כל האומר,,, חטא ?! אינו אלא טועה !!
כולנו מכירים את המשפט החז"לי הזה כלפי הרבה שחקנים במקרא. זה מתחיל מסיפור ראובן, סיפור בני עלי, סיפור בני שמואל, סיפור דוד, סיפור שלמה ועוד ועוד. יש גם בסיפורי המקרא כמשיח לפי תומו שמתברר שהמקרא מגזים לגמרי, כמו בסיפור עכן שהאשימו את כל בני ישראל בחטא יחיד וכן בעגל, כלומר כל החטאים במקרא הם בע"מ על פי המשפט החז"לי הזה.
חשבתי להעמיק\לחפור בעניין, ולשאול: למה באמת לספר לשון הרע ? מה עוד אחרי שספרו לנו כבר את הלשון הרע העסיסיים האלה, אומרים לנו "אינו אלא טועה" ??!!!
ובכן למה לספר לשון הרע ??
אפשר להיות ציניים ולומר עוד לא ראו בעיה בלשון הרע כלומר המוסר עוד לא היית מפותחת עד כדי כך שלא דברו לשון הרע, פעם דיברו וסיפרו לשון הרע ואחרי כמה דורות לא הרגשנו בטוב שגיבורי המקרא הם כאלה, אז למה לא לומר שזה טעות ?
אבל למעשה עובדתית כבר במקרא לא מדברים לשון הרע, כפי שמוכח מהאלוהים שאומר לאברהם "ואני זקנתי" כלומר האלוהים לא מדבר לשון הרע ומשקר לאברהם ששרה אמרה "ואני זקנתי" בזמן שהיא אמרה "ואדני זקן". ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה במקרא, כלומר המקרא כבר ידע מהי לשון הרע ולכן הציניות לעיל לא במקום.
ולכן חוזרת השאלה למה לספר לשון הרע ? התשובה היא כמובן המסר, כלומר התורה כשמו כן הוא הוראה ולכן היא מספרת עובדות היסטוריות בכדי להעביר לנו מסר תבוני כזה וכזה. ואם כך הרי היא מספרת עובדות היסטוריות בכדי להוכיח את נכונותו של המסר, ולכן הסיפורים נכונים ואם כן מה אומרים חז"ל "אינו אלא טועה" ??
ננסה להבין את זה.
מה חשוב לנו לדורות ? המסר התבוני !! על דרך "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" מצד שני לשון הרע הוא רע. ולכן אם אפשר לספר את אותו סיפור עם המסר התבוני לדורות בלי השמות הנכונים, אתה מרוויח שלא דיברת לשון הרע. כלומר המסר מעוברת לדורות בלי לשון הרע, ואז אתה מרוויח שאתה יכול להגזים גם בסיפור עצמו כלומר בחטא עצמו, ולכן לא רק הגיבור הוא שם סרק, רק גם הסיפור עצמו מוגזם כמו הסיפור של עכן והעגל ועוד ועוד.
אחרי שיש לנו את המסר התבוני, אנו לא צריכים את הסיפור, ונסביר את זה למשל על ראובן ודוד. אם המסר בא לתת ביקורות על השלטון של הקן המשפחתי בימי קדם, שהשלטנים היו הבכורים בכל משפחה ?! התורה בא לומר לנו "שלטן כזה ישלוט בנשי אביו" ישלוט בראש המשפחה עצמו. כלומר התובנה "שליטה כלשהו במשפחה ? תביא לחורבן המשפחה !!" מתקבלת על ליבינו ולא צריך יותר את הסיפור עצמו כלומר מצדינו שלא היה ולא נברא וראובן לא שכב עם אשת אביו.
אותו דבר דוד, מלך = שלטון על האומה, ולכן כל מלך ישלוט בנשותינו כפי שהבטיח שמואל במשפט המלך. ולכן התובנה מעוברת על ידי סיפור בת שבע אבל הסיפור עצמו לא היה ולא נברא.
אותו דבר בעכן, והיות שכל כיבוש הארץ לא הגיע מצד כובשים רק מצד שמחזרים את ארץ ירושתינו מחלוקת נח ובניו, אז אתה חייב לעמוד על כך שאין שלל, (ראו את המאמר ובביזה ?! לא שלחו את ידם !! ותבינו לעומק את הנושא) כי אם יש שלל ? אתה כמו כל כובש חזיר ומנוול. אז נכון שרק עכן לקח שלל אבל זה מראה שחסר היה התובנה הפשוטה הזה בכל העם, אחרת לא היו נותנים לעכן לעשות את זה, מבחינת ערבים זה לזה.
אותו דבר לגבי סיפור סדום שרצו להשכיב את האורחים וסיפור פילגש בגבעה. המקרא רוצה להעביר לנו את המסר על שלטון ההון\הכסף בכלכלת האומה שגורמת שאנשים ימכרו את גופם בשביל לחם. כלומר אליל הכסף שולט בגופינו עד כדי כך שבשביל לינה ולחם ומים נצטרך למכור את גופינו לזנות = הסחר בנשים. הסחר בנשים בחברות קפיטליסטיות מוכיח זאת בכל אורך ההיסטוריה, בסיפור סדום ובסיפור פילגש בגבעה. הסברנו את זה כאן במאמר בשם: "פילגש בגבעה – רות המואביה"
אותו דבר כלפי בני עלי ובני שמואל, רציתם שלטון שבט לוי במקום הבכורים ?! אז הם שולטים בנשותיכם !! ולכן מסופר שבני עלי השכיבו את נשי בני ישראל.
המסר התבוני המקראי חוזרת על עצמה בכל סוג של שליטה על הפרט, כלומר המקרא רוצה אותך בן חורין, ולכן כל סדר חברתי או אפי' סדר משפחתי מצומצם כמו הבכור ?! תביא לך שלטן שישכיב את אשתך !! ולכן אחרי שקיבלנו את המסר הפשוט הזה, אתה כבר לא צריך את הסיפורים עצמם, כלומר "כל האומר,,,,,,, חטא ?! אינו אלא טועה !!" כלומר כל סיפורי המקרא הם בע"מ. זה מה שחז"ל רוצים לומר לנו: אתה טועה לחשוב שיש כאן עובדה היסטורית על אחד משחקני המקרא, יש כאן מסר תבוני להעביר לך והסיפור היא רק האמצעי.
מה דעתכם ???
בברכה
Max maxmen
מהפכה מחשבתית חברתית 
<span dir=rtl>8תגובות ל‘כל האומר,,, חטא ?! אינו אלא טועה !!’</span>