להבין בכלכלה בקלי קלות

להבין בכלכלה בקלי קלות

מבוא

המאמר ייתן לנו הבנה בסיסית ויסודית (יסוד = מלשון יסודות הבניין, ויסודות\יסוד מלשון סוד = נסתר) מהי כלכלת בני אנוש.

המאמר יהיה שווה לכל נפש – כפי שנאמר בכותרת המאמר – בלי שום רקע בנושא\בתחום. המטרה כמובן היא א' שכל אחד באמת יבין את הבסיס של כלכלת בני אנוש. ב' לגלות לאדם את הסודות (מלשון סוד = נסתר) שבכלכלה שלא מלמדים אפי' באקדמיה. ולמה זה חשוב כל כך ? בכדי שכל אדם יידע את זכויותיו המינימליות.

להבין בכלכלה בקלי קלות – חלק ראשון

יסודי הבניין

  1. קניין.
  2. עמל אנושי.
  3. חלוקת העבודה.
  4. אמצעי חליפין = כסף.

ובכן זה ארבעת היסודות הפשוטים של כלכלת בני אנוש. ונסביר כל אחת לעומק ככה כולנו נבין קודם כל אייך זה עובד ומהן זכויותיו הבסיסיות של האדם.

  1. קניין.

השאלה האולטימטיבית שכל אחד מאתנו אמור לשאול את עצמו היא: האם יש לנו זכות מוקנה (מלשון קניין) לנשום ? כלומר האם האוויר\החמצן שאנו נושמים הוא שלנו ? עוד שאלה: האם יש לנו זכות מוקנה לדרוך על האדמה ? כלומר האם האדמה שאנו דורכים עליה היא שלנו ?

כלפי אוויר\חמצן ברור לכולנו שהיא שלנו במשותף, לנו ולשאר האורגניזמים. כלומר האוויר שייכת לכולם כקניין משותף ולכן יש לנו זכות מוקנה לנשום.

מה עם האדמה ?

בכדי שתתאפשר לאדם לעמול בכדי להצמיח משהו בטבע, ובשביל לנוח אחרי העבודה וכו' וכו' הוא צריך קניין. כלומר הוא צריך אדמה כשלו וצריך זרעים משלו, וכמובן מים והנה זרע וקצר והצמיח לו מה שהוא צריך. בכדי שכל זה יהיה שלו ?! שאר בני אנוש צריכים להכיר בקנייניו, והם אמורים לקבל על עצמם את הצוו של לא תגנוב. אחרת אין לו קניין. כי אם הזולת לא מכיר בקניינך, אתה עמל לריק כי יבואו לקחת ממך את עמלך. אותו דבר לגבי לנוח ולאכול וכו' וכו', הוא צריך קניין\בית כשלו, אחרת תבוא לבית ומישהו כבר ישן שם.

כאן כלפי קניין באדמה, אי אפשר רק קניין משותף. כלומר צריכים קניין פרטי.

עכשיו אם נחלק את כל כדור הארץ לכל אחד ואחד כקניין "פרטי" בכדי לעמול בו ולגור בו וכו', לא נוכל לזוז ממקום למקום. כלומר תמיד צריך להשאיר מקום לקניין משותף = רשות הרבים.

ובכן יש קניין משותף שזה רשות הרבים, ויש קניין פרטי שזה הבית והנחלה בשביל לעמול בו.

נחזור לשאלת השאלות האם יש לנו זכות מוקנה לדרוך על כדור הארץ ? אם לגבי האוויר אמרנו שיש לנו זכות מוקנה, מה קורה לגבי דריכה על האדמה ? ובכן מצטער לומר לכם מה שאנו יודעים זה מכר ופשוט לא שמנו לב על כך. "אין לנו זכות מוקנה לדרוך על כדור הארץ". לא רק שאין לנו קניין פרטי, אין לנו אפי' זכות לדרוך בקניין המשותף שזה רשות הרבים. אייך זה קורה ? שוב הקניין !! ראשי העיר דורשים דמי פרוטקשן\ארנונה על הזכות לדרוך\לגור בעיר. מה עוד אין לנו זכות למשל להיכנס לרשות הרבים של מדינה אחרת. בקיצור בשביל לדרוך על כדור הארץ אתה כבר צריך לעמול ולהצמיח משהו ולמכור ואז תקבל את האמצעי החליפין = כסף. ותוכל לשלם את הפרוטקשן לעיר בשביל הזכות לדרוך על כדור הארץ.

אייך זה קורה ? פשוט ראשי העיר חושבים שהאדמה היא הקניין שלהם ולא שלך. אותו דבר לגבי לגור בעיר. אין לנו קניין פרטי בעיר בכדי לגור בו, אנו צריכים לשלם עמל אישי של רוב העמל החודשי בשביל הזכות לישון בכדור הארץ.

המצב המפגר הזה הוא תוצאה של המצאת הקניין הפרטי. ואמרנו שבלי קניין פרטי, אין אפשרות להצמיח כלום. כלומר אנו רוצים קניין פרטי בשביל לעמול ובשביל לגור בו. ולכן המצאנו את הקניין הפרטי, אבל בתכלס כולנו נולדים בלי קניין פרטי. ככה שבשביל מה המצאנו את הקניין הפרטי ?

נחזור ליסודות הבסיסיות של כלכלת בני אנוש.

נדון במצב נאור חופשי וחירותי, שלכל אדם יש קניין פרטי ויש קניין משותף = רשות הרבים.  כלומר בחברה מתוקנת שכזו, לכל אדם יש זכות מוקנה לנשום ולכל אדם יש זכות מוקנה ברשות הרבים ולכל אדם יש קניין פרטי א' בכדי לעמול בו ולהצמיח בו ערך. ב'  לגור בו וכו' וכו'.

נסכם: בלי קניין משותף וקניין פרטי, אין כלכלה יש אך ורק עבדות. בכדי שתתאפשר כלכלה, צריך שאדם יעמול, בכדי שיעמול צריך שיהיה לו קניין פרטי. שיש לו קניין פרטי יש לו איפה לעמול ולהצמיח משהו.

מכאן נעבור ליסוד השני: "עמל אנושי"

  1. עמל אנושי.

שוב נחזור לאוויר\חמצן. בשביל להשיג חמצן, צריך לנשום, וזה גם סוג של עמל. אבל אם שאר הצרכים היו זמינים כמו אוויר\חמצן, אז לא צריך כלכלה. כלכלה צריכים בשביל דברים שהם לא זמינים כמו החמצן. למשל מים. מים לא זמנים כמו חמצן, כלומר צריכים לעמול יותר כמו לאגור מי גשם או ללכת לנהר וכו' וכו'

בניגוד לחמצן ומים, אוכל מצריך יותר עמל. אם אנו רוצים למשל לדוג או לצוד. או לעסוק בחקלאות. כל אלה מצריך עמל אנושי יותר קשה.

נסכם: בשביל לכלכל את עצמינו אנו צריכים לעמול = עמל אנושי. אם זה להביא מים מהנהר ולדוג ולצוד, אז צריכים ללכת לקניין המשותף ופשוט לקחת את הצרכים שלנו. אם זה חקלאות או כל עשייה אחרת, אנו צריכים חומר גלם וקניין פרטי. יש חומר גלם שנמצא בקניין המשותף ויש חומר גלם שנמצא בקניין הפרטי. בכל אופן בלי עמל אין כלום. מכאן שאם יש לנו משהו מהצרכים שלנו, אז זה אך ורק בגלל העמל אנושי.

שאלת השאלות שאנו צריכים לשאול כאן היא: אם לא עמלנו, אייך יש לנו את צרכינו ? כלומר יש כאן איזה מן נוכלות. אחרת אייך יש לנו משהו בלי עמל ?

נשאיר את השאלה פתוחה כרגע ונעבור ליסוד השלישי והיא: "חלוקת העבודה"

  1. חלוקת העבודה.

השאלה האולטימטיבית כאן תהיה: אם את רוב הדברים\הצרכים אנו לא יודעים אייך נעשים (חיטה ירקות פירות חלב לחם בשר ועוף בגדים שולחן כיסא מקרר מכונות חשמליות מכונית וכו' וכו'), אז אייך יש לנו אותם ? יותר מיזה, אם ידענו אייך לעשות את הכל, האם יכולנו במציאות לעשות הכל לבד ?

כלומר כל הצרכים שיש לנו זה עמל אנושי שלא אנו בעצמינו עשינו בעצמינו, ויותר מיזה אנו אפי' לא יודעים אייך מיצרים את כל זה. אז אייך רבונו של עולם זה נמצא אצלינו ?

הפלא הזה קורה בגלל "חלוקת העבודה" כלומר בני אנוש החליטו מרוב חכמה בינה ודעת שכדאי להיות חברים ביחד ולהתחלק בעבודה. שבני אנוש מתחלקים בעבודה, ביחד הם מצמיחים הרבה מאוד דברים ובהרבה יותר בקלות. יותר מיזה אפי' בכל תחום ותחום כמו לעשות מסמר, כדאי חלוקת העבודה. אדם סמית אבי אבות הכלכלה המודרנית מסביר את זה בטוב טעם. אם אדם אחד אפי' מוכשר מאוד יעשה מסמרים לבד. הוא יספיק כמות מסוימת בשעת העבודה. נגיד עשר מסמרים. במסמר יש שלוש שלבים. 1, לחתוך את החומר גלם לפי מידה. 2, לחדד קצה אחת. 3, ולעשות את הכובע בקצה השני. עכשיו במקום שאדם אחד יעשה את כל השלבים ויספיק לעשות עשרה מסמרים בשעה, אפשר לחלק את העבודה לשלוש אנשים והנה ביחד הם יספיקו לעשות כמאה מסמרים בשעה.

חלוקת העבודה מביא קודם כל הרבה מאוד סוגי סחורות. בלי חלוקת העבודה לכל אדם היית אך ורק צרכים מינימליים. חלוקת העובדה מקל מאוד על העשייה ככה שמספיקים ליצור הרבה מאוד מכל סוג סחורה ככה שזה יותר זול. ואם כל דבר יותר זול, אז יש לנו הרבה סוגי סחורות. כלומר לא מספיק שיש הרבה סוגי סחורות, בכדי שכל הסוגים יהיו זמינים לכולם, זה גם צריך להיות זול. וחלוקת העבודה בעצם עושה את שניהם, גם הרבה סוגי סחורות וגם בזול.

נסכם: חלוקת העבודה מצמיח ערך רב לחברה כולה. מה שאין כן בלי חלוקת העבודה שבקושי היית לנו – כל אחד לחוד, דברים מינימליים. העושר של כל פרט בחברה, אפשרית אך ורק בחלוקת העבודה.

חלוקת העבודה חייבת להיות רצונית\בחירית. כלומר יש אדם שאולי רוצה חיים פרטיים ויש לו את הכישרון ואת הידיים הטובות\היצירתיות ולכן הוא מסתפק עם דברים מינימליים שהוא יוצר בקניינו לבד ובעצמו. כלומר הוא לא מעוניין בחלוקת העבודה. אפי' שרוב בני אנוש מעוניינים בחלוקת העבודה, אי אפשר לכפות על האדם להיות חלק בחלוקת העבודה.

הכל פנים, כמו בעמל אנושי שאלנו אייך אפשר שתהיה לנו עמל שלא עמלנו עליו, ככה גם בחלוקת העבודה שאלת השאלות היא: אייך יש לנו את כל סוגי הסחורות בלי להיות שותף בחלוקת העבודה. כלומר אייך זה שיש משתתפים ועמלים שיש להם מעט מחלוקת העבודה, ואייך זה שיש כאלה שלא משתתפים או לא עמלים כל כך קשה ויש להם פי אלף מאלה שכן משתתפים ועמלים קשה מאוד.

תחשבו על זה: החתונה נגמרה מאוחר בלילה והנה אנו יוצאים מהאולם ויש נהג מונית בחוץ שמוכן להסיע אותנו הביתה באמצע הלילה. הנהג המונית הזה הוא שותף בחלוקת העובדה. כלומר למה הוא שם כל כך מאוחר ולא בבית עם משפחתו ? כי הוא חלק בחלוקת העובדה. אותו דבר מפנה הזבל מהבית ומהרחוב. למה הוא עושה את זה ? הוא חלק בחלוקת העובדה !! ואז נשאלת השאלה למה הוא עובד דווקא בזבל או כנהג מונית ולא במשהו יותר נורמלי ? השאלה הזאת רלוונטית כלפי העובדים קשה, כלומר אפי' בכל המקצועות הקשים כמו רופא ומנתח או מפנה הזבל והסבל וכדומה. יש הבדלי שכר. ולמה ? הרי אנו שותפים בחלוקת העבודה אז למה שיהיה הבדל ביניהם ? ושאלת השאלות היא: אייך זה שיש לאנשים ערך יותר משווי עמל אנושי של כל החיים ? נגיד רופא מנתח מקבל 1000 שקל ליום עמל. כפול חמש אלף לשבוע, כפול 52 שבועות בשנה = 26000 שקל לשנה, כפול חמישים שנה = כל החיים ?! בסך הכל שלוש עשרה מיליון שקלים. והנה יש כאלה שיש להם הרבה יותר כסף עוד לפני שהתחילו לעבוד. או עבדו כמה שנים וצברו סכום הרבה יותר גדול מיזה.

תבינו שהשאלה רלוונטית מאוד, כי בלי חלוקת העבודה, זה לא אפשרי. כלומר העשירות המופלגת הזו לא אפשרית בלי חלוקת העבודה. אך ורק שכולנו מוכנים להיות בחלוקת העבודה, מתאפשרת הנוכלות הזאת. ולכן זה שאלה מאוד מאוד לגיטימית. (אני מסביר לכם את זה כי יש דמגוגים ופנאטים שטוענים בשטחיות ששאלות מהסוג הזה זה שאלות של אי פירגון ולא היא כנ"ל. זה שאלה לגיטימית מאוד. יש שיאמרו שכדאי לתת את האפשרות להשיג את העשירות הזה ככה זה מדרבן את האנשים להיות בחלוקת העבודה. אוקיי הטיעון הזה יכול להיות טיעון אבל בתנאי שכולנו בחלוקת העבודה מרצון חופשי ולא בכפיה. כלומר אם יש לכולנו קניין פרטי ויש לכולנו זכות מוקנה בקניין המשותף = רשות הרבים, אז כדאי לשכנע את האנשים להיות בחלוקת העבודה מרצונם החופשי ואולי כדאי באמת לתת את האפשרות להשיג עשירות יתר בכדי לדרבן יזמות וכו' וכו'. אבל אם אין לנו קניין פרטי ואין לנו זכות מוקנה לדרוך בכדור הארץ = בקניין המשותף ?! אז ההשתתפות בחלוקת העבודה היא כפייתית על ידי המשטר\המדינה והנה קיבלנו עבדות. אז השאלה היא אייך המשטר\המדינה לא דואגת מראש שתהיה שוויון בין העבדים ? אפי' אם נאמר שכדאי למדינה\האדון שתהיה לעבדים דירבון ככה ישיגו צמיחה יותר מהירה. אז זה בתנאי שבאמת הצמיחה מגיע לבסוף לכולם, אפי' לא בשוויון מוחלט, בכל זאת שוויון, הרי אף אדון לא רוצה מרד מצד העבדים שלו. בתנאי חירות בלי משטר, עצם החברה ששותף בחלוקת העבודה, מאפשרת את העשירות והעניות. כלומר בטבע בלי קניין פרטי ובלי חלוקת העובדה אין עשירים ועניים. הקניין הפרטי והקניין המשותף כולל חלוקת העבודה מאפשרת את העשירות והעניות. הווה אומר זה שאתה עשיר זה בזכות כולם וזה שאתה עני זה באשמת כולם. מכאן שהשאלות האלה הם לגיטימיות לגמרי ולא שאלה של אי פרגון ח"ו. אבל אם נדון בחברה משטרית שיש אדון ועבדים, גם שם שאלת העבד היא לגיטימית מאוד. וכי למה לעבד הזה מגיע יותר מהעבד השני ? בשני סוגי החברות, השאלה לגיטימית לגמרי)

ובכן נשאיר את השאלות פתוחות (בהמשך יובן הכל בעזרת השם) ונעבור ליסוד הרביעי: "אמצעי חליפין = כסף"

  1. אמצעי חליפין = כסף.

אם כל בן אנוש עמל ליצור משהו, והוא עוד שותף בחלוקת העובדה. אז אייך מגיע אליו כל צרכיו ? הרי הוא עושה רק דבר אחד קטן מכל הצרכים שמגיעים אליו, אז אייך הם הגיעו אליו ? הוא עושה רק חלק קטן בחלוקת העבודה, אז אייך מגיע אליו כל העמל האנושי הענקית הזו. הרי מיליוני אנשים בכל רגע נתון עמלים ועמלים במשותף ביחד עמנו והנה הכל מגיע אלינו. אייך זה קורה ? הכסף !! בני אנוש המציאו אמצעי חליפין ככה מגיע אלינו כל הצרכים שלנו.

אייך זה עובד\פועל ? ובכן נגיד שכל שעת עבודה = 30 שקל. כלומר כל עמל שעה של כל שותף בחלוקת העבודה, שווה שלושים שקל. בכל המדינה או בכל בעולם יש כמות עמלים ויחד בכל שעה של עמל הם מיצרים ערך ששווה שלושים שקל לשעת עבודה של אדם. סך הכל שעת עבודה אנושית בכל העולם בהווה היא X כסף.

השאלה היא מי מחליף להם את שעת העבודה לכסף = אמצעי החליפין ? יותר נכון לשאול מי היצרן של הכסף ?

לפני שנשיב על כך, נסביר יותר בהרחבה את האמצעי החליפין. ובכן שאלנו אייך עושים חליפין בין העבודה שלי לבין העבודה של האחר. כלומר אני יצרן חלב ואתה יצרן לחם. והנה אייך אני מקבל לחם ואתה חלב ? על ידי שתרגמנו את עמלינו לכסף\נייר\קובץ אלקטרוני בבנק. כלומר קיבלנו ממישהו ניר\כסף\קובץ אלקטרוני וככה אנו משלמים אחד לשני על העמל שלו = אמצעי חליפין. כלומר כל שעת עמל מתורגם לכסף.

יש מישהו שיוצר את הכסף כלומר מתרגם את עמלינו לכסף. (אגב נבין בהמשך שיש הבדל בין "יצירת הכסף" לבין "כסף במחזור". יצירת הכסף זה תרגום העמל האנושי לכסף\ניר\קובץ אלקטרוני. כסף במחזור זה הכסף שמוכר לכולנו הכסף שרץ בינינו כל הזמן אם זה מזומן ואם זה עברה בנקאית או שיק וכו' וכו')

מי הוא יצרן הכסף ? זה שאלה מאוד רלוונטית ומאוד קריטית. בכדי שנבין למה זה קריטית אני אתן לכם את שלבי היצירה של האמצעי החליפין = כסף.

שלב א'

הציבור עובד ומצמיח ערך\סחורה.

שלב ב'

צריך אמצעי חליפין אז מישהו מיצר את הכסף בכדי לתרגם את העמל האנושי לכסף.

שלב ג'

יצרן הכסף מחלק את הכסף לציבור תמורת קבלת העמל\הערך\הצמיחה\הסחורה של הציבור לעצמו בחינם. (הרי יצירת הכסף זה לא עמל מול העמל האנושי. ולכן בעצם הוא מקבל את כל העמל הציבור בחינם)

שלב ד'

יצרן הכסף מוכר את הערך\הצמיחה\הסחורה בחזרה לציבור ומקבל כסף מהמחזור מהציבור ושוב בחינם. (ואמרנו שיש הבדל בין יצירת הכסף לבין כסף במחזור. שאתה מקבל כסף מהמחזור בעצם קיבלת את הסחורה, והנה היצרן קיבל 1, את הסחורה בחינם תמורת יצירת הכסף. ובהמשך קיבל את הכסף המחזורי בחינם תמורת הסחורה ככה שהוא מרוויח פעמים. גם את הסחורה וגם את הכסף המחזורי)

המסקנה:

ליצרן הכסף יש את עמל\הסחורה של הציבור בחינם ואת כספו מהמחזור בחינם.

אז מיהו היצרן הנבל הזה ?

נשאיר את השאלה פתוח אבל זאת נדע שיש לנו כציבור משאב ציבורי יקר מאוד שנקרא "יצירת הכסף הציבורי" וכמו כל משאב ציבורי, היא שייכת לציבור כלומר לי ולך.

נסכם: לאמצעי החליפין = הכסף. יש כמה סגולות. אחת: כשמו כן הוא "אמצעי חליפין". אחת: שומרת על עמל לאורך זמן. שזה ואמר, אם יצרתי חלב, תוך כמה ימים היא מתבזבזת או מתקלקלת. כלומר הצמיחה של עמלי לא נשארת לאורך זמן. אבל תשימו לב שאם החלפתי את עמלי לכסף ?! הוקוס פוקוס עמלי נשארת לאורך זמן. מה שלא אפשרי ביקום כולו הנה בני אנוש המציאו משהו דמיוני שנקרא כסף והיא משמרת את עמלינו לאורך זמן. כל עמל אנושי בטבע נכחדת או מצריך עמל תמידי לתחזוקה. מה שאין כן אם תרגמנו את עמלינו לכסף ?! פתאום עמלינו נשמרת לאורך זמן.

המצב הזה מאפשר הלוואות כמובן ואז זה מאפשר יזמות וכו' וכו'. היא כמובן מאפשרת ריבית, כי אדם חסך את כספו במקום לבזבז אותו, ואם אני רוצה ליהנות מיוזמתו = חיסכון, אני משלם לו ריבית על ההלוואה או מכניס אותו שותף ליזמות שלי. אבל ריבית לעומק זה שקר. וכי למה ? כי כסף לא יכול במציאות להצמיח כסף. כסף היא תרגום של עמל ולא יוצר עמל. את העמל יוצר האדם, או האדם יוצר מכונות שעושות בשבילו את העמל. בכל אופן כסף זה תרגום של עמל ולא שהכסף בעצמו יוצר כסף ולכן אי אפשר במציאות ריבית. כלומר אם מישהו מבקש ריבית על כסף הוא בעצם דורש שאדם יוותר על חלק משכר עמל שעה שלו (נגיד שעת העבודה שווה 30 שקל וחלק הוא צריך בשביל ריבית, אז יוצא שהוא מקבל פחות כסף לשעת עבודה). בעצם הוא מעלה את שכר שעות העמל ככה שלבסוף זה חוזר למלווה בריבית כבומרנג (כי העובד לא ימשיך לעבוד בשכר של שלושים שקל עם הוא צריך לשלם חלק מיזה למלווה בריבית ולכן היזם יצטרך לעלות את שכרו והנה הריבית מורידה את ערך הכסף הציבורי). אבל עד אז בינתיים הוא גוזל חלק משעת העמל של הלווה. מכאן האיסור הדתי לשלם ולקחת ריבית.

ובכן שכל העמל האנושי היית תרגום לכסף חומרי כמו זהב וכסף ונחושת, המרוויח של יצירת הכסף היית המשאב הטבעי של זהב\כסף\נחושת כלומר למי שהיית שייכת המשאב הטבעי הזה ?! פלוס העמל ליצור את הזהב\כסף\נחושת הוא הרוויח בכפלים על יצירת הכסף כמו שהסברנו לעיל. מה עוד היה צורך אנושי בהלוואות וריבית ושותפות בעסקים וכו' וכו'. ברגע שבני אנוש עברו לכסף של נייר או קובץ אלקטרוני, באותו רגע אין יותר צורך בהלוואות ובריבית ובשותפות של המלווה. פשוט כל אחד ניגש ליצרן הכסף החברתי ומיצר את כספו.

אייך רבונו של עולם בני אנוש פספסו את הדבר הפשוט הזה ?

שיצירת הכסף היא משהו דמיוני, אין צורך יותר בשום הלוואה וריבית ושותפות כפייתית בעסקים וביזמות. פשוט פונים ליצרן הכסף החברתי והוא יוצר בשבילנו את הכסף. (בהמשך תבינו שהשאלה הנזעקת כאן היא עוד כלום ביחס ליצירת הכסף המודרני)

נחזור לאמצעי החליפין = כסף.

ובכן אם חשבנו שיצירת הכסף מתרגמת את העמל האנושי בהווה. אז לא ככה זה פועל במאות האחרונות. במאות האחרונות יצירת הכסף נוצרת על חשבון עמל עתידי. כלומר לא מחכים עד שתצמיח משהו ויוצרים לך את כספך תמורת הצמיחה שלך. רק מראש מיצרים בשבילך את הכסף על חשבון זה שעד סוף החודש\השנה\עשר שנים\עשרים שנה, תצמיח על ידי עמל את הצמיחה שלך. כלומר אתה כביכול יכול לקבל את כספך מראש ולהחזיר את זה חודשי וכדומה.

היצרן הזה, מבקש ממך ריבית ושכר עבודה על עצם יצירת הכסף. אם חשבנו שרק מלווה "כסף מחזורי" מבקש ריבית (והסברנו את השקר של הריבית הקלסית לעיל), הנה גם על עצם יצירת הכסף הוא מבקש ריבית. ואז נשאלת השאלה האולטימטיבית. למה ? למה ובאיזה זכות הוא מבקש ריבית ? קודם כל: יצירת הכסף זה משאב ציבורי וכמו כל משאב ציבורי כמו אוויר וחמצן יש לנו זכות מוקנה, ככה יש לנו זכות מוקנה לגבי המשאב הזה שנקרא יצירת הכסף. שנית כל: זאת לא הלוואה ?! אתם מבינים את האבסורד ? אם חשבנו שיש זכות לאדם לצבור כסף על חשבון לבזבז את כספו, ולהלוות את כספו ולבקש קצת ריבית על זה שצבר כסף על חשבון לבזבז אותם. כאן מדובר על אדם שלא עשה כלום, הוא פשוט גזל את המשאב הציבורי (יצירת הכסף) מאתנו ועוד מבקש על כך ריבית ? מילא שכר על השירות, אבל למה ריבית ?

מה שיותר מטריף כאן היא, אם רח"ל לא עמדתה בתשלומים, הנבל ייקח ממך את הדירה או את העסק או את היזמות שלך.

תשימו לב כי זה חשוב: אני הולך ליצרן הכסף ואומר לו, אני רוצה לקנות דירה\מפעל\לבנות בניין מגורים\ליצור תרופה לסרטן. אמרנו שאפשר ליצור כסף על חשבון עמל עתידי. וזה מה שעושים במאות האחרונות. אוקיי, אני פונה ליצרן שיצור בשבילי את הסכום שאני צריך. עמלתי עמל רב והצמחתי מה שהצמחתי, נגיד תרופה לסרטן. אבל לא הצלחתי לעמוד בתשלומים כסדר. אז היצרן בא ולוקח את כל עמלי לעצמו בחינם.

תבינו שלא מדובר בהלוואה או בשותף. מדובר על יצרן הכסף. אם אני בא לאדם שצבר "כסף מחזורי" אישי שלו אז או אני משלם לו ריבית או מכניס אותו לשותף (כבטחונות) תמורת ההלוואה. ואם כשלתי בתשלומים, הוא יכול לנצל את קשיי הזמני שלי לקחת ממני את עמלי (לא שזה צודק אבל מילא אפשר להבין את המשחק הטיפשי הזה). אבל כאן מדובר על יצרן הכסף, אז למה אני משלם ריבית ? למה אני חייב להכניס אותו כשותף ? ולמה הוא זוכה לגזול ממני את כל עמלי אם כשלתי בתשלומים ?

אז שוב נזעקת כאן: אייך בני אנוש מפספסים את הדבר הפשוט הזה שאין שום צורך היום להלוואות כספים. אתה פשוט הולך ליצרן הכסף הציבורי ומיצר את כספך, וככה בדיוק זה עובד. אז למה היצרן מרגיש את עצמו כמלווה ורוצה ריבית וגם גוזל ממני את עמלי וקנייני אם כשלתי באחזר התשלומים בזמן ?

המושגים "הלוואה", "מלווה ולווה", "ריבית ושותפות", הם מושגים עתיקי יומין שהזהב והכסף החומרי תרגם את העמל האנושי לכסף. לא כן שבני אנוש מיצרים את כספם בעצמם. אין להם שום צורך בכך, הם פשוט יוצרים את כספם בעצמם. במיוחד שאפשר ליצור את הכסף על חשבון עמל\צמיחה עתידי, שאז בוודאי אין גבול לכמה כסף אפשר ליצור בהווה ובחינם. אז אייך זה שאנו עוד מתנהגים כאילו יש לווה ומלווה וריבית ושותפות כפייתית ביזמות ?! איפה חוש הצדק של מערכות בתי המשפט שהם באים לגזול מאדם את כל עמלו לטובת יצרן הכסף ?

ובכן תשימו לב: היום המשאב הציבורי שנקרא "יצירת הכסף", נגזלה מהציבור על ידי הבנקים. לא רק שהם גזלו את עצם המשאב הציבורי (שהסברנו לעיל שעצם יצירת הכסף מהעשיר את היצרן בחינם), הם דורשים ריבית כמו כל חוסך כסף שמלווה בריבית. ומה עוד, הם נכפים את עצמם בכוח להיות שותף בעסק\במפעל\ביזמות\בדירה, ככה שאם כשלנו לעמוד בתנאי התשלום ?! הם לוקחים את הכל בשביל עצמם ובחינם. "בחינם" כי הם לא באמת שותפים ולא באמת מלווים. הם פשוט יצרני הכסף הציבורי. אתם מבינים ?

שבת שלום

יהיה עוד כמה חלקים לפי דרישה. בחלק הבא ננסה לענות על כל השאלות הפתוחות שנשארו פתוחים. אבל אני חושב שכדאי להקדיש מחשבה עמוקה לפני שנעבור לחלקים הבאים. זה בנפשינו אנו שנקדיש מחשבה עמוקה בתחום. זה לא שאלה של בחירה כן או לא גרידה, זה שאלה של להיות בן חורין או להיות עבד. כל העבדות האנושית בא אך ורק בגלל חוסר מחשבה ועמקה = לימוד.

בברכה

Max maxmen

מודעות פרסומת

מגדרים ?!

מגדרים ?!

לא מזמן קראתי מאמר באתר הנפלא "אלכסון", מאמר בשם "ליפול מקצה הפטריארכיה" מאת גבריאל בוקובזה. ונתתי שם תגובה ואמרתי לעצמי ששווה לעשות מיזה מאמר.

המלך ערום – הזווית האחרת  

ברצוני להנגיש לכם זווית אחרת מהדוגמה שלנו.

במצב הטבעי ביותר בלי חברה = ישות דמיונית = דגל = פסל, אין אפשרות להפריד את מין האדם לשני מגדרים, הרי בשום אופן אימא מול בנה והבן מול האימא או בן מול אחותו ובת מול אחיה, לא מרגישים את עצמם כשני מגדרים. האפשרות להגדיר אותם כשני ישויות דמיוניות נפרדות, מתאפשרת אך ורק שכולנו שייכים לישות דמיונית כלשהו, נגיד כולנו שייכים ללאום הישראלי הדמיוני, או אנו שייכים לישות למין האנושי הדמיוני, וכולנו מולידים ללאום הדמיוני אז באמת שאנו כולנו רובוטים לאיזה ישות דמיונית, אז אפשר להתארגן ככוח בתוך הישות, אפשר למשל להתארגן על פי צבע או מוצא או להתארגן על פי המגדר.

יוצא מכאן שאם אנו דנים על המצב הטבעי, אין מצב של הפרדת האדם לשתי מגדרים. אך ורק אם אנו במצב לא טבעי שאנו כולנו כולל צאצאינו שייכים לאיזה ישות דמיונית, אז אפשר להתארגן ככוח בתוך הישות, ואחת האפשרויות היא להתארגן במסגרת מגדרית כמו שאר סוגי ההתארגנויות החברתיות כנ"ל.

מיהו המעוניין בהפרד ומשול הזה ? הישות הדמיונית !! הישות הדמיונית לעולם עשה הפרד ומשול בין ההורים לצאצאיהם, מכאן בימי קדם טקס מעביר את זרעו למולך, מכאן במודרנה שעל פי החוק הישות הוא הוא ההורה העליון ולא אתה ואשתך. (לדברי גיל סיגל, פרופ‘ למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי.) כלומר בכדי לקיים את הישות הדמיונית המדומיינים חייבים להפריד את צאצאיהם מההורים כפי שהגל מסביר את זה בטוב טעם:

"כדי לא לאפשר להם (למשפחה\ליחיד\לאינדיווידואל) להכות שורש ולהקשיח בבידוד הזה, כלומר כדי לא לתת לכוליות להתפרק ולרוח להתנדף, הממשלה צריכה מעת לעת לזעזעם באינטימיות שלהם על ידי מלחמה. על ידי המלחמה היא צריכה לשבש את סדר חייהם ההופך להרגל, להפר את זכותם לעצמאות, כפי שלפרטים, שמתוך השתקעותם בסדר הזה הם מתנתקים מהכוליות ושואפים אל ההיות-עבור-עצמו הבלתי ניתן להפרה ואל הביטחון האישי, צריכה הממשלה, בעבודה הכפויה הזו, לתת להם להרגיש את האדון שלהם, את המוות" (הגל)

"אידאולוגיות המתחדשות, תמיד לא אהבו את המושג המשפחה. מאפלטון ועד הקיבוץ ועד הציונות, לא אהבו את מושג המשפחה, הם רצו להפריד את קשר הדם בין ההורים והילדים, ואז נוצרה איזה טרגדיה שנהיינו יתומים" (פרופ' בוזגלו)

ובכן, בכדי לקיים את הישות הדמיונית, אתה חייב לעשות את ההפרד ומשול, אחרת ח"ו הבן והבת רח"ל יחשבו שיש להם אימא ואבא, וזה לגמרי לא נכון הרי האליל (הישות הדמיונית) הוא האבא וגם האימא שלך.

כל זה היה מאז המצאת הישותיות הדמיוניות לאורך אלפי שנות היסטוריה, מכאן אגב החיילים הרווקים והרווקות בכל ישות שכזה בחינם. הרי הילדים שלהם של הישות הדמיוני ולא של ההורים.

לאחרונה במאות האחרונות, הישותיות הדמיוניות עלו על נכס חדש, לא מספיק להם הילדים שלנו, ואת הגברים שלנו, הם רוצים גם את הנשים כידיים עובדות לישות, אבל אייך הוא יגזול את האישה מהגבר ? כאן בדיוק הומצאה הפרדת האדם לשני מגדרים = ישויות דמיוניות שונות, והנה קיבלנו את ההפרד ומשול.

נשים לב שמי שיכול להתפתות להפרדת האדם לשני מגדרים שונים, הם בדרך כלל אנשים ממדומיינים ושטחים, הרי אין מצב להפריד אותם במצב הטבעי שלהם, הרי שניהם יצאו מבטן של אישה, אז האימא למשל יכול להפריד אותם כשני ישויות דמיוניות נפרדות ? האם האבא יכול להרגיש הפרדה בינו לבין הבת שלו ? או בין בניו ובנותיו ?

בימי קדם לפני המצאת הישויות הדמיוניות, היו כמה סוגי משפחות מקובלות: "ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים  (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז(" (במדבר רבה)

אז למה המשפחה המסורתית ניצחה את כולם ? כלומר במצב טבעי בלי כפיה של ישות דמיונית, התאפשר כל סוגי המשפחות לעיל, אז למה דווקא סוג המשפחה המסורתית ניצחה את כולם ? כי פשוט הברירה הטבעית הדעתנית והרציונלי של האדם בוחרת את הכי מועיל, הרי למה שגבר יוליד ילדים אם הילדים לא מכירים אותו כלל ? למה אישה תוליד ילדים אם הילדים לא מכירים את האימא, וכו' וכו'

ובכן, במצב הטבעי, בכדי שגבר יזכה לשרידות אישית על דרך "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", הוא חייב את ידה של האישה, כלומר היא חייבת להיות נאמנת לגבר הזה לפחות שנה שלימה. אחרת מנין לו שהילד שלו ? מה שאין כן אישה תמיד בטוחה בצאצאיה בדור הראשון, הרי היא צריכה רק לכבוש גבר לדקה אחת, ויש לה ילד\ילדה.

המצב הזה גורם שתמיד ידה של האישה על העליונה, תמיד הגבר צריך את טוב ליבה של האישה. מכאן שהגבר מבטיח לה את הכל בכל מכל כל, כלומר בכדי שהיא תסכים לדיל שכזה להיות נאמנת רק לגבר הזה, הגבר צריך להבטיח לה הכל בכל מכל כל. מכאן המצב הטבעי שהאישה לא צריכה כמעט לעשות כלום, לא לתרום לפרנסת המשפחה ובוודאי לא לתרום לישות הדמיונית שמתחילה זה עניין של הגברים הרי הגברים רוצים משטר בכדי לשמור על קנייניהם, את אותו הקניינים שהם צריכים לאישה ולילדיה. ולכן תמיד האישה היית מחוץ לתמונה החברתית. זה אגב נכון גם אצל הדת, כלומר אישה פטורה מרוב המצוות מאותו סיבה. אישה אפי' פטורה מפרו ורבו כלומר לא מחויבת בחוקי המשפחה, בכדי להדגיש לגבר כמה עולה לו לזכות באישה. כלומר אתה רוצה אישה שתהיה נאמנת רק לך ושהיא תוותר על חירותה ?! אוקיי "שלם לה הכל בכל מכל כל" = הכתובה היהודית.

אחרי כל זה יש לשאול: למה באמת אישה מוכנה להבטיח לגבר את הנאמנות = לוותר על החירות שלה, אם היא יכולה בעצמה לדאוג לעצמה ? התשובה היא: היא פשוט דואגת לדור השני שלה, כלומר אמרנו לעיל שאישה תמיד בטוחה בדור הראשון שלה, אבל מה יהיה עם הבנים שלה בהמשך ? הרי אם אישה לא רוצה להיות נאמנת לגבר בשום תנאי, אז לבנים שלה לא תהיה שרידות אישית ככה גם היא לבסוף לא תזכי לשרידות אישית נצחית. מכאן נאמר על האישה שיש לה בינה יתירה, כלומר אישה חושבת יותר מדור אחד.

ובכן זה המצב הטבעי ביותר, אישה רוצה (יותר נכון מסכימה) לעשות דיל עם גבר בכדי ששניהם יזכו לשרידות אישית נצחית לדורי דורות.

על מצב הטבעי הזה באים כל הישויות הדמיוניות לתפוס טרמפ, כלומר הישויות הדמיוניות אומרת לנו: תמשיכו להתנהג עם המסורת ככה זה הכי מועיל לנו, הרי תרגישו כאילו הילדים שלכם והאישה שלכם וככה הישות תזכה לחיילים בחינם (תחשבו על מצב שהישות הדמיונית בעצמה צריכה להוליד את צאצאיה ?!). מצד שני הרובוטים של הישות הדמיוניות יכולים רח"ל לחשוב שבאמת האישה שלהם והילדים שלה, ואז הכוליות תתפרק והדמיון תתנדף ברוח כלשונו של הגל. מכאן דבריו המפחידים: "כדי לא לאפשר להם (למשפחה\ליחיד\לאינדיווידואל) להכות שורש ולהקשיח בבידוד הזה, כלומר כדי לא לתת לכוליות להתפרק ולרוח להתנדף, הממשלה צריכה מעת לעת לזעזעם באינטימיות שלהם על ידי מלחמה. על ידי המלחמה היא צריכה לשבש את סדר חייהם ההופך להרגל, להפר את זכותם לעצמאות, כפי שלפרטים, שמתוך השתקעותם בסדר הזה הם מתנתקים מהכוליות ושואפים אל ההיות-עבור-עצמו הבלתי ניתן להפרה ואל הביטחון האישי, צריכה הממשלה, בעבודה הכפויה הזו, לתת להם להרגיש את האדון שלהם, את המוות" (הגל)

אייך הישויות הדמיונית עושות לנו את המוות ? פשוט מאוד, להפריד את ההורים מילדיהם, מעצם שהישות הוא ההורה העליון, ולהפריד את האישה מבעלה וההפך, על ידי המצאת שני המגדרים.

אחרי תיאורית הקונספירציה שלעיל שהישות הדמיוני הוא הגורם והמעוניין במצב הזה וגם מדרבן אותו כפי שמחבר המאמר נזעק בצדק (בהמשך אני הביא דוגמא מאלפת כמה שהוא צודק בזעקתו), יש לשאול למה ההמונים נשים וגברים משתפים פעולה עם הישות הדמיונית ? כלומר אייך הישות מצליח לשכנע את הנשים והגברים שכביכול באמת קיימת שני ישויות שכאלה, הרי זה נגד הטבע הטבעי שלנו כנ"ל.

ובכן כאן בא הפנאטיות והשטחיות שלנו, אנו אוהבים מתוך שטחיות לדמיין ישויות שכאלה כי אז אנו מרגישים שייכים למשהו גדול. ניקח לדוגמא המגיבה הנחמדה לעיל שזועקת כלפי מחבר המאמר היקר שהוא צריך לנשק את האדמה שהאישה דורכת עליה כי בזכות האישה הוא בכלל קיים הרי יצא מבטן של אישה. מה בעצם המגיבה אומרת לו ? שהוא צריך לנשק אותה ואת האדמה שהיא היא דורכת עליה, הרי היא לא מתכוונת לאימא האמיתי שלו שהוא במילא עושה את זה, כלומר הוא יודע כמה הכרת הטוב הוא חייב לאימא האמיתית שלו, ולכן זה לא מה שדורשת המגיבה, המגיבה דורשת שמחבר המאמר פשוט ינשק אותה אישית כי היא אישה ואישה דמיונית הולידה אותו והיא חלק מהאישה הדמיונית הזו ולכן הוא חייב לה הכרת הטוב. אתם מבינים ? זה כמו המושג "שלטון העם": הרי שלטון העם זאת דמיון, שלמעשה שרלטן תורן שולט בנו. אבל זה לא מונע מכל אדם שטחי לדמיין שהוא הוא זה שלטון העם, גם השרלטן טוען כל הזמן שהוא זה העם הדמיוני, תמיד יאמר העם אמר את דברו העם רוצה והעם והעם וכו' וכו'.

ובכן למה אנשים שטחיים אוהבים לדמיין דברים שכאלה ? מה הם לא רואים את המציאות ? הרי יש אך ורק אדם הפרט הדינמי שאין אחד מהם שטביעות האצבעות דומות לזולתו ואין אחד שיש לו די אן איי משותף לזולתו כלומר האדם וכל אדם הוא יחידני לגמרי ודינמי, אז אייך אפשר לדמיין ישויות הזויות שכאלה ? כלומר יש מישהו או משהו שדוחף אותם לשם = לדמיונות.

ובכן, בדרך כלל מדובר בלוזרים, כלומר הם כשלו במציאות, למשל גבר לא מצליח לחיות עם אישה ולכן קל לו להאשים את כלל הנשים ולהפוך אותן לישות דמיונית, או אישה שלא מצליחה לחיות עם גבר, היא תראה תמיד את כל הגברים כישות דמיונית. אדם לא יכול להסתדר עם השונה ממנו, כמו עם ערבי או עם מזרחי או עם אשכנזי וכדומה, ואז הוא מדמיין ישויות דמיוניות של אשכנזים או מזרחיים או שחורים. ככה ימני מול שמלני וההפך. כלומר תמיד הכי קל לאדם שטחי לברוח לדמיון. וכאן נכנס המשטרים והשרלטניים למיניהם ומנצלים את השטחיות שלנו בכדי לשלוט בנו.

בכדי להוסיף שמן למדורה של מחבר המאמר הנכבד, יש לי סיפור מאלף: שני בני זוג באים לבית היולדות להוליד את התינוק שלהם במזל טוב. לשני בני הזוג יש סוג דם מינוס ( = Rh שלילי). אחרי הלידה האחות בא לתת לגברת אנטי די, והגברת טוענת שלבעלה יש סוג דם מינוס ( = Rh שלילי) ולכן היא לא צריכה את האנטי די. האחות מתעקשת ומביאה את כל המחלקה לעזרתה לכפות על היולדת לקחת אנטי די, והיולדת מתעקשת עד שמגיע ראש המחלקה ומסתכל על בני הזוג ואומר לאחיות: תרדו ממנה היא לא צריכה אנטי די. בעלה רודף אחרי ראש המחלקה במסדרון ושואל מה פשר הסיפור כאן ? וראש המחלקה מסביר לו בטוב טעם, שלא תמיד הילד דווקא שלך ולכן אנו לא לוקחים סיכונים, כלומר אולי הילד של מישהו אחר שאין לו סוג דם מינוס ( = Rh שלילי). אתם מבינים ?

נכון זה טובת הילד (לא לגמרי הרי גם הילד רוצה להכיר את אביו האמיתי) וטובת האישה הבוגדנית הפוטנציאלית שלא תסתכן רח"ל בהיריון הבא. אבל זה יותר מורכב מיזה, הרי יש כאן אדם (במקרה זה גבר, אגב זה יכול לקרות גם לאישה אם מישהו יחליף תינוקות) שהולך לגדל ולפרנס ילד שלא שלו, מה עוד יכול להיות שהוא יסתפק רק עם ילד אחד ככה שהוא לעולם לא יזכה לילד משלו. הוא ידמיין שיש לו ילד ולמעשה אין לו ילד. מיהו המרגיש כאלוהים לפסוק בדברים שכאלה ? התשובה: הילד במילא לא שלך הרי הוא שייך לישות הדמיונית שכמובן אני השרלטן האלוהים שלך: ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי"

בברכה

Max maxmen

יום רביעי 18 באפריל 2018 בשעה 15:43

גולש יקר שם פירגן לי והגיב

Mosheshy

ל     Max maxmen

הסבר נפלא.

ומדוייק.

אצטט: "ובכן למה אנשים שטחיים אוהבים לדמיין דברים שכאלה ? מה הם לא רואים את המציאות ? הרי יש אך ורק אדם הפרט הדינמי שאין אחד מהם שטביעות האצבעות דומות לזולתו ואין אחד שיש לו די אן איי משותף לזולתו כלומר האדם וכל אדם הוא יחידני לגמרי ודינמי, אז אייך אפשר לדמיין ישויות הזויות שכאלה ? כלומר יש מישהו או משהו שדוחף אותם לשם = לדמיונות.

ובכן בדרך כלל מדובר בלוזרים, כלומר הם כשלו במציאות, למשל גבר לא מצליח לחיות עם אישה ולכן קל לו להאשים את כלל הנשים ולהפוך אותן לישות דמיונית, או אישה שלא מצליחה לחיות עם גבר, היא תראה תמיד את כל הגברים כישות דמיונית. אדם לא יכול להסתדר עם השונה ממנו, כמו עם ערבי או עם מזרחי או עם אשכנזי וכדומה, ואז הוא מדמיין ישויות דמיוניות של אשכנזים או מזרחיים או שחורים. ככה ימני מול שמלני וההפך. כלומר תמיד הכי קל לאדם שטחי לברוח לדמיון. וכאן נכנס המשטרים והשרלטניים למיניהם ומנצלים את השטחיות שלנו בכדי לשלוט בנו."

בעבר הכרתי מישהי שטענה באופן כללי (לא כלפיי באופן אישי ) את מה שכתבה "אפרת", ומה שהרגשתי זה בדיוק את מה שכתבת.

זכור לי שכשהתגוררתי בארה"ב ,מאמצע שנות ה 80 של המאה שעברה ,היישות הדמיונית הקפיטליסטית דאגה לפמפם כל הזמן את: The War Between The Sexes ואת : The gender gap .

מהר הבנתי שהמגמה של היישות הדמיונית (לאום,מדינה,השיטה הקפיטליסטית על תאגידיה וכד' ) היא לפרק את המצב הטבעי כפי שהסברת למעלה ,וכפי שכתב הגל.

פירוק המצב הטבעי מביא לתחרות אין סופית בין הפרטים ולמלחמת הכל בכל .מה שמקבע את המשך שלטון השרלטנים.

תודה על ההסבר והציטוטים המאלפים שהבאת.

בברכה

Mosheshy

יום חמישי 19 באפריל 2018 בשעה 8:11

maxmen

למושי היקר

תודה לך מקרב לב

max

יום ראשון 22 באפריל 2018 בשעה 14:11

ישי כהן שקרן

ישי כהן שקרן

(האזינו לתוכנית שוברים כלים עם ישי כהן השקרן)

 https://www.youtube.com/watch?v=Uexs5bCO1bo

כולנו זוכרים את "תרגיל המסריח" בממשלת שמיר ופרס. וכולנו שאלנו איפה טעינו. התשובה היא מצד אחד כי פשוט אהבנו לשמוע מה שאנו רוצים לשמוע, מצד שני היו צעירים חובבניים שלמדו לאכיל אותנו את מה שאנו רוצים לשמוע. כלומר במחנה החרדית היו צעירים חדשים בפוליטיקה ובעיתונות שמכרו לחילוני לוקשים שכאלה שהחילוניים פשוט אהבו לשמוע.

ככה בדיוק נפלנו כזבובים שעד היום – אני חושב – רוב הנפשות הפועלות אז עוד לא הצליחו להתאושש.

מה קרה אז? הזקנים – פרס וחבריו, השתכנעו פתאום שהנה החרבה החרדית הצעירה היא חברה אחרת לגמרי. שכחו לגמרי שיש תהום שמפריד בין חרדים לחילונים מבחינת אידיאולוגיה והשקפה. האידאולוגיה וההשקפה כנודע לא נמצאת אצל הצעירים, רק אצל הזקנים כמובן. אז אייך עלה על דעת מישהו ללכת שולל אחרי הצעירים החובבניים ?

כנודע בסוף הזקנים הם הצריכים להכריע הלכה למעשה מה עושים, והנה הרב שך טרף לכולנו את הקלפים. והשאר היסטוריה.

והנה אנו חוזרים על אותו טעות שוב ב2018. ישי כהן ושאר הצעירים הפנאטים מהמדיה ומהפוליטיקה למדו דבר אחד: אייך להשמיע לחילוניים מה שהחילוניים בחלומות רוצים לשמוע: "הנה החרדים מתגייסים"

הצעירים האלה ביודעין יודעים שהם משקרים, אלא מה? בעיניהם החילוני הוא פנאט אם לא טיפש ולכן הוא יכול למכור לו לוקשים.

ולכן באתי להזהיר את אחי החילוניים ולומר להם שתדעו: משקרים לכם בפנים: לעולם חרדי לא יתגייס לצבא אפי' שהצבא והמדינה תהיה בידי חרדים. כלומר כמו שלא יעלה בדעתכם שחרדים ינהלו מדינה וצבא (הם לא עשו את זה אלפיים שנה וככה זה יהיה לנצח) ככה לא תעלו בדעתכם שאיי פעם חרדי יתגייס לצבא.

השקר הדבילי "הנה חרדים מתגייסים" אפשר למכור אך ורק לטיפשים, הרי יש חוק גיוס חובה, אז מה זה הם מתגייסים ? בוודאי שאתה לוקח אדם בכוח ובכפיה בחוק, אז מה הוא יכול לעשות ?! אתה גם לא מאפשר לו לעבוד לפרנסתו בלי צבא, אז מה הוא יעשה ? אז חרדי שלא לומד הוא למעשה לבד במערכה ההשקפתי שלו. כלומר הקהילה מפקירה אותו לשלטונות. אז לא פלא שנראה אחדים מתגייסים באין ברירה לצבא. (כל זה מדובר על חרדי אמיתי, אני לא מדבר על חרדי שרוצה להיות חילוני והצבא היא הדלת שלו לחילוניות, אז בוודאי שהוא יתגייס אפי' לצבא של שכירי חרב בלי חוק גיוס חובה)

בכדי שהחילוני יבין את החרדי, הוא צריך ללמוד להבין את ההשקפה החרדית זה אלפי שנים. וכשיבין ויהיה מספיק משכיל, הוא יידע שאין טעם לדון בהם כלל, ובעיקר לא תהיה אפשרות לשקר לו כמו שעושים השקרנים ישי כהן והאחרים שלא מפסיקים לשקר ולעבוד עליכם יומם ולילה.

כל זה אני מדבר על הפרט החרדי והחילוני. כלומר ההמונים צריכים להבין שאין סיכוי לעולם שהחרדי יהיה חלק מהציונות מבחינת ההשקפה ובוודאי לא יהיו חלק בכוח החרב\צבא. על חרבך תחיה זו קללה שנאמר על עשיו הרשע ולא על יעקב אבינו = לא על היהודי, היהודי לא חיי על חרב.

מי שרוצה קצת לטעום מההשקפה החרדית זה אלפי שנים, אני מאוד ממליץ על כמה מאמרים שלי כאן

לעולם לא אוחזים בחרב !
האם יש חרדי קיצוני פחות וקיצוני יותר ?
עקידת יצחק הליבה החרדית
גיוס = מעביר את בנו למולך
אם גאה להומו חרדי מסכימה עם אטי שמידוב
ההתייצבות בלשכת הגיוס כן או לא ?
פנאטים דוגמטים = בג"ץ פלוס העסקנים חרדיים
גזירת גיוס או גזירת דיור ?!
כשישים רווקים\ילדים כמגן אנושי על ההורים ועל החברה הדמיונית = לאומניות
גם להם מגיע ילד

ובכן מהפוליטיקאים ומהמדיה אני דורש יותר מיזה, אייך אפשר שמינה צמח ושני הזקנים שם יתלהבו כפנאטים דבילים מהנוכל הזה = ישי כהן ? למי ישי כהן יכול למכור לוקשים שכאלה? למשל: "השוליים החרדית (השבאבניקים) הם המרכז החרדיות". ובכן איפה נמצא המכרז הזה ? איפה בתי המדרשות שלהם ? איזה קופה צדקה או גמילות חסדים הם מנהלים ? מיהו הרבנים שלהם ? האם היה איי פעם איזה כינוס רבבות משלהם ? הם הרי המרכז שזה אומר הם אמורים להיות לפחות מעל חמישים אחוז חרדים.

אז זהו שאין כלום, יש חבורת הזויים מדומיינים שיושבים באיזה חדר עם מחשבים וקוגעל ומלפפון ושולנט ומנהלים אתר שנקרא "כיכר השבת" או "בחדרי חרדים", והם מדמיינים שהם המרכז. והנה כל המדיה החילונית כולל הפוליטיקאים כולל שופטי ישראל הולכים שולל אחרי המדומיינים האלה.

ובכן נעזוב לרגע את ההזויים האלה, ואני ינסה לתת לכם קצת דעת ותבונה.

בקום המדינה היית סוג של הבנה בין היהודים האדוקים (= החרדים) לציונים, שאף אחד לא יפריע לשני עם האידיאולוגיות שלו. כלומר החילוני ידע שבלי היהדות אין לו סיכוי, מצד שני האפוטרופסיים האמיתיים ליהדות – בעיני ההמונים החילוניים והמסורתיים – הם כמובן החרדים. ולכן היו הציונים מאוד מעוניינים שהחרדים לא יפריעו להם עם גיוס היהדות בשביל הקלישאות הלאומניות שלהם. כלומר גיוס חובה בכפיה הרי אי אפשר במציאות, אלה מה? עם גיוס היהדות = קלישאות לאומניות, זה יכול לעבוד וזה באמת עבד לציונות כל זמן שהחרדי שתק ולא התערב.

החרדי באמת שתק כל זמן שהציונות נתנו להם חופש מגיוס. לא רק שתק, אפי' כיבד את צבא ואת החיילים ובעיקר את החללים המסכנים שנפלו לריק (הרי במדינה קפיטליסטית כל קרבן הוא שכיר חרב ובארץ הם חיילים בכפיה ובחינם כלומר נופלים בחינם בלי לקבל תמורה).

עכשיו מה קורה ? קם דור שלא ידע את יוסף ולא מבין כלום, פשוט עמיארצות גמורים שחושבים להפר את ההבנה הזו. שזה אומר: החרדי מרגיש מאוים ככה שלא רק הוא הולך להציל את עצמו, הוא הולך להציל כל יהודי (חילוני ומסורתי) מגיוס לצבא.

הרי על פניו החרדי כמו שהוא נגד חילול שבת ונגד אכילת חמץ וחזיר, הוא יותר מיזה נגד להעביר את זרעו למולך. כלומר החרדי מתחילה כאפוטרופוס ליהדות אמור היה להילחם בשביל כל יהודי נגד גיוס חובה כי זה עוון יותר חמור מחילול שבת וכשרות. אלא מה ? הוא רצה להציל לפחות את עצמו. ואת זה נתנו לו מנהיגי קום המדינה כהבנה בשתיקה ולכן הוא שתק, כלומר החרדי איפשר ליהודים הציוניים להעביר את זרעם למולך העיקר שהם החרדים ינצלו. אבל אם החרדי בעצמו בסכנה, אז הוא הולך להילחם בשביל כולם.

שאתם למשל שומעים דיבורים על צבא מקצועי = שכירי חרב בשכר = ביטול גיוס החובה ?! זה בעצם אומר החרדי מתחיל לפרק את הקלישאות הלאומניות והלך הציונות באופן טוטלי. כלומר אין יותר לציונות את היהדות כגושפנקה, וכשאין את היהדות כגושפנקה לציונות ?! אין יותר מדינת ישראל !!! הנה מינה צמח בתוכנית הנ"ל טוענת ששליש מהיהודים בארץ רוצים היום את ביטול גיוס החובה.

הטעות של חלק מהפוליטיקאים החרדים היא, שהם עוד חושבים שאנו בהבנה הקודמת כאילו עוד אפשר למכור את העובדים (= אלה שעובדים) למולך בכדי להציל את הלומדים. יש להם טעות !!   הציבור החרדי גדל ב"ה ככה שבלתי אפשרי שציבור כל כך גדול ימשיך לעבוד בשחור (עבודה בשחור איפשר להמשיך להצהיר כלומדים ככה שגם העובדים ניצלו מהצבא), ולכן הם צריכים לעבוד בגלוי, והנה הצבא עומדת להם בדרך. ואם הצורך להתפרנס מחייבת אותו להתגייס, אז מה הוא יעשה ? האם יתגייס ? בוודאי שלא !! שוב כפרט אין לו ברירה או לרדת מהארץ, אבל ככלל הוא יתארגן פוליטית לחוד (מפלגה חדשה של עובדים יהודים אדוקים שלא מוכנים להעביר את צאצאיהם למולך) או בתוך המפלגות הקיימות וינסה להציל את עצמו מהצבא. הלחץ שלהם מול רבותיהם וראשי הקהילות יעשו את שלהם והחרדים יתחילו לזמר זמירות אחרות לגמרי.

מה תהינה הזמירות האלה ? אז תשמעו טוב טוב אחי החילוניים. הזמירות יהיו כמו שהסברתי לעיל. כלומר לא תהיה יותר גושפנקה יהודית ללאומניות המתחדשת = הציונות. זה אומר "גיוס לצבא תהיה אסורה מבחינת היהדות" לכל יהודי בעולם בכל צבא כלשהי אפי' צבא של שכירי חרב בשכר.

לא שזה מותר היום, ולא שזה היה מותר בקום המדינה, הרי מבחינת היהדות זה אלפי שנים אסור ליהודי לאחוז בחרב. אבל כנ"ל החרדים שתקו בכדי להציל את עצמם. הנה עכשיו אין דרך אחרת אייך להינצל אך ורק אם הם יצילו גם את שאר היהודים מלהעביר את זרעם למולך. (אולי זה טוב, הרי ממתי מותר ליהודי להציל את עצמו על גבי יהודים אחרים ?)

לסיכום:

אייך שאני רואה את התמונה, המצב היא כמו שאני אומר כאן. החילוניים הולכים לוותר על גיוס חובה (למה להיות פראיירים ? והנה מניה צמח בסקר שלה מראה על שליש יהודים בארץ שרוצים כבר היום צבא של שכירי חרב = ביטול גיוס החובה, ולדעתי מדובר על יותר אחוזים מיזה מסיבות חברתיות, כלומר מדיניות קפיטליסטית לא מאפשרת גיוס חובה ולכן לא ייקח הרבה זמן עד שההמונים יפנימו את הדבר הפשוט הזה שלא תישאר חילוני או מסורתי אחד שיסכים לגיוס חובה במדינה קפיטליסטית). החרדים מפסיקים לתת גושפנקה יהודית לציונות = אחיזה בחרב. נוסיף לזה את המדיניות הקפיטליסטית בארץ הקודש, והנה הלך המדינה. אין לחילוני מה לחפש בארץ קפיטליסטית כושלת בזמן שיש ארצות קפיטליסטיות יותר מוצלחות בלתי פשיסטיות ובלי להקריב את צאצאיהם הרווקים לריק. המסורתי בוודאי יוותר על ארץ קפיטליסטית חזירית, במיוחד שאין לה כבר את הגושפנקה היהודית. נשארים כאן הדתי לאומי והערבים והחרדים. במצב כזה החרדים בוודאי ילכו עם הערבים (הערבים והחרדים יהיו הרוב) והנה המסמר האחרון בארון הקבורה של הציונות.

זה מה שיקרה כשיש לנו חכמי חלם בפוליטיקה ובאקדמיה. אם בדור הקודם היית למנהיגות קצת שכל לעשות ברית בשתיקה עם האורתודוקסים. החכמי חלם של היום לא מבינים מכלום, רק לשמוע את מינה צמח ושני הזקנים המתלהבים מישי כהן השקרן ?! אומרת לנו הכל בכל מכל כל !!!

ובכן כפי שאמרתי, הציבור החרדי יוצא לעבוד רשמי (כלומר עד היום עבד בשחור עם פטור מהצבא, ואין הרבה עבודות ומקצועות בשחור לציבור ענק שכזה שגודל מיום ליום), והוא לא יכול להתגייס לצבא מבחינת ההלכה וההשקפה היהודית, ולכן הוא מתחיל ללחוץ על המנהיגות להציל אותם גם כן כלומר "לא רוצים להיות קורבן לטובת הלומדים" ולכן הציבור החרדי מתחיל לזמר זמירות חדשות ומסוכנות מאוד לציונות כנ"ל.

הפוליטיקה החילונית הולכת שלל אחרי צעירים (כמו ישי כהן השקרן הנ"ל ושאר אוכלי קוגעל ומלפפון בחדרי כיכר השבת) ופוליטיקאים שלא יודעים כלום מהראש שלהם.

מה שכואב כאן היא שאפי' הפוליטיקאים הזקנים כמו גפני לא מבינים מה קורה היום. הוא בטעות חושב שחרדי עובד הוא חרדי חדש שבאבניק שכזה, אז זהו שלא ולא, הוא לא מבין שיש מסות ענקיות של אברכים ובחורים שרוצים לעבוד בלי שום חסר באדיקותם היהודית. ואם עד היום עבדו בשחור ככה ניצלו מהצבא, היום הם לא יכולים לעשות זאת. וצבא לא בא בחשבון כמו שזה לא בא בחשבון כלפי הלומדים (הרי הקלישאה שמכרנו לחילונים עד היום כאילו רק לומדים אסור להם להתגייס, לא מתיר באמת לעובד להתגייס !!).

אז מה הוא חושב הגפני הזה ? שהוא יקריב אותם על המזבח לטובת להציל כמה לומדים ? אתה מודע בכלל כמה גדול היום הציבור הזה ? רוב הורים בגליים שמתחילים לחתן ילדים היום, לא יכולים לתת לילדיהם "דיור", שזה אומר הילדים הולכים לגור בשכירות, שזה אומר הילדים הולכים דיי מהר לעבוד. זה לא כמו פעם שהתאפשר להרבה לשבת בכולל כי קיבלו סידור מלא בחתונה. כל המשפחות האלה מוכנים שילדיהם – שחייבים לעבוד באין ברירה כנ"ל – יתגייסו לצבא ? תגידו לי אתם האם לא נפלתם על הראש ?!

תתחילו לצאת לרחוב לשכונה ובקהילה, מה אתם יושבים סגורים בכנסת ולא יודעים כלום ?! מסות של בחורים ואברכים עובדים היום וזה מתרבה ומתרבה בגלל הגזירות הכלכליות וגזירת הדיור ובגלל כשל המדיניות הכלכלית בארץ. אז כל אלה יהיו קורבנות על המזבח בשביל הלומדים ?! פעם כאמור זה היה אפשרי כי העובדים יכלו לעבוד בשחור, אבל היום זה לא המצב, כי בטבעיות אין כל כך הרבה עבודות בשחור. ולכן יכולנו למוכר את הקלישאה שרק הלומד לא מתגייס. אבל היום אי אפשר למכור אותה אם באמת כל השאר צריכים להתגייס. האם ר' חיים מוכן שחרדי עובד יתגייס לצבא לטובת הלומד ? לא ר' חיים ולא שום מנהיג חרדי ולא שום ראש משפחה חרדית הסכימו לעולם להקריב קורבן אמיתי למען הלומד. תעצור כל אב משפחה ותשאל אותו: יש לך שני בנים לומדים ושני בנים שעובדים, האם תיתן את הסכמתך שבניך העובדים יתגייסו לצבא בכדי להציל את בניך הלומדים ? תגידו לי אתם האם לא נפלתם על הראש ?

דווקא כאן הקהילות החסידיות (כלומר החסידים והאדמו"רים) יותר מודעים לעצמם ולצורכיהם ככה שמנהיגיהם יותר מעורבים בבריות ופועלים בהתאם. דווקא הקהילות הליטאיות ומנהיגיהם פשוט לא מכירים את המציאות, הם חושבים שלומד זה לומד ועובד זה שבאבניק. ונוו הרי תמיד ויתרנו על השבאבניקים. האם ר' חיים מודע למצב היום שבאין ברירה כנ"ל הרבה חייבים לצאת לעבוד ואין עבודה בשחור לכל כך הרבה אברכים ובחורים, אז נגזר עליהם לא לבוא יותר בקהל השם ? אברך ליטאי או בחור ליטאי יכול רק לקנאות בחסידים שהתברר שוב ושוב שהם יותר מעורבים בציבור ויותר מבינים את המצב לאשורו. קחו למשל קהילה כמו בעלז או גור או ויזניץ ובאיאן וכדומיהם, קהילות של אלפי משפחות צעירות שאין להם דיור ואין להם סידור מלא בחתונה. קהילות של אלפי הורים שרק עכשיו נכנסים לגיל של לחתן ילדים ואין להם אגורה. כל אלה יוצאים לחיים בלי כלום ככה שאפי' שהם רוצים מאוד ללמוד בכולל פשוט לא יכולים, אז מה ? יתגייסו לצבא ? אז זהו שהאדמו"רים – בניגוד לחלק ממנהיגי הליטאים לצערינו – כן מעורבים ומבינים את המצב ולכן הם פועלים בהתאם. כמו למשל: מתחילים לדרוש את ביטול חוק החובה. דווקא מנהיגי הליטאים ששולחיהם (כמו גפני ומקלב) לא מדווחים להם מה קורה במציאות, הם עוד מחפשים פשרות למיניהם. כלומר ציבור הליטאי הולך להקריב רבבות רבבות של הצעירים שלהם לאבדון העיקר להציל כמה לומדי כוללים ?! האם ר' חיים מודע לכך ?

אותו דבר מנהיגי הציבור הספרדי, האם הם כן רוצים להפסיד אלפי משפחות צעירות לאבדון כי צריך להציל כמה מהם שכן מתאפשר להם ללמוד בכולל ? הרי הגזירות הכלכליות וגזירת הדיור לא פוסח עליהם, ולכן הם גם סובלים מאותו בעיה של הציבור האשכנזי שמוכרח לעבוד באין ברירה, אז מה ? כולם יתגייסו עכשיו לצבא בניגוד להשקפת היהודית שלעולם לא אוחזים בחרב ?! וככה ילכו הם ומשפחותיהם לאבדון רח"ל ? האם מנהיג הספרדים גם עיוורים כמו חלק ממנהיגי הליטאיים ?

אז זהו שלא, כל קהילות בית ישראל מודעים היום מה קורה, ואי אפשר יותר למכור את הקלישאה שרק לומד לא מתגייס ועובד מתגייס. ולכן החרדים מתחילים לזמר זמירות חדשות שזה אומר: "ביטול גיוס החובה לכל האזרחים". זה אגב יפתור הרבה בעיות כלכליות בארץ לכלל הציבור. כלומר רציונלית החילוני והדתי והחרדי יחד אם הם רוצים להציל את כלכלת ישראל, הדרך היחידה היא ביטול חובת הגיוס.

ובכן כפי שאני אומר, הלחץ הציבורי מלמטה מתחיל לעבוד, מנהיגי הקהילות מבינות את המצב ולכן החרדי הולך להילחם על ביטול גיוס החובה לכלל הציבור, וזה לדעתי טוב לכלל הציבור כי באמת אין שום סיבה וצידוק מוסרי למדינה קפיטליסטית לגייס בכפיה את האזרחים לצבא בחינם. שום חילוני ושום מסורתי לא אמור להקריב את רווקיהם ורווקותיהם בחינם. הרי במדינה קפיטליסטית אין לו כלום.

המדינה היא כבר לא מדינת לאום, היא מדינה קפיטליסטית (מהסוג הגרוע ביותר שקיים בכל העולם). ומדינה קפיטליסטית לא מכירה בלאום כפי שרבם הנודע מילטון פרידמן אמר: “בעיני בן חורין, המדינה היא אוסף של בני אדם ולא ישות שמעל ומעבר להם, הוא רואה את השלטון כאמצעי, כמכשיר, ולא כמי שמעניק חסדים, כאדון או כאל שיש להעריצו ולשרתו בצורה עיוורת. אין הוא מכיר בשאיפה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה בין השאיפות שלהגשמתן פועלים האזרחים כל אחד לחוד. אין הוא מכיר במטרה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה לגבי המטרות שלמענן נאבקים האזרחים כל אחד לחוד” (קפיטליזם וחירות – מילטון פרידמן)

אז לדעתי בדיעבד טוב שהגענו למצב הזה, הגיע הזמן שהחרדי יציל את הבן והבת של החילוני והמסורתי גם כן ולא רק להציל את עצמו ואת ילדיו.

לסיום ברצוני להעמיד את החבריה בתוכנית הנ"ל על טעות דיי נפוצה אצל הפנאטים האלה כמו ישי כהן השקרן והפנאט. ובכן מה זה רודף ? רודף בנושא דנן מדובר על אדם שגורם שאחרים ירדו לחיו של הזולת, כלומר והיות שהמדינה הפשיסטית מתנה את הפטור מהצבא אך ורק בלימוד תורה כל היום, אז אם בחור שבאבניק רואה זונות ומעשן סמים = שבאבניק שמתנהג כמו גוי גמור, שמבלה כל חייו עם פושעים מקבל את אותו פטור שהלומד מקבל, אז אם המדינה תגלה את זה, אז היא תבטל את הפטור לכולם כלומר לא יהיה יותר פטור לאף אחד אפי' ללומדים. אוקיי ?! מכאן עד לומר שמישהו מחכמי היהדות החרדית מתיר למישהו להתגייס לצבא ?! זאת פנאטיות ודיביליות משווע !! האמת היא שגם ישי כהן מבין את זה, אבל הוא כנ"ל חושב שהחילוניים הם פנאטים ולכן הוא יכול למכור להם לוקשים. יושבים שם בתוכנית זקנים דיי מכובדים, מינה צמח רוני מילוא, ח"כ אייל בן ראובן, והם פשוט מתלהבים מהקלישאות של ישי כהן כמו ילדים בנליים. מצטער לומר זאת אבל ככה זה שנותנים לצעירים ושקרנים במה בלי שום ביקורת בסיסית (מי אתה ? את מי אתה מייצג ? מהי ההשכלה שלך בכלל ובמיוחד ביהדות ובחרדיות ? וכו' וכו'), יושב חובבן שמסובב זקנים מכובדים על האצבע הקטנה. ושוב אני מצטער אבל זה הרושם שקיבלתי לכל אורך התוכנית שלכם עם הליצן ישי כהן.

כותב בצער רב

Max maxmen

הרגע (יום שלישי 2018\07\03) ראיתי מאמר של דוד רוזנטל בכיכר השבת ואני חושב שראוי לצטט אותו במאמר הזה

חוק הגיוס לא יפתור את הבעיות של "צבא העם"

"צבא העם" לוקה במגרעות רבות, גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית. מבחינה צבאית מדובר בצבא יקר מאד, לא יעיל, בזבזני מאד בכוח אדם ובעל עלות גבוהה במיוחד (דעות)
כ' בתמוז תשעח   12:41  03.07.18

מוזרה ומפותלת דרכו של חוק הגיוס החדש-ישן, אשר השבוע עבר בקריאה ראשונה ברוב של 63 תומכים ו-39 מתנגדים. חברי הכנסת החרדים התנגדו, אך מפלגת "יש עתיד" תמכה מהאופוזיציה. נושא הגיוס, אי השוויון בנטל, והחוקים שנחקקים ונפסלים חלילה על ידי בג"צ, מככבים תדיר בכותרות ומפלגות את החברה זה למעלה משני עשורים, ולא הגענו כעת לסוף פסוק. כל זמן שגיוס החובה קיים, בעיית אי השוויון תעמוד בעינה. וכרגיל, הפתרונות מונחים בקרן זוית, אך כולם רצים למחוקק, ואז לבג"צ ואז להפגנות נגד גיוס, וחוזר חלילה וחלילה עד ביאת גואל.

פתרונות יש, בשבוע שעבר, חברי הכנסת מוסי רז ממרצ ויהודה גליק מהליכוד קיימו כנס בכנסת שעסק בנושא מעבר לצבא מקצועי. זהו הפתרון היחיד אשר יכול להביא מזור אשר יענה גם לצרכים של צה"ל וגם למורכבות של החברה הישראלית. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי התמיכה הציבורית ברעיון הצבא המקצועי הולך וגובר, 39% בחברה הישראלית תומכים בביטול צבא העם, ואולי מכאן תבוא הבשורה.

"צבא העם" לוקה במגרעות רבות, גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית. מבחינה צבאית מדובר בצבא יקר מאד, לא יעיל, בזבזני מאד בכוח אדם, כאשר חלק מן האנשים תפקידם הוא פשוט להעסיק אנשים אחרים אשר אין להם שימוש יעיל. לפטור אותם משירות אי אפשר, זה לא שוויוני, אך ה"שירות" שלהם לא משיא תועלת. חלק מן החיילים חיוניים מאד לצבא, אך אלו שלא חיוניים לא ניתן לפטור משירות. לכל זה יש עלויות, אמנם העלות הישירה לכל חייל מגויס היא פחותה משכר המינימום, אך העלות האלטרנטיבית גבוהה – הנזק שנגרם למשק מכך שאותו חייל לא עובד ומתפרנס. צעירים במיטב שנותיהם במקום לעבוד ולהתקדם, מכלים את זמנם בשירות חסר תועלת. על פי הערכת משרד האוצר, מדובר בהפסד תקציבי למשק של 51 מליארד שקלים בשנה. "צבא העם" איננו זול בכלל.

אך עדיין "צבא העם" הוא עקרון מקובל על רבים, יש התומכים בצבא העם בגלל האלמנט החינוכי שלו, ויש התומכים בו בגלל צורך צבאי. האלמנט החינוכי, כור ההיתוך, הוא הוא הבעיה של החרדים עם הצבא. החרדים משלמים מחיר רב כדי להתבדל ממערכת החינוך הכללית ומערכיה, מוותרים על תקציבי חינוך משמעותיים כדי לקיים מערכת חינוך עצמאית עם ערכים יהודיים. לכן, כאשר הצבא משמש מערכת חינוך לערכים אחרים במסווה של צרכי ביטחון, ההתנגדות החרדית היא מתבקשת.

בפן הביטחוני-מקצועי, וועדות מקצועיות מטעם צה"ל שבדקו העניין ומסקנותיהן הובילו לכיוון הצבא המקצועי (גם אם לא מקצועי לחלוטין). כך וועדת שפר בשנת 2003, וכך וועדת בן בסט אחריה. המלצותיהן קבעו יש לקצר את שירות החובה, להעלות את שכר המשרתים, ולפטור משירות צבאי את אלו שאינם נדרשים לצרכי הצבא. למרות החלטות ממשלה בנושא, המלצות וועדות אלה לא יושמו בפועל.

נוסף לכך, חשוב לזכור כי צה"ל כבר היום הוא בחלקו צבא מקצועי, צה"ל מבוסס על אנשי קבע, שהם למעשה חיילים מקצועיים בשכר מלא. כך שלא מדובר ביצרת מודל חדש יש מאין, אלא פשוט הרחבה של המודל הקיים.

גם אם לא יאומץ מודל הצבא המקצועי, אלא רק נתקדם לכיוונו בסקאלה, בלי ספק הוא יכול לצמצם פערים בקונפליט. לא הרי ויכוח על אי שוויון של שלוש שנות שירות חובה, לבין שירות של שנה וחצי ובשכר מכובד.

בשירות המדינה יש הרבה בעלי מקצוע, שופטים, רופאים, מורים וגם מקצועות מסוכנים כמו שוטרים או כבאים, אך אף פעם לא שמעתם מכל אנשי מקצוע אלה תלונות על אי שוויון בנטל. פשוט, כי הם מקבלים שכר ראוי על העבודה שלהם.

זה הדבר הנכון לעשות גם עם השירות הצבאי, להעלות את שכר המשרתים ולקצר את שירות החובה. זה הוגן כלפי החיילים, זה טוב לכלכלה הישראלית, וזה יצמצם משמעותית את הקונפליקטים בחברה הישראלית.  לא מחוק הגיוס החדש תבוא הבשורה, אלא רק משינוי החשיבה לגבי צבא העם.

מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

סיפור מוזר שמעתי מרבי מורי.

נוהג אני מדי פעם להתקשר לרבי מורי לשאול לשלומו. הפעם לפני ששאל לשלומי מתוך כביכול כעס רב סיפר לי סיפור הזוי לגמרי: יש בבית מדרש שלו גבאי כהן שנכפה על הציבור, כלומר אף אחד לא בחר בו להיות גבאי. הגבאי הזה החליט שלא מתאים לו לעלות לדוכן לברכת כהנים כי לדעתו יש כאלה שמדברים באמצע התפילה. את העליה הראשונה לתורה הוא יקח בכיף, אבל לעלות לדוכן ולברך את בני ישראל, זה לא, כי הבעל גאה הזה חושב שאם יש מדברים באמצע התפילה אז לא מגיע להם ברכה.

אני מנסה להרגיע את רבי מורי אבל בלי הצלחה. ורבי מורי ממשיך לזעוק: הבעל זרוע הזה לא מבין שחז"ל מראש ראו משוגעים שכאלה ולכן אומרים שלא הכהן מברך רק הקב"ה מברך עם כהן או בלי כהן:  ואני אברכם, שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלויות בכהנים ת"ל ואני אברכם, שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך את ישראל ת"ל ואני אברכם אני אברך את עמי ישראל וכן הוא אומר כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך (ספרי).

ורבי מורי לא נירגע וממשיך: לדבר באמצע התפילה זה בקושי דרבנן ואפי' זה לא. כהן שלא עולה לדוכן עובר על שלוש עשה מדאורייתא כמו 1, לא לשבות בשבת או לא אוכל מצה בליל הסדר 2, לא לשמוע שופר בראש השנה 3, ולא ליטול ארבע מינים בסוכות. שלוש עשה הוא לא מקיים כפי שנאמר בסוטה לח עומד ב':  אמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן, עובר בשלשה עשה: 1, כה תברכו, 2, אמור להם, 3, ושמו את שמי. לפני כן שם אומר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אין מתברך, שנאמר: ואברכה מברכיך. וממשיך הגמ' שם לזעוק חמס:  רב אמר: [כל כהן שאינו עולה לדוכן] חוששין שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא. רח"ל.

באין ברירה – שאני רואה שרבי מורי לא נירגע –  אני מוציא את הקלף המנצחת תמיד – שמה עוד יקבל התקפת לב – ואני שואל אותו: מה פשר ברכת הכנהים ?

רבי מורי לוקח נשימה עמוקה ועונה בשאלה: מה פשר ברכות של אדמורים וגדוילים ? מה פשר להבדיל אלף הבדלות הבטחות פוליטיקאים ?

ואני נטרף לגמרי, ושואל את רבי מורי: האם יש איזה שהוא קשר ביניהם ? מילא קשר בין ברכת כהנים לברכת גדוילים ואדמורים, אני מוכן לשמוע !! אבל אני לא מוכן לשמוע שום קשר בין ברכת כהנים להבטחות של הפוליטיקאים ?!

ואז סוף סוף שמעתי את רבי מורי צוחק וב"ה נירגע. ושאל לשלומי ולשלום משפחתי. ואני זה שלא יכול עכשיו להירגע. שהוא מרגיש בזה ומתחיל להסביר.

אתה יודע בוודאי שיעקב אבינו לפני שהוא הולך להקים את משפחתו הוא יודע שבלי עבדי הציבור הוא יכשל כמו שהוריו כשלו שיצא מהם בנים שיצאו לתרבות רעה, ולכן הוא מבטיח להקדיש את בנו הבכור קודש לשם = קודש לציבור, שהם יהיו כהני הציבור שזה אומר מחנכים מלמדים רופאים שופטים ודיינים בקיצור כל מה שחברה צריכה כחברה, הם צריכים לעשות והציבור מפרנס אותם = תרומות ומעשרות. (ראו החשיבה היהודית הבסיסית – שבט לוי = עובדי החברה)

הבכורים כשלו בעגל ואז משה רבינו בוחר את שבט לוי במקום הבכורים. שבט לוי הצליחו לנהל את בני ישראל עד בני עלי ובני שמואל הנביא. שאז הם כנודע כשלו והעם דרש להיות כמו כל העמים ודרשו מלך ומשם קרע המלכות והגלות שעד ימינו עוד לא הצלחנו להתאושש מזה.

ובכן בכדי שתבין שכהן זה לא מיסטיקה תראה את תגובת עלי הכהן כלפי חנה. חנה מגיע למשכן לבקש זרע של קיימא. עלי רואה אותה לוחשת בלחש וחושב שהיא שיכורה מיין. ולמה ? כי שבאים למשכן לבקש עזרה, הכהן אמור לשמוע מה היא צריכה ולנסות לעזור לה, והיא מדברת בלחש ?! אייך יידע עלי מה היא צריכה ?

ובכן תפקידו של כל עובד ציבור, היא לעזור לנזקקים, הרי לשם כך הם מתפרנסים מהציבור ואך ורק משום כך מקבלים שררה ציבורית.

התורה יודעת שיש סכנה גדולה בשררה. כלומר שאדם מקבל שררה על הציבור נאמר בחז"ל ש: אין אדם נעשה ראש מלמטה אלא  אם כן נעשה רשע מלמעלה. כלומר אייך התורה מבטיחה שהכהן לא ייקח את השררה למקומות לא רצויים ?! אייך התורה מבטיחה מראש שהכהן יעשה מה שהוא צריך באמת לעשות ?

כאן בא ברכת כהנים. כלומר שהכהן מברך הוא ידאג שברכתו יקויים במציאות אחרת יאמרו שברכתו לא שווה כלום. לא רק מהסיבה הפשוטה שאם יברך הוא כביכול נותן ונתינה מביא אהבה כלפי הזולת שהוא מברך. שזה לעצמו כבר דבר טוב. כי אם יאהב את הציבור הוא יעשה הכל לטובתם. רק יש כאן עומק יותר עמוק והיא שכל שורר יבין שאם לא יקויים הבטחותיו וברכותיו ?! אז הוא יפסיד את השררה לטובת מישהו יותר טוב.

ולכן התורה מצווה את הכהן לברך את הזולת ואז ידאג כשורר שברכתו תתגשם הלכה למעשה.

מכאן המנהג התבוני לדרוש ממנהיגי הציבור ברכות ובקשות. כלומר אם הציבור ממשיך לבקש והמנהיג דואג לקיים את בקשתם ?! אז הוא ממשיך להנהיג !! אבל אם ברכותיו לא מתקיימות, אז לאט לאט הציבור מבין שמדובר בנוכל ואז בוטל השררה של המנהיג.

אוקיי – אני עוצר את רבי מורי ושואל: הבנתי לאן אתם חותרים כאן, אבל ממש לא הבנתי מה הקשר ביניהם לפוליטיקאים ?

ובכן אומר רבי מורי: למה האומות המציאו את הדמוקרטיה ? כי הם סוף סוף גם הבינו ששררה זה דבר גרוע מאוד. כלומר אדם שמקבל שררה הוא נהפך דיי מהר לדיקטטור ומשעבד את הנתינים שלו לעבדים. ולכן המציאו את הבחירות כלומר כל פוליטיקאי שרוצה שררה חייב להבטיח לציבור הבטחות ולקיים אותם, אחרת בעוד ארבע שנים לא יבחרו בו.

מסיים רבי מורי ואומר: ברור שזה רק אחיזת עיניים, כי באומות יש מערכת דיקטטורית והפוליטיקאים הם רק בכדי להרגיע את ההמונים. כלומר בתכלס המערכת שולט בציבור ולא הפוליטיקאים. אבל ביסוד של הבחירות הם אותו עיקרון פשוט שלא תהיה שררה טוטלית של אף אדם על הציבור. וכאמור בתכלס יש מערכת דיקטטורית ששולט בציבור כולל על הפוליטיקאים.

בכל אופן – מסיים רבי מורי להסביר, התורה דורשת מכל מנהיג (ומכל כהן וכל מי שרוצה להיות משבט לוי שזה אותו דבר) להבטיח לציבור ולקיים. אין מנהיגות סתם כי הוא יורש מנהיגות או סתם קיבל תפקיד ציבורי. הוא צריך לברך ולקיים, כלומר לברך ולדאוג שתתממש ברכותיו.

זה כל תוקף ברכת כהנים של התורה.

ואז תשאל הרי הקב"ה בעצם מברך ולא הכהן כנ"ל מחז"ל ?! ובכן, זה נכון שהקב"ה מברך בעיקר אבל הכהן הוא השליח לקיים את הברכה הלכה למעשה, בכדי שהכהן לא יאמר שזה בידי הקב"ה והוא פטור לקיים את ברכת הקב"ה, ולכן הקב"ה ביחד עם הכהן מברכים בכדי להבטיח שהכהן ידאג שברכתו תתגשם הלכה למעשה במציאות.

מכאן תבין לעומק שיש כאן תביעה גם כלפי הציבור. כלומר אין מקום להתלונן ולמרוד מול המנהיג והכהן והנביא אחרי שיש את האפשרות של ברכות כלומר יש לאדם פרטי בעיה או יש בעיה ציבורית, אז הדרך היהודית היא ללכת לבקש ברכה ואז המנהיג ידאג לפתרון.

תבין שעל פניו המתאוננים והאספסוף והלשון הרע של מרים והמרגלים והמקושת עצים וקורח ועדותו והמגיפה ומי מריבה וכו', כל אלה נשמעים לא מובנים למה התורה כל מכך כועסת על הציבור (ועל הפרט כמו מרים והמקושת עצים), הרי אנו רגילים שהציבור מתלונן לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק אבל למה התגובה הכל כך קשה כלפיהם ?

והנה התורה (לכל אורך ספר במדבר) אחרי פתרון הסוטה (עניין פרטי) ואחרי ברכת כהנים (עניין ציבורי), הציבור והפרט אמור היו להבין שאם יש בעיה אז באים למנהיג\לכהן\לנביא ומבקשים ברכה, והמנהיג בתורו אמור לדאוג לפתרון. ואז אין מקום לתלונות ולמחלוקות. מכאן נבין למה התורה כל כך קשה עמם (וגם עם משה רבינו המנהיג עצמו, במי מריבה שמשה נענש ובאספסוף שאלדד ומידד מתנבאים במחנה שמשה לא מכניס אותם לארץ. הרי למה התנבאו כך ?! כי מנהיג שהציבור שלו מתלונן, כלומר אין שיח תרבותי בינו לבין הציבור ? אין סיכוי שהוא יצליח להכניס אותם לארץ ישראל. זה היית פרשנותם הנבואית כלפי המנהיג, ולכן יהושע רוצה להרוג אותם באשמת מרידה במנהיג. מכאן שדווקא משה ידע שפרשנות פוליטית להבדיל אלף הבדלות זה לא מרידה רק להפך זאת נבואה. יהושע לא הבין את זה וראה בזה מרידה במנהיג. תגובת משה היית הלוואי כל העם נביאים כלומר אם כל העם היו נבונים כמוהם, אז לא היינו מגיעים למצב הזה).

כלומר ברכת כהנים של תורה בא להזהיר את המנהיג (אלדד ומידד מתנבאים במחנה ומי מריבה הם דוגמאות טובות) ואת הציבור, שהכל אפשר לפתור על מי מנוחות ולא צריך לריב. ואם רבים רח"ל, אז גם הציבור וגם המנהיג הולכים שאולה.

לסיום רבי מורי מציע לי לעיין בחז"לים את עומק ברכת כהנים כלומר מה כלול בברכת כהנים ואז תבין מה נדרש מהכהן (ומכל מנהיג ציבור) הלכה למעשה.

כמובן הבטחתי לו שאני בעזרת השם עוד הלילה יעיין בחז"ל וככה נפרדתי מרבי מורי היקר.

עד כאן הסיפור המוזר הנ"ל, ועבר כבר כמה שבועות ואני עוד לא הצלחתי להירגע.

בברכה

Max maxmen

השתלשלות הלוח העברי

השתלשלות הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ?  מתי נברא העולם בניסן או בתשרי ?

הקדמה

לפני שנצלול לעמקים אני חייב להקדים ולומר שכל חקר העבר הם ספקולציות גרידה, בניגוד לעתיד שהיא דינמית ככה שאפשר לנסות לעשות מחקרים הסתברותיים, עד שמגיע ההווה ויורק לנו בפרצוף ?! לגבי העבר שהיה במאה האחוז, אי אפשר לדעת אותו כי כל הסתברות לא רלוונטית למה שהיה באמת, הרי מה שהיה יכול להיות מאוד מאוד לא מסתבר שאיש ההסתברות לא לוקח זאת בחשבון. מה עוד: כל מה שנגיד על העבר לא עומד בעיקרון ההפרכה. כלומר אי אפשר לחזור לעבר ולהפריך את הטענה.

ברצוני לטעון שמה שנאמר כאן על השתלשלות הלוח העברי, הם בגדר של ספקולציה גרידה. אז נשאל את עצמינו בשביל מה אני דן בכלל בנושא ? באקדמיה שאלה שכזו היא לא שאלה הרי יש מה שנקרה מחקר טהור והם רוצים לדעת מה היה, לפחות בקירוב. בשביל מה ? סתם בשביל הסקרנות !!

הציניקנים יאמרו: שכל העיסוק בחקר ההיסטוריה היא "לשחוט פרות קדושות" ויש בזה הרבה מהאמת, הרי בחקר ההיסטוריה תמיד כדאי לעקוב לאג'נדה של החוקר ואז תדע מראש מה המסקנה שלו.

אוקיי, האקדמיה עוסקת בסקרנות גרידה, אבל למה אני הולך לעסוק בזה ? למה חז"ל עסקו בזה ? למה הראשונים התפלספו בלי סוף בנושא ? כלומר אם שללנו את ידיעת העבר במאה אחוז, ואם שללנו את עצם הצורך בידיעת העבר. למה אנו כן דנים מתי נברא העולם שזה לעומק השאלה איזה לוח שנה היה לנו ?

ובכן, בכדי להשיב על כך לעומק, אנו קודם צריכים להבין לעומק מהי בכלל לוח שנה ובשביל מה המציאו אותו ?

שאנו מדברים על לוח, אנו מדברים לא רק על שנה חודש שבוע ויום, אנו מדברים בעצם על עצם הגדרת היום והלילה. אנו מדברים על חלוקת היממה לעשרים וארבע שעות. כלומר הכל בכל קשור להמצאת הלוח.

נשים לב ששום דבר מהתנהלות האדם התבוני, היא לא טבעית. לא מתי וכמה לישון ולא מתי וכמה לאכול. מה עוד, נשים לב שכל שיתוף בין בני אנוש, הם לא טבעיים, הרי האדם הבהמי הוא אנוכי יותר מחברתי. הלוח הוא זה שמאפשר קודם את השיתוף ואת החברתיות, וכמובן עושה את האדם למה שהוא, כלומר יושן בסדר רציונלי ואוכל בסדר רציונלי.

טבע האדם מאפשרת לו לא להתנהל בכלל, כלומר לישון מתי שגופו קורס לישון ולאכול מתי שהוא רעב, או לחליפין לישון תמיד ולזלול תמיד. אצל בעלי החיים יש את כל סוגי ההתנהלות האלה, וגם האדם מכיר את זה מימי החופשות ומגידול הילדים. כלומר עמל רב צריכים ההורים בכדי לחנך ולעצב את הצאצאים לסדר נכון ורציונלי לגבי אכילה ושינה.

האדם המציא את כל זה קודם בשביל עצמו וקן המשפחתי האישי שלו (בלי קשר לשיתוף חברתי), ככה יש לו פנאי לעסוק בתובנות ובמושכלות וככה מתפתחת תבונה האדם. מה עוד אפי' לתענוגות זה טוב. למשל אם אשתי ואני ישנים כל אחד מתי שיוצא לו ואוכל מתי שיוצא לנו, או זוללים תמיד וישנים תמיד, אז מתי אני בעל והיא אשתי ? אותו דבר לגבי חינוך הילדים מתי נלמד מתי נאכיל אותם וכו' וכו'. גם הלוח השנתי הומצאה בשביל הפרט בשביל החקלאות הרי בלי לוח שנה אין חקלאות.

כמובן שלוח שנה וכל הכרוך בכך כנ"ל, טוב לשיתוף בין בני אנוש, כלומר אי אפשר לחשוב על חברה בלי לוח שנה, הלוח שנה מאפשרת את המצאת החברה. היא מאפשרת חלוקת העבודה ושוק חופשי = חליפין (הרי חלוקת עבודה רלוונטית אך ורק שאפשר חליפין).

היוצא מכאן, שאם בני אנוש היו מספיק רציונליים, בני אנוש צריכים להמציא לעצמם לוח אוניברסלי אחיד לכולם. (זה לא ממש אפשרי בכדור הארץ הכדורי אם החלטנו מראש שהאור והחושך עושה את היממה, כי אז תמיד ישנים שיש חושך בחוץ וערים שיש אור בחוץ, ואז היממה למעשה היא 48 שעות. הרי תשימו לב שאני רוצה לדבר עם קולגה בארה"ב אני לא יכול לדבר עמו אך ורק בזמן השינה שלי או לחליפין בזמן העבודה שלו ולהפריע לו. בקוו התאריך שני חברים כל אחד בצד שני של הקוו, אוחז בתאריך אחר בחודש ובשבוע. אתם מכירים בוודאי את השאלה המכשילה: כמה שעות שבת ? התשובה: 48 שעות !! הרי בקוו התאריך בצד המערבי מתחיל שבת בזמן שבצד המזרחי מתחיל יום שישי, הווה אומר הצד המזרחי מסיימים את השבת אחרי 48 שעות. מכאן שאם האדם התבוני החקלאי הראשון היה יודע את כדוריות כדור הארץ והיה רוצה לוח אוניברסלי, בוודאי לא היה מגדיר את היום והלילה על פי האור והחושך במיוחד שהיית לו כבר את היכולת ליצור אש ואור מלכותי. יותר מיזה אם היה יודע את הקטבים ששם אי אפשר להגדיר יום ולילה על פי אור והחושך הרי שם חצי שנה אור וחצי שנה חושך, אז שוב לא היה מגדיר את היממה על פיהם. רק על פי שעון וכדומה. לגבי חקלאות ועונות השנה: שוב זה בלתי אפשרי לעשות לוח אוניברסלי, הרי שאצלינו בחצי כדור הצפוני סתיו, באוסטרליה – בחצי הדרומי של הכדור היא אביב דווקא. כלומר נצטרך לחגוג בארץ חג הסוכות בזמן שבאוסטרליה היה דווקא חג הפסח. מכאן תבינו אינטואיטיבית שלעולם לא היית לבני אנוש לוח קבוע, כלומר מוכרח להיות שהלוח שלנו השתנה במשך הזמן)

לסיום ההקדמה: רציונלית עדיף לאדם – אם ברצונו בשיתוף ובחברה, שתהיה לו לוח שנה אוניברסלי.

ואם כך בני אנוש משתעבדים ללוח שנה אוניברסלי שזה בעצם אומר כולנו עבדים לאלוהי הלוח (אלוהות = כוח = סמכות). האם זה טוב ? ובכן כמו במקרא שהוא ממציא את הלוח הוא כל דבר בודק קודם האם זה טוב (= וירא אלוהים כי טוב,,,ויאמר,,,) ורק אחר כך אומר ויהי וגו' ככה אנו בני אנוש אמורים לבדוק טוב טוב כל המצאה האם זה טוב לנו או ח"ו זה לרעתינו. כמו השפה עצמה שזה טוב אבל בלי להבין שהחיים והמוות ביד הלשון, אנו באמת תחת אליל השפה לחיים ולמוות. כלומר, נדרש מאתנו להיות מספיק אינטליגנטיים להבין ששפה היא רק אמצעי ולא אלוה שהחיים והמוות בידו. כלומר לא נקפיד כל כך על השפה ולא נכעס על מישהו שאמר משהו לא במקום וכדומה.

אז אייך אפשר לא להישלט על ידי אליל הלוח ? נכון אנו כאמצעי רוצים בלוח אבל לא רוצים להישלט על ידו. כאן אומרים חז"לינו דבר נפלא: החודש הזה "לכם" ראש חודשים, מדקדקים חז"ל: החדש הזה "לכם" – "לכם" הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עוד חז"ל עמוק, החדש הזה לכם:  הה"ד (משלי ה) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: אמר הקדוש ברוך הוא איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים אלא "לכם" שנא' (ויקרא כו) לא תעשו לכם אלילים וכו' וכו' (חז"ל)

הגן היהודי לא מאפשר אלילות, כלומר תמיד היהודי יודע לא להיות דוגמט לשום אמצעי שהומצאה לטובתו. ולכן תמיד היהודי דואג להדגיש את היסוד העומק הזה: "אין אתם מסורין בידו"

אחרי שבדור כל שהוא בדקו שלוח שנה כלשהי לא עובד טוב (בהמשך אני דן למה שינוי את ראש השנה), אז שינו את הלוח על סמך זה שאין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עכשיו הדור הזה שעשה את השינוי, יכול לשנות בזמן שיש הרבה מאוד דוגמטיים פנאטיים בסביבה ? לא ולא, מכאן התליה באילן גבוה במסורת בכל אלפי שנות ההיסטוריה של המסורת. כלומר תמיד המשנה יתלה את השינוי בהר סיני.

ברצוני שנבין כנ"ל שעדיף לוח אוניברסלי לפחות באומה\החברה עצמה הרי זה כל תכליתו של הלוח. ואם לא נתלה את הלוח בשמים או בסיני, בכל דור ודור יהיו לוחות שונות לכל קהילה וקהילה ככה שאנו לא משיגים את תכלית הלוח שהיא כמובן כלכלת הפרט וכלכלת הכלל שקורה עם חלוקת העבודה והשיתוף והשוק. וזה קורה תמיד – השונות בין קהילה וקהילה – כי אנו לא תבוניים ולא יראי השם. השונות בא בעקבות זה שהאומה היהודית היא אומה חופשית בלי משטר ושלטון ובלי סמכות עליונה אחידה. כלומר השונות היא מחיר החופש והחירות של הפרט. כלומר לא נוותר על החופש והחירות בשביל להקים לנו סמכות עליונה בטענה שהחופש והחירות מביא לשונות ומחלוקות, לא ולא, עדיף שונות מלהישלט על ידי מישהו (= לא יהיה לך אלהים אחרים,,). ואז נשאל האם לא נשיג לעולם את אחדות האומה כאמצעי לפרט ? התשובה היא שהתורה דורש מאתנו כפרטים להיות תבוניים ויראי השם ככה כל אמצעי תשרת אותנו  ולא יקום על יוצרם, כלומר האמצעי תבוא מאליו אם נהיה מספיק תבוניים ככה לא יהיה קהילות קהילות. אבל עד שנהיה תבוניים בכדי שתהיה לוח אוניברסלי לאומה, החכמים תלוי את זה בשמים או בסיני.

אחרי שהשתכנעו שזה מסיני ממש, אז כל אחד ישאל אותי מנין לך שזה לא כך אולי תמיד היה לוח שנה על פי ראיה (חז"ל) או לחליפין לוח שנה על פי חשבון (רס"ג) ?! כלומר מנין לי שלא זה ולא זה היית הלוח שנה ? ולמה לי לעסוק בזה בכלל ? במיוחד שאני טוען שאי אפשר לדעת את העבר ?!

התשובה שלי היא כנ"ל, היהודי לא יכול לקבל אלילות ולכן אני רוצה שנמשיך בכך, שנבין שאין אנו מסורין בידו. כלומר הלוח בא לשרת אותנו ולא ההפך שאנו משתעבדים לאלוהי הלוח.

ראיתי פעם מאמר נפלא שכתב אחד מבניו של רבי  מורי היקר על פרשת החדש שתמחיש לנו לעומק את העניין. הוא מנסה במאמר הנפלא לעשות לייצנות על ע"ז שכמובן הליצנות היחידה המותרת היא ליצנות על עבודה זרה = אלילות. ולטעמי הוא מאוד מצליח לעשות זאת.

                          &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פרשת החדש

החדש הזה לכם – לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל)

בא "השעה" בטרוניא\בטענה כלפי "היממה": למה את לא מתיישרת עם שעתי העגולה (היממה כנודע היא פחות מ24 שעות). היממה: מה פתאום אני אמורה להישלט על ידיך הרי הקב"ה יצר אותי כבת חורין.

בא "היום" בטורניא כלפי "הלילה": למה גזלת ממני זמן כל החורף ?  הלילה: למה גזלת ממני זמן כל הקיץ ? עונים היום והלילה בבת אחת: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

עומדת לה היממה בצד המערבי של קו התאריך וזועקת לחברתה: למה הקדמת לבוא לפני ? (כנודע בקו התאריך כשבצד המערבי של הקו יום שישי אז בצד המזרחי הוא שבת).

בא "היממה" בטרוניא כלפי ה"חודש": למה אתה לא משלים את החודש לימים שלמים (חודש = 29 יום ו12 שעות ו44 דקות ו3 שניות) ? החודש: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

בא "החודש והיממה" בטרוניא לעונות השנה: למה אתם לא משלימים ימים וחודשים שלמים ?  (אם כי לדעת שמואל כל העונות שוות, ואפשר שאמר את זה לצורך קביעות הלוח) משיבות התקופות: הקב"ה יצר אותנו כבנות חורין.

באים תקופת ניסן ותמוז בטרוניא לתקופת תשרי וטבת: למה אתה שולטים עכשיו בצד הדרומי של כדור הארץ (כנודע באוסטרליה למשל עכשיו בא הסתו, כלומר בחלק הדרומי של כדור הארץ העונות הפוכות מהצד שלנו הצפוני) לא שמעתם מהלאו של לא תתגודדו ? עונה הסתו: הקב"ה עשני בן חורין.

באים כולם בטרוניא ל"שנה": למה את לא משלימה ימים וחודשים שלמים (שנה = לדעת שמואל 364 ו6 שעות) ? משיבה השנה: הקב"ה יצר אותי בת חורין.

באים כולם בטרוניא לקטבים: מה פתאום אתם לא שמורים כלום ועושים מה שבא לכם ? (כנודע בקטבים חצי שנה יום וחצי שנה לילה, אז יממה שלהם היא שנה שלנו אז מהי החודש שלהם? מהי השנה שלהם ? מתי העונות שלהם אם בכלל ?)  עונים הקטבים: הקב"ה עשנו בני חורין.

(כשאספנו בפורים מתנות לאביונים וקיבלנו שטרות עגולות, גם קיללנו את ממציא העשרוניים, הרי אילו חמש עשרה היה עגול היינו מקבלים מאה וחמישים שקל במקום מאה שקל והבינו)

ובכן שחנוך בן ירד רצה לתת לאדם את לוח השנה בשביל החקלאות, קשה היה לו עם האדם שרצה לישון מתי שבא לו ולאכול מתי שבא לו, אמר האדם: למה שלוש ארוחות ביום ולמה לישון דווקא בלילה ולמה ולמה ולמה? חכמה בינה ודעת לא הייתה להם בכדי להבין כמה טוב לאדם לוח שנה וכמה טוב לאדם היום והלילה שבוע וחודש ושנה, ולכן הוא אמר להם שהלוח זה חוקי שמים כלומר חוקי טבע = סוג של אלוהות רח"ל, ולכן אתם חייבים לשמור על היום והלילה השבוע והתקופות\העונות והשנה.

ר' זעירא בשם ר' חנינה: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות (בראשית שם /א'/), מארת כתב. אם כן למה נבראת לבנה, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם עתידין לעמוד ולעשות אותן "אלוהות" ואמר, אם בשעה שהם שנים והם מכחישין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלוהות, אילו היה אחד על אחת כמה וכמה (פסיקתא דרב כהנא  פיסקא ה – החדש הזה).

כלומר לעומק בכדי שהאומות יקבלו לוח שנה הם חייבים להמציא לעצמם אלהים אחרים. ולכן אומרים חז"ל: כל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקדוש ברוך הוא יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישראל ממצרים "מסרן להם", הד"ה דכת' ויאמ' י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר (שמות יב: א), מהו לאמר, אמר להם "מיכן והלך הרי הן מסורין לכם", החדש הזה לכם (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ה – החדש הזה)

אנו רואים שבני ישראל הולכים לצאת לחירות מעבדות, הקב"ה יודע שחירות אמיתית היא לא רק חירות מהאדם וממלכויות, חירות אמיתית היא חירות גם מאלוהים אחרים, כמו הלוח שהאומות הפכו אותו לאלוה. ולכן אומר הקב"ה: "לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו"

לדאבוננו גם הצדוקים והקראים לא הבינו מה שחז"ל הבינו ולכן הם קידשו את הלוחות שלהם כאלוהים אחרים ממש, לדוגמא: כבני חורין לא רצינו שתצא יום כיפור בערב שבת או ביום ראשון (קשה שני ימים שבת ברצף) או לא רצינו שהושענא רבה תצא בשבת, אז בידינו הדבר ועשינו את ארבע הדחיות כמו לא אד"ו ראש וכו', "כי לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו" כלומר הלוח לא שולט בנו כי אנו בני חורין.

אותו דבר אומרים חז"ל  – במדרשי ההלכה – על שבת כלפי פיקוח נפש דוחה שבת: רבי שמעון בן מנסיא אומר, הרי הוא אומר, ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, "לכם שבת מסורה, ואי אתם מסורין לשבת" (מכילתא).

אפי' כלפי הקב"ה עצמו נאמר בחז"ל: בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין ? לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם "ארבע מאות שנה" והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר ?! אמר להם משה, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אין הקב"ה מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג "על הקיצים" ו"על החשבונות" ו"על העיבורים", ובחדש הזה אתם נגאלין, החדש הזה לכם ראש חדשים (פסיקתא דרב כהנה)

אפי כלפי הנביא שניבא לחזקיהו את מותו רח"ל, חזקיהו אומר לו: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (בבלי ברכות), יותר מזה אומרים חז"ל בדברים רבה: "כל מי שהוא בוטח במה שאומרים לו נביאים, כמי שהוא נוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו", ממי אנו למדין משאול שבטח בדברי שמואל. בשעה שהלך שאול ושאל באשת בעלת אוב והעלת לו שמואל, וא"ל שמואל כל אותן הדברים, וכיון שא"ל שמואל אתה ובניך עמי, בטח שאול על דבריו ונתייאש מן התפלה, אמר הואיל ואמר לי שמואל שאני מת מה אני מועיל מתפלל, ישב לו מן התפלה ונדקר בחרב.

ובכן מה בן הגבירה לבן האמה ? בן הגבירה יודע שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, למה? כי התורה – שהיא החכמה והבינה והדעת – מביא את הבן חורין מרצונו החופשי לקיים את התורה ואת הדרך ארץ. אבל בן האמה ?! הוא צריך מלכות ושוטר ואלהים אחרים בכדי להתנהל בנורמטיביות.

אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם עוסקים בשלי\בתורה, אז אתם בני חורין מהמלכויות, ולא ח"ו, אתם תחת שיעבוד המלכויות. זה או אתה בן חורין או אתה עבד לחוקי המלכויות. אחרי כל הנאמר לעיל אנו מבינים ב"ה למה זה.

מי ייתן שהשנה באביב נצא מעבדות המלכויות ומעבדות אלהים אחרים לחירות אמיתית אמן ואמן

שבת שלום

                            &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ע"כ המאמר הנפלא וסיום ההקדמה.

הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ? מתי נברא העולם, ניסן או תשרי ?

אילו במקורות הקלסיים שלנו לא היו דנים בנושא, היינו שותקים. אבל והיות שהמקורות לא נותנת לנו להישאר דוגמטיים וכן נותנת לנו את המחלוקת הנודע בין רבי אליעזר לרבי יהושע מתי נברא העולם, אז לכאורה אפשר לומר שהשקפתית חז"ל רוצים שנדע שאין אנו מסורין בידו. אותו דבר האבן עזרא. האבן עזרא ידע מתי לשתוק בכל זאת ידע לומר והמשכיל בעת ההיא ידם וכדומה, כלומר למה לעורר שאלות כפי שהראב"ד נזעק כלפי הרמב"ם – בהלכות תשובה לגבי שאלת השאלות של ידיעה ובחירה- "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה". (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה)

ברצוני לטעון, שזה לא מקרי כלל וכלל אייך שנהגו בכל ספרות המקורות להביא דברים שלמעשה עדיף היה לא להביא אותם מתחילה. בכל זאת התעקשו בכל תחום להביא ברי פלוגתא. ואין לנו דוגמא יותר טובה מדרבי הילל דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב)

ובכן, נתחיל לצלול לעמקים.

יש מחלוקת מתי נברא העולם. למאי נפקא מינה ? הנפקא מינה היא אך ורק לגבי לוח !! והיות שאנשים דוגמטיים צריכים משהו להיתלות בו אחרת לא יקבלו שום דבר ומשום אדם כמה שהדבר רציונלי וטוב לו, ולכן צריך לומר לו שהלוח זה פשוט חוקי טבע = משמים. אז מתי ראש השנה ? ראש השנה היא מתי שנברא העולם !! כלומר זה יכול להיות גם ראש בקיר אם במקרה נברא העולם באמצע תקופת תמוז כמו שהנוצרים קבעו את ראש השנה ביום הצליבה. אז זהו שהתורה רצתה דווקא בתחילת העונה או סתיו או אביב. כלומר האם בהכרח באמת נברא העולם באביב או בסתיו ? בוודאי שלא, הרי קודם המצאת החקלאות לאף בן אנוש לא עניין מתי נברא העולם כי לא צרכו לוח. רק בשביל הלוח וקבלת הלוח אצל ההמונים אנו צריכים לומר מתי נברא העולם.

אם נלך עם ראש פנאטי קלסי שחושב שבאמת התורה מספרת לנו עובדה מציאותית, נשאל אייך זה שנופל מחלוקת בדבר הכי קריטית ? אייך אנו חלוקים מתי נברא העולם ? האם בתורה לא כתוב מתי היא נברא ? ומה עם המסורת ? הרי טענתינו הקלסית העיקרית היא שהתורה וכל פסיק של תורה של בעל פה נמסר מסיני דור אחרי דור בלי שום טעות ח"ו. אז אייך רבונו של עולם נופל מחלוקת בדבר הקריטי הזה ?

האבן עזרא למשל נזעק שמשה רבינו לא מסר לנו לוח. בעקשנות הוא טוען את זה, כי הוא יודע שזה בלתי אפשרי תורה\חוקה אומה בארצו בלי לוח. ושוב נשאל על האבן עזרא למה לומר את זה ? למה אתה אומר שמשה לא פירש לנו בתורה מהי הלוח שלנו בזמן שעדיף חינוכית לשתוק. הנה דבריו במקור: והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע השנים והחדשים, ואם לא נמצא אביב, מה נעשה? ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא שמות פרק יב)

התשובה כנ"ל האבן עזרא כמו חז"ל רצו שנדע את זה. רצו שנבין שאין אנו מסורין בידו כנ"ל.

אני אתן ברשותכם עוד דוגמא. אבל צריך לשים את אזנינו כאפרכסת.

כתוב בתורה (ויקרא פרק כה) וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:

על פניו רק אם ניסן הוא ראש השנה, מובן כפשוטו למה עד השנה התשיעית נאכל ישן. אבל ששינו את הלוח מראש השנה בניסן לראש השנה לתשרי מה פתאום צריכים לחכות עד השנה התשיעית ? הרי בשמינית מיד זורעים וקוצרים בקציר ואוכלים אחרי העומר בשנה השמינית. ולכן צריכים לפרש את הפסוק אחרת.

אייך עושים את זה ? יותר נכון לשאול האם אפשרי לתרץ את זה בכלל ?  רש"י הקדוש אומר שמדובר על סוכות בתחילת שנה התשיעית כי אז זה חג האסיף. וכמובן זה תשובת קש. כי התורה אומרת במפורש בפסוק קודם: וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים: ובקושי מדובר על שנה אחת, הרי בשביעית אוכלים מה שנזרע ונקצר בשישית וכבר בשמינית בחג הקציר אוכלים מה שנזרע בשמינית אם ראש השנה היא בתשרי. התורה מדברת על ברכה לשלוש שנים והנה אם מדובר על שמיטה בלי יובל, אז בקושי רק שנה אחת לא זורעים.

ולכן חז"ל (בספרא) בניגוד לרש"י מציעים כאפשרות שבאמת מדובר על שמיטה ויובל שזה שנתיים שמיטה. ואז אפשר להבטיח וצוויתי את ברכותי לשלוש השנים.

הפלא ופלא, האבן עזרא ועוד ראשונים מאמצים את החז"ל הזה. וזה ממש מטריף את הדעת. אייך חז"ל והרבה מהראשונים במיוחד האבן עזרא שטיפל בבעיה ממש במקום, עונים תשובת קש שכזה ? הרי בפסוק נאמר: "וזרעתם את השנה השמינית" ולכן ברור שלא מדובר על יובל הרי אתה לא יכול לזרוע בשנת היובל והנה הפסוק אומר וזרעתם את השנה השמינית. מאותו סיבה רש"י הקדוש לא רצה לפרש כמו חז"ל ושאר הראשונים, ופירש מה שפירש כנ"ל.

הכעס שלנו יכול להיות דווקא כלפי האבן עזרא, כי חז"ל והשאר עונים תשובת קש ושותקים, האבן עזרא מתפלסף בגלוי מול הטענה העיקרית ומשיב לנו תשובת קש ?! הנה המקור: אמרו הצדוקים, כי תבואתנו ראיה, "כי תחלת השנה מניסן" ואין זו ראיה, כי יתכן להיות פירוש תבואתנו – מה שתוציא הארץ מעצמה. ואם אמרו: לא תקרא תבואה כי אם ספיח, הנה לנגדם מן השדה תאכלו את תבואתה (יב). ועוד יודיעונו איך יעשו בשנת היובל, כי לא יזרעו בששית ובשביעית ובשמינית, רק יזרעו בתשיעית ויקצרו בעשירית. ולמה לא הזכיר הכתוב זה, כי אמר לשלש השנים לבדם? והנכון בעיני, שפירוש ועשת את התבואה, שאתן ברכה בששית, שיספיק ויוסיף עוד שנה, "ובשנת היובל יהיו שלש שנים בלא תוספת" (אבן עזרא ויקרא פרק כה כ)

אני לא יודע מה הצדוקים טענו (הרי טענת "תבואתנו" באמת לא ראיה כפי שהאבן עזרא מוכיח בטוב טעם) , אבל האבן עזרא יודע שזה לא הטיעון בכלל. הטיעון הברור מכל היא אייך ולמה צריך שלוש שנים אם תשרי הוא ראש השנה ?! ותשובת הקש של האבן עזרא שמדובר בשמיטה ויובל, אי אפשר לומר בזמן שבפסוק עצמו נאמר וזרעתם את השנה השמינית. לא האבן עזרא ולא חז"ל פיספסו את זה ולכן זה תשובת קש לשוטים.

מה שמטריף היא למה האבן עזרא מזכיר בכלל את טיעוני הצדוקים (שתחילת השנה בניסן) דווקא במקום שמוכח שהם צודקים ? לא עדיף לשתוק ?! בתחילת הפרשה כאן האבן עזרא מעורר את העניין, כבר בתחילה הוא מתפלסף מכל הכיוונים (חוץ מה שהוא כבר מתפלסף עם הנושא בשמות בהרחבה) והנה המקור: (אבן עזרא ויקרא פרק כה ט) והעברת שופר תרועה. "יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי". ואין צורך להאריך (למה אין צורך להאריך ? יש ויש להאריך ואתה זה שמעורר אותנו להאריך max) כי מעתיקי הדת (= חז"ל. וזה עיקר ההשקפה שלו, בניגוד לאלה שטוענים שהאבן עזרא לא היה תלמודי max) תקנו לנו בתפלות ראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון. ועוד ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחלת השנה (למה התקיעה בתשרי מוכיח את זה ? הרי אפשר שהתקיעה היא להכין אותם כבר בתקופת הזריעה לזרוע הרבה לקראת ניסן שיהיה לכולם גם לעניים וגם לבעלי הנחלות max). ועוד בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: למען ישמעו ולמען ילמדו (דבר' לא, יב), ולא יתכן להיות אחר חצי השנה (למה לא יתכן ? הרי להפך זה מאוד קריטי ללמוד  לפני הזריעה כנ"ל max) . ועוד: וחג האסיף בצאת השנה (שמות כג, טז), וכן תקופת השנה (שם לד, כב) (לא מוכרח max). והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב לא תזרעו (יא), ובמרחשוון יחלו בא"י לזרוע. ואם היתה תחלת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא, ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר לא תזרעו (יא) – בשנה השביעית לבדה (אם מישהו מכם יכול להסביר לי מה נטען כאן, יבוא עליו הברכה, כי אני לא הצלחתי להבין את הטיעון כאן. אם הטיעון היא למה התחיל בלא תזרעו במקום שיתחיל בלא תקצרו כי אחרי ניסן בא הקציר, זה לא טענה כי סדר הדברים הם זריעה וקצירה ולכן דיברה תורה בלשון הווה. אם הטיעון היא  שלא כתוב פעמים לא תזרעו, איפה יש כאן פעמים לא תזרעו הרי להפך התורה רוצה שתזרע ודווקא הרבה בשנה השישית שיהיה מה לאסוף לכולם. ואם הטיעון היא זה וגם זה אז הכוחנו שזה לא זה ולא זה טיעונים נכונים max). ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור (בינגו,,, ממש כופר לשיטת הפנאטים הקלסיים, הרי אייך זה לא משה ראש הנביאים ולא התורה הקדושה לא יכלו להוציאה לאור ?! max), כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה, ותלמי וחביריו אומרים, כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העבור. והבאים אחריו אמרו, חלק ממאה ושש, ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים, גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד כי פי' חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע כי אין ללבנה שנה כלל, רק בקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב כאשר אין לחמה חדש. והמחשבים בקשו מספר לחדש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה, על כן חדשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה, ע"כ העתיקו חז"ל, כי לעולם היה ב"ד עושה שבעה עבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש עפ"י ראיית הלבנה, וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות. וטעם תעבירו. שיתקעו שופר בכל המזלות: ע"כ

ובכן האבן עזרא בניגוד לחז"ל פותח לנו את הפצעים ושופך עליהם חומץ ומשאיר אותנו זועקים מכאבים. למה רבונו של עולם הוא עושה לנו את זה ?

כנ"ל "אין אתם מסורין בידו". כן כן הכל בידי חכמי הדור בכל דור ודור. על דרך: "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ" (ספורנו דברים פרק כח). כל דור ודור חכמי הדור הם הם הסמכות לקבוע הכל בכל מכל כל חוץ מלעבוד עבודה זרה.

ובכן איזה לוח היית לנו בתקופת התורה מאדם הראשון עד שיבת ציון בבית שני ? אם על פי האבן עזרא לא משה ולא התורה "לא יכלו עד הנה להוציאה לאור" ?!

יותר מיזה נשאל, אייך התורה שהיא כל מעשה בראשית מהאפס, לא נותנת לנו לוח ? הרי בלי לוח אין כלום. האבן עזרא נזעק על כך וככה אנו נזעקים על כך: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא בכמה מקומות)

אז זהו שלא האבן עזרא ולא חז"ל ולא שום תלמיד חכם בכל הדורות לא קונים את הקלישאה הזאת. בוודאי שהיה לוח והתורה מתחילה עם לוח. מיד אחרי שהיא מתחילה עם שפה (ויאמר יהי ויהי,,,), הדבר הבא היא הלוח = ויהיו ערב ויהי בוקר יום אחד. כלומר התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך. על פי הרשב"ם ועוד, הלילה אחרי היום בניגוד לדעת חז"ל שהיום אחרי הלילה, אם כי בקרבנות למשל הלילה אחרי היום.

התורה מיד בתחילה מגדירה לנו שבוע (הרשב"ם מסביר שהגדרת השבוע בשביל שבת, כלומר לדעתו התורה מספרת את ימי מעשה בראשית בכדי לצוות בהמשך את השבת. וזה רק לפי הגירסה של עשרת הדיברות ב"שמות", הרי ב"דברים" אין זכר למעשה בראשית רק דווקא זכר ליציאת מצרים). לא חודש ולא שנה רק שבוע. ואז נשאלת השאלה, אם אתה מגדיר לוח אז למה רק שבוע איפה החודש והשנה ? מכאן שהיית לנו לוח השביעיות שמוזכר ביובלים. כל כך פשוט שאין פשוט מיזה.

לא היית להם בתחילה חודש ושנה. ההוכחה הפשוטה היא הגילים המופרזים שלהם עד אחרי המבול. שחז"ל אומרים שבני נח – שהיו כבר בני מאה – עוד לא היו בר עונשין, מה זה אומר ? שהם ספרו שנים על פי עונות (כל עונה היא שנה או כל 13 שבועות היא שנה) ולא על פי השמש. ואז אפשר לומר שבן מאה הוא בן עשרים שלנו שהוא כבר בר עונשין.

רק במבול לכאורה נקבעת שנה על פי ארבע עונות ובאמת פלא פלאים הגליים שלהם מאז המבול סבירים לגמרי.

האם זה מקרי שהתורה מספרת לנו קודם גילאים מופרזים ואחרי כך גילאים סבירים ? בוודאי שלא, התורה רוצה לתת לנו הבנה למה היה אנרכיה ואנדרלמוסיה = המבול, לפני שבני אנוש הגדירו לוח שנתי חקלאי.

ובכן ברור לכל בר דעת שהתורה מונה שנים ויוחסין כבר בתחילת בראשית, חייבת כבר להיות לוח, השאלה איזה לוח ? התשובה על פי התורה שהלוח התפתח כלומר קודם היית רק לוח שביעיות בלי שנים של שמש רק דווקא שנים של תקופה = ארבע שנים = שנה שלנו, ורק מנח התחילו לספור שנים על פי השמש\ארבע עונות. ואז בא הצורך להוסיף כל שבע שנים שבוע וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף שבועיים. כלומר שמרו שבועות וספרו שנים כפי השמש אבל צרכו להוסיף בהקהל שבוע וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף שבועיים (וזה כנראה תקופת החמה הנודע שהיא כמובן שרירותית כנ"ל ולא מצב אסטרונומי).

נצלול עכשיו לעמקים יותר עמוקים שמצריך תשומת לב ועיון עומק

אמרנו שלוח צריך בשביל חקלאות וחלוקת העבודה חליפין ושוק = קיום החברה וכלכלתן. בלי "קניין" פרטי אין חקלאות, שאין חקלאות אין כלום ולכן אין צורך בלוח. הקניין אפשרי אך ורק על ידי ירושה (וירושה מתאפשרת אך ורק על ידי חוקי המשפחה המסורתיים – חוקי המשפחה הוגדרו על ידי מטפורת הניתוח המקראית. הרחבנו בנושא הרבה במאמרים כאן), מכאן התעקשות היוחסין של המקרא כבר בתחילתו. כלומר התורה מתחילה עם שפה ולוח = הגדרת היום והשבוע שהם הם אמורים לספק למשפחה המסורתי  קניין וכלכלה לעולם.

ואם הלוח קשור לכלכלה וקניין, אז אתה מתי שהוא במקרא מקבל קניין, ומתי שהוא במקרא מקבל שיטה כלכלית. אז איפה הקניין ואיפה הכלכלה ? הקניין הוא כמובן חלוקת הארצות על ידי נח ובניו והמצאת הירושה, ככה שאנו בני ישראל יורשים את ארץ ישראל לנצח (אם אנו כמובן שומרים על חוקי המשפחה המסורתית ושומרים על חוקי הירושה). השיטה הכלכלית היא כמובן השמיטה והיובל שדואגת שלעולם לא נאבד את הקניין הפרטי מצד אחד ומצד שני כל הארץ שייכת לכולם בשמיטה. כולל הלוח שדואגת לגשמית בעתם = הכרת העונות. והנה קיבלנו בתורה הכל בכל מכל כל, והכל זה "שבע", השבוע זה שבע, שמיטה זה שבע, ויובל זה שבע כפול שבע.

עכשיו גם נבין למה התורה מתנאיה מראש שגלות הארץ = איבוד הקניין, ורעב ומחלות וכל הכרוך בכך = איבוד הכלכלה, תלויים בשמירת שבתותי = שמיטה ויובל. ולא במקרה התורה תמיד מסמיכה את חוקי המשפחה לשבתותי: אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ בהמשך שם שוב מסמיכה לחוקי המשפחה  אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה: (ל) אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: לא במקרה התורה מסמיכה עבודת אלילים לשבתותי, וגלות האומה מארצו דווקא לשבתותי.

אני מקווה שראיתם שלא חסר שום חלק של הפזל = החוקה\התורה שלנו. כלומר הכל יש בו כולל לוח חכם וקל כאמצעי להחזיק בקניין לעולם ולכלכל את האומה לעולם לדורי דורות. ואם לא נקיים ח"ו את הפזל הזה ?! אז הכל מתפרק לנו בפרצוף. כלומר כל דבר בתורה קשור לשני שבלעדיה אין כלום.

ככה באמת נדרש מתורה כלשהי של כל חברה, ק"ו תורה אלוהית אמור לכסות את הכל. מכאן בעקיפין אנו מבינים לעומק שהתורה מדברת כאן על לוח קל ופשוט שהיא לוח השביעיות.

לעומק אנו מבינים 1, שאין חברה בלי לוח. ולכן בכל חברה יש לוח. 2, לוח קשור בראש ובראשונה לקניין וכלכלה. 3, חוקי המשפחה המסורתיים אפשריים אך ורק שיש קניין ירושה וכלכלה, יותר נכון לומר שהמצאת הקניין והכלכלה והלוח והשפה הם הם אמצעי לחוקי המשפחה. 4, כל המוסר הומצא אחרי המצאת הקניין ולכן מאז החלוקה הומצא שבע מצוות בני נח. כלומר המוסר והערכים הם אמצעי לקיים את הקניין והכלכלה. 5, כל זה מביא לכתוב חוקה\תורה לחברה. מכאן יוצא שבתורה אמור להיות הכל בכל מכל כל, כי הכל קשור אחד עם שני ואם אחד מהם חסר, אין תורה כלל כלומר אין אפשרות להבין את התורה וחשיבתה, ואז אנו בגלות ומפסידים בכל דור ודור את רוב רובו של האומה להתבוללות והשמדות רח"ל. כלומר אפי' קללות התורה מוסברות על פי זה, כלומר גם הקללות הם חלק של הפזל.

אוקיי נחזור לעניינינו. אם הסכמנו שיש לוח שבעיות בתורה, נשאר רק לשאול מתי מתחיל השנה ? על פניו הכי הגיוני לעשות ראש השנה בתשרי, הרי זה באמת תחילת מעשיך של האדם = לזרוע ואחר כך לקצור. יש טעם לומר בתשרי שנגזר עלינו מה יהיה כל השנה הרי הכל תלוי בתחילת השנה כמה אתה עמל בזריעה וכמה אתה מצמיח. יש טעם לברך ברכת שנה טובה שתצליח שמהזריעה תשגשג וכו' וכו'. אתה לא מברך שנה טובה ביום שרירותית, אתה כן מברך שנה טובה שאז מתחילים לעמול\לזרוע ולצמוח\לקצור.

תחילת השנה בניסן, אין לו שום הסבר הגיוני. רק להפך בני ישראל לא יכלו לקיים את השמיטות ובאמת לא קיימו אותם הלכה למעשה, כי מה לעשות השנה השישית לא הצמיח בשביל שלוש שנים ובוודאי לא לארבע שנים בשנת היובל. התורה דורשת לעשות זאת, כלומר לזרוע בשביל שלוש שנים אבל למעשה אף אחד לא עשה את זה ולא שמרו בגלל זה על שמיטה ויצאנו לגלות בגלל זה.

אחרי שחזרנו לבית שני, חכמי אותו דור לא חוזרים על הטעות ומשנים את תחילת השנה מניסן לתשרי ובצדק הרי עכשיו אפשר לקיים את השמיטה והיובל.

למה תחילת השנה בתורה היא בניסן דווקא, ידוע לכל. הרי התורה רוצה שנזכור לעולמים את גלות מצרים בכדי שלא נחזור לגלות. התורה הניחה שהזיכרון מספיק בשביל בני ישראל לעמול קצת יותר בשנה השישית ולהכין אוכל בשביל שלוש או ארבע שנים. אבל במציאות זה לא עבד, ולכן בבית שני חכמי אותו דור משנים את הלוח. כלומר תחילת השנה מתחיל מתשרי.

לכאורה כל חידוש מביא את בעלי הזרוע להתנגד, ולכן חכמי הדור ההוא שינו לא רק את תחילת השנה רק גם ביטלו לגמרי את לוח השביעיות והתחיל סיפור המולדות והראיה והעיבורים של החודש והשנה (ועדים ובית דין וכו' וכו') עד תקופת הלל שידעו כבר את החשבון שמיתר את כל התהליך של ראיה ועדים ובית דין וכו' וכו'. כלומר מהלל עד הגאונים הלוח מושלם כפי שיש לנו היום. לוח שלא מצריך ראיה ועדים וחילול שבת וכל הכרוך בכך. כלומר בגלל בעלי הזרוע לא יכולנו להחזיק לוח פשוט כמו השביעיות. מה עוד שלוח השביעיות סבל עם עוד קשיים כמו: תמיד יום כיפור חל בשישי, אז מתי נכין את השבת ? מה עוד הלוח השביעיות במקבילות היה ממש לוח אלילי כלומר הפכו אותה לאלילית שכביכול אנו מסורין בידו. כלומר היית לחכמי אותו דור סיבות מאוד מוצדקות לבטל את הלוח.

לדעתי כנ"ל שינוי הלוח בא בעקבות הרצון לשנות את תחילת השנה מניסן לתשרי בכדי ששמירת שמיטה ויובל תהיה אפשרית וראלית, ההתנגדות של בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ (האימפריות השולטות כמובן כפו את הלוחות שלהם בגלל האינטרסים שלהם), גרם לבטל לגמרי את לוח השביעיות ואז בני ישראל נכנסים לטירוף שכזה שבית דין ועדים צריכים בכל חודש וחדשו לקבוע את החודש ואת החגים וצריך לשלוח שליחים בכל קהילה וקהילה בארץ ובגולה.

הטירוף הזה לא היה בזמן משה (בוודאי לא בזמן האבות שעוד לא היינו חברה עם בתי דין), ולא בזמן בית ראשון. זה צריך להיות ברור. הרי היינו צריכים לראות דבר שכזה בכתובים ובמצוות שבכתובים.

זאת ההרגשה של כל תלמיד חכם שלומד את התורה ואת הנ"ך וספרות חז"ל לעומק. לדעתי אף אחד מכל חכמי הדורות לא פספסו את זה. והנה בעל העיקרים אומר את זה במפורש:

ספר העיקרים מאמר ג פרק טז

וכן מצינו בימי עזרא שבטלו מנין החדשים מניסן, שהיו מונין כן כפי משפטי התורה, לפי שכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות י"ב ב'), והיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, כי אף על פי שתשרי ראש השנה למנין שנות העולם (בשביל בעלי הזרוע הוא אומר זאת הרי בהמשך תראו שאומר במפורש: "ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם" max) כמו שאמר הכתוב וחג האסיף תקופת השנה, וחג האסיף בצאת השנה (שמות כ"ג ט"ז), וממנו מונין לשמיטין וליובלות, צותה תורה למנות מנין החדשים מניסן בכל חשבונותיהם, לפי שאז יצאו ישראל ממצרים והיתה תחלת צמיחת האומה, וכן תמנה היא גם כן כל חשבונותיה מניסן, ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש, בחדש השלישי וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש, ובעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא, ואין לחדשים שמות במשפטי התורה, אבל ראוי שיהיה שמם שני שלישי רביעי חמישי ששי שביעי לניסן זכר ליציאת מצרים, וזהו שאמר הכתוב ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כלומר למנין החדשים תמנו מניסן אף על פי שלמנין שנים ראוי למנות מתשרי כמו שאמרנו.

וכאשר עלו מבבל ראו לעשות זכר לגאולה השנית ועשו זה בשני דברים, האחד שהניחו כתב עברי ובחרו להם כתב אשורי זכר שגלו אל אשור ונגאלו משם, וכן אמרו רבותינו ז"ל בתוספתא דמסכת סנהדרין, למה נקרא שמו אשורית שעלה עמהם מאשור, רבי אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל וכו' ולמה נקרא שמה אשורית שמאושר בכתב. ולפי הנראה מסוגית הגמרא ריש פרק כל כתבי הכתב שבידינו היום שהספרים נכתבים בו אינו כתב עברי בלי ספק, ואם כן יש לומר כי רבי אינו חולק אלא לומר שאחר שהלוחות היו כתובים בו לא נקרא שמו אשורית על שעלה עמהם מאשור, אבל יודה שהכתב הנהוג באומה מקדם שהיה כתב עברי נשתנה, ואף אם תאמר שהוא חולק בזה ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום.

ועוד דבגמרא סנהדרין פרק כהן גדול פירשו האמוראים דברי חכמים, שכך אמרו שם אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש, כיון שעלו בני הגולה בימי עזרא ביררו להם כתב אשורי ולשון הקדש והניחו להדיוטות כתב עברי, כלומר לכותים שהיו דרין אז בארץ ישראל, קודם שעלו הם הניחו להם כתב עברי ולשון ארמי. הרי שהאמוראים מסכימים שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

וכן העיד הרמב"ן ז"ל כי כשעלה לארץ ישראל מצא שם בעכו מטבע קדום של כסף שהיה רשום בו צנצנת המן ומטה אהרן שהיה כתוב סביבו כתב שלא ידע לקרותו, עד שהראו לכותיים לפי שהוא כתב עברי הקדום שנשאר אצל הכותיים, וקראו הכתב ההוא והיה כתוב בו שקל השקלים. ואלו הם הדברים שהגיה בסוף פירושו וששלח מארץ ישראל, ויתבאר מהם שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

ומה שאמרו רבותינו ז"ל מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, אפשר שאמרו כן לפי דעת רבי שסובר שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית, (אייך נעלם ממנו הירושלמי שמזכיר אותיות אחרות שעמדו בנס שזה בדיוק האותיות עבריות שצרכו נס ?! max)  או לפי שסברתם היא גם כן שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית אף על פי שהכתב הנהוג באומה אז היה עברי. ואולי לא אמרו כן על מ"ם וסמ"ך שבידינו היום, אבל לפי שבכתב עברי שהלוחות היו כתובות בו היו המ"ם והסמ"ך סתומות או אותיות אחרות דומות למ"ם וסמ"ך כמו שהן בכתב אשורית שבידינו היום, אמרו כן. תדע שהרי רב חסדא שאמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין הוא עצמו אמר שנשתנה הכתב, ואולי כי מה שאמרו וביררו להם כתב אשורי לא על כל הכתב אמרו כן אלא על קצתו, שלקחו ממנו והשאירו ממנו ונשארו מ"ם וסמ"ך סתומות כאשר היו בלוחות, ולקחו קצת כתב אשורית זכר לגאולה השנית ואף על פי שאין זה נראה.

ומכל מקום יתבאר ממה שכתבנו ששנו כל הכתב או קצתו זכר לגאולה השנית. וכן עשו דבר אחר זכר לגאולה השנית, והוא שהניחו מלשנות מנין החדשים מניסן כמו שהיו רגילין למנות זכר ליציאת מצרים, וחזרו למנות מנין אחר לחדשים, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל שמות החדשים עלו עמהם מאשור, כלומר שהיו מונין החדשים בשמותם תשרי מרחשון כסליו כמו שהיו מונין אותם באשור זכר לגאולה השנית ולא שני שלישי רביעי כאשר בתחלה, וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפרשת בא אל פרעה.

ונראה מזה כי הם הבינו שצווי מנין החדשים היה זמניי, רוצה לומר כל עוד שתתמיד הגאולה ההיא, אבל אחר שגלו שנית ונגאלו משם ונצטוו על ידי ירמיה לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז'), ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם, והשאירו שמות החדשים שעלו עמהם מאשור זכר לגאולה השנית, כי הבינו שצווי מנין החדשים מניסן היה זמניי ולא צווי נצחי אף על פי שלא נזכר בו זמן. ע"כ

ובכן בעל העיקרים עוסק כאן בנושא עקרוני השקפתי אחר לגמרי האם ציווי התורה הם לעולם = נצחיים, או אפשר לשנות אותם ?! ותשובתו שאפשר ומביא את שינוי הלוח כראיה, הנה הוא מזכיר את הלוח ואמר ששינוי את תחילת השנה מניסן לתשרי. שינוי הכתב יותר מבהיל לדעתי ולא כאן המקום לעסוק בנושא, אבל זאת נזכור שחז"ל לא בחינם אמרו:  "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה" ולא מדובר על הכתב נטו כמו שלא מדובר על ספירת חודשים נטו, אבל שוב לא כאן המקום לעסוק בנושא)

ובכן בעל העיקרים תולה את שינוי הלוח בשביל זכר גלות בבל:  "לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז')"  אבל קשה מאוד לומר זאת כי אם כך למה לא בטלו לגמרי את זכר יציאת מצריים עם כל הכרוך בכך כפי שהפסוק אומר ? מצד שני למה לא עשו זכר לגלות בבל כמו בגלות מצרים כלומר נעשה סוג של חג פסח וליל הסדר ושלוש זכירות בכל יום וכו' וכו' ?!

ולכן לדעתי שינוי הלוח הגיע בגלל אי היכולת המעשית לשמור על שמיטה ויובלות אם ראש השנה היא בניסן, ולכן לא שמרו הלכה למעשה על שמיטה ויובלות בבית ראשון. ולכן כנ"ל בשיבת ציון בבית שני שינוי את תחילת השנה לתשרי. וכנ"ל למה שינוי את כל הלוח – מלוח השביעות ללוח ירחי שמשי ?! כלומר למה התחילו עם לוח על פי ראיה ועדים ובית דין ושליחים עם כל הטירוף הכרוך בלוח שכזה ? לדעתי כי בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ התנגדו לשינוי הלוח ולכן צרכו שהלוח יהיה בידי בית דין בכל דור ודור. עד שנעלם בעלי הזרוע בנושא זה, אפשר היה לעשות לוח חשבוני פשוט כמו שיש לנו היום.

לא הלוח והזכר לגלות בבל חשובים כאן, חשוב כאן היא "שמירת המצוות" שעיקרם הם שמיטה ויובל. ואם הלוח לא מאפשר לקיים את המצוות ? אז שילך הלוח לעזאזל !! אז למה אם כך הרמב"ן ובעל העיקרים מסמיכים את השינוי לפסוק של ירמיהו ?! לדעתי זה אסמכתא בעלמא על דרך: וקרא אסמכתא בעלמא

נזכרתי שיש מכלתא מעניין שמבקר קשות את מנין השנים לא מניסן:

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט
(א). בחדש השלישי לצאת בני ישראל מלמד שהיו מונים לחדשים ליציאתן ממצרים. אין לי אלא לחדשים לשנים מנין ת"ל וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית ג' (במ' א א) אין לי אלא באותו הפרק <שלא באותו הפרק> מנ' תל' לו' ויעל אהרן הכהן (במ' לג לח) אין לי אלא עד שלא נכנסו יש' לארץ משנכנסו יש' לארץ <מנין ת"ל ויהי מקץ שמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל (מ"א ו א) כיון שנבנה המקדש> התחילו מונים לשני מלכים ולבנין בתים שנ' ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים (מ"א ט י') ואו' ויהי בארבע עשרה <שנה> למלך חזקיהו (ישע' לו א) לא זכו למנות לבינינו ומנו לחורבנו שנ' בעשרים וחמש שנה לגלותינו ג' (יחז' מ א) לא זכו למנות לעצמן ומנו למלכ<י>ות אחרות שנ' בשנת שתים למלכות נבוכדנצר ג' (דני' ב א) ואו' בשנת שתים לדריוש (חגי א א) ואו' אם לא תדעי לך היפה בנשים ג' (שה"ש א ח) <ואו'> יען וביען (ויק' כו מג) אין יען <ו>ביען אלא עין בעין מידה במידה שנ' תחת אשר לא עבדת את ה' אלק<י>ך ועבדת את אויבך

יש גם בירושלמי בתחילת ראש השנה על אותו דרך.

לסיום:

לוח של ראיה ועדים ובתי דין (וידע רב של חכמי בית הדין) ועיבורים של חדשים ושנים ושליחים לכל קהילות ישראל בארץ ובגולה, מצריך מערכת משומנת היטב שקשה לומר שכזה לוח היית לאדם הראשון עד הלל. מה עוד, לוח שכזה דורש כל כך הרבה פרטי מצוות כפי שאנו רואים בחז"ל כמו למשל מחללים שבת בכדי להעיד וכו' וכו' ולוח כזה מצריך ידע בלוחות שנה מראש בשביל לחקור את העדים (אגב אם חכמי הבית דין יודעים לחקור עדים אז למעשה הם יודעים חשבון הלוח ככה שמי מונע מהבית דין לעשות לוח חשבוני פשוט כפי טענת הרס"ג ?), שבלתי אפשרי שלא תוזכר בתורה ובנ"ך מצוות לגביהם ואת הידע שיש לבית דין. כפי זעקת האבן עזרא: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא)

מצד ההיגיון הפשוט אי אפשר תורה וסיפור היסטורי של אלפי שנים בלי שמוזכר לוח כלשהי, כלומר אין אנושות במציאות בלי לוח, ולכן חייב להיות שהיית להם לוח. חייב להיות שהתורה מזכירה לוח  אם היא מספרת סיפור היסטורי ואין היסטוריה בלי לוח, אז מהי הלוח של התורה ?

ולכן צריך פשוט להעמיק בתורה למצוא את הלוח הפשוט, ואז פתאום הלוח מתגלה לעיני כל. אמרנו שכבר בתחילת התורה, התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך (וזה לא פשוט, כי יכלו לקבוע את היממה על פי שעון שזה יותר נכון למשל בקטבים ששם אי אפשר לקבוע את היממה על פי האור והחושך), ומגדירה לנו את השבוע.

וכאן הבן שאול, מה פתאום שבוע ולא שמונה ימים או שש ימים ? והנה יש לנו את ספירת העומר ששולל מראש שהיה להם לוח חשבוני (כפי שטוען הרס"ג) כי אז למה לחייב את כל בני ישראל לספור שבע שבועות בכל שנה אם פשוט אפשר לציין את התאריך = בשישי לחודש השלישי חג שבועות (מה עוד, אילו היה לוח על פי ראיה, לעולם חג השבועות לא בהכרח נופל באותו תאריך בחודש, ואז אולי חג מתן תורה היה חג לחוד ? כלומר היית לנו שני חגים אחד חג שבועות ואחד חג מתן תורה ?!). והנה יש לנו כל שבע שנה שנת השמיטה, ושבע כפול שבע שנת היובל. כלומר למה התורה כביכול נטפלת על המספר שבע ? מה יש במספר שבע שכל כך קריטית לתורה שאם לא נשמור על שבתותי ?! נצא לגלות ולא ירד לנו גשם בזמן ושאר קללות התורה ?! ומה פתאום שלא שומרים על המצוות אין גשם בזמנו ? כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו)

ולכן לדעתי סגולת השבע של התורה היא לא מיסטיקה (כפי שהמקובלים טוענים) או חוקי טבע כפי שהאבן עזרא טוען שכל דבר בטבע זה שבע כמו מחלות העונות הם שבע ימים עם או בלי אנטיביוטיקה. לא ולא, סגולת השבע של התורה היא פשוט הלוח של התורה שהיא לוח השביעיות. ובאמת המקורות המגבילות כמו ספר היובלים ומגילות ים המלח מזכירים לוח שבעיות שכזה.

אחרי שמשלימים עם זה, פתאום הכל ברור בתורה. פתאום מבינים את כל חשיבת התורה, למה חשוב כל כך שמיטה ויובל ולמה שבת ולמה אם לא נשמור עליהם אנו יוצאים לגלות. אתה מבין את הקללות ואת הברכות ועוד מיליוני דברים.

יכולנו להבין את שבת לחוד ואת שמיטה לחוד וכו' וכו', אבל למה דווקא שבע ? כלומר אפשר שבת כל שש או שמנה או שבע ימים ושמיטה כל חמש או עשר שנים ויובל כל ארבעים שנה. ברצוני לטעון שאפי' נבין כל מצווה לחוד כמו למה שבת ? בכדי לנוח ולא להיות עבד לטבע !! למה שמיטה ? בכדי חירות העבדים וביטול הקניין !! למה יובל ? בכדי החזרת הקניין לבעליהם וליורשיהם !! אבל מה עושה אצל כולם דווקא השבע ? מספר השבע ? מה עוד, מה הקשר בין לקיים את המצוות האלה לגשמים בעתם ? והנה שאתה מבין שמדובר על לוח שנה של שביעות הכל מתברר לך. זה כאילו קיבלנו התגלות אלוהית שכזה פתאום והכל נהיה ברור טהור ומובן.

מה שנשאר זה מתי נתחיל את השנת השביעיות, האם נתחיל אותה בסתיו שזה הכי הגיוני ורציונלי או נתחיל את השנה באביב לזכר יציאת מצרים. אז התורה בחרה בצדק דווקא באביב בכדי שנזכור לתמיד את העבדות מצרים בכדי לדרבן אותנו לקיים את המצוות בכדי שלא נצא שוב לגלות. אבל זה לא עבד, כלומר קשה מאוד לקיים שמיטה ויובל שראש השנה היא באביב. ובאמת שבעים שמיטות לא קיימו בני ישראל ולכן יצאנו לגלות בבל. שחזרנו הבנו שהלוח הוא אחד הגורמים לגלות הרי היא לא מאפשרת לקיים את המצוות ולכן החליפו את ראש השנה לתשרי ובצדק. ולמה לפגוע בכלל הלוח הקל והטוב ? כנ"ל לדעתי זה נעשתה בעקבות בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ והשאר היסטוריה.

בברכה

Max maxmen

בעקבות הרצאה ששמעתי כאן https://www.youtube.com/watch?v=Ev_WhBEVZNE בנושא והמרצה נזהר ומפוחד מאוד, נתתי שם תגובה והנה היא לפניכם

אני לא מבין למה להתפתל, בעל העיקרים בעקבות הרמב"ן (פרק שלישי פט"ז) אומר מפורשות שאחרי גלות בבל שינו את הלוח בעקבות דברי ירמיהו ( לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְקֹוָ֑ק וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (טו) כִּ֣י אִם־חַי־יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם:).(טיפש הוא מי שחושב שמדובר אך ורק לגבי שמות החודשים), בתורה ובנ"ך – אומר האבן עזרא הרבה פעמים – אין זכר ללוח ירחי וראיה, כלומר האבן עזרא תמהה, הרי האלף בית של תורה וחוקה במיוחד חוקה שמועברת על ידי סיפור היסטורי, אמור במפורש לתת לנו לוח כולל כל המצוות סביב הלוח, (האבן עזרא מתנגד לרס"ג שהחשבון של הלל היא מסיני מאותו סיבה כי אם היה חשבון אז למה משה לא סיפר לנו את זה ?) ואם אין כזה דבר בכל התורה והנ"ך, מה שאין כן במסורות המגבילות כמו היובלים וספר חנוך ומגילות ים המלח וכו' וכו' יש כן מסורת שכזה, (מה עוד שמכל התורה והנך מריח ריח למרחקים שלא היית לנו לוח ירחי בוודאי לא ראיה הרי לא מוזכר ראיה לא בסיפור המקראי ולא במצוות וכנ"ל האבן עזרא גם הבין שזה בלתי אפשרי), אז בשיבת ציון דאגו להסתיר את זה ובצדק הרי הימצאו לוח חדש יותר נוח. יש לנו כלל "לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו" כלומר הלוח ואיזה לוח וכדומה, תלויה לגמרי בחכמי כל דור ודור, ולכן למה להתפתל, כן כן אנחנו שיננו את הלוח וזה גדלותינו. נכון מילדים צריכים להסתיר את הסוד ולומר להם שהכל משמים, אבל לתלמידי חכמים חייבת להיות ברור) דבר ומתוך דבר) ששינו ועוד אייך את הלוח ואפשר תמיד לשנות את זה = "ואין אתם מסורין בידו"

אם מישהו רוצה אני יכול להוכיח לו מהמקורות עצמן, שאנחנו שיננו את הלוח. הרבה עסקתי בזה בזמנו ויש לי הרבה ראיות פשוטות ועקיפות להוכיח זאת. בינתיים מספיק דברי בעל העיקרים ודברי רבו הרמב"ן.

פעם פתחתי אשכול בעצכ"ח בשם "ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??"

  http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2940531&forum_id=1364

 הנה דברי משם

ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??

ובכן כידוע אין לחמה תקופה, וכולם דנים בעניין מהי, ראו בויקי כאן

 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94

וראו גם בספרו של ר' ניסים וידל היקר בהרחבה.

לדעתי זה פשוט מסורת של לוח בני צדוק שפשוט נשאר לנו, כידוע בני צדוק הוסיפו כל שמיטה בהקהל שבע ימים, כך שיצא להם ניסן ביום רביעי הרי כל שנה היא 365 ורבע ימים, וכל תקופה (שלוש חודשים) 91 ימים כפול ארבע = 364 וחסר יום, אז כל שבע (שמיטה) הוסיפו בהקהל שבוע, ולרבע יום שחסר בכל שנה הוסיפו כל 28 שנים שבועיים, שהם 28 כפול רבע = שבוע,

והנה לנו במסורת תקופת החמה.

זכר מחז"ל לכל העניין:

אומרים חז"ל שבהקהל למדו את פרשת זה החודש לכם ראש חודשים, דברו אל כל עדת ישראל: מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל (מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י) (מסברה אני אומר שרק לסיבת הוספת שבע ימים בכל שמיטה ובכל 28 שנים שבועיים להוסיף, הוסיפו בהקהל, כך שניסן הבא יוצא בדיוק באביב, ולר' ניסים וידל (ושאר שמקשים ) שמקשה מהי ברכת החמה בכל 28 שנים, הרי אין תקופה כזו במציאות האסטרנומי, יקבל נא ר' ניסים היקר את התשובה, הברכה היא עוד מזמן בני צדוק שכל 28 שנים היא תקופה, שאז מוסיפים שבועיים שתצא יום רביעי יום השויון כי חישבו זאת בסוכות בהקהל, בקיצור נושא לאשכול נפרד

ע"כ תגובתי

בהמשך נשאלתי  שם על ידי המרצה:

מקסמן ספר העיקרים שהבאת לא מזכיר את הלוח אפילו במילה אחת.. דרך אגב הר בן מדבר על אותו עניין ביתר אריכות בדרשה לראש השנה אך גם שם לא מוזכר כלל ששינו את הלוח. הוא מכוון לרמבן בפרשת בא שגם לא מזכיר זאת . אם יש לך מקורות אחרות אשמח שתציג בפנינו

תגובתי משם

תבדוק שוב ושוב, באיזה הקשר הוא מדבר שם ותבין. הוא מדבר על נצחיות התורה, ומביא כראיה שהמצוות לא נצחיות מעצם שעולי בבל שינו שני דברים, אחד: את הכתב העברי, השני: שינו הלוח (נכון הוא לא יאמר זאת ברחל בתך הקטנה מסיבות פשוטות, אבל ברור מאליו מה כוונתו, מה גם הביקורת שהוא קיבל על דבריו הדיי ברורים האלה (שרא ליה מרא), מוכיח שכל בר דעת מבין את דבריו. נכון הבעל העיקרים נזהר מאוד ומדגיש שמדובר רק בספירת החודשים והשנה כן ספרו מתשרי כי זה ההלכה והוא לא יפרש נגד ההלכה. אבל בקשר להקשר שהוא רוצה להוכיח שמצוות התורה לא נצחיים, ספירת החודשים מניסן גרידה בלי ספירת ראש השנה מניסן לא מוכיח מה שהוא רוצה להוכיח, הרי הוא רוצה להוכיח שהמצוות לא נצחיות, ואין מצווה לספור חודשים מניסן בלי שראש השנה יהיה בניסן הרי מה טעם מצווה לספור חודשים אם לסוף הספירה אתה לא סופר שנה .חדשה ? כלומר מכאן גם תבין שמצוות התורה לספור מניסן את החודשים בהכרח דורש לספור שנים מניסן. ותשובת הקש שהמפרשים כולל הבעל העיקרים מביאים = "תקופת שנה" "בצאת השנה" לא מספקת)

אבל כנ"ל לא צריך שמישהו יכתוב לך כרחל בתך הקטנה (הרי לעולם בספרות היהדות לא תקבל דבר שכזה), עצם שלא כתוב לוח בתורה שבלי לוח אין בכלל תורה, מעיד כאלף עדים שלא היה לנו הלוח של היום. אז מה כן היה ? על פי התורה היה לנו לוח פשוט הלוח השביעיות = את שבתותי תשמורו. למצוות ספירת העומר למשל אין טעם אם יש לנו לוח, פשוט תאמר מתי חג השבועות = בשישה לחודש השלישי, למה שיש לוח צריכים כל בני ישראל לספור ? התשובה דיי פשוטה: הספירה זה זה הוא הלוח שלנו בזמן המקרא.

 לסיום:

כנ"ל אני יכול להוכיח זאת מכל הכיוונים מהתורה עצמה, אבל זה לא הוכחות פשוטות כמו שאתה דורש ממני למשל שבעל העיקרים יאמר את זה כרחל בתך הקטנה. זה הוכחות מהסוג של מבין דבר מתוך דבר. כלומר אתה חייב להבין את זה מבין השורות. קח למשל את הרס"ג שטוען שהלוח של הלל היא מסיני, מולו כל המתנגדים הראשונים שהיא לא מסיני, רק דווקא ראיה היא מסיני. שני הבר פלוגתא יודעים ששניהם לא נכונים מעצם הדבר שהם חולקים, הרי יש לנו כלל ש"בקבלה אין מחלוקת", ואם יש מחלוקת אז אין זו קבלה. על כורחינו שניהם מבנים שאין לנו קבלה ואם אין לנו קבלה מצד אחד, ומצד השני אין אפשרות שלא היית להם לוח (אין מציאות "חברה אנושית" בלי לוח) ויש בתורה את השביעיות ומצוות ספירת העומר שהוא חלק מיזה כנ"ל. מצד שלישי מצוות התורה לא נצחיים ככה שמתאפשר שינויים תמיד, מצד רביעית יש לנו את המסורות המקבילות היובלים והמגילות. מצד חמישי לוח השביעיות מסביר לנו הרבה מאוד דברים בתורה שאין להם פשר בלעדיהם, כמו "ונתתי גשמיכם בעתם" (כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו) או כמו  "וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:"

תשים לב כי זה חשוב: אם ניסן ראש השנה, אז מובן למה עד השנה התשיעית אין תבואה חדשה. אבל אם תשרי ראש השנה, מה הפשר שאין תבואה עד השנה התשיעית, הרי בשמינית יש כבר תבואה חדשה בקציר מיד אחרי ספירת העומר של השנה השמינית.

ובכן הייתי ממשיך את הדיון, אבל אני לא חושב שכאן זה המקום

 בברכה

 max maxmen

אתאיסט בחג מתן תורה

אתאיסט בחג מתן תורה

ובכן בניגוד להוגי היהדות בתקופת הנצרות והאיסלם – שכל דת התווכח מי מהם הוא דבר האל האמיתית – שטענו שמעמד הר סיני היא הסמכות האלוהית (בעיקר הכוזרי ועוד). על פי חשיבת היהדות מאז המקרא וחז"ל ואחרוני האחרונים: מעמד הר סיני הוא פשוט ברית = אמנה חברתית.

כלומר שיש דיון ופולמוס אנושי, שכולם (שלוש הדתות) יחד מקבלים שיש אל מצווה, אז נשאר רק להתווכח מי מהם קיבל את ציווי האל באמת ומי מהם הוא השקרן. אבל כולם ביחד מסכימים שהאל הוא הסמכות ומתי שהוא הוא אומר משהו.

במאות האחרונות שבני אנוש ב"ה השתחררו מהדתות השקריות, לכאורה הדיון והפולמוס הישן אמור היה להישמד. ומה שאירוני כאן שדווקא האתאיסט דבק וממש מתעקש להמשיך את הדיון והפולמוס הישן נושן הזה. כלומר הוא מניח שלאיש הדת (היהודי) יש אל מצווה, והוא ירד לסיני, ואמר מה שאמר והוא כמובן הסמכות. ולכן האתאיסט חושב שאם רק נוכיח שאי אפשר להוכיח וכו' וכו', אז נפל כל הדת של איש הדת = היהודי כמובן.

מה שמטריף במיוחד הוא האקדמיה ואנשי הגות הלא דתיים. מילא ההמונים שהמשטר כמובן דואג מראש לטמטום הזה, אבל איפה האקדמאים ? איפה ההוגים ? למה הם עוד בימי הביניים ?

ובכן, בואו נעשה תרגיל פשוט, בכדי להבין את עומק מעמד הר סיני.

האל יורד לסיני ומפחיד אותנו עם קולות וכו' ואומר את דברו, בשפה כמובן.

ובכן "שפה" אפשרית אך ורק בהנחה שלכל בן אנוש יש את אותו בינה אחדותית הווה אומר כולנו מסכימים על "לוח הכפל" שזה נכון. ואם יש לנו את הבינה האחדותית, אז אפשר להמציא שפה. ואם האל מדבר עמנו עם שפה, אז הוא מניח שיש לנו את אותו בינה אחדותית כמו שלו. אחרת אייך אפשר שהוא ידבר עמנו ?

אז יוצא לנו מכאן שהאל יכול לדבר עמנו אך ורק דברים שאנו יכולים להבין ובעיקר לקבל. כלומר אם האל למשל יאמר: ידידי היקרים: "אחד ועוד אחד שווה חמש" ?! מיד אנחנו נאמר: שיש לאלוהים חוש הומור. אם האלוהים יתעקש מאוד שאחד ועוד אחד זה חמש ? אז נאמר עליו שהוא השתגע לגמרי !!

עכשיו נעבור לתוכן הנאמר שם

אנוכי השם אלוהיך: האם אפשר אנכי השם אלוהיך בלי שיש כבר לבני אנוש אלילים ? כלומר מה זה בכלל אלוה ? שאתה אומר אנוכי אלוהיך ? על כורחינו לבני אנוש היו ישויות דמיוניות כמו ישות לאומית או ישות חברתית וכדומה ואלוהינו מול אלוהים אחרים הוא אחר = אחד = הפרט.

לא יהיה לך אלהים אחרים: שוב, קודם תסביר לנו מזה אלוה ואחר כך תאמר לנו לא יהיה לך אלוה אחר. על כורחינו שהם ידעו מזה אלוה ומזה אלוהים אחרים. כלומר האלוהים בא לסיני שיש כבר סמכות אלילית על בני אנוש. מהי הסמכות האנושית הזו, מי קיבל אותו ועל ידי מי הם קיבלו אותו ? אייך הם מחזיקים בסמכות ? האם יש אמנה חברתית או יש שוטר עם אקדח ?

לא תעשה לך כל פסל: והקללות בהמשך של פוקד עוון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים. שוב איזה מן איום זה שהוא פוקד עוון אבות אחרי דור שלישי או רביעי, מצדינו אחרי המבול ?! – יאמר הלץ התורן.

כלומר יש לבני אנוש שם במעמד הר סיני איזה חשיבה מסוימת שפוקד עוון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים, הוא באמת קללה. יש להם מטרה ותכלית לחיים, ואין מטרה ותכלית בלי פילוסופיה וחשיבה מסויימת. על כורחינו האל מדבר עמם על משהו שכבר קיים אצלם. ונבין את זה בהמשך.

לא תשא את שם אלוהיך לשוא: טוב זה כבר ממש טירוף, אם אתה עומד כאן ומדבר עמנו, אז לא נוכל לדבר בשמך הרי תבוא שוב ושוב לומר את דבריך אז מה אתה מפחד שידברו בשמך ? על כורחינו שהסמכות שאנו מקבלים על עצמינו, מאפשר לנו לעשות בשמו מה שאנו רוצים, ואת זה הוא לא רוצה כמובן. מצד שני הוא לא בא להכחיש את נביאי השקר הלכה למעשה, ולכן הוא צריך מראש להזהיר אותנו לא לדבר בשמו. ואייך נדע שההוא נביא שקר ? מכאן חובת הלימוד (לעסוק תמיד בתורה) שכולנו נהיה נביאים בעצמינו ככה אף אחד לא יכול לשקר עלינו בשמו. על דרך: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם   

זכור את יום השבת לקדשו: נו,, אתה לא צריך קודם לצוות על השבת ואחר כך לומר זכור או שמור ? שהוא אומר זכור או שמור על כורחינו  שבני ישראל משמרים את השבת כבר מזמן.

כבד את אביך ואת אמך: למשפחה פמיניסטית אין אבא, למשפחה שוביניסטית אין אימה, למשפחה הומואית אין לא אבא ולא אימה. אז מחילה ממך האל הגדול, אין לי אבא או אימה עם בכלל, אז את מי אני צריך לכבד ? על כורחינו שבני ישראל כבר מזמן שומרים על חוקי המשפחה המסורתיים של אדם הראשון המקראי.

לא תרצח: את הרוצח מותר לרצוח ? את המונע ממני את הטבע ככה שאני ימות מרעב, מותר לי לרצוח ? אייך האל אומר דבר כזה בלי שיש כבר סדר חברתית נכון וצודק שרק אז אפשר לומר "לא תרצח" ? על כורחינו שיש כבר תורה שלימה לבני ישראל לפני המעמד שם.

לא תנאף: שוב, קודם תצווה על חוקי המשפחה שזה אומר שהאישה נאמנת לבעל שלה בכדי שהבעל יזכה בזרעו משלו. אז אפשר לומר לא תנאף. לפני חוקי המשפחה אין לא תנאף.

לא תגנוב: שוב ממתי יש קניין ? כלומר קודם תאמר לנו שיש קניין ואחר כך שיש לכל אחד קניין, אז אפשר לומר לא תגנוב. הרי למי שאין קניין נאמר: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" (משלי). על כורחינו שבני ישראל באותו מעמד יש להם קניין ואיפה הקניין נמצא ?

לא תענה ברעך עד שקר: מזה "עד" = עדות בכלל ? מזה שקר, מתי אמרת אם בכלל שאסור לשקר ? שאתה אומר שדווקא עדות שקר אסורה ?! ושוב מזה עדות בכלל ? על כורחינו שלבני ישראל היו כבר מערכת משפט (ואין מערכת משפט בלי חוקה שלימה) ששם שומעים עדים ואז רלוונטית לצוות על עדות שקר.

לא תחמוד: שוב אתה קודם תאמר מה שלי = קניין פרטי, ומה של זולתי = קניין פרטי, ואחר כך תאמר לי לא תחמוד. על כורחינו שהיה להם כבר תורה שמגדיר מה שלך ומה שלי = המצאת הקניין וכל הכרוך בכך.

ובכן אנו רואים שהאל במעמד הר סיני בעצם לא חידש כלום, הוא בא על המוכן ומצווה מה שציווה. וכל בר דעת מבין שאם הכל כבר היה מוכן מתחילה, ובמילא יוצא מהם כל הציוויים הנ"ל, אז למה הוא בא בכלל ? הרי זה יוצא פועל מהתורה שהם נהגו מאז ומעולם ?!

מכאן תבינו שזה בהכרח היה אמנה\ברית. כלומר כולם בלב אחד ידעו את התורה וקיימו את התורה ובואו יחד לעשות ברית = אמנה חברתית. ולכן באמת זה נקרא ברית במקרא.

נאמר במקורות שכפה עליהם הר כגיגית ורק בזמן מרדכי ואסתר הם קיבלו את בתורה באהבה = מרצון שלם. ואם טענתי שזאת היית אמנה ברית, אז למה יש כאן כפיה ? התשובה היא שהם היו במדבר ובמדבר לא היה להם כלום והיו תלויים בשלוש המנהיגים שדאגו להם כל אחד בתחום שלו, משה דאג לאוכל, אהרן דאג לדיור\סוכות, ומרים דאגה למים. ולכן לכאורה הם כפייתיים לגמרי, כלומר מי יכול לומר לא לברית ? הרי מחר לא יקבל אוכל דיור ומים. אגם אף פעם המנהיגים במדבר לא ניצלו את הדבר הזה = לשלול מים ודיור ולחם מהמתנגדים, לא רואים את זה בשום מחלוקת בין המנהיגים להמונים שהם ניצלו את הדבר הבסיסי הזה. בכל אופן חז"ל חשבו שזה כפייה ודיי בצדק. לדעת חז"ל ברית אמיתית אפשרי אך ורק שהאדם לא תלוי באף אחד. בזמן מרדכי ואסתר שהיהודים קיבלו את החופש והחירות ובכל זאת המשיכו לדבוק בברית, אז אפשר לומר שקיבלו באהבה = מרצון חופשי לגמרי.

אוקיי, הבנו שבני ישראל עשו אמנה חברתית. השאלה האולטימטיבית היא אז מה ? מה שאביו עושה עם חבריו= אמנה, אני כבנו גם מחוייב בו ? כלומר אייך אפשר לעשות אמנה חברתית אם כל רגע נולד תינוק שלא היה בברית ולא קיבל על עצמו את הברית ? כלומר מנין לנו שהוא מוכן להיות בברית ?  לכאורה אין אפשרות שבני אנוש יעשו אמנה חברתית, הרי הבאים אחריהם כבר נכפים וכפייתיים. יותר לעומק: לחברה אין אף פעם סמכות אפי' שעשו אמנה חברתית, כי בכל רגע בהווה יש תינוקים שאין להם עוד דעת להיות באמנה ולהסכים לה או להתנגד לה.

ובכן יש שני דרכים לעשות אמנה\ברית חברתית צודקת. 1, התורה\החוקה מושתתת על אחדות הבינה האנושית האלוהית, ואז תמיד התינוק לבסוף יסכים להיות בברית (ככה בדיוק פועל המדעים שכל תלמיד לבסוף מסכים להם כי הם מושתתים על אחדות הבינה). וזה לא מספיק כמובן הרי יש לנו חופש אפי' מאחדות הבינה. כלומר אחדות הבינה זה רציונלי וכדומה אבל לא כפייתית ככה שהוא יכול לבחור לא ללכת אחרי הבניה האחדותית. כאן בא הדרך השניה והיא 2, לחדש את הברית כל שנה ושנה מחדש = חג מתן תורה בכל שנה ושנה.

ובכן, חג מתן תורה לעומק היא חידוש הברית\אמנה חברתית מחדש בכל שנה ושנה. ולכן האתאיסט יכול להיות בברית כמו כולם.

מה שנשאר לנו זה רק להוכיח שהחוקה שאנו הולכים לעשות עליו את הברית\האמנה, מושתתת על אחדות הבינה. כמו שמקובל על האתאיסט את המדעים בגלל שהם בנויים על אחדות הבינה, בדיוק ככה הוא אמור להבין את החוקה הפשוטה שלנו היהודים.

ובכן, נעשה את זה בקצרה ותחזיקו לי אצבעות.

הנחת היסוד שלנו היא שכל אדם בהווה הוא אדם ראשון לצאצאיו, כלומר מבחינתו רק הוא קיים ביקום כולו. והיקום כולו והכל שנמצא בו הם פונקציה בשבילו ובשביל שרידותו. בחז"ל נאמר: "כל אדם חייב (חייב ממש בלי צחוקים) לומר שכל העולם נברא\קיים בשבילי"

מה כל כך חשוב לומר שכל העולם נברא בשבילי ? זה בא לומר שאין שום סמכות מעליך. שום צוו מוסרי ושום ערך מעליך. אתה פשוט בגן עדן. שזה אומר מותר לרצוח למשל צמחים ובעלי חיים ואפי' בני אדם. הרי הם כולם פונקציה בשבילי. בוודאי שאף אחד לא יכול לומר לי לא תגנוב כי הכל שלי.

נגיד שאני באמת כזה סופר מן שיכול לעשות את זה הלכה למעשה. כלומר אף אחד לא יכול עלי. ואז אני חיי בגן עדן. מתוך שיעממום בגן עדן, אני מבין שאני הולך ומזדקן והולך למות. אייך אני מנצח את המוות ? אני יכול לחקור את הטבע ואולי לנצח את המוות אבל אין סיכוי שאני יספיק את זה בשבעים שמונים שנה. ולכן הדרך לנצח את המוות זה הולדה + התפתחות התבונה האנושית שהם כולם כמובן צאצאי.

אוקיי נזכור שאדם רוצה להוליד ולפתח את התבונה האנושית בכדי לנצח את המוות.

אבל יש עוד סיבה למה אדם מוליד. וההוא בכלל לא משתעמם בגן עדן, רק להפך, הוא מנסה להבין את הבורא למה הוא יצר את המפץ מתחילה ? כלומר את היקום הדינמי הזה שמאפשרת חופש ובחירה. ככה שהוא למעשה לא האדון של הנבראים. הרי רק שיש לו תכלית הוא האדון ואם יש לו תכלית ומטרה אז אנו רובוטים והיקום סטטי דטרמיניסטי (אותו סיבה אותו תוצאה), והיות שהעולם\היקום דינמי ויש לנו מודעות וחופש ובחירה, אז אין לבורא תכלית. ואם אין לו תכלית אז למה לעזאזל הוא יצר את היקום ?

נשים לב שכל תזה שניתן על השאלה הזו, היא ספקולטיבית לגמרי. הרי הוא לא סיפר לנו מה עבר לו בראש. אבל יש ספקולציה מעניינת שמוזכר במקורות שזה הספקולציה שכדאי לנו לאמץ בחום.

ובכן יש חוק שאומר: "חוק הטוב להיטיב" שזה אומר הבורא כל כך טוב שרצה ליצור ברואים כמותו ממש. טוב, זאת בדיחה כי ברגע שיצר אותם בשלימותו כמותו, אז הם לא הגיעו לזה לבד. אז הם למעשה לא כמותו. ולכן הוא ברא את סיבת כל הסיבות (דטרמיניזם מהסוג שכל סיבה יש לו יותר מתוצאה אחת אפשרית, כלומר לכל סיבה יש יותר מתוצאה אחת אפשרית ככה שהיקום דינמי), שמשם האדם או כל יצור חי יכול להגיע להיות ממש כמו האלוהים.

התנאי ההכרחי לבורא לברוא חיים כמותו היא שהוא נוטע בהם את שכלו = הבינה האחדותית. כלומר הוא נטע בנו את שכלו ועם שכלו נוכל להגיע להיות ממש כמותו = בורא עולמות ויוצרים חיים מתוך חוק הטוב להיטיב.

האם זה הסיבה למה האלוהים יצר את סיבת הסיבות, או לא, ממש לא רלוונטיים לנו. אנו יודעים את התוצאה שהיא: אין גבול למה שהאדם יכול להגיע עם שכלו האלוהי = אחדות הבינה, אפי' לנצח את המוות עצמו.

ואז יושב לו הפילוסוף בגן עדן ואומר, נכון שאני עוד לא כמו האל, אבל טוב כמותו אני יכול להיות, ולכן מחוק הטוב להיטיב אני מוליד יצור כמוני לפחות עם האופציה להתפתח הרי הוא גם מקבל את אחדות הבינה האלוהית.

אז אם אנו מדברים על אדם משתעמם בגן עדן שמוליד בכדי לא למות, ואם אנו מדברים על אדם שמוליד מחוק הטוב להיטיב. שניהם מבינים שבדור הבא אי אפשר שבנינו\צאצאינו יאמרו: חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי. הרי זה מה שהמקרא עושה לנו בתרגיל שלה, שני האחים רבו והרגו אחד את השני כי כל אחד רוצה את העולם בשבילו.

שניהם מבינים שכמו שהם צריכים לצאצאיהם איזה סדר תבוני, ככה עדיף לנו עכשיו לעשות סדר תבוני בינינו לבין זולתינו. כלומר אם עד עכשיו הוא לא מכיר בזולתו כי כל העולם נברא בשבילו, עכשיו הוא שם לב שאם לא תהיה סדר בינינו אז גם צאצאיו יחיו בלי סדר ובאמת במטפורה המקראית קין הורג את הבל והוריו מפסיקים להוליד וכי למה להוליד אם זאת התוצאה ? כלומר כל אדם חושב רואה מה יצא מהאדם התבוני הראשון עד ימינו וחושב לעצמו למה לי כל זה, עדיף לא להוליד הרי רוב הסיכויים שהם ילכו לאבדון רח"ל. ולכן הוא צריך כבר עכשיו להתנהל עם סביבתו באופן הצודק ביותר.

כאן בא הכלל הבסיסי של  החוקה\התורה שלנו והיא הכלל של הלל לגר שרצה להבין את כל החוקה על רגל אחד:  דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך – פירושה הוא, זיל גמור. למעשה זה הצוו הקטגורי של קאנט.

אז זהו אין יותר גן עדן ? לא ולא, יש גן עדן והכל שלך, אבל אתה מציב לעצמך מטרה = ההולדה = נצחיותך לנצח, ובשביל המטרה אתה משתף את הגן עדן עם כולם. התנאי לשיתוף צודק ורציונלי היא שאתה חייב לומר שהכל שלי, ככה באמת יהיה שיתוף. אבל אם תהיה אלטרואיסט דוגמטי, אתה לבסוף תפסיד את המטרה שלך ולא רק את הגן עדן. אין לך את הפריבילגיה להיות אלטרואיסט דוגמטי. ולכן אומרים חז"ל על פי חשיבת המקרא שחייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי, ו"חייך קודמים" זה כלל גדול בתורה.

ובכן המצב הראשוני הזה לא מצריך אמנה חברתית, כולם חכמים ונבונים ככה שכל היקום שייכת לכולם. למשל בעלי החיים הנוודים הלא טורפים נוהגים ככה מאז ומעולם.

ובכן יושב לו איש ה'אינסטנט בגן עדן וכן הפילוסוף, כל אחד מסיבו הוא רוצה להוליד = ליצור חיים. אייך עושים את זה ? זה בכלל לא פשוט, הוא צריך לשכנע אדם ממין נקבה שתסכים להוליד לו את צאצאיו. וכי למה שנקבה תבטיח לו דבר שכזה, הרי זה מצריך שלילת החירות שלה בשביל להיות נאמנת רק לו. נכון שהיא גם רוצה מאותן סיבות להוליד, אבל היא לא צריכה לשלול מהגבר את חירותו, היא צריכה אותו רק לדקה אחת בלבד.

אתם מבינים מה הבעיה כאן ? הגבר בכדי להוליד הוא חייב לשלול מהנקבה את חירותה לפחות לשנה עד שתוליד את בנו או בתו. מה שאין כן הנקבה תמיד בטוחה בצאצאיה ובעיקר היא לא צריכה לשלול מהגבר את חירותו רק לרגע אחת, לשכנע אותו לשכב עמה דקה אחת בלבד והנה יש לה ילד\ה משלה.

מכאן שידיה תמיד על העליונה מול הגבר, ולכן הגבר המשכיל והרציונלי אמור להבטיח לה הכל בכל מכל כל = הכתובה היהודית.

לימים – מסופר בחז"ל על תקופת המקרא – הומצאו כל מיני סוגי משפחות. 1, משפחה שהילד לא מכיר את אמו (מלכות = שוביניזם), 2, משפחה שהילד לא מכיר את אביו (פמיניזם) 3, משפחה שהילד לא מכיר לא את אביו ולא את אימו (משפחה הומאית). במצב כזה אף אחד מהם לא זוכה לחיי נצח. כלומר כל ילד כזה הוא לעומק אדם הראשון שיושב לו בגן עדן ולא מכיר בשום אמנה משפחתית או חברתית ודיי בצדק. הוא יכול לבחור להיות סופר מן או לחליפין להיות הפילוסוף שלנו שמאמץ את המשפחה המסורתית שלעיל.

ובכן חוקי המשפחה המסורתית נצחה את כל סוגי המשפחות תרום המצאת החברה החופשית כנ"ל. משפחות לא חופשיות וכפייתיות וחברות אנושיות לא חופשיות וכפייתיות כמו שוביניזם ופמיניזם וכדומיהם, הם חייבים להיות כאלה כלומר חייבים להיות חברות או משפחות כפייתיות, אחרת לא ישרדו דור אחת. בכדי לקיים כל סוג משפחה או חברה חופשית ?! חייבים רציונלית אך ורק חוקי המשפחה המסורתיים. ולכן הם נצחו. כי התנאי לקיים משפחות אחרות היא אך ורק שיש מעליהם משטר כפייתית ובני אנוש לא רוצים להישלט, הם רוצים להיות בני חורין.

בכל אופן למה שנקבה תוותר על החופש שלה, אפי' שהבעל מבטיח לה הכל בכל מכל כל. הרי גם היא חייבת לומר שכל העולם נברא בשבילה, אז מה היא צריכה את הכל בכל מכל כל של הגבר ? שיש לה הכל בכל מכל כל בעצמה ?

מכאן נאמר שלנקבה יש בינה יתירה. מהי בינה יתירה ? ראיה לרחוק !! שזה אומר לדור השני שלה היא מעוניינת בחוקי המשפחה המסורתיים ולמה ? הרי אם היא לא תסכים לעשות דיל עם גבר, אז גם לבן שלה לא תהיה נקבה. כלומר אין לה דור שלישי. כלומר היא מאוד מעוניינת שתמצא נקבה לבן שלה. אז היא כבר עכשיו מסכימה לדיל וחותמת נישואין עם גבר. והנה הומצאה חוקי המשפחה המסורתית הרציונלית ובעיקר השרידותית לנצח שזה כל המטרה של ההולדה.

המשפחה הזו וכל המשפחות בסביבה צריכים מקום לגדל את צאצאיהם, אנו כבר אחרי המצאת השפה והחינוך והלבוש וההליכה על שנים המצאת היום והלילה והמצאת הלוח בשביל החקלאות וכמובן המצאת החקלאות בעצמה. בקיצור צריכים מקום. ושכל אחד תופס מקום ועמל בחקלאות, אתה אמור להבטיח שהעמל כדאי ושהיא שלך,  אייך אתה מבטיח זאת ? למה שמישהו ימות מרעב כי ההוא תפס מקום והצליח לו ?

כלומר בכדי להמציא את הקניין הפרטי ולעמול בה, אתה צריך להבטיח שכל השאר, מקבלים על עצמם את הצוו של לא תגנוב. אחרת אין לך במציאות קניין וכל עמלך לריק, ואם אתה תלוי בזולת ובהסכמתו, למה שיסכימו לכך ? התשובה חלוקת כדור הארץ בגורל פלוס המצאת הירושה.

למה התנאי לחלוקה היא גם ירושה ? כי אי אפשר לחלק את כדור הארץ בגורל אם כל רגע נולד תינוק שהוא נשאר בלי כלום והוא לא יקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב. על כן קניין קביל אפשרי אך ורק בתנאי שיש ירושה.

תשימו לב שהסדר הצודק הזה אפשרי, אך ורק שכולנו מקיימים את חוקי המשפחה המסורתיים אחרת אין ירושה. אז שוב בכדי לקיים משפחות חופשיות עם קניינים לנצח לכל הדורות, אנו חייבים קודם לשמר את חוקי המשפחה המסורתיים.

תרצו קניין בדרך אחרת ? כמו כיבוש או הפקר או קניין בכסף ?! תצטרכו משטר ושוטר בכדי להבטיח לכם את קניינכם, ואז בכדי שתהיה כוח למשטר הוא צריך לשלול מכם את החופש שלכם וגזול מכם את צאצאיכם הרווקים והרווקות למולך = צבא. ואז השאלה מה לי בכלל משפחה עם צאצאי לא שלי ועוד מוקרבים לדגל של המלכות  עוד לפני שהספיקו להוליד = רווקים.

אתם מבינים? רציתם קניין בשביל קן המשפחתי שלכם בכדי לשרוד לדורי דורות, והנה בשביל הקניין הלא קביל אתם מוותרים על החופש וגם צאצאיכם לא שלכם (זה אגב החוק שהמדינה הוא ההורה העליון ולא אתם), וככה אין משפחה ואין כלום רק יצאתם פראיירים ועמלתם כל חייכם לגדל ולחנך את צאצאיכם לאיזה ישות דמיונית שנקרא לאום או חברה.

ובכן אייך כותבים את האמנה של המשפחות המסורתיות. ובכן המקרא מספרת לנו שנח המציא את חלוקת הארצות בגורל פלוס המצאת הירושה ומכאן הומצאה כל הדינים הפרטניים היוצאים מהמצאת הקניין והירושה. וככה בדיוק ירשנו את ארץ ישראל.

נשים לב שארץ ישראל שייכת לכל פרט יהודי ולא לאיזה ישות דמיונית לאומנית. אז אם אנו רוצים קניין כאמצעי לקן המשפחתי האישית של כל אחד, אז צריך פשוט לחלק מחדש את ארץ ישראל לכולנו.

זה הטיעון של היהודי כלפי ארץ ישראל.

ובכן הכנעני שהיה לו ארץ משלו פלש לארץ ירושתינו, ואביו חם הזהיר אותו שהתנאי של כיבוש = חיים נצחיים על חרב. וכנ"ל אם זה התנאים אז למה בכלל משפחה או למה בכלל קניין ?

אותו דבר הלאומניות המתחדשת לא השכילה להבין שאם התנאי לקניין בארץ ישראל זה חיים על חרב, אז בשביל מה זה טוב ?

אוקיי אנו מכירים את כל התירוצים שבכל ארץ אחרת רודפים אותנו וכו' וכו', אבל גם כאן רודפים אותנו ועוד על חשבון מי אנחנו מחזיקים בקניין על ידי חרב ? על חשבון הרווקים והרווקות שלנו ? הרי בשבילם אנו צריכים קניין בכלל אז הם הם המוקרבים למות בשביל הקניין ? תגידו אתם שלא נפלנו על הראש ?!

אם בני ישראל חזרו לכבוש את ארץ ירושתם בזמן יהושע וכן חלקו את הארץ וכו' וכו' הלאומניות המתחדשת הקימו ישות דמיונית ואמצו לעצמם את החוקה הבריטית שאומרת יש זכות הקניין בלתי מוגבל ככה שרוב היורשים האמיתיים של ארץ ישראל אין להם כלום בארץ ירושתם.

אז בתחילה עוד הם היו חצי קומוניסטים סוציאליסטים וכדומה, ככה שהצדיקו במוחם המעוות את כל ההתנהלות הזו. אבל במהרה אימצו לעצמם את אסכולת שיקגו שאומר צריך לשלול מכל פרט את הטבע מראש. אחרת הוא לא יהיה חלק בחלוקת העובדה ואז לא יהיה צמיחה לטייקונים. כלומר אין לך זכות אפי' לדרוך בארץ ירושתך בלי לשלם פרוטקשן לעיר = ארנונה, אין לך זכות מוקנה לנשום, ואין לך זכות לישון באיזה חור, ואין לך זכות אפי' לאגור מים.

תראו מזה? לא רצינו את האמנה שלנו ומה קיבלנו ? עבדות נצחית לקפיטל החזיר פלוס רווקינו = צאצאינו לא שלנו ומוקרבים בחינם לקפיטל החזיר.

ובכן נחזור למדבר למעמד הר סיני.

לפני המעמד בני ישראל יצאו בשן ועין ממצרים (רק חמישית יצאו משם והשאר אבדון), מלומדי ניסיון מהי אלוהים אחרים ומהי עבדות טוטלית: בתרגיל מסריח פרעה ויוסף מצליחים לקנות את כל אזרחי מצרים לעבדים למלך. מצרים שייכת לצאצאי חם, כלומר זה ירושתם של חלקות הארצות של אבותיהם נח וחם. כלומר יש להם בתודעה את המושג קניין ולכן הם נמכרים לעבדים למלך בשביל מים שהמלך עצמו שלט בו כלומר היה לו מונופול על המים. עם המונופול הזה הוא הצליח לקנות את כל הרכוש הפרטי של כולם והנה כולם עבדים למלך.

אחרי דור גם בני ישראל נמכרים לעבדים מאותו שיטה חברתית וככה הם בורחים בשן ועין ממצרים לחזור לארץ ירושתם.

ואז מה ? מה יקרה עכשיו בארץ ישראל ארץ ירושתם ? אוקיי הדור הראשון עוד נאור ומשכיל ומלומד מניסיון מר, אבל הדור השני או השלישי כבר ישכח מהכל ויישאר רק כינוס ההון אצל יחידים כמו במצרים ושוב כולנו עבדים לאיזה שרלטן טייקון שבידו הוא מחזיק את המלך ואת כל המלכות.

האמת היא שעוד לא היה מלך בישראל, אבל הם החזיקו את עבדי הציבור = שבט לוי בגרון עד שהם ביקשו מלכות ככל העמים ושוב אנו חזרו להיות עבדים למלך כמו במצרים.

כלומר מה שקרה בהמשך, הדיון והפולמוס בין שמואל הנביא עם בני ישראל בזמן תקופת בקשת המלכות, היא תוצאה שהם לא שמרו על האמנה\הברית.

תראו את הפסוקים שם

שמואל א פרק ח (יא) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: (יב) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ: (יג) וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת: (יד) וְאֶת־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו: (טו) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו: (טז) וְאֶת־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ: (יז) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים: (יח) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:

והעם לא קונה את זה כי הם ידעו ששבט לוי שפוטים של אנשי ההון, הם רוצים מלך ככה לפחות יהיה להם משהו

(יט) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ: (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ:

ובכן שיש מלך הלך האמנה הלך הכל, אנו עבדים לאיזה מפגר בריון. היום הוא נבחר באחיזת עניים כאילו בחרנו בו. לעומק גם אז בחרו בו הרי אין מלך בלי עם שרוצה בו.

זה מה שהבינו כל בני ישראל כבר במדבר בסיני. לכן הם באו לעשות אמנה חברתית מראש שתשמור על חופש הפרט ונצחיותו הנצחית על ידי זרעו, עוד לפני שהם נכנסים לארץ ירושתם. זה כל תוקף של קבלת התורה דווקא במדבר לומר שעוד לפני שאנו מחזירים לעצמינו את ארץ ירושתינו בכוח החרב (אין סיבה לא להחזיר את ארץ ירושתך עם חרב כל זמן שהכובש מחזיק בחשיבה שקניין אפשרי עם חרב. כלומר המחזיק בקניין מכוח החרב יודע שזה התוצאה שכל גברתן יותר גדול ממך יבוא מחר ויהרוג אותך. מכאן האסטרטגיה המלחמתית של המקרא של "לא תחיה כל נשמה" שהיא לא הלכה למעשה כמובן כמו כל עונשי התורה\המקרא, הם אך ורק איום מלחמתי וככה באמת נהגו שכל מי שברח או נכנע, אז לא הרגו אותו), אנו מראש צריכים אמנה חברתית שתסדר את הכל מראש אחרת בשביל מה להחזיר את ארץ ירושתך אם לבסוף מישהו יזכה בזה על ידי טריקים דוגמטיים כמו זכות הקניין ?

היה להם הכל בכל מכל כל בכדי להתנהל על מי מנוחות, כלומר האמנה החברתית  באמת כיסה כל פריצה אפשרית. חלוקת הארץ בגורל, שמיטה ויובלות ושמיטת כספים שזה למעשה ביטול הכסף כל שבע שנים ככה אליל הכסף לא יכול לכנס את כל ההון האנושי אצל יחידים והשאר עבדים לו (למשל היום רק אחרי שבעים שנה מהמלחמה, מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצאת בידי אחוז אחד מבני אנוש שזה אומר המלחמה קרובה מתמיד). אי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות. בקיצור חירות אמיתית ונצחית שלא מצריך משטר ושרלטנים. יותר מיזה, אימפריה שרוצה לכבוש אומה, יש את ההון האנושי שהוא צריך ויש את שליטת ההמשך על ידי אימוץ החוקה של האימפריה. כלומר לכל כובש יש אינטרסים ברורים שזה ההון של האומה\המלך ועבדיו, ואחרי כן הוא מבקש את אימוץ החוקה של האימפריה ואז הוא שולט בכל אומה בקלות.

שאימפריה רואה את התנהלות של בני ישראל בארץ ירושתם, הוא מבין שאין בו כלום, כלומר אין מערכת ומלכות שאפשר שתכבוש את ראש הנחש ויש לך הכל. אתה צריך להילחם על כל נחלה ונחלה לחוד. ולא להשיג כלום. אתה לא יכול לזכות בנתינים כי אין נתינים. אתה לא יכול לכפות עליהם את החוקה של האימפריה כי יש לכל אחד מהם חוקה אישית. כלומר הם יכולים לנדוד להם לכל מקום עם החוקה האישית שלהם.

זה פירוש הבטחת המקרא שאם נשמור על החוקה\האמנה ?! אז אף אחד לא יבוא לכבוש אתכם. תחשבו על כל האימפריות שרצו לכבוש ארצות שאין בהם מערכת וחוקה כפייתית = מלכות. האם הם הצליחו ? בוודאי שלא !! נכון קראו לשבטים האלה ברברים וכל מילה אפשרית של גנאי, אבל בתכלס הם הבני חורין ולא העבדים של הישויות הדמיוניות האימפריאליות.

על כל פנים הנקודה שאני רוצה להעביר כאן היא שאמנה חברתית נבונה שלא מאפשרת שום פריצה, יכולה להחזיק לנצח. אבל בתנאי שבאמת שומרים על האמנה תמיד.

הכל היה מוכן להיכנס לארץ ירושתינו בלי שום פריצה, יותר מיזה מספרים חז"לינו שהנה ממש לפני חלוקת הארץ לפרטים התעוררו שאלות של משאבי טבע\הארץ ועל סתם צרכים שיש לאנשים ברשות הרבים כמו לעשות צרכים וכו' וכו' אז יהושע ובני ישראל מציבים עוד תנאים (כעשרה תנאים) לעצם חלוקת הארץ בגורל כלומר לעצם המצאת הקניין מחדש.

אני הביא כמה תנאים הרלוונטיים למשאבי הטבע

תנאי חמישית: מעיין היוצא מנחלה פרטית, כל בני העיר מסתפקין ממנו. כלומר אפי' משאב המים נפל בחלקו הפרטית, בכל זאת כל בני העיר יכולים לשאוב ממנו מים בלי תשלום כמובן. (אם בעל הנחלה חפר את המעיין בחצר הפרטי שלו אז הציבור צריך לשלם לו על הוצאות החפירה כמובן אם הם רוצים לשאוב מים(

תנאי שישית: כל בני השבטים יכולים לדוג דגים בכנרת אפי' שהכנרת תיפול כנחלה פרטית לאחד מהשבטים. כלומר אם שבט נפתלי זכו בגורל בכנרת, לכאורה המשאב הזה (עם הדגים כמובן) שייכת לשבט נפתלי, אז התנאי הראשוני היית שלא ולא, כל אדם מכל שבט בישראל יכול לבוא לדוג לעצמו דגים בכנרת.

וכן יש תנאים לגבי הולכי רגל = רשות הרבים, למשל אדם צריך להתפנות מותר לו להיכנס לרשות היחיד להתפנות.

יש תנאי מעניין מאוד  תנאי רביעית: "קוטמים נטיעות [ענפים כדי ליטע] מן האילנות בכל מקום איש מאילנות חבירו". כלומר זכיתי שבגורל נפל לי נחלה עם עץ נדיר מאוד ככה שאפשר שאני יהיה ממש עשיר ממנו נגיד יש לפרי או לצמחים סוג של סגולה או תרופה = ביקוש רב. והנה יש לי מונופול. אז זהו שלא, כל אחד יכול לקטום (כמובן בלי להזיק את העץ) כדי ליטע בנחלתו את אותו עץ.

אחרי שיש לכל פרט נחלה פרטית ואפשרות לעמול בו, הוא מרצונו רוצה להיות בחלוקת העבודה ואז הוא בא עם הסחורה לשוק לסחור או לחליפין. אתם יודעים כמה סוגיות מוסריות ומשפטיות נידונים בספרות חז"ל לגבי השוק ? ברצוני לטוען שגם את זה דאגו מראש שהיא תהיה שוק חופשי של בני חורין. כלומר שום דבר לא חלף מאבותינו בימים ההם.

ובכן תראו מזה ? לפני אלפי שנים אבותינו הבינו משהו ועשו הכל שנהיה בני חורין ולא נצטרך למשטר ולשרלטן. ככה יכולנו כולנו לעסוק אך ורק במושכלות ובמחקר ולהצמיח את בני אנוש לרמות ענקיות. ראו מה החופש שהמשטרים המודרניים נתנו לאנשי האקדמיה במאות האחרונות, כמה הצליחו מאז בכל תחום ותחום (לא הכל לטובה כמובן הרי גם פתחו נשק להשמדה המונית וגם האקדמיה והמדעים קנויים היום לטייקונים, אבל הנקודה חושבה כאן להבין מה חירות האדם מביא לכל בני אנוש).

במקום זה כשלנו תמיד לשמור על האמנה. אתה רואים את הקמצוץ רווח שיש לבני אנוש מהחופש ? את זה יכולנו לקבל כבר לפני אלפי שנים, באותו מעמד הר סיני יכולנו לקבל את הכל תוך כמה מאות שנים. אבל כשלנו שוב ושוב ואנו עוד כושלים היום באותן חטאים דביליים.

האמת היא שזה אפי' לא תאוות בצע ולא רשע, זה סתם טמטום ופנאטיות בורות ושטחיות. זה לא שאנו רשעים, זה פשוט חוסר דעת. אפשר להבין רשע כלומר להבין ולא להסכים כמובן. אבל אי אפשר להבין טמטום. זה הכאב הכי גדול שלנו, אייך יש לנו כזה טמטום ?

התשובה לטמטום הזה היא אך ורק ללמוד וללמוד, ואז נתכנס לבסוף שוב לאמנה חברתית נבונה ואז נזכה לחירות אמיתית ונצחית. מכאן שעיקר העיקרים זה הלימוד בלי לימוד אנו מטמטמים.

יש לומדים שנשארים מטמטמים וזה החמורים נושא ספרים שלומדים בלי השכל האלוהי = הבינה האחדותית שנטוע בהם מראש. על כך נאמר בחז"ל:

חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' "שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת", שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית (= מדעים max), "ואין בו בינה" ?! אין תורתו שוה כלום ! שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"  (אותיות דרבי עקיבא)

אני חושב שאחרי החז"ל הזה כל מילה נוספת פשוט מיותרת.

לדעתי אם כל בני אנוש יתחילו לעסוק בתובנות הפשוטות האלה, נוכל לבסוף להגיע לזה. האמת היא שעל פי הנביאים זה מוכרח לבוא לבסוף השאלה עם כמה סבל נצטרך בדרך אליו. כלומר טענתם שלבסוף השכל האלוהי = הבינה האחדותית שלנו בסוף תנצח. ואפשר לראות דברים מסויימים שבאמת התקבלו לבסוף כמובנים מעליהם. יותר נכון לומר שהמצאת הישותיות הדמיוניות כסמכות חברתית כפייתית, התאפשר אך ורק אחרי שכל בני אנוש אימצו לעצמם את הבסיס שמאפשרת ישויות דמיוניות להתקיים בכלל. למשל השפה, בלי שפה אין חברה. למשל החקלאות, בלי חקלאות אי אפשר חברה. עסקנו בנקודה הזו בהרחבה במאמר "עם סגולה "?! וכדאי מאוד לעיין שם. בכל אופן הנביאים צדקו לגמרי שלבסוף הבינה האחדותית שלנו תנצח את הטמטום שלנו ובוודאי את הרשע שלנו. אבל מה המחיר ? ומי מאתנו באמת יזכה שמזרעו הוא יצאו המשכילים האלה בעתיד ? כלומר הרבה בכל דור ודור הולכים לאבדון ככה שכל עמלם היית מתחילה לריק. אז לא רק שאלת המחיר יש כאן, יש כאן שאלה עקרונית האם אני ואתה ואת יזכו לזכות באמת בחיי נצח שאנו כל כך עמלים בשבילה ?

ובכן מי ייתן שנזכה ל"ותמלא הארץ דעה את השם" במהרה אמן ואמן

חג שמח לכולכם

בברכה

Max maxmen

 

הדיון והתגובה

הדיון

מומלץ מאוד לשמוע קודם את הדיון במכון ון ליר כאן

מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | פתיחה

מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | דיון

התגובה (שלי)

מר אורן הרמן יצא מכאן הכי נאור ואמין בניגוד לשני הזקנים שם. ויש הבדל תהומי בין הזקנים האלה, פינקלשטיין לפחות מתרכך עם הגיל כפי שקורה לכל משכיל ומלומד. אבל א ב יהושע נשמע כאן איש רחוב ועוד מהסוג הגרועים שבהם, ככה שמוזר לי לגמרי למה הבאתה אותו לכאן, זה נושא עמוק שגדול מדי עליו. אם פינקלשטיין סיים את הנאום שלו אם המשפט המנצחת: "אז מה ?" אני בטוח שא' ב' יהושע לא מבין בכלל מה פינקלשטיין אמר כאן.

יש לי מילה למר פינקלשטיין:

אתה עוד מנסה לסנגר על המחקר הספקולטיבית ההזויה שלך בשם המדעים המדויקים, אבל מה לעשות שכל בר בי רב דחד יומא יודע שמדעי ההסתברות רלוונטיים אך ורק לגבי העתיד כי העתיד הוא תמיד דינמית. לגבי ה"עבר" מה שהיה היה במדוייק ככה שאין מקום למדעי ההסתברות, הרי מה שהיה היה במאה האחוז. ולכן להשתמש עם מדעי ההסתברות בארכיאולוגיה, זאת כשל אם לא חוסר דעת והבנה מינימלית.

ויש לי מילה למר א ב יהושע

מר א ב יהושע. במאה שערים נהגו לומר – בקום המדינה: שבן גוריון רוצה מדינה, אנו אמורים פונקציונלית להיות לו בשר תותחים ? כלומר יש איזה אדם פרטי שיש לו חלום להקים מדינה (כאילו חסר מדינות בעולם) וכמובן רוצה להיות השרלטן (הרי אין באמת מדינה, מדינה זאת דמיון שלמעשה השרלטן התורן שולט בבני אנוש בשמו של הדמיון שנקרא מדינה), אחרת, טוב לו כל מדינה אחרת בעולם. כלומר התנאי היא שהוא הוא יהיה השרלטן בשמו של הדמיון שנקרא מדינה. ותוכיח זאת הפצצת ה'אלטלנה על היהודים שהיו בה. אחרי עיון קל בספר החדש והנפלא "מדינה בכל מחיר" של תום שגב, אנו רואים כמה צדקו אלה ממאה שערים.

עכשיו אתה בא עם חלום רטוב חדש, אתה חולם על "זהות". שוב משהו דמיוני שאתה לגמרי לא סוגר מה שמה של הישות הזו, האם ישות "ישראלי" או ישות "יהודי". (למעשה אתה כנראה כן סגור על השם ישראל הרי אתה מתרפק על התזה הספקולטיבית של פינקלשטיין כמו ילד, אם כי דווקא פינקלשטיין עצמו התרכך כבר. מה לעשות הגיל בדרך כלל מרכך מלומדים ומשכילים, בניגוד אליך אי אפשר לומר זאת. כי שאתה רוצה לתקוף את יהודי הגולה, אתה פתאום מאמץ את הישות היהודית ונזעק שאתה הוא יהודי והם לא יהודים, ובארץ שאתה רוצה לתקוף את היהודים אתה מאמץ את הזהות הישראלי).

אתה נזעק כלפי יהודי הגולה שאתה רוצה "להישלט" על ידי יהודים, וכנ"ל אתה רוצה להישלט על ידי ישות ישראלית ולא יהודית. בקיצור אתה עוד לא סגור לגמרי מה אתה רוצה אבל ברור היא שאתה רוצה להישלט על ידי מישהו.

יש לי הצעה בשבילך, אתה יכול להימכר לעבד ככה תהיה נשלט על ידי האדון. או לחליפין אתה כל כך מתרפק על צרפת, אז למה שלא תלך להיות אזרח צרפתי ?!

בכל אופן אף יהודי לא צריך להגשים לך את חלומותיך. אתה רוצה להיות נשלט, "אני כיהודי לא רוצה". זה כל כך פשוט שאין פשוט יותר מיזה.

לך יש חלום, וככה לבן גוריון ולשאר ההוזים, והנה אתם באים לכפות עלי ועל כל יהודי את חלומותיכם ? ועוד על חשבון מי ? על חשבון הרווקים והרווקות שגזלתם מההורים בכפייה = חוק גיוס החובה ?! הגדיל חברך השופט ברק לטעון ש"אין לנו זכות מוקנה לנשום" כלומר באמת שליטה טוטלית כפי שאתה רוצה, הרי אתה רוצה להישלט. יותר מיזה, על פי החוק אתה לא ההורה על צאצאיך רק המדינה הדמיונית היא היא ההורה העליון (שלמעשה השרלטן התורן הוא ההורה העליון). לדברי גיל סיגל, פרופ‘ למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי.

אתה מתרפק על "מולדת" ?! תאמר לי בבקשה מר א ב יהושע. המולדת שלך ? או אין לך זכות על פי החוק אפי' לאגור מי גשם ומים במולדת. ואין לך זכות לדרוך במולדת בלי לשלם פרוטקשן לעיר = ארנונה. ואם אתה רוצה לישון במולדת, אתה אמור לשלם לאחיך החזיר משכורת שלימה על הזכות לישון במולדת = דמי שכירות, או לחליפין לקחת מיצרן הכסף החברתי משכנתא לכל החיים. כלומר אפי' יצור הכסף = המשאב החברתי שלנו, שייכת לבנקים הפרטיים ואתה צריך להיות להם עבד לכל החיים בשביל הזכות לישון במולדת.

בתנאים כאלה, אתה בלי בושה גוזל מהורים את צאצאיהם הרווקים והרווקות (כרווקים אין להם על מה להגן הרי הם נכרתים מעולמם בלי להשאיר זרע שבשבילם הוא צריך מולדת. מה עוד אפי' להוריו אין קניינים במולדת כלומר הוריו גם משלמים משכורת שלימה בשביל שכירות לאחיהם החזיר) להגן על המולדת שאין להם בו כלום כנ"ל.

מדינה קפיטליסטית בהכרח לא מאמינה במולדת: "בעיני בן חורין, המדינה היא אוסף של בני אדם ולא ישות שמעל ומעבר להם, הוא רואה את השלטון כאמצעי, כמכשיר, ולא כמי שמעניק חסדים, כאדון או כאל שיש להעריצו ולשרתו בצורה עיוורת. אין הוא מכיר בשאיפה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה בין השאיפות שלהגשמתן פועלים האזרחים כל אחד לחוד. אין הוא מכיר במטרה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה לגבי המטרות שלמענן נאבקים האזרחים כל אחד לחוד" (קפיטליזם וחירות – מילטון פרידמן)

במדינה קפיטליסטית אין לך כלום. יותר מיזה על פי הקפיטליזם אנו אמורים לחפש את הזול ביותר, אז מה יש לך נגד אלה שהולכים לגרמניה או לשאר המדינות הקפיטליסטיות ? אתה נזעק חמס על אלה שירדו לגרמניה, ועל פי השכל הישר הם נבונים ואתה החלמאי מארץ חלם שמוכן להקריב את צאצאיך הרווקים למשהו דמיוני שאתה קורא לו "זהות". כזה פרדוקסליות אפשר למצוא אך ורק למי שאיבד את הגן היהודי שלו.

אז מה נשאר –  מר א ב יהושע, נשאר לך חלום רטוב שאתה קורא לו "זהות".  בשביל החלום הזה אתה מוכן להקריב רווקים ורווקות לא שלך ? ועוד בכפייה ? = חוק גיוס חובה = פשיזם.

מה זה זהות ? זהות אפשר שאני ואתה ועוד כמה נכנסים לברית (במודרנה זה נקרא "אמנה") כמו הברית בסיני (שלא היה לדעתך, אבל אתה לא מבין שכל יהודי מחדש את הברית כל שנה בחג מתן תורה, כי אי אפשר על פי היהדות לעשות ברית על חשבון הצאצאים, אולי הם לא יסכימו לברית, ולכן תמיד בכל שנה צריך לחדש את הברית. אולי עכשיו תבין מה פינקלשטיין אמר: "אז מה ?" אז מה שלא היה סיני ? הרי בהווה אנו מחדשים את הברית בכל שנה מחדש וחייבים לחדש את הברית כנ"ל, אז מה לי מה היה או לא היה בכלל ?!) או הברית בחורב.

זה מה שנקרא זהות אמיתית. אבל הזהות שלך, היא פשוט פשיזם בשם אחר שאתה קורא לו "זהות". אתה רוצה להישלט ולשלוט, היהודי לא רוצה לא לשלוט ולא להישלט, הוא רוצה להיות בן חורין. אף יהודי לא חושב לשאול רשות מהשופט ברק לנשום ! אף יהודי לא חושב שהשרלטן הוא ההורה העליון שלו ! אף יהודי לא חושב שיש זכות למדינה הדמיונית לקחת ממנו את ירושתו החוקית שזה ארץ ישראל ומשאביה. היהודי תמיד הוא בן חורין. כל יהודי שרוצה להיות נשלט, אז מה הבעיה שלו ? פשוט שיאמץ לו אדון או מדינה דמיונית אחרת כמו צרפת או גרמניה.

זאת אגב הסיבה שאנו תמיד מעט בעמים, כי הרבה פנאטים מזרע היהודי רוצים להישלט על ידי מישהו, וביהדות אין שוטר ומשטר ככה שכל יהודי חופשי ללכת ולהישלט לו כפי רצונו בצרפת או בגרמניה, והנה הוא נכרת מעולמו. זה מחיר החופש שלנו, זה מחיר החירות, זה מחיר היותנו בני חורין.

אתה שונא כל דבר יהודי מרוב בורות וחוסר הבנה בסיסית. אתה משתלח על מרדכי הצדיק בזמן שזה היית גזירת מלך כלומר לא היית לו ברירה. מה גם אתה לא מכיר אפי' מה בא סיפר המגילה ללמד אותנו. כל סיפור המגילה שהיהודי חוגג, היא מלחמה נגד השוביניזם של אימפריית פרס (הרי אימפריית פרס הביא לאנושות את השוביניזם). המגילה מתחילה עם החוק השוביניסטית החדש של האימפריה = להיות כל איש שורר בביתו וכו', ונגמרת עם הצלת היהודים דווקא על ידי "אישה". ולכן מנהג התחפושות להתחפש גבר לאישה ואישה לגבר בא לטעון שאין בני אנוש נפרדים למגדרים שונים הרי כולנו יוצאים מבטן של אימה, כלומר היהדות נגד שוביניזם ונגד פמיניזם, ובעד חוקי המשפחה המסורתיים:  בזמן המקרא – מספרים חז"ל, היו כמה סוגי משפחות באנושות: ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז) (במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט סימן יד)

חוקי המשפחה המסורתיים נצחו את כולם, כי רק בחוקי המשפחה המסורתיים, לכל פרט מובטחת שרידות נצחית לדורי דורות.

שאתה רוצה "זהות" זה אומר אתה פועל בשביל הזהות (המדינה היא ההורה העליון) ולכן חוקי המשפחה מיותרת לגמרי, כפי שאפלטון רצה וכפי שאנו רואים בכל האומות. כלומר אם כולנו מולידים לישות הדמיונית, אז אין טעם בחוקי המשפחה. ולכן הזהות שאתה כל כך רוצה היא היא עבודה זרה של תורה והיהדות. מכאן אולי תבין את פשר דברי חז"ל המוזרים: "ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא"

אתה משתלח על המקרא שדרש למחוק את שבע העמים שפלשו לקניין שלנו (שזה אגב החשיבה של האומות עד ימינו אנו = ג'ון לוק טוען שמי שפולש לקנייני מותר לי להרוג אותו או לשעבד אותו לעבד לכל החיים) בזמן שהיית להם קניינים משלהם באפריקה, כלומר הם יכלו לעזוב לקניין שלהם. מה עוד אנו עושים את זה לסודנים היום. כלומר אתה לא נאור יותר מהמקרא במיוחד שאתה יודע שמבחינת המקרא זה אך ורק אסטרטגיה מלחמתית (שהפולשים יחשוב כך בכדי להפחיד אותם שהם יברחו) ולא הלכה למעשה הרי לא עשינו את זה אז ולא נעשה את זה היום.

בכל אופן אתה משתלח במקרא אפי' שאתה לא מאמין לרגע שהמקרא נכתב לפני כיבוש הארץ. כלומר לדעתך הפסוקים האלה נכתבו בזמן המלכות או אפי' יותר מאוחר, אז אתה סתם לץ מארץ הלייצנים. כאלה ליצניים נחשדים בצדק כסובלים במחלת האנטישמיות.

אתה שונא את היהודי עם הגן שלו = בני חורין = לא רוצים להישלט. אתה חושב שאת הגן הזה קיבל בסיני, אבל אתה טועה, הגן הזה הוא קיבל מאדם הראשון התבוני המקראי זה שהמציא את חוקי המשפחה המסורתיים. היהודי לא הסתפק עם תורת אדם ונח, והמציא את ברית המילה = הדגל האישי של כל יהודי. כלומר אתה מהול ? למה ? כי אבא שלך מיד שנולדת אמר לך שאתה בן חורין ואין לך דגל אחר שאתה נקרב בשבילו כרווק ונכרת מעולמך. הדגל שלך היא האבר ההולדה שזה אומר אתה נצחי לעולם על ידי צאצאיך. אתה לא מוליד למשהו דמיוני שנקרא לאום או זהות. "מלכות ישראל" שאתה ופינקלשטיין כל כך מתרפקים עליו, באמת גזר על בני ישראל לא למול, כי הם הבינו מה ברית המילה אומרת. ברית המילה היא אנטי תזה לזהות דמיונית.

לסיום:

התנהגת כאן בדיון כאיש רחוב זול, ואולי אתה באמת כזה. ממתי כותב רומנים מבין משהו ביהדות ובאלוהיו ?! תרצה להשכיל ולהבין את המתודה היהודית, אתה מוזמן לעיין בבלוג שלי כאן (מהפכה מחשבתית חברתית – תוכן עניינים)

לסיום יש לי מילה לאורן הרמן היקר

הנושא שאתה מטפל בו, הוא נושא רציני ועמוק. ולכן אי אפשר וגם לא תצליח, אם תביא אנשים שיש להם אג'נדות כתובות מראש. בוודאי שלא תצליח אם תביא אנשי רחוב בורים ועמי ארצות.

בהצלחה

Max maxmen