורה מחשבתית יכולים לתת לכל בית דפוס את הזיכיון להדפיס כסף על הבטחת שעות עבודה בעתיד ואנו רק נשלם להם את עלות ההדפסה. ואז אין ריבית ואין לקחת הדירה מהמשפחה. בכדי להבטיח שההבטחה של עבודה בעתיד תתקיים אז אפשר להמציא ביטוח הפוך כמו שהבנקים מבטיחים את עצמם עם ביטוח. ברצוני לטעון שאם המדינה רוצה להבטיח לעצמה שעות עבודה של העבדים לנצח ? אז בשביל מה צריך את הבנקים באמצע ?

האם מערכת המשפט מתנהלים במקרה ? או שיש אנשים חושבים ותבוניים ומשנים את חוקיה על פי חוקי המשחק האנושי ודואגים לצדק מוחלט. האם חשבו לתת גם לפרט את כל זכויותיו של החברה בע"מ או רק לחברה\תאגיד יש את זכות הבע"מ ? אם כל הכסף נדפס על חשבון הבטחת העובד לעבוד בעתיד וליצור שעות עבודה שהם בעצם מדפיסים באמת את הכסף. אז למה שהפרט לא ידפיס את כספו לבד ?

תחשבו שלכל אדם יש מדפסת של כסף והוא מדפיס את כספו על חשבון שהוא ייצר את שעות העבודה מחר. ואם לבסוף לא עבד ? אז מה קורה ? הוא נשאר בחוב כספי. כך בדיוק החוב הלאומי של ארה"ב טופח וטופח בלי סוף. ולבסוף יעשו שמיטת כספים. אותו דבר שמיטת חובות של הפרט ושל החברה הן חלק בלתי נפרד מהמצאת הכסף. בלי שמיטת חובות כל כמה שנים אין שום צדק מציאותית להמצאת הכסף. כי אין במציאות בטבע משהו שקיימת לנצח. כל דבר בטבע נכחד לבסוף. המצאת הכסף היא נצחית וגם מולידה ריבית שהיא גם נצחית. נצחיות הכסף בהכרח מביא במשך כמה דורות לשליטה כלכלית של יחידים על כל החברה והיום על כל בני אנוש = גלובליזציה.

המצאת הכסף היא לשם חליפין. לי יש חלב ולשכני יש חיטה ואנו מחליפים אחד עם השני. לשם הקלת החליפין הומצאה הכסף. שני שעות עמל – שלי בשביל חלב ושל שכני בשביל חיטה = כסף. מהר מאוד ראו את הפלא הגדול מהמצאת הכסף. שבחליפין החיטה והחלב ? הן נאכלים או נכחדים ומתקלקלים כלומר, שעת עמל של שעת עבודה באופן טבעי אי אפשר לשמר להרבה זמן כי כל עמל בטבע לא מחזיק הרבה זמן. אבל הכסף הדמיוני נשארת לנצח. אם נשאר שווה חיטה וחלב ממה שאכלתי ? השאר השווי נשארת לנצח.
אם אפשר לשמר את עמלי לנצח אז אני יכול לקנות עוד דברים ולמכור ביותר כסף וכך האדם משיג כסף דמיוני. לא עבר הרבה דורות שכל הטבע כבר קנוי למישהו או לחברה או לבנק (חמש בנקים שולטים בכל ארה"ב) או לאנשים פרטיים. מה שקורה הוא שכל נולד, נולד ישר לתוך עולם שנשלל ממנו הכל בכל מכל כל אפי' מים אסור לו לאגור על פי חוק. הוא חייב להשיג את הכסף הדמיוני. ואייך אפשר לתת לו כסף ? אך ורק שיתחייב בעתיד לעמול ולעבוד. כלומר היום הרי מדפיסים כסף על חשבון העתיד על חשבון הבטחת העבדות העתידית.
אלה שמדפיסים את הכסף עוד חושבים שהם כמו האלוהים, הם קיבל סמכות (ממי ?) להדפיס כסף מאוויר ועוד על חשבון התחייבותי בעתיד ועוד לוקחים ריבית כאילו עשו לי טובה או מה. וגם לוקחים לי את הדירה.

איפה הפילוסופים בדורינו ? האם אין יותר אנשים תבוניים במערכת האנושית ? האם מערכת המשפט מורכבת מרובוטים מלכותיים ? האם יד הנעלמת הדמיונית והמצאת הבע"מ לחברות והדפסת כסף באוויר על ידי הבנקים ועוד זכותם לשלול את הנכס המשפחתית וכו' וכו' מתנהלים על ידי המקרה ?
ואם כן במה אנו חושבים את עצמינו כנאורים ? כמודרניים ועוד עם קדמה ?!

אם ח"ו יטען הטוען שהכל מכוון על ידי הון שלטון + מערכת המשפט ?! אז יאשימו אותו בתסמונת הקונספירציה !! אבל לעומק הכאב היא יותר גדול אם כל זה היא מקרית ולא מכוון. כי תובנות הרשעים יכולים לעזור לצדיקים ולטובים ולהשכיל אותם. ואם כל זה קורה במקרה ? אז באמת שאין לנו שום סיבה מוצדקת להיקרא החיה התבוני.

לסיכום: אסור לנו להיות תלויים במקרה. אין יד נעלמת ואין מנוס לקחת את הנושא בידיים. כל החשיבה המודרנית שכאילו השיטה המקרית + המוסר האנושית, תביא לנו את החירות והעיקר את השרידות האישית הנצחית ?! היא חשיבה אלילית שכל נביאי ישראל כיוונו אליה באומרם שזה בחירת המוות ולא בחירת החיים.

"ובחרת בחיים" אפשרי אך ורק שהחזרנו לאדם את הטבע שקיים בשבילו חינם.

נסיים אם אחד מפסוקי גאולת האדם "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם"
הרבה במחשבת ישראל לא ירדו לעומק הפסוק לעומק חשיבת הנביא. לעומק הנביא טוען שהתבונה תביא את האדם לידע תבונית חקוק במוחו ובגנים שאין לו בעולמו חוץ מבניו ואבותיו. החברה הטבעית שלו הם בניו ואבותיו = משפחתו, כלומר לא ייתן את יאבו על החברה הדמיונית ועל שאר סוגי האלילים הדמיוניים. התבונה תחזיר את הבנים לאבות ואת האבות לבנים. אם זאת יהיה החשיבה, החשיבה שמחברת אותו לטבע ולטבעיות ?! אז יבין שכל המצאות האדם כמו המצאת החברה והמצאת הקניין והמצאת הכסף והמצאת המוסר והערכים ?! הכל הם אמצעיים לשרידותו האישית הנצחית. ולא הפוך שהוא כפרט הוא אמצעי לחברה הדמיונית, כי אם אנו נהיה בחשיבה הזאת ?! אז מסיים הנביא "פן הכיתי את הארץ חרם" כלומר, אין לנו ברירה אם רצונינו בחיים נצחיים רק לשוב לבנים ולאבות, שהאדם יידע שאין לו בעולם חוץ מצאצאיו ואבותיו.

בהצלחה לכולנו

Max maxmen

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s