הגיע הזמן לעבור ממשפחה לאומה ?!

הגיע הזמן לעבור ממשפחה לאומה ?!

באתר המתחזה לאתר חרדי – כיכר השבת. פרסם את המאמר הזה ואני רוצה לפתוח דיון על כך.

פרשת שמות:

הגיע הזמן לעבור ממשפחה לאומה

זהו עם של משפחתיות מאוחדת. עם בעל פוטנציאל של חיבור ואיחוד בכל מצב בו הוא נתון. לעתים דווקא המצבים הקשים, אלה שמפרקים את החיבור המשפחתי המצומצם, מהווים הזדמנות להכיל את חלקי העם השונים בקטגוריה של שבט אחר מאותו עם (יהדות, פרשת השבוע)

הרב משה הרשלר  י"ח בטבת תשעה   12:40  09.01.15

הפעם האחרונה שהשם 'בני ישראל' מוזכר בתורה כשם של אנשים פרטיים – בניו של יעקב אבינו, היא בתחילת פרשתנו. פתיחתו של ספר שמות, היא מעין ספר בראשית, שעסק באנשים יחידים, ובמשפחתו של יעקב. תשעה פסוקים לאחר האזכור הזה, מופיע ביטוי יחיד מסוגו בתנ"ך כולו (!) – ויאמר אל עמו, הנה 'עם בני ישראל' רב ועצום ממנו' (א', ט'). מנקודה זו והלאה, כל כינוי 'בני ישראל' בכל התנ"ך (מלבד בדברי הימים א', ב', א') פרושו – 'עם בני ישראל'. התורה נעצה תמרור בעת שבני ישראל עוברים ממצב של 'משפחה', למצב של 'אומה', מעתה, אותו כינוי שלפני כן משמעותו היה על משפחת יעקב, כעת משמעותו – עם ישראל.

מהסיבה הזו, העיסוק בספר שמות סביב האנשים הפרטיים, שונה במהותו מהעיסוק בספר בראשית. אם שם היו לנו פרשות שלמות המתארות את חיי האבות. הרי שבספר שמות בשלושה פרקים בלבד, התורה מקיפה את כל חייו של משה, ומיד היא עוברת לסיפור הנהגתו את עם ישראל.

ישנם שני פסוקים מקבילים, שממחישים את ההבדל בין שני הספרים. שני ביטויי געגועים, אחד למשפחת ישראל, ושני לעם ישראל.

שאלתו של יוסף ברגע חשיפתו לאחים, היא – העוד אבי חי? (בראשית מה', ג'). שאלתו של משה מיתרו לשוב לאחיו, מביעה את געגועיו, אך הפעם לעמו – 'ואשובה אל אחי במצרים, ואראה העודם חיים'.(ד', יח') למשה אין משפחה של ממש, ובתורה לא מוזכר מי היו אביו ואמו, אלא רק – וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. (ב', א') לבו של משה יוצא אל אחיו – ומי הם אחיו של משה? עם ישראל כולו!

לא כל בני ישראל הבינו שזה שהם למעשה כבר לא 'משפחת בני ישראל', זה מחייב אותם להיות 'עם בני ישראל'. אלה שלא הבינו זאת, לא השכילו לנהוג מתוך חיבור של בני אותה אומה אחד כלפי השני. וזה מה שגרם לסיפור של שני הניצים שפוגש משה. סיפור שממחיש את הפלגנות ששרה בעם ישראל, את המלשינות, את ההבנה שאנו כבר לא 'משפחת בני ישראל', ואת חוסר ההבנה שישנו חיבור חדש של  'עם בני ישראל'.

הפלגנות הזו, שנבעה מהתפרקות 'משפחת בני ישראל' מעול השעבוד הקשה במצרים, ומאי בניית 'עם בני ישראל'. כמעט וגרמה לעם ישראל לאבד את מושיעו. פרעה מבקש להמית את משה, והוא נאלץ לברוח ממצרים למדיין, בגלל אותה מלשינות.

לבסוף משה חוזר למצרים בעקבות נבואת הסנה. בנבואה זו הקב"ה מראה למשה, את הסנה שבוער ואיננו אוכל. את השלד הבלתי מתכלה של עם ישראל. גם השעבוד הקשה, לא מצליח לקחת מהם את הזהות היחודית שהולכת ונבנית במעבר בין משפחה – לאומה. נכון שבגלות מצרים לסנה אין עלים ופרחים מלבלבים. אבל יסודות איתנים בלתי מתכלים – ישנם וישנם! למרות מה שמשה עבר, ענפי האומה המחברים בין כלל היחידים לעם אחד, חיים וקיימים. ואותם, לא הגלות הזו, ולא שאר גלויות מסוגלות לטשטש ולמחות.

כך עולה וצץ החיבור האלוקי בין עם ישראל כ'עם' לבין הקב"ה. חיבור שהיה בספר בראשית בין אבות האומה – בין יחידים ומשפחות לקב"ה, בספר שמות הוא הופך לחיבור בין עם לאלוקיו.

הציבור שהיה בראשית שנותיו בארץ, משפחה קטנה וחמה. הפך לאומה של ממש. הגידול המבורך גורם לכך שהמכנה המשותף של 'משפחה', כבר לא יכול לתפוס על ציבור כה גדול. מעתה יש לנו צורך לזהות את השונים מאתנו – אלה שאנו לא מצליחים לכנסם תחת ההגדרה של 'בני משפחה' – כ'בני האומה'.

אך אל לנו לטעות, ולהוריד בכך את תחושת הקרבה והחיבור אליהם. כיון שאותה הגדרה של 'בני ישראל', שבטאה לפני כן משפחתיות פרטית, כעת היא התרחבה והיא מבטאת חיבור של אומה מאוחדת.

ל'בני ישראל' נוספה אומנם מילת פתיחה של 'עם בני ישראל', אך מהות העם ושמו נותר 'בני ישראל'. זהו עם של משפחתיות מאוחדת. עם בעל פוטנציאל של חיבור ואיחוד בכל מצב בו הוא נתון. לעיתים דווקא המצבים הקשים, אלה שמפרקים את החיבור המשפחתי המצומצם, מהווים הזדמנות להכיל את חלקי העם השונים בקטגוריה של שבט אחר מאותו עם. וכך המשבר עצמו מהווה הזדמנות לבנייה של משהו חדש, של אומה שאמנם היא לא 'אחידה' – בעלת שבטים וגוונים שונים, אך היא 'מאוחדת' סביב ציר נצחי אחד. וכך 'עם בני ישראל' בונה חיבור גדול מזה שהיה לו כשהוא היה רק 'בני ישראל, כיון שהאיחוד של עם שלם הגדול מסך חלקיו.

הכותב הוא ראש תחום חרדים בגשר.

ע"כ המאמר.

לפני שאני צולל לתוכן ופרטי דבריו, אני במילה אחת יאמר מה המאמר אומר: "לאומניות" בעצם לא צריך יותר את חוקי המשפחה ובעצם לא צריך יותר את כל חוקי התורה כמו ברית מילה ואיסור זימה, מספיק דגל לאומני

(אני לא מבין למה להתעקש דווקא על לאומניות מגזע\גנטיקה\צבע של יעקב מה רע גזע ההומו סאפיינס = גזע האדם הראשון התנכי ? למה צריך גזע בני יעקב ? לא מספיק גזע אנוש = מין האנושי = העבודה זרה הראשונה בהיסטוריה ? אם כבר לחבר את הפרטים לישות דמיונית אחת אז למה מה שהוא לא רוצה בתוך הישות היהודי (הפירוד) הוא מסכים כלפי כל גזע אדם הראשון ??)

כלומר כל הפרטים טפלים לישות הדמיונית שנקרא גזע בני יעקב וכולם פועלים למען הגזע הזה ככה שבאמת הישות תעמיד כמה נשים פונדקאיות בשכר, ואז הישות תוליד לעצמה את ילדיה וככה תתאפשר לשלוח רווקים ורווקות למען המולך\הישות\הגזע, לצבא להיהרג ולהרוג.

מה נרוויח מיזה ? ביטול חוקי המשפחה, איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףף ונתיר זימה בכיףףףףףףףףף

אולי באמת הגיע הזמן לעבור ממשפחה לאומה ??

מעניין רק אייך בלעם הגוי הבין (מה שכותב המאמר לא מבין מתוך בורות) שאלוהי ישראל שונא זימה. למה באמת אלוהי ישראל שונא זימה ? כי אז כל הפרטים טפלים ללאום = ע"ז. כלומר הנולדים הם לא בני חורין רק שייכים לישות הדמיונית והישות תדאג להולדת פרטיה לבד וכל הפרטים יכולים לזנות בכיף.

נעבור לעצם דבריו:

הוא טוען שאין יותר משפחה בשמות כמו בבראשית. שזה נכון אבל הפוך אין יותר משפחה רק יש אך ורק אחד = כל עשרת הדברות הם בלשון יחיד משום כך.

כלומר דאגת התורה היא באמת שאפשר להפוך את המשפחה\הגזע לעבודה זרה. ולכן שיעקב שואל את בניו שמה בגלל שאתם מארבע נשים, תקימו ארבע לאומניות\ישויות דמיוניות גזעניות ?! ענו כל בניו בפה אחד "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד" אחד = הפרט. אין לאומניות בכלל.

האמת היא האלוהים חשד שמשה חושב כמו כותב המאמר, ולכן רצה להרוג אותו עד שאשתו עשתה ברית מילה וככה הצילה אותו. ציפורה הבינה מה שכותב המאמר לא מבין. הוא לא מבין מהי ברית מילה ולמה אברהם המציא אותו ולמה זה מציל את משה.

האלוהים כביכול אומר למשה, מה אתה הולך להקים ישות חדשה שנקרא גזע יעקב\בני ישראל ?? בשביל מה האדם נולד יחידי ? שהוא יהיה טפל לע"ז = ישות דמיונית ?? את זה כבר אנוש בן שת המציא = ישות מין האנושי ואחריו נמרוד המציא את החברה הדמיונית הראשונה בהיסטוריה.

אם אתה משה חושב להפוך את בני ישראל כלאום כמו כל הע"ז אז אני הורג אותך כאן במקום אפי' שאני שלחתי אותך להוציא את צאצאי יעקב ממצרים.

אני יצרתי את האדם יחיד כי חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי, ואתה הולך לטעון שכל האדם נולד למען הישות ?

בשביל מה ציוותי את חוקי המשפחה של אדם הראשון ? בשביל מה ציוותי את חלוקת הארצות והקניין והירושה על ידי נוח ? את שבעת מצוות בני נוח ?? בשביל מה ציוותי את אברהם לעשות ברית מילה ?

ברית המילה הומצא כאנטי תזה לכל התזה שלך. לומר שאין דגל לאומני שהפרט פועל למענה, יש אך ורק הפרט הבן חורין ואבר ההולדה שלו = נצחיות החיים על ידי זרעו = מה זרעו בחיים אף הוא בחיים.

ולכן כשאתה משה בא להוציא את בני ישראל ממצרים, תיזהר לא להפוך אותם לע"ז = לאום. הרי אם ברצוני בלאומניים, אז מה לי לאום מצרים מה לי לאום כוש ומה לי לאום בני ישראל ?? שכולם יהיו לאום אחת = מין האנושי ? אתה מבין משה מה אני אומר לך ? מה הבעיה שהם יתבוללו בכל מצרים וכל בני אנוש יתבוללו יחד ונקים את ישות מין האנושי של אנוש בן שת. ואז לא נצטרך לכל התורה שלי כמו חוקי המשפחה של אדם הראשון ולחלוקת הארצות לכל פרט והמצאת הדינים על ידי נח.

אם תחשוב משה שהתחשק לי דווקא לוותר על כל עמלי מאדם הראשון ואני בוחר ביעקב כגזע חדש, אז מה לי ארץ ישראל מול ארץ מצרים, אני פשוט יכול לכבוש את מצרים ולא תצטרכו ללכת עד ארץ ישראל במדבר וכל הכרוך בכך. כלומר כלאום אתם יכולים להיות במצרים לכבוש אותו מתוכו.

בקיצור אני לא מאמין שאתה מחכמי חלם שלא למד כלום – אומר האלוהים למשה.

משה נבהל ואמר האלוהים הבנתי הבנתי אבל פשוט חשבתי שזה סכנה לעשות ברית מילה לפני שאנו יוצאים לדרך.

הא סליחה אומר האלוהים, אבל בעוד אלפי שנים יהיה איזה משה הרשלר שלא מבין את זה ולכן תכתוב בתורה שרציתי להרוג אותך כי לא עשיתה ברית מילה לבניך אולי הוא יבין שהתזה שלו היא בדיוק זה מה שאסור בכל תוקף = ע"ז אחרת כל התורה מבוטלת כמו  מלכות אפרים (= לאום בני ישראל)  שביטלו את ברית המילה שבת וחודש, שלושה המצוות ששומרים על הפרט כבן חורין.

מה דעתכם חברי וחכמי הפורום ??

בברכה

max  maxmen

המאמר המקורי מעצכ"ח: הגיע הזמן לעבור ממשפחה לאומה ?!

כמה תגובות שלי משם

בעל המאמר מנסה לתקן את התזה שלו והנה דבריו שם

הוריו של משה הוזכרו בתורה, והיא טרחה בפרשתנו הנוכחית להדגיש את יחסו של משה, וכנראה היה צורך לשים דגש על כך.

וזאת מאחר שמשה לא גדל אצל הוריו, אלא אצל פרעה. אמנם אמו הייתה מינקת שלו, אך אין הבהרות בתורה וכמדמה גם לא בחזל על מידת הקשר שהיה לו למשה או לא היה לו עם משפחתו.

האם משה ידע מי היה אביו? ובאיזה גיל נודע לו על כך? ומה הוא חשב על אמו, שהיא סתם מינקת או שידע מה היא לו?

מתוך זה כתבתי, שאחיו של משה היו כל בני ישראל, מאחר והוא לא גדל עם משפחתו ככל אחד.

האיש הזה פשוט הזוי לגמרי.

משה בורח ממצרים בגיל 19 עד אז הצליח להכיר את משפחתו הרי הוא יודע מיזה אהרן אחיו הרי אלוהים אומר לו שאהרן יהיה נביאך ואהרן יפגוש אותך בדרך.

ההנהגה של בני ישראל במצרים היה עמרם (על פי חז"ל) ואחריו הנהיגו את בני ישראל שלושת ילדיו, משה אהרן ומרים. ולכן משה הורג את המצרי ומלך מצרים רודף אחריו. אחרי שבורח בגיל 19 ההנהגה בידי אהרן ומרים ומשפחתם. אחרי שמשה מגיע הוא מצטרף להנהגה יחד עם משפחתו ועם הזקנים.

גם במדבר הוא בוחר באחיו אהרן ובניו לכהונה ובשבט שלו = משפחה.

קורח מאשים אותו בכך וגם בני ישראל מאשימים את משה בכך. ראו את האבן עזרא במקום.

בקיצור לומר שמשה לא הכיר את משפחתו, זאת בורות לשמה. לומר שמשה לא הכיר במשפחה רק באומה דמיונית, זאת שטויות הרי בזה בני ישראל מאשימים את משה, שהוא איש משפחה ונותן את כל ההנהגה למשפחתו.

חטא העגל הוא החטא הגדול של הלאומניים. הם אומרים שהאיש משה איננו ולכן עושים דגל\פסל לאומני במקום. כלומר הם חשבו שמשה הוא בדיוק כמו הדגל\הלאום ולכן עשו במקומו פסל. ובזה הטעות טועה כותב המאמר.

=================================

מישהו שואל אותי על סמך מה אני קובע שמשה היה בן 19 ?

תשובתי

סיכום השיטות בן כמה היה (הרב כשר)

תנחומא שמות ח והיה משה בפלטרין של מלך עשרים שנה וי"א ארבעים שנה ובשמו"ר פ"ה א"ר חמא בן י"ב שנה נתלש משה רבינו מבית אביו ומובא בפ הרמב"ן כאן והנה היה כבן שתים עשרה כאשר הזכירו רבותינו ועל כל פנים לא הגיע לעשרים. וראה לעיל אות פ. ולקמן אות קטו, ממדרש אבכיר: באותה שעה לא היה כי אם בן עשרים.  וכ"ה בכת"י מדרש הבאור ומדרש החפץ. וע"פ המבואר בספר הישר ודברי הימים למשה היה בן י"ח ובשלשלת הקבלה מביא שיטה שהיה אז בן כ"ט. והדיעה שהיה בברחו בן מ' הוא מספרי במדבר שנז. שהיה ארבעים במצרים ארבעים במדין וארבעים במדבר. וכ"ה במדרש ויושע: כשיצאתי ממצרים בן ארבעים שנה הייתי וראה מדרש הגדול בראשית דף תשעא ובמדב"ר פי"ד מ: משנברא העולם ועד שהיה משה בן ל"ב שנה שהתחיל להורות לישראל במצרים אלפים וארבע מאות שנה. ובספר היובלים פמ"ז: ותהי בחצר שלשה שבועות שנים עד יום צאתך מחצר המלכות. וזה הוא כ"א שנה. ולקמן אות פב. מבואר דהיה בן ששים. ובאגדות היהודים תו. מביא משם ארתפנוס שמשה שהה במדין שלשים שנה, נמצא שהיה בברחו בן נ. (אם לא יסבור כאותה האגדה ששהה גם בכוש) ונמצא שיש לפנינו ט' שיטות בן כמה שנים היה אז יב, יח, כ, כא, כט, לב, מ, נ, ס, ומענין מה שכותב בכת"י חמאת החמדה: ובקשתי אני המחבר זה הקצור לידע כמה היו שנותיו של משה באותו הזמן ולא ידעתי והשם יעזור ואמצאהו, ואולי כוון לומר מפני רוב השיטות לא מצא דבר ברור.

לינק בשם "איש פלא" כתב

  1. הכותב לא אמר שאין צורך בחוקי משפחה. כשעם ישראל התרבה הוא הפך למשפחות רבות. חיבור של משפחות רבות נוצר ע"י קטגוריה הנקראת 'אומה'. בתוך האומה ישנם גם חוקים פרטיים של המשפחה, של האדם הפרטי, וכו'. הפרטים לא טפלים ללאום, אלא בין הפרטים ישנו מעגל קשר נוסף שנקרא עם. וכל התורה מלאה במצוות והוראות המחזקות את הקשר הזה. [מצוות בהן מוזכר – אחיך, עמיתך,]
  2. ניתן לחלוק על ההסבר שלך בניסוח עשרת הדיברות בלשון יחיד, ועניית בני יעקב – ה' אחד. יתכן ועשרת הדברות בלשון יחיד, דווקא בגלל שעם ישראל התאחד כאיש אחד בלב אחד. כך גם בני יעקב עונים ה' אחד, שהם מאוחדים לגמרי, יש לאומיות, אך היא מאוחדת לחלוטין.
  3. הווארט שלך על ברית מילה הוא יפה מאוד, אך שוב הוא לא מוכרח. וניתן לומר דווקא הפוך. בברית מילה אומרים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. ובריתו של אברהם עם הקב"ה היה שממנו ייצא עם ישראל – ז"א שזהו ברית האומה היהודית. כל ערל לא יאכל בו – בקרבן פסח, כיון שחסר לו בהשתייכות לאומה. נמצא שדווקא ברית מילה היא אלמנט לאומי – אות בין אלוקים לעם ישראל ולא בין אלוקים לאדם הפרטי שנכנס באמצעות הברית באבר ההולדה שלו למערכת של קשר נצחי בין העם היהודי לאלוקים. מי שביטל את מצוות מילה – יוונים וכדו' ביקשו לבטל את הזהות הלאומית של העם היהודי. ושלושת המצוות מילה שבת וחודש הם הסמלים הלאומיים המובהקים של היהדות. כך נוצר עם, ע"י שיש לו שוני מהותי מאחד בגופו, זמן משלו, מתוך שליטה מלאה בתודעת הזמן שלו. [המדרשים על כך רבים, אחד מהם הוא על כך שלשבת אין בן זוג, והקב"ה מצא לה את עם ישראל – ע"י חילול שבת יהודי יוצא מכלל ישראל, משא"כ בשאר עבירות, חוץ מע"ז שאף היא מוציאה מכלל ישראל.]

ואם כבר, ניתן לפרש את הפרשה של משה שלא עשה ברית לבנו, שהק"ה רצה להורגו בגלל שמשה לא הבין את גודל המשמעות של המעגל הנוסף שקיים – מעגל הלאומיות. [שהוא כאמור לא סותר את שאר המעגלים]

  1. מדוע אם יש לאום אז אין הבדל בין הלאומים כולם ויש סכנה שנקים לאום אנושי אחד גדול. האם בהיסטוריה הסכנה הזו התממשה אי פעם? האם לא יכול להיות הבדל מהותי בין לאומים שונים, לאום ערכי ומוסרי, לעומת לאום משוחת ומסורס? שיתבוללו במצרים? המצרים היו משוקעים ברבות קלוקלת, והלאום היהודי נועד לתרבות ערכית נעלה.
  2. קראתי בעיון שוב ושוב ולא ראיתי שהוא כתב שהפרט טפל ללאום. לא מבין מאיפה הוצאת את זה.
  3. ניתן לפרש שמשה לא הכיר את משפחתו בכלל. וציוויו של האלוקים בסנה שאהרון אחיך היה שותף להנהגה לא ראיה כלל ועיקר, יתכן ומשה פגש את אחיו לראשונה כאשר שב למצרים. וטענותיהם של בני ישראל במדבר שמשה דואג רק למשפחתו, יכולות להיות גם אם לא גדל עמם. אלא היכרם לאחר שנים רבות. ואז הוא חבר אליהם, ואעלה אותם לגדולה. בקיצור אין שום ראיה שמשה היה חלק מההנהגה של משפחתו לפני שברח. ואין שום ראיה שהוא הכיר אותם.

7.אתה נצמד לפרשנות של חז"ל הן בעניין גילו של משה, והן בעניין הנהגת עמרם. בתורה אין זכר לזה. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. יחד עם זאת, אין חולק על כך שמשה הוא הראשון בתורה שקורא למי שלא באמת אחיו הביולוגים – אחים. וזה מתאים לכך שהוא הראשון שגיבש את האומה היהודית.

  1. גם אם משה כן הכיר את משפחתו במצרים בטרם בריחתו. וכן ידע שהמנקת שלו היא אמו. מסתבר שמשה גדל בצורה שונה מילד שגדל עם הוריו ואחיו במשפחה רגילה. גם פרעה היה לו לאב, וגם בתיה לאם. ומכיון שכך מוטיב הזהות הלאומי היה מחודד אצלו יותר מאשר אצל אדם שגדל במשפחה נורמטיבית. היכולת שלו להתחבר למשפחתו נבעה גם מכך שהוא זיהה את עצמו כבן לעם ישראל. זה לא היה חיבור של ילד רגיל, אלא משהו מודע יותר, מתוך הכרה רחבה יותר של מכלול האלמנטים המאחדים.
  2. חטא העגל לא חייב להיות החטא של הלואמיים. וגם משה מסתבר שהוא לא מייצג את איש המשפחה. נהפוך הוא – הוא היחידי ביהדות שפרש מהאישה! [חוץ מבן עזאי]. לכן מתאים הרבה יותר שמשה מיצג את הפן הלאומי. וכשסברו שהוא איננו, אז עשו את העגל, והעגל הוא אלוהים אישי ופרטי ולא מחייב חיבור לכלל האומה כפי שמשה חייב. עובדי ע"ז הקשר שלהם הוא אישי עם אלוהיהם, משא"כ עם ישראל שהקשר הוא עם כלל העם. ומשום כך היה העגל אלטרנטיבה הופכית להנהגת משה.

תשובתי לאיש פלא (דבריו בשחור ודברי בכחול)

  1. הכותב לא אמר שאין צורך בחוקי משפחה. כשעם ישראל התרבה הוא הפך למשפחות רבות. חיבור של משפחות רבות נוצר ע"י קטגוריה הנקראת 'אומה'. בתוך האומה ישנם גם חוקים פרטיים של המשפחה, של האדם הפרטי, וכו'. הפרטים לא טפלים ללאום, אלא בין הפרטים ישנו מעגל קשר נוסף שנקרא עם. וכל התורה מלאה במצוות והוראות המחזקות את הקשר הזה. [מצוות בהן מוזכר – אחיך, עמיתך,]

הכותב לא צריך לומר את זה, זה פשוט תוצאה של הלאומניות. שדגל הפרט היא לאומניות (שזה המשמעות העמוקה של ע"ז של תורה) הוא לא רוצה את דגל ברית המילה, גיוס רווקים ורווקות להגן על ההורים היא ההוכחה הפשוטה לכך שלא ברית מילה של הילד הוא הדגל רק הדגל הלאום הוא הדגל שכדאי לו להיכרת בזה ובבא = מת ללא ילדים.

כל משטר ושלטון יהודי הבין את הבעיה של ברית המילה ולכן מלכות אפרים ומלכות הכהנים ביטלו את ברית המילה.

חז"ל אומרים שביום שאסור יהיה לעשות ברית מילה, אז דין הוא לגזור על עצמינו לא לישא אישה ולא להוליד בנים וזרע אברהם כלה מאליו. כלומר אין לנו עסק עם אומה וגזע אברהם אם אין לנו את הפרט = ברית המילה ואין לברית מילה שום משמעות אם אתה דוגל בדגל הלאום הרי חיילינו הרווקים והרווקות נהרגים עם הברית מילה על עזה שלושים שנה לריק כי מחר מחזירים אותה ומגרשים את יושביה וכן יהיה בשומרון ובהמשך בגליל.

אחיך זה גם עשיו, כל בני אנוש הם אחים. מה ההבדל בין צאצאי אדם הראשון או נח או אברהם ? בכדי לקיים את קללת דור הפלגה ?? לא ולא, זה הכרח בגלל שהאומות הקימו עליהם ישויות דמיוניות = דגל לאום. אנוש בן שת הקים את ישויות מין האנושית, נמרוד הקים את ישות החברתית, ונגדם אברהם (על ידי נבואה) המציא את ברית המילה כאנטיתזה לדגל לאום שזה בסך הכל דמיון שהשלטן יוכל לדבר בשמו = ע"ז

  1. ניתן לחלוק על ההסבר שלך בניסוח עשרת הדיברות בלשון יחיד, ועניית בני יעקב – ה' אחד. יתכן ועשרת הדברות בלשון יחיד, דווקא בגלל שעם ישראל התאחד כאיש אחד בלב אחד. כך גם בני יעקב עונים ה' אחד, שהם מאוחדים לגמרי, יש לאומיות, אך היא מאוחדת לחלוטין.

אפשר לחלק ולדרוש מ"ט טעמים להתיר כל שרץ, אבל השאלה כאן מהי החשיבה היהודית ובעיקר החרדית.

כל המושג מעמד הר סיני בא דווקא בגלל שאין ביהדות משטר ושלטון ולכן כל פרט חייב להיות בברית של קבלת התורה, בניגוד לכל משטר ולאום שהפרטים כפרט אין להם מה לומר ולא שואלים אותם בכלל ככה שהם לא מבקשים הסכמת הפרט לחוקה שלהם, מה עוד שבארצינו הקטנה אין בכלל חוקה ככה שהכל הפקר ומשחקי רוב דמוקרטי.

בכל אופן שלטון לא מבקשת ברית של הפרטים והיהדות כן והסיבה כמובן היא בגלל שכל פרט הוא בן חורין = לוחות הברית = חירות. ולכן באמת הדיברות הם בלשון יחיד.

נכון שקיבלו אותו איש אחד בלב אחד, כי בלי זה אין חוקה על פי הצו הקטגורי של קאנט, ולכן אומרים חז"ל שהאלוהים לא דיבר עד שכל אחד הגיע ולא נשאר איש אחד ואישה אחת וילד אחד במחנה.

  1. הווארט שלך על ברית מילה הוא יפה מאוד, אך שוב הוא לא מוכרח. וניתן לומר דווקא הפוך. בברית מילה אומרים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. ובריתו של אברהם עם הקב"ה היה שממנו ייצא עם ישראל – ז"א שזהו ברית האומה היהודית. כל ערל לא יאכל בו – בקרבן פסח, כיון שחסר לו בהשתייכות לאומה. נמצא שדווקא ברית מילה היא אלמנט לאומי – אות בין אלוקים לעם ישראל ולא בין אלוקים לאדם הפרטי שנכנס באמצעות הברית באבר ההולדה שלו למערכת של קשר נצחי בין העם היהודי לאלוקים. מי שביטל את מצוות מילה – יוונים וכדו' ביקשו לבטל את הזהות הלאומית של העם היהודי. ושלושת המצוות מילה שבת וחודש הם הסמלים הלאומיים המובהקים של היהדות. כך נוצר עם, ע"י שיש לו שוני מהותי מאחד בגופו, זמן משלו, מתוך שליטה מלאה בתודעת הזמן שלו. [המדרשים על כך רבים, אחד מהם הוא על כך שלשבת אין בן זוג, והקב"ה מצא לה את עם ישראל – ע"י חילול שבת יהודי יוצא מכלל ישראל, משא"כ בשאר עבירות, חוץ מע"ז שאף היא מוציאה מכלל ישראל.]

ואם כבר, ניתן לפרש את הפרשה של משה שלא עשה ברית לבנו, שהק"ה רצה להורגו בגלל שמשה לא הבין את גודל המשמעות של המעגל הנוסף שקיים – מעגל הלאומיות. [שהוא כאמור לא סותר את שאר המעגלים]

ראה לעיל התייחסתי כבר לזה. תעיין בחז"ל לעיל לגבי זרע אברהם כלה מאליו.

בכל אופן זה לא שאלה אייך תפרש את זה אתה או כל פרשן, זה שאלה מהי החשיבה החרדית והיהודית בכל הדורות ומי שורד ושרד.

תראה, אני רוצה לומר לך כלל בסיסי ביהדות בפרט ובחכמה בכלל.

לא משנה אייך תפרש את התורה ואפשר לפרש אותה אייך שרוצים, מה שמשנה זה מהי האמת של התורה. ואייך נדע את האמת ? מה ששורד !! היהדות כפרטים שרדו אך ורק אלה ששמרו על ברית מילה ועל מצוות התורה הפרטיות, כלומר כל פרט מקבל על עצמו את המצוות של התורה כל יום מחדש. לא משטר ולא שלטון ולא וסמכות הלאומניות.

עכשיו כל לאומן מגוייס בכפיה כרווק למען הדגל\המולך, ולכן שהוא נהרג, הוא נכרת מעולמו האישית = לא השאיר צאצאים, אז למען מי הוא הפסיד את עולמו ? למען עזה שהחזירו אחרי שפיכות דמים שלושים שנה לריק ??

ככה תבין לראות האם הפרשנות שלך לתורה נכונה או לא.

אותו דבר מכוניות, לצערינו אפי' החרדים מתירים מכוניות (אם כי הגדוילים רמזו לא פעם שאסור ואם היה סנהדרין היה כל נהג גולה לערי מקלט כשוגג קרוב למזיד. רק כמו שיש מצווה לומר דברים נשמעים כך יש מצווה לא לומר דברים לא נשמעים) אבל ברור לכל בר בי רב דחד יומא  שאם התשלום שעולה לנו על הנוחיות הזה היא מיליון ושלוש מאות אלף הרוגים בשנה של אנשים נשים וטף ומעל שלושים מיליון פצועים בשנה של אנשים נשים וטף ?! אז כל נהג הוא רוצח קרוב למזיד או מתאבד וכל זה על חשבון אשתו ולידיו הרי הם לא יודעים את הנתונים, כלומר הוא מכניס בכוח את ילדיו לאוטו ואומר שאליל הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי ישמור עליהם.

אז הברומטר האם מכוניות מותר על פי תורה או לא, היא בדיוק זה האם אתה שורד או משלם קרבן תמידי למזבח הנוחיות.

ככה תבין אייך לומדים את התורה ואייך יודעים את דעת האלוהים.

אבל מה יאמר לאומן על כך ? מה תהיה דעת הלאומני ? שהמכוניות מצילות יותר מהורגות, הנה יש מכוניות הצלה וכו' וכו'

תשים לב, הוא מדבר בשם הדמיון הרי הוא או ילדיו לא ינצלו בהכרח כלומר הם יכולים להיות בצד של הנהרגים כל יום. מכאן תבין מהי ע"ז ומהי אלוהי ישראל. אצל ע"ז אתה קרבן לדמיון ואצל אלוהי ישראל אתה בן חורין.

  1. מדוע אם יש לאום אז אין הבדל בין הלאומים כולם ויש סכנה שנקים לאום אנושי אחד גדול. האם בהיסטוריה הסכנה הזו התממשה אי פעם? האם לא יכול להיות הבדל מהותי בין לאומים שונים, לאום ערכי ומוסרי, לעומת לאום משוחת ומסורס? שיתבוללו במצרים? המצרים היו משוקעים ברבות קלוקלת, והלאום היהודי נועד לתרבות ערכית נעלה.

זה מה שדור הפלגה מוכיח שאם אתה מקים דגל דמיוני, אז כל חוקי המשפחה מבוטלים כי אין לאף פרט משמעות חיים של תורה (= חיים נצחיים על ידי ההולדה האישית). רק משמעות חיים לאומניים. מה עוד שכל דמיון אין לו אחיזה במציאות ולכן נפרדו הלבבות והשפות בדור הפלגה.

התורה (אברהם) טוענת שאין במציאות ישויות יש אך ורק פרטים ודור הפלגה היא ההוכחה שהתורה מספר משום כך. התורה מוכיחה שכל קיבוץ של אנשים בלתי אפשרית אך ורק עם שוטר וחוקה ואז יש סובלים שמתקוממים ונפרדים מהקיבוץ וממציאים שפות שונות, והם כדרכם של כסילים גם מקימים ישויות ודגלים ושום נפרדים הפרטים כמו שקרה מיד אחרי שהיהדות ביקשה מלכות = קרע המלכות. ואחריו הגלות והכחדת עשרת השבטים. הכל בגלל שביקשו מלכות בזמן שמואל.

לסיכום: יש שתי בעיות עקרוניות בלאום\ישות דמיונית על פי החשיבה של תורה, 1, הערכים והמוסר נכפים על ידי שוטר ובדרך כלל הם מוסר וערכים דוגמטיים 2, אין לדמיון קיום לאורך זמן כי כמו פרצופיהם שונים כך דעותיהם שונים ולכן החזק מזדקן ובא הצעיר וגובר על הזקן = הפיכות חברתיות.

מצד שני התורה טוענת שהמוסר והערכים חייבים להיות תבוניים ככה שכל פרט מבין אותה ומקיים אותה בלי משטר ושוטר ככה שאין סיבה שהפרטים יתנגדו לו, או אם רוצים אז חוצים את הקווים לחברה אחרת ושלום על ישראל. ואנו מרוויחים מיזה שכל אדם חיי לנצח על ידי זרעו עם התורה. וחברתית כל משפחה הבכור הוא נציג המשפחה וככה יש את שרי עשרות ושרי המאות ושרי האלפים והם בוחרים את הסנהדרין שהם הסמכות המקובלת של הציבור. וארץ ישראל מחולקת לכל פרט + ירושה ושמיטת כספים ומעשר לבכורים (לבסוף כשלו בחרו בשבט לוי ולבסוף הם כשלו ודרשו מלכות והסוף ידוע לכל) ושמיטת הארץ ומתנות עניים, בקיצור תורת ישראל זה תורה וחוקה אישית עם דגל אישי וארץ ונחלה אישית.

  1. קראתי בעיון שוב ושוב ולא ראיתי שהוא כתב שהפרט טפל ללאום. לא מבין מאיפה הוצאת את זה.

אמרתי הוא לא צריך לכתוב את זה, זה תוצאה של לאומניות, לאומניות = הפרט טפל לכלל, לא רק טפל רק פשוט כופים על רווקים ורווקות להיכרת מעולמם האישי למענה.

  1. ניתן לפרש שמשה לא הכיר את משפחתו בכלל. וציוויו של האלוקים בסנה שאהרון אחיך היה שותף להנהגה לא ראיה כלל ועיקר, יתכן ומשה פגש את אחיו לראשונה כאשר שב למצרים. וטענותיהם של בני ישראל במדבר שמשה דואג רק למשפחתו, יכולות להיות גם אם לא גדל עמם. אלא היכרם לאחר שנים רבות. ואז הוא חבר אליהם, ואעלה אותם לגדולה. בקיצור אין שום ראיה שמשה היה חלק מההנהגה של משפחתו לפני שברח. ואין שום ראיה שהוא הכיר אותם.

שוב, אפשר לומר הכל, אבל מה אומרים חז"ל והמסורת ? אז הבאתי לעיל את כל הדעות ככה שאין סיכוי שלא הכיר את משפחתו. מה עוד שלפני שברח היהודים מאשמים אותו כשופט ככה שהוא כבר היה אז מנהיג.

בכל אופן כפי שאמרתי השאלה היא לא מה היה השאלה מהי החשיבה שלנו והחשיבה שלנו היא שלאומניות היא עבודת אלילים, לא רק לאומניות רק אפי' להפוך את המתים כמו אברהם לגזע שכולנו פועלים למענו, היא אלוהים אחרים, ככה אומר הספורנו

7. אתה נצמד לפרשנות של חז"ל הן בעניין גילו של משה, והן בעניין הנהגת עמרם. בתורה אין זכר לזה. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. יחד עם זאת, אין חולק על כך שמשה הוא הראשון בתורה שקורא למי שלא באמת אחיו הביולוגים – אחים. וזה מתאים לכך שהוא הראשון שגיבש את האומה היהודית.

התורה היא טקסט כתב שחור על גבי לבן ותו לא, ככה ששום דבר משם לא סמכותי, מה שסמכותי זה החכמים החיים בכל דור, ואם אנו רוצים שזה מה שיהיה בתורה אז זה מה שיהיה בתורה. ולכן מה שרלוונטי זה חז"ל ולא מה שכל קאקער קורא בטקסט.

אגב משה לא היה ראשון לוט קרא לסדומיים אלה שרצו לאנוס את האורחים שלו בשם אחי "אל נא אחי תרעו" הנה שתי בנותי ועשו כטוב בעיניכם כלומר אתם אחים שלי נכון אז יאללה תאנסו אותם בכיף, נווו באמת,,,

בקיצור אני לא מבין מה אתה מתרגש מהמילה אחי. אברהם קרא ללוט עצמו אחי, יעקב קרא לרועה הצאן בחרן אחי.

משה לא גיבש שום אומה רק להפך, משה ביטל את המשפחתיות ואת השבטיות ואסר את העריות בכדי גם לשלול את הישויות הטבעיות האלו ולהפוך כל פרט לבן חורין. חז"ל אומרים במליצתם שהאלוהים אמר לו מיד אחרי העגל, הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי  עצום ורוב ממנו, ומשה לא נופל לפח שהאלוהים מכין לו, ואומר כן כן שמענו אותך אומר את זה לאברהם ומה יצא ? משה לא חיפש גוי עצום הוא חיפש את כל פרט הקיים בהווה. וזה היה הניסיון שהאלוהים העמיד לו באותו רגע האם ירצה אומה או הוא רוצה את הפרט בהווה.

בכל אופן כפי שאמרתי החשיבה היא כמו שהיא והתורה והשאר הם הסמכתאות. כלומר הנבואה של חכמי כל דור הם הם תורת ישראל ולא פרשנות כזו או כזו.

  1. גם אם משה כן הכיר את משפחתו במצרים בטרם בריחתו. וכן ידע שהמנקת שלו היא אמו. מסתבר שמשה גדל בצורה שונה מילד שגדל עם הוריו ואחיו במשפחה רגילה. גם פרעה היה לו לאב, וגם בתיה לאם. ומכיון שכך מוטיב הזהות הלאומי היה מחודד אצלו יותר מאשר אצל אדם שגדל במשפחה נורמטיבית. היכולת שלו להתחבר למשפחתו נבעה גם מכך שהוא זיהה את עצמו כבן לעם ישראל. זה לא היה חיבור של ילד רגיל, אלא משהו מודע יותר, מתוך הכרה רחבה יותר של מכלול האלמנטים המאחדים.

תראה, התורה לא מתחיל עם משה ולכן כל הפסיכואנליזה שאתה מנסה לעשות על משה ממש לא תעזור כאן, אם משה היה משכיל מצרי אז היה בוודאי דוגל בחשיבה המצרית כמו כל המשכילים המודרניים שדוגלים בחשיבה המערבית, ולכן רוב הסיכויים שהוא היה מדרבן שבני ישראל יתבוללו בתוך מצרים כמו שבאמת היה עם 80% מבני ישראל שהתבוללו. הרי יצאו רק חמישית עם משה למדבר.

משה היה מהפכן ומרדן כמו כל לוחמי החופש בהיסטוריה, למעשה אברהם היה הראשון.

התורה מתחילה מבראשית ולאט ולאט באופן אבולוציונית מתפתחת כל תורת האבות. הם כמעט נכחדו ומשה מציל אותם כי הבין את תורת האבות, ולכן הוא מציל אותם לא כלאום רק כפרטים ומחזיר אותם לארץ ירושתם שכל המטרה שלו היא שכל אדם יקבל נחלה = הטבע ולא יהיה עבד לשום לאום ולשום חברה דמיונית. זאת המטרה של ארץ ישראל ומצוותיה. אם משה היה משכיל מצרי אז כמו כל משכיל היה דורש השכלה מערבית מודרנית מול הבורות של החשוכים האבות.

  1. חטא העגל לא חייב להיות החטא של הלואמיים. וגם משה מסתבר שהוא לא מייצג את איש המשפחה. נהפוך הוא – הוא היחידי ביהדות שפרש מהאישה! [חוץ מבן עזאי]. לכן מתאים הרבה יותר שמשה מיצג את הפן הלאומי. וכשסברו שהוא איננו, אז עשו את העגל, והעגל הוא אלוהים אישי ופרטי ולא מחייב חיבור לכלל האומה כפי שמשה חייב. עובדי ע"ז הקשר שלהם הוא אישי עם אלוהיהם, משא"כ עם ישראל שהקשר הוא עם כלל העם. ומשום כך היה העגל אלטרנטיבה הופכית להנהגת משה.

כל אדם אחרי שהוליד יכול לפרוש מהולדה, וכל אדם לא חייב בכלל להוליד כמו בן עזאי, על פי החז"ל מלעיל "דין הוא לגזור על עצמינו לא לישא אישה ולא להוליד ילדים בכלל, בכל זאת היהדות לא אוהבת את זה ומטוב שיהיו שוגגים ולכן לא אוסרים להוליד.

ושוב כמו לעיל, ממש לא משנה אייך תפרש את הטקסט היבש, מה שרלוונטי היא מהי האמת ומהי החשיבה החרדית והיהודית במציאות ובכל הדורות. החשיבה היא שלא אוחזים בחרב ולא מקימים לאום.

ככה שבמצב יהודי כזה, בכל הדורות כל פרט פעל למען הזולת באמת ולא למען הדימיון. מכאן העריבות הידוע של כל יהודי ליהודי.

אם בכל חברה ולאום אדם לאדם הוא זאב, דווקא שהמוסר והערכים הם אישיים, שם יש את העריבות ההדדית והיהודים הוכיחו זאת בכל ימי ההיסטוריה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s