תחיית המתים – המשל והפשט

תחיית המתים – המשל והפשט

רבי מורי היקר הגיע לבקר אותי (אני שוב בצרות הישנות שלי ורבי מורי היקר לא מוותר על מצוות ביקור חולים) וכהרגלו הוא מנסה להשכיח ממני את צורתי ומספר לי סיפור:

הבת שלו שתחיה לומדת בסמינר באידיש באחת הערים החרדיות. הן לומדות עכשיו את ספר יחזקאל ואת סיפור עצמות היבשות = תחיית המתים. על פניו הבת הנחמדה של רבי מורי הבינה מפשוטו של מקרא שמדובר במשל. אבל המורה התעקשה שמדובר כפשוטו שבאמת יחזקאל הקים אותם לתחייה. וכמובן הביאה את הגמרא הנודע (בסנהדרין דף צב עומד ב) כראיה. הבת הנחמדה לא מוותרת (כנראה לא נפלה רחוק מהעץ) ואומרת שיש מחלוקת חכמים באותו מקום האם זה משל או עובדה מציאותית. (רבי יהודה אומר: אמת משל היה. אמר לו רבי נחמיה: אם אמת – למה משל, ואם משל – למה אמת? אלא: באמת משל היה. – סנהדרין צב ב)

המורה: אבל ההלכה היא כפי הדעה שזה היה עובדה מציאותית. והביאה סימוכים מאחרונים וכו' וכו'

הבת מגיע הביתה ובצדק שואלת את רבי מורי: אבא, האם אפשר הלכה על מחלוקת במציאות ?! כלומר הרי ידוע מהרמב"ם שאי אפשר מחלוקת בקבלה (= הלכה מסיני), זה או שהיה או שלא היה. ההיגיון הפשוט של הרמב"ם טוענת שאם יש קבלה שמקובל על כולם, אז אפשר לומר שזה קבלה אמתית (לא לגמרי נכון אבל הגיונית אפשר לומר שאם כולם בלי יוצאים מהכלל קיבלו מה שקיבלו אז לכאורה זה נכון). אבל אם נפל מחלוקת באחת מהדורות ?! זה כבר לא קבלה אבסולוטית הרי יש טוענים שלא היה. ולכן הרמב"ם נתן לנו את הכלל הפשוט הזה שרק קבלה אבסולוטית שאף אחד מכל הדורות לא חלקו עליה, אז אפשר לומר שהיא קבלה מסיני.

רבי  מורי ניסה להסביר לבת שלא מדובר על הלכה במובן שההלכה היא שכך היה, מדובר על הלכה ממובן שכך אנו צריכים להאמין. כלומר "אנו מחויבים הלכתית להאמין שכך היה אפי' שלא היה". ושתגדלי תביני.

אבל – הבת מתעקשת וטוענת: המשל בא לומר שאפי' שתחיית המתים בלתי אפשרית במציאות בכל זאת הנמשל אפשרית. כלומר יחזקאל יוצא בהנחה שתחיית המתים בלתי אפשרית אצלו ואצל ההמונים שהוא מדבר עליהם, בכל זאת מראה שזה אפשרי, כלומר תחיית היהדות אפשרי אפי' שהיא מתה ח"ו. אם תחיית המתים אפשרי במציאות של יחזקאל והדור ההוא ?! אז מה המשל והנמשל ? מתים אפשר להחיות ואת היהדות אי אפשר רח"ל !! דווקא זה שאי אפשר להחיות מתים מאפשר את המשל ואת הנמשל. יוצא שיחזקאל בעצמו וכל הדור ההוא לא חשבו שתחיית המתים אפשרי. יחזקאל לא מביא משל אפשרי שהנמשל הוא כביכול לא אפשרי, זה עובד הפוך, מביאים דבר\משל שלא אפשרי להראות שזה אפשרי בנמשל.

רבי מורי: מה אני יעשה איתך ? תגדלי תביני !!

רבי מורי היקר – אני נזעק – אייך אתה משיב לה בקש ? הרי היא צודקת לגמרי !! (ונראה לי שרבי מורי דיי מסופק מיזה שאני נזעק חמת. כלומר אני מתחיל להבין שזה מה שהוא רוצה, שאני יתחיל לחיות ולזעוק ולהתווכח וכו' וכו').

האמת – עונה לי רבי מורי – גם אני כעסתי נורא על המורה. הרי על פי פשוטו של מקרא הבת צודקת שמדובר על משל ונמשל. החולקים בגמרא כנראה ידעו שזה משל ונמשל, אבל משל\נמשל שהפך למציאות ולא כמטפורה גרידה, כלומר באמת המשל\הנמשל הפך למציאות. הרי מהי משל ונמשל ?! ניקח את המשל\נמשל של יחזקאל עצמו. יש יהודים מתבוללים בארץ זרה ויש להם כבר נשים נכריות וכו' וכו' והנה כל בר דעת מבין שהם לקראת אבדון מוחלט = מוות = לא יישאר מהן זכר. בא יחזקאל ואומר שלא ולא, אנו טועים, כי אפשר שכמה מהם יחזרו למוטב ותוך כמה דורות כל בני ישראל קמים לתחייה בחזרה. וככה באמת היה, הפסדנו את עשרת השבטים אבל הנה עובדה אנו עוד קיימים עד היום. (רבי יהודה כנראה יטען שהפסד עשרת השבטים זה לא תחיה. כלומר אפי' הנמשל לא התקיים והשורדים הם מאלה שלא מתו\חטאו)

לפי הפירוש של רבי מורי, המשל\הנמשל התקיים הלכה למעשה ולכן רבי מורי טוען שהמשל\נמשל עיקר ולא הפשט. כלומר אם נצא לרגע בהנחה שיחזקאל באמת הקים את המתים לתחייה. ואז מה ? הרי רק נבואה שנצרכו לדורות, נכתבה לדורות. ואם הסיפור הזה היה, מהי רלוונטי לנו לדורות ? הרי אם יחזקאל לא נתן לנו את המרשם אייך להחיות מתים אז מה הועיל בזה שהוא בעצמו הקים אותם לתחייה ? מה עוד אם הם מתו אחרי כמה זמן (הרי כל אחד מת לבסוף) אז מה הרוויח מיזה שהקים אותם שוב ? כלומר אפי' אם יחזקאל היה נותן לנו את היכולות לדורות להקים מתים לתחייה, אז במילא מתים לבסוף או לחליפין בשביל מה מתים אם קמים בחזרה ?

אבל אם יחזקאל מדבר כאן על המשל\נמשל, ומשל\נמשל שהתקיים במציאות ומתקיימת ב"ה בכל הדורות לאורך כל הגלות. אז חשיבות הנבואה של יחזקאל היא דווקא המשל ולא הפשט\העובדה האם היה או לא היה תחייה פיזית. כלומר בכל דור ודור אסור להתייאש אפי' שנדמה לדור ההוא שאין כבר תקווה ח"ו. וזה מה שיחזקאל רוצה להעביר לנו לדורות.

מסיים רבי מורי לומר: ולכן המורה חוטאת למטרה של הנבואה. במקום לתת לבנות להבין שאין ייאוש בעולם כלל ותמיד אפשר להקים את היהדות ואת היהודים לתחייה. וזה מה שהנביא רוצה שנבין. המורה מלמדת אותן דבר שלא רלוונטי = מחלוקת במציאות. שהבנות לא יכולות לקבל ובצדק. כביכול יחשבו שהמורה משיבה להם בקש ובמציאות זה לא היה. והנה הבנות לא יצאו עם משהו ביד. בזמן שיחזקאל הנביא כן רצה שהבנות ייצוא עם משהו ביד שזה כמובן המשל שהיא רלוונטית לדורי דורות.

אני שואל את רבי מורי: אולי יחזקאל כן רצה לתת לנו את ההבנה שזה אפשרי עם התפתחות התבונה. הרי אנו כבר עכשיו יכולים כמעט להחיות מתים ?! (כנודע אפשר מדעית לקחת די אן איי של מת ולשתול אותו בעובר ברחם האם במקום הדי אן איי המקורי של העובר והנה ייוולד לנו המת). כלומר יחזקאל כמו כל הנביאים חשב שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית כולל להחיות את המתים. וזה מה שרצה לתת לנו להבין ולכן אולי יש כן רלוונטיות בפשט\בעובדה.

רבי מורי: מה שאתה מקס היקר אומר, זה נכון. כלומר לעומק היכולת המדעית שאתה מספר, לדעתי פותרת את ההלכה שאנו אמורים להאמין בתחיית המתים. כלומר האמונה בתחיית המתים אחרי שהמדע יכולה כביכול להחיות את המת, מאפשר לצאת ידי חובה של ההלכה שאומרת להאמין בתחיית המתים. ולעומק המצווה הזו בא למטרה הזאת לומר לבני אנוש שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית. (אם כי לדעתי – מוסיף רבי מורי – אין לתחייה כשלעצמו שום תכלית כפי שהסברתי לעיל. הרי מה תצא לנו אם נוכל להחיות מתים אם בסוף הם ימותו ? ואם שוב נחייה אותם אז בשביל מה למות בכלל ? כלומר בני אנוש לא צריכים את תחיית המתים, המצווה להאמין בתחיית המתים היא אך ורק לתת לבני אנוש את ההבנה שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית)

יש את תחיית המתים שהגיע להשיב על שכר ועונש = צדיק ורע לו ורשע שטוב לו. אבל אחרי המצאת החיים אחרי המוות (גן עדן וגהינם אחרי המוות) אין צורך בתחיית המתים כתשובה על צדיק ורע לו. בוודאי אחרי המצאת הגילגולים כבר לא צריך לא את החיים אחרי המוות ולא תחיית המתים. הרי הגילגולים משיב כביכול על השאלה של צדיק ורע לו.

כלומר – מסיים רבי מורי – אייך שלא נפרש מהי מטרת ההלכה של האמונה בתחיית המתים. יחזקאל לא חשב לא על זה ולא על זה. כלומר לא על התפתחות התבונה האנושית האין סופית ולא על תשובת צדיק ורע לו. הרי ביחזקאל עצמו כפשוטו מדובר במשל ברור ופשוט שאסור לאף דור ולאף אדם כפרט להתייאש ולנסות להקים את היהדות ואת היהודים לתחייה עד ביאת גואל אמן ואמן.

מסיים רבי מורי בכעס רב: שהמורה בסמינר תלמד אותם את נושא צדיק ורע לו ושכר ועונש, אז תגידי להן מהי הפתרונות לשאלה הנזעקת הזו דורי דורות, שכבר נזעקת על ידי משה רבינו ואיוב. אבל שהן לומדות יחזקאל, שהנושא היא מה עושים יהודים אחרי חורבן כמעט טוטלי ?! אז המשל הוא הרלוונטי ולא העובדה. כל גדולי ניצולי השואה למדו את יחזקאל הענק הזה כמשל. אם היו לומדים את זה כעובדה כמו שהמורה מלמדת את הבנות ?! אז לא היית נשאר זכר מהיהדות, הרי תראו מה קרה לרוב הניצולים.

לבת שלי עניתי נכון. ההלכה היא שנאמין שיחזקאל באמת הקים אותם לתחייה פיזית. ולמה צריך להאמין בזה ? כי כנ"ל יש לנו חובה להאמין שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית. ולכן כלל לא משנה האם היה או לא היה וכנראה לא היה, אחרת יחזקאל היה משאיר לנו את המרשם לכך (אני רק לא יודע בשביל מה זה טוב להחיות מתים כנ"ל). והיות שהנבואה הזאת נכתב לדורות , אז זה מוכיח שזה לא היה. הרי אם היה, לא צריך כבר להוכיח שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית הרי היכולות להחיות מתים היא בעצמה ההוכחה.

נוסיף לזה את טענת בתי היקרה שעצם הנמשל רלוונטי שהמשל בלתי אפשרית במציאות. אז יחזקאל וכל הדור ההוא חשבו שתחיית המתים בלתי אפשרית לעולם. כלומר מה טוענת בתי היקרה, שעצם זה שתחיית המתים בלתי אפשרית מאפשרת את המשל ואת הנמשל. כי אם תחיית המתים אפשרי אז מה הביג דיל כאן ? תחיית המתים אפשר ותחיית היהדות אי אפשר רח"ל. יחזקאל בא לשכנע שאפי' היהדות מתה כמו אדם מת שאי אפשר להחיות אדם מת, את היהדות כן אפשר להחיות. יוצא שתחיית המתים בלתי אפשרית מבחינת יחזקאל (לדעתי מגיע לבתי היקרה פרס גדול על המהלך הנפלא הזה).

יש – מוסיף רבי מורי – בהתנהגות המורה (והיא לא היחידה בדור שלנו בטעות הזה) סוג של התחכמות על התלמוד. הרי מה? את יותר חכמה מהתלמוד ? מבינה יותר בחינוך מהתלמוד ? התלמוד כעיקרון מביא מחלוקת ולא דעה מוחלטת, ובוודאי לא הלכה. כלומר כמו לגבי משיח ועוד ועוד התלמוד מביא מחלוקת ולא קובעת צד והלכה, ככה לגבי תחיית המתים של יחזקאל. ועל פניו לתלמוד גם היית דאגה לחינוך ולאמונה וכו' וכו'. ובכל זאת חכמי חז"ל ומחברי התלמוד חשבו שעדיף לכתוב לדורות את המחלוקות דווקא. על דרך זכה נעשית לו סם החיים וההפך. אז למה להתחכם על התלמוד ? אם המורה חושבת שזה לא לימודים לגיל שלהם, אז למה בכלל ללמוד יחזקאל בגיל הזה ? נכון שאם כבר לומדים בגיל הזה, צריך לקבוע הלכה בשביל חינוך ועיצוב של הילד\ה, ובהמשך (שיתבגר) הוא ילמד לעומק את הנושאים האלה הרי הוא מצווה ללמוד כל חייו. אבל כאן מדובר על בנות שלא מצווים ללמוד כל חייהם במילא לעולם היא לא תעמיק יותר בנושא ואז היא נשארת עם ההלכה שמיועדת לילדים ושוטים. אז שוב למה ללמד אותם יחזקאל ? במיוחד שחז"ל אומרים שבעתיד לא נלמד יותר נ"ך רק תורה\החומש. כלומר חז"ל הבינו שיבוא דורות שהנ"ך רק יזיק ולא תועיל. על כל פנים למה להתחכם על התלמוד ? התלמוד עקרונית מביא מחלוקת ולכן ככה רצו חז"ל שנלמד את יחזקאל ולא אחרת.

וככה רבי מורי עזב אותי עם כעס רב על המורה של הבת שלו. ואני התיישבתי בקושי רב על המיטה לכתוב לכם את הסיפור. ואני הסביר לכם בהרחבה את הנושא ואת הדיאלוג שלנו.

תחיית המתים והחיים אחרי המוות והגילגולים, הם כולם אני תזה לחשיבת התורה והיהדות. כמו שקרבנות ובית המקדש במקור הם אנטי תזה לתורה והיהדות. אלא מה ? כמו אחרי העגל הקימו לנו משכן ואחר כך בית המקדש אחרי שרצינו מלכות ?! ככה תחיית המתים והחיים אחרי המוות וכו' נכנסו ליהדות, על דרך "עת לעשות לשם הפרו תורתך".

החשיבה היהודית היא שכל אדם הוא אדם ראשון לצאצאיו לדורי דורות וממנו מתחיל החיים פלוס התפתחות התבונה האנושית האין סופית. למה אדם מוליד ? 1, מחוק הטוב להיטיב 2, חיי נצח. כלומר הוא בעצם חיי לנצח על ידי צאצאיו על דרך "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". עולם הבא = הדור הבא לדורי דורות.

אדם שחיי ומת הוא כאילו לא חיי בכלל. על דרך "למי שאין לו בנים חשוב כמת" (חז"ל). כי כל דבר זמני הוא כאילו לא היה. רק עם משאיר בנים ותלמידים ומפתח את תבונת בני אנוש, הוא כביכול נשאר חיי לנצח. חנוך למשל המציא לבני אנוש את הלוח ולכן הוא כביכול חיי לעולם. הרי בלי לוח בני אנוש לא היו שורדים.

מהחשיבה הבסיסית הזו, נחקקה כל התורה כולה. כל מצווה וכל מנהג של היהודי בא לצוות לדבר הפשוט הזה שכל אדם יזכה לחיי נצח על ידי צאצאיו. וכל זה מושגת בתנאי שהאדם הוא בן חורין.

אם כך, כל מצווה וכל עבירה ביהדות היא ביחס לזה. כלומר השכר והעונש היא יחסית למטרה והתכלית הנ"ל. על דרך "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" ככה נוכל להבין את כל טעמי המצוות והמנהגים ונפעל בהתאם.

אבל אם נפעל כאילו יש יום הדין הגדול אחרי התחייה. אז כל מצווה ועבירה היא שרירותית לגמרי שרק האלוהים קבע אותם בלי סיבה. ולכן לעולם לא נבין שום מצווה ושום עבירה למה וכמה ואייך. כלומר האמונה בתחיית המתים ויום הדין הגדול, היא אמונה שמשכחת את טעמי המצוות מהיהדות ומורידה אותם שאולה רח"ל. (מספיק לנו העובדה שבכל כמה דורות מקוים בנו רח"ל הפסד של 80% מצאצאינו להתבוללות ולאבדון, בכדי לתת לנו את ההבנה איפה האמונות האלה מביאות אותנו הלכה למעשה)

אותו דבר לגבי החיים אחרי המוות והגילגולים. אם יש חיים אחרי המוות (שזה כשלעצמו סתירה לתחייה ולגילגולים) ויש גילגולים, אז שוב כל המצוות והעבירות הם רח"ל שרירותיות לגמרי בלי מטרה וטעם מצווה. ואז שוב מקוים בנו כל קללות התורה כנ"ל.

ואם כל האמונות השקריות האלה כל כך אובדניות ליהודי, אז למה קידשנו אותם ? את משכן והקרבנות וסמכות שבט לוי והכהנים והמלכות, בוטלו על ידי היהדות. כי היסטורית ראינו שהנביאים צדקו שכל סמכות שוללת את החירות ולכן האבדון תגיע ובאמת הגיע. כלומר מתקופת חז"ל אחרי מרד בר כוכבא, היהדות לא מחזיקה בחרב ולא מקים את בית המקדש וק"ו לא מקים מלכות כסמכות כריבון רח"ל.

יוצא מכאן שאין ליהודי סמכות רק התבונה = חכמה בינה ודעת ואת ריבון העולמים. אבל בשביל ילדים וטיפשים זה לא מספיק. בשבילם צריכים קודם כל תשובות שהראשונה שבהם היא שאלת צדיק ורע לו.

כלומר ילדים וטיפשים צריכים לראות את השכר והעונש בעיניים והם לא רואים את זה. אז כאן בא הפיתרון של התחייה. כלומר נכון בעולם הזה אין כביכול שכר ועונש ונמות לבסוף, אבל יגיע יום הדין הגדול והנורא שאז האלוהים יקים את כולנו לתחייה וייתן שכר לצדיקים ועונש לרשעים.

עברו כמה דורות וזה לא הספיק לשוטים הרי מתי זה יקרה התחייה ויום הדין הגדול ?! אז הגיע החיים אחרי המוות. מאז אפלטון בני אנוש התחילו להאמין שהחיים זה לא רק הגוף, יש כביכול הפרדה בין הגוף לנפש. בקיצור הנה הגיע הפתרון הבא: במילא אנו לא מתים (רק הגוף מת) ויש גן עדן וגהינום = שכר ועונש אחרי המוות.

תשימו לב שהפתרון הזה מיתרת לגמרי את התחייה הרי אנו לא מתים כלל רק הגוף הדומם מת. על הסתירה הזו מנסים להשיב בקש כאילו הגוף גם צריך לקבל את שלו = שכר או עונש. אבל זאת תשובת קש כי או שהגוף הוא החיים או שיש הפרדה ביניהם. אם יש הפרדה והגוף היא כלום, אז מה הטעם להעניש לדומם ? ואם הגוף הוא משהו עם מודעות לשכר ועונש, אז החיים זה הגוף. בקיצור אי אפשר עכשיו לחסל את האמונה בתחייה וביום הדין הגדול, ונשארנו עם שני השקרים הקדושים האלה הסותרים אחד את השניה.

לימים החיים אחרי המוות לא ענה לשאלה של צדיק ורע לו, כי יש ילדים שסובלים. הרי ילדים עוד לא הספיקו כלל לעשות עבירות אז למה הם סובלים ? אז קידשו את האמונה של המזרח שיש גילגולים כלומר הילד הזה היה בגילגול הקודם רשע מרושע ולכן הוא ירד שוב לעולם לתקן את מה שעשה בגילגול הקודם.

אופססס, אם ככה, זה מיתר את החיים אחרי המוות. הרי כל חוטא או כל שכר מקבלים עם ירידה שוב לעולם הזה בגילגול, אז מה צריך את החיים אחרי המוות ?

והנה נשארנו עם כל השקרים הקדושים אפי' שהם סותרים אחת את השניה.

יבואו עכשיו החכמולוגים ויטענו כלפי היהודי. "ככה זה שמשקרים". בשביל להגן על שקר אחד צריך אלפי שקרים. אז מה החכמולוגים מציעים ? משטר ושוטר = מלכות = ריבון = סמכות = עבדות !!

את זה לא יכול היהודי לקבל. הוא מעדיף חירות על עבדות. אם עבדות ?!  "דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו" !! (חז"ל)

אבל שקר אפי' קדוש היא שקר ?! על כן יש לנו את ארון הספרים של מחשבת ישראל !! כלומר נחנך את הילדים על המצוות האולטימטיבית של היהודי והיא "ללמוד תמיד את התורה". ואז הוא ישיג לעצמו את התבונה = חכמה בינה ודעת, ולא יצטרך לשקרים הקדושים. כלומר השקרים יהיו רק לימי הילדות ולא לימי ההתבגרות שהוא ימלא את כרסו עם ספרות היהודית. (שאתה ממציא מיתוסים ואגדות בשביל חינוך ועיצוב של מוח הילד, אתה חייב מוסרית לאפשר לו להבין בהמשך שהם היו אך ורק לחינוך. מכאן הצורך הדחוף של כל אדם ללמוד כל חייו בעצמו ולהשכיל אחרת הוא יישאר ילד מפגר = פתי מאמין לכל דבר. האומות לא סומכים על האדם ולא על חינוך ולכן מעמידים לו שוטר עם רובה. ואז הם באמת לא צריכים מיתוסים ואגדות רק שטיפת מוח כאילו הם בני חורין בזמן שאין להם אפי' זכות מוקנה לנשום בלי הסכמת המשטר = השופט ברק)

כלומר הפתרון לשקרים היא הלימוד ולכן באמת המצווה הכי גדולה ביותר ביהדות היא לימוד תמידית ונצחית.

אז נשאל, אז איפה הגאולה ? הרי אנו בגלל האמונות הטפילות האלה מפסידים את עיקר החשיבה של התורה ?! הנה כל קללות התורה מתקיימות אצלינו זה אלפי דורות ?! התשובה היא "כי אנו לא לומדים באמת" כלומר לא השקרים היא הבעיה (הרי השקרים הוא מטרה למנוע את העבדות ואת המלכויות, ואת זה אנו משיגים ב"ה בכל אורך הגלות), הבעיה היא החוסר לימוד. כלומר במקום שהשקרים יהיו רק בשביל הילדים והטיפשים, כולנו נשארים עם זה עד המוות. וכל זה בגלל שאנו לא לומדים מספיק והנה מקוים בנו כל קללות התורה.

ובכן עד כאן הסברנו אייך נכנס תחיית המתים והחיים אחרי המוות והגילגולים ליהדות וקידושם.

אבל יש עוד מטרה לתחיית המתים כפי שרבי מורי הסביר לעיל. והיא שיש חובה להאמין בהתפתחות התבונה האנושית שהיא אין סופית. ולא כמטרה הרי אין טעם להחיות מתים כנ"ל הרי הם חיים על ידי צאצאיהם שזה העיקר. כלומר אין לאנושות מטרה להחיות מתים. שיש הולדה = יצירת חיים, מי צריך תחייה ? רק המטרה היא האמונה בהתפתחות התבונה האנושית. לדוגמא: אני הולך למות מסרטן וככה לכולנו יש סיכוי למות מסרטן ?! בא האמונה הזו לטעון שאסור להתייאש ככה בני אנוש יחפשו תרופה לסרטן וכולנו ניצלים. כלומר האמונה בהתפתחות התבונה האנושית היא אומנה קריטית לאדם שבלעדיה אין לו סיכוי לשרוד.

שאנו מגיעים לסיפור של יחזקאל. שם המטרה היא אחרת לגמרי. מה יחזקאל רוצה ? הוא רוצה לומר לכל אדם ואדם: אפי' כל העולם מת באסון טבעי או במלחמה גרעינית, אתה יכול להחיות את כל העולם בחזרה עם זה ששוב תוליד. אפי' כל בני אנוש חוטאים ואתה הצדיק היחידי בעולם, אתה יכול להחיות את הצידקות בחזרה אצל בני אנוש. אדם הראשון כיחיד עם אשתו המציא את חוקי המשפחה והחקלאות והוא וצאצאיו היחידים מכל קופי האדם ששרדו עד ימינו (תחשבו מזה נצח האדם שזכה בו אדם הראשון). חנוך כיחיד המציא את הלוח. נח ומשפחתו כיחידים המציא את הקניין הפרטי והירושה. כתוצאה מכך הומצאה המוסר והערכים האנושיים. אברהם אבינו כיחיד המציא את ברית המילה = דגל הפרט מול דגל החברה הדמיונית, ומכל הישויות החברתיות רק צאצאי אברהם שרדו ושורדים לנצח.

כלומר המשל של יחזקאל באמת הפך לעובדה. בכל דור ודור אנו קמים לתחייה בזכות ברית המילה ובזכות התורה = החשיבה היהודית. אנו הדור אחרי השואה יכולים להעיד על כך שהמשל של יחזקאל היא עובדה מציאותית עובדתית שקורה בכל ימי הגלות. לא רק זה אפי' יהודים לאומניים ומתבוללים המודרניים שנדמה לנו שהם בוודאי הולכים לאבדון, הנה הגיע גל של חוזרים בתשובה. כלומר המשל של יחזקאל היא עובדתית אפי' על סף אבדון בימינו אנו. החרדיות עצמה היא ההוכחה שהמשל של יחזקאל היא עובדה. הרי החרדיות קיבלו לא רק את מכת השואה, הם קיבלו את הגלות הכי קשה בהיסטוריה והיא הגלות אצל הלאומניים היהודיים, גלות של שבעים שנה קשים מנשאו. ובכל זאת הם קיימים ומתרבים על אפם וחמתם של שונאיהם מבית ומבחוץ.

את זה יחזקאל מלמד אותנו, ובא המורה הטיפשה והופכת לבנות את כל היוצרות ?! זה הכאב הגדול של רבי מורי. הרי מה המורה עושה ? היא לוקחת נכס יקר מאוד שיש ליהודים שזה המשל של יחזקאל ומוציאה ממנו את כל הרלוונטיות. מהי רוצה ? אמונה בתחיית המתים ?! אוקיי אפשר לעשות את זה כבר עכשיו מדעית כנ"ל. אנו לא צריכים את האמונה אם זה עובדה. האם המורה רוצה שנאמין בשכר ועונש ? יש את החיים אחרי המוות ואת הגילגולים !! אתם מבינים את הכאב ? הרי אתה לא מפסיד את המשל של יחזקאל בשביל דבר שבמילא אתה לא צריך כי יש כבר חיים אחרי המוות והגילגולים.

לסיום:

רבי מורי צודק והמורה טעתה. את משל יחזקאל צריכים ללמוד כמו שיחזקאל כפשוטו רצה שנלמד, שזה משל כמובן. שזה אומר לעולם לא מתייאשים. וככה עוד נמצא תרופה לסרטן וככה עוד בני אנוש יביאו צדק לעולם. וככה המשיח יבוא לבסוף. כלומר המטרה של יחזקאל היא שלא נהיה שאננים ומיואשים רח"ל ונלך לאבדון. או עד האבדון נחפש פתרונות כמו הלאומניים ונחזיק בחרב על חשבון ילדינו הרווקים והרווקות. כלומר נהיה כמו כל העמים ונפסיד לבסוף את הכל. לא ולא, נמשיך עם המשל של יחזקאל ולא נוותר לעולמים על התורה ועל ריבון העולמים.

על שאלת צדיק ורע לו וכו' והאמונה בשכר ועונש בשביל ילדים ?! את זה ילמדו בלימודים אחרים כלומר לא נבזבז נכס כזה יקר = משל יחזקאל, בשביל דבר שיש לנו תשובות ילדותיות אחרות.

למי שלמד את התורה והיהדות לעומק, אין בכלל את שאלת צדיק ורע לו (ראו המתת חסד ששם אני מסביר לעומק מהי ייסורים מכפרים). והשכר ועונש היא יחסית למטרה שזה אומר "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" והרחבנו בנושאים האלה כאן במאמרים.

בברכה

Max maxmen

אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי

אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי

אחת מהביקורות הפוסט מודרניות על הדמוקרטיה, היא שדמוקרטיה רלוונטית שיש לאזרח בחירה באמת. כלומר הוא מכיר ויודע מה עומד מולו ובוחר מה הרצוי לו. אבל אם אין לו למשל שום מושג ירוק במשפט או בכלכלה או במדעי החברה וכו' וכו'. אז אין לו באמת יכולת לבחור.

במצב כזה לכל קבוצה יש לו מן אלוה שאסור לערער עליו. לשמאל יש את אלוהי המשפט שזה הקודש קודשים שלו ולימין יש את אלוהי הכלכלה שזה הקודש קודשים שלו ובנק ישראל הוא הארון הברית עצמו. את עקרונות המשפט והכלכלה, לא מלמדים ברבים כמו שלא מלמדים ביהדות מעשה מרכבה ברבים. הלימוד עוברת ממורה לתלמיד בעל פה אם בכלל. כלומר הלימוד ברבים מתנהל עם "כזה ראה וקדש". ומי שרוצה לרדת לעמקים ולעקרונות הבסיסיות של כל מערכת שלעומק ממציאה את הלימוד עצמו שמלמדים ברבים, צריך לעשות את זה לבד בעצמו. כי לרוב לא ימצא אפי' מורה שמבין בזה בכלל.

כולנו מדברים משפט וכלכלה וכמעט כולנו לא יורדים לעקרונות הבסיסיות שלהם. כלומר לא יודעים על מה מדברים. בהקשר אחר אמר דן אריאלי: "BIG DATA" זה כמו סקס בקרב המתבגרים. "כולנו מדברים על זה" "אף אחד לא יודע איך עושים את זה" "כולנו חושבים שכל האחרים עושים את זה" "אז כולנו טוענים שהם עושים את זה" (שמעתי מפרופ' דובי פוזננסקי בשם דן אריאלי)

בקיצור ההמונים ורוב רובו של המלומדים לא מבינים כלל וכלל על מה הם מדברים. ולכן אין להם יכולת בחירה. אז מה עושים ? פשוט מחזיקים בקרני המזבח של אלוהיהם = "המומחים". כלומר הם יוצאים בהנחה שיש "מומחים" שהם בוודאי יודעים. וכמובן יש עוד הנחה מובלעת שאת זה מה שהמומחים יודעים, הן דברים אבסולוטיים. כלומר אפי' המומחים לא יכולים לבקר את העקרונות = אלוהות. אז קל וחומר שההמונים לא יבקר אותם = אמונה עיוורת.

זה כלפי ההמונים, מה קורה אצל האינטלקטואלים שבכל קבוצה?

האינטלקטואלים שבכל קבוצה – ימין ושמאל, מבינים את כוחם של אלוהי הזולת ולכן הם כן מנסים לרדת לעמקים של העקרונות אלוהי הזולת בכדי לקעקע אותם ולבקר אותם וכו' וכו'. כלומר אינטלקטואל בטבעו לא אוהב להיות עיוור, וכלפי כל סוג אלוהות יש לו חשדות שהם שקריות, ולכן הוא מנסה לרדת לעומקם של דברים ולחשוף את השקר. במילים אחרות: כל אינטלקט דורש שקיפות.

במצב כזה ההמון אמור היה להרוויח. כי אם יש אינטלקטואלים שבודקים ומבקרים את אלוהי האחר, התוצאה לבסוף מוכרח להיות טוב להמונים. כי אם המומחים משתי הקבוצות מסכימים על משהו, אז משני האלילים חייב לצאת אליל אחד = הסכמה של מומחים משני הקבוצות.

וזה לא קורה, נכון? כלומר אנו עוד לא בגאולה שלכולנו יש אלוה אחד. הרי על פניו אנו במצב שכל קבוצה רוצה לקעקע את אלוהי הקבוצה השניה. בד ובד כל קבוצה רוצה שחברי הקבוצה הנגדית יאמצו את אלוהיו בלי עירור.

מכאן ה"אני מאשים" שלי "אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי"

האם אני יכול לתבוע אותם למשפט אצל השופט העליון עם כזה טענה? בוודאי שלא, אני חייב להוכיח שהם קשרו קשר נגדינו. ולכן אני הביא עוד ראיה שהם קשרו קשר נגדינו.

ובכן, אינטלקט מעמיק יודע שאי אפשר להפריד בין אלוהי המשפט לאלוהי הכלכלה. כלומר לעומק הם באמת אלוה אחת. תמיד אם אלוהי המשפט מושחת אז גם אלוהי הכלכלה מושחת וההפך. מומחי הכלכלה יודעים שהיסטורית תמיד בדיוק ככה זה פעל. כלכלה צומחת היא אך ורק שיש בחברה מערכת משפט הוגנת. כלכלה מושחתת אפשרית בהכרח שיש מערכת משפט מושחתת ולכן הכלכלה לבסוף כושלת. "הון בורח ממדינות רודניות הפוגעות בפרט וברכושו למדינות שבהן יש שלטון חוק המגן על הפרט ועל רכושו" (פרופ' יובל הררי)

ב 1568 מרדו ההולנדים במלך ספרד – האימפריה של אז. עד 1648 ההולנדים הצליחו לדחוק את הספרדים מנתיבי הסחר העולמיים, ולהשתלט על רשת של נקודות מסחר ומושבות בכל חלקי העולם ולהפוך לאימפריה כלכלית. ואת כל זה הצליחו לעשות אך ורק בגלל מערכת משפט הוגנת.

יסודות הכלכלה היא "אימון" בין אנשים. מהי אימון ? יש לי אימון בישרות של האדם. מהי ישרות ? צדק !! = מערכת משפט. כלומר אם נפלתי עם אדם לא ישר לפחות יש לי מערכת משפט שתגן עלי ככה יש לי אימון כללי בחברה הנ"ל ומשקיע בה וככה אני והחברה כולה צומחים ומשגשגים.

מכאן אנו מגיעים לפרדוקס הישראלי. אם השמאל צודק שאלוהיו הוא הוגן וישר, בהכרח אלוהי הכלכלה צומחת, אז למה הוא רוצה לקעקע את אלוהי הכלכלה של הימין ? אם הימין צודק שאלוהיו הוא הוגן וישר, אז למה הוא רוצה לקעקע את אלוהי המשפט של השמאל ? על כורחינו שכולנו מודים שאלוהינו שהוא לעומק אחד, מושחת !! כלומר שניהם מושחתים = קשרו קשר נגד האזרח הישראלי.

"הסנגור" יטען כלפי האני מאשים שלי: דן אריאלי צודק "אלוהות" זה כמו סקס בקרב המתבגרים. "כולנו מדברים על זה" "אף אחד לא יודע איך עושים את זה" "כולנו חושבים שכל האחרים עושים את זה" "אז כולנו טוענים שהם עושים את זה"

כלומר עיקר טענתו של הסנגור תהיה שהם מושחתים בלא יודעין. אני – כקטגור – מנגד טוען שזה בלתי אפשרי שהאינטלקט לא רואה כאן את השחיתות. הרי אימון וישרות אמורים להיות מובנים מעליהם אם יודעים את עקרונות הבסיסיות של המוסר והערכים. והסנגור: היא הנותנת, הם לא יודעים את העקרונות הבסיסיות של המוסר והצדק ולא יודעים את העקרונות הבסיסיות של השוק החופשי.

מתערב השופט העליון ואומר לסנגור: קניין אתה יודע מזה ? כסף אתה יודע מזה ? שוק חופשי אתה יודע מזה ? אתה מבין שהקניין צריך להיות קביל הכסף צריך להיות אמיתי (לא מזויף) בכדי שתהיה בכלל שוק ? = אימון בין בני השוק.

שאתה בא לשוק יש לך אימון שהסחורה לא גנובה = קניין קביל. מנגד למוכר יש אימון שיש לך כסף אמיתי (לא מזויף). אם משהו לא ישר, הם באים לבית המשפט שהשופט יקבע האם הקניין קביל והכסף אמיתי.

הסנגור: אייך השופט יודע לקבוע האם הקניין קביל או האם הכסף אמיתי ? בשוק יש לי אימון באנשים או אפי' לוקח סיכון. אבל מבית המשפט אני דורש אבסולוטיות\שקיפות: על סמך מה השופט קובע שהקניין קביל או לא קביל ועל סמך מה השופט קובע שהכסף אמיתי או מזויף ?

הקטגור מתערב ואומר: אם הקניין לא קביל והכסף מזויף לא היית שוק בכלל. ואם הכל הוא אימון עיוורת כלפי האדם וכלפי המשפט, שסוג של אימון עיוורת מאפשרת שוק בעיקרון, אין שוק חופשי באמת. כלומר כול בני השוק מובלים בכפיה לשוק מחוסר כול מתחילה, אז אין כאן שוק חופשי רק עבדות כי החסר כול תלוי ביזם שהוא בתורו עושק את העבד. באים כל העבדים לשופט העליון בטענה שלא רק שאין שוק חופשי ועושקים אותנו, הקניין בעצמו לא קביל והכסף מזויף.

במילים אחרות אלוהי הימין הוא שקרן בטענה שיש שוק חופשי. הרי אנו מובלים לשוק בכפיה בחוסר כול. כלומר אין שוויון בינינו לבין היזמים בשוק מתחילה אז אייך זה שוק חופשי ? אלוהי הימין שבכדי להוביל אותנו לשוק בכפיה, שולל מאתנו מראש את הטבע (אסור לאגור מים ומי גשם על פי החוק. אסור להתנחל על אדמה בשביל לבנות לעצמינו את הבית. יותר מיזה, על עצם דריכה בכדור הארץ אנו אמורים לשלם פרוטקשן לראש העיר= ארנונה. הגדיל לטעון מילטון פרידמן שגם את הירושה צריכים לשלול מבני העשירים ככה יהיה שוויון בין החסרי כול שמובלים לשוק בכפיה), ככה שאין שוק חופשי באמת.

גם אלוהי המשפט הוא שקרן. הוא יודע שהקניין לא קביל ויודע שהכסף מזויף. בכל זאת הוא נותן תוקף לאלוהי הימין כלפי קניין והכסף. אילו אלוהי המשפט היה קובע שאין קניין מכיבוש\מהפקר\מכסף, אך ורק מחלוקה שוויונית שאי אפשר למכור לצמיתות. והיה קובע שיצירת הכסף הוא משאב ציבורי\חברתי (בניגוד לכסף מחזורי שהיא קניין פרטי קביל). אז לכל אזרח יש קניין קביל ולכל אזרח יש אשראי בחינם. וכולנו מגיעים לשוק כחופשיים = שוק חופשי = אחד הוא אלוהינו.

במצב הנוכחי. אלוהי הימין כבש את השלטון שעצם קיומו של השלטון מושתתת על ידי כיבוש. בשביל כיבוש הוא צריך חיילים ולכן הוא שולל את ההורות של ההורים והפך את עצמו להורה העליון ככה יש לו חיילים בחינם = חוק גיוס חובה. אלוהי הימין שהוא כנודע אלוהי הכלכלה עושה כאן עוול נורא. ואלוהי השמאל המשפט לא רק שלא מתערב, היא נותנת לאלוהי הימין את תוקפו. "צריך להכיר בכך שמודל גיוס חובה וחברה ליברלית דמוקרטית, אלה שתי ישויות שנמצאות בסתירה זו לזו ולכן המציאות הזאת לא יכולה לשרוד לאורך זמן" (פרופ' יגיל לוי). ואם – שופט העליון הנכבד, היא כן שורדת כבר שבעים שנה או לפחות מאז שנות השמונים שאסכולת שיקגו השתלטו על המדיניות הכלכלית שלנו. על כורחינו שהמערכת השופטת מאפשרת זאת = קשרו קשר נגד האזרח הישראלי.

העוול הזה זועק עד השמים: כי אם נסכים לרגע שאפשר קניין בכיבוש, אז מגיע לכל אזרח חלק בקניין כי הוא בכפיה חלק של הכיבוש\הקניין על ידי חוק גיוס החובה. לא רק קניין פרטי הוא אמור לקבל כי הוא שותף לכיבוש, הוא שותף שווה בכל משאבי הכיבוש כמו הגז הטבעי וים המלח וכדומה. שזה אומר אי אפשר לעולם למכור את משאבי הציבור לזרים. אלוהי הימין מתכחש לזה כנ"ל ואלוהי השמאל לא רק שותק רק גם משתפת פעולה (לזכותם יאמר לפחות בעניין הגז שמו קצת מקלות) עם אלוהי הימין בזה שנותנת תוקף לחוק הבלתי חוקתית של חוק גיוס החובה. מי כבר מדבר שהמערכת השופטת נותנת למשטר להיות משטר טוטליטרי בזה שהיא שוללת מכולנו את ההורות בטענה שהילדים שלנו הם לא הקניין שלנו רק הקניין של ההורה העליון שהוא בתורו יקריב אותם בחינם על מזבח אלוהי הטוטליטרי.

מכאן נעבור לכסף. במצב הנוכחי כולנו כנ"ל משוללים הכול ומובלים לשוק בחסר כל. אז אייך בכל זאת יש שוק ? התשובה היא "אשראי" = יצירת הכסף. כלומר החברה מייצרת כסף על סמך העמל\צמיחה עתידית. כלומר על סמך זה שאנו מבטיחים לעמול בעתיד ולהצמיח ערך בעתיד, יצרן הכסף מיצר את הכסף כבר עכשיו. ככה כל יזם שרוצה כסף הוא מבטיח עמל עתידי ויוצרים בשבילו את הכסף = אשראי.

לכאורה כל אזרח היה אמור לקבל את אותו אשראי בחינם, הרי יצירת הכסף היא משאב ציבורי\חברתי טהור (בניגוד לכסף מחזורי שהיא כסף אמיתי = קניין פרטי). אבל לא היא, הבנקים הפרטיים גזלו מהציבור את המשאב הטבעי הזה שנקרא יצירת הכסף החברתית. נכון שהציבור לא מודע לכך ולכן לא דורש את התערבות אלוהי המשפט. אבל מתבקשת שאלוהי המשפט אם הוא לא מושחת שימנע את זה בעצמו. כלומר לא ייתן לבנקים לגזול מהציבור את המשאב שלה.

מה שקורה במצב הנוכחי היא שלא רק הבנקים גזלו מהציבור את המשאב של יצירת הכסף, הבנק דורש ריבית על יצירת הכסף כאילו מדובר על הלוואה קלסית של כסף מחזורי. אייך אלוהי המשפט מאפשר זאת ? יותר מיזה, אם היזם כשל בהחזרי התשלום בזמן, הבנק משתלט על היזמות עצמה = הצמיחה\הערך עצמה. כלומר גוזלת ממני את היזמות בחינם. ושוב לא מדובר במקרה קלסי של מלווה ולווה ששם אולי בדיעבד אפשר להצדיק את ההשתלטות.  הרי אין כאן מקרה קלסי של לווה ומלווה יש כאן מקרה של יצירת הכסף הציבורי שזה משאב ציבורי. מכאן שאלוהי המשפט הוא מושחת ביסוד בזה שהוא לוקח את היזמות שלי הקניין הפרטי שלי ומעביר אותו לבנק.

יותר מיזה, יש לבנק ניגוד אינטרסים ברורה. הרי הבנק מעוניין שכול האזרחים יכשלו בהחזרי התשלומים בכדי לזכות ביזמות שלנו בחינם. כלומר כל בקשה של יזם לפזר את החובות וכדומה, יענו בשלילה על ידי הבנקים ואפי' אלוהי המשפט יתמוך בבנק מול היזם כי מרוב בורות אלוהי המשפט חושב שמדובר על מקרה קלסי של לווה ומלווה.

בכדי – כבוד השופט העליון – שהסנגור יבין את כל זה בפשטות. אנו נשאל את השאלה האולטימטיבית: אייך זה שהבנקים שלא מצמיחים שום ערך בשוק, מרוויחים כל כך הרבה כסף מחזורי בכל רבעון ? הרי כסף מחזורי = עמל אנושי. כסף מחזורי = בעלות על עמל אנשי. עמל אנושי = צמיחה\ערך = כסף. אז אייך זה שהבנקים שלא עמלו כלום ולא הצמיחו כלום, הם דווקא זוכים לכל כך הרבה כסף ? התשובה כנ"ל, 1, הם פשוט גזלו מהציבור את המשאב הציבורי\חברתי שנקרא "יצירת הכסף" = אשראי בחינם. 2, הבנקים ביחד עם אלוהי המשפט רואה כאן מקרה קלסי של מלווה ולווה ולכן דורש ריבית על האשראי שאמור להיות חינם כנ"ל. 3, הבנק כאינטרס ראשון רוצה שניכשל כיזמים, ודואג הלכה למעשה שניכשל ככה הוא זוכה גם בקניין הפרטי שלי, לצמיחה עצמה, בחינם. וכל זה בלתי אפשרי בלי אלוהי המשפט.

מכאן ה"אני מאשים" שלי "אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי"

בברכה

Max maxmen

אלוהים רצה להרוג את משה רבינו. למה ?

אלוהים רצה להרוג את משה רבינו. למה ?

ובכן אחת מנפלאות פרשת השבוע "שמות" היא סיפור אי הרצון של משה להיות הגואל של בני ישראל אפי' שהאל בכבודו ובעצמו מבקש זאת ממנו. אחרי שסוף סוף השתכנע משה להיות הגואל של בני ישראל, וממש הלכה למעשה כבר הולך לעשות זאת, האלוהים רוצה להרוג אותו ?! מי שלא נטרף מהסיפור הזה, פשוט לא היה בזמן שחילקו שכל ורגש לאדם. הרי שכלית ורגשית לסיפור אין הגיון ואין לו טעם. הרי סוף סוף משה הולך לשחרר את בני ישראל ממצרים כפי שרציתה. אתה האלוהים דרשתה ממנו את זה ולא ויתרתה לו, והנה שהוא כבר סוף סוף הולך, אתה בא להרוג אותו ועוד בדרך ?! = מיתה משונה\טרופה.

היודעי חן יודעים שכאן בדיוק התורה מלמדת אותנו שיעור בנבואה (יש לפני כן בתורה עוד מקומות שמלמדת מהי נבואה אבל כאן זה שיעור מאלף). מהי נבואה ואייך אדם זוכה לה ולמה דווקא שהוא זוכה לה, הוא מרגיש ביטחון רב להתנגד ולהתווכח וכו' וכו'. ראינו את זה אצל אדם וחוה אחרי החטא. ראינו את זה אצל קין ואצל נח ובניו ואצל אברהם. וכאן אצל משה זה עובר כבר כל גבול של הטעם הטוב.

בתורה יש לנו גם דוגמאות של נבואת ההמונים. כמו אצל אליעזר עבד אברהם ואצל בתואל אבי רבקה ואחיה לבן. זה כמו אינטואיציה או משכול ראשון או שאלת תינוק והטלת מטבע. מה אליעזר עבד אברהם עשה ? הוא פשוט עשה מן ניחוש שכזה. ומה תגובתם של משפחת רבקה על הניחוש הדבילי הזה ?! הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר השם !! כלומר למשפחה ההמונית הזו הספיקה ניחוש דבילי בכדי לשדך את הבת ליצחק אבינו ועוד לטעון שזה "דבר האלוהים".

מיותר לומר שהתורה אוסרת אחר כך סוג של נבואות שכאלה בלאווים מיוחדים בפרשת עבודת אלילים. "לא תנחשו ולא תעוננו" כלומר התורה רואה בסוג כזה של נבואה סוג של עבודה זרה ואלילות.

בהמשך הנביא נזעק על הניחוש של יפתח ועל אלה שמפרשים את עקדת יצחק כפשוטו ועל גיא בן הינם שבני ישראל הקריב את בניהם ובנותיהם למולך: אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֙יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי: רוח הקדש צווחת: נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי  (חז"ל) לא צויתי לאברהם ולא דיברתי לאברהם ואפי' לא עלתה על לבי, אומר האלוהים.

ונוו ? הרי כן דיבר עם אברהם וכן צווה לו וכו' וכו'. מילא יפתח היה איש ההמוני, מילא בני ישראל בתקופת המלכות היו בני המונים כמו במודרנה שמקריבים את רווקיהם ורווקותיהם למען כבוד קדושת האלוהי הלאום. אבל אברהם ?! לא רק שהוא היה נביא בדרגה גבוה, התורה מספרת לנו שכן ציוותה וכן דיברתה, אולי לא עלתה על לבך שיעשה זאת (כפי שחז"ל מפרשים) אבל כפשוטו הפשט של המשפט "לא עלתה על לבי" אומרת שאפי' לא עלתה על לבך לצוות ולדבר לאברהם דבר שכזה, והנה אנו יודעים מהתורה שכן צוותה וכן דיברתה ?!

יש את השאלה הידוע אייך האל אומר "פן" כמו פן הנחם או פן ימות במלחמה ועוד ועוד. כלומר האל לא יכול לומר פן שאצלו הכל וודאי ואין אצלו ספק\פן.

ובכן שאנו רואים את כל הנבואות בתורה ובנ"ך מלמעלה, משהו לא מסתדר לנו. אוקיי נבואת ההמונים הם בגדר של ניחוש שאסור מן התורה. אבל נבואות הנביאים, הם ברמה של פנים מול פנים ככה שקודם כל מה אתה מתווכח עם האל ? אם נבואה היא ממש דיבור בין האל לנביא אייך אתה מתווכח עם האל? ושנית: אייך נביא מכחיש נבואות של נביאים אחרים כמו ירמיהו הנ"ל. ויש עוד אלפים כאלה (אפי' חז"ל שלא אחזו מעצמן כנביאים, אומרים שהלכה עוקרת המקרא\נבואה\תורה). הרי נבואה של פנים מול פנים אמורה להיות אמיתויות אבסולוטיות – אם נאמר שנבואה הם האמיתיות האבסולוטיות. כלומר באיזה אסכולה שנאחז – אם נבואה היא כפשוטו – דיבר פיזי בין האל לאדם וההפך. ואם נבואה זה אמיתויות אבסולוטיות. שום נבואה בתורה ובנ"ך אין לו פשר כנ"ל.

אם נבואה היא דיבור פיזי של בעל הסמכות שזה האל, אתה לא מתווכח עמו. הרי מהי בכלל התכלית של נבואה מפי האל בחשיבה הזו ? שהאל הוא הסמכות ! ואם הסמכות מדבר, מה הטעם להתווכח ? מה הטעם בשידול הילדותית\הדבילי של משה רבינו: "מה יאמרו הגויים". תחשבו שאתם האלוהים ומישהו בא עם שידול פנאטי שכזה. האם לא הייתם זורקים אותו מכל המדרגות ? הרי ממתי האל מתרגש ממה יאמרו הגויים ? ממתי אפשר לעורר את האל בזה שנעורר את האגו שלו ?! הרי מה עושה בעצם משה על פי פשוטו של תורה ? הוא מעורר לאל את האגו כמו שאיש רחוב עושה מול אדם חזק ממנו. זה רמת השיח בינו לבין האל ? גם השידול של אברהם בסיפור סדום, נשמעת ילדותי רח"ל. השופט כל הארץ לא יעשה משפט ?! כאילו אתה בא לאל הגדול והנורא ומשדל אותו עם קלישאות פסיכולוגיות של אגו. נתתי כבר אלפי דוגמאות כאלה שלא מאפשר לרגע לחשוב שנבואה היא דיבור פיזי בין אדם לאל וההפך.

ואם נבואה היא המושכלות האבסולוטיות. שוב נשאל אייך זה שהם מכחישים זה את זה, ואייך חז"ל וכל חכמי כל הדורות הכחישו נבואות והכחישו את קודמיהם. ויש אלפי דוגמאות שכאלה. מה עוד גם כאן אי אפשר שנביא יתווכח עם האל, הרי האל אמר לו מושכלות אבסולוטיות. הרי לא נתווכח על מתמטיקה ולוגיקה. מה עוד, מושכלות אבסולוטיות מכריחה יקום סטטי דטרמיניסטי מוחלט (אותו סיבה אותו תוצאה), ואז אין טעם לשום נבואה, כי כבר הכל קבוע מראש. הרי מתי רלוונטי נבואת הנביא, מתי שיש חופש ובחירה שזה אומר היקום דינמי (לכל סיבה יש יותר מתוצאה אפשרית אחת), ואז הנביא יאמר, תעשה ככה יהיה טוב, תעשה אחרת, יהיה רע. אבל אם מדובר על יקום סטטי שהכל קבוע מראש, אז מה הטעם בזעקת הנביא ?

אחרי ששללנו את האפשרות שנבואה היא כפשוטו (מהסוג של דיבור פיזי בן האל לאדם וההפך). ושללנו את הנבואה מהסוג של נבואה = אמיתויות אבסולוטיות . נעבור להסביר נבואה מהי.

מהי נבואה?

ובכן, מהי ההבדל בין אדם שנברא בצלם לבין שאר האורגניזמים. אוהבים שטחית לומר שהאדם הוא המדבר. מה שאין כן שאר בעלי החיים. קודם כל שפה כשלעצמו היא ממש כלום, זה בסך הכל אמצעי לעברת תובנות איש לרעהו. כלומר זה לא ביג דיל במיוחד לאדם אנוכי שעדיף לו שהוא יהיה יחיד בעולם. כלומר נשים אדם יחיד מול בעל חיים, שניהם לא מדברים, נכון ? הרי השפה רלוונטית אך ורק בין בני אדם לעצמן. ולכן זה לא עושה את ההבדל ביניהם. מה עוד שבעלי החיים עוד אייך שיש להם שפה. הם יודעים לתקשר ביניהם. ואפי' ביניהם לשאר בעלי החיים ואפי' לתקשר עם אדם. כלומר אם כולם משיגים את התכלית שזה התקשור, אז מה ביג דיל עם זה שהאדם מדבר הרי הדיבור כשלעצמו הוא רק כלי לתקשור ואת זה יש לשאר בעלי החיים גם כן. מה עוד, יש עוד הבדלים שטחיים שכאלה בין אדם לשאר בעלי החיים, הלבוש החקלאות הלוח שנה האוכל המבושל השליטה בעשיית צרכים וההליכה על שנים ועוד ועוד. כלומר ברור לנו שאלה שמציינים את השפה כההבדל עם הא' הידיעה. יודעים שיש עוד הבדלים בכל זאת דווקא השפה היא הדבר לשיטתם. וכנ"ל לשפה כשלעצמו אין לו יתרון.

אחרים יאמרו שיש לאדם את היכולת של לעשות כלים ואינטליגנציה וכו' וכו'. אני חושב שמי שרק מכיר את המחקרים החדשים בנושא, יודע שהכל כמעט נמצא אצל בעלי החיים. ככה שאין יתרון לאדם. אז מה כן היתרון של הצלם האלוהים שזה כמובן האדם ?

ובכן "היכולת לחשוב". "החשיבה" היא המבדילה בין האדם לשאר הבעלי החיים. החשיבה הופך את האדם לצלם אלוהים. "חשיבה = נבואה". שהנער\הבחור אמר למשה רבינו: כלאם. משה ראש הנביאים אומר: הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְקֹוָק֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם. כלומר הבחור חשב שהיררכיה חברתית היא הראוי מתחילה, כלומר תמיד בני אנוש צריכים גננת. ואם אלדד ומידד מורדים במנהיג ?! הם בעלי דעה עצמאית ?! אז צריך להרוג אותם כמורדים לטובת החברה כולה. משה רבינו כראש ההיררכיה של בני ישראל רואה את הראוי שכל בני אנוש יהיו בעלי מחשבה\נבואה\דעה.

כל חברה שמתחילה קובעת שבני אנוש חייבים היררכיה כלומר גננת ושוטר\משטר. חברה כזה לא תיתן חופש חשיבה אם בכלל תבין מזה. כלומר מתחילה לא תתאפשר שם בני אנוש חושבים. היום יותר מתמיד כל בני האומות מבינים שרק חופש האדם מביא לו את האפשרות לחשוב. הם מבינים את זה רק בגלל שנתנו חופש בחקר המדע ודיי הצליחו בכך. במוסר וערכים ובשחרור האדם מהמלכויות ובשחרור האדם מהאלילים כמו אליל הכסף והקניין, האומות עוד כאילו עוד לא היה נח, כאילו עוד לא היה אברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו. כלומר שם הם עוד נשארו תחת המשטרים ותחת האלילים.

בני המשטרים לעולם לא מסוגלים לחשוב. יש להם אולי את האינטליגנציה לשרוד בקושי, אחד יותר ואחד פחות, ואת זה יש גם לבעלי החיים. לא רק שלא מלמדים אותו חשיבה מהי, הם עושים הכל שנתיניהם לא יחשבו. הם יתנו להם חופש לחקור את הטבע וכו' וכו'. אבל לא יתנו להם חופש לחשוב. הם מתחילה לא מאמינים באדם ולכן קבעו שהאדם חייב גננת\משטר עם רובה. הם לא מסוגלים לחשוב שהאדם יכול להיות "אדם חושב" במילא הוא לא צריך גננת ושוטר עם רובה. ולכן החוסר אימון מביא אותם לשלול את חופש האדם. שאין חופש לאדם בחברה שאין לו יכולת לחשוב, הכוח האנושי הזה שנקרא חברה\מדינה\עם\משטר\אימפריה נהפך למפלצת רובוטית שכזה שיכול לעשות את כל הזוועות שבני אנוש סבלו מהם בכל ימות ההיסטוריה. ראו "הבנאליות של הרוע"

אפי' ביהדות ששם אין משטר וגננת. ובשביל חינוך הילדים המציאו את ההפחדות מהאלוהים וכו' וכו'. רוב ההמונים ואפי' תלמידי חכמים חושבים שבלי האלוהים (קרי: פחד אלוהים = פחד מהלא נודע) אין לנו כלום. כלומר לעומק החשיבה הזו מודה בשיטת האומות שלאדם אין יתרון והוא צריך גננת. אלא מה, לא מאמינים שהאדם הוא מספיק טוב להיות הגננת ולכן לא נותנים לאף אחד את השררה ואת הכוח. לשיטתם האי נתינת כוח לאדם להיות שורר ביהדות בא כי אין ליהדות אימון באדם כשלהו על דרך הן בקדשיו לא יאמין. ולכן צריך את האלוהים כסמכות וכגנן רח"ל.

מיותר לומר שהחשיבה הזו היא אותו חשיבה של האומות והתוצאות הם בהתאם שרוב רובו של היהודים החרדים לדבר השם גם לא חושבים בדיוק כמו בני האומות. הרי בתכלס אין הבדל ממה אתה מפחד, או מהשוטר עם הרובה או מהאלוהים. אתה עושה או לא עושה הכל בגלל פחד. זה מפחד האלוהים וזה מפחד מהשוטר או מהחברה וכדומה.

מיותר גם לומר שזה לא כבוד גדול לאלוהים שאנו כאמורים להיות כצלמו צריכים אותו כגננת. כלומר זה גדלות האלוהים שברא אדם שצריך גננת ?

הטיעון של אלה ואלה היא טיעון מעגלי. אתה מכניס את האדם תחת משטר או תחת פחד אלוהים ולא נותן להם לחשוב ולא נותן להם את החופש לפעול. ואחר כך אתה טוען שזה כל האדם ואין יתרון לאדם. היהדות הוכיחה לאומות שאפשר בלי שוטר\משטר וגננת. זה אלפי שנים שהיהדות מתנהלת בלי משטר. זה היה אמור להיות מספיק הוכחה שמשה רבינו צודק. אלא שאנו מתמקדים במיקוד חד ומסתכלים לתוך העם היהודי אייך באמת זה פועל, מתברר לך שרוב רובו של האומה פשוט מפחד מהאלוהים. וכנ"ל זה לא גדלות ליהודי ובוודאי לא גדלות לאלוהים רח"ל.

עוד לא הצלחתי להתאושש מהרצאתו של הרב וינרוט (ראו תגובתי על ההרצאה של הרב וינרוט זצ"ל), ואחד מרבותי התלונן אצלי השבוע שגם הוא פגש לאחרונה תלמידי חכמים דיי עם ראש פתוח שהתעקשו לטעון את הטיעון המעגלי הזה. כלומר יש צורך דחוף להסביר את הנושא הזה לעומק. אחרת מה ההבדל בינינו לבין שאר האומות ? וכנ"ל אנו הופכים את האלוהים כראש כל הגננות וראש כל השוררים שברא בני אנוש שצריכים גננת. כלומר אפי' למי שדורש כאן את כבוד האלוהים ובשביל זה מקטין את האדם, לא מבין לעומק שהוא מקטין את האלוהים או פשוט הוא חנפן שאת החנפנים האלוהים שונא יותר מחוטאים אחרים. ראו אלוהים שונא חנפנים בטירוף

תמיד אלה טוענים שיש ראוי ויש מצוי. הראוי באמת כפי שמשה רבינו חשב. אבל יש מצוי והמצוי היא שצריך משטר או פחד אלוהים. ואני טוען שזה טיעון מעגלי כנ"ל. מתי אמור להגיע המצב הראוי לשיטתם אם כבר לפני אלפי שנים משה רבינו השתוקק לכך ?

משה רבינו פגש שנים כאלה – שיודעים לחשוב – מסך כל העבדים שיצאו ממצרים. דעתי היא כפי שהגר"א אומר שאין לנו מושג קלוש כמה רמת דור המדבר היה. כלומר רוב בני ישראל היו ברמה הזו חוץ מהערב רב. אחרת לא היו מגיעים להר סיני ולא היו מקבלים על עצמם את התורה. כלומר עצם זה שבני ישראל ניגשו למעמד הר סיני לקבל את התורה, מראה כמה שהם היו נביאים כולם, לפחות רובם. לדעתי עד ימי שמואל הנביא רוב רובו של בני ישראל היו נביאים בעצמם. אחרת אי אפשר להסביר אייך הם התנהלו כאומה בלי משטר\שוטר וגננת ובלי פחד אלוהים (הם עוד לא הכירו את הגן עדן והגהינם והחיים אחרי המוות ואת השכר והעונש של גדול הגננות = האלוהים השקרי של אפלטון).

אני עקרונית לא אוהב להביא הוכחות היסטוריות כי תמיד אפשר להתווכח מה היה ואייך היה. ולכן חבל שאני נכנס לזה בכלל. הטיעון הפשוט שלי היא שהאדם החושב פלוס תרגול (לעיצוב המוח הפלסטי שלו על דרך "הרגל נעשה טבע" ראו  "פלסטיות המוח" הקונפליקט הנצחי), לא צריך גננת ולא צריך את האלוהים כגננת או כסמכות. מה עוד שגדלותו של האלוהים היא בכך שהיצירה שלו שנקרא הצלם האלוהים, הוא באמת צלם אלוהים. לא בהתנהגות רובוטית טובה רק בחשיבה שהתנהגותו היא תוצאה מכך. כלומר אדם שמתנהג כרובוט אפי' שהתנהגותו למד מהאלוהים כלומר אמרו לו בשם האלוהים כך וכך תעשה, הוא עוד נשאר רובוט ואולי רובוט טוב מול אחרים אבל רובוט וזה לא גדלותו ובוודאי לא גדלותו של האלוהים שזה מה שיצר.

ובכן נחזור לפרשיה שלנו פרשת שמות שעם זה התחלנו.

נבואה = חשיבה. גדלותו של האדם היא בכך שיש לו יכולת לחשוב ולפעול בהתאם. נסביר בהמשך מהי חשיבה. אבל קודם אני רוצה להוכיח לכם שנבואה היא חשיבה.

ובכן שאלנו לעיל כלפי נבואת משה בסנה והזכרנו גם את ה"פן"ים בתורה. שאלתינו הייתה אייך אפשר "פן" כלפי הקב"ה. אייך אפשר שמשה ושאר הנביאים מתווכחים עם האל בנבואה עצמה ? ובכן היית לי דיונים ארוכים בעצכ"ח ז"ל בנושא ואני הביא לכאן אשכול שפתחתי בזמנו והנה המקור.

ולא נחם אלקים,,,"פן" ינחם,,, מחשבת משה רבינו ?!

כולם וממש כולם שוברים את הראש בפסוק הזה: "ולא נחם האלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר האלוקים "פן" ינחם העם בראתם מלחמה ושובו מצרימה"

הרציונליים והקבליסטים כל אחד מנסה להסביר את האבסורד, אייך האלוקים שכביכול הכל יכול מתרגש מכמה פלשתים בזמן שלא מתרגש מקריעת ים סוף למשל. הוא האלוקים שעשה את כל המופתים במצרים ממה הוא מפחד ?

(אני לעצמי אהבתי בצעירותי את פשט חז"ל "כי קורב השבועה של אברהם ואבימלך" כלומר יש שבועה ואי אפשר עוד (לא הגיע הזמן) להילחם בפלשתים,
אבל יש בעיות בפשט הזה, א' זה רק מעבר (צריכים לעבור דרכם) ולא חייב להיות מלחמה. ב' הלשון "פן" מוזרה, או שיהיה מלחמה, אז יכתוב כי אמר האלוקים ינחם העם וגו' בלי ה"פן" = הספק, כי אין לו ספיקות לכאורה. ג' לפי הפסוק האלוקים משוכנע שיהיה מלחמה, השאלה היא האם הוא לא יכול למנוע מהם לעשות מלחמה ? הרי בלב פרעה ידע לשחק, אז למה לא ידע לשחק בלב הפלשתים)

עיינו בראשונים ובעיקר בחז"לים, ויש הרבה כיווני מחשבה וחשיבה. זה מאוד מעניין כל ה"פן"נים בתורה.

אבל אני מצאתי השבת מציאה שאין כדוגמתו. (על דרך הרמב"ן הידוע אייך פועל הנבואה)

"ספר צפנת פענח"

מובא במקדמוניות היהודים (דף קלה) דע כי המנהיג הנכבד השלם אשר שכלו תמיד באלהיו כמו מרע"ה וכו' האיש אשר אלה לו יקרא מלאך האלהים וייוחסו כל מעשיו למעשה האלהים וכל מחשבותיו גם כן ייוחסו לדבור האלהים מאשר (= כי) השם ית' סבה לכל מעשה טוב ושלם ומאתו הכל וכן הוא סבה לכל עצה קיימת אף בהיותה מכת האפשר ולזה נאמר "ולא נחם אלהים כי אמר אלהים" "ויסב אלהים" "וראו את ה'" "ה' ילחם ויסע האלהים"

והנה המקור בפנים
                                    "מקדמוניות היהודים" (דף קלה)

דע כי המנהיג הנכבד השלם אשר שכלו תמיד באלוהו כמו מרע"ה ידע דרכי השם וסודותיו על האמת
והשתדל להנהיג אומה גדולה בררך הישרה כפי  שכלו והשגתו ומעיין תמיד בענייניהם עד שלא יפלו באפשרות הנזק לא בדרך אשר מוליכם ולא מהאנשים הרודפים אחריהם עד שלא יבואו להתרעם בהנהגות
והנה המנהיג השלם הזה כפי שלמות נפשו העליונה לא יחטא כלל בהנהגותיו אך יצליח בכל  דרכיו איש אשר רוח אלהים בו והאיש אשר אלה לו יקרא מלאך האלהים וייוחסו כל מעשיו למעשה האלהים וכל מחשבותיו גם כן ייחסו  לדבר האלהים מאשר (= כי ) השם ית' סבה לכל מעשה טוב ושלם ומאתו הכל וכן הוא סבה לכל עצה קיימת אף בהיותה מכת האפשר ולזה נאמר "ולא נחם אלהים כי אמר אלהים"   "ויסב אלהים" "וראו את ישועת ד'"    "י"י ילחם לכם" "ויסע מלאך האלהים" "הנה אנכי שולח מלאך" "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך" "וישלח מלאך ויוציאנו"

וכאלה הרבה אין מספר ואשר צריך שתדעהו ויתבארו אלה העניינים כלם כי נמשל ההנהגה הישרה על פי השכל בתכלית השלמות וההצלחה הבאה מאת האלוה בלי ספק החונן מאתו בינה והשכל על האדם השלם הזה המנהיג נקרא המנהיג מלאך האלהים כמו שביארנו ונקראת ההנהגה ההיא ענני כבוד המסתיר כמו צל יומם מחורב ומאיר בלילה כמו אש וכן אמר דוד על המשכיל ההוא יושב בסתר עליון וגו' מפני שהנהגתו בשלמות.

אני חושב שזה דיי ברור שמחשבותי ודרכי יש סימוכין אצל הקדמוניים. ולא ברמז רק במילים ברורות ממש. הרבה כאן בפורום ובקהילה לא רצו לקבל את הרמב"ן הידוע, והנה קיבלנו את זה, ולדעתי אין ברור יותר מיזה.

ללא מכירים אני אצטט שוב את הרמב"ן

רמב"ן ויקרא פרק י פסוק ג

ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה, "כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה". דברתי אני עם לבי (קהלת א טז), חשבתי מחשבה זו. וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה ד), זה הענין, על דבר הכסף (בראשית מג יח). וכן ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' (שם כד נא), גזר, וכמוהו באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון (מ"א טז לד):
והנה אמר משה, המקרה הזה הוא אשר גזר השם לאמר אל לבו, בקרובי אקדש, שלא יהרסו אל קדושתי, ועל פני כל העם אכבד, שיהיו נוהגים כבוד במשכני:

===============================================

ובכן שאנו מפנימים שנבואה בתורה היא מחשבת הנביא עצמו, כל המילים בתורה והנ"ך מפיצים אור למרחקים ולדורי דורות ככה שאנו אחרי אלפי שנות דור מבינים מה חשבו הנביאים ואייך חשבו ומה בעיקר רצו מאתנו.

ובכן מהי חשיבה ?

ובכן אפשר לתת הרבה דוגמאות ונתתי כאלה בהרבה מאמרים בבלוג כאן. קחו לדוגמא את המאמר חוקה מהי ?. את סדרת המאמרים של "החשיבה היהודית הבסיסית" ועוד ועוד. תראו שם שכל מצווה ממצוות התורה תלויה בחשיבה הבסיסית, כל חוק ומשפט וצדק תלויה בחשיבה הבסיסית הזאת. רוב התלמידים לא מבינים ששבעת מצוות בני נח ואחר כך מתן תורה, הכל יוצא בעקבות המצאת הקניין של נח עם המצאת הירושה שאפשרי אך ורק עם חוקי המשפחה של אדם הראשון.  כלומר הצווים של לא תרצח ולא תגנוב נחקקו רק אז ולמה ? אייך אפשר בכלל להמציא את הקניין ? ולמה בכלל נח המציא אותו. מה זה חוקי המשפחה ולמה ? למה ארץ ישראל שלנו ? שהאדם החושב לומד את התורה עם הצלם האלוהים שלו, הוא מתחיל להבין את הכל. מה שאין כן שאדם לומד תורה כרובוט שאמור פשוט ללמוד כי ככה זה.

אני לא התעצל ולא ישלח אותכם למאמרים קודמים. אני כן יביא לכם לפחות הסבר למה האלוהים רוצה להרוג את משה רבינו.

ובכן אלוהים רצה להרוג את משה רבינו. למה ?

משה רבינו בגיל מאוד צעיר יחסית בורח ממצרים ומסתובב בעולם וגם זוכה להיות מנהיג של איזה אומה, הוא היה ממש מלך כארבעים שנה. כלומר מדובר באיש העולם הגדול. בכל זאת הוא מבין שזה לא זה, הרי מתי יעשה לביתו ? הוא חוזר לאיזור שלנו ומוצא את אהבת ליבו – בת של כומר = ציפורה. ורוצה להתחתן עמה. הוא מתחתן ומוליד ילדים ועובד כרועה צאן.

כרועה צאן יש לו זמן לחשוב. וככה הוא חושב לכאורה: אוקיי יש לי אישה ב"ה ויש לי ילדים ומה עכשיו? הרי אני זר וגר שאין לו מקום בעולם הזה. נכון יש לי מקום בארץ ישראל כירושה מהשופט נח. אבל זה לא הצליח לאברהם יצחק ויעקב שכל צאצאיהם לא ירשו הלכה למעשה את ארץ ירושתם. יותר מיזה רוב רובו של צאצאי יעקב התבוללו או מתו במצרים.

ואז הוא חושב למה באמת האבות כשלו? התשובה שלו הייתה כי כל אחד מהם התחיל מעצמו בלי לקחת אחריות קולקטיבית. אברהם ויצחק ויתרו על ישמעאל. רבקה ויעקב ויתרו על עשיו. השבטים ויתרו על יוסף ומכרו אותו לעבד והנה התוצאה שכל בני יעקב נכחדו שבקושי רק חמישית יודעים שהם זרע יעקב.

משה רבינו מבין שאם הוא רוצה להצליח הוא צריך לגרום לזה שלפחות יעקב אבינו יצליח כלומר הוא הולך לשחרר את כל ניצולי צאצאי יעקב = בני ישראל ממצרים.

זה מה שמשה חושב, אבל האם יש עם מישהו לשבת בשולחן ? כלומר האם בני ישראל לא יתבוללו לגמרי רח"ל במצרים וככה יעקב אבינו מפסיד את הכל ?! הרי כל האומות נפסדות לבסוף והנה זה הגורל של כל האומות רח"ל.

זה מה שחושב משה רבינו במדבר, והנה הוא רואה את הסנה הבוער: וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל:  האם ראה סנה בוער ? בכלל לא רלוונטי. זה פשוט המשך מחשבתו של משה. הוא חושב שהנה בכל זאת בני ישראל לא נכחדים לגמרי. הרי עבר כארבע מאות שנה (או כפי שחז"ל טעונים רק שנות רדו) ובכל זאת המלכויות לא מצליחות להכחיד את בני ישראל ולמה ? ברית המילה !! ונשים צדקניות. כלומר ברית המילה כדגל היהודי האישית פלוס שמירה על חוקי המשפחה בעקבות צדקותן של הנשים הישראליות ?! בני ישראל שורדים אפי' בעבדות טוטלית של המשטר המצרי.

מה זה אומר ? זה אומר סבל נצחי !! זה אומר שדווקא ברית המילה פלוס נשים צדקניות מביא להם לשרוד עם סבל נצחי. והנה הוא שומע כביכול את הנבואה שזה בעצם מחשבותיו הרחמניות לסבל של אחיו. וחושב ללכת להציל אותם. אבל מיד בא המחשבה: מי אני ? "אני אדם עלוב"  "הסובייקט הוא נתון עלוב". "האדם הוא כל כך קטן שהוא לא יכול לייצר משמעויות גדולות". וכו' וכו'

ומשה ממשיך לחשוב ולרחם וחושב אולי אני הביא אותם כאן למדבר ללמד אותם לחשוב ולכתוב עמם תורה שלימה ונעשה אמנה = קבלת התורה. כלומר משה מבין שבוודאי הוא יכול לשחרר אותם וללמד אותם חכמה בינה ודעת ככה שהם בעצמם יהיה נביאים.

אבל שוב חושב משה, למה שמישהו ישמע לו שם במצרים ועוד מתוך העבדות ?! והנה התשובה של האלוהים כביכול: תתחיל עם הזקנים שכנע אותם. ובאמת חז"ל משבחים את זקני בני ישראל במצרים שאילולי הם משה לא היה יכול להוציא את בני ישראל ממצרים.

ושוב משה מפחד אולי לא ישמעו לו, וחושב על מופתים פשוט לעשות מופתים וכו' וכו'. לעומק הוא חשב שהוא ילך עם מטה = סמכות חברתית כלומר לא ח"ו חרב ורובה רק מטה שאפשר מטה = כפשוטו או בערמומיות כנחש. כלומר לטובתם הוא יעבוד עליהם כמו במודרנה עם מערכות בחירות וקלישאות וכו' וכו'. ושוב חושב שזה לא ילך כי לא איש דברים אנכי. ושוב חושב אולי כמו כל טיפש יכול לדבר גם אני יכול. לבסוף הוא אומר: בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח = נוו תהיה פרגמטי, מה אתה חולם חלומות, תן לזמן לעשות את שלו. כביכול כמו שהעולם מתנהל תמיד בלי תבונת האדם למה להתערב ? = שלח נא ביד תשלח.

משה מיד כועס על עצמו, כמה אנכי אפשר להיות ? והנה משכנע את עצמו שאחיו אהרן יעזור לו ומחליט שהוא הולך למצרים.

תשימו לב שמשה מקבל כזה מראה נבואה וקול נבואי שכזה (אני אומר את זה לאלה שמפרשים את זה כפשוטו), שהוא מגיע ליתרו אבי אשתו. בוודאי היה מספר לו את הנבואה ויתרו מיד היה שולח אותו לאשפוז. בוודאי שמשה לא היה משקר לו ומספר לו סיפורי סבתא של ביקור במצרים רק לראות מה שלום אחיו במצרים. שמשה מחליט ללכת להציל את בני ישראל, הוא לא מספר את זה ליתרו שבוודאי היה מונע ממנו לעשות זאת.

ובכן אחרי שהוא כבר יוצא עם אשתו וילדיו לכיוון מצרים, בדרך במלון האלוהים רוצה להרוג אותו ולמה ? מספרים חז"ל שמשה רבינו עשה הסכם עם יתרו ועם אשתו, שבן אחד ילך למולך של יתרו. כלומר משה בגלל אהבת אשתו מוכן היה למסור בן אחד למולך. ולכן באמת לא מל אותו. בדרך שמשה הולך להציל את בני ישראל עם כזה עוון, אין לו שום זכות מול פרעה. הרי פרעה יאמר לו: היי היי אתה גם מסרתה את בנך למולך אז מה ההבדל בינך לביני ? אני גם לוקח את בני ישראל למולך – יטען פרעה. גם בני ישראל עצמם ישאלו את משה למה לך מותר ולנו אסור ?! כלומר באיזה צידוק הוא בא לשחרר את בני ישראל מעבדות ?! אם הוא בעצמו מוסר בן אחד לעבדות ?! ובכן האלוהים מוותר על משה והולך להרוג אותו. מצד שני הוא עשה הסכם עם אשתו, כלומר הוא לא יכול לא לקיים את ההסכם. אבל מצד שני מגיע לו כנ"ל מיתה, אייך הוא מעביר את בנו בכפיה למולך ? ולכן באמת הולכים להרוג אותו. אבל כאן מתערבת אשתו ומוותרת על ההסכם הנ"ל ומל את בנה וככה מצילה אותו ממות.

(מכאן נבין שאם משה הנביא, ראש הנביאים לא עמד לו שום זכות והלך למות בגלל שהוא מעביר את בנו למולך ?! ק"ו כל הורה שעושה עוול כזה לבנו הרווק או לבתו הרווקה ומעביר אותם למולך ?! שלא תעמוד לו שום זכות אפי' שהוא הולך להציל את כל בני ישראל.)

נרחיב להסביר מה קרה שם. משה רבינו מגיע למלון ולפני השינה כנראה עושה לילדים מקלחת ונזכר שהילד שלו לא מהול. הוא נטרף לגמרי וזועק זעקה גדלה ומרה, הרי זה כישלון וודאי המהפכה שהוא הולך לעשות במצרים. אם לא מוות בטוח. אשתו רצה לראות מה קרה לבעלה, והנה היא מבינה מיד את הבעיה ולוקחת צור ומל את הבן. תמיד הנשים יודעות לפתור את הבעיות בקלי קלות איפה שהגברים חושבים שנהפך עליהם העולם.

בכדי שנבין מה משה רבינו הבין כאן ומה אשתו עשתה כאן. נחזור לאדם הראשון ולנח ולנמרוד, הנמרוד  הזה שהמציא על גבי תבונת האדם את האימפריה הטוטליטרית הראשונה בהיסטוריה.

אדם הראשון וכן כל הורה בהווה, המציא את השליטה בעשיית צרכים, ההליכה על שנים, את השפה את הלוח ואת החקלאות, את האוכל המבושל ועוד ועוד. לפני כן כמובן הוא המציא את חוקי המשפחה שזה אומר תמיד יש לכל נולד אבא ואימה. כלומר כל זוג שנכנס לברית נישואין בעצם הם הזוג הראשון לכל צאצאיהם לנצח נצחים. כל זוגיות אחרת או הולדה בלי זוגות בכלל, הם בלתי שרידותיים ולכן לא היו ממציאים את כל הנ"ל. כלומר כל המצאות האדם, את אלה שכל הורה בהווה צריך לעמול עמל רב אצל צאצאיו הוא ?! לא רלוונטיים לשום זוגיות אחרת. נכון אחרי שיש סביבה חברתית עם כל התנאים וההמצאות הנ"ל, זוגות אחרות יכולות להיות נתמכות על החברה. ואולי לשרוד דור אחד או שנים. אבל ביחידים אין להם סיבה רציונלית לדבוק בהמצאות האנושיות האלה. להפך עדיף חיי ג'ונגל וחופש אבסולוטית.

אנחנו רואים באמת שאחרי ההמצאות האלה, היו כל מיני סוגי משפחות. חז"ל מזכירים כמה סוגים: "ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז)" (במדבר רבה)

כלומר לפני כל ההמצאות של אדם הראשון וחנוך ונח, שום בן אנוש לא היה שורד, כי אין לו משיכה מינית דטרמיניסטית לבת\ן מינו. כלומר תמיד גם בהווה ההולדה אצל בני אנוש היא דעתנית ולא דטרמיניסטית. חז"ל אומרים שאדם הראשון בג'ונגל הזדווג עם כל מה שזז. הווה אומר זה המצב תמיד אילו הדעתנות של האדם. חוקי המשפחה שמבטיחה לגבר זרע משלו (בלי נאמנו האישה אין לזכר שום ביטחון שזכה בצאצאים משלו) גרם לכל ההתפתחויות האנושיות בהמשך.

עד נח עוד לא היה קניינים ודינים כמו לא תגנוב ולא תרצח ושאר דיני אדם לחברו. המצאת הקניין על ידי חלוקה בגורל פלוס המצאת הירושה ככה כל נולד ייוולד עם קניין פרטי, המציא מתוכו את כל הדינים והערכים והמוסר. כלומר בכדי להמציא את הקניין ושהיא תהיה קביל לדורי דורות, ככה שכל המוסר והערכים יעמדו מכוח עצמן, אתה צריך לדאוג לעשות את הקניין קביל באמת. ואייך נעשה זאת ? פשוט נחלק את כל כדור הארץ בגורל. אוקיי, מה יקרה לנולדים בכל רגע, הרי הם נולדים לעולם מחולק כבר. אז למה שהם יסכימו לקבל על עצמם את הצוו של לא תגנוב ? הרי אייך אתה ממציא את הצוו של לא תגנוב ? על ידי שיש לכל אחד קניין ככה אוטומטית הם מקבלים על עצמם את הצוו של לא תגנוב ולא תרצח. לפני שיש קניין וחקלאות למה לא תרצח ? האדם לא ראה בשום מקום שרצח זה אסור. במיוחד שרעבים לאכול. ראו האלוהים משחק בקוביה !!

בכדי שהקניין יהיה קביל במציאות (ראו "קניין" הצוו הקטגורי של קאנט), הזולת אמור לקבל על עצמו את הצווים האלה. ולמה שיקבל על עצמו דבר שכזה ? ועוד ימות מרעב למען כבוד הצווים האלה ?! התשובה היא ירושה כלומר לכל נולד יש ירושה (ואי אפשר לשלול את הירושה ממנו. כלומר הורה לא יכול על פי החשיבה הזאת לשלול את הירושה וככה נפסק בהלכה. ראו חוקה מהי ?). והירושה עוברת על ידי האבות כמובן. והסיבה דיי פשוטה ומובנת לאדם החושב. ראו ארץ ישראל – צדק ומשפט ודיני ממון וקניין ביהדות

(תחשבו: האם אפשר ירושה על ידי האימהות ? כלומר למה דווקא האבא מוריש ולא האימה ? כי אם האימה מורישה לא צריך יותר לחוקי המשפחה. ואז בוטל הקניין וחזרנו למבול. כלומר. חוקי המשפחה נצרך בכדי להבטיח לזכרים שהם שורדים וזוכים לדורי דורות לנצח נצחים. אבל אם אין חוקי המשפחה שזה אומר יש רק אימהות אז כל הזכרים לא יכירו בקניין כי בשביל מה קניין ? הרי כל כולה של המצאת חוקי המשפחה בא להבטיח לגבר את שרידותו האישית ולכן המשפחות האלה המציאו את כל ההמצאות האנושיות האלה, כולל המצאת הקניין. עכשיו אם האדם הוא דוגמט וחושב מרוב בורות להחליף את השיטה למשל האימהות מורישות ולא האבות. אז כל הבניין התבוני הזה הלך לאבדון. עצרתי להסביר את הנקודה שנבין כמה חשוב להיות אדם חושב, אדם שיודע למה ומה ואייך ובשביל מה. ככה הוא מרצון פועל נכון ולא צריך לגננת עם שוטר ורובה. ראו בינה יתרה באישה ?!)

האם כל המצאות בני אנוש עברו בקלות ? בוודאי שלא. עמל רב והרבה אגדות והמצאת האלילים נצרכו בשביל לשכנע את הילדים בהמצאות האלה. בשביל חוקי המשפחה המציאו את הניתוח המקראי. בתרבויות אחרות היו ממש אלילים לכל דבר ודבר. השליטה על עשיית צרכים נצרך לעבודה זרה מיוחדת שכל מי שרצה לעשות את צרכיו היה חייב לבוא לאליל שלו ולעשות את צרכיו. גם הלוח שנה היית תמיד סוג של אלילות סוג של חוקות שמים. כלומר בד ובד עם אנשי התבונה היה צורך בשביל שוטים להמציא כל מיני אגדות ומיתוסים בכדי שהם יתנהלו בתבונה.

בכל אופן אחרי שהאדם התבוני הגיע להמציא את הקניין וכל הדינים הנצרכים בשבילו. רק אז התאפשר לנמרוד להמציא את החברה הישותית הדמיונית שכל קיומו היא על חרב (ראו  מנשקי המזוזות מנשקי האקדחים). כלומר הקים משטר כפיתית. אגב עד ימינו אנו זה עובד בדיוק ככה. את הכל נותנים ההורים ורק אחר כך בא המשטר. כלומר המשטר תופסת טרמפ על תבונת האדם והתנהלותו התבונית. בלי ההורים אין אפשרות לחשוב על משטר אנושי.

אבל ברגע שהקמתה משטר והפכת את המשטר לישות דמיונית = דגל\סמל שלמענו כולנו רובוטים פנאטים ?! כלומר הכל פועלים בשביל הישות הדמיונית ?! אז בשביל מה חוקי המשפחה ? הרי הישות אמורה לשרוד ולא אתה כפרט. הקרבת הרווקים והרווקות למולך הדמיוני = הישות הדמיונית, היא ההוכחה הפשוטה לכך. תחשבו על מצב חירותי בלי משטר, שנצטרך להגן על המשפחה, מי מגן על מי ? ההורים על הילדים הרווקים !! נכון? הרי בשבילם הוא צריך בכלל קניין וצריך להגן עליהם. אבל ברגע שהקמנו ישות דמיונית, וההורה העליון הוא הישות והוא כמובן לוקח אותם בעודם רווקים. מכאן נבין למה נתיני המשטרים רוצים חופש מיני כי באמת למה להגביל אותם סתם הרי במילא המשפחה לא שלהם הילדים לא שלהם.

לא רק חוקי המשפחה מבוטלים לעומק כנ"ל. אין קניינים בכלל, וכולנו עבדים לצמיחה הדמיונית שרק יחידים נהנים ממנו. כלומר אין לרובינו קניין ואפי' זכות לאגור מי גשם או מים אסורים על פי החוק ועל עצם דריכה על כדור הארץ צריך לשלם פרוטקשן = ארנונה. אז למה שיקבל על עצמו את הצויים של לא תגנוב ולא תרצח ? במיוחד שהוא יכול למות מרעב. כאן בדיוק נכנס הרובה והשוטר שכופה עליך את הצווים האלה אם זה צודק או לא צודק. הטוטליטריות של המשטר היא עד כדי כך שהשופט ברק חושב שאין לכם אפי' זכות מוקנה לנשום בלי סמכותו.

בקיצור נמרוד המציא את זה ולכן נקרא נמרוד = מורד בתבונת האדם ומנצל את תבונתו והתנהלותו התבונית של האדם לטובתו. וזה למעשה עובדה זרה של תורה.

אברהם אבינו כנאמן לאבותיו עד אדם הראשון זה שהמציא את חוקי המשפחה. מתחיל עם מרד נגד נמרוד ולבסוף בורח לארץ ישראל ארץ ירושתו מחלוקת נח ובניו.

אברהם בסוף מוליד את ישמעאל ולכאורה הכל טוב. אבל אז הוא חושב לעצמו, אוקיי צאצאי בארץ ישראל לבסוף יהיו אומה גדולה בעתיד ומה אז ? הם לא יקימו איזה ישות דמיוני שנקרא לו "זרע אברהם" ?! כלומר אייך שיהיה לבסוף שיטת נמרוד יכול להתממש גם אצל זרעו הוא בעתיד, אז מה הועלתה מתחילה ? מה ההבדל בין נמרוד עכשיו לבין צאצאיך בעתיד ? כלומר יבוטל חוקי המשפחה ולא יהיו בני חורין = בני האלוהים שיודעים לחשוב ולהתנהג בהתאם.

ואז מגיע הנבואה של ברית המילה. כלומר אברהם ממציא את הדגל החברתי האישי שאומרת: אין לך דגל חברתי אחר מהעבר ההולדה = ברית המילה שזה אומר שכל התנהלותך היא התנהגות של בן חורין. מי חוקי המשפחה עד כל הדינים והמוסר וערכים עומדים מכוח תבונתך ולא מכוח המשטר ששוללת ממך את חירותך ולוקחת ממך את זרעך בכדי להקריב אותם למולך בעודם רווקים. מכאן נבין לעומק את האקסיומה היהודית של "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד = הפרט". מה שאין כן בשאר האומות המשטריות, הישות הדמיונית עיקר והפרט אפי' כרווק הוא טפל לישות הדמיונית.

אני מקווה ששמתם לב שהכול קשור לכול = חשיבה\נבואה. זה מה שנדרש מצלם האלוהים שהוא יהיה אדם חושב אדם נבון.

אוקיי נחזור לפרשיה שלנו פרשות שמות.

את המטען החשיבתית הזה משה רבינו יודע. ולכן מחליט שלא עוד, הוא לא מתחיל כיחיד כמו אברהם שכשל ויצחק וכמעט יעקב כשל במצרים. הוא חייב להציל אותם בכדי שבכל הדורות ימצא מישהו שיציל אותם. כלומר השיטה של משה ברורה גם כרציונלי בשבילו וגם כחינוך לדורות שלא חוזרים להיות יחידניים כמו אדם ונח והאבות ותמיד מפסידים לבסוף כמעט את כולם. תראו בהמשך התורה עושה לו שוב את אותו תרגיל אחרי חטא העגל. האלוהים אומר לו: וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל. כלומר נתחיל אתך שוב כיחידי כמו אדם נח והאבות. ומה משה עונה לאלוהים ? כן כן ראינו את זה. וחז"ל אומרים שזה היית ניסיון למשה. כלומר משה היה נכחד ולא בני ישראל כפי שהסנה הבוער מסמלת.

ובכן משה באמת הולך להציל את בני ישראל. מה הוא חושב לומר לפרעה ? תשמע פרעה: בני ישראל הם בני חורין ויש להם ארץ מירושה וזה שלהם. כלומר שחרר אותם, הם לא האזרחים והעבדים שלך. בקיצור הוא חושב לתת את כל הנאום הזה לעיל לפרעה. הוא יסביר לו מהי ברית מילה למה אברהם המציאו אותו על ידי נבואה וכו' וכו'.

פרעה בוודאי יאמר: אני לא מכיר אלוהות שכזה. כלומר הוא לא מכיר את השיטה החברתית של בני חורין שלא צריך כלל אלוהות דמיונית (ככה בדיוק חושבים כל נתיני האומות, הם לא מכירים באלוהי בני ישראל כי לא מסוגלים לחשוב שזה אפשרי). השיטה של אלוהי בני ישראל בנויה על אחדות הבינה האלוהית שלא מצריך משטר וגננת. דבר כזה פרעה לא מכיר. בקיצור משה חושב על הכל עד המלון, עד המקלחת שעשה לילד והנה הילד לא מהול כלל.

יתרו כמאמין במשטרים וכנאמן למשטר הקריב חלק מזרעו למולך\למשטר, ולכן מתנא את נישואי בתו למשה בתנאי שגם משה יקריב חלק מילדיו למולך. כלומר יתרו סחט את משה, ומשה באין ברירה עושה את זה ולא מל את בנו. הרי זה שקר לעשות ברית מילה ולשלוח אותו למולך, זה או זה או זה. משה רבינו לא היה לץ מודרני שעובד עבודה זרה ומעביר את זרעו למולך וגם מל אותם. כאלה ליצניים לא הייתה לנו עד המודרנה. ולכן משה לא מל את בנו.

אבל עכשיו נפל לו האסימון, עכשיו באמצע המקלחת שעשה לבנו, הוא נזעק זעקה גדולה ומרה והבין שאם זה הוא הולך פשוט למות הרי פרעה יהרוג אותו מיד שיראה שהוא סתם לץ מארץ הליצניים הרי גם אתה משה מקריב את זרעך למולך אז מה אתה רוצה מהאזרחים שלי ? מהעבדים שלי ?

ואשתו ציפורה הנבונה מיד הבינה את הבעיה ונתנה מיד את פתרונה כנ"ל. איפה אפשר למצוא כאלה נשים היום ? היום כמה שאתה לא יודע אתה מרגיש יותר חכם. וכמה שאתה יודע אתה נשמע אצל הטיפשים האלה כתימהוני.

לסיום:

לא האלוהים הולך להרוג את משה. שליחותו מתחילה נועד לכישלון כלומר פרעה יהרוג אותו כלץ. או בעקבות ההסכם עם יתרו הוא יוותר לגמרי על השליחות שלו וימות לבסוף כמו שאר בני אנוש בלי נצחיות לדורי דורות. כלומר אייך שלא נפרש את זה הוא ימות ככה שכל עמלו היית לריק (כל אדם ופעלו בהווה הוא לריק מאותו סיבה והבינו את זה לעומק, הרי בשביל מה הסבל הזה אם אין אנו בני חורין ואנו עבדים לאיזה שרלטן שגם גוזל לנו את צאצאינו למולך ?!). אבל כאן נכנסה אשתו החכמה והצילה את המצב. בזכותה משה הלך ובאמת הצליח לשחרר חמישית מבני ישראל ממצרים, ולקח אותם למדבר ללמד אותם חכמה בינה ודעת = לתת להם תורה בהסכמה ומרצון חופשי שמגיע מהחשיבה שלימד אותם. והנה בני ישראל חוזרים לארץ ירושתם כבני חורין ונשארים בני חורין עד כישלון שבט לוי ובני שמואל הנביא והעם דורש מלכות\מולך. והשאר היסטוריה.

מאז מרד בר כוכבא בני ישראל בעקבות חז"ל חוזרים לימי השופטים כלומר לא עוד מלכים לא עוד לאומניות משיחית. חוזרים להיות בני חורין תחת המלכויות בתנאים שלנו. כלומר ליהודי יש חוקה אישית והוא מתנהל בלי משטר על ידי יבנה וחכמיה.

כמעט אלפיים שנה בקושי שרדנו אבל שרדנו (אחד מחמש בכל שלוש דורות, כמו במצרים). עד תקופת ההשכלה ששוב שבט לוי כשלו ורוב רובו של בני ישראל התבוללו באומות. אחר כך בעקבות כישלון יבנה וחכמיה = שבט לוי, צמחה הלאומניות המשיחית שבני ישראל חזרו לכבוש את ארץ ישראל בכוח החרב על גבי רווקיהם ורווקותיהם. והקימו משטר כמו כל המשטרים ומקריבים עד ימינו את זרעיהם למולך הדמיוני.

יחידים, כמה מאות משפחות החרדים לדבר השם, נשארו נאמנים ליבנה וחכמיה. כלומר הקימו מחדש את יבנה וחכמיה. והנה אותו יבנה וחכמיה החדש רוצה עכשיו שאנו נראה אותם כישות דמיונית שנקראת "עולם הישיבות" ואז אנו נצטרך להקריב את זרעינו למולך כמכסות בשביל להציל את הישות האלילית החדשה שנקראת "ישות עולם הישיבות". כלומר שוב שבט לוי בוגד בבני ישראל ודורש מהם מכסות בשביל האליל החדש שלהם. ראו "עולם הישיבות" ישות אלילית ?!

מי ייתן שיבנה וחכמיה ינצל שוב ושבט לוי יחזרו בתשובה ככה בני ישראל ינצלו שוב כמו בזמן משה וכמו בזמן רבי עקיבא ותלמידיו הגדולים.

זה יקרה אך ורק שהיהודי יתחיל להיות צלם אלוהים = אדם חושב.

בברכה ושבת שלום

Max maxmen

"עולם הישיבות" ישות אלילית ?!

"עולם הישיבות" ישות אלילית ?!

סכנה ל"עולם הישיבות". נשמעת לאחרונה הרבה מאוד במדיה. זה נשמע כאילו יש סוג של ישות אלילית שנקראת "עולם הישיבות" שלמענה אמור כל משפחה להקריב כמה מילידה למולך כמכסה. ואם המשפחות לא יקריבו את צאצאיהם למולך כמכסה למען ישות כבוד האליל שנקרא "עולם הישיבות" ?! רח"ל יבוטל אליל עולם הישיבות !!

מיותר לומר שאין ביהדות ובספרות ההלכה שום חובה לקיים את "עולם הישיבות". החובה ללמד תורה הוא על ההורים ועל הסבים ועל הבחור עצמו. הורים וסבים מחויבים או ללמד אותם בעצמם או לשכור מלמד.

ואם יש כבר היזכור כלשהו בספרות ההלכה לגבי אחריות ציבורית ללימוד תורה, זה אך ורק לגבי מלמדי תינוקות = ת"תים. כלומר עיר שלא מעמיד ת"תים ?! צריך להחרים את העיר !! אבל לא כלפי ישיבה שהם כבר בגיל שחייבים בעצמם ללמוד תורה.

שר' יוחנן בן זכאי וויתר על ירושלים לטובת יבנה וחכמיה, הוא וויתר על אבנים = לאומניות, לטובת יבנה וחכמיה. ולא ההפך שהוא הציל את יבנה וחכמיה על גבי מכסות של נפשות שחייבים ללמוד תורה אם רוצים או לא רוצים. כלומר ישיבה לא יכולה לוותר על אף בחור אפי' שהוא לא רוצה ללמוד תורה, הרי הוא חייב ללמוד תורה לפחות עד החתונה כפי שפוסק הרמב"ם = קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אישה.

לסיום נושא זה:

אין שום חובה ציבורית לקיים ישיבות. בוודאי שאסור להפוך את האמצעי שנקרא ישיבה לאליל כשלעצמו שלמענו בחור אחד אמור להקריב את חייו למען המולך כמכסה. מה עוד הישיבה כאמצעי עזר להורים, לא יכולה לוותר על בחור אחד בעולם, כלומר מחובתם של ראשי הישיבות ללמד תורה לכל בחור בחינם = שבט לוי שמתפרנס מהציבור. מה עוד בשביל ללמד תורה של בעל פה אסור לקבל שכר, ככה שאפי' הטיעון הכלכלי לא רלוונטי כאן. כלומר יש טיעון שאם לא יעבור החוק הנ"ל עולם הישיבות יפסיד תקציבים. ותקציבים הוא לא שיקול רלוונטי שלמענה אתה מקריב בחור למולך במיוחד שאסור ללמד תורה שבעל פה בכסף.

עד כאן בקצרה.

ובכן. יש כאן כמה נושאים קריטיים ביהדות שהמדברים גבוה גבוה על הסכנה על "עולם הישיבות" לא  מודעים להם. 1, מזה מעביר את בנו למולך. 2, מהי אלילות לשמה. 3, על מי החובה ללמוד תורה.

מזה מהעביר את בנו למולך ?

אסור על פי תורה מדאורייתא להקים ישות דמיונית כמו ישות לאומנית עם דגל וסמל = ע"ז שלמענה מוקרבים הרווקים והרווקות. כלומר כל מי שמעביר את בנו לישות הדמיונית הזה, הוא בעצם עובר על האיסור של להעביר את בנו למולך. והרחבנו בנושא כאן בבלוג בהרחבה.

ולכן, אפי' בחור שלא רוצה ללמוד או לא יכול ללמוד מכל סיבה שהיא, אסור להעביר אותו למולך. כמובן שיש איסור גם על הבחור עצמו. הרי הוא קונה אדון לעצמו והתורה אומרת "לי" בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים.

כל זמן שהבחור הוא רווק (בתולה נקראת בתולה אם אין לה ילדים אפי' היא נשואה הרבה שנים), חל על ההורים העוון של מעביר את בנו למולך שהם חייבים מיתה על כך. שהבחור כבר נשוי ויש לו כבר ילדים. אסור לו לקנות אדון לעצמו. רק ריבון העולמים הוא הריבון שלו ולא הריבון האלילית הלאומנית. מכאן אגב ההלכה שעבד פטור מקריאת שמע שנאמר: "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד" והעבד בחר לעצמו אדון אחר (ירושלמי ברכות פ"ג הלכה ג')

ובכן על מי החובה ללמוד תורה ? על כל אחד ואחד ולעולם. ולכן אין שום חובה ציבורית לקיים ישיבות כשלעצמן. כלומר לימוד תורה זה חובה אישית ולא חובה ציבורית.

אלא מה? להורים ולסבים יותר נוח לשלוח את צאצאיהם לישיבות. כלומר הישיבה הוא אמצעי ותו לא. כלומר אם יש ישיבה או אין ישיבה תמיד החובה היא על ההורים ועל הבחור עצמו. אין כאן אחריות ציבורית לקיים ישיבות.

נכון שהישיבות רצו לגייס כספים מעשירים בכדי ללמד תורה לבני עניים, הם הפכו את הישיבות למשהו ישותית דמיונית ככה שהעשירים יתרמו כסף לישיבה. כלומר המושג הזה עולם הישיבות וקיומם, הוא מושג של להתרים את העשירים. אבל מכאן לדמיין ישות אלילית בשם "עולם הישיבות" ?! זאת עםארציות ודוגמטיות לשמה.

אם לישיבות היית סיבה להפוך את עולם הישיבות למשהו ישותית שעומדת כשלעצמו. כנ"ל בשביל להתרים את העשירים בשביל בני העניים ?! היום הישיבות זורקים כל בחור שלא משלם שכר לימוד שכנ"ל אסור לישיבה לקחת שכר לימוד. הישיבות עושות סלקציה בין בחור לבחור מבחינת כישרונות מולדות כאילו התורה שייכת רק למוכשרים או לבני העשירים.

כלומר הפכו את הישיבה כאליל שרק הראוי (כשרונית) או העשיר ראוי ללמוד תורה בישיבה. כל השאר אסור להם לבוא בקהל השם ואסור ללמד אותם את תורת השם.

בכדי לקיים את האליל הזה, לא מספיק שהוא אוסר לבחורים לבוא בקהל השם, הוא טוען מרוב בורות וטיפשות שאותן הבחורים חייבים להקריב את עצמם למולך לטובת הראש ישיבה ותלמידיו הגאוותנים. כלומר הם הם המכסות לטובת אליל עולם הישיבות.

לסיום:

אם בחור אחד בעולם אמור להיקרב למולך למען עולם הישיבות ?! יבוטל כל הישיבות והבחור ינצל !! זה כל התורה כולה על רגל אחת. כמו שלא מצילים עיר שלימה על חשבון נפש אחת. ק"ו שלא מצילים את אליל עולם הישיבות הדמיוני על חשבון נפש אחת.

עם ישראל הוא לא פונקציה בשביל אליל הישיבות. זה פועל בדיוק הפוך. יש חובה על ההורים ללמד את ילדיהם תורה ולכן כאמצעי הקימו ישיבות. יש חובה על כל אחד ואחד ללמוד תורה ולכן הקימו בתי מדרשות וכוללים.

אבל מי שהופך את הישיבות כשלעצמן או בתי המדרשות כשלעצמן כישות דמיונית שאמורה לעמוד מכוח עצמו ועוד על גבי חשבון נפשות יהודיות ?! זאת ע"ז לשמה !! זאת אלילות לשמה !! שחובה על כל יהודי לדאוג להשמדתה. ואז נשאל מה יהיה על התורה ?! התשובה כנ"ל שחובת לימוד התורה היא אישית ולא ציבורית. הציבור לא יכול לכפות על מישהו ללמוד תורה, החובה היא חובה אישית. ולכן אין על הציבור אחריות על מה יקרה לאליל עולם הישיבות. להפך חובה על הציבור להשמיד את אליל עולם הישיבות אם הפכנו אותם לאליל שלמענה מוקרבים זרעינו למולך.

במאה הקודמת (נדמה לי) נסגר ישיבה על ידי ראשי הישיבה על משהו קל יותר כמו הצוו המלכותית ללמוד שפה זרה. כלומר הישיבה בוטל לטובת הבחורים ולא ההפך שהבחורים הם קרבנות לטובת אליל הישיבות.

לסיום עוד חקירה קטנה:

כל בר בי רב דחד יומא יודע שלימוד תורה יש לו תכלית. כלומר הלימוד אמור לרדת לשטח במעשים. כלומר הלימוד כשלעצמו הוא לא הדבר כשלעצמו. התכלית הוא העיקר שזה כמובן המעשים. ולכן חובה על כל עם ישראל לפרנס את לומדיה. כי הם שבט לוי שלנו שאמורים להיות מבחינת "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

עכשיו תחשבו על האבסורד המשווע. כל כולה של קיומו של שבט לוי הוא בכדי להציל את בני ישראל מע"ז וכמובן מלהעביר את צאצאיהם למולך. כלומר אנו כמפרנסים אותם בכל הדורות אומרים גם להקריב את זרעינו למולך לטובתם כמכסות ?! הרי זאת אבסורד שרק עםארצים שלא למדו תורה מימיהם יכולים לחשוב ככה. או רק חמורים נושאי ספרים יכולים לחשוב בדרך האבסורדית הזו.

תפקידו של שבט לוי לצאת להיחלם לא רק בשביל לומדי התורה עצמם, הם בעיקר חייבים להילחם בשביל אלה שלא לומדים הרי הם הם המפרנסים את שבט לוי בכל הדורות. הרי כל קיומם היא בשביל אלה שלא לומדים בעצמם או לא יכולים ללמוד בעצמם.

אם הם מועלים בתפקיד שלהם כשבט לוי ?! אז יבוטל שבט לוי כמו שבוטל בזמן שמואל הנביא שהעם דרש מלך. כלומר עצם זה שבתקופת ההשכלה ההמונים דרשו לאומניות, הוא תוצאה ישירה של כישלון שבט לוי שמעלו בתפקידם. והנה החרדים לדבר השם שניצלו בתקופת ההשכלה וניצלו בתקופת הרוחות הלאומניות, והצליחו להקים בחזרה את שבט לוי כמו בימי השופטים תרום בקשת המלכות. באים אותם שבט לוי ודורשים מההמון להקריב את זרעיהם למולך לטובת שבט לוי ?! הרי בדיוק ההפך היה צריך להיות, שבט לוי יקריב את עצמו למען המולך לטובת העם. אחרת בשביל מה אנחנו מפרנסים אתכם כל הדורות ? (בציניות כמובן, הרי גם להם אסור להעביר את זרעם למולך)

ולסיום החקירה הקטנה: גם ל"שבט לוי" אין קיום כשלעצמו. יש לו תכלית ברור וזאת הסיבה היחידה שאנו מפרנסים אותם בכל הדורות. ואם הם מועלים בתפקידם ?! יבוטל שבט לוי לגמרי כמו בתקופת המלכות !! שיש מלכות אין צורך יותר בשבט לוי כמו שאין אצל שאר המלכויות מושג כזה של שבט לוי שהציבור אמור לפרנס אותם. יש מושג של לפרנס פילוסופים ואקדמאיים. אבל מהם לפחות יוצא משהו במדע ובטכנולוגיה וכו' וכו'. שבט לוי שלנו אמור לתת לנו תורה ולגרום לנו להיות בני חורין מהמלכויות. והנה החזירים האלה רוצים להעביר אותנו ואת זרעינו למולך לטובתם ?! אז מי צריך אותכם בכלל ? אתם מבינים שוטי עולם ?

המסקנה: אם שבט לוי מועל בתפקידם ודורש מההמונים להעביר את זרעם למולך כמכסות לטובת שבט לוי ?! אז שבט לוי עצמו יבוטל רח"ל שזה אומר "סכנה ליבנה וחכמיה". יוצא מכאן שההפך הנכון, אין סכנה ללימוד תורה עצמו שכל אחד חייב אישית לקיים את לימוד התורה, יש סכנה שההמונים והתורמים שמחזיקים את שבט לוי דורי דורות, יפסיקו ליראות רלוונטיות בעצם קיומו של יבנה וחכמיה. כמו שקרה בזמן שמואל הנביא שההמונים דרשו מלכות, וכמו שקרה בתקופת ההשכלה שההמונים דרשו לאומניות. והבינו את עומקם של דברים.

כותב בצער רב

Max maxmen

הבנאליות של הרוע

הבנאליות של הרוע

"הבנאליות של הרוע" כואבת במיוחד בכך שהאדם לא מבין בכלל שמעשיו הוא רוע. הוא לא יודע לשפוט בכלל מהי רוע ומהי הטוב.

שאנחנו רואים רוע בעולם, אנו במושכל ראשון חושבים שהרוע מחוץ לאדם, משהו מפלצתי חזק סמכותית שכופה עלינו את הרוע. שאנו יורדים לעומק לבדוק מיהו המפלצת החזק הזה ? אנו פוגשים אדם עלוב ביינוני ושטחי ביותר שקשה אפי' להגדיר אותו כאדם חושב. חשבנו אולי היא חיה (בניגוד לאדם החושב) מפלצתית ענקית וחזקה שלא יודע – כמו שאר החיות – לחשוב ?! אז זהו שלא, החיה נראית חלשה ועלובה. כלומר אפי' כוח פיזי גופני אין לה.

(נ. ב. עדיף מאוד לפני שנמשיך, לראות קודם את הסרט "חנה ארנדט" ולשמוע את ההרצאה האחרונה של הרב וינרוט  יעקב וינרוט – ההרצאה האחרונה / נקודת מפגש. ותגובתי על ההרצאה הנ"ל כאן )

שחנה ארנדט הגיעה למשפט אייכמן וראתה את האדם הבינוני השטחי העלוב הזה שנקרא אייכמן, היא כנראה כבן אנוש הרגישה כעלובה גם כן. מה ? שש מיליון בני אנוש נהרגים על ידי אדם עלוב שכזה ? מה זה אומר על השש מיליון בני אנוש ? מה זה אומר עלי כבן אנוש ? כלומר כבר פלוגתא אנושי שבא להילחם מולי, לפחות שתהיה שוויון בין רמת היריבים. אייך אדם עלוב כזה הצליח לגבור על בן אנוש כמוני (= אדם החושב) ? אייך יכול אדם עלוב כזה לגבור על מיליוני בני אנוש כמוני ? או שבהכרח אני חלשה ועלובה וכול הקרבנות רח"ל היו חלשים כמוני ?! אבל אין כאן שוויון כי למיליוני חלשים צריך להיות כוח יותר חזק מחלש יחידי. בכל זאת עלוב אחד גבר על מיליוני חלשים ?!

מי שראה את המשפט של אייכמן הרגיש באבסורד שבדבר. אדם חושב הבין שזה לא אדם יחידני, זה מערכת שלימה של בני אדם, שזה כשלעצמו לא מספיק. כלומר המערכת הרובוטית הזו חייב לפעול בסביבה אנושית = הסכמה סביבתית אנושית. שזה אומר כל הסביבה האנושית היו עלובים בדיוק כמו אייכמן עצמו.

שאתה מהעמיד את אייכמן כיחיד למשפט פומבי, אתה הופך להיות עלוב כמוהו. וזה לא מספיק שאתה עלוב יחידני, כלומר כיחידני אתה לא יכול להוציא משפט כזה לאור, כל הסביבה כולל המערכת המשפטית חייבים להיות עלובים בכדי להוציא כזה משפט לאור.

היו שטענו כלפי חנה ארנדט שאייכמן עצמו היה רוצח פיזית (הרג יהודי ממש פיזית), אייכמן עצמו מרצונו החופשי רצה לרצוח את המיליונים (מצאו אצלו בכתובים התבטאויות שכאלה). ועם הטיעון הזה רצו להפריך את האבסורד הנ"ל, כאילו אייכמן אשם בעצמו כיחידני להרג המיליונים.

העלובים האלה לא הבינו את עומקו של האבסורד ולכן באמת הרגישו צודקים לשלוח כלפי חנה ארנדט כמה בריוני מוסד ישראליים לאיים עליה = הבנאליות של הרוע בפעולה. ראש הבריונים הופתע מאוד שהיא זיהתה אותו (ככה שכנראה לא יכול היה לעשות הרבה) ונפגע מאוד שהיא האשימה אותו באיומים ולבסוף באמת עזב אותה, ואפי' נתנו לה אפשרות לחזור לארץ לבקר את החבר הגוסס שלה.

כל המבקרים העלובים לא הבינו שחנה ארנדט כישות אנושית חושבת כבר הספיקה לכתוב את הספר "יסודות הטוטליטריות". הם לא הבינו את הדחף שלה מתחילה לסקר את המשפט. הם לא הבינו שהדחף שלה בא כי משפט כזה הוא ההוכחה לספר. המבקרים עצמם הם הוכחה לספר, שליחת בריוני המוסד לאיים עליה היא הוכחה לספר. הפסד החברים שלה אחרי הביקורת שלה לכל אורך הסרט, היא הוכחה לספר.

מהי לדעתה הסיבה לבנאליות של הרוע ? האי חשיבה של אדם היחידני !! שחנה ארנדט חוזרת למציאות הפילוסופית שלה היא שוב חוזרת ליחידני ומאשימה אותו בכל הרוע. האשם היחידי לרוע הוא החוסר חשיבה של הפרט. הנכנעות של כל אדם כפרט לא לחשוב ?! זאת הסיבה לרוע האנושי !! (החידה כאן היא אייך היא חוזרת לפרט כיחידני ומאשימה אותו בכל הרוע בזמן שלא מוכנה לקבל את משפט אייכמן ? וכאן בדיוק נמצא העוקץ הפילוסופי שלה שמתחיל בספר יסודות הטוטליטריות ומקבלת גושפנקא מעצם קיומו של משפט אייכמן)

האדם מחפש את האלוהים הבייביסיטר או את הזהות הלאומית או הזהות החברתית או הקהילתית או אנושית, בכדי להוריד ממנו את האחריות הקולקטיבית כפרט. הבייביסיטר הזה מאפשר לו בעיקר לא לחשוב: "האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם" נזעק עו"ד הרב וינרוט בהרצאתו האחרונה. "אני רק כמו טרלואיד" שמזה מול האין סוף ? "הסובייקט הוא נתון עלוב" "האדם הוא כל כך קטן שהוא לא יכול לייצר משמעויות גדולות" וכו' וכו'

האם לא זה הטיעון הטיפוסי של אייכמן וחבריו ? להבדיל אלף הבדלות כמובן.

ראיתי את הסרט על חנה ארנדט (אייך פספסתי סרט כזה שכבר יצא בשנת 2013) אחרי הרצאתו של וינרוט. רק ממש עכשיו (כסלו ע"ט) נודע לי על קיומה של האישה הענקית הזאת שנקראת חנה ארנדט. עוד לא הספקתי ללמוד את הספר יסודות הטוטליטריות ולא שום ספר אחר שלה. רק קראתי מה שקיים ברשת, מאמרים על הספרים שלה ומאמרי ביקורת וכו' וכו'. בכל זאת רק הסרט עצמו נותנת לנו תמונה שלימה על כל התורה המקורית שלה.

נעשה כמה תרגילים להבין את הבנאליות של הרוע.

התימני שתלה את אייכמן. למה תלה אותו ? נחשוב על דיאלוג קצר בין אייכמן לתימני. למה אתה הורג אותי – שואל אייכמן. התימני: אני עושה את עבודתי. עם כי אני לא רובוט, אני יודע למה הורגים אותך – אומר התימני. כלומר לא הוא התימני הורג אותו רק הורגים אותו, מי הורג אותו ? המערכת כביכול !! הוא בעצמו כרגע רק רובוט שזה בדיוק עבודתו. כלומר זה שהתימני שם זה מקרי לגמרי. המערכת רוצה להרוג אותו בגלל סיבה מוצדקת לטעמה. ומישהו צריך לעשות את זה אפי' שהמישהו מתנדב מרצונו החופשי לעשות את זה, הוא לא הורג את אייכמן המערכת הורגת אותו. ועצם המערכת קיימת בעקבות חוסר החשיבה של הפרט וחוסר לקיחת אחריות קולקטיבית של הפרט. כלומר כל מערכת כלשהי היא תוצאה של עצלות החשיבה של האדם, והרצון של האדם להוריד מעצמו את האחריות הקולקטיבית.

עוד תרגיל: הנהג מכביש 90 שהרג משפחה שלימה זה דוגמא קלסית של הבנאליות של הרוע. הנהג לא התנדב להרוג ולא חשב שיהרוג. בכל זאת הרג משפחה שלימה בשניה אחת. שאנו באים לשפוט אותו ולהאשים אותו, אנו חוטאים למטרה העיקרית והיא למנוע את הרצח הבא. האם באמת זה כך ? כלומר ימנע הרצח הבא בכבישים ? אנו כשופטים בדעה צלולה יותר גרועים מהנהג עצמו מעצם זה שאנו שופטים אותו. להאשים אותו זה חטא ולהעניש אותו זה חטא. החטא היחידי שקיימת כאן ושהיא האשם הבלעדי להרג המשפחה, היא חוסר החשיבה שלנו כפרטים.

בכל שנה, אלוהי הנוחיות שנקרא המכונית, דורשת קרבן תמידי של מיליון ושלוש מאות אלף הרוגים של אנשים נשים וטף ומעל שלושים מיליון פצועים של אנשים נשים וטף.

חמש שנים (כמו שנות השואה) מספיקה להשמיד כששה מיליון בני אדם וכמאה וחמישים מיליון פצועים לכל החיים, של אנשים נשים וטף.

זה הבנאליות של הרוע. ולכן זה מאוד מצחיק עד כאב שאנו רואים את הנהג כאשם בזמן שכולנו אשמים באותו מידה מעצם שאנו נכנעים לאלוהי הנוחיות שנקרא המכונית.

עוד תרגיל: לו יצויר שאדם פרטי מדען עם ידע במדעי הגרעין מצליח ליצור פצצת אטום בהפלה באופן עצמאי וזורק את הפצצה על מדינה שלימה ומחסל את כל בני המדינה הזאת בשניה.

כלומר כאן מדובר ברוצח עצמאי שמצליח להרוג מיליוני אנשים בבת אחת. זה כבר לא מקרה של אייכמן או להבדיל מקרה של הנהג בכביש 90. זה כבר מקרה קלסי של מפלצת שמצליח להרוג מיליוני אנשים בבת אחת.

הניצולים מבקשים משפט והאנושות עונה כמובן לבקשה ומעמידה את המדען הגרעיני האכזר למשפט. האם חנה ארנדט לא הייתה מעבירה את אותו ביקורת ? כמובן שכן !! ואת זה לא מבינים ולא הבינו כל מבקריה העלובים.

התבונה הבינה האלוהית שהאל נטע בנו מראש, מאפשרת לנו להקים פרויקט מנהטן שכזה שאמור למצוא תרופה לסרטן. והיא גם מאפשרת לנו כבני אנוש להקים פרויקט מנהטן שכזה בכדי להצליח לפצח את האטום. תרופה לסרטן אין לנו ונשק גרעיני יש לנו. אז מי הוא האשם ? המדען העצמאי האכזר הזה או אנו כולנו אשמים באותו מידה שאפשרנו בכלל ליצור את הנשק הגרעיני הזה ? איינשטיין בעצמו פעל נגד הנשק הגרעיני כי הוא לעומק הבין שהוא חלק של האשמה. החשיבה שלו ש"ידע = כוח" גרם לו לבסוף להיות זה שדירבן לפצח את האטום.

חנה ארנדט אומרת בספרה "יסודות הטוטליטריות" את המילים האלה: "הפגיעה הבסיסית בזכויות האדם באה לכלל ביטוי קודם כול ויותר מכול בשלילת מקום בעולם"

במילים אחרות: אלוהי הכסף ואלוהי הקניין שוללת מכל בן אנוש את כל היקום כולו. אסור לו לדרוך על האדמה בלי לשלם (כסף = עמל אנושי) פרוטקשן לעיר = ארנונה. אסור לו לאגור מים ומי גשם על פי החוק. בקיצור נכפה עליו להיות בכפיה חלק בחלוקת העבודה האנושית שאנו כל כך מעוניינים שהוא יהיה בו (אחרת מניין תהיה לנו מים ולחם פירות וירקות עוף ובשר וכו' וכו' שאין לנו מושג ירוק אייך עושים ומיצרים את זה ?!). מצד שני אין לנו שם רגשות אשמה בעניות של האדם. מצדינו שימות תחת הגשר מרעב וכמובן בשקט.

נעזוב את העניים הלוזרים ב"\", אייך אנו מאפשרים לכפות את חלוקת העבודה בכפיה ? אייך אנחנו חושבים שיש לנו את הזכות למנוע מאדם לדרוך על כדור הארץ או לאגור מים ?

אותו מערכת שמאפשרת זאת, יכולה בעתות רעב למצוא אשמים דמיוניים כמו היהודים ולבצע השמדה המונית ביהודים. ואז לשפוט את אייכמן כאשם ?! = הבנאליות של הרוע. אתה לא מעמיד למשפט את השיטה אתה מעמיד למשפט קרבן פסח ותו לא. זה מה שחנה ארנדט נזעקת מרה ואנו לא מקשיבים לה מרוב טיפשות.

במקום לתת להאקר מאשקלון פרס נובל על זה שגילה לנו את החולשה של מערכת המחשבים והרשת, אנו בלי להתבלבל מכניסים אותו לעשר שנות כלא. זה הבנאליות של הרוע. מצאנו קרבן פסח, נקמנו בנער שגילה לנו כמה אנו ערומים. אגב: זדורוב עוד נמצא בכלא אפי' שכולנו משוכנעים שלא הוא רצח את הנערה. ואם לבסוף תמצא האשם במשטרה ובפרקליטות ונעמיד אותו למשפט האם חנה ארנדט לא תעביר את אותו ביקורת ? אז זהו שכן !! אנו כולנו אשמים כי רצינו תוצאות מהמשטרה למצוא את האשם והמשטרה עשתה הכל למצוא כזה והנה מצא את זדורוב העיקר משטרת ישראל נצחה. בלי הלחץ הציבורי שזה אני ואת ואתה, משטרת ישראל לא במהרה היית סוגרת את התיק וכופה על זדורוב להודות במעשה שלא עשה. אחרי מעשה "יציבות" המערכת חשובה יותר מה"אמת" ולכן הוא ממשיך לשבת בכלא וכולנו מסכימים לכך כי גם לנו חשובה יציבות המערכת מול אדם יחידני שנרקב בכלא. אשתו של זדורוב נזעקה כבר אז שזה יכול לקרוא לכולנו, ואף אחד לא אקשיב לה. כלומר שהמערכת מחפשת קרבן בכל מחיר זה יכול להיות אני ואתה ואת.

זה מקרים קיצון, אבל בואו נעבור למקרים של יום יום. בכל יום ויום הבנק מוציא משפחות מהבתים באכזריות וזורקת אותם לכלבים. או לוקחת לנו את היזמות שלנו = מפעל\חברה פרטית או חנות וכדומה. לפני שהבנק מוציא אותם מהבתים הבנק הצליח לסחוט מהם את כל עמלם = הריביות והפיגורים. כלומר שנים על גבי שנים המשפחה היו עמלים בוקר וערב אך ורק בשביל הבנק = ריביות ופיגורים ולבסוף גם הבנק זכה בדירה וזרק את המשפחה לכלבים. הבנק זכה במפעל\בחברה הפרטי = היזמות שלי.

זה מקרה שלא מזיז לאף אחד ולמה ? כי נכנענו לאי החשיבה – נזעק חנה ארנדט שלנו, הרוע נעשה בגלל שהאדם מסרב להיות אדם חושב (מתוך הסרט). אנו מתוך בורות משווע חושבים שלבנק יש צדק מוחלט לעשות את זה והמקרה של המשפחה זה פשוט מקרה של רוע מזל, מה אנו יכולים לעשות ? – טוען כל אדם שרואה את זה, בדיוק כמו מנהיגי היהדות בשואה ששיתפו פעולה עם אייכמן טענו את הטענה": "מה יכולנו לעשות"? "מה יכולנו לעשות"? (מתוך הסרט). הבורות זה לא רק שלנו, זה בורות של כל המערכת החברתית עד בורותם של מערכת המשפט והשופטים עצמן.

אנחנו חושבים מתוך בורות שיש כאן מקרה קלסי של "לווה ומלווה" ואולי הוא אכזרי שהוא לוקח ריבית ופיגורים וכו', אבל לקחת את הדירה ?! זה בוודאי שהבנק צודק הרי הוא – הבנק – מלווה כספים שהלווה לא החזיר ולכן מוצדק שהבנק ייקח ממנו את הדירה. ככה בדיוק חושבים ההמונים וככה בדיוק חושבים השופטים הפנאטים וכל המערכת המטומטמת. ולא היא כמובן אצל אדם החושב. האדם החושב יודע את ההבדל בין יצירת הכסף לכסף מחזורי.

הכסף שהבנק מלווה לנו כמשכנתא או כאשראי, היא יצירת הכסף ולא כסף שבמחזור.

אני ברשותכם יסביר בקצרה את ההבדל. כל כסף שקיבלנו בעקבות עמל פרטי, נקרא "כסף מחזורי". כל כסף שהמערכת הבנקאית נותנת לנו זה נקרא "יצירת הכסף". כלומר עמלתי ליצור משהו ומישהו רוצה את עמלי, הוא נותן לי מהעמל שלו = כסף = אמצעי חליפין = כסף מהמחזור. ואם אני בא לקחת ממנו הלוואה אז זה מקרה קלסי של מלווה ולווה וזה יכול להצדיק את לקיחת הדירה מהלווה שלא החזיר את כספו שלווה.

אבל יש מה שנקרא יצירת הכסף. מיהו היוצר את הכסף החברתית שלנו ? בינתיים לא משנה מיהו, כל מי שזה לא יהיה הוא יוצר כסף מהאוויר ובתמורתו הוא מקבל את עמלינו. שזה אומר היצרן לא מחליף בין עמל לעמל. הוא פשוט מרוויח בחינם את עמלינו בזה שהוא יצרן הכסף. אנחנו עמלנו מבוקר עד ערב והוא נותן לנו כסף שיצר הרגע ממש, והוא מקבל את עמלינו\הסחורה. עכשיו מה הוא עושה עם העמל\ הסחורה שלנו ? הוא שוב מוכר את זה לציבור והנה הוא מקבל עכשיו כסף מהמחזור. כלומר הרוויח בכפלים, גם את העמל שלנו וגם כסף מחזורי. הכל בגלל שהוא יצרן הכסף. כלומר יצרן הכסף החברתי מרוויח לא רק את עמלינו בחינם, הוא משיג לעצמו את כל הכסף המחזורי שנמצא בשוק בחינם בלי שעמל משהו בכלל.

יוצא שאפי' שיש לו כסף מחזורי עכשיו, הוא לא מקרה של לווה ומלווה קלסי שנותן לו זכות לקחת את הדירה. הוא פשוט נוכל שרוצה גם לזכות ביזמות שלי שזה הדירה או המפעל שיצרתי בעמל רב.

אם יצרן הכסף היה לפחות מישהו שהוא נציג הציבור כלומר הדירה והיזמות עוברת למדינה לחברה ככה לבסוף חלק מיזה חוזר ליזם שהוא כמובן חלק מהציבור. אז לפחות היינו חצי טיפשים בנאליים. אבל לא ולא, החברה ולציבור אין שום חלק ביצירת הכסף, הבנקים העצמאיים לקחו על עצמם בלי רשות מהציבור את התפקיד להיות יצרני הכסף החברתי. ובלי בושה זוכים לא רק בסחורה שלנו כנ"ל, הם גם לבסוף זוכים בדירה במפעל\החברה בע"מ = היזמות היוצר את הצמיחה עצמה. כלומר לעומק הכסף הוא תרגם של הצמיחה, והנה לבנק יש עכשיו לא רק את הצמיחה ואת הכסף, יש לה גם את יוצר את הצמיחה עצמה שזה המפעל = היזמות.

במילים אחרות שאני בא לבנק לקחת אשראי בשביל היזמות שלי, הוא לא מלווה לי כסף, הוא יוצר את הכסף באותו גרע שהוא משוכנע שהנה יש כאן יוצר צמיחה. על חשבון זה הוא מדפיס מהאוויר את כספי. אני הולך ועמל יחד עם עוד כמה חברים והנה כשלנו, כלומר אנו יחד עם הבנק כשלנו מתחילה ביצירת הכסף שלבסוף לא מתרגם צמיחה, הרי התברר שהכסף הנוצר לא היה צודק בתחילה, אז למה אני אשם יותר מהבנק ? ומה שמצחיק כאן שהבנק מקבל את היזמות שלנו וזורק אותנו לכלבים. יכול מאוד להיות שהבנק יכניס שותפים אחרים למפעל והיא כן תצליח כלומר את ההזדמנות הזה גם לא קיבלתי רק הבנק כמובן קיבל את זה מכוח זה שהוא גזל מאתנו את המפעל.

מפעלים ויזמות לא מפחידה את ההמונים ולכן אני מדבר בעיקר לגבי דיור\דירה. שם ההמון יכול להבין את האבסורד. למה הבנק מקבל את הדירה ? תחשבו על זה, הבנק מאוד מאוד מעוניין שלא נעמוד בתשלומים 1, הריביות והפיגורים 2, לבסוף היא גם מקבלת את הדירה. כלומר יש כאן אינטרס ישיר שניכשל. ומה שמטריף במיוחד שאין כאן אפי' מקרה קלסי של לווה ומלווה. כלומר אפי' במקרה קלסי של לווה ומלווה לא היינו מאפשרים כזה ניגוד אינטרסים. קל וחומר שהבנק הוא יצרן הכסף שזה אומר אין כאן מקרה קלסי של לווה ומלווה, יש כאן מקרה של יצירת הכסף שזה הזכות שלי כחלק מהציבור. כלומר כל אדם בחברה יכול בתיאוריה ליצור את כספו מראש בדיוק כמו שהבנקים עושים. יותר מיזה הבנק לא יכול ליצור כסף בלעדי. כלומר אני כיזם מאפשר לבנק ליצור את כספי, אז למה הוא פחות אשם בכישלון  ועוד יוצא עם רווח על חשבוני = הדירה או היזמות ?

אז מה יש לנו כאן ? יש לנו כאן מקרה של פגיעה בזכויות הבסיסיות של האדם ומשפחתו: "הפגיעה הבסיסית בזכויות האדם באה לכלל ביטוי קודם כול ויותר מכול בשלילת מקום בעולם" (יסודות הטוטליטריות – חנה ארנדט) שזה כמובן מקום ביקום = דיור ומקור פרנסה.

זה נעשתה בכדי לכפות עליהם להיות חלק בחלוקת העבודה. אוקיי הוא רוצה כבר להיות חלק בחלוקת עבודה באין ברירה, ורוצה להדפיס את כספו מראש בכדי להתחיל להצמיח משהו. אז הוא נכנס ליצרן ומבקש כסף שלא נוצר עוד (בניגוד לכסף מחזורי), ורוצה להתחיל ליזום צמיחה. לבנות את הדירה לקן המשפחתי שלו.

מה מתברר לו ? שנוכלים (הבנקים הפרטיים) השתלטו על יצירת הכסף החברתי. ולא רק זה, הם מתנהגים כמו מלווים קלסיים במרמה ולוקחים לבסוף גם את הדירה וגם את המפעל\היזמות לעצמם. ועד אז בינתיים עשו הכול כאינטרס ישיר שניכשל. כלומר עד שהבנק זכה בדירה, שנים על גבי שנים גזלו ריביות ופיגורים מהמשפחה. וכל זה נעשתה מול עיניהם של השופטים ומערכת המשפט. השופטים נכנעו כמו אייכמן לא להיות אדם חושב – נזעקת לכאורה חנה ארנדט ובצדק.

אנחנו בעצמינו מאפשרים לבנקים לעשות מה שהם עושים. אנו בעצמינו רוצים את כולנו בכפיה בחלוקת העבודה (אחרת נצטרך בעצמינו למצוץ חלב מפטמות הבהמה או לקצור חיטה בשדה באמצע הקיץ ולאופות לחם וכו' וכו'), ולכן שוללים מעצמינו את הזכות לדרוך על כדור הארץ. הכל באמונה שאנו אולי נהיה הטייקונים דווקא. כלומר אנו מאוד אוהבים את אלוהי הכסף ואת אלוהי הקניין, כי קיבלנו היזדמנות דמיוני להיות אולי זה שיזכה להיות הטייקון. לעומק כולנו מבינים שזה בלתי אפשרי כלומר תמיד הרוב יהיו עניים ורק יחידים יהיו טייקונים. הרוב העניים לבסוף מתקומם שזה כשלעצמו מאפשר אנשים כמו היטלר לפעול והנה קיבלנו השמדה המונית. עכשיו תנסו להאשים את אייכמן = הבנאליות של הרוע.

מאז סוקרטס ואפלטון, לרוב אנחנו מכנים חשיבה "להיות עסוקים בדו – שיח החרישי ביני לבין עצמי." (= "להיות אדם ישר" כפי טענת ויינרוט בהרצאתו האחרונה הנ"ל) בסירובו להיות אדם. אייכמן נכנע לגמרי לתכונה האנושית המגדירה ביותר להיות בעל יכולת חשיבה. וכתוצאה מכך, הוא לא היה מסוגל יותר לכושר-שיפוט מוסרי. חוסר היכולת הזו לחשוב, יצרה את האפשרות עבור אנשים רגילים רבים לבצע מעשים רעים בקנה מידה עצום, מהסוג שטרם נראו בעבר. זה נכון. התייחסתי לשאלות האלו באופן פילוסופי. הביטוי של רוח המחשבה, הוא לא ידע, אלא היכולת להבחין בין טוב לרע, בין יופי לכיעור. ואני מקווה שחשיבה נותנת לאנשים את הכוח למנוע אסונות באותם רגעים נדירים שהקלפים מונחים על השולחן. (חנה – מתוך הסרט)

לפני כן היא אומרת: שום מערכת לא הועמדה למשפט, לא היסטוריה, לא שיטה, אפי' לא האנטישמיות הועמדה למשפט, אלא רק אדם. הבעיה עם פושע נאצי כמו אייכמן היתה שהוא התעקש להתנכר לכל התכונות האישיות,,,, (כאילו אמר: "האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם" max). הטענה הנאצית הטיפוסית הזו מבהירה שהרוע הגדול בעולם, הוא הרוע שמבוצע על ידי אנשים חסרי חשיבות. רוע מבוצע על ידי אנשים חסרי מניע, חסרי אמונות, חסרי לב מרושע או רצונות שטניים. רק על ידי בני אדם שסירבו להיות אנשים. ולתופעה זו קראתי "הבנאליות של הרוע".

וממשיכה חנה להסביר: ההתנגדות (בשואה) היתה בלתי אפשרית. אבל אולי יש משהו אחר בין התנגדות לבין שיתוף פעולה….. חשוב באופן מהותי לשאול את השאלות האלו, כי חלקם של המנהיגים היהודיים נותן לנו את התבונה המדהימה ביותר לגבי הקריסה המוסרית המוחלטת שגרמו הנאצים בחברה האירופאית המכובדת. ולא רק בגרמניה, אלא כמעט בכל המדינות. ולא רק בקרב הרודפים, אלא גם בקרב הקרבנות.

מילים כדורבנות ומפחידות מאוד. הכאב ביותר היא שאנו חוזרים למציאות היהודית אחרי השואה במיוחד המציאות הישראלית. כי עוד לפני השואה הרגשנו נטולי זכויות בסיסיות, כלומר המשפט של חנה בספרה "יסודות הטוטליטריות": "הפגיעה הבסיסית בזכויות האדם באה לכלל ביטוי קודם כול ויותר מכול בשלילת מקום בעולם" היה הגורם היחידי שחזרנו לארץ ישראל. עשינו את זה על גבי הרווקים והרווקות שלנו במקום שההורים יעשו את זה למען הצאצאים הרווקים והרווקות שלהם. זה החטא הראשון שגרם החוסר חשיבה שלנו כבני אדם.

לא הבנו את זה ? בוודאי שהבנו את זה !!

הנה דוגמא מאלפת: שני שליש חיילים בקום המדינה היתה מניצולי שואה. השליש הראשון שבואו לארץ לפני השואה דאגו שבן יחיד למשפחה לא יכול להיות חייל קרבי. ניצולי השואה שאלה שרצו גם כן להינצל כמו הנ"ל ודרשו פטור בהיותם ניצול יחיד של המשפחה ואפי ניצול יחיד של המשפחה המורחבת. לא קיבלו את הפטור כי המערכת הרובוטית לא הכירה דבר שכזה. רק בן יחיד למשפחה חיה יכול להינצל. אבל בן יחיד למשפחה שלא שרדה את השואה = יתום יחיד, המערכת פשוט לא מכירה דבר שכזה. ככה הרבה ניצולים שהיו יחידים שניצלו מהשואה והיו ניצולים יחידים מהמשפחה המורחבת שלהם, נהרגו בארץ למען מי ? (ראו כאן את ההרצאה של חנה יבלונקה היקרה ממליץ מאוד)

נצא בהנחה שזה היה בתמימות = המערכת הוא גולם רובוטית, מה לעשות ?! לזה בדיוק חנה קוראת "הבנאליות של הרוע" הנכנעות שלנו כבני אנוש לא לחשוב מביא את כל הרוע האנושית.

הראשונים שבאו לארץ, לא קיבלו את ניצולי השואה כאילו הניצולים באו על חשבונם. ואחריו שניהם לא קיבלו את העליות הבאות כאילו זה על חשבונם. וכולנו יחד לא מסוגלים לסבול את הערבי והחרדי שהם לא רוצים להיות חלק בהקרבת הרווקים והרווקות למען מדינה קפיטליסטית שלעומק כל הקרבת דם למען מדינה קפיטליסטית לא נותנת לו כלום. הרי הוא משולל מכל בכל עם עצם שלילת הטבע ממנו מראש. כלומר לא הצבא ולא שום דבר נותן לו זכות בסיסית של לדרוך בכדור הארץ.

אבל לפני כן, לפני שאסכולת שיקגו השתלטה על המדיניות הכלכלית שלנו בשנות השמונים, החברה הישראלית היית סוציאליסטית, שאמור היה לתת ליהודי מקום בכדור הארץ. וזה לא קרה כי כנראה היו מושחתים, שגרם לימין לעלות לשלטון שלעומק היה שם כל המתוסכלים שהרגישו זרים בחברה הישראלית. או מדובר היה בדור השני שלא מצא מקום בארץ אם לא היה מקורב למקורב וכו' וכו' והנה קרה המהפך שהימין עלה לשלטון. נוו עכשיו אולי נזכה כולנו למקום בכדור הארץ ?! אז זהו שלא !!

אותו ימין בשיתוף השמאל (ממשלת שמיר\פרס) נתנו לאסכולת שיקגו להשתלט על המדיניות הכלכלית שלנו, והנה כל הדור השלישי והרביעי נשאר בלי מקום בכדור הארץ. אם אסכולת שיקגו לפחות לא מכיר בגיוס חובה של רווקים ורווקות במדינת האם = ארה"ב, כאן היהודים החצופים ממשיכים עם הגיוס חובה אפי' שאנו כבר חברה קפיטליסטית. כלומר גם לא מקום בכדור הארץ וגם גזילת רווקינו ורווקותינו בחינם להקריב אותם למען הטייקונים = לשמור ולהיהרג למען אסדות הגז של משפחת תשובה, כלומר להגן בשביל הגנב על הגניבה שגזל מהחייל. אין לנו מקום בכדור הארץ, את משאבי הארץ מכרו לקפיטל החזיר ככה שאפי' את זה אין לנו. אבל גיוס חובה ?! למה לא ? ! מה אתה לא ציוני ? נחוקק את חוק הלאום ואת חוק הנאמנות אולי תבין פשיזם מהי !!

מה שמטריף במיוחד זה שחנה ארנדט הנכבדה ניבאה את זה מראש: גם אם ינצחו היהודים במלחמה, סופה שהיא עתידה להרוס את האפשרויות הייחודיות ואת ההישגים הייחודיים של הציונות בפלסטינה. הארץ שתוגשם תהיה שונה למדי מזו שראו בחלומם יהודי העולם, הציונים והלא־ציונים. היהודים ה'מנצחים' יחיו מוקפים באוכלוסייה ערבית עוינת לחלוטין, מסוגרים בתוככי גבולות מאוימים־תמיד, שקועים בהגנה עצמית פיזית במידה כזו שתאפיל על כל הפעילויות והאינטרסים האחרים. צמיחתה של תרבות יהודית תחדל להיות עניינו של העם כולו; ניסויים חברתיים יינטשו בשל היותם מותרות לא מעשיים; המחשבה הפוליטית תצטמצם לכדי אסטרטגיה צבאית; פיתוח כלכלי ייעשה אך ורק על פי צרכי המלחמה. (חנה ארנדט)

שאנחנו שומעים את ראש ממשלתינו ביבי נתניהו (בשנה השבעים של המדינה), מה הוא אומר בוועידת גלובס השנה ? בדיוק את אותן דברים שחנה מנבא מראש לעיל. מה אומר ראש ממשלתינו הדגול ?: החלש לא שורד (החלש שזה היהודי דווקא, שרד מול כל האימפריות החזקות שלא שרדו. אבל המשפט החלש לא שורד מוכר לנו מאוד מלפני השואה ובמשך כל תקופת השואה), ולכן צריכים כמה עוצמות: 1, (לא לא, לא חינוך, יש הרבה מדינות מחונכות שלא שרדו)  עוצמה צבאית. 2, עוצמה כלכלית 3, עוצמה מדינית 4, יוזמה חופשית. וכל זה כמובן יבטיח לנו בעיקר מה ? עוצמה צבאית בכדי לשרוד איפה שאנו אמורים לדעתו לשרוד. והנה נבואתה עוד לפני קום המדינה מתגשמת במלואה.

אין יהודי היום שלא יודע למה חזרנו לארץ ישראל. בכל זאת אף יהודי לא רואה בעיה בלקחת מאחיו את משכורתו החודשית בשביל הזכות לישון בארץ ישראל = שכירות. אין אף יהודי שרואה בעיה בכך שהבנק ביחד עם מערכת המשפט גוזל ממנו את הדירה וזורקת אותו לכלבים. אין יהודי שרואה בעיה שרבע מהאזרחים בישראל גרים בשכירות וכל השאר שיש להם דירות פשוט משועבדים לבנקים.  כל אחד מבין את זה ובכל זאת מאפשרים את זה ולמה ?

ובכן הכול זה בגלל דבר אחד פשוט: סירובו של האדם להיות אדם חושב. (קח כוסית ותהיה אדם ישר ואולי גם תשיר איזה שיר = כי זה כל האדם (וינרוט))

השופט במשפט אייכמן שואל את אייכמן: אילו היה יותר אומץ אזרחי, המצב היה יכול להיות אחרת, אני צודק ? אייכמן עונה: אם זה היה מאורגן בארגון היררכי, אז כן, בהחלט. השופט: אז לא מדובר בגורל. זה לא היה בלתי נמנע. זו היתה שאלה לגבי ההתנהגות האנושית. אייכמן: שאלת ההתנהגות האנושית. וכמובן, זו הייתה זו הייתה תקופת מלחמה, תקופה של תהפוכות כולם חשבו, "אין טעם להתנגד" ובלה בלה בלה.

מן הסתם השופט הרגיש צורך להבין האם אייכמן פילוסופית\חשיבתית יודע שזה לא היה גורל עיוור וזה לא היה בלתי נמנע. והנה עכשיו אייכמן אשם.  הרי הוא אייכמן מבין שזה התנהגות אנושית. זאת אומרת גם השופט וגם אייכמן עצמו מבינים טוב טוב שהתנהגות אנושית הביא לבנאליות של הרוע. אבל מסקנתו של השופט כנראה היא כמובן שאייכמן אשם. ועל זה נזעקת חנה ארנדט שלנו. אייך אנו לא מבינים שאי חשיבה גורמת למצב להיות כמו שהיא, שאין טעם ורלוונטיות להתנגדות. אייכמן כמו הנהג וכמו הבנקאיים, כולם שם כפרטים באופן מקרה לגמרי ולכן שתהרוג אותם עם משפט או בלי משפט, אתה לא משיג כלום. השיטה חייבת להישמד,  ולא האדם היחידני שהוא שם לגמרי במקרה (זה שהאדם הגיע למעמדו מרצונו החופשי כנהג בכביש 90, כבנקאי, כראש ממשלה, כשר האוצר, או כנער האוצר, או כאחראי כמו אייכמן על משלוחי המוות, לא משנה כלום בעובדה שאם לא הוא, היה שם מישהו אחר. כלומר השיטה היא הדבר ואת השיטה יצרו בני אנוש עם חוסר חשיבה בסיסית. שום מערכת לא הועמדה למשפט, לא היסטוריה, לא שיטה, אפי' לא האנטישמיות הועמדה למשפט, אלא רק אדם. = הבנאליות של הרוע (מתוך הסרט))

לסיכום:

הכאב האישי שלי בעיקר היא כלפי יהודים יראי שמים כמו הרב וינרוט וכל שאר היהודים היראי שמים שלמדו תורה כל חייהם. שמסוגלים לקחת דמי פרוטקשן מאחיהם על הזכות לישון בארץ ישראל ארץ ירושתם.

שהמקרא מתחילה עם אדם ראשון היא לא קובעת עובדה היסטורית בחץ הזמן ההיסטורי ששם עמד אדם ראשון (מחשבתית כן הרי זה האבולוציה שאנו כולנו צאצאי אדם הראשון והתא האורגני הראשון. וזה ממש לא משנה מתי בחץ הזמן נוצר האדם הראשון), המקרא בא לתת לנו הבנה שבכל רגע בחץ הזמן בהווה כל אדם הוא ראשון לצאצאיו הוא לנצח נצחים לדורי דורות בעתיד.

למה המקרא נותנת לנו להבין את זה כבסיס חשיבתית ראשונית ? כי לא רק כי זאת המציאות הקיומית של כל אדם בעבר בהווה והעתיד. כלומר זה נכון תמיד שכל אדם הוא ראשון לצאצאיו הוא לעתיד. המקרא רוצה שנבין שכמו מה שיצא מאדם הראשון המקראי, זה מה שתצא מכולנו בעתיד אצלינו אצל צאצאינו שלנו אם לא נלמד מראש למנוע את זה. הרי כולנו אדמים ראשונים בהווה. ואם לא נלמד לחיות בהווה עם הזולת, אז זה בדיוק מה שיקרה עם צאצאינו האישים שלנו בעתיד.

המקרא עוד הגדיל לעשות בזה שהיא מאשימה את האדם הראשון בכל קללות האדם ואפי' במוות עצמו היא מאשימה את האדם על דרך "התרופה לסרטן שתמצא מחר, יכולנו למצוא כבר אתמול" לפני אלפי שנים אילו רק היינו מחפשים אותה.

המקרא היא לא רק ספר מלמד, היא בעיקר ספר ביקורתי מאוד. המקרא ממליצה לאמץ את השפה (ויאמר ויהי ויהי וכו' = עשרה מאמרות של הבריאה) כבר בתחילת הפרק הראשון במקרא. ועם שפה היא משכנעת את חוה לאכול מעץ הדעת. רק השתכנענו לאמץ שפה והנה מה השפה מצליחה לעשות לנו ? מה העביר הנחש לחוה עם שפה ? "ידע" במקום חשיבה !! אם רק תואכלי מהעץ תהיי כמו האלוהים יודע טוב ורע.

בהמשך שני הבנים – קין והבל- רוצים לעבוד את האל ואחד מהם מדמיין שהאל עונה לשני יותר, ואז מגיע הרצח הראשון. אותו מדומיין רצח את אחיו בגלל דימיון שנקרא עבדות האל. חז"ל לוקחים את הרצח הראשון למקום אחר = להמצאת הקניין: שניהם עשו הסכם לחלק את כדור הארץ ביניהם. האדמה לקין (מלשון קניין) והמטלטלין להבל. למחרת קין דורש מאחיו הבל דמי פרוטקשן על זה שהוא דורך על אדמתו. הבל נזעק: אין לי כנפיים אז אייפה בדיוק אני אמור להיות ? וקין על פי החשיבה של ג'ון לוק הורג את אחיו שמעז לדרוך בקניינו.

ככה המקרא תמיד מספר ומבקר כל התחדשות אנושית אבולוציונית (תעיינו בדפים כאן ותראו אייך המקרא עושה את זה). התרגיל המקראי כמספר וכמבקר מתחיל עם זה שכל אדם בהווה הוא ראשון לצאצאיו הוא, ככה שהוא אמור להבין להסתדר עם זולתו בכל מצב ומצב. כלומר המקרא דורש "חשיבה" המקרא דורש אדם חושב. הידע = כוח מול הטבע העיוור, תבוא מאליו על דרך והסרתי מחלה מקרבך. כלומר המקרא יודעת שחשיבה אנושית תביא למזור מול הטבע האקראית והעיוור, אבל בתנאי שקודם נהיה בני אדם = אדם החושב שיודע לשפוט בין טוב לרע. כלומר הידע ככוח תבוא מאליו. הידע מביא לנו את המכונית שהורגת בנו בכל שנה ושנה מעל מיליון אנשים נשים וטף ומעל שלושים מיליון פצועים. הידע הביא לנו את הנשק הגרעיני נשק להשמדה המונית. ההליכה אחרי הידע בלי לדעת את הטוב ורע מביא לנו את הבנאליות של הרוע. התרופה לסרטן אולי תימצא במקרה כי אף אחד לא חושב להקים פרויקט מנהטן שכזה בשביל התרופה לסרטן. זה מה שקורה שהידע הוא העיקר ולא להיות בני אדם חושבים מביני טוב ורע.

הביטוי של רוח המחשבה, הוא לא ידע, אלא היכולת להבחין בין טוב לרע, בין יופי לכיעור. ואני מקווה שחשיבה נותנת לאנשים את הכוח למנוע אסונות באותם רגעים נדירים שהקלפים מונחים על השולחן. (חנה – מתוך הסרט) ניבאה מה שניבאה ולצערינו לא ידעה שזה לעומק החשיבה המקראית היהודית המקורית.

כמה מצער לשמוע מהרב וינרוט את המילים האלה: "האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם" מצד שני יהודייה שלא למדה יהדות מעולם = חנה ארנדט היקרה שלנו, מגיעה ליסודי היסודות של היהדות מכוח עצמה.

כותב בצער רב

Max maxmen

נ.ב. כל זה כתבתי בצער רב אחרי ששמעתי לאחרונה מצד אחד את הרב וינרוט. ומצד שני ראיתי את הסרט על חנה ארנדט. שני הדברים האלה שהטריפו אותי לגמרי בחודש האחרון. ונוסיף את התאונה האכזרית בכביש 90 שבשניה נמחקה משפחה שלימה ועם ישראל מחפש קרבן במקום להאשים את אלוהי הנוחיות. נוסיף לזה שעוד זדורוב נמצא בכלא. ונוסיף לזה שמאז המחאה החברתית מ2011 לא התקדמנו בכלום, כלומר הזוגות הצעירים עמלים כל חודש בחודשו אך ורק על הזכות לישון בכדור הארץ = דיור. "הפגיעה הבסיסית בזכויות האדם באה לכלל ביטוי קודם כול ויותר מכול בשלילת מקום בעולם" (יסודות הטוטליטריות – חנה ארנדט)

תגובתי על ההרצאה של הרב וינרוט זצ"ל

הרב ר' יעקב וינרוט זצ"ל מסר הרצאה בנקודת מפגש כאן יעקב וינרוט – ההרצאה האחרונה / נקודת מפגשוהגבתי שם על תוכן דבריו כדלהלן. (אני מאוד ממליץ להעמיק בדבריו, כי ניכר שהוא הכיר טוב טוב את תורות המערב, התיאורטיות והמעשיות. מנגד להבדיל אלף הבדלות הוא הכיר טוב טוב את תורות החסידות בעיקר חב"ד וברסלב. הכיר גם את אסכולת השכלתנית של היהדות כמו הרמב"ם ועוד. היה תלמיד של ר' שמואל הנודע שהיה שכלתן מושבע. בכל זאת תוכן דבריו הצליחו להוציא אותי מהכלים ולכן הגבתי מה שהגבתי)

זה נשמע כמו נאום סנגוריה על האדם. (נ. ב. כל הנאמר כאן על ידי הוא לגופו של תוכן כפי שוירוט טען כאן בתחילת ההרצאה)

1, האסוציאציות נושאות אותי ולא אני אותם.
2, אני לא בא לקבוע איזה שהיא אמת (כי כמובן אין כזו על פי קאמי וקהלת ורבי נחמן)
3, אני רק כמו טרלואיד שמזה מול האין סוף ?
4, הסובייקט הוא נתון עלוב
5, אני לא יודע האם יש בכלל – על פי דייוויד יום – יעקב וינרוט רציף.
6, בפילוסופיה המדינית לא חודש דבר מאז ההוגים הראשונים. אני לא מצאתי מישהו שהצליח לשכנע את זולתו למה לאמץ אחת השיטות על פני רעותה. כלומר אין אמת מדינית אחת. ולכן במה שאני מאמין זה לגיטימי כמובן.
7, לפרא היה קסם. הנבון הסיר את הקסם מן העולם, והעולם נשאר בעירמו.
8, מה לעשות שהפילוסופיות הגדולות נכתבו על ידי סופרים ומשוררים יותר מעל ידי פילוסופים.
9, אין במה למשמעה את החיים על פי קאמי
10, קאנט עצמו מודה שהדבר כשלעצמה אנו לא תופסים בכלל. אם כך מה פתרת ? מה עשית ? מה העלתה ?
11, אפי קאנט בעצמו סמך על האלוהים שייתן לו משמעות, בלי האלוהים אפי' הצוו הקטגורי שלי לא שווה כלום – אמר קאנט. (בקיצור האלוהים אשם שאין לנו משמעות)
12, אי אפשר להעדיף רציונליזם על פני אי רציונליזם, למעשה אי אפשר לומר דבר, הכל גם צודק וגם לא צודק הכול גם נכון וגם לא נכון.
13, באין אלוהים, חירות מוחלטת היא חסר משמעות. (שוב האלוהים אשם)
14, הפילוסופיה של האבסורד היא לא רק של הנאורות הפוסט מודרנית, היא שלנו מלפני אלפי שנים = קהלת.
15, ראיתי אצל רבי מורי – ר' שמואל רוזובסקי – שאפי' אצלו (השכלתן האולטימטיבי) יש דברים שהם מעבר לשכל.
16, אפי' הרמב"ם אמר בסוף מורה הנבוכים: וכשיגיע האדם אל ההשגות הנעלות הוא יהיה שם לבדו ולא יהיה איש עמו.
17, לקאמי יש בעיה למשמעה את המציאות, לרבי נחמן יש בעיה להבין את המציאות, אייך יש בכלל מציאות? קאמי חי באבסורד, ר' נחמן חי בפרדוקס.
18, אפי' האלוהים אמר למשה שתוק !!!
19, לדור שלנו (דור של ניצולי השואה) יש את אותו שאלה של משה רבינו שאפי' לאלוהים אין תשובה רק תשובת ה"שתוק" !!!
20, המציאות עצמה – על פי רבי נחמן – היא פרדוקס ולכן אין תשובה ואי אפשר תשובה ולכן שתוק.
21, האדם הוא כל כך קטן שהוא לא יכול לייצר משמעויות גדולות ולכפות את זה על אחרים. מה שנשאר זה להיות אדם ישר. (מהו ישר? ואייך זה ישר ? נוו המדברים בשם האלוהים ידריכו אותך כמובן !!!)

לסיום מה צריך לעשות בכל זאת ? "להיות שמח" (על פי רבי נחמן) ו"לצפות לישועה" (על פי פרשנותו את חז"ל)!! כלומר תפקידינו היא רק לצפות. (וזה באמת קל כי אין לי אחריות על כלום לא אחריות פרטית ולא אחריות קולקטיבית) וכמובן "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (רק לא אמר לנו איזה אלוהים ירא ?! את אלוהי הליטאים או אלוהי החסידים או אולי את אלוהי הריבון הלאומי, או דווקא את אלוהי מערכת המשפט שחושבת שאין לנו זכות מוקנה לנשום ?)

זה ההתרשמות שלי מההרצאה הקשה כאן.

מיותר לומר שסוג החשיבה הזו היא סיבת גלותינו האכזרית זה אלפי שנים מאז קהלת. להקטין את האדם ולהגדיל את הלא נודע או את האבסורד ואת הפרדוקס או להגדיל את האלוהים ולהאשים אותו כאשם בכל, היא פשוט בריחה מאחריות !! והתוצאה היא הסבל הארוך שבני אנוש נמצאים בא זה אלפי שנים.
שקאמי אומר ששאלת השאלות היסודית היא למה לא להתאבד, התשובה היא שכן כן האלוהים וההורים הביאו אותך לעולם עם האפשרות הזאת להתאבד (אחרת באיזה זכות הביאו אותך בכפיה?). אז כן למי שאין משמעות (על טעם וריח אין להתווכח) יכול להתאבד. אבל להישאר כאן ולזרוק הכל על האלוהים (הרי בשם האלוהים אפשר לומר הכל) או להשאיר הכל למקרה או לשים את האדם תחת אליל הכסף והקניין ?! זאת ליייצנות לשמה !!
חוק הטוב להיטיב לא מאפשר לאל לתת לך משמעות. אחרת אתה עבד למשמעות של האל, או עבד לדבר כשלעצמו של קאנט. רק חירות אבסולוטית מאפשרת לך להציב לעצמך משמעות משלך. אתה אומר: באין אלוהים, חירות מוחלטת היא חסר משמעות. וכאן הטעות שלך, האלוהים לא בא לתת לך משמעות, הוא בא לתת לך חירות מוחלטת אפי' להתאבד אם אין לך טעם בלחפש משמעות. את המשמעות אתה מציב\מגדיר לעצמך, אתה מגדיר לך תכלית ומטרה. כמובן על פי הצוו הקטגורי או הצוו של הלל התלמודי.
התבונה היא כלי, השכל האלוהי הוא כלי בשבילך להגדיר לעצמך משמעות. ולא ההפך שהתבונה היא היא המשמעות או עבדות האל היא המשמעות.
בני אנוש הנאורים מסתובבים בעולם זה אלפיים שנה עם התירוץ שאין אמת ואין משמעות ולכן מותר לי הכל בשם האלוהים או בלי האלוהים. בזמן שהשכל האלוהי אומרת לנו השכם וערב מה נכון ומה לא נכון. השמחה והציפיה לישועה היא גם כלי ותו לא. כי אדם שנכנע לייאוש לא פועל ואפי' לא מתאבד, רק לוקח כוסית. ולכן שמחה וציפייה לישועה הם כלים לא להתייאש לחפש משמעות אישית.
השכל האלוהי תובע מאתנו להחזיר את הטבע לאדם להחזיר את חירות האדם מתחת המשטרים. להוציא את האדם מתחת אלוהי הקניין ואלוהי הכסף ששוללת ממנו מראש את הטבע. שבני אנוש יהיו בני חורין כמו שהתורה רוצה, אז מובטחת לנו: "והסרתי מחלה מקרבך" = התרופה לסרטן שתמצא מחר ?! יכולנו למצאו אתמול !! אילו רק היינו בני חורין כפי שהשכל האלוהי דורשת מאתנו.
אבל אם חזרנו לארץ ישראל על גבי הרווקים והרווקות שלנו (שזה לעצמו היא חטא של להעביר את זרעינו למולך), ולהצדיק את הליברליזם הפוליטית שזה אומר: זכות הקניין בלתי מוגבלת ושוק חופשי, שכשלעצמו שוללת מכל יהודי את ארצו ואת משאבי ארצו ודורשת ממנו לשלם פרוטקשן – משכורת שלימה בשביל אחיו החזיר – על הזכות לישון בארץ ישראל ?! אז על מי לך להתלונן ? בוודאי שהאלוהים אומר לך "שתוק". על דמגוגיה יש רק תשובה אחת והיא "שתוק"
כן כן, איפה היה האלוהים בשואה היא דמגוגיה זולה. הרב שך הבטיח ליהודי אמריקה שהשואה תגיע לשם גם כן. והיא תגיע לדעתי רח"ל גם לארץ ישראל. אתה יודע למה ? כי השארנו את האדם תחת אלוהי הקניין ואלוהי הכסף. אז אל תאמר לי האלוהים אשם או פילוסופית האבסורד אשמה (קאמי), או המציאות עצמה היא פרדוקס ולכן היא האשמה (רבי נחמן). טוב לנו לחיות על חשבון משכורות של צעירים שהם משלמים על קבלת הזכות לישון בארץ ישראל או באמריקה. קל לנו לקחת הון רב מאדם שמחפש צדק אפיה שאין צדק. בקיצור טוב לנו אלוהי הכסף והקניין על פני אלוהי בני ישראל. ושהתוצאה שהבטיחו הנביאים מגיעה ?! אז אנו נזעקים אפיה האלוהים ?! הרי האלוהים אמר מראש על ידי שמואל הנביא: וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא. ולמה ? כי רצינו מלכות רצינו שררה ושליטה. רצינו קלות בהשגת קניינים וכסף על חשבון העבדים שהם אחינו בשרינו. לא משנה אם האל הוא המדינה\ריבון או האל הוא אלוהי הקניין ואלוהי הכסף, כל זמן שאנו מאמצים בחום אלוהים אחרים (למה התורה לא אומרת איזה אלוהים אסור למה אין בתורה שמות של אלילים שאסורים? ורק אומרת אלוהים אחרים ?! בכדי לא לתת פתחון פה לנבלים לומר שאת האל הזה החדש לא אסרו. ולכן התורה אומרת "אלוהים אחרים" שזה אומר כל אל\סמכות חדש וישן היא אסורה) ששוללת מהאדם את חירותו האבסולוטית ?! אז תקויים בנו דברי שמואל הנביא וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא.

לסיום:

האדם יודע מה יש לעשות (ואם אין לו טעם במשמעות של החיים שיתאבד כבר לעזאזל), אדם הראשון התנכי חנוך נח ואברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו ושאר כל הנביאים דברו על כך. גם קאנט ואפי' קאמי הצליחו להגיע כמעט ליסודות. כן כן המרד של קאמי הוא כלי טוב שמוזכר כבר במקורות. אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת = האדם הערום כוסה הדעת שמצא בעיוניות עד שיתברר לו שהוא צודק. כלומר רק אדם ערום\ספקן\מרדן יכול להגיע לאמת.
אין לאדם לחפש משמעות מחוץ לו, כי קודם אין מחוץ לו רק עבדות. וזה גם מסוכן מאוד. שאדם מחפש משמעות מחוץ לו, הוא מחפש אדון לעצמו = עבדות. שיש לו אדון דמיוני, הוא מוריד מעצמו את האחריות על הסבל ואחריות על מעשיו במקרה הטוב, או רח"ל כופה את המשמעות החוצנית הזאת על אחרים.
האופיום הזה שנקרא ישות דמיונית מעלינו, אם זה אלוהי הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי, ואם זה לאום או אפי' מדינה\חברה, ואם פילוסופית אנו מחפשים את הדבר כשלעצמו של קאנט ?! כל אלה באים לתת לנו אדון לעצמינו ככה אנו מרגישים עוד ילדים שלא צריכים לתת לעצמינו דין וחשבון ולקחת אחריות על מעשינו ועל סבל זולתינו.
הסכנה בכך היא שתבונת אנוש לא מתפתח כפי שראינו במערב באלפים שנות נצרות, וכפי שאנו רואים במזרח באלף שנים האחרונים. כלומר זה לא רק שיש לך אדון דמיוני = עבדות, אתה גם מפסיד את התפתחות התבונה האנושית שזה קריטי בשבילך ובשביל נצחיותך שזה צאצאיך לדורי דורות.
מכאן נבין, שהאדם לא מתכלה.
העונש הכי חמור שהמקרא תמיד מזכירה זה עונש "כרת". כלומר כבר בימי קדם הבינו מזה כיליון ומזה נצח\המשכיות\תמידיות\התפתחות. היום שהחשיבה האבולוציונית חוזרת לאנושות, כל בן אנוש מבין את זה מאליו, שהוא נצחי על ידי צאצאיו, ודרכם מתפתחת התבונה המוסר והערכים.
מה שהאלוהים דורש ממך זה רק זה: חירות אבסולוטית = בן חורין ככלי. את המשמעות תיצור בעצמך ולעצמך. או לחליפין שלא תראה טעם ומשמעות בשום דבר, אז בבקשה תתאבד. אבל לא זה ולא זה ולהשאיר את בני אנוש עבדים לאלוהי המשטרים או לאלוהי הקניין ואלוהי הכסף ?! או להשאיר את האדם תחת מערכת משפט שחושבת שאין לנו זכות מוקנה לנשום ?! ולזעוק איפה האלוהים ?! זאת דמגוגיה זולה. ועדיף באמת לשתוק כפי עצת האל.

כותב בצער רב
max maxmen

דרך יעקב
@max maxmen מה כוונתך שהעיקר הוא חירות אבסולוטית להיות בן חורין ככלי. ועל איזה משמעות הנך מדבר שאמצא בעצמי, האם כל משמעות שתהיה ונותנת לי סיבה לחיות. האם גם דבר שהוא הנאה לי והרעה לעולם, ואיך לי להתחשב בסובב אלא רק בעצמי, – לא שאמרת כך, רק סתם הבאתי דוגמא קיצונית בשביל להבין אם משמעות לדעתך היא דוקא בעשיה חיובית לתועלת לעולם או לא. אני רואה שהנך אדם חכם מאוד, אך תסביר לי בבקשה במילים פשוטות ובפירוש מעשי ולא תאורתי בלבד. בתודה מראש.

 

תשובתי לדרך יעקב היקר

צדיק, בכדי להיות ממוקדים אני אשיב לך בארוכה על השאלה הראשונה שלך לגבי בן חורין. בהמשך אם תרצה נדון בשאר השאלות.

ובכן לגבי בן חורין:

כמו שכתבתי לעיל אין זכות לאל\להורים להוליד בכפיה (כל הולדה היא כפייתית עם עצם זה שאי אפשר לשאול את הנולד קודם האם ברצונו להיוולד. נמנו וגמרו (חכמי חז"ל) שלא טוב לו שנברא משנברא, שזה אומר שיש לאל\להורים בעיה רצינית בעצם ההולדה). הסנגוריה כלפי האל\ההורים להוליד הם 1, האפשרות לחדול להיות = להתאבד. 2,  האקסיומה המקראית\החז"לית: "חייב אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי" שזה אומר לעומק שכל היקום כולל כל האובייקטים הם פונקציה בשבילי. כלומר אל תבוא אלי עם טענה שיש עוד בני אנוש בסביבה ולכן אסור לי משהו. (בהמשך הדיונים נבין מהי הצוו הקטגורי או הצוו של הלל התלמודי שמביא את האדם להימנע לעשות מה שבא לו וככה מגביל את האל לעשות מה שבא לו)

שהמקרא מתחיל את הבריאה עם אדם אחד (למה לא יצר מילוני אדם בבת אחת ?), היא בא לתת לנברא את החירות האבסולוטית שבלעדיה כנ"ל אין לאל שום זכות ליצור אותו. בדיוק על הפסוק המקראי הזה דורשים חז"ל: "למה האדם נברא יחידי ?! כי חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי !!"

עד כאן אנו חייבים להבין שהזכות של ההורים\האל להוליד בא ביחד עם החירות האבסולוטית של האדם.

אבל נשאר לנו לשאול מה הביא בכל זאת את האל\ההורים להוליד אותנו. אוקיי קיבלנו את שני האפשרויות לעיל של לחדול להיות או לחליפין חירות מוחלטת. אבל מה הדחף של האל\ההורים להוליד ?

יש הורים שיענו את תשובת האל ויש הורים שאין להם תשובה או שיש להם תשובות מוזרות ביותר כמו אהבה או צוו האל וכדומה. מהי תשובת האל ? אין לנו מושג ירוק !! כלומר כל מה שנאמר זה ספקולציה גרידה. אבל בכל זאת ננסה לענות מהי תשובתו של האל.

ובכן אם תשובתו בא מאדנות, אז כדאי לנו להתאבד כי אין טעם לחיות בעולם שיש לו אדון = עבדות. אבל מצד שני אם נתן לנו את האפשרות להתאבד, זה אומר שהוא לא רוצה אדנות על דרך "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו" או על דרך: "לי" בני ישראל עבדים = אין קניין על האדם" (חז"ל). כלומר יצירת האדם על ידי האל לא בא מאדנות כי ככה רצה. כי אם ככה למה נתן את האפשרות לחדול להיות. כלומר עם עצם האפשרות שלנו לחדול להיות מוכיח שהוא לא רוצה אדנות. ואם הוא רוצה אדנות אז עדיף כנ"ל באמת להתאבד.

ולכן במחשבת ישראל טעונים שהאל ברא את האדם מחוק הטוב להיטיב. שזה אומר האל הטוב רצה מהטוב לבראו כמותו = צלם אלוהים. כמו שהוא קיים הוא רוצה מחוק הטוב להיטיב לבראו כמותו ממש = צלם אלוהים = בורא ויוצר.

(יש מפרשים את חוק הטוב להיטיב שהטוב אוהב לעשות טוב. כלומר הוא מצריך נחותים ממנו שבכדי להטיב עמם. וזה חשיבה הזויה אם לא אכזרית ביותר. כאילו האל יצר יצורים נחותים ממנו רח"ל בכדי שתהיה לו אפשרות להיטיב. וזה כמובן אכזריות)

בכדי שחוק הטוב להיטיב תהיה הטבה מוחלטת אבסולוטית. האל שיתף עם היצורים את אחדות הבינה שלו. נטע בנו מראש את אחדות הבינה. כלומר אפי' שפרצופיהם והדי אן אי וטביעות אצבעותיהם שונים, "הבינה" שלהם אחדותית = 1+1=2

כלומר כל הטבע כולה כולל כל האורגניזמים פועלים (יותר נכון "יכולים לפעול" או לחליפין להיות מקריים) על פי אחדות הבינה. מכאן דברי האבן עזרא: "המלאך בין אדם לאלוהיו הוא שכלו". מכאן דברי חז"ל: "מי שלא חס על כבוד קונו, טוב לו שלא נברא. ומיהו כבוד קונו ?! שכלו של אדם !!" (הרמב"ם)

בכדי שהטבה תהיה אבסולוטית, האל וההורים יצרו אתנו עם אותו בינה אחדותית. שזה אומר אנו מדברים עם האל או עם ההורים בגובה העיניים. אין ההורה או האל יכול לבוא לומר לנו ש1+1=7

מכאן הגענו לעוד תנאי מקדימה לזכות של האל או ההורים להוליד או להיטיב. והיא עצם שיתוף של האל עם ברואיו את אחדות הבינה = שכלו. כלומר הטבה האולטימטיבית של האל וההורים היא בזה שנטעו בנו מראש את אחדות הבינה ככה אפי' הם לא יכולים לעבוד עלינו בעיניים.

עכשיו כמו שהאל מצא לעצמו משמעות חיים (ליצור מחוק הטוב להיטיב), אנו מאמצים את אותו משמעות חיים שלו מרצון חופשי (זה לעומק "והלכת בדרכיו"). שזה אומר להוליד מחוק הטוב להיטיב וליצור ולחדש כמו למשל "תרופה לסרטן". (ה"אין חדש תחת השמש" של קהלת בא לשלול את משמעות החיים של האל ואת המשמעות החיים שלנו (איינשטיין שהיה דטרמיניסט מושבע שאל האם האל מוכרח או יש לו בחירה. וזה שאלה מוכרחת למי שאוחז בחשיבה דטרמיניסטי מוחלט. כלומר מי שאוחז בדטרמיניזם מוחלטת חייב לטעון שהאל מוכרח, במילא אין אפי' לאל משמעות רח"ל כי הוא מוכרח. איינשטיין הבין לבסוף שהוא טעה כשראה שהיקום מתפשט. ואמר על הקבוע הנודע שלו ש"זה היה הטעות הגדולה בחיי"). היום ב"ה אחרי שהחשיבה האבולוציונית חזרה לבני אנוש, אנו מבינים כמה טעה קהלת. לעולם לא היה נשק גרעיני לעולם לא היה אנטיביוטיקה. לעולם עוד לא הצלחנו למצוא תרופה לסרטן ואנו משוכנעים שזה תמצא. החשיבה הזו שהיא – התרופה לסרטן – תימצא, בא ביום שכפרנו בקהלת = דטרמיניזם מוחלט = אותו סיבה אותו תוצאה. ואימצנו לעצמינו את החשיבה של יקום דינמי = אין דטרמיניזם מוחלט = לכל סיבה אפשרי יש יותר מתוצאה אחת ויחידה = דינמיות = יקום מחודש ולא קדמון רח"ל. כלומר חזרנו לחשיבה אבולוציונית = החשיבה המקראית)

כמו שאמרתי, האל לא יכול לתת לנו או לכפות עלינו משמעות. אפי' לא את המשמעות שלו עצמו. אנו אלה שצריכים להגדיר לעצמינו משמעות. כי כנ"ל כל משמעות שהאל ייתן או יכפה עלינו, זאת עבדות. ואת זה אי אפשר לומר על האל כנ"ל.

בברכה

Max maxmen

נ.ב. כל דברי הם עובדות ולא תיאוריות. וכמובן הם מעשיות הלכה למעשה וזה כל התורה כולה על רגל אחת.

אגב: להסכים לתואר שהדבקתה לי תואר "חכם". זה שאלה של לא תישא את שם אלוהיך לשווא. חז"ל אומרים שכל מי שמצהיר על עצמו תואר כלשהי, הוא עובר על הלאו של לא תישא את שם אלוהיך לשווא. ולכן עדיף להימנע מתוארים בכדי לא להיכשל בלאו חמור שהיא למעשה לאו מדאורייתא.

ניפגש בפרשת יתרו

ניפגש בפרשת יתרו

התארחתי בחג באחת הקהילות החסידיות שלמדתי בצעירותי. ושמעתי סיפור שחשבתי שכדאי לשתף אותכם.

רבי מורי שהיה צעיר לימים מסר שיעור בבית המדרש של האדמור לכמה חברים – כולם תלמידי רבם האדמו"ר זצ"ל. רבי מורי כרציונל ועמקן עסק בנושא אלוהות. והיה שם מישהו שלא מילא כרסו עם ש"ס ופוסקים, סוג של חסיד עם ארץ שאסור לדור בשכונתו (שבת סג א), וכעס מאוד על רבי מורי אייך הוא מדבר כאלה דברי כפירה – לדעתו האיוולת.

החסיד שוטה הזה רץ לחדרו של האדמו"ר ומספר לו במה רבי מורי עוסק בשיעורו בפני התלמידים. האדמו"ר – חצי מחייך חצי רציני – אומר לו: אוי ויי,,,, רח"ל. ולכן אני ממליץ לך – פונה האדמו"ר לחסיד שוטה – בכדי שאתה ובני המשפחה ינצלו מדעות לא כשרות, שתילמדו כל שבת בשולחן השבת את "ספר החינוך" על הפרשיה (כנודע ספר החינוך מחלק את תרי"ג המצוות לפרשות השבוע), ככה תינצלו – אתה וילדיך מדעות של כפירה.

החסיד שוטה יוצא מחדרו של האדמו"ר עם תרועת ניצחון ופונה לרבי מורי בפומבי\ברבים ואומר: האדמו"ר הציע לי – בכדי שאני וצאצאי ינצלו מדעות הכפירה שלך – ללמוד כל שבת עם משפחתי את ספר החינוך.

שרבי מורי שמע את הצעת האדמו"ר, הוא חייך ואמר בלחש שהחסיד שוטה לא ישמע: "ניפגש בפרשת יתרו"

ע"כ הסיפור

שאני שמעתי את הסיפור, זה גם העלה על פני חיוך רחב.  שהצעירים ראו את החיוך הרחב שלי, הם ביקשו הסבר. הרבה פעמים שמענו את הסיפור ואף אחד לא מצליח להבין את הסיפור – טענו כלפי כמה צעירים.

ובכן, רבי מורי כנראה עסק במשנה של חגיגה שאומרת: "מי שלא חס על כבוד קונו, טוב לו שלא נברא" (חגיגה) מסביר הרמב"ם מיהו כבוד קונו ?! שכלו של אדם !! כנראה אייך שאני מכיר את אותם שיעורים, רבי מורי הביא להם עשרות דוגמאות ממחשבת ישראל, כמו האבן עזרא הנודע: המלאך בין אדם לאלוהיו הוא שכלו. כמו דברי הרמב"ן  "כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה" ועוד עשרות דוגמאות מחז"ל מהגאונים והראשונים ואחרונים

כנראה שהחסיד שוטה הזה, שמע את דברי רבי מורי, ומיד רץ להלשין לאדמו"ר ולזעוק שרבי מורי מדבר דברי כפירה רח"ל בפני התלמידים. האדמו"ר כנראה הבין שאין סיכוי שהחסיד שוטה יבין משהו, ולכן הציע לו, בכדי שתינצל מדעות לא כשרות – כדבריך, תילמד את ספר החינוך בכל שבת עם משפחתך, ככה תינצלו אתה ובני ביתך מדעות לא כשרות.

החסיד השוטה ששומע את הצעת האדמו"ר, מבין שהאדמו"ר בצד שלו ונגד הצד של רבי מורי, ולכן יצא בתרועת ניצחון ובייאש את רבי מורי ברבים\בפומבי. רבי מורי שהיה גאון וידען בכל חלקי התורה, מיד הבין מה האדמו"ר עשה. האדמו"ר בעצם מסר לרבי מורי דש גדול והסכמה לתוכן השיעור שלו וגם הוסיף לו עוד מקור לשיעורו שזה כמובן בעל ספר החינוך בפרשת יתרו.

בעל ספר החינוך אומר בפרשת יתרו (מצווה לט) את המשפטים הענקיים האלה:

נעשה אדם בצלמנו. והכונה בכתוב מצד השכל שנתן בו. ומה שאמר בצלמנו על חלק השכל שבאדם, "מפני שהשכל כולו הוא בו ברוך הוא" וכל מילה נוספת פשוט מיותרת.

ולכן רבי מורי אמר בלחש: "ניפגש בפרשת יתרו" והבינו.

מי ייתן לנו תמורתו ? איפה יש היום כאלה אדמו"רים וכאלה אנשי רוח כמו פעם – נזעקו צעירי הקהילה. אמרתי להם, חפשו ותמצו. כי כאלה צריך תמיד לחפש כי הם מדברים בלחש. מה שאין כן את הכסילים שומעים ברעש גדול. לא ברוח השם ולא ברעש השם ולא באש השם וגו'

לסיום:

כדאי היה לי לבוא לארץ ישראל בחגים ולו רק לשמוע את הסיפור הנפלא הזה.

מועדים לשמחה לכל בית ישראל

Max maxmen