מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

מברכת כהנים עד הדמוקרטיה

סיפור מוזר שמעתי מרבי מורי.

נוהג אני מדי פעם להתקשר לרבי מורי לשאול לשלומו. הפעם לפני ששאל לשלומי מתוך כביכול כעס רב סיפר לי סיפור הזוי לגמרי: יש בבית מדרש שלו גבאי כהן שנכפה על הציבור, כלומר אף אחד לא בחר בו להיות גבאי. הגבאי הזה החליט שלא מתאים לו לעלות לדוכן לברכת כהנים כי לדעתו יש כאלה שמדברים באמצע התפילה. את העליה הראשונה לתורה הוא יקח בכיף, אבל לעלות לדוכן ולברך את בני ישראל, זה לא, כי הבעל גאה הזה חושב שאם יש מדברים באמצע התפילה אז לא מגיע להם ברכה.

אני מנסה להרגיע את רבי מורי אבל בלי הצלחה. ורבי מורי ממשיך לזעוק: הבעל זרוע הזה לא מבין שחז"ל מראש ראו משוגעים שכאלה ולכן אומרים שלא הכהן מברך רק הקב"ה מברך עם כהן או בלי כהן:  ואני אברכם, שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלויות בכהנים ת"ל ואני אברכם, שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך את ישראל ת"ל ואני אברכם אני אברך את עמי ישראל וכן הוא אומר כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך (ספרי).

ורבי מורי לא נירגע וממשיך: לדבר באמצע התפילה זה בקושי דרבנן ואפי' זה לא. כהן שלא עולה לדוכן עובר על שלוש עשה מדאורייתא כמו 1, לא לשבות בשבת או לא אוכל מצה בליל הסדר 2, לא לשמוע שופר בראש השנה 3, ולא ליטול ארבע מינים בסוכות. שלוש עשה הוא לא מקיים כפי שנאמר בסוטה לח עומד ב':  אמר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן, עובר בשלשה עשה: 1, כה תברכו, 2, אמור להם, 3, ושמו את שמי. לפני כן שם אומר ר' יהושע בן לוי: כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אין מתברך, שנאמר: ואברכה מברכיך. וממשיך הגמ' שם לזעוק חמס:  רב אמר: [כל כהן שאינו עולה לדוכן] חוששין שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא. רח"ל.

באין ברירה – שאני רואה שרבי מורי לא נירגע –  אני מוציא את הקלף המנצחת תמיד – שמה עוד יקבל התקפת לב – ואני שואל אותו: מה פשר ברכת הכנהים ?

רבי מורי לוקח נשימה עמוקה ועונה בשאלה: מה פשר ברכות של אדמורים וגדוילים ? מה פשר להבדיל אלף הבדלות הבטחות פוליטיקאים ?

ואני נטרף לגמרי, ושואל את רבי מורי: האם יש איזה שהוא קשר ביניהם ? מילא קשר בין ברכת כהנים לברכת גדוילים ואדמורים, אני מוכן לשמוע !! אבל אני לא מוכן לשמוע שום קשר בין ברכת כהנים להבטחות של הפוליטיקאים ?!

ואז סוף סוף שמעתי את רבי מורי צוחק וב"ה נירגע. ושאל לשלומי ולשלום משפחתי. ואני זה שלא יכול עכשיו להירגע. שהוא מרגיש בזה ומתחיל להסביר.

אתה יודע בוודאי שיעקב אבינו לפני שהוא הולך להקים את משפחתו הוא יודע שבלי עבדי הציבור הוא יכשל כמו שהוריו כשלו שיצא מהם בנים שיצאו לתרבות רעה, ולכן הוא מבטיח להקדיש את בנו הבכור קודש לשם = קודש לציבור, שהם יהיו כהני הציבור שזה אומר מחנכים מלמדים רופאים שופטים ודיינים בקיצור כל מה שחברה צריכה כחברה, הם צריכים לעשות והציבור מפרנס אותם = תרומות ומעשרות. (ראו החשיבה היהודית הבסיסית – שבט לוי = עובדי החברה)

הבכורים כשלו בעגל ואז משה רבינו בוחר את שבט לוי במקום הבכורים. שבט לוי הצליחו לנהל את בני ישראל עד בני עלי ובני שמואל הנביא. שאז הם כנודע כשלו והעם דרש להיות כמו כל העמים ודרשו מלך ומשם קרע המלכות והגלות שעד ימינו עוד לא הצלחנו להתאושש מזה.

ובכן בכדי שתבין שכהן זה לא מיסטיקה תראה את תגובת עלי הכהן כלפי חנה. חנה מגיע למשכן לבקש זרע של קיימא. עלי רואה אותה לוחשת בלחש וחושב שהיא שיכורה מיין. ולמה ? כי שבאים למשכן לבקש עזרה, הכהן אמור לשמוע מה היא צריכה ולנסות לעזור לה, והיא מדברת בלחש ?! אייך יידע עלי מה היא צריכה ?

ובכן תפקידו של כל עובד ציבור, היא לעזור לנזקקים, הרי לשם כך הם מתפרנסים מהציבור ואך ורק משום כך מקבלים שררה ציבורית.

התורה יודעת שיש סכנה גדולה בשררה. כלומר שאדם מקבל שררה על הציבור נאמר בחז"ל ש: אין אדם נעשה ראש מלמטה אלא  אם כן נעשה רשע מלמעלה. כלומר אייך התורה מבטיחה שהכהן לא ייקח את השררה למקומות לא רצויים ?! אייך התורה מבטיחה מראש שהכהן יעשה מה שהוא צריך באמת לעשות ?

כאן בא ברכת כהנים. כלומר שהכהן מברך הוא ידאג שברכתו יקויים במציאות אחרת יאמרו שברכתו לא שווה כלום. לא רק מהסיבה הפשוטה שאם יברך הוא כביכול נותן ונתינה מביא אהבה כלפי הזולת שהוא מברך. שזה לעצמו כבר דבר טוב. כי אם יאהב את הציבור הוא יעשה הכל לטובתם. רק יש כאן עומק יותר עמוק והיא שכל שורר יבין שאם לא יקויים הבטחותיו וברכותיו ?! אז הוא יפסיד את השררה לטובת מישהו יותר טוב.

ולכן התורה מצווה את הכהן לברך את הזולת ואז ידאג כשורר שברכתו תתגשם הלכה למעשה.

מכאן המנהג התבוני לדרוש ממנהיגי הציבור ברכות ובקשות. כלומר אם הציבור ממשיך לבקש והמנהיג דואג לקיים את בקשתם ?! אז הוא ממשיך להנהיג !! אבל אם ברכותיו לא מתקיימות, אז לאט לאט הציבור מבין שמדובר בנוכל ואז בוטל השררה של המנהיג.

אוקיי – אני עוצר את רבי מורי ושואל: הבנתי לאן אתם חותרים כאן, אבל ממש לא הבנתי מה הקשר ביניהם לפוליטיקאים ?

ובכן אומר רבי מורי: למה האומות המציאו את הדמוקרטיה ? כי הם סוף סוף גם הבינו ששררה זה דבר גרוע מאוד. כלומר אדם שמקבל שררה הוא נהפך דיי מהר לדיקטטור ומשעבד את הנתינים שלו לעבדים. ולכן המציאו את הבחירות כלומר כל פוליטיקאי שרוצה שררה חייב להבטיח לציבור הבטחות ולקיים אותם, אחרת בעוד ארבע שנים לא יבחרו בו.

מסיים רבי מורי ואומר: ברור שזה רק אחיזת עיניים, כי באומות יש מערכת דיקטטורית והפוליטיקאים הם רק בכדי להרגיע את ההמונים. כלומר בתכלס המערכת שולט בציבור ולא הפוליטיקאים. אבל ביסוד של הבחירות הם אותו עיקרון פשוט שלא תהיה שררה טוטלית של אף אדם על הציבור. וכאמור בתכלס יש מערכת דיקטטורית ששולט בציבור כולל על הפוליטיקאים.

בכל אופן – מסיים רבי מורי להסביר, התורה דורשת מכל מנהיג (ומכל כהן וכל מי שרוצה להיות משבט לוי שזה אותו דבר) להבטיח לציבור ולקיים. אין מנהיגות סתם כי הוא יורש מנהיגות או סתם קיבל תפקיד ציבורי. הוא צריך לברך ולקיים, כלומר לברך ולדאוג שתתממש ברכותיו.

זה כל תוקף ברכת כהנים של התורה.

ואז תשאל הרי הקב"ה בעצם מברך ולא הכהן כנ"ל מחז"ל ?! ובכן, זה נכון שהקב"ה מברך בעיקר אבל הכהן הוא השליח לקיים את הברכה הלכה למעשה, בכדי שהכהן לא יאמר שזה בידי הקב"ה והוא פטור לקיים את ברכת הקב"ה, ולכן הקב"ה ביחד עם הכהן מברכים בכדי להבטיח שהכהן ידאג שברכתו תתגשם הלכה למעשה במציאות.

מכאן תבין לעומק שיש כאן תביעה גם כלפי הציבור. כלומר אין מקום להתלונן ולמרוד מול המנהיג והכהן והנביא אחרי שיש את האפשרות של ברכות כלומר יש לאדם פרטי בעיה או יש בעיה ציבורית, אז הדרך היהודית היא ללכת לבקש ברכה ואז המנהיג ידאג לפתרון.

תבין שעל פניו המתאוננים והאספסוף והלשון הרע של מרים והמרגלים והמקושת עצים וקורח ועדותו והמגיפה ומי מריבה וכו', כל אלה נשמעים לא מובנים למה התורה כל מכך כועסת על הציבור (ועל הפרט כמו מרים והמקושת עצים), הרי אנו רגילים שהציבור מתלונן לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק אבל למה התגובה הכל כך קשה כלפיהם ?

והנה התורה (לכל אורך ספר במדבר) אחרי פתרון הסוטה (עניין פרטי) ואחרי ברכת כהנים (עניין ציבורי), הציבור והפרט אמור היו להבין שאם יש בעיה אז באים למנהיג\לכהן\לנביא ומבקשים ברכה, והמנהיג בתורו אמור לדאוג לפתרון. ואז אין מקום לתלונות ולמחלוקות. מכאן נבין למה התורה כל כך קשה עמם (וגם עם משה רבינו המנהיג עצמו, במי מריבה שמשה נענש ובאספסוף שאלדד ומידד מתנבאים במחנה שמשה לא מכניס אותם לארץ. הרי למה התנבאו כך ?! כי מנהיג שהציבור שלו מתלונן, כלומר אין שיח תרבותי בינו לבין הציבור ? אין סיכוי שהוא יצליח להכניס אותם לארץ ישראל. זה היית פרשנותם הנבואית כלפי המנהיג, ולכן יהושע רוצה להרוג אותם באשמת מרידה במנהיג. מכאן שדווקא משה ידע שפרשנות פוליטית להבדיל אלף הבדלות זה לא מרידה רק להפך זאת נבואה. יהושע לא הבין את זה וראה בזה מרידה במנהיג. תגובת משה היית הלוואי כל העם נביאים כלומר אם כל העם היו נבונים כמוהם, אז לא היינו מגיעים למצב הזה).

כלומר ברכת כהנים של תורה בא להזהיר את המנהיג (אלדד ומידד מתנבאים במחנה ומי מריבה הם דוגמאות טובות) ואת הציבור, שהכל אפשר לפתור על מי מנוחות ולא צריך לריב. ואם רבים רח"ל, אז גם הציבור וגם המנהיג הולכים שאולה.

לסיום רבי מורי מציע לי לעיין בחז"לים את עומק ברכת כהנים כלומר מה כלול בברכת כהנים ואז תבין מה נדרש מהכהן (ומכל מנהיג ציבור) הלכה למעשה.

כמובן הבטחתי לו שאני בעזרת השם עוד הלילה יעיין בחז"ל וככה נפרדתי מרבי מורי היקר.

עד כאן הסיפור המוזר הנ"ל, ועבר כבר כמה שבועות ואני עוד לא הצלחתי להירגע.

בברכה

Max maxmen

מודעות פרסומת

השתלשלות הלוח העברי

השתלשלות הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ?  מתי נברא העולם בניסן או בתשרי ?

הקדמה

לפני שנצלול לעמקים אני חייב להקדים ולומר שכל חקר העבר הם ספקולציות גרידה, בניגוד לעתיד שהיא דינמית ככה שאפשר לנסות לעשות מחקרים הסתברותיים, עד שמגיע ההווה ויורק לנו בפרצוף ?! לגבי העבר שהיה במאה האחוז, אי אפשר לדעת אותו כי כל הסתברות לא רלוונטית למה שהיה באמת, הרי מה שהיה יכול להיות מאוד מאוד לא מסתבר שאיש ההסתברות לא לוקח זאת בחשבון. מה עוד: כל מה שנגיד על העבר לא עומד בעיקרון ההפרכה. כלומר אי אפשר לחזור לעבר ולהפריך את הטענה.

ברצוני לטעון שמה שנאמר כאן על השתלשלות הלוח העברי, הם בגדר של ספקולציה גרידה. אז נשאל את עצמינו בשביל מה אני דן בכלל בנושא ? באקדמיה שאלה שכזו היא לא שאלה הרי יש מה שנקרה מחקר טהור והם רוצים לדעת מה היה, לפחות בקירוב. בשביל מה ? סתם בשביל הסקרנות !!

הציניקנים יאמרו: שכל העיסוק בחקר ההיסטוריה היא "לשחוט פרות קדושות" ויש בזה הרבה מהאמת, הרי בחקר ההיסטוריה תמיד כדאי לעקוב לאג'נדה של החוקר ואז תדע מראש מה המסקנה שלו.

אוקיי, האקדמיה עוסקת בסקרנות גרידה, אבל למה אני הולך לעסוק בזה ? למה חז"ל עסקו בזה ? למה הראשונים התפלספו בלי סוף בנושא ? כלומר אם שללנו את ידיעת העבר במאה אחוז, ואם שללנו את עצם הצורך בידיעת העבר. למה אנו כן דנים מתי נברא העולם שזה לעומק השאלה איזה לוח שנה היה לנו ?

ובכן, בכדי להשיב על כך לעומק, אנו קודם צריכים להבין לעומק מהי בכלל לוח שנה ובשביל מה המציאו אותו ?

שאנו מדברים על לוח, אנו מדברים לא רק על שנה חודש שבוע ויום, אנו מדברים בעצם על עצם הגדרת היום והלילה. אנו מדברים על חלוקת היממה לעשרים וארבע שעות. כלומר הכל בכל קשור להמצאת הלוח.

נשים לב ששום דבר מהתנהלות האדם התבוני, היא לא טבעית. לא מתי וכמה לישון ולא מתי וכמה לאכול. מה עוד, נשים לב שכל שיתוף בין בני אנוש, הם לא טבעיים, הרי האדם הבהמי הוא אנוכי יותר מחברתי. הלוח הוא זה שמאפשר קודם את השיתוף ואת החברתיות, וכמובן עושה את האדם למה שהוא, כלומר יושן בסדר רציונלי ואוכל בסדר רציונלי.

טבע האדם מאפשרת לו לא להתנהל בכלל, כלומר לישון מתי שגופו קורס לישון ולאכול מתי שהוא רעב, או לחליפין לישון תמיד ולזלול תמיד. אצל בעלי החיים יש את כל סוגי ההתנהלות האלה, וגם האדם מכיר את זה מימי החופשות ומגידול הילדים. כלומר עמל רב צריכים ההורים בכדי לחנך ולעצב את הצאצאים לסדר נכון ורציונלי לגבי אכילה ושינה.

האדם המציא את כל זה קודם בשביל עצמו וקן המשפחתי האישי שלו (בלי קשר לשיתוף חברתי), ככה יש לו פנאי לעסוק בתובנות ובמושכלות וככה מתפתחת תבונה האדם. מה עוד אפי' לתענוגות זה טוב. למשל אם אשתי ואני ישנים כל אחד מתי שיוצא לו ואוכל מתי שיוצא לנו, או זוללים תמיד וישנים תמיד, אז מתי אני בעל והיא אשתי ? אותו דבר לגבי חינוך הילדים מתי נלמד מתי נאכיל אותם וכו' וכו'. גם הלוח השנתי הומצאה בשביל הפרט בשביל החקלאות הרי בלי לוח שנה אין חקלאות.

כמובן שלוח שנה וכל הכרוך בכך כנ"ל, טוב לשיתוף בין בני אנוש, כלומר אי אפשר לחשוב על חברה בלי לוח שנה, הלוח שנה מאפשרת את המצאת החברה. היא מאפשרת חלוקת העבודה ושוק חופשי = חליפין (הרי חלוקת עבודה רלוונטית אך ורק שאפשר חליפין).

היוצא מכאן, שאם בני אנוש היו מספיק רציונליים, בני אנוש צריכים להמציא לעצמם לוח אוניברסלי אחיד לכולם. (זה לא ממש אפשרי בכדור הארץ הכדורי אם החלטנו מראש שהאור והחושך עושה את היממה, כי אז תמיד ישנים שיש חושך בחוץ וערים שיש אור בחוץ, ואז היממה למעשה היא 48 שעות. הרי תשימו לב שאני רוצה לדבר עם קולגה בארה"ב אני לא יכול לדבר עמו אך ורק בזמן השינה שלי או לחליפין בזמן העבודה שלו ולהפריע לו. בקוו התאריך שני חברים כל אחד בצד שני של הקוו, אוחז בתאריך אחר בחודש ובשבוע. אתם מכירים בוודאי את השאלה המכשילה: כמה שעות שבת ? התשובה: 48 שעות !! הרי בקוו התאריך בצד המערבי מתחיל שבת בזמן שבצד המזרחי מתחיל יום שישי, הווה אומר הצד המזרחי מסיימים את השבת אחרי 48 שעות. מכאן שאם האדם התבוני החקלאי הראשון היה יודע את כדוריות כדור הארץ והיה רוצה לוח אוניברסלי, בוודאי לא היה מגדיר את היום והלילה על פי האור והחושך במיוחד שהיית לו כבר את היכולת ליצור אש ואור מלכותי. יותר מיזה אם היה יודע את הקטבים ששם אי אפשר להגדיר יום ולילה על פי אור והחושך הרי שם חצי שנה אור וחצי שנה חושך, אז שוב לא היה מגדיר את היממה על פיהם. רק על פי שעון וכדומה. לגבי חקלאות ועונות השנה: שוב זה בלתי אפשרי לעשות לוח אוניברסלי, הרי שאצלינו בחצי כדור הצפוני סתיו, באוסטרליה – בחצי הדרומי של הכדור היא אביב דווקא. כלומר נצטרך לחגוג בארץ חג הסוכות בזמן שבאוסטרליה היה דווקא חג הפסח. מכאן תבינו אינטואיטיבית שלעולם לא היית לבני אנוש לוח קבוע, כלומר מוכרח להיות שהלוח שלנו השתנה במשך הזמן)

לסיום ההקדמה: רציונלית עדיף לאדם – אם ברצונו בשיתוף ובחברה, שתהיה לו לוח שנה אוניברסלי.

ואם כך בני אנוש משתעבדים ללוח שנה אוניברסלי שזה בעצם אומר כולנו עבדים לאלוהי הלוח (אלוהות = כוח = סמכות). האם זה טוב ? ובכן כמו במקרא שהוא ממציא את הלוח הוא כל דבר בודק קודם האם זה טוב (= וירא אלוהים כי טוב,,,ויאמר,,,) ורק אחר כך אומר ויהי וגו' ככה אנו בני אנוש אמורים לבדוק טוב טוב כל המצאה האם זה טוב לנו או ח"ו זה לרעתינו. כמו השפה עצמה שזה טוב אבל בלי להבין שהחיים והמוות ביד הלשון, אנו באמת תחת אליל השפה לחיים ולמוות. כלומר, נדרש מאתנו להיות מספיק אינטליגנטיים להבין ששפה היא רק אמצעי ולא אלוה שהחיים והמוות בידו. כלומר לא נקפיד כל כך על השפה ולא נכעס על מישהו שאמר משהו לא במקום וכדומה.

אז אייך אפשר לא להישלט על ידי אליל הלוח ? נכון אנו כאמצעי רוצים בלוח אבל לא רוצים להישלט על ידו. כאן אומרים חז"לינו דבר נפלא: החודש הזה "לכם" ראש חודשים, מדקדקים חז"ל: החדש הזה "לכם" – "לכם" הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עוד חז"ל עמוק, החדש הזה לכם:  הה"ד (משלי ה) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: אמר הקדוש ברוך הוא איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים אלא "לכם" שנא' (ויקרא כו) לא תעשו לכם אלילים וכו' וכו' (חז"ל)

הגן היהודי לא מאפשר אלילות, כלומר תמיד היהודי יודע לא להיות דוגמט לשום אמצעי שהומצאה לטובתו. ולכן תמיד היהודי דואג להדגיש את היסוד העומק הזה: "אין אתם מסורין בידו"

אחרי שבדור כל שהוא בדקו שלוח שנה כלשהי לא עובד טוב (בהמשך אני דן למה שינוי את ראש השנה), אז שינו את הלוח על סמך זה שאין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עכשיו הדור הזה שעשה את השינוי, יכול לשנות בזמן שיש הרבה מאוד דוגמטיים פנאטיים בסביבה ? לא ולא, מכאן התליה באילן גבוה במסורת בכל אלפי שנות ההיסטוריה של המסורת. כלומר תמיד המשנה יתלה את השינוי בהר סיני.

ברצוני שנבין כנ"ל שעדיף לוח אוניברסלי לפחות באומה\החברה עצמה הרי זה כל תכליתו של הלוח. ואם לא נתלה את הלוח בשמים או בסיני, בכל דור ודור יהיו לוחות שונות לכל קהילה וקהילה ככה שאנו לא משיגים את תכלית הלוח שהיא כמובן כלכלת הפרט וכלכלת הכלל שקורה עם חלוקת העבודה והשיתוף והשוק. וזה קורה תמיד – השונות בין קהילה וקהילה – כי אנו לא תבוניים ולא יראי השם. השונות בא בעקבות זה שהאומה היהודית היא אומה חופשית בלי משטר ושלטון ובלי סמכות עליונה אחידה. כלומר השונות היא מחיר החופש והחירות של הפרט. כלומר לא נוותר על החופש והחירות בשביל להקים לנו סמכות עליונה בטענה שהחופש והחירות מביא לשונות ומחלוקות, לא ולא, עדיף שונות מלהישלט על ידי מישהו (= לא יהיה לך אלהים אחרים,,). ואז נשאל האם לא נשיג לעולם את אחדות האומה כאמצעי לפרט ? התשובה היא שהתורה דורש מאתנו כפרטים להיות תבוניים ויראי השם ככה כל אמצעי תשרת אותנו  ולא יקום על יוצרם, כלומר האמצעי תבוא מאליו אם נהיה מספיק תבוניים ככה לא יהיה קהילות קהילות. אבל עד שנהיה תבוניים בכדי שתהיה לוח אוניברסלי לאומה, החכמים תלוי את זה בשמים או בסיני.

אחרי שהשתכנעו שזה מסיני ממש, אז כל אחד ישאל אותי מנין לך שזה לא כך אולי תמיד היה לוח שנה על פי ראיה (חז"ל) או לחליפין לוח שנה על פי חשבון (רס"ג) ?! כלומר מנין לי שלא זה ולא זה היית הלוח שנה ? ולמה לי לעסוק בזה בכלל ? במיוחד שאני טוען שאי אפשר לדעת את העבר ?!

התשובה שלי היא כנ"ל, היהודי לא יכול לקבל אלילות ולכן אני רוצה שנמשיך בכך, שנבין שאין אנו מסורין בידו. כלומר הלוח בא לשרת אותנו ולא ההפך שאנו משתעבדים לאלוהי הלוח.

ראיתי פעם מאמר נפלא שכתב אחד מבניו של רבי  מורי היקר על פרשת החדש שתמחיש לנו לעומק את העניין. הוא מנסה במאמר הנפלא לעשות לייצנות על ע"ז שכמובן הליצנות היחידה המותרת היא ליצנות על עבודה זרה = אלילות. ולטעמי הוא מאוד מצליח לעשות זאת.

                          &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פרשת החדש

החדש הזה לכם – לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל)

בא "השעה" בטרוניא\בטענה כלפי "היממה": למה את לא מתיישרת עם שעתי העגולה (היממה כנודע היא פחות מ24 שעות). היממה: מה פתאום אני אמורה להישלט על ידיך הרי הקב"ה יצר אותי כבת חורין.

בא "היום" בטורניא כלפי "הלילה": למה גזלת ממני זמן כל החורף ?  הלילה: למה גזלת ממני זמן כל הקיץ ? עונים היום והלילה בבת אחת: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

עומדת לה היממה בצד המערבי של קו התאריך וזועקת לחברתה: למה הקדמת לבוא לפני ? (כנודע בקו התאריך כשבצד המערבי של הקו יום שישי אז בצד המזרחי הוא שבת).

בא "היממה" בטרוניא כלפי ה"חודש": למה אתה לא משלים את החודש לימים שלמים (חודש = 29 יום ו12 שעות ו44 דקות ו3 שניות) ? החודש: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

בא "החודש והיממה" בטרוניא לעונות השנה: למה אתם לא משלימים ימים וחודשים שלמים ?  (אם כי לדעת שמואל כל העונות שוות, ואפשר שאמר את זה לצורך קביעות הלוח) משיבות התקופות: הקב"ה יצר אותנו כבנות חורין.

באים תקופת ניסן ותמוז בטרוניא לתקופת תשרי וטבת: למה אתה שולטים עכשיו בצד הדרומי של כדור הארץ (כנודע באוסטרליה למשל עכשיו בא הסתו, כלומר בחלק הדרומי של כדור הארץ העונות הפוכות מהצד שלנו הצפוני) לא שמעתם מהלאו של לא תתגודדו ? עונה הסתו: הקב"ה עשני בן חורין.

באים כולם בטרוניא ל"שנה": למה את לא משלימה ימים וחודשים שלמים (שנה = לדעת שמואל 364 ו6 שעות) ? משיבה השנה: הקב"ה יצר אותי בת חורין.

באים כולם בטרוניא לקטבים: מה פתאום אתם לא שמורים כלום ועושים מה שבא לכם ? (כנודע בקטבים חצי שנה יום וחצי שנה לילה, אז יממה שלהם היא שנה שלנו אז מהי החודש שלהם? מהי השנה שלהם ? מתי העונות שלהם אם בכלל ?)  עונים הקטבים: הקב"ה עשנו בני חורין.

(כשאספנו בפורים מתנות לאביונים וקיבלנו שטרות עגולות, גם קיללנו את ממציא העשרוניים, הרי אילו חמש עשרה היה עגול היינו מקבלים מאה וחמישים שקל במקום מאה שקל והבינו)

ובכן שחנוך בן ירד רצה לתת לאדם את לוח השנה בשביל החקלאות, קשה היה לו עם האדם שרצה לישון מתי שבא לו ולאכול מתי שבא לו, אמר האדם: למה שלוש ארוחות ביום ולמה לישון דווקא בלילה ולמה ולמה ולמה? חכמה בינה ודעת לא הייתה להם בכדי להבין כמה טוב לאדם לוח שנה וכמה טוב לאדם היום והלילה שבוע וחודש ושנה, ולכן הוא אמר להם שהלוח זה חוקי שמים כלומר חוקי טבע = סוג של אלוהות רח"ל, ולכן אתם חייבים לשמור על היום והלילה השבוע והתקופות\העונות והשנה.

ר' זעירא בשם ר' חנינה: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות (בראשית שם /א'/), מארת כתב. אם כן למה נבראת לבנה, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם עתידין לעמוד ולעשות אותן "אלוהות" ואמר, אם בשעה שהם שנים והם מכחישין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלוהות, אילו היה אחד על אחת כמה וכמה (פסיקתא דרב כהנא  פיסקא ה – החדש הזה).

כלומר לעומק בכדי שהאומות יקבלו לוח שנה הם חייבים להמציא לעצמם אלהים אחרים. ולכן אומרים חז"ל: כל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקדוש ברוך הוא יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישראל ממצרים "מסרן להם", הד"ה דכת' ויאמ' י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר (שמות יב: א), מהו לאמר, אמר להם "מיכן והלך הרי הן מסורין לכם", החדש הזה לכם (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ה – החדש הזה)

אנו רואים שבני ישראל הולכים לצאת לחירות מעבדות, הקב"ה יודע שחירות אמיתית היא לא רק חירות מהאדם וממלכויות, חירות אמיתית היא חירות גם מאלוהים אחרים, כמו הלוח שהאומות הפכו אותו לאלוה. ולכן אומר הקב"ה: "לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו"

לדאבוננו גם הצדוקים והקראים לא הבינו מה שחז"ל הבינו ולכן הם קידשו את הלוחות שלהם כאלוהים אחרים ממש, לדוגמא: כבני חורין לא רצינו שתצא יום כיפור בערב שבת או ביום ראשון (קשה שני ימים שבת ברצף) או לא רצינו שהושענא רבה תצא בשבת, אז בידינו הדבר ועשינו את ארבע הדחיות כמו לא אד"ו ראש וכו', "כי לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו" כלומר הלוח לא שולט בנו כי אנו בני חורין.

אותו דבר אומרים חז"ל  – במדרשי ההלכה – על שבת כלפי פיקוח נפש דוחה שבת: רבי שמעון בן מנסיא אומר, הרי הוא אומר, ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, "לכם שבת מסורה, ואי אתם מסורין לשבת" (מכילתא).

אפי' כלפי הקב"ה עצמו נאמר בחז"ל: בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין ? לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם "ארבע מאות שנה" והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר ?! אמר להם משה, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אין הקב"ה מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג "על הקיצים" ו"על החשבונות" ו"על העיבורים", ובחדש הזה אתם נגאלין, החדש הזה לכם ראש חדשים (פסיקתא דרב כהנה)

אפי כלפי הנביא שניבא לחזקיהו את מותו רח"ל, חזקיהו אומר לו: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (בבלי ברכות), יותר מזה אומרים חז"ל בדברים רבה: "כל מי שהוא בוטח במה שאומרים לו נביאים, כמי שהוא נוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו", ממי אנו למדין משאול שבטח בדברי שמואל. בשעה שהלך שאול ושאל באשת בעלת אוב והעלת לו שמואל, וא"ל שמואל כל אותן הדברים, וכיון שא"ל שמואל אתה ובניך עמי, בטח שאול על דבריו ונתייאש מן התפלה, אמר הואיל ואמר לי שמואל שאני מת מה אני מועיל מתפלל, ישב לו מן התפלה ונדקר בחרב.

ובכן מה בן הגבירה לבן האמה ? בן הגבירה יודע שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, למה? כי התורה – שהיא החכמה והבינה והדעת – מביא את הבן חורין מרצונו החופשי לקיים את התורה ואת הדרך ארץ. אבל בן האמה ?! הוא צריך מלכות ושוטר ואלהים אחרים בכדי להתנהל בנורמטיביות.

אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם עוסקים בשלי\בתורה, אז אתם בני חורין מהמלכויות, ולא ח"ו, אתם תחת שיעבוד המלכויות. זה או אתה בן חורין או אתה עבד לחוקי המלכויות. אחרי כל הנאמר לעיל אנו מבינים ב"ה למה זה.

מי ייתן שהשנה באביב נצא מעבדות המלכויות ומעבדות אלהים אחרים לחירות אמיתית אמן ואמן

שבת שלום

                            &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ע"כ המאמר הנפלא וסיום ההקדמה.

הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ? מתי נברא העולם, ניסן או תשרי ?

אילו במקורות הקלסיים שלנו לא היו דנים בנושא, היינו שותקים. אבל והיות שהמקורות לא נותנת לנו להישאר דוגמטיים וכן נותנת לנו את המחלוקת הנודע בין רבי אליעזר לרבי יהושע מתי נברא העולם, אז לכאורה אפשר לומר שהשקפתית חז"ל רוצים שנדע שאין אנו מסורין בידו. אותו דבר האבן עזרא. האבן עזרא ידע מתי לשתוק בכל זאת ידע לומר והמשכיל בעת ההיא ידם וכדומה, כלומר למה לעורר שאלות כפי שהראב"ד נזעק כלפי הרמב"ם – בהלכות תשובה לגבי שאלת השאלות של ידיעה ובחירה- "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה". (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה)

ברצוני לטעון, שזה לא מקרי כלל וכלל אייך שנהגו בכל ספרות המקורות להביא דברים שלמעשה עדיף היה לא להביא אותם מתחילה. בכל זאת התעקשו בכל תחום להביא ברי פלוגתא. ואין לנו דוגמא יותר טובה מדרבי הילל דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב)

ובכן, נתחיל לצלול לעמקים.

יש מחלוקת מתי נברא העולם. למאי נפקא מינה ? הנפקא מינה היא אך ורק לגבי לוח !! והיות שאנשים דוגמטיים צריכים משהו להיתלות בו אחרת לא יקבלו שום דבר ומשום אדם כמה שהדבר רציונלי וטוב לו, ולכן צריך לומר לו שהלוח זה פשוט חוקי טבע = משמים. אז מתי ראש השנה ? ראש השנה היא מתי שנברא העולם !! כלומר זה יכול להיות גם ראש בקיר אם במקרה נברא העולם באמצע תקופת תמוז כמו שהנוצרים קבעו את ראש השנה ביום הצליבה. אז זהו שהתורה רצתה דווקא בתחילת העונה או סתיו או אביב. כלומר האם בהכרח באמת נברא העולם באביב או בסתיו ? בוודאי שלא, הרי קודם המצאת החקלאות לאף בן אנוש לא עניין מתי נברא העולם כי לא צרכו לוח. רק בשביל הלוח וקבלת הלוח אצל ההמונים אנו צריכים לומר מתי נברא העולם.

אם נלך עם ראש פנאטי קלסי שחושב שבאמת התורה מספרת לנו עובדה מציאותית, נשאל אייך זה שנופל מחלוקת בדבר הכי קריטית ? אייך אנו חלוקים מתי נברא העולם ? האם בתורה לא כתוב מתי היא נברא ? ומה עם המסורת ? הרי טענתינו הקלסית העיקרית היא שהתורה וכל פסיק של תורה של בעל פה נמסר מסיני דור אחרי דור בלי שום טעות ח"ו. אז אייך רבונו של עולם נופל מחלוקת בדבר הקריטי הזה ?

האבן עזרא למשל נזעק שמשה רבינו לא מסר לנו לוח. בעקשנות הוא טוען את זה, כי הוא יודע שזה בלתי אפשרי תורה\חוקה אומה בארצו בלי לוח. ושוב נשאל על האבן עזרא למה לומר את זה ? למה אתה אומר שמשה לא פירש לנו בתורה מהי הלוח שלנו בזמן שעדיף חינוכית לשתוק. הנה דבריו במקור: והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע השנים והחדשים, ואם לא נמצא אביב, מה נעשה? ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא שמות פרק יב)

התשובה כנ"ל האבן עזרא כמו חז"ל רצו שנדע את זה. רצו שנבין שאין אנו מסורין בידו כנ"ל.

אני אתן ברשותכם עוד דוגמא. אבל צריך לשים את אזנינו כאפרכסת.

כתוב בתורה (ויקרא פרק כה) וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:

על פניו רק אם ניסן הוא ראש השנה, מובן כפשוטו למה עד השנה התשיעית נאכל ישן. אבל ששינו את הלוח מראש השנה בניסן לראש השנה לתשרי מה פתאום צריכים לחכות עד השנה התשיעית ? הרי בשמינית מיד זורעים וקוצרים בקציר ואוכלים אחרי העומר בשנה השמינית. ולכן צריכים לפרש את הפסוק אחרת.

אייך עושים את זה ? יותר נכון לשאול האם אפשרי לתרץ את זה בכלל ?  רש"י הקדוש אומר שמדובר על סוכות בתחילת שנה התשיעית כי אז זה חג האסיף. וכמובן זה תשובת קש. כי התורה אומרת במפורש בפסוק קודם: וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים: ובקושי מדובר על שנה אחת, הרי בשביעית אוכלים מה שנזרע ונקצר בשישית וכבר בשמינית בחג הקציר אוכלים מה שנזרע בשמינית אם ראש השנה היא בתשרי. התורה מדברת על ברכה לשלוש שנים והנה אם מדובר על שמיטה בלי יובל, אז בקושי רק שנה אחת לא זורעים.

ולכן חז"ל (בספרא) בניגוד לרש"י מציעים כאפשרות שבאמת מדובר על שמיטה ויובל שזה שנתיים שמיטה. ואז אפשר להבטיח וצוויתי את ברכותי לשלוש השנים.

הפלא ופלא, האבן עזרא ועוד ראשונים מאמצים את החז"ל הזה. וזה ממש מטריף את הדעת. אייך חז"ל והרבה מהראשונים במיוחד האבן עזרא שטיפל בבעיה ממש במקום, עונים תשובת קש שכזה ? הרי בפסוק נאמר: "וזרעתם את השנה השמינית" ולכן ברור שלא מדובר על יובל הרי אתה לא יכול לזרוע בשנת היובל והנה הפסוק אומר וזרעתם את השנה השמינית. מאותו סיבה רש"י הקדוש לא רצה לפרש כמו חז"ל ושאר הראשונים, ופירש מה שפירש כנ"ל.

הכעס שלנו יכול להיות דווקא כלפי האבן עזרא, כי חז"ל והשאר עונים תשובת קש ושותקים, האבן עזרא מתפלסף בגלוי מול הטענה העיקרית ומשיב לנו תשובת קש ?! הנה המקור: אמרו הצדוקים, כי תבואתנו ראיה, "כי תחלת השנה מניסן" ואין זו ראיה, כי יתכן להיות פירוש תבואתנו – מה שתוציא הארץ מעצמה. ואם אמרו: לא תקרא תבואה כי אם ספיח, הנה לנגדם מן השדה תאכלו את תבואתה (יב). ועוד יודיעונו איך יעשו בשנת היובל, כי לא יזרעו בששית ובשביעית ובשמינית, רק יזרעו בתשיעית ויקצרו בעשירית. ולמה לא הזכיר הכתוב זה, כי אמר לשלש השנים לבדם? והנכון בעיני, שפירוש ועשת את התבואה, שאתן ברכה בששית, שיספיק ויוסיף עוד שנה, "ובשנת היובל יהיו שלש שנים בלא תוספת" (אבן עזרא ויקרא פרק כה כ)

אני לא יודע מה הצדוקים טענו (הרי טענת "תבואתנו" באמת לא ראיה כפי שהאבן עזרא מוכיח בטוב טעם) , אבל האבן עזרא יודע שזה לא הטיעון בכלל. הטיעון הברור מכל היא אייך ולמה צריך שלוש שנים אם תשרי הוא ראש השנה ?! ותשובת הקש של האבן עזרא שמדובר בשמיטה ויובל, אי אפשר לומר בזמן שבפסוק עצמו נאמר וזרעתם את השנה השמינית. לא האבן עזרא ולא חז"ל פיספסו את זה ולכן זה תשובת קש לשוטים.

מה שמטריף היא למה האבן עזרא מזכיר בכלל את טיעוני הצדוקים (שתחילת השנה בניסן) דווקא במקום שמוכח שהם צודקים ? לא עדיף לשתוק ?! בתחילת הפרשה כאן האבן עזרא מעורר את העניין, כבר בתחילה הוא מתפלסף מכל הכיוונים (חוץ מה שהוא כבר מתפלסף עם הנושא בשמות בהרחבה) והנה המקור: (אבן עזרא ויקרא פרק כה ט) והעברת שופר תרועה. "יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי". ואין צורך להאריך (למה אין צורך להאריך ? יש ויש להאריך ואתה זה שמעורר אותנו להאריך max) כי מעתיקי הדת (= חז"ל. וזה עיקר ההשקפה שלו, בניגוד לאלה שטוענים שהאבן עזרא לא היה תלמודי max) תקנו לנו בתפלות ראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון. ועוד ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחלת השנה (למה התקיעה בתשרי מוכיח את זה ? הרי אפשר שהתקיעה היא להכין אותם כבר בתקופת הזריעה לזרוע הרבה לקראת ניסן שיהיה לכולם גם לעניים וגם לבעלי הנחלות max). ועוד בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: למען ישמעו ולמען ילמדו (דבר' לא, יב), ולא יתכן להיות אחר חצי השנה (למה לא יתכן ? הרי להפך זה מאוד קריטי ללמוד  לפני הזריעה כנ"ל max) . ועוד: וחג האסיף בצאת השנה (שמות כג, טז), וכן תקופת השנה (שם לד, כב) (לא מוכרח max). והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב לא תזרעו (יא), ובמרחשוון יחלו בא"י לזרוע. ואם היתה תחלת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא, ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר לא תזרעו (יא) – בשנה השביעית לבדה (אם מישהו מכם יכול להסביר לי מה נטען כאן, יבוא עליו הברכה, כי אני לא הצלחתי להבין את הטיעון כאן. אם הטיעון היא למה התחיל בלא תזרעו במקום שיתחיל בלא תקצרו כי אחרי ניסן בא הקציר, זה לא טענה כי סדר הדברים הם זריעה וקצירה ולכן דיברה תורה בלשון הווה. אם הטיעון היא  שלא כתוב פעמים לא תזרעו, איפה יש כאן פעמים לא תזרעו הרי להפך התורה רוצה שתזרע ודווקא הרבה בשנה השישית שיהיה מה לאסוף לכולם. ואם הטיעון היא זה וגם זה אז הכוחנו שזה לא זה ולא זה טיעונים נכונים max). ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור (בינגו,,, ממש כופר לשיטת הפנאטים הקלסיים, הרי אייך זה לא משה ראש הנביאים ולא התורה הקדושה לא יכלו להוציאה לאור ?! max), כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה, ותלמי וחביריו אומרים, כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העבור. והבאים אחריו אמרו, חלק ממאה ושש, ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים, גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד כי פי' חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע כי אין ללבנה שנה כלל, רק בקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב כאשר אין לחמה חדש. והמחשבים בקשו מספר לחדש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה, על כן חדשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה, ע"כ העתיקו חז"ל, כי לעולם היה ב"ד עושה שבעה עבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש עפ"י ראיית הלבנה, וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות. וטעם תעבירו. שיתקעו שופר בכל המזלות: ע"כ

ובכן האבן עזרא בניגוד לחז"ל פותח לנו את הפצעים ושופך עליהם חומץ ומשאיר אותנו זועקים מכאבים. למה רבונו של עולם הוא עושה לנו את זה ?

כנ"ל "אין אתם מסורין בידו". כן כן הכל בידי חכמי הדור בכל דור ודור. על דרך: "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ" (ספורנו דברים פרק כח). כל דור ודור חכמי הדור הם הם הסמכות לקבוע הכל בכל מכל כל חוץ מלעבוד עבודה זרה.

ובכן איזה לוח היית לנו בתקופת התורה מאדם הראשון עד שיבת ציון בבית שני ? אם על פי האבן עזרא לא משה ולא התורה "לא יכלו עד הנה להוציאה לאור" ?!

יותר מיזה נשאל, אייך התורה שהיא כל מעשה בראשית מהאפס, לא נותנת לנו לוח ? הרי בלי לוח אין כלום. האבן עזרא נזעק על כך וככה אנו נזעקים על כך: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא בכמה מקומות)

אז זהו שלא האבן עזרא ולא חז"ל ולא שום תלמיד חכם בכל הדורות לא קונים את הקלישאה הזאת. בוודאי שהיה לוח והתורה מתחילה עם לוח. מיד אחרי שהיא מתחילה עם שפה (ויאמר יהי ויהי,,,), הדבר הבא היא הלוח = ויהיו ערב ויהי בוקר יום אחד. כלומר התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך. על פי הרשב"ם ועוד, הלילה אחרי היום בניגוד לדעת חז"ל שהיום אחרי הלילה, אם כי בקרבנות למשל הלילה אחרי היום.

התורה מיד בתחילה מגדירה לנו שבוע (הרשב"ם מסביר שהגדרת השבוע בשביל שבת, כלומר לדעתו התורה מספרת את ימי מעשה בראשית בכדי לצוות בהמשך את השבת. וזה רק לפי הגירסה של עשרת הדיברות ב"שמות", הרי ב"דברים" אין זכר למעשה בראשית רק דווקא זכר ליציאת מצרים). לא חודש ולא שנה רק שבוע. ואז נשאלת השאלה, אם אתה מגדיר לוח אז למה רק שבוע איפה החודש והשנה ? מכאן שהיית לנו לוח השביעיות שמוזכר ביובלים. כל כך פשוט שאין פשוט מיזה.

לא היית להם בתחילה חודש ושנה. ההוכחה הפשוטה היא הגילים המופרזים שלהם עד אחרי המבול. שחז"ל אומרים שבני נח – שהיו כבר בני מאה – עוד לא היו בר עונשין, מה זה אומר ? שהם ספרו שנים על פי עונות (כל עונה היא שנה או כל 13 שבועות היא שנה) ולא על פי השמש. ואז אפשר לומר שבן מאה הוא בן עשרים שלנו שהוא כבר בר עונשין.

רק במבול לכאורה נקבעת שנה על פי ארבע עונות ובאמת פלא פלאים הגליים שלהם מאז המבול סבירים לגמרי.

האם זה מקרי שהתורה מספרת לנו קודם גילאים מופרזים ואחרי כך גילאים סבירים ? בוודאי שלא, התורה רוצה לתת לנו הבנה למה היה אנרכיה ואנדרלמוסיה = המבול, לפני שבני אנוש הגדירו לוח שנתי חקלאי.

ובכן ברור לכל בר דעת שהתורה מונה שנים ויוחסין כבר בתחילת בראשית, חייבת כבר להיות לוח, השאלה איזה לוח ? התשובה על פי התורה שהלוח התפתח כלומר קודם היית רק לוח שביעיות בלי שנים של שמש רק דווקא שנים של תקופה = ארבע שנים = שנה שלנו, ורק מנח התחילו לספור שנים על פי השמש\ארבע עונות. ואז בא הצורך להוסיף כל שבע שנים שבוע וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף שבועיים. כלומר שמרו שבועות וספרו שנים כפי השמש אבל צרכו להוסיף בהקהל שבוע וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף שבועיים (וזה כנראה תקופת החמה הנודע שהיא כמובן שרירותית כנ"ל ולא מצב אסטרונומי).

נצלול עכשיו לעמקים יותר עמוקים שמצריך תשומת לב ועיון עומק

אמרנו שלוח צריך בשביל חקלאות וחלוקת העבודה חליפין ושוק = קיום החברה וכלכלתן. בלי "קניין" פרטי אין חקלאות, שאין חקלאות אין כלום ולכן אין צורך בלוח. הקניין אפשרי אך ורק על ידי ירושה (וירושה מתאפשרת אך ורק על ידי חוקי המשפחה המסורתיים – חוקי המשפחה הוגדרו על ידי מטפורת הניתוח המקראית. הרחבנו בנושא הרבה במאמרים כאן), מכאן התעקשות היוחסין של המקרא כבר בתחילתו. כלומר התורה מתחילה עם שפה ולוח = הגדרת היום והשבוע שהם הם אמורים לספק למשפחה המסורתי  קניין וכלכלה לעולם.

ואם הלוח קשור לכלכלה וקניין, אז אתה מתי שהוא במקרא מקבל קניין, ומתי שהוא במקרא מקבל שיטה כלכלית. אז איפה הקניין ואיפה הכלכלה ? הקניין הוא כמובן חלוקת הארצות על ידי נח ובניו והמצאת הירושה, ככה שאנו בני ישראל יורשים את ארץ ישראל לנצח (אם אנו כמובן שומרים על חוקי המשפחה המסורתית ושומרים על חוקי הירושה). השיטה הכלכלית היא כמובן השמיטה והיובל שדואגת שלעולם לא נאבד את הקניין הפרטי מצד אחד ומצד שני כל הארץ שייכת לכולם בשמיטה. כולל הלוח שדואגת לגשמית בעתם = הכרת העונות. והנה קיבלנו בתורה הכל בכל מכל כל, והכל זה "שבע", השבוע זה שבע, שמיטה זה שבע, ויובל זה שבע כפול שבע.

עכשיו גם נבין למה התורה מתנאיה מראש שגלות הארץ = איבוד הקניין, ורעב ומחלות וכל הכרוך בכך = איבוד הכלכלה, תלויים בשמירת שבתותי = שמיטה ויובל. ולא במקרה התורה תמיד מסמיכה את חוקי המשפחה לשבתותי: אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ בהמשך שם שוב מסמיכה לחוקי המשפחה  אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה: (ל) אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: לא במקרה התורה מסמיכה עבודת אלילים לשבתותי, וגלות האומה מארצו דווקא לשבתותי.

אני מקווה שראיתם שלא חסר שום חלק של הפזל = החוקה\התורה שלנו. כלומר הכל יש בו כולל לוח חכם וקל כאמצעי להחזיק בקניין לעולם ולכלכל את האומה לעולם לדורי דורות. ואם לא נקיים ח"ו את הפזל הזה ?! אז הכל מתפרק לנו בפרצוף. כלומר כל דבר בתורה קשור לשני שבלעדיה אין כלום.

ככה באמת נדרש מתורה כלשהי של כל חברה, ק"ו תורה אלוהית אמור לכסות את הכל. מכאן בעקיפין אנו מבינים לעומק שהתורה מדברת כאן על לוח קל ופשוט שהיא לוח השביעיות.

לעומק אנו מבינים 1, שאין חברה בלי לוח. ולכן בכל חברה יש לוח. 2, לוח קשור בראש ובראשונה לקניין וכלכלה. 3, חוקי המשפחה המסורתיים אפשריים אך ורק שיש קניין ירושה וכלכלה, יותר נכון לומר שהמצאת הקניין והכלכלה והלוח והשפה הם הם אמצעי לחוקי המשפחה. 4, כל המוסר הומצא אחרי המצאת הקניין ולכן מאז החלוקה הומצא שבע מצוות בני נח. כלומר המוסר והערכים הם אמצעי לקיים את הקניין והכלכלה. 5, כל זה מביא לכתוב חוקה\תורה לחברה. מכאן יוצא שבתורה אמור להיות הכל בכל מכל כל, כי הכל קשור אחד עם שני ואם אחד מהם חסר, אין תורה כלל כלומר אין אפשרות להבין את התורה וחשיבתה, ואז אנו בגלות ומפסידים בכל דור ודור את רוב רובו של האומה להתבוללות והשמדות רח"ל. כלומר אפי' קללות התורה מוסברות על פי זה, כלומר גם הקללות הם חלק של הפזל.

אוקיי נחזור לעניינינו. אם הסכמנו שיש לוח שבעיות בתורה, נשאר רק לשאול מתי מתחיל השנה ? על פניו הכי הגיוני לעשות ראש השנה בתשרי, הרי זה באמת תחילת מעשיך של האדם = לזרוע ואחר כך לקצור. יש טעם לומר בתשרי שנגזר עלינו מה יהיה כל השנה הרי הכל תלוי בתחילת השנה כמה אתה עמל בזריעה וכמה אתה מצמיח. יש טעם לברך ברכת שנה טובה שתצליח שמהזריעה תשגשג וכו' וכו'. אתה לא מברך שנה טובה ביום שרירותית, אתה כן מברך שנה טובה שאז מתחילים לעמול\לזרוע ולצמוח\לקצור.

תחילת השנה בניסן, אין לו שום הסבר הגיוני. רק להפך בני ישראל לא יכלו לקיים את השמיטות ובאמת לא קיימו אותם הלכה למעשה, כי מה לעשות השנה השישית לא הצמיח בשביל שלוש שנים ובוודאי לא לארבע שנים בשנת היובל. התורה דורשת לעשות זאת, כלומר לזרוע בשביל שלוש שנים אבל למעשה אף אחד לא עשה את זה ולא שמרו בגלל זה על שמיטה ויצאנו לגלות בגלל זה.

אחרי שחזרנו לבית שני, חכמי אותו דור לא חוזרים על הטעות ומשנים את תחילת השנה מניסן לתשרי ובצדק הרי עכשיו אפשר לקיים את השמיטה והיובל.

למה תחילת השנה בתורה היא בניסן דווקא, ידוע לכל. הרי התורה רוצה שנזכור לעולמים את גלות מצרים בכדי שלא נחזור לגלות. התורה הניחה שהזיכרון מספיק בשביל בני ישראל לעמול קצת יותר בשנה השישית ולהכין אוכל בשביל שלוש או ארבע שנים. אבל במציאות זה לא עבד, ולכן בבית שני חכמי אותו דור משנים את הלוח. כלומר תחילת השנה מתחיל מתשרי.

לכאורה כל חידוש מביא את בעלי הזרוע להתנגד, ולכן חכמי הדור ההוא שינו לא רק את תחילת השנה רק גם ביטלו לגמרי את לוח השביעיות והתחיל סיפור המולדות והראיה והעיבורים של החודש והשנה (ועדים ובית דין וכו' וכו') עד תקופת הלל שידעו כבר את החשבון שמיתר את כל התהליך של ראיה ועדים ובית דין וכו' וכו'. כלומר מהלל עד הגאונים הלוח מושלם כפי שיש לנו היום. לוח שלא מצריך ראיה ועדים וחילול שבת וכל הכרוך בכך. כלומר בגלל בעלי הזרוע לא יכולנו להחזיק לוח פשוט כמו השביעיות. מה עוד שלוח השביעיות סבל עם עוד קשיים כמו: תמיד יום כיפור חל בשישי, אז מתי נכין את השבת ? מה עוד הלוח השביעיות במקבילות היה ממש לוח אלילי כלומר הפכו אותה לאלילית שכביכול אנו מסורין בידו. כלומר היית לחכמי אותו דור סיבות מאוד מוצדקות לבטל את הלוח.

לדעתי כנ"ל שינוי הלוח בא בעקבות הרצון לשנות את תחילת השנה מניסן לתשרי בכדי ששמירת שמיטה ויובל תהיה אפשרית וראלית, ההתנגדות של בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ (האימפריות השולטות כמובן כפו את הלוחות שלהם בגלל האינטרסים שלהם), גרם לבטל לגמרי את לוח השביעיות ואז בני ישראל נכנסים לטירוף שכזה שבית דין ועדים צריכים בכל חודש וחדשו לקבוע את החודש ואת החגים וצריך לשלוח שליחים בכל קהילה וקהילה בארץ ובגולה.

הטירוף הזה לא היה בזמן משה (בוודאי לא בזמן האבות שעוד לא היינו חברה עם בתי דין), ולא בזמן בית ראשון. זה צריך להיות ברור. הרי היינו צריכים לראות דבר שכזה בכתובים ובמצוות שבכתובים.

זאת ההרגשה של כל תלמיד חכם שלומד את התורה ואת הנ"ך וספרות חז"ל לעומק. לדעתי אף אחד מכל חכמי הדורות לא פספסו את זה. והנה בעל העיקרים אומר את זה במפורש:

ספר העיקרים מאמר ג פרק טז

וכן מצינו בימי עזרא שבטלו מנין החדשים מניסן, שהיו מונין כן כפי משפטי התורה, לפי שכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות י"ב ב'), והיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, כי אף על פי שתשרי ראש השנה למנין שנות העולם (בשביל בעלי הזרוע הוא אומר זאת הרי בהמשך תראו שאומר במפורש: "ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם" max) כמו שאמר הכתוב וחג האסיף תקופת השנה, וחג האסיף בצאת השנה (שמות כ"ג ט"ז), וממנו מונין לשמיטין וליובלות, צותה תורה למנות מנין החדשים מניסן בכל חשבונותיהם, לפי שאז יצאו ישראל ממצרים והיתה תחלת צמיחת האומה, וכן תמנה היא גם כן כל חשבונותיה מניסן, ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש, בחדש השלישי וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש, ובעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא, ואין לחדשים שמות במשפטי התורה, אבל ראוי שיהיה שמם שני שלישי רביעי חמישי ששי שביעי לניסן זכר ליציאת מצרים, וזהו שאמר הכתוב ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כלומר למנין החדשים תמנו מניסן אף על פי שלמנין שנים ראוי למנות מתשרי כמו שאמרנו.

וכאשר עלו מבבל ראו לעשות זכר לגאולה השנית ועשו זה בשני דברים, האחד שהניחו כתב עברי ובחרו להם כתב אשורי זכר שגלו אל אשור ונגאלו משם, וכן אמרו רבותינו ז"ל בתוספתא דמסכת סנהדרין, למה נקרא שמו אשורית שעלה עמהם מאשור, רבי אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל וכו' ולמה נקרא שמה אשורית שמאושר בכתב. ולפי הנראה מסוגית הגמרא ריש פרק כל כתבי הכתב שבידינו היום שהספרים נכתבים בו אינו כתב עברי בלי ספק, ואם כן יש לומר כי רבי אינו חולק אלא לומר שאחר שהלוחות היו כתובים בו לא נקרא שמו אשורית על שעלה עמהם מאשור, אבל יודה שהכתב הנהוג באומה מקדם שהיה כתב עברי נשתנה, ואף אם תאמר שהוא חולק בזה ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום.

ועוד דבגמרא סנהדרין פרק כהן גדול פירשו האמוראים דברי חכמים, שכך אמרו שם אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש, כיון שעלו בני הגולה בימי עזרא ביררו להם כתב אשורי ולשון הקדש והניחו להדיוטות כתב עברי, כלומר לכותים שהיו דרין אז בארץ ישראל, קודם שעלו הם הניחו להם כתב עברי ולשון ארמי. הרי שהאמוראים מסכימים שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

וכן העיד הרמב"ן ז"ל כי כשעלה לארץ ישראל מצא שם בעכו מטבע קדום של כסף שהיה רשום בו צנצנת המן ומטה אהרן שהיה כתוב סביבו כתב שלא ידע לקרותו, עד שהראו לכותיים לפי שהוא כתב עברי הקדום שנשאר אצל הכותיים, וקראו הכתב ההוא והיה כתוב בו שקל השקלים. ואלו הם הדברים שהגיה בסוף פירושו וששלח מארץ ישראל, ויתבאר מהם שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

ומה שאמרו רבותינו ז"ל מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, אפשר שאמרו כן לפי דעת רבי שסובר שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית, (אייך נעלם ממנו הירושלמי שמזכיר אותיות אחרות שעמדו בנס שזה בדיוק האותיות עבריות שצרכו נס ?! max)  או לפי שסברתם היא גם כן שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית אף על פי שהכתב הנהוג באומה אז היה עברי. ואולי לא אמרו כן על מ"ם וסמ"ך שבידינו היום, אבל לפי שבכתב עברי שהלוחות היו כתובות בו היו המ"ם והסמ"ך סתומות או אותיות אחרות דומות למ"ם וסמ"ך כמו שהן בכתב אשורית שבידינו היום, אמרו כן. תדע שהרי רב חסדא שאמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין הוא עצמו אמר שנשתנה הכתב, ואולי כי מה שאמרו וביררו להם כתב אשורי לא על כל הכתב אמרו כן אלא על קצתו, שלקחו ממנו והשאירו ממנו ונשארו מ"ם וסמ"ך סתומות כאשר היו בלוחות, ולקחו קצת כתב אשורית זכר לגאולה השנית ואף על פי שאין זה נראה.

ומכל מקום יתבאר ממה שכתבנו ששנו כל הכתב או קצתו זכר לגאולה השנית. וכן עשו דבר אחר זכר לגאולה השנית, והוא שהניחו מלשנות מנין החדשים מניסן כמו שהיו רגילין למנות זכר ליציאת מצרים, וחזרו למנות מנין אחר לחדשים, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל שמות החדשים עלו עמהם מאשור, כלומר שהיו מונין החדשים בשמותם תשרי מרחשון כסליו כמו שהיו מונין אותם באשור זכר לגאולה השנית ולא שני שלישי רביעי כאשר בתחלה, וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפרשת בא אל פרעה.

ונראה מזה כי הם הבינו שצווי מנין החדשים היה זמניי, רוצה לומר כל עוד שתתמיד הגאולה ההיא, אבל אחר שגלו שנית ונגאלו משם ונצטוו על ידי ירמיה לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז'), ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם, והשאירו שמות החדשים שעלו עמהם מאשור זכר לגאולה השנית, כי הבינו שצווי מנין החדשים מניסן היה זמניי ולא צווי נצחי אף על פי שלא נזכר בו זמן. ע"כ

ובכן בעל העיקרים עוסק כאן בנושא עקרוני השקפתי אחר לגמרי האם ציווי התורה הם לעולם = נצחיים, או אפשר לשנות אותם ?! ותשובתו שאפשר ומביא את שינוי הלוח כראיה, הנה הוא מזכיר את הלוח ואמר ששינוי את תחילת השנה מניסן לתשרי. שינוי הכתב יותר מבהיל לדעתי ולא כאן המקום לעסוק בנושא, אבל זאת נזכור שחז"ל לא בחינם אמרו:  "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה" ולא מדובר על הכתב נטו כמו שלא מדובר על ספירת חודשים נטו, אבל שוב לא כאן המקום לעסוק בנושא)

ובכן בעל העיקרים תולה את שינוי הלוח בשביל זכר גלות בבל:  "לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז')"  אבל קשה מאוד לומר זאת כי אם כך למה לא בטלו לגמרי את זכר יציאת מצריים עם כל הכרוך בכך כפי שהפסוק אומר ? מצד שני למה לא עשו זכר לגלות בבל כמו בגלות מצרים כלומר נעשה סוג של חג פסח וליל הסדר ושלוש זכירות בכל יום וכו' וכו' ?!

ולכן לדעתי שינוי הלוח הגיע בגלל אי היכולת המעשית לשמור על שמיטה ויובלות אם ראש השנה היא בניסן, ולכן לא שמרו הלכה למעשה על שמיטה ויובלות בבית ראשון. ולכן כנ"ל בשיבת ציון בבית שני שינוי את תחילת השנה לתשרי. וכנ"ל למה שינוי את כל הלוח – מלוח השביעות ללוח ירחי שמשי ?! כלומר למה התחילו עם לוח על פי ראיה ועדים ובית דין ושליחים עם כל הטירוף הכרוך בלוח שכזה ? לדעתי כי בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ התנגדו לשינוי הלוח ולכן צרכו שהלוח יהיה בידי בית דין בכל דור ודור. עד שנעלם בעלי הזרוע בנושא זה, אפשר היה לעשות לוח חשבוני פשוט כמו שיש לנו היום.

לא הלוח והזכר לגלות בבל חשובים כאן, חשוב כאן היא "שמירת המצוות" שעיקרם הם שמיטה ויובל. ואם הלוח לא מאפשר לקיים את המצוות ? אז שילך הלוח לעזאזל !! אז למה אם כך הרמב"ן ובעל העיקרים מסמיכים את השינוי לפסוק של ירמיהו ?! לדעתי זה אסמכתא בעלמא על דרך: וקרא אסמכתא בעלמא

לסיום:

לוח של ראיה ועדים ובתי דין (וידע רב של חכמי בית הדין) ועיבורים של חדשים ושנים ושליחים לכל קהילות ישראל בארץ ובגולה, מצריך מערכת משומנת היטב שקשה לומר שכזה לוח היית לאדם הראשון עד הלל. מה עוד, לוח שכזה דורש כל כך הרבה פרטי מצוות כפי שאנו רואים בחז"ל כמו למשל מחללים שבת בכדי להעיד וכו' וכו' ולוח כזה מצריך ידע בלוחות שנה מראש בשביל לחקור את העדים (אגב אם חכמי הבית דין יודעים לחקור עדים אז למעשה הם יודעים חשבון הלוח ככה שמי מונע מהבית דין לעשות לוח חשבוני פשוט כפי טענת הרס"ג ?), שבלתי אפשרי שלא תוזכר בתורה ובנ"ך מצוות לגביהם ואת הידע שיש לבית דין. כפי זעקת האבן עזרא: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא)

מצד ההיגיון הפשוט אי אפשר תורה וסיפור היסטורי של אלפי שנים בלי שמוזכר לוח כלשהי, כלומר אין אנושות במציאות בלי לוח, ולכן חייב להיות שהיית להם לוח. חייב להיות שהתורה מזכירה לוח  אם היא מספרת סיפור היסטורי ואין היסטוריה בלי לוח, אז מהי הלוח של התורה ?

ולכן צריך פשוט להעמיק בתורה למצוא את הלוח הפשוט, ואז פתאום הלוח מתגלה לעיני כל. אמרנו שכבר בתחילת התורה, התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך (וזה לא פשוט, כי יכלו לקבוע את היממה על פי שעון שזה יותר נכון למשל בקטבים ששם אי אפשר לקבוע את היממה על פי האור והחושך), ומגדירה לנו את השבוע.

וכאן הבן שאול, מה פתאום שבוע ולא שמונה ימים או שש ימים ? והנה יש לנו את ספירת העומר ששולל מראש שהיה להם לוח חשבוני (כפי שטוען הרס"ג) כי אז למה לחייב את כל בני ישראל לספור שבע שבועות בכל שנה אם פשוט אפשר לציין את התאריך = בשישי לחודש השלישי חג שבועות (מה עוד, אילו היה לוח על פי ראיה, לעולם חג השבועות לא בהכרח נופל באותו תאריך בחודש, ואז אולי חג מתן תורה היה חג לחוד ? כלומר היית לנו שני חגים אחד חג שבועות ואחד חג מתן תורה ?!). והנה יש לנו כל שבע שנה שנת השמיטה, ושבע כפול שבע שנת היובל. כלומר למה התורה כביכול נטפלת על המספר שבע ? מה יש במספר שבע שכל כך קריטית לתורה שאם לא נשמור על שבתותי ?! נצא לגלות ולא ירד לנו גשם בזמן ושאר קללות התורה ?! ומה פתאום שלא שומרים על המצוות אין גשם בזמנו ? כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו)

ולכן לדעתי סגולת השבע של התורה היא לא מיסטיקה (כפי שהמקובלים טוענים) או חוקי טבע כפי שהאבן עזרא טוען שכל דבר בטבע זה שבע כמו מחלות העונות הם שבע ימים עם או בלי אנטיביוטיקה. לא ולא, סגולת השבע של התורה היא פשוט הלוח של התורה שהיא לוח השביעיות. ובאמת המקורות המגבילות כמו ספר היובלים ומגילות ים המלח מזכירים לוח שבעיות שכזה.

אחרי שמשלימים עם זה, פתאום הכל ברור בתורה. פתאום מבינים את כל חשיבת התורה, למה חשוב כל כך שמיטה ויובל ולמה שבת ולמה אם לא נשמור עליהם אנו יוצאים לגלות. אתה מבין את הקללות ואת הברכות ועוד מיליוני דברים.

יכולנו להבין את שבת לחוד ואת שמיטה לחוד וכו' וכו', אבל למה דווקא שבע ? כלומר אפשר שבת כל שש או שמנה או שבע ימים ושמיטה כל חמש או עשר שנים ויובל כל ארבעים שנה. ברצוני לטעון שאפי' נבין כל מצווה לחוד כמו למה שבת ? בכדי לנוח ולא להיות עבד לטבע !! למה שמיטה ? בכדי חירות העבדים וביטול הקניין !! למה יובל ? בכדי החזרת הקניין לבעליהם וליורשיהם !! אבל מה עושה אצל כולם דווקא השבע ? מספר השבע ? מה עוד, מה הקשר בין לקיים את המצוות האלה לגשמים בעתם ? והנה שאתה מבין שמדובר על לוח שנה של שביעות הכל מתברר לך. זה כאילו קיבלנו התגלות אלוהית שכזה פתאום והכל נהיה ברור טהור ומובן.

מה שנשאר זה מתי נתחיל את השנת השביעיות, האם נתחיל אותה בסתיו שזה הכי הגיוני ורציונלי או נתחיל את השנה באביב לזכר יציאת מצרים. אז התורה בחרה בצדק דווקא באביב בכדי שנזכור לתמיד את העבדות מצרים בכדי לדרבן אותנו לקיים את המצוות בכדי שלא נצא שוב לגלות. אבל זה לא עבד, כלומר קשה מאוד לקיים שמיטה ויובל שראש השנה היא באביב. ובאמת שבעים שמיטות לא קיימו בני ישראל ולכן יצאנו לגלות בבל. שחזרנו הבנו שהלוח הוא אחד הגורמים לגלות הרי היא לא מאפשרת לקיים את המצוות ולכן החליפו את ראש השנה לתשרי ובצדק. ולמה לפגוע בכלל הלוח הקל והטוב ? כנ"ל לדעתי זה נעשתה בעקבות בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ והשאר היסטוריה.

בברכה

Max maxmen

בעקבות הרצאה ששמעתי כאן https://www.youtube.com/watch?v=Ev_WhBEVZNE בנושא והמרצה נזהר ומפוחד מאוד, נתתי שם תגובה והנה היא לפניכם

אני לא מבין למה להתפתל, בעל העיקרים בעקבות הרמב"ן (פרק שלישי פט"ז) אומר מפורשות שאחרי גלות בבל שינו את הלוח בעקבות דברי ירמיהו ( לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְקֹוָ֑ק וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (טו) כִּ֣י אִם־חַי־יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם:).(טיפש הוא מי שחושב שמדובר אך ורק לגבי שמות החודשים), בתורה ובנ"ך – אומר האבן עזרא הרבה פעמים – אין זכר ללוח ירחי וראיה, כלומר האבן עזרא תמהה, הרי האלף בית של תורה וחוקה במיוחד חוקה שמועברת על ידי סיפור היסטורי, אמור במפורש לתת לנו לוח כולל כל המצוות סביב הלוח, (האבן עזרא מתנגד לרס"ג שהחשבון של הלל היא מסיני מאותו סיבה כי אם היה חשבון אז למה משה לא סיפר לנו את זה ?) ואם אין כזה דבר בכל התורה והנ"ך, מה שאין כן במסורות המגבילות כמו היובלים וספר חנוך ומגילות ים המלח וכו' וכו' יש כן מסורת שכזה, (מה עוד שמכל התורה והנך מריח ריח למרחקים שלא היית לנו לוח ירחי בוודאי לא ראיה הרי לא מוזכר ראיה לא בסיפור המקראי ולא במצוות וכנ"ל האבן עזרא גם הבין שזה בלתי אפשרי), אז בשיבת ציון דאגו להסתיר את זה ובצדק הרי הימצאו לוח חדש יותר נוח. יש לנו כלל "לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו" כלומר הלוח ואיזה לוח וכדומה, תלויה לגמרי בחכמי כל דור ודור, ולכן למה להתפתל, כן כן אנחנו שיננו את הלוח וזה גדלותינו. נכון מילדים צריכים להסתיר את הסוד ולומר להם שהכל משמים, אבל לתלמידי חכמים חייבת להיות ברור) דבר ומתוך דבר) ששינו ועוד אייך את הלוח ואפשר תמיד לשנות את זה = "ואין אתם מסורין בידו"

אם מישהו רוצה אני יכול להוכיח לו מהמקורות עצמן, שאנחנו שיננו את הלוח. הרבה עסקתי בזה בזמנו ויש לי הרבה ראיות פשוטות ועקיפות להוכיח זאת. בינתיים מספיק דברי בעל העיקרים ודברי רבו הרמב"ן.

פעם פתחתי אשכול בעצכ"ח בשם "ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??"

  http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2940531&forum_id=1364

 הנה דברי משם

ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??

ובכן כידוע אין לחמה תקופה, וכולם דנים בעניין מהי, ראו בויקי כאן

 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94

וראו גם בספרו של ר' ניסים וידל היקר בהרחבה.

לדעתי זה פשוט מסורת של לוח בני צדוק שפשוט נשאר לנו, כידוע בני צדוק הוסיפו כל שמיטה בהקהל שבע ימים, כך שיצא להם ניסן ביום רביעי הרי כל שנה היא 365 ורבע ימים, וכל תקופה (שלוש חודשים) 91 ימים כפול ארבע = 364 וחסר יום, אז כל שבע (שמיטה) הוסיפו בהקהל שבוע, ולרבע יום שחסר בכל שנה הוסיפו כל 28 שנים שבועיים, שהם 28 כפול רבע = שבוע,

והנה לנו במסורת תקופת החמה.

זכר מחז"ל לכל העניין:

אומרים חז"ל שבהקהל למדו את פרשת זה החודש לכם ראש חודשים, דברו אל כל עדת ישראל: מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל (מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י) (מסברה אני אומר שרק לסיבת הוספת שבע ימים בכל שמיטה ובכל 28 שנים שבועיים להוסיף, הוסיפו בהקהל, כך שניסן הבא יוצא בדיוק באביב, ולר' ניסים וידל (ושאר שמקשים ) שמקשה מהי ברכת החמה בכל 28 שנים, הרי אין תקופה כזו במציאות האסטרנומי, יקבל נא ר' ניסים היקר את התשובה, הברכה היא עוד מזמן בני צדוק שכל 28 שנים היא תקופה, שאז מוסיפים שבועיים שתצא יום רביעי יום השויון כי חישבו זאת בסוכות בהקהל, בקיצור נושא לאשכול נפרד

ע"כ תגובתי

בהמשך נשאלתי  שם על ידי המרצה:

מקסמן ספר העיקרים שהבאת לא מזכיר את הלוח אפילו במילה אחת.. דרך אגב הר בן מדבר על אותו עניין ביתר אריכות בדרשה לראש השנה אך גם שם לא מוזכר כלל ששינו את הלוח. הוא מכוון לרמבן בפרשת בא שגם לא מזכיר זאת . אם יש לך מקורות אחרות אשמח שתציג בפנינו

תגובתי משם

תבדוק שוב ושוב, באיזה הקשר הוא מדבר שם ותבין. הוא מדבר על נצחיות התורה, ומביא כראיה שהמצוות לא נצחיות מעצם שעולי בבל שינו שני דברים, אחד: את הכתב העברי, השני: שינו הלוח (נכון הוא לא יאמר זאת ברחל בתך הקטנה מסיבות פשוטות, אבל ברור מאליו מה כוונתו, מה גם הביקורת שהוא קיבל על דבריו הדיי ברורים האלה (שרא ליה מרא), מוכיח שכל בר דעת מבין את דבריו. נכון הבעל העיקרים נזהר מאוד ומדגיש שמדובר רק בספירת החודשים והשנה כן ספרו מתשרי כי זה ההלכה והוא לא יפרש נגד ההלכה. אבל בקשר להקשר שהוא רוצה להוכיח שמצוות התורה לא נצחיים, ספירת החודשים מניסן גרידה בלי ספירת ראש השנה מניסן לא מוכיח מה שהוא רוצה להוכיח, הרי הוא רוצה להוכיח שהמצוות לא נצחיות, ואין מצווה לספור חודשים מניסן בלי שראש השנה יהיה בניסן הרי מה טעם מצווה לספור חודשים אם לסוף הספירה אתה לא סופר שנה .חדשה ? כלומר מכאן גם תבין שמצוות התורה לספור מניסן את החודשים בהכרח דורש לספור שנים מניסן. ותשובת הקש שהמפרשים כולל הבעל העיקרים מביאים = "תקופת שנה" "בצאת השנה" לא מספקת)

אבל כנ"ל לא צריך שמישהו יכתוב לך כרחל בתך הקטנה (הרי לעולם בספרות היהדות לא תקבל דבר שכזה), עצם שלא כתוב לוח בתורה שבלי לוח אין בכלל תורה, מעיד כאלף עדים שלא היה לנו הלוח של היום. אז מה כן היה ? על פי התורה היה לנו לוח פשוט הלוח השביעיות = את שבתותי תשמורו. למצוות ספירת העומר למשל אין טעם אם יש לנו לוח, פשוט תאמר מתי חג השבועות = בשישה לחודש השלישי, למה שיש לוח צריכים כל בני ישראל לספור ? התשובה דיי פשוטה: הספירה זה זה הוא הלוח שלנו בזמן המקרא.

 לסיום:

כנ"ל אני יכול להוכיח זאת מכל הכיוונים מהתורה עצמה, אבל זה לא הוכחות פשוטות כמו שאתה דורש ממני למשל שבעל העיקרים יאמר את זה כרחל בתך הקטנה. זה הוכחות מהסוג של מבין דבר מתוך דבר. כלומר אתה חייב להבין את זה מבין השורות. קח למשל את הרס"ג שטוען שהלוח של הלל היא מסיני, מולו כל המתנגדים הראשונים שהיא לא מסיני, רק דווקא ראיה היא מסיני. שני הבר פלוגתא יודעים ששניהם לא נכונים מעצם הדבר שהם חולקים, הרי יש לנו כלל ש"בקבלה אין מחלוקת", ואם יש מחלוקת אז אין זו קבלה. על כורחינו שניהם מבנים שאין לנו קבלה ואם אין לנו קבלה מצד אחד, ומצד השני אין אפשרות שלא היית להם לוח (אין מציאות "חברה אנושית" בלי לוח) ויש בתורה את השביעיות ומצוות ספירת העומר שהוא חלק מיזה כנ"ל. מצד שלישי מצוות התורה לא נצחיים ככה שמתאפשר שינויים תמיד, מצד רביעית יש לנו את המסורות המקבילות היובלים והמגילות. מצד חמישי לוח השביעיות מסביר לנו הרבה מאוד דברים בתורה שאין להם פשר בלעדיהם, כמו "ונתתי גשמיכם בעתם" (כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו) או כמו  "וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:"

תשים לב כי זה חשוב: אם ניסן ראש השנה, אז מובן למה עד השנה התשיעית אין תבואה חדשה. אבל אם תשרי ראש השנה, מה הפשר שאין תבואה עד השנה התשיעית, הרי בשמינית יש כבר תבואה חדשה בקציר מיד אחרי ספירת העומר של השנה השמינית.

ובכן הייתי ממשיך את הדיון, אבל אני לא חושב שכאן זה המקום

 בברכה

 max maxmen

אתאיסט בחג מתן תורה

אתאיסט בחג מתן תורה

ובכן בניגוד להוגי היהדות בתקופת הנצרות והאיסלם – שכל דת התווכח מי מהם הוא דבר האל האמיתית – שטענו שמעמד הר סיני היא הסמכות האלוהית (בעיקר הכוזרי ועוד). על פי חשיבת היהדות מאז המקרא וחז"ל ואחרוני האחרונים: מעמד הר סיני הוא פשוט ברית = אמנה חברתית.

כלומר שיש דיון ופולמוס אנושי, שכולם (שלוש הדתות) יחד מקבלים שיש אל מצווה, אז נשאר רק להתווכח מי מהם קיבל את ציווי האל באמת ומי מהם הוא השקרן. אבל כולם ביחד מסכימים שהאל הוא הסמכות ומתי שהוא הוא אומר משהו.

במאות האחרונות שבני אנוש ב"ה השתחררו מהדתות השקריות, לכאורה הדיון והפולמוס הישן אמור היה להישמד. ומה שאירוני כאן שדווקא האתאיסט דבק וממש מתעקש להמשיך את הדיון והפולמוס הישן נושן הזה. כלומר הוא מניח שלאיש הדת (היהודי) יש אל מצווה, והוא ירד לסיני, ואמר מה שאמר והוא כמובן הסמכות. ולכן האתאיסט חושב שאם רק נוכיח שאי אפשר להוכיח וכו' וכו', אז נפל כל הדת של איש הדת = היהודי כמובן.

מה שמטריף במיוחד הוא האקדמיה ואנשי הגות הלא דתיים. מילא ההמונים שהמשטר כמובן דואג מראש לטמטום הזה, אבל איפה האקדמאים ? איפה ההוגים ? למה הם עוד בימי הביניים ?

ובכן, בואו נעשה תרגיל פשוט, בכדי להבין את עומק מעמד הר סיני.

האל יורד לסיני ומפחיד אותנו עם קולות וכו' ואומר את דברו, בשפה כמובן.

ובכן "שפה" אפשרית אך ורק בהנחה שלכל בן אנוש יש את אותו בינה אחדותית הווה אומר כולנו מסכימים על "לוח הכפל" שזה נכון. ואם יש לנו את הבינה האחדותית, אז אפשר להמציא שפה. ואם האל מדבר עמנו עם שפה, אז הוא מניח שיש לנו את אותו בינה אחדותית כמו שלו. אחרת אייך אפשר שהוא ידבר עמנו ?

אז יוצא לנו מכאן שהאל יכול לדבר עמנו אך ורק דברים שאנו יכולים להבין ובעיקר לקבל. כלומר אם האל למשל יאמר: ידידי היקרים: "אחד ועוד אחד שווה חמש" ?! מיד אנחנו נאמר: שיש לאלוהים חוש הומור. אם האלוהים יתעקש מאוד שאחד ועוד אחד זה חמש ? אז נאמר עליו שהוא השתגע לגמרי !!

עכשיו נעבור לתוכן הנאמר שם

אנוכי השם אלוהיך: האם אפשר אנכי השם אלוהיך בלי שיש כבר לבני אנוש אלילים ? כלומר מה זה בכלל אלוה ? שאתה אומר אנוכי אלוהיך ? על כורחינו לבני אנוש היו ישויות דמיוניות כמו ישות לאומית או ישות חברתית וכדומה ואלוהינו מול אלוהים אחרים הוא אחר = אחד = הפרט.

לא יהיה לך אלהים אחרים: שוב, קודם תסביר לנו מזה אלוה ואחר כך תאמר לנו לא יהיה לך אלוה אחר. על כורחינו שהם ידעו מזה אלוה ומזה אלוהים אחרים. כלומר האלוהים בא לסיני שיש כבר סמכות אלילית על בני אנוש. מהי הסמכות האנושית הזו, מי קיבל אותו ועל ידי מי הם קיבלו אותו ? אייך הם מחזיקים בסמכות ? האם יש אמנה חברתית או יש שוטר עם אקדח ?

לא תעשה לך כל פסל: והקללות בהמשך של פוקד עוון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים. שוב איזה מן איום זה שהוא פוקד עוון אבות אחרי דור שלישי או רביעי, מצדינו אחרי המבול ?! – יאמר הלץ התורן.

כלומר יש לבני אנוש שם במעמד הר סיני איזה חשיבה מסוימת שפוקד עוון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים, הוא באמת קללה. יש להם מטרה ותכלית לחיים, ואין מטרה ותכלית בלי פילוסופיה וחשיבה מסויימת. על כורחינו האל מדבר עמם על משהו שכבר קיים אצלם. ונבין את זה בהמשך.

לא תשא את שם אלוהיך לשוא: טוב זה כבר ממש טירוף, אם אתה עומד כאן ומדבר עמנו, אז לא נוכל לדבר בשמך הרי תבוא שוב ושוב לומר את דבריך אז מה אתה מפחד שידברו בשמך ? על כורחינו שהסמכות שאנו מקבלים על עצמינו, מאפשר לנו לעשות בשמו מה שאנו רוצים, ואת זה הוא לא רוצה כמובן. מצד שני הוא לא בא להכחיש את נביאי השקר הלכה למעשה, ולכן הוא צריך מראש להזהיר אותנו לא לדבר בשמו. ואייך נדע שההוא נביא שקר ? מכאן חובת הלימוד (לעסוק תמיד בתורה) שכולנו נהיה נביאים בעצמינו ככה אף אחד לא יכול לשקר עלינו בשמו. על דרך: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם   

זכור את יום השבת לקדשו: נו,, אתה לא צריך קודם לצוות על השבת ואחר כך לומר זכור או שמור ? שהוא אומר זכור או שמור על כורחינו  שבני ישראל משמרים את השבת כבר מזמן.

כבד את אביך ואת אמך: למשפחה פמיניסטית אין אבא, למשפחה שוביניסטית אין אימה, למשפחה הומואית אין לא אבא ולא אימה. אז מחילה ממך האל הגדול, אין לי אבא או אימה עם בכלל, אז את מי אני צריך לכבד ? על כורחינו שבני ישראל כבר מזמן שומרים על חוקי המשפחה המסורתיים של אדם הראשון המקראי.

לא תרצח: את הרוצח מותר לרצוח ? את המונע ממני את הטבע ככה שאני ימות מרעב, מותר לי לרצוח ? אייך האל אומר דבר כזה בלי שיש כבר סדר חברתית נכון וצודק שרק אז אפשר לומר "לא תרצח" ? על כורחינו שיש כבר תורה שלימה לבני ישראל לפני המעמד שם.

לא תנאף: שוב, קודם תצווה על חוקי המשפחה שזה אומר שהאישה נאמנת לבעל שלה בכדי שהבעל יזכה בזרעו משלו. אז אפשר לומר לא תנאף. לפני חוקי המשפחה אין לא תנאף.

לא תגנוב: שוב ממתי יש קניין ? כלומר קודם תאמר לנו שיש קניין ואחר כך שיש לכל אחד קניין, אז אפשר לומר לא תגנוב. הרי למי שאין קניין נאמר: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" (משלי). על כורחינו שבני ישראל באותו מעמד יש להם קניין ואיפה הקניין נמצא ?

לא תענה ברעך עד שקר: מזה "עד" = עדות בכלל ? מזה שקר, מתי אמרת אם בכלל שאסור לשקר ? שאתה אומר שדווקא עדות שקר אסורה ?! ושוב מזה עדות בכלל ? על כורחינו שלבני ישראל היו כבר מערכת משפט (ואין מערכת משפט בלי חוקה שלימה) ששם שומעים עדים ואז רלוונטית לצוות על עדות שקר.

לא תחמוד: שוב אתה קודם תאמר מה שלי = קניין פרטי, ומה של זולתי = קניין פרטי, ואחר כך תאמר לי לא תחמוד. על כורחינו שהיה להם כבר תורה שמגדיר מה שלך ומה שלי = המצאת הקניין וכל הכרוך בכך.

ובכן אנו רואים שהאל במעמד הר סיני בעצם לא חידש כלום, הוא בא על המוכן ומצווה מה שציווה. וכל בר דעת מבין שאם הכל כבר היה מוכן מתחילה, ובמילא יוצא מהם כל הציוויים הנ"ל, אז למה הוא בא בכלל ? הרי זה יוצא פועל מהתורה שהם נהגו מאז ומעולם ?!

מכאן תבינו שזה בהכרח היה אמנה\ברית. כלומר כולם בלב אחד ידעו את התורה וקיימו את התורה ובואו יחד לעשות ברית = אמנה חברתית. ולכן באמת זה נקרא ברית במקרא.

נאמר במקורות שכפה עליהם הר כגיגית ורק בזמן מרדכי ואסתר הם קיבלו את בתורה באהבה = מרצון שלם. ואם טענתי שזאת היית אמנה ברית, אז למה יש כאן כפיה ? התשובה היא שהם היו במדבר ובמדבר לא היה להם כלום והיו תלויים בשלוש המנהיגים שדאגו להם כל אחד בתחום שלו, משה דאג לאוכל, אהרן דאג לדיור\סוכות, ומרים דאגה למים. ולכן לכאורה הם כפייתיים לגמרי, כלומר מי יכול לומר לא לברית ? הרי מחר לא יקבל אוכל דיור ומים. אגם אף פעם המנהיגים במדבר לא ניצלו את הדבר הזה = לשלול מים ודיור ולחם מהמתנגדים, לא רואים את זה בשום מחלוקת בין המנהיגים להמונים שהם ניצלו את הדבר הבסיסי הזה. בכל אופן חז"ל חשבו שזה כפייה ודיי בצדק. לדעת חז"ל ברית אמיתית אפשרי אך ורק שהאדם לא תלוי באף אחד. בזמן מרדכי ואסתר שהיהודים קיבלו את החופש והחירות ובכל זאת המשיכו לדבוק בברית, אז אפשר לומר שקיבלו באהבה = מרצון חופשי לגמרי.

אוקיי, הבנו שבני ישראל עשו אמנה חברתית. השאלה האולטימטיבית היא אז מה ? מה שאביו עושה עם חבריו= אמנה, אני כבנו גם מחוייב בו ? כלומר אייך אפשר לעשות אמנה חברתית אם כל רגע נולד תינוק שלא היה בברית ולא קיבל על עצמו את הברית ? כלומר מנין לנו שהוא מוכן להיות בברית ?  לכאורה אין אפשרות שבני אנוש יעשו אמנה חברתית, הרי הבאים אחריהם כבר נכפים וכפייתיים. יותר לעומק: לחברה אין אף פעם סמכות אפי' שעשו אמנה חברתית, כי בכל רגע בהווה יש תינוקים שאין להם עוד דעת להיות באמנה ולהסכים לה או להתנגד לה.

ובכן יש שני דרכים לעשות אמנה\ברית חברתית צודקת. 1, התורה\החוקה מושתתת על אחדות הבינה האנושית האלוהית, ואז תמיד התינוק לבסוף יסכים להיות בברית (ככה בדיוק פועל המדעים שכל תלמיד לבסוף מסכים להם כי הם מושתתים על אחדות הבינה). וזה לא מספיק כמובן הרי יש לנו חופש אפי' מאחדות הבינה. כלומר אחדות הבינה זה רציונלי וכדומה אבל לא כפייתית ככה שהוא יכול לבחור לא ללכת אחרי הבניה האחדותית. כאן בא הדרך השניה והיא 2, לחדש את הברית כל שנה ושנה מחדש = חג מתן תורה בכל שנה ושנה.

ובכן, חג מתן תורה לעומק היא חידוש הברית\אמנה חברתית מחדש בכל שנה ושנה. ולכן האתאיסט יכול להיות בברית כמו כולם.

מה שנשאר לנו זה רק להוכיח שהחוקה שאנו הולכים לעשות עליו את הברית\האמנה, מושתתת על אחדות הבינה. כמו שמקובל על האתאיסט את המדעים בגלל שהם בנויים על אחדות הבינה, בדיוק ככה הוא אמור להבין את החוקה הפשוטה שלנו היהודים.

ובכן, נעשה את זה בקצרה ותחזיקו לי אצבעות.

הנחת היסוד שלנו היא שכל אדם בהווה הוא אדם ראשון לצאצאיו, כלומר מבחינתו רק הוא קיים ביקום כולו. והיקום כולו והכל שנמצא בו הם פונקציה בשבילו ובשביל שרידותו. בחז"ל נאמר: "כל אדם חייב (חייב ממש בלי צחוקים) לומר שכל העולם נברא\קיים בשבילי"

מה כל כך חשוב לומר שכל העולם נברא בשבילי ? זה בא לומר שאין שום סמכות מעליך. שום צוו מוסרי ושום ערך מעליך. אתה פשוט בגן עדן. שזה אומר מותר לרצוח למשל צמחים ובעלי חיים ואפי' בני אדם. הרי הם כולם פונקציה בשבילי. בוודאי שאף אחד לא יכול לומר לי לא תגנוב כי הכל שלי.

נגיד שאני באמת כזה סופר מן שיכול לעשות את זה הלכה למעשה. כלומר אף אחד לא יכול עלי. ואז אני חיי בגן עדן. מתוך שיעממום בגן עדן, אני מבין שאני הולך ומזדקן והולך למות. אייך אני מנצח את המוות ? אני יכול לחקור את הטבע ואולי לנצח את המוות אבל אין סיכוי שאני יספיק את זה בשבעים שמונים שנה. ולכן הדרך לנצח את המוות זה הולדה + התפתחות התבונה האנושית שהם כולם כמובן צאצאי.

אוקיי נזכור שאדם רוצה להוליד ולפתח את התבונה האנושית בכדי לנצח את המוות.

אבל יש עוד סיבה למה אדם מוליד. וההוא בכלל לא משתעמם בגן עדן, רק להפך, הוא מנסה להבין את הבורא למה הוא יצר את המפץ מתחילה ? כלומר את היקום הדינמי הזה שמאפשרת חופש ובחירה. ככה שהוא למעשה לא האדון של הנבראים. הרי רק שיש לו תכלית הוא האדון ואם יש לו תכלית ומטרה אז אנו רובוטים והיקום סטטי דטרמיניסטי (אותו סיבה אותו תוצאה), והיות שהעולם\היקום דינמי ויש לנו מודעות וחופש ובחירה, אז אין לבורא תכלית. ואם אין לו תכלית אז למה לעזאזל הוא יצר את היקום ?

נשים לב שכל תזה שניתן על השאלה הזו, היא ספקולטיבית לגמרי. הרי הוא לא סיפר לנו מה עבר לו בראש. אבל יש ספקולציה מעניינת שמוזכר במקורות שזה הספקולציה שכדאי לנו לאמץ בחום.

ובכן יש חוק שאומר: "חוק הטוב להיטיב" שזה אומר הבורא כל כך טוב שרצה ליצור ברואים כמותו ממש. טוב, זאת בדיחה כי ברגע שיצר אותם בשלימותו כמותו, אז הם לא הגיעו לזה לבד. אז הם למעשה לא כמותו. ולכן הוא ברא את סיבת כל הסיבות (דטרמיניזם מהסוג שכל סיבה יש לו יותר מתוצאה אחת אפשרית, כלומר לכל סיבה יש יותר מתוצאה אחת אפשרית ככה שהיקום דינמי), שמשם האדם או כל יצור חי יכול להגיע להיות ממש כמו האלוהים.

התנאי ההכרחי לבורא לברוא חיים כמותו היא שהוא נוטע בהם את שכלו = הבינה האחדותית. כלומר הוא נטע בנו את שכלו ועם שכלו נוכל להגיע להיות ממש כמותו = בורא עולמות ויוצרים חיים מתוך חוק הטוב להיטיב.

האם זה הסיבה למה האלוהים יצר את סיבת הסיבות, או לא, ממש לא רלוונטיים לנו. אנו יודעים את התוצאה שהיא: אין גבול למה שהאדם יכול להגיע עם שכלו האלוהי = אחדות הבינה, אפי' לנצח את המוות עצמו.

ואז יושב לו הפילוסוף בגן עדן ואומר, נכון שאני עוד לא כמו האל, אבל טוב כמותו אני יכול להיות, ולכן מחוק הטוב להיטיב אני מוליד יצור כמוני לפחות עם האופציה להתפתח הרי הוא גם מקבל את אחדות הבינה האלוהית.

אז אם אנו מדברים על אדם משתעמם בגן עדן שמוליד בכדי לא למות, ואם אנו מדברים על אדם שמוליד מחוק הטוב להיטיב. שניהם מבינים שבדור הבא אי אפשר שבנינו\צאצאינו יאמרו: חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי. הרי זה מה שהמקרא עושה לנו בתרגיל שלה, שני האחים רבו והרגו אחד את השני כי כל אחד רוצה את העולם בשבילו.

שניהם מבינים שכמו שהם צריכים לצאצאיהם איזה סדר תבוני, ככה עדיף לנו עכשיו לעשות סדר תבוני בינינו לבין זולתינו. כלומר אם עד עכשיו הוא לא מכיר בזולתו כי כל העולם נברא בשבילו, עכשיו הוא שם לב שאם לא תהיה סדר בינינו אז גם צאצאיו יחיו בלי סדר ובאמת במטפורה המקראית קין הורג את הבל והוריו מפסיקים להוליד וכי למה להוליד אם זאת התוצאה ? כלומר כל אדם חושב רואה מה יצא מהאדם התבוני הראשון עד ימינו וחושב לעצמו למה לי כל זה, עדיף לא להוליד הרי רוב הסיכויים שהם ילכו לאבדון רח"ל. ולכן הוא צריך כבר עכשיו להתנהל עם סביבתו באופן הצודק ביותר.

כאן בא הכלל הבסיסי של  החוקה\התורה שלנו והיא הכלל של הלל לגר שרצה להבין את כל החוקה על רגל אחד:  דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך – פירושה הוא, זיל גמור. למעשה זה הצוו הקטגורי של קאנט.

אז זהו אין יותר גן עדן ? לא ולא, יש גן עדן והכל שלך, אבל אתה מציב לעצמך מטרה = ההולדה = נצחיותך לנצח, ובשביל המטרה אתה משתף את הגן עדן עם כולם. התנאי לשיתוף צודק ורציונלי היא שאתה חייב לומר שהכל שלי, ככה באמת יהיה שיתוף. אבל אם תהיה אלטרואיסט דוגמטי, אתה לבסוף תפסיד את המטרה שלך ולא רק את הגן עדן. אין לך את הפריבילגיה להיות אלטרואיסט דוגמטי. ולכן אומרים חז"ל על פי חשיבת המקרא שחייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי, ו"חייך קודמים" זה כלל גדול בתורה.

ובכן המצב הראשוני הזה לא מצריך אמנה חברתית, כולם חכמים ונבונים ככה שכל היקום שייכת לכולם. למשל בעלי החיים הנוודים הלא טורפים נוהגים ככה מאז ומעולם.

ובכן יושב לו איש ה'אינסטנט בגן עדן וכן הפילוסוף, כל אחד מסיבו הוא רוצה להוליד = ליצור חיים. אייך עושים את זה ? זה בכלל לא פשוט, הוא צריך לשכנע אדם ממין נקבה שתסכים להוליד לו את צאצאיו. וכי למה שנקבה תבטיח לו דבר שכזה, הרי זה מצריך שלילת החירות שלה בשביל להיות נאמנת רק לו. נכון שהיא גם רוצה מאותן סיבות להוליד, אבל היא לא צריכה לשלול מהגבר את חירותו, היא צריכה אותו רק לדקה אחת בלבד.

אתם מבינים מה הבעיה כאן ? הגבר בכדי להוליד הוא חייב לשלול מהנקבה את חירותה לפחות לשנה עד שתוליד את בנו או בתו. מה שאין כן הנקבה תמיד בטוחה בצאצאיה ובעיקר היא לא צריכה לשלול מהגבר את חירותו רק לרגע אחת, לשכנע אותו לשכב עמה דקה אחת בלבד והנה יש לה ילד\ה משלה.

מכאן שידיה תמיד על העליונה מול הגבר, ולכן הגבר המשכיל והרציונלי אמור להבטיח לה הכל בכל מכל כל = הכתובה היהודית.

לימים – מסופר בחז"ל על תקופת המקרא – הומצאו כל מיני סוגי משפחות. 1, משפחה שהילד לא מכיר את אמו (מלכות = שוביניזם), 2, משפחה שהילד לא מכיר את אביו (פמיניזם) 3, משפחה שהילד לא מכיר לא את אביו ולא את אימו (משפחה הומאית). במצב כזה אף אחד מהם לא זוכה לחיי נצח. כלומר כל ילד כזה הוא לעומק אדם הראשון שיושב לו בגן עדן ולא מכיר בשום אמנה משפחתית או חברתית ודיי בצדק. הוא יכול לבחור להיות סופר מן או לחליפין להיות הפילוסוף שלנו שמאמץ את המשפחה המסורתית שלעיל.

ובכן חוקי המשפחה המסורתית נצחה את כל סוגי המשפחות תרום המצאת החברה החופשית כנ"ל. משפחות לא חופשיות וכפייתיות וחברות אנושיות לא חופשיות וכפייתיות כמו שוביניזם ופמיניזם וכדומיהם, הם חייבים להיות כאלה כלומר חייבים להיות חברות או משפחות כפייתיות, אחרת לא ישרדו דור אחת. בכדי לקיים כל סוג משפחה או חברה חופשית ?! חייבים רציונלית אך ורק חוקי המשפחה המסורתיים. ולכן הם נצחו. כי התנאי לקיים משפחות אחרות היא אך ורק שיש מעליהם משטר כפייתית ובני אנוש לא רוצים להישלט, הם רוצים להיות בני חורין.

בכל אופן למה שנקבה תוותר על החופש שלה, אפי' שהבעל מבטיח לה הכל בכל מכל כל. הרי גם היא חייבת לומר שכל העולם נברא בשבילה, אז מה היא צריכה את הכל בכל מכל כל של הגבר ? שיש לה הכל בכל מכל כל בעצמה ?

מכאן נאמר שלנקבה יש בינה יתירה. מהי בינה יתירה ? ראיה לרחוק !! שזה אומר לדור השני שלה היא מעוניינת בחוקי המשפחה המסורתיים ולמה ? הרי אם היא לא תסכים לעשות דיל עם גבר, אז גם לבן שלה לא תהיה נקבה. כלומר אין לה דור שלישי. כלומר היא מאוד מעוניינת שתמצא נקבה לבן שלה. אז היא כבר עכשיו מסכימה לדיל וחותמת נישואין עם גבר. והנה הומצאה חוקי המשפחה המסורתית הרציונלית ובעיקר השרידותית לנצח שזה כל המטרה של ההולדה.

המשפחה הזו וכל המשפחות בסביבה צריכים מקום לגדל את צאצאיהם, אנו כבר אחרי המצאת השפה והחינוך והלבוש וההליכה על שנים המצאת היום והלילה והמצאת הלוח בשביל החקלאות וכמובן המצאת החקלאות בעצמה. בקיצור צריכים מקום. ושכל אחד תופס מקום ועמל בחקלאות, אתה אמור להבטיח שהעמל כדאי ושהיא שלך,  אייך אתה מבטיח זאת ? למה שמישהו ימות מרעב כי ההוא תפס מקום והצליח לו ?

כלומר בכדי להמציא את הקניין הפרטי ולעמול בה, אתה צריך להבטיח שכל השאר, מקבלים על עצמם את הצוו של לא תגנוב. אחרת אין לך במציאות קניין וכל עמלך לריק, ואם אתה תלוי בזולת ובהסכמתו, למה שיסכימו לכך ? התשובה חלוקת כדור הארץ בגורל פלוס המצאת הירושה.

למה התנאי לחלוקה היא גם ירושה ? כי אי אפשר לחלק את כדור הארץ בגורל אם כל רגע נולד תינוק שהוא נשאר בלי כלום והוא לא יקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב. על כן קניין קביל אפשרי אך ורק בתנאי שיש ירושה.

תשימו לב שהסדר הצודק הזה אפשרי, אך ורק שכולנו מקיימים את חוקי המשפחה המסורתיים אחרת אין ירושה. אז שוב בכדי לקיים משפחות חופשיות עם קניינים לנצח לכל הדורות, אנו חייבים קודם לשמר את חוקי המשפחה המסורתיים.

תרצו קניין בדרך אחרת ? כמו כיבוש או הפקר או קניין בכסף ?! תצטרכו משטר ושוטר בכדי להבטיח לכם את קניינכם, ואז בכדי שתהיה כוח למשטר הוא צריך לשלול מכם את החופש שלכם וגזול מכם את צאצאיכם הרווקים והרווקות למולך = צבא. ואז השאלה מה לי בכלל משפחה עם צאצאי לא שלי ועוד מוקרבים לדגל של המלכות  עוד לפני שהספיקו להוליד = רווקים.

אתם מבינים? רציתם קניין בשביל קן המשפחתי שלכם בכדי לשרוד לדורי דורות, והנה בשביל הקניין הלא קביל אתם מוותרים על החופש וגם צאצאיכם לא שלכם (זה אגב החוק שהמדינה הוא ההורה העליון ולא אתם), וככה אין משפחה ואין כלום רק יצאתם פראיירים ועמלתם כל חייכם לגדל ולחנך את צאצאיכם לאיזה ישות דמיונית שנקרא לאום או חברה.

ובכן אייך כותבים את האמנה של המשפחות המסורתיות. ובכן המקרא מספרת לנו שנח המציא את חלוקת הארצות בגורל פלוס המצאת הירושה ומכאן הומצאה כל הדינים הפרטניים היוצאים מהמצאת הקניין והירושה. וככה בדיוק ירשנו את ארץ ישראל.

נשים לב שארץ ישראל שייכת לכל פרט יהודי ולא לאיזה ישות דמיונית לאומנית. אז אם אנו רוצים קניין כאמצעי לקן המשפחתי האישית של כל אחד, אז צריך פשוט לחלק מחדש את ארץ ישראל לכולנו.

זה הטיעון של היהודי כלפי ארץ ישראל.

ובכן הכנעני שהיה לו ארץ משלו פלש לארץ ירושתינו, ואביו חם הזהיר אותו שהתנאי של כיבוש = חיים נצחיים על חרב. וכנ"ל אם זה התנאים אז למה בכלל משפחה או למה בכלל קניין ?

אותו דבר הלאומניות המתחדשת לא השכילה להבין שאם התנאי לקניין בארץ ישראל זה חיים על חרב, אז בשביל מה זה טוב ?

אוקיי אנו מכירים את כל התירוצים שבכל ארץ אחרת רודפים אותנו וכו' וכו', אבל גם כאן רודפים אותנו ועוד על חשבון מי אנחנו מחזיקים בקניין על ידי חרב ? על חשבון הרווקים והרווקות שלנו ? הרי בשבילם אנו צריכים קניין בכלל אז הם הם המוקרבים למות בשביל הקניין ? תגידו אתם שלא נפלנו על הראש ?!

אם בני ישראל חזרו לכבוש את ארץ ירושתם בזמן יהושע וכן חלקו את הארץ וכו' וכו' הלאומניות המתחדשת הקימו ישות דמיונית ואמצו לעצמם את החוקה הבריטית שאומרת יש זכות הקניין בלתי מוגבל ככה שרוב היורשים האמיתיים של ארץ ישראל אין להם כלום בארץ ירושתם.

אז בתחילה עוד הם היו חצי קומוניסטים סוציאליסטים וכדומה, ככה שהצדיקו במוחם המעוות את כל ההתנהלות הזו. אבל במהרה אימצו לעצמם את אסכולת שיקגו שאומר צריך לשלול מכל פרט את הטבע מראש. אחרת הוא לא יהיה חלק בחלוקת העובדה ואז לא יהיה צמיחה לטייקונים. כלומר אין לך זכות אפי' לדרוך בארץ ירושתך בלי לשלם פרוטקשן לעיר = ארנונה, אין לך זכות מוקנה לנשום, ואין לך זכות לישון באיזה חור, ואין לך זכות אפי' לאגור מים.

תראו מזה? לא רצינו את האמנה שלנו ומה קיבלנו ? עבדות נצחית לקפיטל החזיר פלוס רווקינו = צאצאינו לא שלנו ומוקרבים בחינם לקפיטל החזיר.

ובכן נחזור למדבר למעמד הר סיני.

לפני המעמד בני ישראל יצאו בשן ועין ממצרים (רק חמישית יצאו משם והשאר אבדון), מלומדי ניסיון מהי אלוהים אחרים ומהי עבדות טוטלית: בתרגיל מסריח פרעה ויוסף מצליחים לקנות את כל אזרחי מצרים לעבדים למלך. מצרים שייכת לצאצאי חם, כלומר זה ירושתם של חלקות הארצות של אבותיהם נח וחם. כלומר יש להם בתודעה את המושג קניין ולכן הם נמכרים לעבדים למלך בשביל מים שהמלך עצמו שלט בו כלומר היה לו מונופול על המים. עם המונופול הזה הוא הצליח לקנות את כל הרכוש הפרטי של כולם והנה כולם עבדים למלך.

אחרי דור גם בני ישראל נמכרים לעבדים מאותו שיטה חברתית וככה הם בורחים בשן ועין ממצרים לחזור לארץ ירושתם.

ואז מה ? מה יקרה עכשיו בארץ ישראל ארץ ירושתם ? אוקיי הדור הראשון עוד נאור ומשכיל ומלומד מניסיון מר, אבל הדור השני או השלישי כבר ישכח מהכל ויישאר רק כינוס ההון אצל יחידים כמו במצרים ושוב כולנו עבדים לאיזה שרלטן טייקון שבידו הוא מחזיק את המלך ואת כל המלכות.

האמת היא שעוד לא היה מלך בישראל, אבל הם החזיקו את עבדי הציבור = שבט לוי בגרון עד שהם ביקשו מלכות ככל העמים ושוב אנו חזרו להיות עבדים למלך כמו במצרים.

כלומר מה שקרה בהמשך, הדיון והפולמוס בין שמואל הנביא עם בני ישראל בזמן תקופת בקשת המלכות, היא תוצאה שהם לא שמרו על האמנה\הברית.

תראו את הפסוקים שם

שמואל א פרק ח (יא) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: (יב) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ: (יג) וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת: (יד) וְאֶת־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו: (טו) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו: (טז) וְאֶת־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ: (יז) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים: (יח) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:

והעם לא קונה את זה כי הם ידעו ששבט לוי שפוטים של אנשי ההון, הם רוצים מלך ככה לפחות יהיה להם משהו

(יט) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ: (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ:

ובכן שיש מלך הלך האמנה הלך הכל, אנו עבדים לאיזה מפגר בריון. היום הוא נבחר באחיזת עניים כאילו בחרנו בו. לעומק גם אז בחרו בו הרי אין מלך בלי עם שרוצה בו.

זה מה שהבינו כל בני ישראל כבר במדבר בסיני. לכן הם באו לעשות אמנה חברתית מראש שתשמור על חופש הפרט ונצחיותו הנצחית על ידי זרעו, עוד לפני שהם נכנסים לארץ ירושתם. זה כל תוקף של קבלת התורה דווקא במדבר לומר שעוד לפני שאנו מחזירים לעצמינו את ארץ ירושתינו בכוח החרב (אין סיבה לא להחזיר את ארץ ירושתך עם חרב כל זמן שהכובש מחזיק בחשיבה שקניין אפשרי עם חרב. כלומר המחזיק בקניין מכוח החרב יודע שזה התוצאה שכל גברתן יותר גדול ממך יבוא מחר ויהרוג אותך. מכאן האסטרטגיה המלחמתית של המקרא של "לא תחיה כל נשמה" שהיא לא הלכה למעשה כמובן כמו כל עונשי התורה\המקרא, הם אך ורק איום מלחמתי וככה באמת נהגו שכל מי שברח או נכנע, אז לא הרגו אותו), אנו מראש צריכים אמנה חברתית שתסדר את הכל מראש אחרת בשביל מה להחזיר את ארץ ירושתך אם לבסוף מישהו יזכה בזה על ידי טריקים דוגמטיים כמו זכות הקניין ?

היה להם הכל בכל מכל כל בכדי להתנהל על מי מנוחות, כלומר האמנה החברתית  באמת כיסה כל פריצה אפשרית. חלוקת הארץ בגורל, שמיטה ויובלות ושמיטת כספים שזה למעשה ביטול הכסף כל שבע שנים ככה אליל הכסף לא יכול לכנס את כל ההון האנושי אצל יחידים והשאר עבדים לו (למשל היום רק אחרי שבעים שנה מהמלחמה, מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצאת בידי אחוז אחד מבני אנוש שזה אומר המלחמה קרובה מתמיד). אי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות. בקיצור חירות אמיתית ונצחית שלא מצריך משטר ושרלטנים. יותר מיזה, אימפריה שרוצה לכבוש אומה, יש את ההון האנושי שהוא צריך ויש את שליטת ההמשך על ידי אימוץ החוקה של האימפריה. כלומר לכל כובש יש אינטרסים ברורים שזה ההון של האומה\המלך ועבדיו, ואחרי כן הוא מבקש את אימוץ החוקה של האימפריה ואז הוא שולט בכל אומה בקלות.

שאימפריה רואה את התנהלות של בני ישראל בארץ ירושתם, הוא מבין שאין בו כלום, כלומר אין מערכת ומלכות שאפשר שתכבוש את ראש הנחש ויש לך הכל. אתה צריך להילחם על כל נחלה ונחלה לחוד. ולא להשיג כלום. אתה לא יכול לזכות בנתינים כי אין נתינים. אתה לא יכול לכפות עליהם את החוקה של האימפריה כי יש לכל אחד מהם חוקה אישית. כלומר הם יכולים לנדוד להם לכל מקום עם החוקה האישית שלהם.

זה פירוש הבטחת המקרא שאם נשמור על החוקה\האמנה ?! אז אף אחד לא יבוא לכבוש אתכם. תחשבו על כל האימפריות שרצו לכבוש ארצות שאין בהם מערכת וחוקה כפייתית = מלכות. האם הם הצליחו ? בוודאי שלא !! נכון קראו לשבטים האלה ברברים וכל מילה אפשרית של גנאי, אבל בתכלס הם הבני חורין ולא העבדים של הישויות הדמיוניות האימפריאליות.

על כל פנים הנקודה שאני רוצה להעביר כאן היא שאמנה חברתית נבונה שלא מאפשרת שום פריצה, יכולה להחזיק לנצח. אבל בתנאי שבאמת שומרים על האמנה תמיד.

הכל היה מוכן להיכנס לארץ ירושתינו בלי שום פריצה, יותר מיזה מספרים חז"לינו שהנה ממש לפני חלוקת הארץ לפרטים התעוררו שאלות של משאבי טבע\הארץ ועל סתם צרכים שיש לאנשים ברשות הרבים כמו לעשות צרכים וכו' וכו' אז יהושע ובני ישראל מציבים עוד תנאים (כעשרה תנאים) לעצם חלוקת הארץ בגורל כלומר לעצם המצאת הקניין מחדש.

אני הביא כמה תנאים הרלוונטיים למשאבי הטבע

תנאי חמישית: מעיין היוצא מנחלה פרטית, כל בני העיר מסתפקין ממנו. כלומר אפי' משאב המים נפל בחלקו הפרטית, בכל זאת כל בני העיר יכולים לשאוב ממנו מים בלי תשלום כמובן. (אם בעל הנחלה חפר את המעיין בחצר הפרטי שלו אז הציבור צריך לשלם לו על הוצאות החפירה כמובן אם הם רוצים לשאוב מים(

תנאי שישית: כל בני השבטים יכולים לדוג דגים בכנרת אפי' שהכנרת תיפול כנחלה פרטית לאחד מהשבטים. כלומר אם שבט נפתלי זכו בגורל בכנרת, לכאורה המשאב הזה (עם הדגים כמובן) שייכת לשבט נפתלי, אז התנאי הראשוני היית שלא ולא, כל אדם מכל שבט בישראל יכול לבוא לדוג לעצמו דגים בכנרת.

וכן יש תנאים לגבי הולכי רגל = רשות הרבים, למשל אדם צריך להתפנות מותר לו להיכנס לרשות היחיד להתפנות.

יש תנאי מעניין מאוד  תנאי רביעית: "קוטמים נטיעות [ענפים כדי ליטע] מן האילנות בכל מקום איש מאילנות חבירו". כלומר זכיתי שבגורל נפל לי נחלה עם עץ נדיר מאוד ככה שאפשר שאני יהיה ממש עשיר ממנו נגיד יש לפרי או לצמחים סוג של סגולה או תרופה = ביקוש רב. והנה יש לי מונופול. אז זהו שלא, כל אחד יכול לקטום (כמובן בלי להזיק את העץ) כדי ליטע בנחלתו את אותו עץ.

אחרי שיש לכל פרט נחלה פרטית ואפשרות לעמול בו, הוא מרצונו רוצה להיות בחלוקת העבודה ואז הוא בא עם הסחורה לשוק לסחור או לחליפין. אתם יודעים כמה סוגיות מוסריות ומשפטיות נידונים בספרות חז"ל לגבי השוק ? ברצוני לטוען שגם את זה דאגו מראש שהיא תהיה שוק חופשי של בני חורין. כלומר שום דבר לא חלף מאבותינו בימים ההם.

ובכן תראו מזה ? לפני אלפי שנים אבותינו הבינו משהו ועשו הכל שנהיה בני חורין ולא נצטרך למשטר ולשרלטן. ככה יכולנו כולנו לעסוק אך ורק במושכלות ובמחקר ולהצמיח את בני אנוש לרמות ענקיות. ראו מה החופש שהמשטרים המודרניים נתנו לאנשי האקדמיה במאות האחרונות, כמה הצליחו מאז בכל תחום ותחום (לא הכל לטובה כמובן הרי גם פתחו נשק להשמדה המונית וגם האקדמיה והמדעים קנויים היום לטייקונים, אבל הנקודה חושבה כאן להבין מה חירות האדם מביא לכל בני אנוש).

במקום זה כשלנו תמיד לשמור על האמנה. אתה רואים את הקמצוץ רווח שיש לבני אנוש מהחופש ? את זה יכולנו לקבל כבר לפני אלפי שנים, באותו מעמד הר סיני יכולנו לקבל את הכל תוך כמה מאות שנים. אבל כשלנו שוב ושוב ואנו עוד כושלים היום באותן חטאים דביליים.

האמת היא שזה אפי' לא תאוות בצע ולא רשע, זה סתם טמטום ופנאטיות בורות ושטחיות. זה לא שאנו רשעים, זה פשוט חוסר דעת. אפשר להבין רשע כלומר להבין ולא להסכים כמובן. אבל אי אפשר להבין טמטום. זה הכאב הכי גדול שלנו, אייך יש לנו כזה טמטום ?

התשובה לטמטום הזה היא אך ורק ללמוד וללמוד, ואז נתכנס לבסוף שוב לאמנה חברתית נבונה ואז נזכה לחירות אמיתית ונצחית. מכאן שעיקר העיקרים זה הלימוד בלי לימוד אנו מטמטמים.

יש לומדים שנשארים מטמטמים וזה החמורים נושא ספרים שלומדים בלי השכל האלוהי = הבינה האחדותית שנטוע בהם מראש. על כך נאמר בחז"ל:

חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' "שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת", שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית (= מדעים max), "ואין בו בינה" ?! אין תורתו שוה כלום ! שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"  (אותיות דרבי עקיבא)

אני חושב שאחרי החז"ל הזה כל מילה נוספת פשוט מיותרת.

לדעתי אם כל בני אנוש יתחילו לעסוק בתובנות הפשוטות האלה, נוכל לבסוף להגיע לזה. האמת היא שעל פי הנביאים זה מוכרח לבוא לבסוף השאלה עם כמה סבל נצטרך בדרך אליו. כלומר טענתם שלבסוף השכל האלוהי = הבינה האחדותית שלנו בסוף תנצח. ואפשר לראות דברים מסויימים שבאמת התקבלו לבסוף כמובנים מעליהם. יותר נכון לומר שהמצאת הישותיות הדמיוניות כסמכות חברתית כפייתית, התאפשר אך ורק אחרי שכל בני אנוש אימצו לעצמם את הבסיס שמאפשרת ישויות דמיוניות להתקיים בכלל. למשל השפה, בלי שפה אין חברה. למשל החקלאות, בלי חקלאות אי אפשר חברה. עסקנו בנקודה הזו בהרחבה במאמר "עם סגולה "?! וכדאי מאוד לעיין שם. בכל אופן הנביאים צדקו לגמרי שלבסוף הבינה האחדותית שלנו תנצח את הטמטום שלנו ובוודאי את הרשע שלנו. אבל מה המחיר ? ומי מאתנו באמת יזכה שמזרעו הוא יצאו המשכילים האלה בעתיד ? כלומר הרבה בכל דור ודור הולכים לאבדון ככה שכל עמלם היית מתחילה לריק. אז לא רק שאלת המחיר יש כאן, יש כאן שאלה עקרונית האם אני ואתה ואת יזכו לזכות באמת בחיי נצח שאנו כל כך עמלים בשבילה ?

ובכן מי ייתן שנזכה ל"ותמלא הארץ דעה את השם" במהרה אמן ואמן

חג שמח לכולכם

בברכה

Max maxmen

 

הדיון והתגובה

הדיון

מומלץ מאוד לשמוע קודם את הדיון במכון ון ליר כאן

מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | פתיחה

מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | דיון

התגובה (שלי)

מר אורן הרמן יצא מכאן הכי נאור ואמין בניגוד לשני הזקנים שם. ויש הבדל תהומי בין הזקנים האלה, פינקלשטיין לפחות מתרכך עם הגיל כפי שקורה לכל משכיל ומלומד. אבל א ב יהושע נשמע כאן איש רחוב ועוד מהסוג הגרועים שבהם, ככה שמוזר לי לגמרי למה הבאתה אותו לכאן, זה נושא עמוק שגדול מדי עליו. אם פינקלשטיין סיים את הנאום שלו אם המשפט המנצחת: "אז מה ?" אני בטוח שא' ב' יהושע לא מבין בכלל מה פינקלשטיין אמר כאן.

יש לי מילה למר פינקלשטיין:

אתה עוד מנסה לסנגר על המחקר הספקולטיבית ההזויה שלך בשם המדעים המדויקים, אבל מה לעשות שכל בר בי רב דחד יומא יודע שמדעי ההסתברות רלוונטיים אך ורק לגבי העתיד כי העתיד הוא תמיד דינמית. לגבי ה"עבר" מה שהיה היה במדוייק ככה שאין מקום למדעי ההסתברות, הרי מה שהיה היה במאה האחוז. ולכן להשתמש עם מדעי ההסתברות בארכיאולוגיה, זאת כשל אם לא חוסר דעת והבנה מינימלית.

ויש לי מילה למר א ב יהושע

מר א ב יהושע. במאה שערים נהגו לומר – בקום המדינה: שבן גוריון רוצה מדינה, אנו אמורים פונקציונלית להיות לו בשר תותחים ? כלומר יש איזה אדם פרטי שיש לו חלום להקים מדינה (כאילו חסר מדינות בעולם) וכמובן רוצה להיות השרלטן (הרי אין באמת מדינה, מדינה זאת דמיון שלמעשה השרלטן התורן שולט בבני אנוש בשמו של הדמיון שנקרא מדינה), אחרת, טוב לו כל מדינה אחרת בעולם. כלומר התנאי היא שהוא הוא יהיה השרלטן בשמו של הדמיון שנקרא מדינה. ותוכיח זאת הפצצת ה'אלטלנה על היהודים שהיו בה. אחרי עיון קל בספר החדש והנפלא "מדינה בכל מחיר" של תום שגב, אנו רואים כמה צדקו אלה ממאה שערים.

עכשיו אתה בא עם חלום רטוב חדש, אתה חולם על "זהות". שוב משהו דמיוני שאתה לגמרי לא סוגר מה שמה של הישות הזו, האם ישות "ישראלי" או ישות "יהודי". (למעשה אתה כנראה כן סגור על השם ישראל הרי אתה מתרפק על התזה הספקולטיבית של פינקלשטיין כמו ילד, אם כי דווקא פינקלשטיין עצמו התרכך כבר. מה לעשות הגיל בדרך כלל מרכך מלומדים ומשכילים, בניגוד אליך אי אפשר לומר זאת. כי שאתה רוצה לתקוף את יהודי הגולה, אתה פתאום מאמץ את הישות היהודית ונזעק שאתה הוא יהודי והם לא יהודים, ובארץ שאתה רוצה לתקוף את היהודים אתה מאמץ את הזהות הישראלי).

אתה נזעק כלפי יהודי הגולה שאתה רוצה "להישלט" על ידי יהודים, וכנ"ל אתה רוצה להישלט על ידי ישות ישראלית ולא יהודית. בקיצור אתה עוד לא סגור לגמרי מה אתה רוצה אבל ברור היא שאתה רוצה להישלט על ידי מישהו.

יש לי הצעה בשבילך, אתה יכול להימכר לעבד ככה תהיה נשלט על ידי האדון. או לחליפין אתה כל כך מתרפק על צרפת, אז למה שלא תלך להיות אזרח צרפתי ?!

בכל אופן אף יהודי לא צריך להגשים לך את חלומותיך. אתה רוצה להיות נשלט, "אני כיהודי לא רוצה". זה כל כך פשוט שאין פשוט יותר מיזה.

לך יש חלום, וככה לבן גוריון ולשאר ההוזים, והנה אתם באים לכפות עלי ועל כל יהודי את חלומותיכם ? ועוד על חשבון מי ? על חשבון הרווקים והרווקות שגזלתם מההורים בכפייה = חוק גיוס החובה ?! הגדיל חברך השופט ברק לטעון ש"אין לנו זכות מוקנה לנשום" כלומר באמת שליטה טוטלית כפי שאתה רוצה, הרי אתה רוצה להישלט. יותר מיזה, על פי החוק אתה לא ההורה על צאצאיך רק המדינה הדמיונית היא היא ההורה העליון (שלמעשה השרלטן התורן הוא ההורה העליון). לדברי גיל סיגל, פרופ‘ למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי.

אתה מתרפק על "מולדת" ?! תאמר לי בבקשה מר א ב יהושע. המולדת שלך ? או אין לך זכות על פי החוק אפי' לאגור מי גשם ומים במולדת. ואין לך זכות לדרוך במולדת בלי לשלם פרוטקשן לעיר = ארנונה. ואם אתה רוצה לישון במולדת, אתה אמור לשלם לאחיך החזיר משכורת שלימה על הזכות לישון במולדת = דמי שכירות, או לחליפין לקחת מיצרן הכסף החברתי משכנתא לכל החיים. כלומר אפי' יצור הכסף = המשאב החברתי שלנו, שייכת לבנקים הפרטיים ואתה צריך להיות להם עבד לכל החיים בשביל הזכות לישון במולדת.

בתנאים כאלה, אתה בלי בושה גוזל מהורים את צאצאיהם הרווקים והרווקות (כרווקים אין להם על מה להגן הרי הם נכרתים מעולמם בלי להשאיר זרע שבשבילם הוא צריך מולדת. מה עוד אפי' להוריו אין קניינים במולדת כלומר הוריו גם משלמים משכורת שלימה בשביל שכירות לאחיהם החזיר) להגן על המולדת שאין להם בו כלום כנ"ל.

מדינה קפיטליסטית בהכרח לא מאמינה במולדת: "בעיני בן חורין, המדינה היא אוסף של בני אדם ולא ישות שמעל ומעבר להם, הוא רואה את השלטון כאמצעי, כמכשיר, ולא כמי שמעניק חסדים, כאדון או כאל שיש להעריצו ולשרתו בצורה עיוורת. אין הוא מכיר בשאיפה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה בין השאיפות שלהגשמתן פועלים האזרחים כל אחד לחוד. אין הוא מכיר במטרה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה לגבי המטרות שלמענן נאבקים האזרחים כל אחד לחוד" (קפיטליזם וחירות – מילטון פרידמן)

במדינה קפיטליסטית אין לך כלום. יותר מיזה על פי הקפיטליזם אנו אמורים לחפש את הזול ביותר, אז מה יש לך נגד אלה שהולכים לגרמניה או לשאר המדינות הקפיטליסטיות ? אתה נזעק חמס על אלה שירדו לגרמניה, ועל פי השכל הישר הם נבונים ואתה החלמאי מארץ חלם שמוכן להקריב את צאצאיך הרווקים למשהו דמיוני שאתה קורא לו "זהות". כזה פרדוקסליות אפשר למצוא אך ורק למי שאיבד את הגן היהודי שלו.

אז מה נשאר –  מר א ב יהושע, נשאר לך חלום רטוב שאתה קורא לו "זהות".  בשביל החלום הזה אתה מוכן להקריב רווקים ורווקות לא שלך ? ועוד בכפייה ? = חוק גיוס חובה = פשיזם.

מה זה זהות ? זהות אפשר שאני ואתה ועוד כמה נכנסים לברית (במודרנה זה נקרא "אמנה") כמו הברית בסיני (שלא היה לדעתך, אבל אתה לא מבין שכל יהודי מחדש את הברית כל שנה בחג מתן תורה, כי אי אפשר על פי היהדות לעשות ברית על חשבון הצאצאים, אולי הם לא יסכימו לברית, ולכן תמיד בכל שנה צריך לחדש את הברית. אולי עכשיו תבין מה פינקלשטיין אמר: "אז מה ?" אז מה שלא היה סיני ? הרי בהווה אנו מחדשים את הברית בכל שנה מחדש וחייבים לחדש את הברית כנ"ל, אז מה לי מה היה או לא היה בכלל ?!) או הברית בחורב.

זה מה שנקרא זהות אמיתית. אבל הזהות שלך, היא פשוט פשיזם בשם אחר שאתה קורא לו "זהות". אתה רוצה להישלט ולשלוט, היהודי לא רוצה לא לשלוט ולא להישלט, הוא רוצה להיות בן חורין. אף יהודי לא חושב לשאול רשות מהשופט ברק לנשום ! אף יהודי לא חושב שהשרלטן הוא ההורה העליון שלו ! אף יהודי לא חושב שיש זכות למדינה הדמיונית לקחת ממנו את ירושתו החוקית שזה ארץ ישראל ומשאביה. היהודי תמיד הוא בן חורין. כל יהודי שרוצה להיות נשלט, אז מה הבעיה שלו ? פשוט שיאמץ לו אדון או מדינה דמיונית אחרת כמו צרפת או גרמניה.

זאת אגב הסיבה שאנו תמיד מעט בעמים, כי הרבה פנאטים מזרע היהודי רוצים להישלט על ידי מישהו, וביהדות אין שוטר ומשטר ככה שכל יהודי חופשי ללכת ולהישלט לו כפי רצונו בצרפת או בגרמניה, והנה הוא נכרת מעולמו. זה מחיר החופש שלנו, זה מחיר החירות, זה מחיר היותנו בני חורין.

אתה שונא כל דבר יהודי מרוב בורות וחוסר הבנה בסיסית. אתה משתלח על מרדכי הצדיק בזמן שזה היית גזירת מלך כלומר לא היית לו ברירה. מה גם אתה לא מכיר אפי' מה בא סיפר המגילה ללמד אותנו. כל סיפור המגילה שהיהודי חוגג, היא מלחמה נגד השוביניזם של אימפריית פרס (הרי אימפריית פרס הביא לאנושות את השוביניזם). המגילה מתחילה עם החוק השוביניסטית החדש של האימפריה = להיות כל איש שורר בביתו וכו', ונגמרת עם הצלת היהודים דווקא על ידי "אישה". ולכן מנהג התחפושות להתחפש גבר לאישה ואישה לגבר בא לטעון שאין בני אנוש נפרדים למגדרים שונים הרי כולנו יוצאים מבטן של אימה, כלומר היהדות נגד שוביניזם ונגד פמיניזם, ובעד חוקי המשפחה המסורתיים:  בזמן המקרא – מספרים חז"ל, היו כמה סוגי משפחות באנושות: ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז) (במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט סימן יד)

חוקי המשפחה המסורתיים נצחו את כולם, כי רק בחוקי המשפחה המסורתיים, לכל פרט מובטחת שרידות נצחית לדורי דורות.

שאתה רוצה "זהות" זה אומר אתה פועל בשביל הזהות (המדינה היא ההורה העליון) ולכן חוקי המשפחה מיותרת לגמרי, כפי שאפלטון רצה וכפי שאנו רואים בכל האומות. כלומר אם כולנו מולידים לישות הדמיונית, אז אין טעם בחוקי המשפחה. ולכן הזהות שאתה כל כך רוצה היא היא עבודה זרה של תורה והיהדות. מכאן אולי תבין את פשר דברי חז"ל המוזרים: "ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא"

אתה משתלח על המקרא שדרש למחוק את שבע העמים שפלשו לקניין שלנו (שזה אגב החשיבה של האומות עד ימינו אנו = ג'ון לוק טוען שמי שפולש לקנייני מותר לי להרוג אותו או לשעבד אותו לעבד לכל החיים) בזמן שהיית להם קניינים משלהם באפריקה, כלומר הם יכלו לעזוב לקניין שלהם. מה עוד אנו עושים את זה לסודנים היום. כלומר אתה לא נאור יותר מהמקרא במיוחד שאתה יודע שמבחינת המקרא זה אך ורק אסטרטגיה מלחמתית (שהפולשים יחשוב כך בכדי להפחיד אותם שהם יברחו) ולא הלכה למעשה הרי לא עשינו את זה אז ולא נעשה את זה היום.

בכל אופן אתה משתלח במקרא אפי' שאתה לא מאמין לרגע שהמקרא נכתב לפני כיבוש הארץ. כלומר לדעתך הפסוקים האלה נכתבו בזמן המלכות או אפי' יותר מאוחר, אז אתה סתם לץ מארץ הלייצנים. כאלה ליצניים נחשדים בצדק כסובלים במחלת האנטישמיות.

אתה שונא את היהודי עם הגן שלו = בני חורין = לא רוצים להישלט. אתה חושב שאת הגן הזה קיבל בסיני, אבל אתה טועה, הגן הזה הוא קיבל מאדם הראשון התבוני המקראי זה שהמציא את חוקי המשפחה המסורתיים. היהודי לא הסתפק עם תורת אדם ונח, והמציא את ברית המילה = הדגל האישי של כל יהודי. כלומר אתה מהול ? למה ? כי אבא שלך מיד שנולדת אמר לך שאתה בן חורין ואין לך דגל אחר שאתה נקרב בשבילו כרווק ונכרת מעולמך. הדגל שלך היא האבר ההולדה שזה אומר אתה נצחי לעולם על ידי צאצאיך. אתה לא מוליד למשהו דמיוני שנקרא לאום או זהות. "מלכות ישראל" שאתה ופינקלשטיין כל כך מתרפקים עליו, באמת גזר על בני ישראל לא למול, כי הם הבינו מה ברית המילה אומרת. ברית המילה היא אנטי תזה לזהות דמיונית.

לסיום:

התנהגת כאן בדיון כאיש רחוב זול, ואולי אתה באמת כזה. ממתי כותב רומנים מבין משהו ביהדות ובאלוהיו ?! תרצה להשכיל ולהבין את המתודה היהודית, אתה מוזמן לעיין בבלוג שלי כאן (מהפכה מחשבתית חברתית – תוכן עניינים)

לסיום יש לי מילה לאורן הרמן היקר

הנושא שאתה מטפל בו, הוא נושא רציני ועמוק. ולכן אי אפשר וגם לא תצליח, אם תביא אנשים שיש להם אג'נדות כתובות מראש. בוודאי שלא תצליח אם תביא אנשי רחוב בורים ועמי ארצות.

בהצלחה

Max maxmen

 

 

מיתוסים

מיתוסים

אכילת המן במדבר (חלק ב')

המאמר מוקדש לפרופ' אורן הרמן

אני מקדיש את המאמר הזה לפרופ' היקר הנ"ל כי שמעתי את ההרצאה שלו במכון ון ליר כאן ומאוד אהבתי את המשפט הפותח שלו והנה היא לרשותכם

עבור הפילוסוף: מיתוסים הם אלגוריות לאמיתות פילוסופיות.

עבור ההיסטוריון: מיתוסים הם סילופים של אמיתות היסטוריות.

עבור  הפסיכולוג: מיתוסים משקפים את העמקים של פחדינו.

עבור מורי המוסר: מיתוסים נותנים מצפן.

עבור המשורר: מיתוסים נותנים השראה.

(נגנבתי משמש, ואני חושב שכולכם נגנבים כמוני. ולכן חשבתי לעצמי – משום "אל תמנע טוב מבעליו", אני חייב להקדיש את המאמר לפרופ' היקר הנ"ל)

ובכן לפני שנצלול לעמקים בנושא "אכילת המן במדבר", ברצוני להקדים ולומר שבשפתינו היהודית ביהדות נאמר: "דברי תורה\נביאים\חכמים בלשון הבאי" כלומר עבור הפילוסוף: "מיתוסים הם אלגוריות לאמיתות פילוסופיות". כלומר ביהדות זה עיקרון בסיסי שבלעדיה הלומד הוא רק חמור נושא ספרים אם לא גרוע יותר מחמור. מיותר לנו להזכיר את הרמב"ם בתחילת חלק כמה הוא מקלל את החמור נושא ספרים האלה:  "וחי ה' כי הכת הזו מאבדים הדר התורה ומחשיכים זהרה, ועושים תורת השם בהפך המכוון בה, לפי שה' אמר על חכמת תורתו אשר ישמעון את כל החוקים האלה וכו', והכת הזו דורשין מפשטי דברי חכמים דברים אשר אם ישמעום העמים יאמרו רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה."

(אפרופו זעקת הרמב"ם: הערב דיברתי על מאמרי הזה עם רבי מורי והזכרתי לו את הרמב"ם הנ"ל, ואז סיפר לי סיפור נפלא: ישבתי לי השבת אחרי הצהרים בבית הכנסת ולמדתי את לימודי. לא יכולתי לא לשמוע שיח של שני אברכים צעירים, השיח היית כדלהלן: אחד אומר לשני: כנודע מצדיקים שרבי שמעון בר יוחאי התגלגל אצל האריז"ל ואחר כך התגלגל אצל הבעל שם טוב זצ"ל  ואחר כך רבי שמעון התגלגל אצל רבי מורי אדמו"ר מצ'ירנובל. אני – מספר רבי מורי, מתפוצץ לי מבפנים עד שלא יכולתי כבר להתאפק וקמתי ואמרתי לאברך: לא ולא אתה טועה, הריזינער החזיר את רבי שמעון לקבר כי הוא צריך אותו בשביל הדלקת המדורה של מירון בל"ג בעומר, וגם ילדי החלקה צריכים אותו בקבר, אחרת איפה יעשו חלקה ? ולכן תשכח מיזה שרבי שמעון התגלגל אצל הרבי שלך, כי מאז הריזינער רבי שמעון כלאו בקבר במירון ולא יכול לצאת יותר. מסיים רבי מורי לומר לי: עד עכשיו אני לא יודע אם האברך הבין שאני ציני או באמת הוא השתכנע שמאז הרעזינער רבי שמעון יותר לא מתגלגל לו מצדיק לצדיק, כי הריזינער וילדי החלקה כלאו אותו בקבר לתמיד. ובכן, הזכרתי לרבי מורי את דברי האבן עזרא על דברי חז"ל "שפנחס הוא אליהו", מסביר האבן עזרא: "עושה מעשה פנחס" כלומר אליהו עשה מעשה פנחס ולכן מטפורית חז"ל אומרים שפנחס הוא אליהו, על זו הדרך שהאברכים אמרו שרבם הוא גלגול של רבי שמעון, כוונתם היא שרבם עושה מעשה רבי שמעון. על דברי הלימוד זכות שלי רבי מורי הגיב ואמר שאני רק מקלקל, כי אם הם נאורים ומבינים מה רבי שמעון היה ?! אייך יש להם את החוצפה להשוות את רבם היום לענק שבענקים של תקופת חז"ל ?!  בכל אופן רבי מורי לא קיבל את הלימוד זכות שלי והוא עוד מסתפק האם הם הבינו שהוא ציני או השתכנעו שרבי שמעון כלאו בקבר בגלל אדמו"ר מבאיאן ובגלל ילדי החלקה כנ"ל)

ובכן בחלק הראשון של המאמר "אכילת מן במדבר" התפלספנו עם סיפור אכילת המן במדבר והסברנו לעומק שכול הסיפור בא ללמד אותנו מהי כלכלה בכלל ומהי כלכלה בלי כסף בפרט כפי שנהגו שבט האינקה אלפי שנים ביבשת אמריקה. בחלק השני ברצוני לטפל בנושא חדש יושן והיא "סדר האכילה האנושית".

כפי דרכינו אנו בכל המאמרים כאן, אמרנו שכל מה שאנו צריכים לתרגל את התינוק בהווה, מוכרח היא שזה "המצאה אנושית". כלומר אם אנו אמורים ללמד\לחנך\לתרגל את התינוק לשלוט בעשיית צרכיו וללכת על שנים וללמד אותו שפה וכו' וכו', על כורחנו  שהם "המצאה אנושית", כלומר בלי תבונת האדם, האדם לא היה שולט בעשיית צרכיו והיה לכאורה הולך על ארבע ולא היה מדבר כלל וכו' וכו'

טענתינו תמיד היא שכל אלה נכפים עלינו – בהיותנו עוד תינוקיים – במחשבה תחילה, כלומר הן מחשבות דעתניות שהאדם התבוני המציא לעצמו וחושב שיש לו את הזכות לכפות עלינו את מחשבותיו והשקפותיו. בניגוד באקדמיה ובמודרנה נותנים לנו את ההרגשה שכל אלה הם דברים טבעיים, כביכול ברירה טבעית מקרית ?! אנו טוענים שזה חשיבה דוגמטית !! אם נוסיף קורטוב  של קונספירציה נאמר: הם רוצים אותנו דוגמטיים, ככה הם יכולים לשלוט בנו ביתר קלות.

ובכן דיברנו הרבה כאן אייך כל דבר הומצא באנושות ולמה. המקרא בכל אורכו בא להסביר לנו כל המצאה אנושית באבולוציה ולמה היא הומצאה. כלומר מבחינת היהדות כל המצאה היא דעתנית לגמרי במחשבה תחילה. נכון שלא כל המצאה היא טוב ולכן המקרא אפי' במעשה בראשית קודם היא בודקת האם ההמצאה היא טוב (וירא אלוהים כי טוב,,,,) ואחר כך מאשרים אותם, ככה בני אנוש אמורים לבדוק תמיד האם ההמצאה היא באמת טוב, ואם לא, אנו אמורים לבטל אותם, ולא, העונש בו תבוא !! זה לעומק כל תפקידו של היהדות ומטפורת המקרא כולה, תפקיד היהדות היא: לא להיות דוגמטיים בשום דבר. להבין כל המצאה למה היא הומצאה ולבדוק תמיד האם היא משרתת את המטרה של האדם הפרט, או ח"ו מביא לו אבדון. הדגש הוא "הפרט" ולא הישות הדמיונית שזה כמובן ע"ז של תורה.

ובכן אחד מהדברים שהאדם המציא לעצמו, זה "סדר האכילה האנושית" כלומר קודם כל אנו אוכלים אוכל מבושל, וכנודע אין דבר כזה בשאר בעלי החיים. "המצאת הלחם" זה כבר ממש המצאה מוזרה ביותר. כלומר כל אדם אוכל לחם לפחות פעם ביום. (נכון יש תרבויות שאוכלים אורז במקום לחם והאבן עזרא (בלשון ופילוסוף מלפני 900 שנה לערך) משבח את הלחם שלהם מול הלחם שלנו כלומר הוא טוען שזה יותר בריא). ובעיקר אני רוצה שנתמקד בסדר האכילה כלומר למה אוכלים פעמים או שלוש ארוחות ביום ? יכולנו או לזולל תמיד, או לאכול פעם ביומיים\בשלוש ימים. כלומר מבחינת  הטבע הכל אפשרי, לפחות כל מה שאנו רואים בשאר בעלי החיים אפשריים גם לנו. אז אייך זה שאנו כולנו עם שיניים ישרות (בניגוד לשיניים טורפות, וזה לא מובן מאליו הרי אם היינו טורפים מאז הינקות לכאורה היית לנו שיניים טורפות כמו שאר בעלי החיים). ואייך זה שכולנו אוכלים דווקא לחם ודווקא פעמים ביום או שלוש פעמים ביום. פשוט בבקשה: תנו לנו את החופש לבחור.  במיוחד מי אומר שזה טוב ? יכול להיות שחלוקת האכילה לארוחות – במקום לזלול תמיד כמו העופות – זה לרעתינו מבחינת הבריאות ?! או לחליפין לאכול פעם ביומיים יותר טוב לבריאות ?! האם מישהו בדק או חקר את הנושא לעומק ? ואם לא בדקו לכאורה המטרה עדיפה על הבריאות שלנו.

לא צריך דמיון מפותח בכדי להבין שחברתית בוודאי לא טוב לזולל כל היום – כי אז לא תהיה לנו זמן פנוי לעסוק בתובנות ובמחקר, למשל למצוא תרופה לסרטן ולשאר חולי בני אנוש – ולא טוב לחכות לאוכל שאנו רעבים במיוחד, כי אם נהיה רעבים כל כך, נאכל אחד את השני. כלומר שהאדם יהיה תבוני ובעיקר ששכלו האלוהית תשלוט בו, הוא עושה הכול שהטבע החייתי לא ישלוט בו, ואחד מהדרכים היא שהוא דואג תמיד לא להיות רעב במיוחד, כי אז הוא נשלט על ידי הטבע החייתי שלו. כלומר אנו מבינים למה הומצאה הסדר האנושי הזה בלי שבדקנו האם זה טוב לבריאות. (אם כי הבריאות עצמו היא דינמית כלומר מאוד קשה לקבוע מהו בריא ומהו לא בריא, בריאות היא יחסית למטרה. כלומר אם התנאי להיות בריא היא שאני יהיה חיה טורפת, אז עדיף לי לא להיות בריא בכלל. ולא רק מבחינת המוסר עדיף לי לא להיות בתנאים כאלה בריא, אפי' מבחינת ההליכה  על שנים – שזה לא עניין מוסרי – שמביא לנו את כאב הגב, בכל זאת אנו לא נכנעים לחזור ללכת על ארבע, רק מנסים להביא לנו מזור על כאב הגב. ובכן הבריאות היא דינמית כנ"ל. זה נושא עמוק שלא כדאי להיכנס עכשיו לזה, אבל אני מקווה שתבינו מה אני אומר)

על כל פנים, אם המקרא – כפי טענתינו – בא לתת לנו את התובנות למה ואייך הומצאה כל המצאה אנושית, בכדי שלא נשאר דוגמטיים ולבדוק את עצמינו תמיד האם זה טוב ?! אז איפה המקרא דן בהמצאה הזו שאני קורא לו "סדר האכילה האנושית" ?

ובכן השבת שמתי לב שפרשת המן במקרא (אני עוד אוחז בפרשת המן בזמן שכל עם ישראל למדו השבת את פרשת שמיטה ויובל = הכלכלה האמיתית והצודקת של היהדות. כמה מקרי זה שבדיוק בפרשת המן בחלק הראשון של המאמר כאן אנו מטפלים בדיוק בנושא הכלכלה), המקרא עושה לנו תרגיל מעניין מאוד.

ובכן מה פשר הפסוק הזה: שמות פרק טז (כא) וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס:

תחשבו על זה: האלוהים נותן לנו מן במדבר בחינם, אבל בתנאי שאתה בא ממש בבוקר ללקט, אם יישנת וקמת מאוחר מדי, אז אין יותר אוכל = וחם השמש ונמס. ולא רק זה: אם אתה מלקט בבוקר אבל רוצה להשאיר למחר? אז: וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ כלומר המן זה רק לארוחת בוקר.

אתם מבינים מה קורה כאן ? אם האלוהים רוצה לתת לנו במדבר אוכל חינם אז מהם התנאים המוזרים האלה ?

ובכן חז"לינו לא מפספסים דבר שכזה ואומרים (פשוט לנשק כל מילה): בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה. (תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד ב)

כלומר פרשת המן לא רק מטפל בנושא הכלכלה אנושית הצודקת כפי שהסברנו בחלק הראשון של המאמר (אני הביא לכאן שוב את המאמר הראשון בהמשך), רק היא גם מלמדת אותנו להבין את הדרך ארץ למה אנו אוכלים דווקא ארוחות ולא זוללים כמו העופות.

יבוא עכשיו ההיסטוריון ויטען: מיתוסים הם סילופים של אמיתות היסטוריות. כלומר אין סיכוי שבני ישראל באותו מעמד לא היו בני תרבות ובאמת זללו אוכל כמו העופות, כלומר חז"ל כאן רח"ל מסלפים את ההיסטוריה.

על כך נענה לו: שוטה גמור – היסטוריון מרובע\דוגמט: מיהו החושב שחז"ל חשבו לרגע לטעון דבר שכזה, הרי דברי חכמים בלשון הבאי בדיוק כמו דברי נביאים ודברי התורה\המקרא עצמה. חז"ל רוצים לומר לנו שאם נטען כמו שטענו לעיל: תנו לנו את החופש לבחור ?! אז תבינו שהדרך ארץ הזו היא מן התורה ממש, כלומר הדרך ארץ הזה הומצאה במחשבה תחילה. תפקידך היא לבדוק ולהעמיק למה זה טוב ככה ולא אחרת, ככה לא תתנהג באופן דוגמטיות ותוכל תמיד לבדוק את עצמך כנ"ל האם זה טוב וראוי להמשיך כך.

הלימוד הזה לא עבר בקלות מבחינת היסטורית, כפי שאנו רואים בסיפור עצמו שהעם לא ממש רצה את הדרך ארץ הזה, אבל כמו כל דבר באבולוציה בסוף ניצח התבונה\השכל האלוהי שנטע בבני אנוש. כלומר היום זה נראה לנו כל כך טבעי, אבל בכל זאת אנו עמלים בהווה לחנך ולתרגל את צאצאינו לדבר הפשוט הזה שנשמע לנו מובן מאליו ולא היא כנ"ל. זה לא קל בכלל, תשאלו כל זוג הורים כמה עמל יש לנו לתרגל את הצאצאים לסדר האכילה הזו.

מומחי התזונה המודרניים שבדקו וחקרו את הדרך הכי מועילה לבריאות שלנו, מצאו שארוחת בוקר היא הארוחה הכי טובה מבחינת בריאות (כמובן בדיקתם היית על פי הדרך ארץ המקובלת, כלומר בדקו איזה ארוחה מכל השלושה הכי טובה. לא שבדקו האם עדיף לזולל או לאכול פעם ביומיים. כי אין להם פשוט את הכלים לבדוק את זה כי בני אנוש כנודע כבר מזמן אימצו את הדרך ארץ המקובלת כנ"ל ואין לנו עכברי בני אנוש שנוהגים אחרת). ככה שיוצא שספרות ההלכה וספרות חז"ל והמקרא לגמרי צדקו בקביעה שפת שחרית היא הבריאה ביותר. כלומר חייבים להקפיד על פת שחרית.

בברכה

Max maxmen

כפי שהבטחתי אני מביא לכאן את המאמר הראשון ומאוד מומלץ להעמיק בו

אכילת מן במדבר (חשיבה מחדש)

שנים שאני מנסה להבין מהי הנקודה העיקרית בסיפור המן. אוקיי אכלנו מן ארבעים שנה ואז מה ? האם זה דרך חיים והטבע שהאלוהים ייתן לנו מן ? כלומר אם זאת תהיה הטבע לעולם אז טוב ואם זה רק זמני וצריכים ארץ לזרוע ולקצור וכדומה אז מה ביג דיל ?

מצד שני העם התלונן

וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ:"

ומשה מתייאש ורוצה למות

וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן: וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף יְקֹוָק מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי: הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו: מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה: לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי: וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי:

אם נחשוב בצורה הקלסית שהאלוהים פשוט עשה נס – המן היית נס – אז למה לא נס מושלם ? כלומר שתהיה להם דגה וקשאים ואבטיחים וחציר ובצלים ושומים וכו' וכו' ??? היד השם תקצר  ???

ובאמת יד השם יכול להביא והוא הביא להם ואכלו ומתו. "ויך השם בעם מכה רבה מאוד"

נווו ? זה נשמע מטורף. אם אתה יכול, אז תביא מתחילה. ואם אתה כבר מביא, אז אתה הורג בהם ?

ועיקר השאלה חייב להיות למה שלא ייתן מן גם בארץ ישראל ? מה טעם בנס זמני ? ואפי' נס זמני שואלים כבר חז"ל למה לא פעם בשנה כלומר למה כל יום ויום בנפרד ?

יש גם בחז"ל שאומרים שגם במן היית קללת "בזיעת אפך תאכל לחם" כלומר המן היית משהו טבעי שצרכו להזיע בשבילה. (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח) דורשי רשומות אמרו מכאן שהיה במן בזיעת אפך תאכל לחם:  וכמובן שהחז"ל של עשרה דברים נבראו בבין השמשות שכלול גם את המן, גם לא מסכים לנסים.

ברצוני לומר שכל הסיפור הזה רוצה להעביר לנו מסר אחר לגמרי. ואי אפשר לחשוב על הסיפור כפשוטו.

והנה התזה החדש שלי ואני רוצה לשמוע את דעת חכמי וחברי הפורום היקרים.

יש שני דרכים אייך לחיות כחברה אנושית.

  1. הדרך הרגילה היום כאז במצרים, על ידי "כסף" כך שרוב האנשים לא מחוברים לטבע.
  2. הדרך השני היא, לחיות רק עם הטבע בלי "כסף"

למשל:  עד לפני כחמש מאות שנים, אימפריה האינקה הגדולה בדרום יבשת אמריקה התנהלה אלפי שנים בלי כסף. הכללה היית בנויה על בסיס טבעי ביותר. כלומר, ערך כל דבר היית השווי על פי עמל אנושית. שעת עבודה אנושית היא הערך הטבעי והאמיתי ביותר.

במצב כזה כל שעת עבודה\עמל נאכלת ומתבזבזת ולא נשאר למחר\לעתיד. והדבר הבעייתית באמת היא כמובן "סוגי הסחורה" אין הרבה סוגי סחורה ואין הרבה סוגי עמל\עבודות. על דרך "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ"

למעשה נראה לומר שהמן מייצג כלכלה בלי כסף. במצב כלכלי כזה  – מסביר הרשב"ם בשם חז"ל – מה היית העינוי במן ? "זהו עינוי שאין פת בסלך, וחייך תלוים למרום בכל יום"  כלומר חייך תלוי בטבע כל הזמן אתה לא יודע מה יקרה מחר. (מה שאין כן בכלכלה של כסף יש לך כסף המשמר את העמל שלך לאורך זמן, נסביר זאת בהמשך.)

לכאורה זה היית השקפת משה בתחילה ולכן ניבאו אלדד ומידד שהוא – משה – לא יכניס אותם לארץ ישראל. ומשה הבין שאין מנוס רק בשיטת הכסף אפשר לנהל את העם הבורגני הזה ולכן שמיטת הכספים וחיבור לטבע היית התשובה למצב החדש שהוא מסכים לה באין ברירה.

אם כך בואו נחקור למה משה לא רצה כסף ?

כידוע כל עמל האדם בטבע היא יש מיש, הוא לוקח יש מהטבע ומשתמש עם חוקי היש בטבע ומייצר משהוא חדש. למשל: חקלאות. לוקח זרע ושם באדמה ויורד גשם וצומח לו פרי וכדומה.

לכאורה אפשר לשאול האם הפרי שצמח, שלו ? הרי כל הטבע לא שלו אז מה כן שלו ? התשובה לכך היא שהעמל שלו !! שעת עבודה שלו הביא את הצמיחה = הפרי.

לפני הכסף, כל עמל שעה נאכלת ומתבזבזת. כך שכל אדם בלי יוצא מהכלל עסוק בעמל לעצמו והיא נאכלת ומתבזבזת לעצמו. אפשר חליפין כמובן, אבל כל מה שהחלפנו יש להם את אותו טבע, ששעת העמל מתבזבזת.

המצאת הכסף – שהגיע במקור להקל את החליפין, להחליף עמלי עם עמל שכני וכדומה – מייצר מצב חדש. הכסף משמר את עמלי לאורך זמן. כל כסף בעצם דורש בעלות על עבודה אנושית. שיש לי 25\35 שקל, אז יש לי בעלות על שעת עבודה אנושית.

תזכרו את הנקודה, זה מאוד חשוב, "כסף משמר את עמלי לאורך זמן"

אם כך – אומר כביכול משה רבינו – יוצא.

  1. אין אפשרות לשמר עמל שעה לאורך זמן הרי זה לא טבעי כי אין בטבע משהו שנשמר לאורך זמן. יוצא שהכסף הוא רק דמיון ותו לא.
  2. מישהו שולט על העמל שלך, = הכסף. העמל שלך עובר מיד ליד על ידי חליפין שזה רגיל או על ידי גנבה או הונאה וכדומה.
  3. הלוואה, שאני לווה כסף אני בעצם מקבל בעלות על שעות עבודה עתידיות כבר עכשיו. אגם שבחברה בלי כסף גם כן אני יכול להלוות פרי וירק ואני בעצם מקבל שעת עמל בעבר על תנאי שאני עמל בעתיד ואחזיר.
  4. והדבר הכי אבסורדי היא שאותו כסף = עמל שעת עבודה, מייצר ריבית. הריבית שנוצר בשקר (הרי כסף לא יכול לצמוח בטבע כמו פרי וכדומה) דורש בעלות על שעת עבודה שאין בכלל במציאות. מכאן שלעולם אי אפשר לשלם ריבית.
  5. הכסף מביא את החברה לא להיות מחוברים לטבע, כך שבמצב איפר אינפלציונית טוטלי – שהכסף הדמיונית מחייבת להביא לבסוף – אנשים מתים מרעב ונוצר האנדרלמוסיה חברתית. הרי מה קרה ? האם האדמה כבר לא מצמיחה חיטה ופירות וירקות ? אין גשם או מה ? לא ולא !! פשוט אין אנו מחוברים לטבע כי בחברה כזו אין לנו נחלה ואדמה ומים, יש רק כסף שעכשיו לא שווה את הנייר.

במצב כזה – טוען כביכול משה רבינו – אין מנוס למלחמות תמידיות בין העמים ואנדרלמוסיה חברתית בתוך העמים.

יסוד המלחמות הן. או ביזת עבודה אנושית בהווה (שהכסף מקל מאוד על הביזה.) או חוב, שזה בעצם ביזת עבודה אנושית עתידית. דוגמא היסטורית היא המלחמה הידוע בין צרפת לבריטניה. צרפת היית מושתתת על ביזה ובריטניה על חוב.

היום שכל הכלכלות בנויות על חוב כך שאזרחי ארה"ב לא מצליחים לחסוך ודווקא הסינים חוסכים 30% מעמלם והם נותני האשראי לארה"ב ?! אז מה יקרה ביום שסין יפסיק את האשראי ?

לכאורה נעבור מחוב לביזה כצרפת בזמנו.

אי אפשר לדעת את התוצאה של מלחמה בין סין לארה"ב. אבל איך שלא תהיה התוצאה ברור שהחוסכים = הסינים, או שימותו על החטא שחסכו, או שיהרגו את הלווה ולא יהיה מי שיחזיר להם את החוב. בשני המצבים "הכסף" לא קיים.

נסכם את הנושא:

המן מייצג את הכלכלה החברתית בלי כסף, (על דרך  מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים (תוספתא) )  כמו אימפריה האינקה הגדולה בדרום יבשת אמריקה התנהלה אלפי שנים בלי כסף. (כפי שהסברתי לעיל, הכלכלה היית בנויה על בסיס טבעי ביותר. כלומר, ערך כל דבר היית השווי על פי עמל אנושית. שעת עבודה אנושית היא הערך הטבעי והאמיתי ביותר.)

כידוע בירושלים ששאלו מישהו מה אכלת היום ? היו עונים "מן" !! תוספתא מסכת בכורות   פרק ג ר' יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלם אמר לו אכלת היום? אמר לו "מן" יודע שמהמעשר אכל "מה המן אין לו דמים" אף מעשר אין לו דמים:

היית ידוע שה'מן היית שיטה חברתית בלי כסף עד כדי כך שאלף שנה אחר כך השאילו את המילה "מן" למעשר, אדם אכל מעשר הוא קרא לזה "מן".

אבל החיסרון בשיטה היא כמובן שאין הרבה סוגי סחורה ואין הרבה סוגי עבודה ולכן  נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" וכמובן "זהו עינוי שאין פת בסלך, וחייך תלוים למרום\בטבע בכל יום" כי הכסף זה כביכול "פת בסלך" שנשמרת לך לאורך זמן, מה שאין כן כל דבר טבעי נאכלת ומתבזבזת ומחר צריך חדש ואתה תלוי בטבע שיצמח לך חדש.

מצד שני הכסף משקר לנו את המציאות כי אין עמל טבעי נשמרת לאורך זמן, וק"ו הריבית שלא קיימת כלל במציאות. והכסף גורם לרוב אנשים לחיות בלי הטבע עצמו, אין להם נחלות והם לא מחוברים לטבע. ולכן במצב של איפר אינפלציה, פורץ אנרכיה ואנדרלמוסיה חברתית בתוך החברה ומלחמות בין עמים.

ולכן תשובת משה לדבר היא שכן נעשה כסף, אבל 1. חייבים לבטל את הכסף כל כמה שנים כפי שהטבע עושה לשעת עמל. אם שעת עמל = 35\25 שקל והיא שטר בעלות על העמל ? אז כמו כל עמל טבעי מתבזבזת כך הכסף חייב להיבטל. 2. חייבים להיות מחוברים לטבע כלומר לכל אחד יש את הטבע גם כן = אי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות.

זה תוקף ההיגיון בשמיטת כספים. מכאן גם נבין למה שמיטה ויובלות היא קריטית לקיומינו בארצינו לנצח, מצד שני נבין למה התורה מנבא את כל הקללות והגלות אם לא נקיים שמיטה ויובלות.

והיות שכל תוקף החשיבתית של החברה היהודית היא שרידות נצחית של כל יהודי לאורך כל הדורות ולכן רלוונטי קיום כלכלי נצחי בארצינו ולא כלכלה עכשווית זמנית שלא מחזיקה הרבה דורות.

בהצלחה

Max maxmen

(עד כאן היית המאמר המקורי בעצכ"ח (ב2013) ותראו את הדיון שם. במאמרי בסדרה "החשיבה היהודית הבסיסית" דף 10 בשם "כלכלה בלי כסף = מן (משה רבינו כשל בו)" – גם מאותו שנה = 2013, הוספתי למאמר הרבה מאוד ממל, והנה היא לפניכם,,)

עד כאן ניסינו להבין מה בעל המקרא רוצה לספר. ועכשיו נעמיק להבין אייך באמת זה עובד היום. ונעמיק להבין מהי הבדלי החשיבה ביננו לבין החשיבה של האומות.

הכל מתחיל עוד בחוסר הבנה מהי אלוהים מהי "שמע ישראל השם האלוהינו השם אחד". שאנו (אני מקווה) כבר מבינים את המשמעות הבסיסי של אלוהות שזה אומר שאין שום סמכות בלעדי הבינה האחדותית של האדם. מכאן שהאדם ערום לגמרי שאין לו שום חוק או מוסר שיכול לכפות עליו משהו. אפי הלבוש שהוא לובש יש לו סיבה תבונית פשוטה כך שכל התנהלותו הן מסיבות תבוניות כאמצעי ורק כאמצעי.

שהאמצעי לא פועל לטובת הפרט הוא פשוט מבטל את החוק והמוסר. כלומר שום חוק הוא לא סמכות באמת הוא רק כאמצעי. אני מקווה שהצלחתי לעביר לכם את התובנה הבסיסית הזאת. בת שתשכב עם אביה או אביה עם בתו, זה אסור מסיבה פשוטה, אבל לא שאין ביקום חוץ מהבת ואביה (סיפור לוט ובנותיו). שאשת איש אסורה ברור לנו למה אבל לא במצב שהחוק (איסור אשת איש) בא להרוג אותי (שני סיפורים של אברהם ושרה וסיפור יצחק ורבקה). קניין זה סדר חברתי שנוצר מהחלוקה של הטבע לפרטים שיוכלו להצמיח את הצמיחה האישית שלהם. אבל שהקניין שוללת את הטבע מהפרטים ? כך שכל נולד, נולד בלי הטבע ? אז אין אנו מכירים בקניין וגם חוק לא תגנוב מבוטלת.

שוב נחזור לסכם את המושג "קניין"

לכאורה כל הטבע וכל משאבי הטבע שייכים לאף אחד ולכלום יחד. כל האורגניזמים נוהגים כך כי פשוט לא מכירים בקניינים, היתוש והחיידקים וכו' אפי לא מכירים בקניין גופינו. ולכן כלקט אני בא לבאר נפש בסעודיה או לבאר גז טבעי בחופי הארץ ולוקח מה שאני צריך לעצמי. מי כבר מדבר על דברים פשוטים יותר כמו מים.

בני אדם בשביל שרידותם האישית לדורות, חייבים חקלאות. (בדפים קודמים הסברנו למה) ולכן בשביל חקלאות הוא צריך לעמול. לקחת יש מיש ולעשות קומבינה כל שהוא = לזרוע וכו'  ויצמח לו פרות וירקות וכו'

עכשיו: מה שייך לו ? שום דבר בעצם כי הרי הכל יש מיש, אם אפשר לומר ששייך לו משהו זה אך ורק העמל שעות שלו. בכדי שתשתלם לו לעמול, הוא צריך סדר חברתי שתכיר בעמלו כלומר שיסכימו שעמלו שלו, אחרת, יבוא אחרים לקצור מה שהוא זרע. ולכן הומצאה חוקי הקניין. מחלקים את האדמות לכל פרט וכל אחד עמל בתוך נחלתו וקוצר את הצמיחה שלו.

כל זה טוב ויפה בתנאי שבכל שדה צמח. אבל אם למישהו או באזור שלם לא צמח ויש רעב טבעי. אז לכאורה כל החלוקה בטילה כלומר זכות הקניין בטילה. ברגיל, לו היינו צדיקים, היינו מכנסים אורחים כפי שאברהם עשה. כך שבכל מצב של רעב אנו עוברים למקומות שכן צמח לכמה זמן וכן ההפך אנו מכניסים אורחים ממקומות אחרים.

ביסוד של חוק הקניין עומד הצו הקטגורי של קאנט. (הסברנו זאת בדפים קודמים) שאומר שיסוד המוסר למשל לא תגנוב תהיה קביל אך ורק שכל אדם בכל זמן ומצב יסכים לחוק הזה. ואם אני רעב ואין לי אוכל וכל בני אנוש זאבים אחד לשני ולא מכניסים אורחים, אז אין מנוס מלגנוב. לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב: (משלי) כל כך פשוט שאין פשוט יותר מיזה.

אז למה הבריטים קיצצו ידיים למי שגנב ? כי היו מרובעים בשכלם ומפגרים במוסר אנושי. הם לא הבינו למה כל יהודי חייב להשאיר אוכל על השולחן בברכת המזון על פי ההלכה. שוב, לא כטקס דבילי רק פשוט כי דלת ביתו צריך להיות פתוח לכל מי שצריך לאכול ואין לו. בדיוק כך, הבית שלך לא ממש שלך אם יש כאלה שאין להם בית, האוכל לא בדיוק שלך אם יש מישהו שאין לו אוכל.

שיש חינוך חובה בכל האומות כהיום. אז מה הבעיה לתת לכל צעירינו את ההבנה הפשוטה של המוסר האנושי ? למה לא לתת להם את הבסיס החשיבתית של קאנט ? וכך שיבינו מעצמם שבאמת שום דבר לא שלך והכל שלך. אם המוזיקה והמדע לא מבחין בין הפרטים וכולם נהנים מכך אז למה שהמוסר הבסיסי לא תהיה כמוהם. למה צריך למות כל כך הרבה ילדים מרעב כל שנה ושנה ? למה לא נטיס אותם למקומות שיש שפע ? למה אנו לא סובלים את הסודנים ? הרי אתה חייב מצד ההלכה להשאיר לו אוכל בכל ארוחה. רבונו של עולם, למה ?

ובכן, אחרי שהומצאה הקניין, ולא הבינו את היסוד, אז במהרה כל אחד רוצה קניין והחברה כולה רוצה ארץ וגוזלת את משאביה מכל האנושות לעצמה. וכך נוצרים הגבולות בין העמים בין החברות. שיש גבולות ומגיע שנים לא טובות אז צריכים לצאת לביזה אצל השכנים. או לחליפין לא בוזזים אותם אבל כופים עליהם את חוקי הקניין של הבריטים וחוקי הכלכלה של הקפיטליסטים. כך ששוללים מכולם את הטבע מראש בכדי שתיווצר ביקוש ועכשיו תתחיל להיות זאב ותשחק את המשחק הקפיטליסטי. והם גם צדיקים המנוולים האלה ואומרים שהם נותנים שוויון הזדמנויות, כמה שזה מרגש עד דמעות הטוב לבם שלהם לתת לנו שוויון הזדמנויות. הרבה מכם ראו את "הישרדות" המשחק הראליטי מערוץ 10. יש חוקי משחק ולמעשה החוקים כופים על השחקנים להיות חיות אדם כלומר אדם לאדם זאב. האם הם באמת זאבים ? לא ולא ! החוקים עושים אותם זאבים. אותו דבר חוקי הקניין כופים עלינו להיות זאבים. לא שהאדם ביסודו זאב רח"ל, כפי שחכמולוגי הסוציולוגיה חושבים לצערינו.

הנביאים הבינו טוב טוב את העניין ונלחמו בכל הכוח נגד הטמטום הזה, ידעו מראש להזהיר אותנו מהם והבטיחו לנו מראש את הגלות הארוך הזה. ברגיל לא היינו שורדים כמו שאר החברות הדמיוניות שלא שרדו, רק ברית המילה שמר עלינו בגלות. "שמר" אמרתי ? לא שמר כלל ! רק אחד מחמש בכל דור ודור שורדים בדיוק כמו במצריים. כך שבתכלס שורדים יהודים אבל לא אתה אישית ולא אני אישית אז מה הרווחנו מברית המילה ? שקיים יחידים ששורדים ? מן ישות דמיונית שנקרא יהודים ?

כבר כאן ב"קניין" עומדת הכשל התבוני של החשיבה של האומות. יוסף ופרעה כשלו בכך וגם כל הדורות, בעצם עד ימינו כושלים בהבנתה.

דווקא ההמונים מבינים זאת יותר מהמנהיגים. כלומר עד שהאימפריות לא כבשו את התרבויות, אף תרבות תבונית לא חלם על החוקה הבריטית למשל, ששם חוקי הקניין הם מעל האדם וחירותו. כל מי שמכיר היסטוריה יודע לספר שהצלחת בריטניה להיות אימפריה עולמית (=עבדות הפרטים לדמיון), הגיע דווקא מהחוקה הבריטית. הדוגמטיות של הבריטים בחוקיה גרם לאנשים לתת בהם אימון. זה כמו חוקי הטבע שהם דוממים מרובעים בשכלם כך חוקי בריטניה דוגמטיים ומרובעים בשכלם. אנו נותנים אימון בחוקי הטבע לטוס במטוס אותו דבר נותנים אימון בחוקה הבריטית.

בשביל כלכלה כלומר בשביל השקעות וקניינים זה חשוב מאוד. שיש חוקי קניין שלא משתנים (אפי' שלוט ובנותיו יכחדו אם ישמרו על עריות ואברהם ירצח כי רוצה לשמור על אשת איש), אז כדאי להשקיע שם את כספי.

כבר במושג מהי קניין יש הבדל קריטי בינינו לבין האומות. והבריטים דאגו שבכל מקום שהם מגיעים חייבים ההמונים לקבל את החוקה שלהם. בלי החוקה הבריטית בקניינים, לא מתחיל בכלל הכלכלה המודרנית. כלומר הכלכלה המודרנית חייבת שנכיר בחוקי הקניין שלה.

משה רבינו הבין זאת טוב מאוד. ולכן כל חוקה אחרת מהחוקה שלו ? היא עבודה זרה ואלוהים אחרים = סמכות.

עכשיו נבין שיהודי אומר עבודה זרה ואלוהים אחרים, נבין בדיוק מה הכוונה. הכוונה היא לסמכות. בנושא שלנו, שאנו דנים בקניין. אז הקניין שולט בנו ואין אנו בני חורין, כי נולדנו לטבע שהכל קנו למישהו. בחשיבה שלנו לא ניתן לחוק הקניין לשלוט בנו. אבל מהי החוקה שאימצנו לעצמינו בקום המדינה ? החוקה הבריטית ! עכשיו נבין למה אנו סובלים כל כך, וכולם סובלים אפי' העשירים ביותר כי שרידותם הנצחית לא מובטחת לאף פרט מחוקה הבריטית. היא טוב לרוב דמיוני לכמה זמן (איפה הבריטים היום ?), ואחריו מלחמות תמידיות. אבל הפרט (נוחי דנקנר למשל או משפחה עשירה אחרת) ישרדו לדורי דורות במשחק הקפיטליסטי הזה ? כל נביא מתחיל יאמר לך שבשום אופן.

במצב כזה שהחוקה הבריטית שולטת בארצינו וכל פרט נולד בלי הטבע, אז למה בדיוק הוא צריך להקריב את חייו שלוש שנים בצבא ? מה הוא מקבל אחרי שיצא משם בשלום ? הזדמנויות ? זה מה שמקבל, הזדמנויות ? חסר לו הזדמנויות יותר טובות בארצות קפיטליסטיות אחרות בלי צבא ובלי מלחמות תמידיות עם השכנים ?

כבר כאן תצליחו להבין למה החרדים לא מתגייסים לצבא. זה לא בגלל שהם חושבים שלימוד התורה תציל את הארץ יותר מצבא. את זה הם מוכרים לשוטים (אם כי שלעומק יש בזה אמת, כי שנלמד תורה נבין אייך צריכים להתנהל באמת בארצינו). הם לא מתגייסים אך ורק בגלל שיש כאן חוקה בריטית ולא חוקת משה. הם לא מתגייסים כי אין חוקה כחוקת יסוד על גבולות הארץ כך שעל מה ששפכנו דם היום תוחזר למחרת על פי מצב רוח רגעי ועל פי המשחק הדמוקרטי. היום תלחם ומחר נחזיר וחוזר חלילה וחלילה כאילו צאצאינו הם משחק ילדים. החרדי לא עמל כל חייו להקים משפחה מרובת ילדים (להרבה מהם יש מעל 15 ילדים) בכדי שהילדים יהיו משחק בידי משחקי הדמוקרטיה שפועל על פי מצב רוח רגעי. שנבין זאת, שוב נביא את הצלחת הבריטים לדוגמא. אמרנו שהבריטים הצליחו כי חוקי הקניין שלהם התמידו כחוקי יסוד כך שבני אנוש נתנו בהם אימון. אותו דבר החרדים מול האי חוקה על גבולות ארצינו, שאין להם אימון בגבולותיה של הארץ כלומר לא יודעים על מה בדיוק נלחמים, אז למה להפקיר את הילדים ? וסיפור עזה תוכיח שהם צדקו לגמרי.

אימצנו את החוקה הבריטית בקניינים וכדומה. אבל שכחנו שאין אומה ביקום כולה שאין לה חוקי יסוד לגבי גבולותיה חוץ מהאומה היהודית. מי יכול להסכים לכזה הפקרות ? האשמים בזה הם הימין והשמאל והמרכז יחד. האמת היא שגם החרדים והדתיים. למה רבותיהם לא דאגו לעורר את העניין בהמונים ? למה קשה לומר שכל דם שנשפך בלי שאין חוקה על גבולות הארץ, נשפכת לריק. למה קשה לומר זאת ?

נחזור לענינינו.

החוקה הבריטית משחיתה את ההמונים ואפשר לראות את זה בכל מקום שהבריטים כפו את חוקותיהם. תרבות הודו (וזה עוד יגיע לסין גם כן) היא תרבות מושחתת היום מול תרבות הודו של פעם. האבן עזרא מעיד שבזמנו תרבות ההודית לא נצרכה לחוקי גנבה רציחה ועשק ועדות שקר ואפי' למערכת משפט, עד כדי כך אומר האבן עזרא שאם משה היה צריך לתת להם תורה\חוקה אז לא היה מחוקק חוקים בעניין, כי פשוט היו תבוניים וטובים מיסוד התרבות התבוני שלהם, מה שאין כן שמאמצים את חוקי הקניין והכסף והחוקה הבריטית ?! אין מנוס שעשרים אחוז מהחברה תהיה בעוני ותגדל פושעים ורוצחים ושאר הצרות. מכאן נלמד שפשעים ורוצחים לא מחויב המציאות רק זה שאלה של סדר חברתי נכון.

אמרנו לעיל שהקניין מביא את האדם להיות באמת זאב, אדם לאדם זאב היא תוצאה של חוקי הקניין. הסברנו בדפים קודמים מהי יסודי הקניין ומתי חל כל המוסר היוצא מהקניין כמו חוק לא תגנוב שאין חל על מי ששוללו ממנו את הטבע. ואז לא פלא שאדם לאדם זאב.

כזאב אני רוצה לשלוט באחרים כלומר שאחרים יהיו תלויים בי. אני חייב ליצור ביקוש כלומר לי יש מה שאתה צריך. אבל מנין לי מה שאין לאחרים ? הרי כל הטבע קיים בשבילי בדיוק כמו בשבילך.  הכלכלה המודרנית בנויה על אותו טריק. נשלול ממך את כל הטבע אפי' מים אסור לאגור על פי החוק ואז נוצר ביקוש. ביקוש למחסה\דיור לישון בלילה ומחסה מחום וקור, ביקוש למים, ביקוש לאוכל.

אייך אפשר להשיג את המים וכו' ? על ידי כסף ! מהי כסף רבונו של עולם ? למה עם כסף אני משיג את צרכי ובלעדיו נשללת ממני כל הטבע שקיים בשבילי חינם כמו לחתול והעכבר והציפור ושאר האורגניזם. בתכלס אייך אני משיג את הכסף ? על ידי עבודה ! שוב יצרנו ביקוש כל אחד מבקש עבודה בכדי להשיג את הכסף שרק עם הכסף הוא משיג את צרכיו.

משמע מכאן שהעבודה מיצר את הכסף. הכסף בעצם הוא שטר בעלות על עבודה אנושית.

יש כאן שני דברים שחייבים להבין לעומק. כסף נוצר מעבודה אנושית. כל עבודה אנושית נכחדת (נאכלת וכדומה) והכסף נשאר נצחי. כלומר הכסף לא מציאותית היא פשוט דמיון. אם זרעתי וצמח לי תפוזים אז התפוז היא עמלי = שעות עבודה. התפוז או נאכלת או נכחדת במשך כמה ימים. אם יצרתי מכונית אז גם כן אם היא תעמוד בלי תפעול תמידי אז היא מתקלקלת כלומר בלי השקעה של עוד שעות עבודה היא מתקלקלת כמו כן בנין ומגדל וגשרים בקיצור כל עמל אדם לא נשארים לתמיד בלי אוספת עוד שעות עבודה לתפעול ותחזוקה.

אין במציאות הטבעית שעמל שעות עבודה יחזיקו לאורך זמן. וראו איזה פלא, ברגע שהחלפנו (המרה) בין התפוז וכדומה לכסף ? מיד קיבלנו כביכול שימור עמלינו לאורך זמן ואפי' לנצח. אייך יכול להיות כזה דבר ? שום דבר ביקום לא נצחי דווקא הכסף הדמיוני נשארת נצחי כאילו שעות עמלי היום נשמרת לי לעולמים.

(לעומק באמת דמיון כמו כל דמיון היא רק דמיון והלכה למעשה ערך הראלי של הכסף יורד כל שנה כ3%, במשך שבע שנים כ21% ונוסיף לזה את המע"מ עוד 18% וגם את המיסים לשלטון בכדי שהם יצרו את הכסף שתוכל לשמר את עמלך לאורך זמן, (הרי אתה מעוניין בשלטון בלשמר את זכותך בקניין ובכדי שיצרו את הכסף ואת הכסף אתה רוצה בכדי לשמר את עמלך) ואז בעצם תוך שבע שנים אתה למעשה מפסיד את עמלך כמו שהמציאות דורשת. מכאן שמיטת הכספים כל שבע שנים ביהדות)

ולא רק זה שהכסף כביכול משמר את עמלינו לאורך זמן, היא גם צומחת מעצמה על ידי ריבית. כלומר מכפיל את עצמה בלי עמל חדש. גם התפוז יכול להכפיל את עצמה עם עמל חדש של זריעה מחדש וכו' אבל צריך עמל חדש. הכסף לא צריך כלום הוא פשוט צומח מעצמו בדמיון. (לא פלא למה אסור ריבית בכל תוקף. מותר לקחת ריבית ממי שחושב שמותר ריבית, אני אומר זאת לחכמולוגים שאוהבים להטיף מוסר ליהודים שהם לוקחים ריבים מאחרים ולא משיבים אבדה לאחרים. כי אין טעם שאני אשיב אבדה למי שלא משיב אבדה  ואין טעם לא לקחת ריבית ממי שלוקח ריבית, כי אם זה כללי המשחק אז אני משחק עם חוקי המשחק שלך.)

אם שמתם לב משהו רקוב כאן, שוללים מאתנו את הטבע שקיים בשבילינו חינם וכופים על כולנו לבקש כסף ליצור ביקוש לכסף ואז כולנו נעבוד לכסף. אוקיי אפי' אם נסכים לשטות הזאת, נצטרך לשאול  מי מדפיס את הכסף מתחילה כלומר אייך ועל פי מה מדפיסים את הכסף ?

נגיד שהממשלה מדפיס את הכסף. ואז, אם ידפיסו המון כסף ויחלקו לכולם אז אף אחד לא יעבוד ולא תהיה חלב במכולת. אם נדפיס קצת כסף ? אז ערך כל שקל תהיה גבוה כלומר נצטרך לעבוד הרבה בשביל שקל אחד. אז אייך ידעו הממשלה כמה כסף להדפיס ? אז שוב התשובה היא פשטה לגמרי. על פי שעות עמל של כל העובדים. כלומר על פי הצמיחה שצמח מעבדה אנושית. נקבע למשל ששעת עבודה מצמיחה ערך של 30 שקל, אז מדפיסים כמות כספים על פי שעות עבודה האנושית שקיימת בחברה.

המצב הזה לכאורה נמשך מאז שהמציאו את הכסף. השקר כאילו הכסף באמת שווה לא הבינו רוב בני אנוש מאז ומעולם. אנשים וממשלות חיפשו זהב וכסף וחשבו שעשירות בא מכסף דמיוני ולא הבינו שעשירות בא מעבודה אנושית = צמיחה. כלומר רק עובדה ועמל אנושית בטבע מצמיח משהו שנצרך. אתה יכול לגנוב את הכסף אבל לא את עמל השעות שהאדם עוד לא עבד.

מהר מאוד התחילו להפנים שבעצם לא הכסף הוא הדבר רק עבודה אנושית הוא הדבר האמיתי. שהיו עבדים אז העשירות שלך היית על פי כמה עבדים יש לך. שאין עבדים אז מה עושים ? אייך גורמים לאדם לעבוד הוא ואשתו ביום ובלילה עד צאת נשמתם ?

אז נפל אצל הנוכלים רעיון ענק (לא משנה האם זה מכוון = קונספירציה, או שזה מחוסר דעת ושכל וטיפשות אקראית), למה שלא נדפיס את הכסף עכשיו על חשבון ההבטחה מראש שנעבוד בעתיד. כלומר, נשלול ממך את הטבע מראש כך שתהיה חייב לקחת משכנתא ללימוד מקצוע שתוכל לעבוד. משכנתא פירושו הדפסת כספים עכשיו על חשבון הבטחתך שתעבוד בעתיד. אתה מקבל את הכסף ומכניס אותו לשוק. אותו דבר הממשלה מדפיסה כסף על חשבון (= אגרות חוב ממשלתיות) הבטחת הממשלה שבעתיד נעבוד ונשלם מיסים.

היוצא מכל זה היא שהכסף נוצר עכשיו על חשבון הבטחתך שתעבוד בעתיד כלומר תהיה צמיחה מהעבדות שלך בעתיד.

כל הכסף הרבים שקיים כרגע בשוק היא כסף שעוד לא משקפת עבודה וצמיחה מציאותית רק להפך היא עכשיו מפעילה את האנשים לעבוד. כל מה שאתם רואים במדינה מכבישים ומגדלי ענק ומכוניות בקיצור כל היש המודרני נבנו ונוצרו על ידי כסף שנוצר על ידי הבטחה שלנו שבעתיד נעבוד. גם הכסף הממשלתי נוצר כך וגם הכסף שהדפסנו על ידי הבנק עם לקיחת המשכנתא ואשראי.

(אגב: תשימו לב שלא רק נשללת הטבע מכל הנולדים בגלל חוקי הקניין. רק כל נולד, נולד כבר מתחילה עם חובות, = חוב הלאומי.)

עוד לא דיברנו על הריבית שהבנק דורש על הכסף שהוא מדפיס בזכותינו. (מטריף את הדעת למה הבנק מבקש ריבית על כסף שאין לו, הרי רק בזכותי שאני חותם הבטחה לעבוד בעתיד מאפשר להדפיס את הכסף אז מה עושה כאן הבנק שהוא עוד מבקש על זה ריבית ? תן לי להדפיס לבד את הכסף ולא נצטרך לשלם ריבית. הרי בלעדי, הבנק לא יכול להדפיס את הכסף) בכל אופן אני חושב שעד כאן ברור.

ברור לנו שהכלכלה המודרנית חייבת לשלול ממך את הטבע כך שלא תהיה לך כלום בלי כסף. והשגת הכסף מתאפשרת אך ורק על ידי התחייבות מראש שאני יעבוד בעתיד כלומר לוקחים משכנתא ללימוד מקצוע. אחרי שנעבוד (ולאו דווקא במקצוע שלמדתי, הרי מי מבטיח לי שאני המצא עבודה דווקא במקצוע ?) נשיג את הכסף (אותו כסף שבזכותי נדפסה מתחילה) ואז תהיה לי זכות לקנות מים ולשכור חור\דיור בשביל מחסה מהקור והחום ולישון בלילות. בינתיים הכסף שנדפס בזכותי כבר מזמן נמצא בשוק וממנו בנו את המגדלים את הכבישים וכל הדמיון הזה כאילו אנו חיים בגן עדן. ואני יכול להיות מובטל ולא להצליח לשלם את המשכנתא שצובר ריביות כמובן. ולמי מתחשק להיכנס למחויבות משפחתית כלומר להקים משפחה. אם צלחנו את החלק הקשה הזה ומצאנו עבודה אז שוב בשביל להקים משפחה אני חייב להתחייב מראש אני ואשתי לעבוד עד צאת נשמתינו בשביל המשכנתא לדיור, לא רק זה כמובן, הרי נולדים הילדים ואז צריך לשלם על חינוך ועל שמרטפים שנוכל לצאת לעבוד. אם יהיה לנו הרבה ילדים אז לא נוכל לעבוד רק נצטרך לטפל בילדים ואז לא יהיה צמיחה רח"ל, אז אייך יהיה כסף בשוק ? אז אבי שמחון יאמר לכם שאסור יותר מ1.6 ילדים למשפחה כי אז לא תהיה צמיחה.

בקיצור אנו עבדים לצמיחה. מילא שהצמיחה מגיע עלינו. אבל לא ולא, רוב הכסף (= בעלות על עבודה אנושית ) ? נמצא אייך לא, אצל העשירים. אמרנו שלא הכסף עושה את האדם עשיר רק עבודה אנושית שגורמת לצמיחה. ומי מקבל את רוב הצמיחה ? העשירים !  הם יוצרים את מקומות העבודה. אמרנו שאתה צריך מקום עבודה ששם תוכל לעבוד וליצור את הצמיחה מעמל עבודה שלך, הבעלים לוקחים חלק מעמל העבודה בשביל עצמם.

יוצא מכל זה, אתה משלם ריבית על המקצוע שלמדת, אתה מוריד חלק מעמלך לעשיר שיצר את המקום עבודה שלך. ומה שנשאר לך, אתה אוכל. למשפחה לא מספיק מפרנס אחד וצריך גם את האישה שתעבוד ואז לא כדאי להוליד יותר מאחד שהצבא תקריב אותו למולך, ויצאת פראייר.

מבטיחים לנו שבדת הקפיטליזם לכולם יותר טוב אבל הם שקרנים ומנוולים יחד, כי כל מי שלמד כלכלה מודרנית ומבין משהו, יודע  ששוק העבודה לעולם לא יכול לספק 100% מקומות עבודה, על פי שווי המשקל של ביקוש והיצע, חייב להיות מעל 25% אבטלה. (זה שיש פחות מובטלים זה מהסיבה הפשוטה שאנשים מוכנים לעבוד עם משכורות רעב, בשוק חופשי חייבת להיות אבטלה של 25% ו25% שלא צריכים לעבוד כלל) הם המובטלים צריכים למות מרעב כי יש ברירה טבעית טוען אבי שמחון נער מנערי האוצר.

המובטלים האלה יכולים (לא רק יכולים זה פשוט קורה כי הפסד ורווח הם מחוקי השוק החופשי שיד המקרה שולט בה) להתחלף כל הזמן כלומר היום אתה מובטל ומחר אתה דווקא הרוכב על הסוס והשני באדמה.

עד כאן לכאורה ברור אבל כל בר דעת עומד ושואל למה באמת נוצר הביקושים אם יש לנו את הכל חינם. בעיקר ישאל הבר דעת למה צריך כל הסיבוב הזה ליצור ביקושים שנצטרך לעבוד הרי אם כבר עבודה אז לא כדאי לחזור לחקלאות ששם עובדים הרבה פחות ?

התשובה לכך פשוטה שאם כל אחד יעבוד לעצמו בחקלאות ובטבע ? אז אייך ישלטו בך ? אייך ייוצר הכסף ?

מה מייצר את הכסף ? הביקוש לכסף ! אם לא תהיה ביקוש לכסף אז לא יהיה כסף. ואז לא יהיה עשירים.

עשירים הם עשירים לדור אחד או שנים ולא יותר ולא כל אחד מצאצאיהם עשיר, אז גם הם נכחדים כמו כולם ואת זה לא מבינים השוטי עולם האלה.

אני מקווה שלא יצא הדף הזה מבולבל מידי. ואם כן, בואו נעמיק בטיפים שנבין לעומק מהם היסודות.

טיפ הדף:

משה רבינו רצה כלכלה בלי כסף = מן. לא צלח לו ומניסיון מעגל הזהב שנצרכו לבנות משכן וקרבנות ושאר ההבלים, גם כאן נכנע לכסף. אבל דרש שמיטת כספים כל שבע שנים.

הסיבה התבוני והמוסרי: כי אין במציאות הטבעית שעמל אדם משתמר לנצח מכאן הכשל בכסף. ולכן שמיטת כספים כל כמה שנים היא נכון וטבעי ומוסרי. (הוכחנו גם שאפי' במציאות המודרנית ערך הכסף מבטל את עצמו כל  שבע שנים, 3% כל שנה כפול שבע שנים = 21% נוסיף את המע"מ יש לנו כבר ארבעים אחוז נוסיף לזה המיסים לחברה והנה ערך עמלינו לא נשמרת לעד.)

נקודות חשובות שנזכור:

כסף = שטר בעלות על עבודה אנושית.

כסף = כביכול משמר את עמלינו לאורך זמן.

ובכן, שני שאלות שצריך כל אדם לשאול את עצמו. 1, אייך יש לו כסף יותר ממה שהוא יכול לעבוד בהווה ובעתיד עד סוף ימיו. 2, אייך הוא מצליח לשמר עמל אנושי יותר זמן ממה שהמציאות הטבעית משמרת ?

שמיטת כספים היא תשובה צודקת שפועל על פי המציאות הטבעית, אם ברצונינו להשתמש עם כלכלה עם כסף.

הבסיס לחשיבה הבסיסית היא כך:

  1. חירות האדם אפשר אך ורק שיש לו את הטבע (את זה לא מבינים הנאורים. או שמבינים והם פשוט רשעים ומשקרים לנו ורוצים לשכנע אותנו ששוויון הזדמנויות הם כאילו חירות האדם).
  2. כל המצאת חוקי אנוש יכולים רק לעזור ולא לשלול את חירותך. קניין וכסף, בסדר גמור אבל בתנאי שיש לך את הטבע. אם הקניין והחובות יכולים לקחת ממך את הבית ואת הטבע ? כל החוקים בטלים ומבוטלים !

שאי אפשר לעולם למכור את הנחלה (לצמיתות), בא להגן על הנחלה שלך מחובות וכדומה. ושמיטת חובות בא להגן עליך שלא תצטרך להימכר לעבד.

הבסיס הוא חירותך ושרידותך האישית עם הטבע. בלי זה ? האדם לא צריך חקלאות ולא שפה ולא חברה ושום דבר מה שבני אנוש המציאו.

  1. בני אנוש הנוכלים הצליחו להגן עם המצאת ה"בע"מ" על העשירים. ולך כפרט אין בע"מ כך שאם כשלת ? ניקח ממך את הבית וננתק אותך מהחשמל והמים. ואולי גם ניקח ממך את הילדים שלך כי אתה לא מצליח לפרנס אותם. אבל שה'בע"מ = כשל ? נוו בשביל זה בדיוק המציאו אותו.

עוד טיפ:

היהדות היא לא דת ולכן אין מניע שכל אתאיסט יהודי וכל דתי וחרדי לחיות עם החוקים הפשוטים האלה. אף אתאיסט ואף חילוני מאמין לא צריך לקבל את חוקי החרדים והדתיים (הדוגמטיים ברובם) בכדי לשמר את הבסיס החשיבתית של היהודי ולזכות בחירות אישית ושרידות אישית לנצח.

נא לזכור: אומה שאין לה חוקי יסוד על גבולות ארצו ? היא אומה מופקרת לחלוטין !! תאמינו לי שאני אומר זאת בכאב רב אבל זאת האמת. זה ישמע הסתה או מה, אבל חייבים לומר זאת, שכל מי שמתגייס לצבא יכול בצדק  לדרוש  חוקי יסוד על גבולות ארצינו. ואם לא ? אז הוא לא צריך להתגייס ובצדק.

עוד טיפ:

מדעי הכלכלה היא מדע ומחקר שרירותית. כלומר בהינתן שיש לנו משחק וכללי\חוקי משחק ?! אז בא המדע והמחקר ובודק אייך ומה הכי טוב לשחק שכל שחקני המשחק ירוויחו. כמו במשחק השחמט אפשר לחקור מדעית מהי הדרך הכי טובה לשחק. הוויכוח של היהודי מול מדעי הכלכלה היא לא על תוצאות מחקריהם (שיווי משקל בין ביקוש להיצע וכו' וכו') רק מול עצם המשחק הטיפשי וכלליה וחוקיה. על פי החשיבה היהודית אנו בכלל לא משחקים משחקים יש מטרה לחיים והיא התפתחות התבונה לטובת הפרט ושרידותו הנצחית.

בברכה

Max maxmen

משאב טבעי – למי היא שייכת ?

משאב טבעי – למי היא שייכת ?

האם נולדנו רק אתמול ?

המאמר מוקדש ליואל היקר (הניק הנודע מהאתר הכלכלה האמיתית)

באתר המכובד – הכלכלה האמיתית – של ערן היקר, מדי פעם צץ הוויכוח המוזר: "למי שייכת משאבי הטבע". על פניו זה נשמע כאילו נולדנו רק אתמול כלומר עד אתמול כדור הארץ פשוט לא אכלס בני אנוש, כלומר רק אתמול פתאום צמח מהאדמה האדם על כדור הארץ ולכן אנו כבני אנוש פשוט עוד לא יודעים למי היא שייכת ולכן אנו מתווכחים.

מיותר לומר שבני אנוש התבוניים מאכלסים את כדור הארץ זה אלפי שנים, אז למה אנו עוד מתווכחים על דברים בסיסיים פשוטים ? כלומר בני אנוש אלפי שנים ואלפי דורות צריכים לאכול\לשתות ולהתפנות ולישון ולטייל, אז אייך הם נהגו כבני תרבות כנאורים בכל ימות האדם (שיש אומרים שהוא קיים כבר עשרות אלפי שנה) ?

ובכן, אולי כדאי לעיין בהיסטוריה שלנו כלומר לעיין במקורות (נכון, אתה לא אוהב מקורות יהודיים ולכן נעיין רק ב"שיח לפי תומו" שזה אומר: אגב הנאמר שם אנו יודעים מה היה בזמן ההיסטורי מלפני שלוש וחצי אלף שנה), ונראה פלא פלאים, כבר לפני אלפי שנים (כשלוש וחצי אלף שנה) שבני ישראל חוזרים לארץ ירושתם – אחרי שהצליחו לצאת ממצרים מעבדות לחירות – והולכים לחלק את הארץ לשבטים ולמשפחות בגורל, אז מראש בני ישראל מציבים תנאים, עשרה תנאים מעניינים מאוד הם מציבים לעצמם. כלומר לפני שכל פרט זוכה בקניין על ידי חלוקה בגורל, יש תנאים ראשוניים לקניין הפרטי, כלומר בלי התנאים האלה אין קניין בכלל.

אני הביא עכשיו רק את התנאים שקשורים לנושא שלנו.

תנאי חמישית: מעיין היוצא מנחלה פרטית, כל בני העיר מסתפקין ממנו. כלומר אפי' משאב המים נפל בחלקו הפרטית, בכל זאת כל בני העיר יכולים לשאוב ממנו מים בלי תשלום כמובן. (אם בעל הנחלה חפר את המעיין בחצר הפרטי שלו אז הציבור צריך לשלם לו על הוצאות החפירה כמובן אם הם רוצים לשאוב מים)

תנאי שישית: כל בני השבטים יכולים לדוג דגים בכנרת אפי' שהכנרת תיפול כנחלה פרטית לאחד מהשבטים. כלומר אם שבט נפתלי זכו בגורל בכנרת, לכאורה המשאב הזה  (עם הדגים כמובן) שייכת לשבט נפתלי, אז התנאי הראשוני היית שלא ולא, כל אדם מכל שבט בישראל יכול לבוא לדוג לעצמו דגים בכנרת.

ובכן מה אנו לומדים משיח לפי תומו מההתנהלות שלהם לפני שלוש וחצי אלף שנה ?

  1. ובכן אנו רואים שכבר בתקופת האבן (בצחוק כמובן) לבני אנוש היו שכל ישר, והבינו שאם אנו הולכים לחלק את הארץ, יש צורך להסדיר את עניין משאבי הטבע מראש אחרת אין טעם לחלוקה, הרי בכל חלוקה בגורל, יכול מישהו לזכות בהרבה משאבים, והשני בכלום. אז למה שהם יסכימו מתחילה לחלוקת הארץ ? מילא אלה שיזכו במשאבים בדיעבד רצו את החלוקה, אבל לפני החלוקה כולם לא ידעו איזה חלק ייפול להם בגורלם ולכן דאגו מראש להתנות תנאים בסיסים לפני החלוקה.
  2. כל מה שנעשה בזמנם היית בהסכמה מראש, כלומר הארץ שייכת דבר ראשון "לכולם" מהירושה שירשו מחלוקת נח ובניו. ואז ורק אז שכל אחד מבין את הדבר הפשוט הזה שכל הארץ ומשאביה שייכים לכולם, רק אז אפשר לעשות גורל בהסכמה ולחלק את הארץ. אבל כאמור לעיל אם תחלק את הארץ בגורל, יכול להיות שיפול לי חלק שאין בו כלום, למשל: אין בו דגים או מים או נפט, ולכן הסכימו מראש (הדגש "הסכימו" כמו ילדים גדולים בלי גננת ושוטר ומשטר וריבון) לעשות תנאים שכאלה שאף אחד לא זוכה במשאב כפרטי שלו, כלומר המשאב נשארת של כולנו.

ע"כ המקורות והסברתן, מכאן ננסה להסביר – לחכמולוגי השוק החופשי וחופש הקניין – מהי שוק חופשי באמת ומהי קניין קביל.

נתחיל קודם עם הקניין הקביל.

כל בר דעת מבין שבכדי להמציא את המושג קניין פרטי, זה לא יכול לבוא על חשבון הזולת, כלומר האם אפשר שמישהו ייקח לעצמו בכל דרך שהיא את כל כדור הארץ והיקום כולו כקניין הפרטי שלו ? בוודאי שאף אחד לא יכיר בקנייניו. כלומר בכדי שתהיה לך באמת קניין אתה צריך שזולתך יכיר בכך כלומר יקבל על עצמו את הצו המוסרי של לא תגנוב. ואם הוא לא מקבל על עצמו את הצוו כי הוא לא מכיר בקניינך אז פשוט אין לך קניין במציאות. (אתה יכול לנסות להיות גיבור ולהחזיק בכוח החרב והנשק בקניין, אבל תמיד יצוץ לך גיבור יותר גדול ממך, כלומר אנו מדברים על ילדים גדולים – ולא בבריונים – שמבינים שכוח לא שווה כלום בעולם, כי כוח זה זמני מאוד והאדם מתכנן את חיו לאורך זמן, הרי הוא לא מוליד ילדים לאבדון רח"ל)

אז מה יעשה האדם הנבון ומה עשו בני אנוש מלפני חמש אלף שנה ? ובכן (שוב מקורות) נח ובניו חילקו את הארצות בגורל. אבל יש בעיה רצינית, הרי אם חילקת את הארצות בגורל מה קורה עם הנולדים בכל גרע ? הרי בכל רגע נולד תינוק ותינוקת ושניהם ירצו קניין כמו כולם אז הנה הם באים לעולם מחולק ? נח ובניו הבינו את הבעיה ולכן המציאו לראשונה את הירושה, כלומר המצאת הקניין קביל אך ורק עם המצאת הירושה. וככה בני ישראל הם היורשים של ארץ ישראל.

אנו רואים כאן שלא צריך משטרים ולא שרלטנים, תנו רק לבני אנוש את החופש, ותראו פלא פלאים, לכל פרט בעולם יש קניין פרטי כולל זכות להשתמש עם משאבי הטבע ששייכים לכולם. לא צריכים לכפות את המוסר וערכים כי הם פשוט מובנים מאליהם לכל בן אנוש שחיו לפני חמש אלף שנה.

שיש לכל נולד קניין פרטי והוא מבין שכדאי לכולנו "חלוקת העבודה", אז בני אנוש בונים לעצמם שוק חופשי ששם באים כל הבני חורין עם עמלם ועושים חליפין וסחר מכר וכו' וכו'. בשוק כמובן באים יזמים והנה יש שיווי משקל בין היזם לבן חורין. כלומר אם היזם מציע לו כדאיות, אז הוא יעבוד אצלו ואם לא, אז הוא לא מוכרח לעבוד אצלו.

והנה קיבלנו "שוק חופשי" באמת של בני חורין, והמוסר והערכים, והאמנות החברתיות הם קבילים ותבוניים שבאים מרצון חופשי של כל אחד ואחד.

זה מה שנקרא "אחדות הבינה" כלומר יש לבני אנוש בינה אחידה (אפי' שפרצופיהם וטביעות אצבעותיהם והדיי אן איי שלהם שונים ?! הבינה (= 1+1=2) היא יחידה !!) מכאן המתמטיקה והלוגיקה והמדעים. אפי' המצאת השפה הומצאה אך ורק מתוך ההנחה הזו שלבן אנוש יש אחדות הבינה, אחרת אייך אפשר להמציא את השפה ? הרי לא נבין כלום אם אין לנו בינה אחידה. המצאת החקלאות גם הגיע אחרי שהאדם הבין שיש אחדות הבינה ביקום כולה, אחרת מנין לי מה שהיה אתמול יהיה מחר ? כלומר אם זרעתי וצמח לי היום, אז מי קובע שזה יקרה שוב ? ולכן רק אם הנחנו מראש שיש חוקיות אחידה ליקום, אז אפשר להמציא את החקלאות. בשביל החקלאות צריכים לוח שנה לדעת את העונות מתי לזרוע ומתי לקצור וכו' וכו', אייך אפשר לעשות לוח שנה מראש ? שוב רק עם ההנחה שכל היקום פועל באחדות הבינה, אפשר לקבוע לוח שנה מראש ולדעת מתי יבוא אביב וסתו וכו' וכו'.

היוצא מכל הנאמר לעיל, שאם שני בני אנוש דנים על משהו, הם אמורים מראש להסכים בטבעיות על אמיתויות פשוטות כמו על מתמטיקה ועל לוגיקה ועל מוסר וערך. כלומר יש דברים שאי אפשר להתווכח עליהם. למשל מיהו הנגזל ומיהו הגזלן, צריך להיות ברור מראש. אם מישהו בא לומר שמשפחת תשובה (ביחד אם הדיקטטור) לא גזלה לנו את המשאב הטבעי = הגז הטבעי שלנו, הוא פשוט עושה צחוק מעצמו, כי הוא בעצמו יודע טוב טוב למי שייכת המשאב הטבעי. הרי יש לכולנו אחדות הבינה, אלא מה ? הוא מנסה להכניס את ראשו כבת יענה בחול ולחשוב שאף אחד לא רואה ולא שומע. מה חושבים משפחת תשובה ? אולי כולם נרדמו – חושבים משפחת תשובה ? ולכן הטיפש חושב שהוא יכול להחזיק במשאב ? הרי יש לנו ניסיון היסטורי רב שנים (ניסיון מתועדת בכתב) מה קורה במקרים שכאלה. דוד המלך חשק באשת אוירה החיתי, אחאב מלך ישראל חשק בכרם נבות, ועוד אלפי מקרים היסטוריים שכאלה וידוע מה היית סופם של כולם. היום הדין בא והוא לא מבחין בין צדיק לרשע. הנה חגגנו ביבשת אירופה כמה מאות שנים עד שבני אירופה שלחו אותנו לתאי הגזים, "הרב שך" הנביא זעם הנודע אמר ליהודיי ארה"ב: מה אתם חושבים שבאמריקה לא יגיע השואה לבסוף ?! ובכן שמגיע יום הדין, אין הבחנה בין צדיק לרשע, למה ? כי הצדיקים שתקו בגלל השוחד שהמנוולים נותנים להם.

נסיים:

אחדות הבינה מלווה את האדם מאז שהוא קיבל את המודעות\ההכרה\התודעה (על פי כל הדעות מדובר על אלפי שנים קודם שנולדנו אנו), לא רק שיש לאדם את אמיתויות הפשוטות, הוא יודע גם מה עונשו של זה שלא הולך על פי האמיתויות הפשוטות, כלומר הוא יודע את המעשים ויודע את התוצאות הקולקטיבית. אז למה אנו חוזרים על אותן טעויות ? התשובה: "שוחד" !!! עם השוחד משתיקים את אנשי האקדמיה ואת אנשי ההגות ואת המנהיגים הפוליטיים ואת העסקנים ואת הרבנים ואפי' את ההמונים, וזה דיי מצליח עד היום הדין, שהיום הדין מגיע פתאום אנו נזעקים למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, למה האלוהים הכניס את הצדיקים עם הרשעים לתאי הגזים ? אתה מבין את הטיפשות ?!

ולכן יואל היקר, שערן הצדיק וכל הצדיקים שכותבים באתר הכלכלה האמיתית וכל הצדיקים והצדיקות שמגיבים באתר נזעקים חמס, זה לא משום עניות כלכלית אישית שלהם או מחוסר פירגון למישהו מהטיקונים או כי הם ח"ו פרזיטים, לא ולא, הם פשוט נזעקים כי הם נאורים ותבוניים שמבינים: שיגיע יום הדין, כולנו נשלם על כך ביוקר, כי כנאמר לעיל: ביום הדין אין הבחנה בין צדיק לרשע. ברצוני לומר שאדם נבון לא אמור להיות אלטרואיסט, מספיק שהוא אנוכי שדואג לעצמו בכדי שהוא יזעק חמס נגד העוול הנורא, כי הוא יודע שלבסוף גם הוא ישלם אפי' שהוא לא שותף בעוול = אחריות קולקטיבית.

מי יכול בכל זאת להתווכח על אמיתויות הפשוטות ? 1, רשעים שרוצים לאכול בחינם את משכורתם של הזוגות הצעירים = משקיעי נדל"ן, כלומר הרשעים האלה רוצים פרוטקשן מהצעירים על הזכות לישון בכדור הארץ. או לחליפין הצעירים אומרים להיות עבדים נצחיים של יצרן הכסף החברתי = הבנקים, שהם – הבנקים – גזלני המשאב החברתי הכי יקר שלנו = יצירת הכסף החברתית. 2, וכנאמר לעיל הרשעים שרוצים לגזול מאתנו את משאבי הטבע. 3, הרשעים האלה שרוצים את כולנו בכפיה בחלוקת העבודה ועוד בלי לחלק את הצמיחה בשווה בין כל העבדים הנרצעים.

כל הרשעים האלה יכולים להתווכח על אמיתויות הפשוטות, ולא כי הם לא יודעים ומכירים את אמיתויות הפשוטות, ולא כי הם לא מכירים את התוצאות כנ"ל. רק הם מתווכחים כי הם פשוט רשעים, הם יודעים שהם וכל הונם ירדו שאולה ביום הדין, אבל על רשעים נאמר: אפי' על פתחו של גהינם, אין הם חוזרים מרשעתם.

חג חירות שמח לכל בית ישראל

בברכה

Max maxmen

מנשקי המזוזות מנשקי האקדחים

מנשקי המזוזות  מנשקי האקדחים – עומק מצוות קביעת מזוזה לכבוד חג החירות

מדי פעם פורצת – בציבוריות הישראלית – השנאה המטורפת שיש לאחדים מאתנו כלפי כל דבר יהודי. כולנו זוכרים את סיפור "מנשקי המזוזות". וכמו בכל סיפור שכזה שונאי היהודים ויהדות האלה מגלים את ערוותם ברבים. כלומר הבורים והפנאטים האלה תמיד בלי בושה מראים לכולנו את פנאטיותם. מה שהכי מטריף זה שהם תמיד קוראים לעצמם "הנאורים" בחברה.

בזמנו כתבתי מאמר להסביר את עומק מצוות קביעת המזוזה, ולא גמרתי אותו. עכשיו לפני פסח הרי עושים סדר בבית ולכן עשיתי סדר גם במחשב, ונתקלתי במאמר הזה ואמרתי שחייבים לגמור אותו ולפרסם אותו לכבוד חג החירות. תבינו בהמשך מה הקשר בין חג חירות למזוזה וכמה קריטי הוא מזוזה לחירותו של האדם בכלל ולחג החירות בפרט.

ובכן נתחיל עם שני סיפורים.

סיפר ראשון

יהודי חשוב מתקשר לרבי מורי, ואומר לו שהוא חזר עכשיו מארה"ב ויש לו חבילה שמישהו מארה"ב ביקש למסור לו. רבי מורי מגיע לבית של היהודי ורואה שיש לצד הדלת מזוזה ענקית מאוד, ורבי מורי שם לב שעל הדלת יש שלט קטן שאומר "נא לא לדפוק בין השעות X  ל Y ". רבי מורי הוא מהאנשים שכזה פרדוקסליות לא עוברת אצלו בשתיקה ולכן מיד שההוא פותח לו את הדלת הוא שואל כמעט בזעקה: ואם אני רעב בשעות הנ"ל או צריך שירותים, האם לא תפתח לי את הדלת ?! ואם כך מה עושה כאן המזוזה הענקית ? היהודי מרוב טיפשות ענה לו: יש שכנים !!

סיפור שני

פעם רבי מורי הגיע לפגישה שנקבעה באיזה בית באחת השכונות בירושלים. הוא הגיע בזמן אבל כמנהג ירושלים אף אחד עוד לא הגיע, אפי' בעל הבית עוד לא היה בבית, כלומר הבית היה סגור. חוק מרפי, בדיוק באותו רגע רבי מורי צריך להשתין (סליחה), והנה הבית נעול. מה עושים ? הרי אצל רבי מורי לאו דאורייתא – של בל תשקצו – לא בא בחשבון (המשהה נקביו, עובר משום בל תשקצו. שולחן ערוך אורח חיים  סימן ג סעיף יז), אז הוא דופק בדלת ממול, ובעלת הבית פותחת לו ועונה לו שהיא לבד בבית כלומר מרמזת לו על איסור יחוד. רבי מורי אומר לה במהירות: אז תצאי מהבית. וככה באמת עשתה, היא פשוט הפקירה את הבית שלה בשביל רבי מורי. (אגב תראו מכאן עוד הוכחה שלאישה יש בינה יתירה מה שאין כן בסיפור הראשון האיש היה חכמולוג)

ובכן, שליטה בעשיית צרכים, זאת המצאה אנושית, וכמו כל המצאה אנושית היא דורשת מחיר (כמו ההמצאה האנושית ללכת על שתי רגלים במקום ללכת על ארבע, המחיר הוא כאבי גב. כמו המצאת השפה עצמה שהמחיר היא שהחיים והמוות ביד הלשון) כאן המחיר זה בריאותו של האדם. האדם כופה על התינוק את החיתול ואחר כך כופה עליו ללמוד לשמור על עשית צרכיו.

היהדות כנודע לא מאפשרת לנו להיות דוגמטיים ולכן היא דואגת כל פעם שלא נשאר דוגמטיים, מכאן הלאו של בל תשקצו, מכאן שנשלל הקניין הפרטי מאתנו (שהקניין עצמה היא המצאה אנושית שדורשת מחיר כבד מכולנו = שפיכת הדמים הנצחי = המלחמות התמידיות בין העמים ובתוך העמים) מול מי שצריך לעשות את צרכיו, כנודע מתקנת יהושע בן נון בזמן חלוקת הארץ (עשרה תנאים התנה יהושע ובית דינו בשעה שחלק את הארץ,,, תקונה ז, כל אדם שצריך לנקביו מסתלק מן הדרך ונכנס אחורי הגדר שפגע בו ונפנה שם ואפילו בשדה מליאה כרכום ונוטל משם צרור ומקנח. (רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ג))

חז"ל (בבכורות מד עומד ב) תוקפת אפי' את האלה שלא עושים צרכים ברבים משום צניעות ומספרת סיפור משעשע:  מר בר רב אשי הוה שקיל ואזיל אגודא דגמלא (הלך על גשר), איצטריך (ליה להטיל מים). הוה קא משתין שם. אמרו ליה: חמתך, קאתיא! (חמותך מגיע) אמר להו: אפילו באודנה, (השיב להם אפי' לתוך אוזנה הייתי משתין אם לא היה לי מקום אחר, כדי שלא אסתכן) (בכורות דף מד עמוד ב)

אותו דבר חז"ל תוקפת את המתחסד שלא רצה ללכת בשדות פרטיים אפי' שהדרכים שבורים מהגשמים, כלומר חז"ל תוקפת את המתחסד מול אחת מתקנות יהושע (תקנה ט, בזמן שירבה הטיט בדרכי הרבים או נקיעי מים יש לעוברי דרכים להסתלק לצדדי הדרכים ומהלכין שם אף על פי שהן מהלכין בדרך שיש לה בעלים) ומספרת לנו סיפור: רבי ורבי חייא דהוו שקלי ואזלי באורחא, איסתלקו לצידי הדרכים, הוה קא מפסיע ואזיל רבי יהודה בן קנוסא קמייהו, (מעשה ברבי ורבי חייא, שהיו יתידות בדרך, ולכן הלכו בשדות שבצידי הדרכים; ואילו רבי יהודה בן קנוסא שהלך לפניהם, היה פוסע פסיעות גסות מיתד ליתד, ולא הלך בצידי הדרכים). אמר ליה רבי לרבי חייא: מי הוא (זה) שמראה גדולה בפנינו !? (שהוא מראה לנו שהוא ירא שמים מאד ואינו חושש לתנאי שהתנה יהושע, והדבר נראה כיוהרא.)  אמר ליה רבי חייא: שמא רבי יהודה בן קנוסא תלמידי הוא, וכל מעשיו לשם שמים. כי מטו לגביה חזייה (כאשר התקדמו רבי ורבי חייא, והגיעו לרבי יהודה בן קנוסא, ראהו רבי ו) אמר ליה: אי לאו יהודה בן קנוסא את – שכל מעשיך לשם שמים – גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא (אם לא שיהודה בן קנוסא אתה, הייתי גוזר את כרעיך בקופיץ  של ברזל, כלומר: הייתי גוזר עליך נידוי).  (בבא קמא דף פא עמוד ב)

(אגב: מומלץ מאוד ללמוד לעומק את סוגיית תקנות יהושע בחלוקת הארץ ככה תקבלו פרספקטיבה נכונה אייך אפשר בכלל קניינים ואייך אפשר התנהלות חברתית תקינה ומתורבתת של בני חורין.)

ובכן הארכתי בדוגמאות שנבין את הנקודה העמוקה כאן "מהי חירות ומהי נאורות" ?

מהי חירות ? ומהי נאורות ?

נתחיל קודם עם הדוגמטיות של ההגות האומות. קניין פרטי למשל זה זכות טבעית עד כדי כך שמותר לי להרוג או לחליפין לשעבד אדם כעבד לנצח אם הוא פולש לקנייני (ג'ון לוק). הגדילו הקפיטליסטים החזירים לומר שהעני ימות בשקט תחת הגשר. כלומר המצאת הקניין בעצם שוללת מהאחר את כל כדור הארץ עד כדי כך שהוא יכול למות מרעב ומצמה. מי מדבר על עבדות נצחית שיש היום לאדם המודרני שהוא ואשתו צריכים לעמול כל החודש בשביל שכירות או משכנתא על הזכות לישון בכדור הארץ. כלומר או אתה עבד או הורגים אותך פיזית כי פלשת לקניין אחרים או אתה מת מרעב כי אתה דוגמטי בצוו של לא תגנוב ולא תרצח. וכל זה מגיע מהמצאת הקניין.

ובכן אייך בכלל מתאפשרת המצאת הקניין ? האמת שזה באמת בלתי אפשרי ולכן יש לנו את כל הסבל האנושי והשפיכות דמים והמלחמות בהיסטוריה. כלומר יש לקניין הדוגמטי מחיר כבד, והיא להחזיק בחרב\באקדח כמו כל בעל חי טורף שחושב שיש טריטוריה ולכן הוא הורג כל מי שפולש לטריטוריה שלו (מה שאין כן בעלי החיים הנוודים הם באמת אוכלי עשב ולא טורפים).

בכל זאת על מה נסמכים ההוגים הנאורים באומות ? לא תאמינו, פשוט נסמכים על המסורת (ראו חוקת חירות של האייק), כלומר יש מסורת של קניינים ? יש מסורת של לא תגנוב ולא תרצח ? יש מסורת של שפה ? יש מסורת של שליטה בעשיית צרכים ? בקיצור תישארו דוגמטיים אפי' שזה עולה לנו מחיר כבד. איי אנו עבדים ואנו שופכי דמים ובעיקר דוגמטיים ופנאטיים ?! נוו מה לעשות, צריכים להיות פרגמטיים !!!

אבל לעומק הנאור המודרני לא נסמך על המסורת, המסורת הוא השרביט שבצד שמאל של המלך בתמונה של הובס, ביד ימינו המלך בתמונה מחזיק חרב = אקדח. הווה אומר: מנשקי האקדחים. כלומר מה מעמיד את החברה ? בראשונה זה החרב\האקדח כלפי חוץ וכלפי פנים ורק אחר כך החברה מתנהלת על ידי המסורת הדוגמטי בכדי שלא נצטרך להפעיל את החרב פנימה על ידי שוטר והדיקטטור.

הנאור היהודי יודע שלעולם המוסר והערכים האנושי הומצא כאמצעי = בחיי בהם, כלומר לעולם האדם הפרט לא מפסיד בשביל המוסר והערכים. ולכן חייב כל אדם לומר "כל העולם נברא בשבילי" הווה אומר אתה רוצה לשלול ממני את החירות והחופש שלי, אתה מראש צריך את הסכמתי, כלומר כל מוסכמה או אמנה חברתי חייבת להיות מוסכם על כל פרט ופרט כולל הנולדים בכל רגע. זה למעשה הצו הקטגורי של קאנט או הצוו של הלל התלמודי.

אייך היהודי בטוח שכל נולד בעתיד יסכים לאמנה החברתי בהווה (ביהדות אמנה חברתי = ברית. כמו הברית בחורב ועוד) ? כי אם המוסר וערכים מושתתים על הבינה האחדותית, כל הנולדים לעולם יסכימו לכך. אותו בינה האחדותית שהאומות מאמצים בחום כלפי המדעים ככה שכל נולד מסכים למדעים, היהודי בנה את תורתו המוסרית והערכית על אותו בינה אחדותית ולכן הוא בטוח שהנולדים יסכימו עם האמנה החברתית.

נפשיט ברשותכם את הנושא העמוק כאן.

נשים לב שכל אחד – אתה את ואני – נולדנו בכפיה, כלומר לא שאלו אותנו קודם האם אנו מסכימים להיוולד. אנו בעצם כמו האדם הראשון המקראי שנוצר בכפיה על ידי האל (תרצו הטבע). ולכן בלי התנאי הזה שכל אחד חייב לומר ש"כל העולם נברא בשבילי", אין שום זכות – לא לאל ולא להורים – להוליד ילד.

הילד הזה נולד לחירות כלומר שום מוסכמה\אמנה חברתית מוסרית או ערכית כמו לא תגנוב או לא תרצח, פשוט לא רלוונטי לו, ולכן בעצם אין קניינים בעולם, יש אך ורק תהו ובוהו.

האדם המציא את חוקי המשפחה בכדי לשרוד אישית לדורי דורות (הרי בלי חוקי המשפחה אף אחד לא זוכה לשרוד כי הוא לא בטוח שהילד שלו) ולכן הוא ממציא את החקלאות ואת הלוח שנה ואת השפה והביגוד והאוכל המבושל והשליטה בעשיית צרכים וכו' וכו'.

בשביל כל זה הוא צריך קניינים פרטיים. וכמו המצאת חוקי המשפחה = בקניין האישה לבעלה וההפך, שוללת ממני את אשתך, ככה קניינך וקניין אחרים שוללים ממני ומכל נולד בעולם את הטבע כולו, ככה שאני ואת ואתה אמורים או להיות עבד למישהו או למות מרעב.

המצאת חוקי המשפחה נסמכת על כך שיש שוויון כל הזמן ובכל מקום בכמות הגברים והנשים, ככה שיש לכולם אישה או בעל פרטי. כלומר אנו לא שוללים מאף אחד לזכות באישה או בבעל ולכן חוקי המשפחה עומדת בצוו הקטגורי של קאנט כלומר חוקי המשפחה קבילים. ולכן באמת שלמה המלך יוצא מגדרו כלפי הנואף, שבניגוד כלפי קניינים כלליים שלמה המלך אומר "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב", לא כן כלפי נואף, כלפי הנואף שלמה המלך נזעק:  הַ֭בָּא אֶל־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כָּֽל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ: נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה: נֶֽגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה: כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר וְלֹֽא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם: לֹא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כָל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹּֽׁחַד: (משלי)

(אגב: כאן המקום לתקוף קהילות חרדיות מסוימות שמעלים את ערך הבחור בשידוכים. מה בעצם הם עושים? שאין שוויון בין גברים לנשים, כלומר אם ערך הבחור עולה מול ערך הבחורה כלומר הבחורה היא זאת שאמורה לשלם סידור מלא בכדי לזכות בבעל כולל להבטיח לפרנס את הבעל כל חייו, אז אין שוויון ואז חוקי המשפחה לא קבילים כי נשארות אלפי בנות רווקות בקהילה שאין באפשרותם להשיג בעל. אנו רואים כאן שמחלת הטיפשות מתפשטת גם אצל לומדי תורה ויהדות כלומר אנו רואים שהלמדנים המודרניים הם חמורים נושא ספרים ותו לא. הרי אייך אפשר כזו התנהלות דבילית ובלתי תבונית אחרי שרוב שנותיו הוא עמל בתורה ויהדות ? אין לנו תשובה אחרת בלעדי לומר שהם פשוט חמורים נושאי ספרים. אני מצטער לומר זאת אבל אין לי הסבר אחר, כל בר בי רב דחד יומא יודע מה כתוב בכתובה היהודית ומה הוא מבטיח, הוא אמור להבין למה היהדות דורש את זה, ואם הוא לא מבין ולא מקיים, אז לא פלא שנשארות כל כך הרבה בנות בוגרות בקהילה, בקיצור בקהילות האלה כל חוקי המשפחה לא קבילים כנ"ל)

בקניינים פרטיים, עצם המצאת הקניין פסול מתחילה, א, כי לא חילקת את כדור הארץ לכל פרט ככה שיש כאלה שאין להם קניין. ב, הרי בכל רגע נולד מישהו לעולם מכור כבר לאחרים. ולכן כלפי מי שאין לו קניין, הקניין שלך לא קביל, ומשום כך הוא לא מקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב. ושאחרים לא מקבלים את הצוו של לא תגנוב, אז אוטומטית אין לך קניין. אני מקווה שברור שהמצאת הקניין אפשרי אך ורק שהזולת מסכים לקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב ולא תרצח, ולמה שיקבל על עצמו את הצווים שתביא לו את הרעב או את העבדות  (שכירות או משכנתא לכל החיים) ?

ביהדות נטען שנח המציא את הקניין הקביל (בהנחל עליון גוים וגו') על ידי חלוקת הארצות בגורל פלוס המצאת הירושה ככה שכל נולד נולד עם קניין פרטי. (שבט לוי וממזרים וגרים, היו הגורמים לבקשת המלכות בימי שמואל הנביא, ולכן יחזקאל הנביא דורש חלוקת נחלות גם לגר ולממזר ולשבט לוי). כמובן המצאת הקניין והירושה של נח מושתתת מראש על תורת אדם הראשון = חוקי המשפחה (הרי בלי חוקי המשפחה אין ירושה), ככה שכל משפחה ועם ולשון ששמר על חוקי המשפחה, יש לה ירושה מהחלוקה ההיא כלומר יש להם קניינים קבילים לדורי דורות. מכאן ההשתוקקות של היהודי לחזור לארץ ירושתינו ומכאן מצוות ישוב ארץ ישראל.

השבטים עם אביהם יעקב יורדים למצרים במקרה של רעב, ולאט לאט נמכרים לעבדים לאומה המצרית. עבדות של ארבע מאות שנה ויצאנו משם בשן ועין (רק אחד מחמש או אחד מחמישים יצא משם).

אבל "מה שמכשל אותך מחזק אותך" ולכן יצאנו ממצרים עם תובנות טובות וחדשות. ולכן עשינו את האמנה החברתית בהר סיני. כלומר אם המצאנו את הקניין ואת האמצעי חליפין שנקרא כסף, אז במהרה אם יש למישהו מונופול על המים (פרעה היה אלוהי המים במצרים שפירושו לעומק שהיה לו מונופול על המים) במהרה יש לו מונופול על החיטה אז במהרה נימכר כולנו לעבדים לאדון הזה. כלומר במקרה רעב, לא נרצה להילחם על מים ובמקום זה נימכר לעבדים. כלומר המלך מנצל את טוב ליבם של ההמונים שרוצים לקיים את המוסר אפי' שהם לא קבילים, וקונה אותם לעבדים לנצח.

ולכן באמנה החדשה (התורה מסיני), אי אפשר למכור נחלה לצמיתות ככה שלכל אחד מובטחת לו את הטבע לנצח לדורי דורות. אבל יש בעיה במקרה שיש רעב כלומר לא יורד גשמים בנחלתי למשל (או שלא שמרו על הלוח ולכן לא יודעים מתי תרד גשם ולכן אין חקלאות. אגב: רק על ידי שמירה על האביב = הלוח, מובטחת: וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ: ולא כפי שהפנאטים חושבים שיש איזה אל בייביסיטר שמוריד גשם מתי שאני רוצה), או מכל סיבה אחרת, אז מה עושים ? כאן הומצאה (כבר על ידי אברהם אבינו) הכנסת אורחים, וכמובן מתנות עניים שלוקחים אפי' בלי רשות, וכמובן כל אחד משאיר על שולחנו אוכל בשביל עניים. וכמובן כלפי האמצעי חליפין שנקראת כסף – שמכנס את ההון אצל יחידים כמו במצרים אצל פרעה ויוסף – הומצאה שמיטת כספים, כלומר ביטול המטבע כל שבע שנים ככה הכסף לא יכול לכנס לעצמו את כל ההון החברתי ולהפוך את כל בני החברה לעבדים. כבר היום מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצאת בידי אחוז אחד מבני אנוש.

אם יש לנו זכות קניין בתנאי שכל עני יכול להיכנס לבית לאכול, אז לכאורה אי אפשר לעולם לעשות דלת עם מנעול לבית. ובאמת לאברהם לא רק שלא היה לו דלת לבית, רק היה לו ארבע פתחים פתוחים לבית  לכל רוח ככה שמכל רוח נוכל להיכנס לבית שלו ולאכול. ואייך אפשר בכל זאת לעשות דלת נעול לבית ? אך ורק אם נשים "מזוזה"

כאן בא מצוות "קביעת מזוזה" המזוזה אומרת לכל אדם, שכאן לא צריך לגנוב או לרצוח בשביל אוכל או בשביל לישון, אתה פשוט יכול לאכול ולישון. מכאן שהמזוזה שומרת על בני הבית, כלומר לא שהמזוזה היא הוקוס פוקוס אלילית ח"ו, רק המזוזה אומרת לגנב הפוטנציאלי שלא צריך לגנוב, תבוא ותאכל ואפי' תישן אם אתה צריך, ק"ו אם אתה צריך לעשות את צרכיך.

ובכן האמנה החדשה של משה רבינו ובני ישראל בהר סיני (וכן עשרת התקנות של יהושע בזמן חלוקת הארץ למשפחות, שהזכרתי חלק מהם לעיל) בעצם קובעת התנהלות חברתית כזו שהקניינים יהיו קבילים וכל אחד יקבל על עצמו מרצונו החופשי את המוסר והערכים כלומר את הצווים של לא תגנוב וכו'

ולכן באמת אנו מנשקים את המזוזה, מה שאין כן כנ"ל אצל האומות הם אמורים לנשק את האקדחים והבינו.

לסיכום:

אפשר להיות דוגמטי ולבקש כסף על שירותים אם בכלל. אפשר להיות דוגמטי ולחשוב שהמוסר האנושי עומדת מכוח עצמו שלמעשה היא עומדת על כוח החרב\האקדח. אפשר להיות דוגמטי ולחשוב שהעניות היא גזירה משמים ועשירות היא גורל. אפשר להיות דוגמטי ולחשוב שכל המצאות האנושיות הם טבעיות וגורל ככה שנגזרה עלינו לסבול לנצח.

אפשר אבל אחרת, להיות נאור ולהבין ששום דבר זה לא גורל, אתה עני כי שללו ממך את הטבע מראש, אתה עשיר במקרה כי בני אנוש סוגדים לאליל הכסף ולכן חייב להיות יחידים שאצלם הכסף וההון האנושי מתכנסת, הפעם זה אתה מחר זה זולתך, אבל לעולם העשירות לא עוברת בירושה ככה שגם העשיר הוא בכרת. תמיד ההתכנסות מביא לבסוף למלחמות ששם אליל המלחמות לא מבחין בין עשיר לעני.

מה שנדרש מהמשכיל והנאור היא הבנה פשוטה אייך כלכלת החברה פועלת ואייך היא צריכה לפעול באמת. הכלכלה המודרנית זאתי של אסכולת שיקגו, היא פנאטיות ודוגמטיות משווע. בוודאי במקרה שלנו היהודים בארץ ישראל שכל אחד ואחד חייב בכפיה לתרום את צאצאיו הרווקים למולך הדמיוני למות למענה בלי שהם יקבלו תמורה. כלומר חזרנו עם כוח החרב על גבי רווקינו ורווקותינו לכבוש את ארץ ירושתינו בשביל מי ? בשביל משפחת תשובה שתקבל את המשאב בטבעי שלנו ? בשביל משקיעי הנדל"ן שנהיה להם עבדים לנצח כי אנו צריכים בית לישון ?

שבני ישראל משתוקקים לחזור לארץ ירושתם, זה בגלל העבדות\הגלות, ולכן שאנו חוזרים לארץ ירושתינו אנו חייבים להבין שבלי שנקיים את האמנה הנבונה שקיבלנו על עצמינו נצא שוב ושוב לגלות ולעבדות. זה פשוט חלק מהעניין, זה או אתה בן חורין או אתה עבד. ואם אתה עבד אז מה לי עבד בארץ ומה לי עבד בחו"ל ?

לבני חורין יש אמנה נבונה והיא דבר ראשון המצאת הקניין הפרטי הקביל (פלוס התנאים הנ"ל לקניין הקביל שבלעדיהם אוטומטית הקניינים לא קבילים כנ"ל), שזה אומר חלוקת הארץ פלוס ירושה ואי אפשרות למכור את הנחלה לצמיתות.

האמצעי החליפין שנקרא "כסף" לא יכולה לכנס את ההון החברתי אצל יחידים. מכאן שמיטת כספים = ביטול המטבע כל שבע שנים.

אחרי שמובטחת לכל פרט ופרט את חירותו (הרי אין באמת חירות אם אין לך את הטבע שמכריח אותך להיות עבד למישהו) על ידי שיש לו קניין פרטי ומקור פרנסה כחוק יסוד חירות האדם וחירותו, רק אז אפשר השתתפות בחלוקת העבודה ולהשתתף בשוק החופשי. כלומר אז באמת לא נכפת עליך להיות שותף בחלוקת העבודה ולכן אתה בן חורין כן להיות שם או לא להיות שם.

במודרנה, המנוולים עושים הכל שנכפה בכפיה עליך ועל אישתך להיות חלק בחלוקת העבודה, על ידי שנשללת ממך הכל בכל מכל כל (אפי' זכות מוקנה לנשום אין לך בלי אדון הריבון הדמיוני). כלומר הריבון הדמיוני שוללת ממך בחוק אפי לאגור מים ובוודאי שוללת ממך להתנחל על פיסת אדמה לבנות לעצמך את ביתך, כי רק ככה לדעתם תהיה צמיחה חברתית. אבל שאנו מגיעים לעצם הצמיחה ומבקשים חלק ממנו, אז המנוולים נזעקים: מזה? אנו קומוניסטים ?! שימות העני תחת הגשר בשקט !! אגב: שינסה העני ללכת למות תחת הגשר, האם החוק ייתן לו לעשות זאת ? בוודאי יבוא איזה פקח שלא ייתן לו לעשות זאת הרי אנו צריכים ארץ יפה בלי רח"ל אנשים תחת הגשרים.

כל ההתנהלות האכזרית הזאת אפשרי אך ורק שיש "אקדח" במקום "מזוזה". נישוק אקדחים במקום נישוק מזוזות. זה הנאורות הפנאטית של שונאי ישראל.

שלא נשלה את עצמינו שאפשרי בכפיה לכפות על האדם להיות חלק בחלוקת העבודה ק"ו בתנאים כאלה שאתה לא מחלק את הצמיחה לכולם. מצד שני לא נשלה את עצמינו שבלי חלוקת העבודה נוכל להתקיים כראוי. כלומר אדם באמת צריך (יותר נכון "עדיף לו") חלוקת העבודה, אבל התנאי ההכרחי היא שהוא בא כבן חורין מול היזם ולא בכפיה, ככה הוא תמיד עומד מול היזם בגובה העיניים ככה שאי אפשר לנצל אותו בשוק החופשי.

ובכן תמיד אחרי כל המלל שלי בא השאלה: מה אתה רוצה? אתה רוצה לחזור לימי האבן ? אז אולי בני אנוש התנהגו יותר בתבונה ובטבעיות, היום במודרנה כל דבריך לא ישימים !!

אבל השואלים האלה לא מבינים את הנקודה כאן. לא צריך לחזור לימי האבן, צריך שכל בן אנוש יהיה מספיק נאור ותבוני ככה לא היינו מגיעים לרוב הסבל האנושי המודרני. לדוגמא (וכאן הביקורת גם כלפי יהודים יראי שמים): אילו היהודי היה מבין שארץ ישראל ירושתו הפרטית של כל יהודי לחוד, אז לעולם יהודי לא היה משקיע בנדל"ן, כי לעולם הוא לא היה מסוגל לגזול מזוג צעיר את המשכורת רעב שלהם בכדי לישון בארץ ירושתו. כלומר המנוול הזה לוקח מהזוג הצעיר את משכורתם את עמלם החודשי על מה ? על זה שהוא נותן להם מקום בכדור הארץ לישון ? מה עוד המקום הזה שייך ליהודי בדיוק כמו שהיא שייכת לו. ואם אף יהודי לא היה מושקע בנדל"ן אז בנית הדירות היית נופלת על החברה כולה ואז היו דירות לכולם כמו אחרי סיפור הפנתרים השחורים. ועוד בלי אלימות חברתית. כלומר זה היה קורה בטבעיות בלי הפיכות חברתיות.

עוד דוגמא: אילו היהודים כולל היראי השם, היו מבינים לעומק את תקנות יהושע בזמן חלוקת הארץ למשפחות, שאחד מהתקנות היא התנאי שהתנה מראש שכל שבט שזוכה בכנרת (משאב טבעי) חייב לתת לכל בני השבטים את הזכות לדוג דגים בכנרת. אז בוודאי שמשפחת תשובה כמשפחה יהודית לא היית גוזלת מאתנו את הגז הטבעי.

עוד דוגמא: אילו היהודים בארץ היו מבינים מהי אליל הכסף ולמה בלי שמיטת כספים כולנו עבדים לבנקים. ואם היו מבינים מהי ריבית ולמה ריבית אסור. ואם היו מבינים מהי בנקאות ברזרבה חלקית. בקיצור היו מבינים אייך נוצר הכסף החברתי ועל ידי מי. אז היו מחפשים פתרונות יותר נכונים כמו למשל גמ"חים ברזרבה חלקית, הרי באותו דרך שהבנק יוצר את הכסף שלנו ועוד מבקש על כך ריבית וגם גוזל לבסוף את היזם ושולח אותו לכל הרוחות. נעשה גמ"חים ברזרבה חלקית ואז אין ריבית ואין אפשרות לגזול את היזם.

עוד דוגמא: הניתוקים של התאגידים כמו מים חשמל וטלפון ועוד. אם הדוגמטיים האלה היו מבינים משהו, אז כמו שאדם סמית טוען שהמכולת לא עושה לי טובה עם זה שהוא מוכר לי הרי הוא צריך להתפרנס ורוצה להיות כמוני בחלוקת העבודה. ככה כל תאגיד היה מבין שהוא חייב לי והוא לא עושה לי טובה. אני מפרנס אותו כל חיי עם זה שאני לוקח ממנו מים חשמל וטלפון. אז מזה הניתוקים ? יושבת לה בחורה באיזה חור בתאגיד שאנו אלה שמפרנסים אותה, ואומרת לנו: ניתקו אותך בגלל אכיפה. וואלה מהיום אנו אמורים גם לשלם לך כי את גם שוטרת וגם גננת ?

למשל רמי לוי (שהוא טוב רק לעשירים) מתפרנס מאתנו, למה נותנים לו להרוויח פי אלף ? כי הוא היזם שלוקח סיכונים, זה הטיעון הקלסי של הקפיטל החזיר: מגיע ליזם שלוקח סיכונים להרוויח. אוקיי הוא לוקח סיכונים אז מגיע לו. אבל מה התברר, שאם כשלת אי פעם באיזה חזרת שיק (לא אצל רמי לוי רק אצל מישהו אחר), אז רמי לוי יידע מיזה (יש כזה מידע אצל רמי לוי ואני לא מבין אייך החוק מאפשר זאת הרי זה בניגוד לחוק אדם וחירותו) ויעשו לך בושות בפני רבים. נעזוב את הבושות הרי התרגלנו לכך. אבל איפה הסיכונים של היזם ? הרי הוא לא מסתכן בגרוש, הנה יש לו את כל המידע ואת זכות האכיפה הלכה למעשה. אם לבנק למשל אין זכות אכיפה רק אחרי החזרת עשרה שקים בשנה, לרמי לוי יש זכות אכיפה אפי' על שיק אחד בחיים. ובכן אנו מפרנסים אותו והוא לא לוקח סיכונים, אז ממתי יש לו את הזכות לקבל מידע עלינו ולאכוף עלינו את הגזר דין ? ותבינו שמעל 25% מכל חברה מתקשים להיות תחת מסגרת נורמטיבית, כלומר כל הנורמות האנושיות הם מתחילה לא קבילים אם לא כולם יכולים להתנהל כך. ככה שאם אנו רוצים להצליח כחברה אז חייבים להפנים את הדבר הפשוט הזה. במקום להבין את זה כל פקיד\ה שוטר\ת שופט\ת הופך\ת להיות לנו לגננת ומחנכת מתוך בורות ופנאטיות לשמה.

אני מקווה שנתתי מספיק דוגמאות.

ברצוני שנבין, שלימוד יהדות לעומק לא מיועדת בכדי לחזור לימי האבן, הלימוד מיועדת לעשות אותך נאור ותבוני, הלימוד לא מאפשרת לך להיות דוגמט ככה שאוטומטית תנאי ההתחלה של כל בני החברה הם אחרות לגמרי ואז לא מגיעים לכל הסבל המודרני. בלי לימוד, המשכיר דירה למשל לא מבין מה אני רוצה ממנו. הבנק לא מבין מה אני רוצה ממנו.

נסיים:

ובכן ביהדות האמנה החברתית מושתתת על ידי אחדות הבינה, אותו אחדות הבינה שהאומות משתיתים עליה את המדעים, על אותו בינה אחדותית מושתתת כל המוסר והערכים היהודיים.

ולכן האמנה היהודית נצחית לדורי דורות כלומר כל נולד בהכרח יסכים לקבל על עצמו את האמנה, וזה התנאי ההכרחי לקבילות המוסר והערכים האנושיים = הצוו הקטגורי של קאנט טו הצוו של הלל התלמודי.

המזוזה כאמור נותנת קבילות לקניין הפרטי עם זה שהמזוזה אומרת לכל מי שצריך: אתה יכול להיכנס לקניין שלי לאכול\לישון\לעשות את צרכיך.

מכאן החירות האמיתית והנאורות האמיתית של היהודי. ולכן בצדק הוא מנשק את המזוזה.

באומות, הכל בכל מכל כל (המוסר והערכים) מושתתת על ה"אקדח". הקניין מושתתת על ידי כיבוש בכוח על גבי הרווקים והרווקות שגוזלים מההורים = צבא, וכל תוקף קיומו של המפלצת החברתית מתקיימת על ידי האקדח שבידי השוטר ועל ידי שופטים שיושבים תחת סוללת שוטרים עם אקדחים ושערים מגנטיים.

אייך ההמון נותן לזה לקרות ? מסורת !! אייך המנהיגות לא מפחדת מההמונים ? על סמך פנאטיות ההמונים לדעתם האיוולת !! האם באמת ההמונים הם דוגמטיים ? לא ולא, הם דווקא פרגמטיים לגמרי, הרי מה אפשר לעשות מול האקדח ? בכל זאת המנהיגות דואגת מראש שהם יישארו דוגמטיים ופנאטיים. ובכל זאת מגיע יום הדין שההמון כבר לא יכול יותר והוא יוצא להפיכות חברתיות וחוזר חלילה וחלילה.

אז את מי הם מנשקים ? את האקדח !!

היהודי מנשק את המזוזה, כי הוא יודע שהמזוזה שומרת עליו להיות יהודי חופשי ולתת חופש וחירות לזולת. המזוזה לא מאפשרת ליהודי להיות דוגמטי כנ"ל ולכן הוא מכניס אורחים תמיד ונותן צדקה תמיד. מכאן הנאורות שלו, מכאן החירות והחופש ומכאן היותו בן חורין אמיתי.

לסיום:

תמיד, אבל תמיד אומרים לי ככה: טוב, מה שכתבתה כאן זה תזה\דרשה יפהפייה, אבל אין לך הוכחה מהמקורות. והאמת נמאס לי כל פעם להוכיח שוב ושוב. כי יש מושג כזה שנקראת דעת תורה, שזה אומר שמי שלומד תורה מקבל דעת תורה. כלומר יש לו משקפיים שרואה את כל התמונה מלמעלה ולכן הוא מבין כל מצווה מדעתו כלומר הוא לא צריך מקור מפורש לכל דין ומצווה ומנהג, הוא פשוט מבין את זה מדעתו לבד (להבין "דבר מתוך דבר" זה תנאי הכרחי לפוסק ולתלמיד חכם ולנאור) בדיוק כמו המקור בעצמו. כלומר אם יש כבר מקור, אז תשאל מנין המקור לקח את דבריו ? כלומר אתה סומך עליו שהוא הבין כך או קיבל מאבותיו שהם הבינו את זה ישר ממשה רבינו מסיני. אותו דבר למי שיש דעת תורה (לא שיש לי דעת תורה אבל הנקודה חשובה כאן) הוא לא תמיד הולך לחפש אם מישהו קדום כבר אמר\כתב את דברו, הוא בטוח במאה אחוזים שהוא ימצא מקור לדבריו. ולכן מיותר לי כל פעם ופעם לחפש מקורות בשביל להוכיח מה שברור לי ומה שאמור להיות ברור לכל נאור ומשכיל אחרי שלמד את המאמרים כאן.

בכל זאת חיפשתי קצת ומצאתי מקורות משיח לפי תומו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

לא תחמוד בית רעך  (כנגד) וכתבתם על מזוזות ביתך

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ואתחנן פרק ה סימן יא

 לא תגנוב כנגד וכתבתם על מזוזות ביתך 

בשני המקורות הנידון היא מצוות לימוד תורה יומם ולילה, אייך אפשר ללמוד יומם ולילה ? ולכן אומרים המקורות שהמינימום היא קריאת שמע ביום ובלילה כי בקריאת שמע מרומז עשרת הדיברות שהיא כוללת את כל התורה כולה. המקורות הנ"ל מסבירים אייך עשרת הדיברות מרומזים בפרשיות ומעמידים כל מצווה של עשרת הדיברות מול הפרשיות של קריאת שמע. תשימו לב ששני המקורות מעמידים מול המזוזה מצווה אחרת של עשרת הדיברות אבל באותו טעם עמוק.

הירושלמי אומר שמול המזוזה בפרשת שמע, בעשרת הדיברות נאמר לא תחמוד בית רעך. וזה כל כך פשוט הרי יש לך בית ומזוזה ולכן אפשר לצוות עליך לא לחמוד את בית רעיך. כלומר שיש לך קניין פרטי אז ורק אז אפשר לדרוש ממך לא לחמוד את קניין זולתך. והבינו.

האגדה הנ"ל מעמידה את הלא תגנוב כנגד וכתבתם על מזוזות ביתך ולמה, כי אם תשימו מזוזה לא תצטרכו לגנוב כנ"ל לאורך כל המאמר.

ובכן אני בטוח שתמצא מקורות יותר קלים וברורים (בשביל העקשנים שבנינו), אבל למשכיל מספיק מה שמצאתי.

בברכה

Max maxmen