מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל

מעשה בשני דיקטטורים שחלמו חלום, השלישי אפי' לא חולם.

הראשון חלם חלום וידע את החלום אבל לא ידע את פתרונו

השני חלם חלום ולא ידע לא את החלום וכמובן לא ידע את הפתרון.

השלישי אפי' לא חלם.

הדיקטטור הראשון לא היה טיפש, הוא ידע בזכות מה הוא זכה להיות דיקטטור. ולכן ידע לפחות את החלום.

הדיקטטור השני היה בור ועם ארץ שאפי' לא הבין אייך זכה להיות דיקטטור. אבל לפחות חלם על כך בלי לדעת מה חלם.

השלישי בכלל לא חשב, ולכן אפי' לא חלם.

סיפור החלום של הדיקטטור הראשון

הדיקטטור הראשון זכה להיות מלך, בזכות המונופול על המים. הוא הבין את דרכי הנילוס מפנים היבשת ופשוט סגר עליהם את המים. ההמון העם לא הבין למה האלים הפסיקו לספק להם מים, עד שהגיע הנוכל הזה ואמר: אני אלוהי המים ואני ייתן לכם מים. ופשוט פתח להם את ברז המים.

הדיקטטור ידע שזה שאלה של זמן עד שההמונים יגלו את הבלוף ויביאו מים בעצמם. ולכן הסתובב כל היום עם המחשבה שעוד מעט והנה ההמונים יגלו את הבלוף.

כידוע מה שחושבים ביום חולמים בלילה, והוא באמת חולם שהעניים עוד יגלו את הבלוף והם יאכלו חיי את העשירים שהם כמובן המלך והכהנים\הפילוסופים.

מה חלם ? חלם שהעניים אוכלים את העשירים בעודם חיים !!! והנה המקור

(בראשית פרק מא) (א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: (ב) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ: (ג) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר: (ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:

ושוב נרדם וחולם עוד חלום עם אותו תוכן בדיוק.

(ה) וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת: (ו) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן: (ז) וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:

ועכשיו, נא לשים לב אייך מחבר המקרא מעביר לנו תובנות תוך כדי הסיפור.

יוסף בן יעקב כבעל פותר חלומות מבין מיד מה כואב לפרעה ומתחיל כנראה לחייך מתוך הבנת הבלוף של פרעה. פרעה שמבין מהחיוך שיוסף מבין, אז מתחיל פרעה לשכנע את יוסף בצדקת דרכו וכך הוא מספר לו את חלומותיו. (נא לשים לב לשוני\להוספה בחלום כי זה חשוב מאוד)

(בראשית פרק מא)  (יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר: (יח) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ: (יט) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ: (כ) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת: (כא) "וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:"

הפסוק האחרון – וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ: – היא הוספה שלא ראינו זאת בתחילת הפרק שמסופר החלום המקורי.

ובכן, כאן פרעה טוען ליוסף. אוקיי, הם יגלו את הבלוף שלי ויאכלו את העשירים ואותי חיי. אבל בתכלס שנינו יודעים ומבינים שבלי מלך וסדר חברתי נכון ?! הם יישארו עניים לנצח !!! כי מראיהן רע כאשר בתחילה. כלומר, הם לא תבוניים ולא רציונאליים ולכן הם יישארו עניים. (קלאסיקה של חשיבת המנהיגים והחכמולוגים בכל הדורות. רק נשאר לשאול בשביל מה חינוך חובה אם ההמון נשארים טיפשים ?)

יוסף מחליט לשתף פעולה (אני לא יכול לשפוט אותו. אבל בתכלס הוא אכל אותה לבסוף ונראה זאת בהמשך) ומציע לפרעה רעיון ענק ומבריק.

פרעה יכריז על שבע שנות שובע. כלומר יזרים מים בשפע שבע שנים ואחר כך יסגור את הברז של המים לשבע שנים.

ויאמר לכל העם להכין את עצמם לשבע שנות הרעב ופרעה ידאג לאחסן חיטה לשבע שנים. בראשית פרק מא (לג) וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (לד) יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע: (לה) וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ: (לו) וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב:

יוסף ידע שכל העם לא יאסוף חיטה הרי מי מאמין לחלומות ? ויוסף גם ידע שאי אפשר לאחסן חיטה לכל כך הרבה שנים. כלומר, אין להמון העם את הידע הנחוץ אייך לאחסן חיטה. בניגוד ליוסף שכן ידע כי מהארץ שיוסף מגיע בוודאי שידעו לשמר חיטה כי ארץ ישראל מעט במים ובגשמים. ובכן יוסף כן ידע אייך לעשות זאת וגם הבין שלא יצטרכו שבע שנים.

ובכן פרעה היקר – אומר לו יוסף – אתה תסגור את ברז\סכר המים בעוד שבע שנים. ואחרי כמה ימים או שבועות ההמון יתחיל למכור דברים בשביל מים. יעבור עוד חודש ועוד חודש וימכרו הכל מהבתים למלך. ויעבור עוד חודש ועוד חודש וימכרו לך את אדמותיהם ואת בתיהם ואת מכנסיהם ואחר כך את גופם ממש לעבדים למלך.

וכך היה באמת. ופרעה בכדי להבטיח שיוסף לא ידבר הרבה שטויות עם ההמון. מכריז על יוסף כמשנה למלך מצרים (אפי' שעל פי חוק המצרי "זר" וקל וחומר "עבד" לא יכולים למלוך.) והנה הבטיח לו את עבדות העם לנצח ושתיקת יוסף. ועכשיו נשאר להשתיק את הכהנים\החכמים. ואז חוקק חוק שאדמת הכהנים לא נמכר למלך ואין המלך יכול לקנות את אדמתם ועוד אוכלים על חשבון המלך. (מזכיר את מערכת המשפט בעולם המודרני שהם חיים על חשבון המדינה ולכן משתפים פעולה עם הון שלטון. ראו מיליוני תיקי הוצאה לפועל בכל שנה, שרובם הזוכים הם החברות מעל 90% ומעל 90% החייבים בלי ייצוג משפטי)

אחרי זה – אומר יוסף לפרעה – שכל העם לך עבדים ?! אז מי צריך את הסכר ? מי צריך להיות אלוהי המים שמביא מים ? אתה תהיה מלך במציאות על ידי חוקי הקניין.

(פעם שלטו על העבדים עם בלופים פנאטיים כמו אלילים וכדומה. היום שלטים על העבדים על ידי המצאת חוקי הקניין והמצאת ה"כסף")

הנה המקור בפנים.

(בראשית פרק מז) (יג) וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב: (יד) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה: (טו) וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף: (טז) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף: (יז) וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא: (יח) וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ: (יט) לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם: (כ) וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה: (כא) וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ: (כב) רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם: (כג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה: (כד) וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם: (כה) וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה: (כו) וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה: (כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד:

לכאורה זה נשמע טוב, הנה פרעה מלך במציאות כלומר כל אדמת מצרים שייכים לו מכוח חוקי הקניין. ויוסף מבטיח לעצמו ולכל משפחתו ואחיו, ארץ שלימה ועוד גם מכלכל אותם חינם.

פרעה דואג שלפילוסופים\הכהנים ישבו בשקט ומבטיח שאדמתם אי אפשר למכור ולקנות כלומר כמו במודרנה הם נהנים מכספי הציבור בכדי שישתקו.

עד כאן הסיפור התנכי ומכאן נעמיק להבין מה קרה.

הסיפור שלי נשמעת כמו תיאוריה קונספירציה, כלומר יוסף ופרעה תכננו מראש את עבדות האומה המצרית לעבדים למלך עם קנית אדמתם (הקניין הפרטי) ואת כל רכושם האישית.

ולכן נוותר לרגע על התיאוריה ונקבל כרגע את הסיפור כמו שהיא (אם כי שנוכיח בהמשך שזה בלתי אפשרי), ובכן פרעה חולם חלום ויוסף יודע מנבואה מה פתרונה (שתתברר שהנבואה שקרית, הרי היית רק שני שנות רעב. מכאן שאי אפשר לקבל את הסיפור כמו בגן, ויש עוד הרבה לדון בכך ולהוכיח שהם כן ידעו מה הם עושים). ואז מה עושה מלך שיודע את תפקידו ?

שוב: מה מלך שיודע את תפקידו צריך לעשות ? פשוט מאוד, לאגור חיטה וכו' ושיבוא שנות הרעב תהיה אוכל לכל האומה. מנהיג הוא אמצעי לפרטים ואם הוא יודע את פשטות הדבר אז לא יחשוב אחרת ויחלק את האוכל לכולם חינם.

הם לא עשו כך. הוא ניצל את העניין לגזול מכל האומה את אדמתם ואת גופם ממש. ועוד גם יצא צדיק כי ביקש אך ורק חמישית 20% מעמלם למלך. אחרי שמכרו את אדמתם ואת גופם למלך אז המלך העביר כל אחד מאדמתו ונתן לו נחלה אחרת (ששייך למלך כמובן), נתן להם זרע לזרוע והמלך מקבל אך ורק חמישית מהעמל הכפים. (תשימו לב שמיד אחרי שכל האומה מכרו את נחלתם ואת גופם ? אפשר כבר לזרעו ויש כבר מים, מה קרה ? אייך בשנה השני יש כבר מים ? הרי הנבואה היית על שבע שנות רעב ? התשובה ברורה לגמרי. הכל היית מתוכנן מראש כנ"ל)

כאן חייבים לשים לב למשהו עמוק ביותר.  אייך הצליח פרעה ויוסף שכל האומה הפסידו את נחלתם האישית = הטבע ? אם נאמר המים ? אז נווו שאין מים מתים וחסל כל הבעיות. לא המים לבד גרם, רק יכולתו של יוסף לשמר חיטה לאורך זמן. מהי חיטה ? עמל אנושי שנאכלת או מחליפין = חליפין ונכחדת. כל עמל אנושי לא נשמרת לאורך זמן. היכולת לשמר עמל אנושי לאורך זמן גורם עבדות אנושית ושלילת הטבע מבני אנוש על ידי חוקי הקניין. החיטה של יוסף = כסף. מהי כסף ? כסף היא שטר בעלות על עבודה אנושית. כל עמל אנושי נאכלת ונכחדת (בלי עמל תמידי בהמשך) הכסף כביכול משמרת על עמל האנושי לאורך זמן. המצאת הכסף היא בלוף כי היא בלתי טבעית בלתי מציאותית. אין במציאות יכולת לשמר עמל אנושי לאורך זמן. אבל מה שהיא כן עושה לבינתיים ? היא משעבדת את זולתך היא שולטת בעמלך ושוללת ממך את הטבע מראש. זה תוקף סיפור יוסף המקראי. המקרא רוצה שנבין שהרצון שלנו לשמר על עמלינו לאורך זמן בעצם משעבדת אותנו לכסף בדיוק מה שיוסף ופרעה הצליחו לעשות. היכולת שלו לשמר חיטה  ? = כסף, והחיטה\הכסף היא השמן בגלגלים של מכונת הצמיחה, ברגע שיש חיטה\כסף ?! אפשר לזרוע ולצמוח ואין כבר רעב. אבל אם היה מים כרגיל אז לא צריך לשמר חיטה וזורעים שוב בעונה הבא כך שאי אפשר לשלוט בך ולגזול ממך את הטבע. כל תוקף יכולתו של הכסף לפעול בא אך ורק ששללנו ממך מים ויכולנו לשמר עמל אנושי = חיטה\כסף לאורך זמן, כך שבשביל להשיג את הכסף אתה חייב לוותר מראש על הטבע, כפי שהאומה המצרית עשו.

ובכן הדיקטטור חלם חלום וקיבל פתרון ובעל הפתרון עצמו נהפך לימים למלך על אותו אומה, והסוף ידוע לכולנו. (ראו מי אתה יוסף ? פרעה או יוסף ? (סיפור יציאת מצרים כהלכתו)) 

ובכן בזה סימנו את סיפור החלום של הדיקטטור הראשון

סיפור החלום של הדיקטטור השני

הדיקטטור ממש לא הצליח להבין אייך זכה לשלוט ממש בכל העולם ובכל האומות ולהפוך אותם לעבדיו. הוא דאג כראשון את אותו דאגה שאולי הוא יפסיד פעם את שליטתו על בני אנוש. כלומר הוא הבין שאם הוא לא יבין אייך הוא זכה לכך ? הוא לא ידע אייך לא להפסיד את ממלכתו. כלומר מאוד קריטי לו לדעת במה זכה בכדי לדעת לא להפסיד.

ולכן חלם וחלם הרבה חלומות ואת כולם לא זכה לזכור. המלך מזמין את כל חכמיו מכל האומות ששלט בהם. אבל בתכלס רק חכמיו עונים לו בכשדית. ודיי בצדק אומרים לו: דיר-באלכ ספר לנו מה חלמתה ?! אבל המלך בשלו מתעקש לדעת מהם מה היה החלום, ועוד משיב להם, שאם לא תדעו את חלומי ותתנו לי פתרון ?! אז גם אתם תלכו לאבדון ביחד עמי !! (במקור זה מסופר אחרת באופן מטפורי. אבל אני נותן לכם כאן את ההיגיון הפשוט של טיעוני הדיקטטור מול חכמיו. הוא נתן להם רמזים דיי ברורים שהחלום מדבר על הממלכה שלו שאם ניפול ?! אתם חכמי הכשדים טיפלו יחד עמי)

חכמיו היו מזה טיפשים שלא הבינו מה הדיקטטור רוצה מהם. אבל דניאל כן מיד הבין מה הדיקטטור רוצה. והנה המציא לו חלום ופתרונו.

1, אתה רוצה להבין אייך זכיתה להיות שליט על כל בני אנוש.

2, אתה רוצה לדעת אייך לשמר את השליטה.

ובכן זכיתה להיות שליט בזכות הזהב. הווה אומר, בני אנוש כאמצעי חליפין משתמשים עם זהב = המצאת "האמצעי החליפין" = השליט הבלעדית על בני אנוש עד ימינו אנו. ואלוהי הזהב מכנס את כל הזהב אצל יחידים. והנה כל הזהב התכנסה אצלך, ועל ידי זה אתה שליט על כל העולם.

וזה החלום: ראיתה צלם\אדם ענק שראשו זהב. אבל ידידי היקר. בני אנוש יכולים להתחיל לסחור עם כסף. כלומר נכון כל הזהב אצלך, אבל אם בני אנוש יחליפו מטבע מזהב לכסף ?! אין לך יותר שליטה בהם. ובכן זה הסוף שלך. וכמו הסוף שלך עם הזהב, יבוא הסוף לזה שהמציא את הכסף ובני אנוש יעברו למטבע של נחושת. אחריו יעברו למטבע של ברזל ולבסוף למטבע של חרס ולבסוף כל סוף יהיו כל סוגי המטבעות. (ראו המלכות הרשעה הזו היא עתידה להשתמש במטבע של חרס )

האדם הענק שראיתה בחלום, ראשו של זהב, הכתפיים וזרועותיו של כסף המותניים של נחושת והרגלים של ברזל וחרס והאצבעות מעורבות עם כל סוגי המטבעות. זה השלבים של אליל הכסף בכל הדורות וככה אלוהי הכסף שולט בכל בני אנוש ושוללת מכל בן אנוש את הטבע שאפי' מים או מי גשם אסור לו לאגור על פי החוק. תמיד המטבע הוא השולט עד החלפת המטבע בעקבות המלחמה שקורה בעקבות כינוס ההון אצל יחידים. ושוב ממציאים מטבע חדש וחוזר חלילה וחלילה.

"האבן" שראיתה בחלום ששובר את הפסל הענק הזה והוא – האבן – הזה מתפשט לכל העולם ?! זה מסמל את הלאומניות\המולדת\אדמה. הווה אומר בני אנוש מפסיקים לתת אימון ושליטה במטבע וחוזרים להיות לאומניים. שזה גם קורה במחזוריות כי שוב חוזרים לאליל הכסף ושוב מתכנסת הכסף והקניין אצל יחידים ושוב מגיע המהפכות והמלחמות וחוזר חלילה וחלילה.

את הסוד הזה הדיקטטור לא ידע ולא הבין. גם היום רובינו לא מבינים בזה ולכן ביבי ומנדלבליט מתעקשים לשמור על הבנקים אפי' שיש את כל הצידוק להשמיד אותם מן הארץ.

ובכן הדיקטטור מבין שכל שליטתו היא בגלל הזהב. הוא לא מבין שכמו אימפריית ספרד (שהפסידה את האימפריה בגלל הזהב הרב שהצליחה האימפריה להביא מיבשת אמריקה), הוא גם יפסיד את הממלכה בגלל הזהב. ובגלל שלא הבין את זה, וחשב שהזהב הוא הגורם לשליטתו ?! אז אומר ועושה: ודרש להקים פסל ענק מזהב וכל האומות חייבים לקדש את הזהב כאליל הכסף הבלעדית. מי שלא יקדש את הזהב כמטבע הבלעדית כאליל הבלעדית ?! ייזרק לכבשן האש !! כלומר רצה בחוק לשמור על הזהב כאליל הבלעדית של בני אנוש ככה לא יפסיד את ממלכתו לעולמים. (הרחבנו בפוסט "עומק נס הכבשן וכדומיהם" מה עומק המושג "אש" במחשבת ישראל וכדאי לעיין שם)

ובכן משהו לא נתן לו מנוח. הרי אפשר פתאום שבני אנוש כן יעברו על החוק וכן יאמצו לעצמם אמצעי חליפין של כסף או נחושת או ברזל או אפי' מניר או קובץ אלקטרוני בבנק ?! מצד שני חשב לעצמו, שמטבע יחיד בלעדית טוב לצמיחה של כולנו. כלומר היה מבולבל מחשבתית. והנה מגיע החלום הבא שלו ועכשיו בניגוד לחלום הראשון שלו הוא ידע וידע את החלום אבל לא הבין את פתרונו.

ומה חלם ? "במראות שכלי שבראשי על משכבי, הייתי רואה כאלו היה אילן בתוך הארץ וגובהו גדול. וגדל האילן ונתחזק, ורומו עד השמים וענפיו לסוף כל הארץ. עליהו יפה ופריו הרבה באופן שמזון מספיק לכל יש בו. תחתיו בצלו תשכון כל חית השדה, ובענפיו ישכנו עוף השמים וממנו יזון כל בשר. מהבעלי חיים, כי זולת שמספיק מזונו לכל בני אדם, עוד יספיק לכל חי לכל בשר". (פלא פלאים, קלאסיקה של טיעוני הקפיטליסטים החזירים)

וממשיך הדיקטטור לספר את חלומו: אחר כך ראיתי במראות ראשי על משכבי, והנה מלאך וקדוש יורד מן השמים והיה מכריז בכוח ואומר ככה: כרתו האילן וקצצו ענפיו הסירו עליו ופזרו פריו, באופן שתנוד החיה שעומד תחתיו וילך לה, וכן העוף מענפיו וכו' וכו'

בקיצור, הדיקטטור מבין מה שנקרא "בועה כלכלית". כלומר קודם רואה צמיחה ומצדיק את המטבע הבלעדית שלו שהיה מזהב. כי זה מה שמביא את הצמיחה הענקית עד כדי כך שכל בן אנוש כולל כל בשר, יש להם מזון לרוב. אבל לבסוף הוא מבין שהכל בועה שתהפוך לבסוף את בני אנוש לחיות טרף כמו הקומוניסטים והנאצים, ששניהם התנהגו כחיות טרף. או כמו המשטר הישראלי שמתנהג היום כאחרון הפשיסטים.

והנה הוא מבקש מדניאל פתרון. והנה דניאל עונה לו דיי פשוט: כל זמן שיש לך צמיחה וכו'. תיתן לעניים. עם הנתינה הזה, שתתפוצץ הבועה ?! חזקה על העני שהוא יהיה שיתופי. כנודע כל התרומות בעולם, אחוזים גבוהים ביותר באים מעניים ולא מעשירים. כלומר הפיצוץ לא תהפוך אותכם ואת העניים לחיות טרף, רק להפך העניים יתחלקו עם הנבלים ככה כולכם ינצלו.

יש יותר עומק בעצת דניאל לדיקטטור. מהי בועה ? ומהי צמיחה אמיתית ? בועה זה כלכלה דמיונית שרוב בני אנוש מיואשים מלעבוד. כי העבדות כבדה עליהם. אבל אם תיתן לעניים חלק מהצמיחה, אז תהיה להם סיבה אמיתית לצמוח. ככה הצמיחה לא תהיה בועה רק אמיתית.

ולכן דניאל אומר לדיקטטור: "לכן המלך עצתי יטב לך לחטאתיך פדה בצדקה, ועונותיך ברחם העניים, כי בודאי בזה תהיה רפואה לטעותך. כי תחת אשר גאה גאית והשפלת האנשים, עתה תרחם על העניים ותגביהם"

מה שהדיקטטור לא הצליח להבין, שכל הצמיחה בא מכולם (אין הבדל בגורם הצמיחה בין העשיר לעני, שניהם מביאים את הצמיחה, יותר נכון העניים והעבדים הם הגורמים האמיתיים לצמיחה. העשיר הוא אולי היזם, אבל בלי עבדים\עניים, אין רלוונטיות ליזמות של העשיר. כלומר אלה באלה תלויים) ולא שהוא – הדיקטטור – הגורם. אבל הוא היה גאוותן – בזמן שהעניים דפקו על דלתותיו לבקש פרנסה – ואמר: אלמלא ביזבזתי אוצרותי לפרנסת עניים ?! מהיכן הייתי בונה כל הפלטרין הללו ?! מעתה איני מפרנסם !! ואז נהפך לחיית טרף. (זה מזכיר את ביבי וחבר מרעיו מאסכולת שיקגו שאומרים: אילו בזבזתי את אוצרותי לרווחה ?! אייך היינו מקבלים את דירוג האשראי ? ולכן אסור רח"ל רווחה. צריך את השפלת האנשים כמקל שתביא לו את הגזר. הרי אסור לחלק את הגזר לכולם רק לחבריו הטייקונים הנבלים)

עד כאן סיפור שני החלומות של הדיקטטור השני ופתרונם.

השלישי אפי' לא חלם

בנו של הדיקטטור השני, לא חשב ולא דאג כלל כמו כל ילדי השמנת. ולכן כינס את כל הטייקונים שלו, ועשה משתאות לרוב. כמו לפיד ג'ונייר וביבי הקמצן.

הדיקטטורים האלה לא חולמים בכלל. איזה הבנה בגרוש יש להם ? הם מבינים מהי ממלכה על מה היא עומדת ? הם חושבים כמו ילד פנאט שזה טבעי לגמרי למה הוא השליט והדיקטטור. מה זה למה ? ככה !! האמת שאף פעם לא שאלו את עצמם למה.

בקיצור את אותו דיקטטור השלישי היו צריכים לעורר מתרדמתו ומהפנאטיות שלו. הרי הוא לא יחלום\יחשוב לבד. והנה מישהו כתב כתב חרטומים על הקיר. ואז הוא נלחץ. מזה? מי כתב אותם ומה כתוב שם ?

"הכותב והכתב" כמובן מסמלת את הביקורתיים בחברה, כמו עיתונאים רציניים (שאין לנו לדאבוננו בארץ הזאת. חוץ מאתר הכלכלה האמיתית של ערן היקר), כמו הוגים רציניים. כמו אז היום כל הדיקטטורים נבהלים מהם. כי יש להם השפעה חברתית.

לדיקטטור השלישי היית לפחות אישה חכמה, ויעצה לו לשמוע להוגים ולמבקרים. והוא באמת שלח להביא את דניאל, ודניאל הסביר לו הכל, והבטיח לו שאם לא ?! הממלכה שלך טיפול לטובת הממלכה הבא.

לחמורים שלנו, הנשים שלהם, או הן שפוטות של בעליהם, או להפך, בעליהם שפוטים לנשותיהם. בקיצור אין להם יועץ חכם (כל התקשורת והמדיה הישראלית מגוייסת בשביל ההון שלטון) ולכן יפלו כמו שהדיקטטור השלישי נפל. ולמה הוא נפל ? כי לא רק שלא הבין אייך יש לו ולאביו את כל העושר, הוא פשוט גזל את העושר של היהודים והשתמש עם זה למשתאות שלו עם הטייקונים. בדיוק כמו הנבלים שלנו חוגגים עם מי ? עם אלה שהצליחו לגזול לנו את הארץ ואת כל משאביה. ולכן אין מנוס, הם יפלו כמו שקודמיהם נפלו.

ארץ ישראל היא קנינו של היהודי, קנינו הפרטי. ולא קניינו הלאומי הדמיוני. ולכן הנבלים האלה גזלו מהיהודי את קניינו והפכו את כולם לעבדים של הטיקונים ושל יצרני המטבע הציבורית = הבנקים.

היהודי נזעק חמס, ומה התשובה של הדיקטטור המודרני ? חוק לאום ?! אייך נבל שכמותך אתה יכול לחיות בכזה פרדוקס ? (ראו "חוק יסוד הלאום ?! הפרדוקס היהודי של נתניהו !!")

סוף דבר

במחשבת ישראל יש שלוש אסכולות מהי נבואה.

1, נבואה = ידיעת העתיד לאורך זמן ארוך. (שיש עם זה בעיה רצינית. כי "במקום שיש ידיעה אין בחירה, ובמקום שיש בחירה אין ידיעה" (ר' צדוק), ולכן אם יש נבואה עתידית, אז בשביל מה בכלל נביאים ? הרי הכל קבוע מראש אז מה אפשר לעשות ? כלומר מה מועיל הנביא עם נבואתו ?!) זה האסכולה של כל המחשבי קיצים במחשבת ישראל.

2, נבואה = ידיעת העתיד הקרוב ביותר. זה האסכולה שטעונת שהנביא חייב להוכיח את נבואתו. אחרת הוא לא נביא. ולכן ממש בחייו או בקירוב, חייב להתגשם נבואתו. (באסכולה הזו אחז האבן עזרא ועוד)

3, נבואה = ידיעת ההווה\נצחית על תנאי. האסכולה הזו, טוענת שאין ידיעת העתיד (מהסיבה לעיל כי יש בחירה, ובמקום שיש בחירה אין ידיעה כנ"ל) רק על תנאי. כלומר אם תעשו כך וכך ?! יהיה לבסוף כך וכך !! ואם תעשו אחרת ?! אז התוצאה יהיה אבדון !! באסכולה הזו אחזו רוב רובם של חז"ל ורוב רובם של חכמי כל הדורות היותר עמקנים (אם כי כולם היו עמקנים ואמרו מה שאמרו לילדים ולשוטים). מזה בא המשפט החז"לי הנודע "נבואה שנצרכה לדורות נכתבה"

שאנו באים לנתח את הנביאים במיוחד את נבואות דניאל. האסכולה הראשונה, פלא פלאים כל דור ודור מתרגם את הנבואה לזמנו אפי שעברו כבר כל הקיצים. וזה אבסורד לגמרי וסליחה מהאסכולה הזו.

האסכולה השניה כמו האבן עזרא, נשמעת כמו אסטרולוגיה. שזה רק נבואות קרובות ממש. האבן עזרא למשל טוען שכל הנביאים נבאו רק עד בית שני (ועד בכלל). האבן עזרא פותר את בעיית הבחירה בזה שבני ישראל לא תחת המזל. כלומר החשיבה שלו היא בין האסכולה הראשונה לשלישית החז"לית. ולכן הוא לא מאפשר נבואה ארוכה של אלפי שנים מצד אחד. ומצד שני מאפשר ידיעת העתיד הקרובה בטיעון שאין בני ישראל תחת המזל.

אבל האסכולה השלישית, היא היא הרלוונטית תמיד. כי היא על תנאי. ותמיד זה נבואה על ההווה = רלוונטית תמיד.

מה שרבותי – ואני בעקבותיהם – עושים, זה בדיוק זה: לתרגם את הנבואות לראליה. אחרת אין שום משמעות למשפט החז"לי "נבואה שנצרכה לדורות נכתבה" נוסיף לזה שכל האסכולות האחרות הם מבחינת בלבולי מוח, אחרי שעברנו את כל הקיצים למיניהם, ואחרי שמחשבתית אי אפשר שתהיה דבר שכזה כנ"ל מדברי ר' צדוק. ולכן לדעתי דניאל כיוון כפשוטו כפי שניתחתי אותו לעיל.

בברכה

Max maxmen

<span dir=rtl>9תגובות ל‘מעשה בשני מלכים שחלמו חלום – פשר ספר דניאל’</span>

  1. מקסמן היקר.
    מופלא במובן החיובי ביותר בעיני, כיצד הטקסט המקראי בפרט הנו בסיס להשראה ולהדגמה של תפיסות חברתיות.
    לטעמי, אבל רק לטעמי, הלכת רחוק מדי עם הפרשנות שלך כדי להדגים כיצד פרעה ויוסף הם בעצם מנוולים של אמת שכל מטרתם לשלוט בעם ללא מצרים.
    אך עדיין, הפרשנות, גם אם היא מפליגה רחוק מדי לכוונת כותבי הטקסט המקראי, והעמקה, של חלומות המקרא מבראשית ודניאל מעוררים חשיבה.
    בקצרה- שאפו ענק!
    סתם המלצה: אם תוכל יותר למקד ולקצר, גם אם לשם כך תעביר את החומר לעורך מקצועי- כולנו נצא מורווחים, וקהל הקוראים שלך יתרחב.

    Liked by 1 person

  2. קודם כל תודה מקרב לב – אברום רותם היקר
    שנית: אני מתעקש בכל תוקף שזה פשוטו של פרשת יוסף במצרים. הרי הברית\האמנה בסיני שזה פרשת בהר ובחוקתי (עד פרק כז), כולה תשובה לשיטה של יוסף ופרעה. כלומר על פי פרטני הדינים של הברית שכרתנו בסיני, אתה מבין מה לא נכון היה במצרים. וזה כמובן שבת שמיטה ויובל וע"ז.
    גם על פי המסורה (פרקי דרבי אליעזר ועוד) שיעבוד בני ישראל במצרים עוד מתחיל אצל בני יוסף. ראה את מאמרי בשם: "מי אתה יוסף ? פרעה או יוסף ? (סיפור יציאת מצרים כהלכתו)" מספר 184 בתוכן העניינים.

    אני לגמרי איתכם עם הרגשות והצורך של תפיחת שכם והצורך לדרוש את הרשעים לגנאי ואת הצדיקים לשבח כפי שרבי שמעון בר יוחאי מלמד אותנו. אבל כל זה הוא צורך חינוכי ללמד את הנעורים בדרך תבונה. אבל תלמידי חכמים אם הם נשארים עם כל זה, הם מפסידים את עומק הדברים מה שהתורה והנביאים רוצים ללמד אותנו. הנה הגלות הארוך מנשוא תוכיח.
    ראה אני מטפל בדיוק בנושא הכאוב הזה בשני מאמרים (מספר 253 ו254) אחד בשם: "ויבז עשו את הבכורה – היהודי המודרני (אפי' החרדים לדבר השם) לא בז לבכורה רח"ל?!"
    והשני בשם: "לוחת אבן = דרך לימוד התורה"

    לגבי עריכה: אני מחפש כבר שנים מישהו שירים את הדברים. אני בעצמי מה לעשות לא קיבלתי את החוש הזה.
    הרבה לקחו ממני חומר ולא עשו מיזה כלום. אני אפי' נותן לעורך הדמיוני הזה שייקח את זה על שמו, הרי העיקר זה התובנות ולא מי אמר אותם.

    בכל אופן שוב תודה מקרב לב ושבת שלום לך ולכל משפחתך ולכל בית ישראל אמן.
    אנו בפרשת פרה ונזכור שאין ברית\אמנה בלי שכל אחד מבין על מה הברית, ולכן מתעקשים חז"ל שאת עפר פרה משה בעצמו כן הבין טעם המצווה, והם מתעקשים שבעתיד כולנו נבין את הטעם. היום שהקורונה משתוללת בחוצות, אולי כולנו נבין מה טעם מצוות עפר פרה שזה פשוט חיטוי והעפר זה הסבון. כפי שהבכור שור מסביר את המושג והמילה "טמא", ממש לפני כמה שבועות בפרשת בשלח, והנה דבריו הקדושים: בכור שור שמות פרק טו
    (כו) ויאמר לו אם שמוע תשמע: בקולי כלומר: "שם שם לו חוקים ומשפטים" שאמר: שבחוקים והמשפטים חייו תלויים, והזהירם עליהם. כל המחלה אשר שמתי במצרים: לפי שדרך בני אדם להיות מתפחד מן הפורענות, שהוא רואה בא על חבירו, שם לפניהם "מחלה של מצרים" שראו והיו יריאים ממנה. כי אני ה' רופאיך: כמו שהרופא שומר מאכל האדם ומתקנו שלא יבא עליו שום חולי, כן אני אשמור אותך שלא תבא לידי חולי, כמו שהמתקתי לך המים שלא יזיקו לך. וכן הזהיר הקדוש ברוך הוא על ישראל נבילות, שקצים, ורמסים, ובהמות טמאות, ועופות טמאים ודגים טמאים, שהם מזיקים וממאיסים גופו של אדם, כי האוכלם נמאס ומזוהם. וגם הפרישם מנגעים, ומזבין ומזבות ויולדות ונידות, ומנבלת אדם, ובהמה, ומנגעי אדם ובתים ובגדים, שכל אילו מביאין אותם לידי זיהום, כי כל דבר שהכתוב קוראו "טמא" מיאוס הוא, כי טמא: לשון מיאוס, כמו שכתוב ביחזקאל "והיא בגללי צאת האדם תעוגינה [לעיניהם ויאמר ה'] ככה יאכלו [בני] ישראל [את] לחמם טמא בגוים". אלמא "טמא" לשון מיאוס. וכן אמרו רבותי' "כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא", מפני שהוא מאוס, כשידיו לחים הלחם נמאס מליחלוחית מי ידיו, ומביאין זה הפסוק לראיה: "ככה יאכלו [בנ"י] את לחמם טמא", שהוא לשון מיאוס, וזהו "כי אני ה' רופאך" שאפרישך מכל המיאוסין הללו, כי המיאוס מביא את האדם לידי חליות, וכן הוא אומר: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". ואינו אומר "כי אני ה' רופאך", שתהיה חולה וארפאך, דאם כך הוי קללה.

    שוב בברכה
    max

    אהבתי

  3. לאברום רותם היקר
    אני רוצה להוכיח לכם שהמקרא לא האמינה שאפשרי רעב במצרים. קודם כל, העובדה שבמקרא תמיד שהיה רעב בכנען ירדו למצרים והסיבה כמובן שהיא שותה מהנילוס ולא ממי גשמים.
    שנית כל, זה פרשה מפורשת במקרא "כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה–לא כארץ מצריים היא, אשר יצאתם משם: אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק. והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה–ארץ הרים, ובקעות; למטר השמיים, תשתה-מים. ארץ, אשר-יהוה אלוהיך דורש אותה: תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה–מראשית השנה, ועד אחרית שנה." כלומר המקרא אומרת במפורש שאין מצב של רעב במצרים והיא קורא לה כגן הירק.
    ולכן שהמקרא מספרת את סיפור חלומו של פרעה ויוסף המקרא יוצאת מההנחה שכל לומד מקרא יודע שזה בלתי אפשרי רעב במצרים ולכן זה מתוכנן. כלומר זה מה שהמקרא רוצה להעביר לנו לדורי דורות. והבן.
    מועדים לשמחה
    max

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s