בית המקדש היה מקום טמא כל קיומו?!

בית המקדש היה מקום טמא כל קיומו?!

התשובה: כן !!!!

וכאן כל יהודי נטרף. הרי מה פירוש בית המקדש היה מקום טמא עד חגי הנביא (דעה אחרת בתלמוד טוענת שעד חזקיהו)?! האם כל ימי המקדש מקיומו על ידי שלמה המלך עד חגי הנביא בבית שני, בית המקדש היה טמא?! זה אומר שגם כל הכהנים היו טמאים וכל בני ישראל שבאו לבית המקדש?! מה עם כל הקרבנות?! בקיצור, כל יהודי שלומד את הסוגיה הזו פשוט נטרף.

ובכן נצטרך ללמוד את הסוגיה לעומק ונרד לעמקי העמקים של הסוגיה שרלוונטי עד ימינו אנו. ותחזיקו לי אצבעות ובשם השם נצליח אמן ואמן.

נתחיל עם מקורות התלמוד

בסוטה בירושלמי (פרק חמישי הלכה ב) יש דיון על פשר נבואת חגי [(חגי פרק ב י) בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְקֹוָ֔ק אֶל־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: יא כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת שְׁאַל־נָ֧א אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר:] ושם התלמוד מניח לנו את הפצצה הנ"ל

כמה ד[א]מר רבי סימון בר זבדי "גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח".

דברי רבי סימון בר זבדי נזכר בירושלמי הרבה מאוד פעמים (כאן בסוטה, בפסחים, בנדרים, בסנהדרין, וגם במדרש שיר השירים זוטא), ככה שאין מצב שאפי' תלמיד חכם צעיר לא פגש את דברי רבי סימון בר זבדי ולא מת או נטרף נפשית ומחשבתית. אפי' בעלי מקרא שכל עיסוקם זה במקרא ולא בתלמוד, מפרשי המקרא מדברים על דברי רבי סימון ככה שגם אלה חייבים היו להכיר את דברי רבי סימון בר זבדי. ועל רבי סימון בר זבדי נאמר מי יחליפו מי מביא לנו תמורתו!!! (ארבעה דברים שהם תשמישו של עולם, ואם אבדו יש להן חליפין, ואלו הן, (שם /איוב כ"ח/) כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה, תלמיד חכם אם מת מי מביא לנו תמורתו, אנו שאבדנו את ר' סימון מאיכן נמצא כמוהו, אמר רבי לוי שבטים מציאה מצאו וכתיב (בראשית מ"ב) ויצא לבם ויחרדו, אנו שאבדנו את ר' סימון בר זבדי מאיכן אנו מוצאים תמורתו, הוי והחכמה מאין תמצא. אגב. חדי עין ירגישו ויבינו בהמשך מה רבי לוי עושה כאן עם סיפור השבטים שמצאו כסף לא שלהם. לכאורה זה נשמע מזה תלוש לגמרי הקשר שרבי לוי עושה כאן max )

ובכן אחרי שנרגעים במקצת זה מעלה לנו טעיה, הרי ארנן היבוסי היה גוי וגוי לא מטמא באוהל?!  אבל שרצים למקורות לבדוק מה בעיה כאן הרי הוא היה גוי?! אנחנו רואים שארנן היבוסי היה יהודי כלומר התגייר. בפאה בירושלמי נזכרים משפחה ירושלמית בשם אנטבילא: משפחת אנטבילא היתה בירושלים והיתה מתייחסת של ארנן היבוסי. אגב המשפחה הזו קיבלה מעשר עוני בסכומים אסטרונומיים ולמה?: פעם אחת פסקו להן חכמים שש מאות ככרי זהב שלא להוציאן חוץ לירושלים (הירושלמי שם במקום). נצטרך להעמיק גם בזה. (אגב. מעניין למה אותו מספר "שש מאות" של דוד המלך על פי דברי הימים – וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:)

בבבלי בע"ז נאמר שהיה גר תושב: אמר רב נחמן, ארונה – גר תושב (רש"י) היה. וקיבל עליו שבע מצוות בני נח. הרלב"ג ואברבנאל טוענים שהיה גר צדק, מהתלמוד לעיל משמע שהם צודקים הרי צאצאיו היו משפחת אנטבילא משפחה ירושלמית בזמן חז"ל. גם "עד היום הזה" שנזכר ביהושע [(יהושע פרק טו סג) וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹֽא־יוכלו יָכְל֥וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְהֽוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: ] ונזכר בשופטים [(שופטים פרק א פסוק כא) וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:] מוכיח שהם תמיד היו בירושלים.

ננסה להעמיק יותר.

אוקיי ארנן היבוסי היה יהודי (התגייר) אבל מה כל כך משנה לנו של מי בדיוק העצמות שמצאו מתחת למזבח מתחת לבית המקדש? למה רבי סימון בר זבדי מציין לנו את בעל העצמות שהוא של ארנן היבוסי? מה עוד, זה מקשה עלינו כי היה בתחילה גוי כפי ששאלנו לעיל. כלומר למה לסבך לנו את העניינים כאן אם אפשר לומר שמצאו עצמות של יהודי מתחת המזבח. הרי מה שרלוונטי כאן זה העיבור שנה של חזקיהו או נבואת חגי. האם בית המקדש טמא ולכן צריך לעשות עיבור שנה (חזקיהו) או צריך לטהר את המזבח (חגי) תלויה בעצמות של יהודי ולא בשם של היהודי. אז למה רבי סימון מדגיש את שם הנפטר = ארנן היבוסי?

ובכן רבי סימון בר זבדי דורש ומחייב אותנו להעמיק בסוגיה של ארנן היבוסי. ונעשה את זה עכשיו צעד אחרי צעד ובעזרת השם נצליח אמן

אברהם אבינו עושה ברית עם אבימלך: (בראשית פרק כא כב) וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: (כג) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ: (כד) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ: (כה) וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ: (כו) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם: (כז) וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית: (כח) וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן: (כט) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה: (ל) וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת: (לא) עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם: (לב) וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים: (לג) וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֵ֥ל עוֹלָֽם: (לד) וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים:

מה פתאום אברהם עושה ברית עם אבימלך לדורי דורות. ארץ ישראל ירושתו של אברהם, ולאבימלך יש את הירושה משלו באפריקה מחלוקת נח ובניו הרי היבוסי היה מבני כנען. אז למה אברהם עושה עמו ועם זרעו ברית נצחית? נכון חז"ל אומרים שהברית הזה הוא רק עד הנינים כלומר עד ארנן היבוסי. אבל כפשוטו זה נשמע ברית נצחית. כלומר, לשון הפסוקים אומרת "לא רק ברית עמי, אלא גם עם נכדי, וגם עם ניני" = עד עולם. גם דוד המלך מבין שזה כפשוטו ולכן הוא קונה את נחלת ארנן היבוסי בכסף רב. כלומר אם דוד היה אוחז כדברי חז"ל הנ"ל, הוא לא אמור לשלם על הנחלה, הרי נגמר הברית?!

נקשה עכשיו על דוד המלך, הרי אין על פי תורת משה מכירה לצמיתות?! ואם ארנן היה גר (ויש לגר נחלה על פי יחזקאל או שהברית עם אברהם היה באמת ברית נצחית), אייך דוד המלך קונה את הנחלה של ארנן היבוסי לעולם? ואם ירושלים בתי ערי חומה מיהושע, דווקא בירושלים בגלל שלא נחלקו לשבטים, הבתים חוזרים ביובל כלומר אין מכירה לצמיתות בירושלים כמו בכל הארץ.

ועוד נקשה. על פי הפסוקים בשמואל  ובדברי הימים, הקב"ה אומר לנביא לומר לדוד לקחת את נחלת ארנן היבוסי. אז למה דוד מתחכם וקונה את הנחלה של ארנן היבוסי בכסף?!

שמואל ב פרק כד יח וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיקֹוָק֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן ארניה אֲרַ֥וְנָה הַיְבֻסִֽי: (יט) וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְקֹוָֽק: (כ) וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה: (כא) וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם: (כב) וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד יִקַּ֥ח וְיַ֛עַל אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בעינו בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֙ הַבָּקָ֣ר לָעֹלָ֔ה וְהַמֹּרִגִּ֛ים וּכְלֵ֥י הַבָּקָ֖ר לָעֵצִֽים: (כג) הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ ס וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ: (כד) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אֲרַ֗וְנָה לֹ֤א כִּֽי־קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַיקֹוָ֥ק אֱלֹהַ֖י עֹל֣וֹת חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־הַגֹּ֙רֶן֙ וְאֶת־הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים: (כה) וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְקֹוָק֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל:

דברי הימים א פרק כא יח וּמַלְאַ֧ךְ יְקֹוָ֛ק אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י׀ יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיקֹוָ֔ק בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי:(יט) וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְקֹוָֽק:(כ) וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים:(כא) וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:(כב) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אָרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיקֹוָ֑ק בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם:(כג) וַיֹּ֨אמֶר אָרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָֽעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי:(כד) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאָרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיקֹוָ֔ק וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם:(כה) וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:(כו) וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיקֹוָ֔ק וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה: פ

כשאנחנו מחפשים בחז"ל לפתור את כל הבעיות הנ"ל, אנחנו נטרפים עוד יותר. "ד"א אחזתיו ולא ארפנו. זה דוד ש"תפס" את הגורן מיד ארונה היבוסי ואמר זהו בית הבחירה. עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי. בשעה שעלו בני ישראל להוסיף על המזבח וימצאו גלגלתו של ארונה נתונה תחת המזבח ולא פסל הקדוש ברוך הוא את הקרבנות של ישראל." שיר השירים זוטא

על פי חז"ל זה דוד "תפס" את נחלת ארנן היבוסי, והחז"ל הזה מוכיח את התפיסה עם זה שנמצאו את עצמות ארנן היבוסי מתחת למזבח כלומר משפחתו קברו אותו שם כי זה שלהם. וכאן נזעק כל תלמיד חכם זעקת חמס: רבונו של עולם, דוד קיבל נבואה, דוד גם קנה בכסף מלא, אז אייך תפס?! אחזתיו ולא ארפנו. זה דוד שתפס,,,,?! מה עוד, אייך הקב"ה לא פסל את הקרבנות על פי החז"ל כאן?! הרי ארנן היה יהודי?! או שהחז"ל הזה טוען שפשוט ארנן היבוסי לא היה יהודי ולכן הוא לא מטמא באוהל?!

נסיים עם הקושיה האולטימטיבית: מה רוצה חגי הנביא מעם ישראל. הרי מנין להם לדעת שיש עצמות מתחת לבית המקדש, מתחת למזבח? למה חגי אומר להם (חגי פרק ב יד) וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם־הַ֠זֶּה וְכֵן־הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק וְכֵ֖ן כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא: ,,,,,,(יז) הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְקֹוָֽק:

בשביל מה היה לנו נביאים אם לא לספר לנו שיש עצמות תחת המזבח בבית המקדש?! – בערך כך נזעק המלבי"ם ובצדק. מעל ארבע מאות שנה אנחנו כל עם ישראל טמאים, דווקא בגלל בית המקדש ודווקא בגלל המזבח ודווקא בגלל הקרבנות ודווקא בגלל העלייה לרגל, והנביא חגי מבקר את עם ישראל על כך?! הרי איפה היו כל הנביאים לספר לנו שיש עצמות מתחת למזבח. למה הקב"ה בוחר דווקא במקום כזה להקים את המזבח ומאשים את בני ישראל?!

יש עוד הרבה קושיות קשות. קושיות ישירות לסוגיה וקושיות עקיפות ועובדתיות כמו אייך זה עצמות ארנן היבוסי קבור שם אם היה חיי באותו זמן של המכירה?! אפשר לתרץ שעד שלמה המלך כבר נפטר. אבל למה שמשפחתו של ארנן היבוסי יקברו אותו דווקא שם? מה, הם רצו להכשיל את בני ישראל? הרי התגיירו?! יש אומרים שהוא נתגלגל לשם ממקום הקבורה של המשפחה. וזה נשמע לנו תשובה בקש כי אם העצמות הנושא כאן, אז למה יש לעצמות שם ואז נצטרך להסביר אייך הגיע לשם העצמות. פשוט אפשר לומר שמצאו עצמות וזהו. כלומר טענתי כנ"ל שהשם כאן עיקר, והרגישות של החכמים לעיל מול משפחת אנטבילא שלא יעזבו רח"ל את ירושלים, מוכיח לנו שארנן היבוסי וצאצאיו לדורי דורות הם הם העיקר כאן.

ובכן אני ממליץ לכל תלמיד חכם צעיר להעמיק בכל הסוגיה, זה סוגיה מאוד מאוד מאלפת ומשעגת את השכל ואת הנפש ואת הרגש. זה חוויה אינטלקטואלית שאין כדוגמתו. אבל כמו תמיד "כל מי שנכנס לפרדס יכול למות\להשתגע\לקצץ בנטיעות. או בעזרת השם כרבי עקיבא לצאת לשלום" ראו הוזהרתם.

ובכן ננסה להאיר את הסוגיה. אבל חייבים לדעת, שזה מהמסתורין שלנו שנשבענו לא לגלות לאומות. תקף אותי פעם אחד מרבתי ואמר: באותן שבועות שחז"ל משביעים אותנו, שאחד מהם הוא כמובן שלא יעלו לחומה, נאמר גם שבועה שלא לגלות את המסתורין שלנו. אז אייך אני עוסק בהם – טען כלפי רבי מורי היקר?! האמת רבי מורי לא כל כך צודק הרי זה המקור (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב) ר' חלבו אומר ארבע שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה. ותשימו לב שלאומות דווקא אסור לגלות ולא ליהודים, שלדעתי ליהודים זה מצווה לגלות במיוחד בעת הזאת שנשפך דם רב של יהודים לריק רח"ל (ועוד דם של רווקים ועוד בשם היהדות). רבי מורי מתעקש וטוען שבנושא הזה היהודים שמחזיקים מדינה הם בגדר של האומות שאסור לגלות להם את המסתורין של היהודי.

ובכן רבי מורי אוחז כמו רוב רובם של ענקי היהדות בעת החדשה שהחילוניות מסוכנת לנו בדיוק כמו האומות מהעולם השלישי. ולכן אסור לגלות להם את המסתורין שלנו. רבתי האחרים חושבים כמוני שהחופש ביטוי שיש היום באומות המתוקנות כביכול מאז הנאורות, כן מאפשר לגלות טפחיים מהמסתורין שלנו. עובדתית ענקי היהדות שטוענים שהחילוניות סכנה כמו האומות מעולם השלישי, צודקים לגמרי, ואני רואה ומרגיש את זה על בשרי בפורומים ברשתות ומהפולמוסים שלי עם אנשי האקדמיה. כלומר כל כמה שהם לומדים ממני יותר את עומק היהדות הם שונאים אותנו יותר ויותר. כלומר הם לא ברמה האינטלקטואלית היהודית הקלסית, הם ספינרים קלסיים שחשבו שהצדק עמם עד שפגשו את תורת רבותי העמוקים.

אז בכל זאת למה אני ממשיך? וכאן אני חייב לגלות לכם סוד. שאפי' שרוב רובם של אנשי האקדמיה הם ספינרים ילדותיים + פלוס אנטישמים קטנים, יש הרבה אנשי אקדמיה מלומדים שדוחפים אותי תמיד להמשיך. הם כאלה יהודים קלסיים אינטלקטואליים עם זכות אבות. כלומר יש בהם את האמונה (מלשון אימון) בחכמי ענקי היהודים מכל הדורות, ככה שהם מאוד סקרנים להבין אינטלקטואלית את דרכי החכמים\אבותם מאז ומקדם. על כן בהמלצת רבתי אני אומר "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"

ובכן נתחיל ותחזיקו לי אצבעות ובעזרת השם נעשה ונצליח אמן

המתודה הבסיסית של התורה בקצרה ממש (ביתר הרחבה אפשר לעיין בבלוג כאן)

כל אדם אנושי ואינטלקטואלי = אדם החושב, חייב לשאול את עצמו אייך זה שהוא נולד בכפיה ובכפיה נשללת ממנו את כל כדור הארץ. הגדיל לומר השופט ברק שאין לך אפי' זכות מוקנה לנשום. הגדיל המחוקק לטוען שאין לנו בחוק זכות לאגור מים או מי גשם ומי מדבר על להתנחל על פיסת אדמה לבנות לעצמינו ולמשפחתנו בית, שאסור לנו בחוק בכל כדור הארץ. הגדיל המחוקק לטעון שאפי' הילדים שלך, לא שלך בחוק.

התשובה: המצאת האנושית שנקראת "קניין" ובעקבותיו המצאת הצוו המוסרי של "לא תגנוב" (כלומר אין קניין אם הזולת לא מקבל על עצמו את הצוו המוסרי של לא תגנוב והבינו). כלומר אדם חושב מיד מבין שהצוו המוסרי של לא תגנוב מונע ממנו בעצם את הזכויות הטבעיות ביותר שזה האוויר מים ומקום לדרוך בו בכדור הארץ. ככה שהוא ואשתו וילדיו אמורים למות מרעב או מקור או מחום בגלל הצוו המוסרי הזה?!

אז קודם כל אפשר להבין שמוסרית משהו כאן לא נכון. ושנית כל, כל אינטלקטואל = אדם החושב, מבין דבר מתוך דבר שרוב כולו של  שפיכות הדמים של האנושות מאז ומעולם  קורה אך ורק בגלל המצאת הקניין הלא קביל מוסרית. (אני אומר "מוסרית" ולא פרקטית\רציונלית, כי הברומטר של המוסר היא התוצאות, ואם המצאת הקניין והלא קבילות של הצווים המוסריים מביא לנו שפיכות דמים, זה אומר שהצווים המוסריים לא קבילים. כלומר המוסר הוא לא אמת כשלעצמו שאפשר לסגוד לו כמו שסוגדים לאלילים. המוסר\האמת מארץ תצמח – נאמר ביהדות = ברומטר. כלומר מה מוסרי ומה לא מוסרי תלוי לגמרי בברומטר הזה.)

המצאת הקניין האנושית, אפשרית במציאות בכמה דרכים

1, הפקר = תפס מקום בכדור הארץ שכביכול לא שייך לאף אחד (אין חיה כזו ביהדות כי כל היקום שייכת לכולם בשווה ונבין את זה מיד)

2, כיבוש = כבש מקום של אחרים בכוח הזרוע (ביהדות הכשל הזה היא: אם אתה לא מכיר בקניין של אחרים אז אייך אחרים יכירו בכיבוש שלך?! כלומר מראש אתה מסכים לשיטה\למתודה שכובש חזק ממך מותר לו לכבוש אותך = על חרבך תחיה = דודינו עשיו שהיה צייד)

3, קנה ממישהו שזכה מהפקר, או קנה נחלה מכובש (ביהדות הכשל הזה היא: את אתה מכיר בקניה, אתה לא יכול להכיר בכיבוש ובזכייה מהפקר הרי למה לך לקנות אם אפשר לכבוש או לזכות מהפקר. גם המוכר שלך הוא נוכל הרי הוא מיד יכול לחזור ולכבוש אותך או להעלים אותך ולזכות שוב בנחלה מהפקר)

במציאות העובדתית ככה בדיוק זה עובד באומות. יש שם בלבלת גדולה בין הכובש לנתיניו\עבדיו. כלומר לכובש שמדבר בשם איזה אליל דמיוני כמו דגל\עם\גזע וכדומה, מותר הכל = לכבוש מכובשים אחרים ולכבוש אפי' מנתיניו שהוא בעצמו מכר להם את הקניין כמו למשל גירוש תושבי עזה על ידי עובדי האלילים שלנו. בית המשפט יכול לקחת ממך דירה ונחלה ויזמות\עסק\מפעל ולתת אותו ליצרן הכסף = הבנק, בחינם. אבל הנתין האזרח?! לו אסור לכבוש כמו האליל שלו, הוא מחוייב למות מרעב למען כביכול הצוו המוסרי של לא תגנוב הלא קביל במקרים כאלה. שתשמעו את הפנאטים אומרים שהחוק שווה לכולם תבינו מעתה כמו הם חסרי מוח. בקיצור לא נעלה אותכם עם הכשלים המוסריים והרציונליים של האומות כולל האומה מזרע היהודים הפנאטים שמחזיקים בארץ ישראל בשם היהדות.

ביהדות?!

ביהדות אין קניין בלי שלכל אדם ביקום יש קניין. כלומר אפשר להמציא את הקניין הפרטי בתנאי שהזולת מרצון חופשי מקבל את הצוו המוסרי של לא תגנוב. הזולת מקבל אותו בגלל שגם לו יש קניין פרטי כלומר הוא רוצה שכולם יקבלו על עצמם את הצוו הזה כי יש לו גם קניין.

ולכן נח השופט – אחרי המבול אחרי שכל העולם כבוש על ידי האדם עם הספינה שהוא המציא – ממציא לנו את הקניין הפרטי על ידי חלוקה בגורל. וחלק שווה לכל פרט במשאבי הארץ (תקנות יהושע בכניסה לארץ. ראו  משאב טבעי – למי היא שייכת ?).

מיד ישאלו, אוקיי חילקנו בגורל, ואז מה קורה עם כל הילדים שנולדים לעולם שמחולק כבר?! כאן התנאי לעצם המצאת הקניין על ידי השופט נח, דרש ממנו להמציא את המושג המשפטי שנקרא "ירושה". כלומר כל הורה חייב משפטית להעביר לילד שלו את הקניין הפרטי. אחרת כל המצאת הקניין לא קביל לא להורים ולא לאף אחד אחר.

וככה טוענת היהדות שארץ ישראל ירושתו המשפטית של היהודי. כלומר שאומרים לכם האלוהים נתן לנו את הארץ, לא מוזר לכם למה רק אנחנו צריכים לקבל ארץ ולכל אומה יש לה ארץ בלי האלוהים?! לא מוזר לכם שעם טיעון כזה אי אפשר לבוא לשום בית משפט ואפי' לא לבית דין תורני\יהודי?! תחשבו על זה, מישהו בא עליכם הביתה ואומר לכם האלוהים הגיע אלי בחלום ואמר שהדירה שלכם שלי, האם בית דין תורני אורתודוקסי הכי אדוק, ייתן לו את הדירה שלכם? יותר מיזה, אפי' אם האלוהים יבוא לבית הדין ויאמר להם, שבעל החלום באמת חלם ובאמת אני האלוהים אמרתי לו וכו', בית הדין לא יפסוק כאלוהים (תורה לא בשמים היא – עיין ערך תנורו של עכנאי) אלא כדין האלוהי האמיתי. כלומר במציאות אין חיה כזו האלוהים נתן ושום בית דין לא יקבל כזו טענה. אז למה נראה לכם שהיהודים כאלה מטומטמים שטוענים שהאלוהים נתן להם את הארץ ועוד בתנאים שלא דרש משום אומה אחרת?! כלומר כל יהודי בר בי רב דחד יומא יודע שזה לא טענה קבילה. אז אייך הוא טוען אותה?!

עכשיו אתם מבינים מה הטענה. הטענה שעם המוסר האלוהי נח ובניו ממציאים את הקניין הפרטי שתלוי לגמרי בירושה שזה אומר שזה מחייב את כולנו לשמור על חוקי המשפחה, לשמור על שמיטה ויובל ככה כל אחד נולד עם קניין, רק אז באמת ארץ ישראל שלכם לעולם. אבל אם תקימו ישות דמיונית = אלוהים אחרים, אז הארץ של הישות הדמיונית ולא שלכם, הארץ של המלך של הכובש ולא שלכם. ואם לא תשמרו על חוקי המשפחה אין פשוט ירושה ולכן אין הארץ שלכם עובדתית. ראו מה בלק מלך מואב רצה להוכיח שבני ישראל התבוללו במצרים ולכן ארץ ישראל לא של בני ישראל כי לא שמרו על חוקי המשפחה ואז ביקש מהדוד בלעם להעיד שבאמת התבוללו ובלעם העיד הפוך שהם לא התבוללו (ראו ויגר מואב – דיור היא לא חלק בכלכלת האומה ראו גם אלוהים מפחד מקללות? – פשר פרשת בלעם). כלומר בוודאי שכל ארץ שייכת אלוהית לכל אומה אך ורק בתנאים האלה כלומר עם שבע מצוות בני נח. בלעדי השבע מצוות בני נח, באמת משפטית כל אומה מאבדת את ארצו במציאות. ואז היא צריכה לחיות על חרב וכיבוש. והנתינים צריכים להיות עבדים לישות הדמיונית שנקראת אומה\מדינה\דגל. כלומר כל בני האומות הם בעצם בני עבדים\משטרים.

האמת כשהנאורות החליטה בחכמה לכפור בהכל ולהתחיל הכל מאפס כמו שהמקרא עושה לנו עם התרגיל המחשבתית והפילוסופית שלה בתחילת המקרא?! הם הנאורים, גם הגיעו לאותו בסיס ראשוני של המוסר = הצוו הקטגורי של קאנט (ראו "קניין" הצוו הקטגורי של קאנט ). כלומר הצוו המוסרי הבסיסי של היהדות הצוו הידוע של הלל של "דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך – פירושה הוא, זיל גמור" = הצוו הקטגורי של קאנט. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך – פירושה הוא, זיל גמור.) אבל הנאורות לא התפתח בכיוון הזה כמו היהדות מאז אדם הנבון הראשון ובעיקר מאז השופט נח ובניו. כלומר יש לאומות עצירות מחשבתית אפי' שב"ה הם כבר הגיעו לצוו הקטגורי.

ביהדות כנ"ל כל המושג הזה ארץ ישראל של היהודי, היא טענה משפטית ומוסרית טוטלית על פי הצוו הקטגורי הזה. כלומר מי שלא נכנס לפרדס ולא הבין מה פתאום לכל אומה יש ארץ ורק ליהודי יש איזה ארץ רק בתנאי?! פשוט לא הגיע מתי שהאלוהים חילק שכל = חכמה בינה ודעת. מה הקשר לעזאזל בין ארץ של אומה לכמה בניה של האומה כן או לא מקיימים את מצוות האל?! עכשיו ב"ה אתם מבינים את זה. ואם לא, אין לכם תקנה, מצטער.

עכשיו תבינו שכל שאלה משפטית בהגדרה, היא שאלה על פרט ולא על כלל. כלומר ארץ ישראל שייכת לפרט היהודי ולא לכלל דמיוני (שאגב אסור להקים כזה ישות דמיונית ביהדות מאותו סיבה שאז אין לך אפי' זכות מוקנה לנשום – השופט ברק) שנקרא אומה\גזע\זהות\דגל וכדומה.

עכשיו נחזור לפרשת אברהם ואבימלך ולעצמות ארנן היבוסי שמתחת לבית המקדש מתחת למזבח

מי שכבר ניסה להיכנס לפרדס יודע להרגיש שהמקרא עושה לנו תמיד תרגיל שכזה, כשמתי שיש מלך או שררה באיזה מקום, בעלי השררה דורשים את הנשים שלנו. כלומר המקרא נותנן לנו להבין שאם כבני אנוש ניתן למישהו שררה, אפי' נשותינו לא שלנו וכמובן ילדינו לא שלנו. ראינו את זה אצל אברהם פעמים ואצל יצחק ואצל יעקב עם בנו ראובן הבכור ואצל שבט לוי בזמן עלי ואצל דוד המלך. כלומר חז"ל כשהם אומרים "מי שאומר חטא אינו אלא טועה" הכוונה שלהם לתת לנו להבין שזה תרגיל מחשבתית ולא סיפור היסטורי.

ובכן במקרה אברהם עם פרעה, פרעה הבין רק מכות. אצל אבימלך זה שונה, הוא מקבל נבואה. כנראה היה אינטלקט. אבימלך טוען לאברהם אני המלך וזה משפט המלך = הכל שייך לי כולל האישה שלך והאוויר כמו שטוען אהרן ברק שאין לנו זכות מוקנה לנשום. אברהם אומר לו, אוקיי אז למה אין לנתינים שלך ילדים = עצירות?! כי אין להם נשים משלהם כי אתה מסוגל לקחת אותן מהם. כלומר המצאת קניין האישה\בעל על ידי תורת אדם הראשון הנבון, מאפשר לזכר לזכות בילדים משלו. אבל יש לזה תנאי שכל זולת יקבל על עצמו את הצוו של לא תנאף. ברגע שהמלך לא מקבל על עצמו את הצוו הזה, אין לזכר ילדים משלו, ולכן יש לך אצל נתיניך עצירות = אין להם ילדים משלהם ובכלל. (כמו הישראלים והמדינות המתוקנות שאין להם ילדים כי הילדים במילא לא שלהם אלא של הריבון העליון בחוק: לדברי גיל סיגל, פרופ‘ למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ”להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם“ הם קיבלו מהמדינה את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי)

אבימלך כאינטלקט מקבל את הנבואה בהבנה. ומחזיר את שרה לאברהם. והנה הממלכה שלו צומחת = אין יותר עצירות =  וירפא אלהים וגו' [בראשית פרק כ יז וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ:  כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְקֹוָ֔ק בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם:]

אוקיי אנחנו רואים שאברהם מצליח לשכנע וללמד את אבימלך את תורת אדם הנבון, זה שהמציא את חוקי המשפחה שמקנה לזכר ילדים משלו, ודואגת לחירות הילד לנצח, בניגוד בתורת האומות שהילד נולד בכפיה נתין של המולך. ולא שייך להוריו ולעצמו.

אבל אז אבימלך כלפי תורת נח = המצאת הקניין הפרטי, דורש מאברהם ברית בזכות זה שקיבל על עצמו את תורת אדם הנבון והחזיר לו את שרה אשתו. ובאמת אברהם כמו משה רבינו עם יתרו וכמו יהושע עם הגבעונים עושים ברית נצחית.

מקום בית המקדש היה מקום טמא = גזול ממשפחת ארנן היבוסי

ובכן היה לכאורה ברית נצחית בין אברהם ואבימלך. אבל כנראה, כמו שרק יהודי יודע לעשות, חלק מאתנו עשו כזה מן פילפול משפטי שכזה שהברית היה אך ורק עד שלוש דורות = עד ארנן היבוסי. אבל הנביאים ואחריהם חז"ל = רבי סימון בר זבדי, לא סבלו את זה במציאות ואמרו שבית המקדש טמא = "גזול".

תשימו לב אצל הרלב"ג אייך הוא מנסה לתמרן כאן עם הגזל. רלב"ג שמואל ב פרק כד: להודיע שאין ראוי להעלות לש"י עולות יתכן שיחשב בהם שיהיה בהם קצת אונס כמו הענין בזה שהיה נותן ארונה לדוד שהוא אפשר שלא היה נותן זה כי אם על צד היראה ממנו להיותו מלך ולזה רצה דוד על כל פנים לקנות אותם ולקנות הגרן שעשה בו המזבח לזאת הסבה בעינה שלא יעבד הש"י בדבר גזל ובמה שהוא לא לו ומפני זה הוצרך לקנות כל המקום ההוא אשר נבנה בית המקדש ע"כ. כלומר הרלב"ג מוליך אותו צעד אחד והשאר תבינו בעצמכם. הרי אין הבדל עם כסף או בלי כסף מול מלך, בשניהם האדם הוא אנוס. הוא אנוס בכפליים שבאים אליו עם נבואה מפורשת של גד הנביא. ובכפל כפליים הוא אנוס שבאים אליו עם הצלה מהמגפה. ואת נושא המגפה נלמד פעם אחרת משום הקיצור.

לסיום תבינו למה באמת ירושלים לא נחלקו לשבטים ולמה החכמים לקחו בכוח מעשר עניים (הרי מעשר עניים בידי הבעלים לתת למי מהעניים שהם חפצים) ונתנו למשפחת אנטבילא: משפחת אנטבילא היתה בירושלים והיתה מתייחסת של ארנן היבוסי. פעם אחת פסקו להן חכמים שש מאות ככרי זהב שלא להוציאן חוץ לירושלים (ירושלמי פאה). מה כל כך חשוב להשאיר אותם בירושלים? כי אז בשביל מה לירושלים יש דין אחר שלא נחלקו לשבטים והיא חוזרת ביובל אפי' שהיא בתי ערי חומה?! אתם מבינים את הפלונטר שיקרה מתי שהם יעזבו את ירושלים?

עכשיו אפשר להבין את זעקת חגי הנביא כלפי החוזרים לארץ ישראל ולא רוצים לחזור לתורת ישראל.  וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם־הַ֠זֶּה וְכֵן־הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק וְכֵ֖ן כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא: ,,,,,,(יז) הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְקֹוָֽק:

מי שמדמה את כל זה למציאות בהווה ומבין את נבואת חגי בהווה, עושה נכון. ואם לא ידמה את זה להווה, הוא יצטרך להסביר לנו למה החמאס חייב היה להבטיח לחיילים שלו דירה וקצת מזומן, בכדי שהם יעשו טבח אכזרי ולקחת שבויים.

לחמאס אין יכולת לארגן את השבויים מהברברים שלו, כי הוא לא מקיים להם את ההבטחה לתת להם דירה ועשר אלף דולר במזומן.

עכשיו תבינו למי פונה חגי הנביא במודרנה. הוא פונה לכל יהודי וגוי שמחזיק קניין ונדל"ן להשכיר ליהודים בארץ ישראל. כי כל קניינו שייכת מתחילה לזה שמשכיר ממנו את הדירה. כלומר הוא גזלן שמבקש פרוטקשן מבעל הקניין עצמו שהוא היהודי.

הפתרון עם הערבים לפחות, היא לדעתי להחליף את שם המדינה לשם נטרלי ואפי' לשם ערבי. ראו מדינה קפיטליסטית ושני עמים מטומטמים – הדו קיום. כלפי היהודי מול היהודי קללת חגי הנביא רלוונטי היום ביתר תוקף.

לחכמולוגי הלאומנות רק נאמר את דברי רבי לוי (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד) אמר רבי לוי "אמר הקדוש ברוך הוא בחורבנה העמידה לי צדיקים, ובבנינה העמידה לי רשעים, בחורבנה העמידה לי צדיקים, דניאל וחבורתו (ראו מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל), מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו (ראו מהי תקומה? ומתי היה התקומה של היהודים?), בבנינה העמידה לי רשעים, כגון אחז וחבורתו, מנשה וחבורתו" ואידך זיל גמור

אגב זה נביא עוד מאמר של רבי לוי שתסביר לנו למה אנחנו לא מסוגלים להכיל את אלוהינו ואת תורתו (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב) אמר רבי לוי לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהן חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות.

מי ייתן שנחזור כולנו בתשובה ונחזיר את ארץ ישראל ליהודי הפרטי, ועד אז לפחות לא נבקש פרוטקשן מהיהודי על זכותו לישון בארץ ישראל. כלומר כל יראי השם שמפחד מדברי הנביאים, באמת חייבים לפחד מתי שהוא לוקח שכירות מיהודי בארץ ישראל.

כותב בצער רב

Max maxmen