תחיית המתים – המשל והפשט

תחיית המתים – המשל והפשט

רבי מורי היקר הגיע לבקר אותי (אני שוב בצרות הישנות שלי ורבי מורי היקר לא מוותר על מצוות ביקור חולים) וכהרגלו הוא מנסה להשכיח ממני את צורתי ומספר לי סיפור:

הבת שלו שתחיה לומדת בסמינר באידיש באחת הערים החרדיות. הן לומדות עכשיו את ספר יחזקאל ואת סיפור עצמות היבשות = תחיית המתים. על פניו הבת הנחמדה של רבי מורי הבינה מפשוטו של מקרא שמדובר במשל. אבל המורה התעקשה שמדובר כפשוטו שבאמת יחזקאל הקים אותם לתחייה. וכמובן הביאה את הגמרא הנודע (בסנהדרין דף צב עומד ב) כראיה. הבת הנחמדה לא מוותרת (כנראה לא נפלה רחוק מהעץ) ואומרת שיש מחלוקת חכמים באותו מקום האם זה משל או עובדה מציאותית. (רבי יהודה אומר: אמת משל היה. אמר לו רבי נחמיה: אם אמת – למה משל, ואם משל – למה אמת? אלא: באמת משל היה. – סנהדרין צב ב)

המורה: אבל ההלכה היא כפי הדעה שזה היה עובדה מציאותית. והביאה סימוכים מאחרונים וכו' וכו'

הבת מגיע הביתה ובצדק שואלת את רבי מורי: אבא, האם אפשר הלכה על מחלוקת במציאות ?! כלומר הרי ידוע מהרמב"ם שאי אפשר מחלוקת בקבלה (= הלכה מסיני), זה או שהיה או שלא היה. ההיגיון הפשוט של הרמב"ם טוענת שאם יש קבלה שמקובל על כולם, אז אפשר לומר שזה קבלה אמתית (לא לגמרי נכון אבל הגיונית אפשר לומר שאם כולם בלי יוצאים מהכלל קיבלו מה שקיבלו אז לכאורה זה נכון). אבל אם נפל מחלוקת באחת מהדורות ?! זה כבר לא קבלה אבסולוטית הרי יש טוענים שלא היה. ולכן הרמב"ם נתן לנו את הכלל הפשוט הזה שרק קבלה אבסולוטית שאף אחד מכל הדורות לא חלקו עליה, אז אפשר לומר שהיא קבלה מסיני.

רבי  מורי ניסה להסביר לבת שלא מדובר על הלכה במובן שההלכה היא שכך היה, מדובר על הלכה ממובן שכך אנו צריכים להאמין. כלומר "אנו מחויבים הלכתית להאמין שכך היה אפי' שלא היה". ושתגדלי תביני.

אבל – הבת מתעקשת וטוענת: המשל בא לומר שאפי' שתחיית המתים בלתי אפשרית במציאות בכל זאת הנמשל אפשרית. כלומר יחזקאל יוצא בהנחה שתחיית המתים בלתי אפשרית אצלו ואצל ההמונים שהוא מדבר עליהם, בכל זאת מראה שזה אפשרי, כלומר תחיית היהדות אפשרי אפי' שהיא מתה ח"ו. אם תחיית המתים אפשרי במציאות של יחזקאל והדור ההוא ?! אז מה המשל והנמשל ? מתים אפשר להחיות ואת היהדות אי אפשר רח"ל !! דווקא זה שאי אפשר להחיות מתים מאפשר את המשל ואת הנמשל. יוצא שיחזקאל בעצמו וכל הדור ההוא לא חשבו שתחיית המתים אפשרי. יחזקאל לא מביא משל אפשרי שהנמשל הוא כביכול לא אפשרי, זה עובד הפוך, מביאים דבר\משל שלא אפשרי להראות שזה אפשרי בנמשל.

רבי מורי: מה אני יעשה איתך ? תגדלי תביני !!

רבי מורי היקר – אני נזעק – אייך אתה משיב לה בקש ? הרי היא צודקת לגמרי !! (ונראה לי שרבי מורי דיי מסופק מיזה שאני נזעק חמת. כלומר אני מתחיל להבין שזה מה שהוא רוצה, שאני יתחיל לחיות ולזעוק ולהתווכח וכו' וכו').

האמת – עונה לי רבי מורי – גם אני כעסתי נורא על המורה. הרי על פי פשוטו של מקרא הבת צודקת שמדובר על משל ונמשל. החולקים בגמרא כנראה ידעו שזה משל ונמשל, אבל משל\נמשל שהפך למציאות ולא כמטפורה גרידה, כלומר באמת המשל\הנמשל הפך למציאות. הרי מהי משל ונמשל ?! ניקח את המשל\נמשל של יחזקאל עצמו. יש יהודים מתבוללים בארץ זרה ויש להם כבר נשים נכריות וכו' וכו' והנה כל בר דעת מבין שהם לקראת אבדון מוחלט = מוות = לא יישאר מהן זכר. בא יחזקאל ואומר שלא ולא, אנו טועים, כי אפשר שכמה מהם יחזרו למוטב ותוך כמה דורות כל בני ישראל קמים לתחייה בחזרה. וככה באמת היה, הפסדנו את עשרת השבטים אבל הנה עובדה אנו עוד קיימים עד היום. (רבי יהודה כנראה יטען שהפסד עשרת השבטים זה לא תחיה. כלומר אפי' הנמשל לא התקיים והשורדים הם מאלה שלא מתו\חטאו)

לפי הפירוש של רבי מורי, המשל\הנמשל התקיים הלכה למעשה ולכן רבי מורי טוען שהמשל\נמשל עיקר ולא הפשט. כלומר אם נצא לרגע בהנחה שיחזקאל באמת הקים את המתים לתחייה. ואז מה ? הרי רק נבואה שנצרכו לדורות, נכתבה לדורות. ואם הסיפור הזה היה, מהי רלוונטי לנו לדורות ? הרי אם יחזקאל לא נתן לנו את המרשם אייך להחיות מתים אז מה הועיל בזה שהוא בעצמו הקים אותם לתחייה ? מה עוד אם הם מתו אחרי כמה זמן (הרי כל אחד מת לבסוף) אז מה הרוויח מיזה שהקים אותם שוב ? כלומר אפי' אם יחזקאל היה נותן לנו את היכולות לדורות להקים מתים לתחייה, אז במילא מתים לבסוף או לחליפין בשביל מה מתים אם קמים בחזרה ?

אבל אם יחזקאל מדבר כאן על המשל\נמשל, ומשל\נמשל שהתקיים במציאות ומתקיימת ב"ה בכל הדורות לאורך כל הגלות. אז חשיבות הנבואה של יחזקאל היא דווקא המשל ולא הפשט\העובדה האם היה או לא היה תחייה פיזית. כלומר בכל דור ודור אסור להתייאש אפי' שנדמה לדור ההוא שאין כבר תקווה ח"ו. וזה מה שיחזקאל רוצה להעביר לנו לדורות.

מסיים רבי מורי לומר: ולכן המורה חוטאת למטרה של הנבואה. במקום לתת לבנות להבין שאין ייאוש בעולם כלל ותמיד אפשר להקים את היהדות ואת היהודים לתחייה. וזה מה שהנביא רוצה שנבין. המורה מלמדת אותן דבר שלא רלוונטי = מחלוקת במציאות. שהבנות לא יכולות לקבל ובצדק. כביכול יחשבו שהמורה משיבה להם בקש ובמציאות זה לא היה. והנה הבנות לא יצאו עם משהו ביד. בזמן שיחזקאל הנביא כן רצה שהבנות ייצוא עם משהו ביד שזה כמובן המשל שהיא רלוונטית לדורי דורות.

אני שואל את רבי מורי: אולי יחזקאל כן רצה לתת לנו את ההבנה שזה אפשרי עם התפתחות התבונה. הרי אנו כבר עכשיו יכולים כמעט להחיות מתים ?! (כנודע אפשר מדעית לקחת די אן איי של מת ולשתול אותו בעובר ברחם האם במקום הדי אן איי המקורי של העובר והנה ייוולד לנו המת). כלומר יחזקאל כמו כל הנביאים חשב שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית כולל להחיות את המתים. וזה מה שרצה לתת לנו להבין ולכן אולי יש כן רלוונטיות בפשט\בעובדה.

רבי מורי: מה שאתה מקס היקר אומר, זה נכון. כלומר לעומק היכולת המדעית שאתה מספר, לדעתי פותרת את ההלכה שאנו אמורים להאמין בתחיית המתים. כלומר האמונה בתחיית המתים אחרי שהמדע יכולה כביכול להחיות את המת, מאפשר לצאת ידי חובה של ההלכה שאומרת להאמין בתחיית המתים. ולעומק המצווה הזו בא למטרה הזאת לומר לבני אנוש שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית. (אם כי לדעתי – מוסיף רבי מורי – אין לתחייה כשלעצמו שום תכלית כפי שהסברתי לעיל. הרי מה תצא לנו אם נוכל להחיות מתים אם בסוף הם ימותו ? ואם שוב נחייה אותם אז בשביל מה למות בכלל ? כלומר בני אנוש לא צריכים את תחיית המתים, המצווה להאמין בתחיית המתים היא אך ורק לתת לבני אנוש את ההבנה שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית)

יש את תחיית המתים שהגיע להשיב על שכר ועונש = צדיק ורע לו ורשע שטוב לו. אבל אחרי המצאת החיים אחרי המוות (גן עדן וגהינם אחרי המוות) אין צורך בתחיית המתים כתשובה על צדיק ורע לו. בוודאי אחרי המצאת הגילגולים כבר לא צריך לא את החיים אחרי המוות ולא תחיית המתים. הרי הגילגולים משיב כביכול על השאלה של צדיק ורע לו.

כלומר – מסיים רבי מורי – אייך שלא נפרש מהי מטרת ההלכה של האמונה בתחיית המתים. יחזקאל לא חשב לא על זה ולא על זה. כלומר לא על התפתחות התבונה האנושית האין סופית ולא על תשובת צדיק ורע לו. הרי ביחזקאל עצמו כפשוטו מדובר במשל ברור ופשוט שאסור לאף דור ולאף אדם כפרט להתייאש ולנסות להקים את היהדות ואת היהודים לתחייה עד ביאת גואל אמן ואמן.

מסיים רבי מורי בכעס רב: שהמורה בסמינר תלמד אותם את נושא צדיק ורע לו ושכר ועונש, אז תגידי להן מהי הפתרונות לשאלה הנזעקת הזו דורי דורות, שכבר נזעקת על ידי משה רבינו ואיוב. אבל שהן לומדות יחזקאל, שהנושא היא מה עושים יהודים אחרי חורבן כמעט טוטלי ?! אז המשל הוא הרלוונטי ולא העובדה. כל גדולי ניצולי השואה למדו את יחזקאל הענק הזה כמשל. אם היו לומדים את זה כעובדה כמו שהמורה מלמדת את הבנות ?! אז לא היית נשאר זכר מהיהדות, הרי תראו מה קרה לרוב הניצולים.

לבת שלי עניתי נכון. ההלכה היא שנאמין שיחזקאל באמת הקים אותם לתחייה פיזית. ולמה צריך להאמין בזה ? כי כנ"ל יש לנו חובה להאמין שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית. ולכן כלל לא משנה האם היה או לא היה וכנראה לא היה, אחרת יחזקאל היה משאיר לנו את המרשם לכך (אני רק לא יודע בשביל מה זה טוב להחיות מתים כנ"ל). והיות שהנבואה הזאת נכתב לדורות , אז זה מוכיח שזה לא היה. הרי אם היה, לא צריך כבר להוכיח שהתפתחות התבונה האנושית היא אין סופית הרי היכולות להחיות מתים היא בעצמה ההוכחה.

נוסיף לזה את טענת בתי היקרה שעצם הנמשל רלוונטי שהמשל בלתי אפשרית במציאות. אז יחזקאל וכל הדור ההוא חשבו שתחיית המתים בלתי אפשרית לעולם. כלומר מה טוענת בתי היקרה, שעצם זה שתחיית המתים בלתי אפשרית מאפשרת את המשל ואת הנמשל. כי אם תחיית המתים אפשרי אז מה הביג דיל כאן ? תחיית המתים אפשר ותחיית היהדות אי אפשר רח"ל. יחזקאל בא לשכנע שאפי' היהדות מתה כמו אדם מת שאי אפשר להחיות אדם מת, את היהדות כן אפשר להחיות. יוצא שתחיית המתים בלתי אפשרית מבחינת יחזקאל (לדעתי מגיע לבתי היקרה פרס גדול על המהלך הנפלא הזה).

יש – מוסיף רבי מורי – בהתנהגות המורה (והיא לא היחידה בדור שלנו בטעות הזה) סוג של התחכמות על התלמוד. הרי מה? את יותר חכמה מהתלמוד ? מבינה יותר בחינוך מהתלמוד ? התלמוד כעיקרון מביא מחלוקת ולא דעה מוחלטת, ובוודאי לא הלכה. כלומר כמו לגבי משיח ועוד ועוד התלמוד מביא מחלוקת ולא קובעת צד והלכה, ככה לגבי תחיית המתים של יחזקאל. ועל פניו לתלמוד גם היית דאגה לחינוך ולאמונה וכו' וכו'. ובכל זאת חכמי חז"ל ומחברי התלמוד חשבו שעדיף לכתוב לדורות את המחלוקות דווקא. על דרך זכה נעשית לו סם החיים וההפך. אז למה להתחכם על התלמוד ? אם המורה חושבת שזה לא לימודים לגיל שלהם, אז למה בכלל ללמוד יחזקאל בגיל הזה ? נכון שאם כבר לומדים בגיל הזה, צריך לקבוע הלכה בשביל חינוך ועיצוב של הילד\ה, ובהמשך (שיתבגר) הוא ילמד לעומק את הנושאים האלה הרי הוא מצווה ללמוד כל חייו. אבל כאן מדובר על בנות שלא מצווים ללמוד כל חייהם במילא לעולם היא לא תעמיק יותר בנושא ואז היא נשארת עם ההלכה שמיועדת לילדים ושוטים. אז שוב למה ללמד אותם יחזקאל ? במיוחד שחז"ל אומרים שבעתיד לא נלמד יותר נ"ך רק תורה\החומש. כלומר חז"ל הבינו שיבוא דורות שהנ"ך רק יזיק ולא תועיל. על כל פנים למה להתחכם על התלמוד ? התלמוד עקרונית מביא מחלוקת ולכן ככה רצו חז"ל שנלמד את יחזקאל ולא אחרת.

וככה רבי מורי עזב אותי עם כעס רב על המורה של הבת שלו. ואני התיישבתי בקושי רב על המיטה לכתוב לכם את הסיפור. ואני הסביר לכם בהרחבה את הנושא ואת הדיאלוג שלנו.

תחיית המתים והחיים אחרי המוות והגילגולים, הם כולם אנטי תזה לחשיבת התורה והיהדות. כמו שקרבנות ובית המקדש במקור הם אנטי תזה לתורה והיהדות. אלא מה ? כמו אחרי העגל הקימו לנו משכן ואחר כך בית המקדש אחרי שרצינו מלכות ?! ככה תחיית המתים והחיים אחרי המוות וכו' נכנסו ליהדות, על דרך "עת לעשות לשם הפרו תורתך".

החשיבה היהודית היא שכל אדם הוא אדם ראשון לצאצאיו לדורי דורות וממנו מתחיל החיים פלוס התפתחות התבונה האנושית האין סופית. למה אדם מוליד ? 1, מחוק הטוב להיטיב 2, חיי נצח. כלומר הוא בעצם חיי לנצח על ידי צאצאיו על דרך "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". עולם הבא = הדור הבא לדורי דורות.

אדם שחיי ומת הוא כאילו לא חיי בכלל. על דרך "למי שאין לו בנים חשוב כמת" (חז"ל). כי כל דבר זמני הוא כאילו לא היה. רק עם משאיר בנים ותלמידים ומפתח את תבונת בני אנוש, הוא כביכול נשאר חיי לנצח. חנוך למשל המציא לבני אנוש את הלוח ולכן הוא כביכול חיי לעולם. הרי בלי לוח בני אנוש לא היו שורדים.

מהחשיבה הבסיסית הזו, נחקקה כל התורה כולה. כל מצווה וכל מנהג של היהודי בא לצוות לדבר הפשוט הזה שכל אדם יזכה לחיי נצח על ידי צאצאיו. וכל זה מושגת בתנאי שהאדם הוא בן חורין.

אם כך, כל מצווה וכל עבירה ביהדות היא ביחס לזה. כלומר השכר והעונש היא יחסית למטרה והתכלית הנ"ל. על דרך "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" ככה נוכל להבין את כל טעמי המצוות והמנהגים ונפעל בהתאם.

אבל אם נפעל כאילו יש יום הדין הגדול אחרי התחייה. אז כל מצווה ועבירה היא שרירותית לגמרי שרק האלוהים קבע אותם בלי סיבה. ולכן לעולם לא נבין שום מצווה ושום עבירה למה וכמה ואייך. כלומר האמונה בתחיית המתים ויום הדין הגדול, היא אמונה שמשכחת את טעמי המצוות מהיהדות ומורידה אותם שאולה רח"ל. (מספיק לנו העובדה שבכל כמה דורות מקוים בנו רח"ל הפסד של 80% מצאצאינו להתבוללות ולאבדון, בכדי לתת לנו את ההבנה איפה האמונות האלה מביאות אותנו הלכה למעשה)

אותו דבר לגבי החיים אחרי המוות והגילגולים. אם יש חיים אחרי המוות (שזה כשלעצמו סתירה לתחייה ולגילגולים) ויש גילגולים, אז שוב כל המצוות והעבירות הם רח"ל שרירותיות לגמרי בלי מטרה וטעם מצווה. ואז שוב מקוים בנו כל קללות התורה כנ"ל.

ואם כל האמונות השקריות האלה כל כך אובדניות ליהודי, אז למה קידשנו אותם ? את משכן והקרבנות וסמכות שבט לוי והכהנים והמלכות, בוטלו על ידי היהדות. כי היסטורית ראינו שהנביאים צדקו שכל סמכות שוללת את החירות ולכן האבדון תגיע ובאמת הגיע. כלומר מתקופת חז"ל אחרי מרד בר כוכבא, היהדות לא מחזיקה בחרב ולא מקים את בית המקדש וק"ו לא מקים מלכות כסמכות כריבון רח"ל.

יוצא מכאן שאין ליהודי סמכות רק התבונה = חכמה בינה ודעת ואת ריבון העולמים. אבל בשביל ילדים וטיפשים זה לא מספיק. בשבילם צריכים קודם כל תשובות שהראשונה שבהם היא שאלת צדיק ורע לו.

כלומר ילדים וטיפשים צריכים לראות את השכר והעונש בעיניים והם לא רואים את זה. אז כאן בא הפיתרון של התחייה. כלומר נכון בעולם הזה אין כביכול שכר ועונש ונמות לבסוף, אבל יגיע יום הדין הגדול והנורא שאז האלוהים יקים את כולנו לתחייה וייתן שכר לצדיקים ועונש לרשעים.

עברו כמה דורות וזה לא הספיק לשוטים הרי מתי זה יקרה התחייה ויום הדין הגדול ?! אז הגיע החיים אחרי המוות. מאז אפלטון בני אנוש התחילו להאמין שהחיים זה לא רק הגוף, יש כביכול הפרדה בין הגוף לנפש. בקיצור הנה הגיע הפתרון הבא: במילא אנו לא מתים (רק הגוף מת) ויש גן עדן וגהינום = שכר ועונש אחרי המוות.

תשימו לב שהפתרון הזה מיתרת לגמרי את התחייה הרי אנו לא מתים כלל רק הגוף הדומם מת. על הסתירה הזו מנסים להשיב בקש כאילו הגוף גם צריך לקבל את שלו = שכר או עונש. אבל זאת תשובת קש כי או שהגוף הוא החיים או שיש הפרדה ביניהם. אם יש הפרדה והגוף היא כלום, אז מה הטעם להעניש לדומם ? ואם הגוף הוא משהו עם מודעות לשכר ועונש, אז החיים זה הגוף. בקיצור אי אפשר עכשיו לחסל את האמונה בתחייה וביום הדין הגדול, ונשארנו עם שני השקרים הקדושים האלה הסותרים אחד את השניה.

לימים החיים אחרי המוות לא ענה לשאלה של צדיק ורע לו, כי יש ילדים שסובלים. הרי ילדים עוד לא הספיקו כלל לעשות עבירות אז למה הם סובלים ? אז קידשו את האמונה של המזרח שיש גילגולים כלומר הילד הזה היה בגילגול הקודם רשע מרושע ולכן הוא ירד שוב לעולם לתקן את מה שעשה בגילגול הקודם.

אופססס, אם ככה, זה מיתר את החיים אחרי המוות. הרי כל חוטא או כל שכר מקבלים עם ירידה שוב לעולם הזה בגילגול, אז מה צריך את החיים אחרי המוות ?

והנה נשארנו עם כל השקרים הקדושים אפי' שהם סותרים אחת את השניה.

יבואו עכשיו החכמולוגים ויטענו כלפי היהודי. "ככה זה שמשקרים". בשביל להגן על שקר אחד צריך אלפי שקרים. אז מה החכמולוגים מציעים ? משטר ושוטר = מלכות = ריבון = סמכות = עבדות !!

את זה לא יכול היהודי לקבל. הוא מעדיף חירות על עבדות. אם עבדות ?!  "דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו" !! (חז"ל)

אבל שקר אפי' קדוש היא שקר ?! על כן יש לנו את ארון הספרים של מחשבת ישראל !! כלומר נחנך את הילדים על המצוות האולטימטיבית של היהודי והיא "ללמוד תמיד את התורה". ואז הוא ישיג לעצמו את התבונה = חכמה בינה ודעת, ולא יצטרך לשקרים הקדושים. כלומר השקרים יהיו רק לימי הילדות ולא לימי ההתבגרות שהוא ימלא את כרסו עם ספרות היהודית. (שאתה ממציא מיתוסים ואגדות בשביל חינוך ועיצוב של מוח הילד, אתה חייב מוסרית לאפשר לו להבין בהמשך שהם היו אך ורק לחינוך. מכאן הצורך הדחוף של כל אדם ללמוד כל חייו בעצמו ולהשכיל אחרת הוא יישאר ילד מפגר = פתי מאמין לכל דבר. האומות לא סומכים על האדם ולא על חינוך ולכן מעמידים לו שוטר עם רובה. ואז הם באמת לא צריכים מיתוסים ואגדות רק שטיפת מוח כאילו הם בני חורין בזמן שאין להם אפי' זכות מוקנה לנשום בלי הסכמת המשטר = השופט ברק)

כלומר הפתרון לשקרים היא הלימוד ולכן באמת המצווה הכי גדולה ביותר ביהדות היא לימוד תמידית ונצחית.

אז נשאל, אז איפה הגאולה ? הרי אנו בגלל האמונות הטפילות האלה מפסידים את עיקר החשיבה של התורה ?! הנה כל קללות התורה מתקיימות אצלינו זה אלפי דורות ?! התשובה היא "כי אנו לא לומדים באמת" כלומר לא השקרים היא הבעיה (הרי השקרים הוא מטרה למנוע את העבדות ואת המלכויות, ואת זה אנו משיגים ב"ה בכל אורך הגלות), הבעיה היא החוסר לימוד. כלומר במקום שהשקרים יהיו רק בשביל הילדים והטיפשים, כולנו נשארים עם זה עד המוות. וכל זה בגלל שאנו לא לומדים מספיק והנה מקוים בנו כל קללות התורה.

ובכן עד כאן הסברנו אייך נכנס תחיית המתים והחיים אחרי המוות והגילגולים ליהדות וקידושם.

אבל יש עוד מטרה לתחיית המתים כפי שרבי מורי הסביר לעיל. והיא שיש חובה להאמין בהתפתחות התבונה האנושית שהיא אין סופית. ולא כמטרה הרי אין טעם להחיות מתים כנ"ל הרי הם חיים על ידי צאצאיהם שזה העיקר. כלומר אין לאנושות מטרה להחיות מתים. שיש הולדה = יצירת חיים, מי צריך תחייה ? רק המטרה היא האמונה בהתפתחות התבונה האנושית. לדוגמא: אני הולך למות מסרטן וככה לכולנו יש סיכוי למות מסרטן ?! בא האמונה הזו לטעון שאסור להתייאש ככה בני אנוש יחפשו תרופה לסרטן וכולנו ניצלים. כלומר האמונה בהתפתחות התבונה האנושית היא אומנה קריטית לאדם שבלעדיה אין לו סיכוי לשרוד.

שאנו מגיעים לסיפור של יחזקאל. שם המטרה היא אחרת לגמרי. מה יחזקאל רוצה ? הוא רוצה לומר לכל אדם ואדם: אפי' כל העולם מת באסון טבעי או במלחמה גרעינית, אתה יכול להחיות את כל העולם בחזרה עם זה ששוב תוליד. אפי' כל בני אנוש חוטאים ואתה הצדיק היחידי בעולם, אתה יכול להחיות את הצידקות בחזרה אצל בני אנוש. אדם הראשון כיחיד עם אשתו המציא את חוקי המשפחה והחקלאות והוא וצאצאיו היחידים מכל קופי האדם ששרדו עד ימינו (תחשבו מזה נצח האדם שזכה בו אדם הראשון). חנוך כיחיד המציא את הלוח. נח ומשפחתו כיחידים המציא את הקניין הפרטי והירושה. כתוצאה מכך הומצאה המוסר והערכים האנושיים. אברהם אבינו כיחיד המציא את ברית המילה = דגל הפרט מול דגל החברה הדמיונית, ומכל הישויות החברתיות רק צאצאי אברהם שרדו ושורדים לנצח.

כלומר המשל של יחזקאל באמת הפך לעובדה. בכל דור ודור אנו קמים לתחייה בזכות ברית המילה ובזכות התורה = החשיבה היהודית. אנו הדור אחרי השואה יכולים להעיד על כך שהמשל של יחזקאל היא עובדה מציאותית עובדתית שקורה בכל ימי הגלות. לא רק זה אפי' יהודים לאומניים ומתבוללים המודרניים שנדמה לנו שהם בוודאי הולכים לאבדון, הנה הגיע גל של חוזרים בתשובה. כלומר המשל של יחזקאל היא עובדתית אפי' על סף אבדון בימינו אנו. החרדיות עצמה היא ההוכחה שהמשל של יחזקאל היא עובדה. הרי החרדיות קיבלו לא רק את מכת השואה, הם קיבלו את הגלות הכי קשה בהיסטוריה והיא הגלות אצל הלאומניים היהודיים, גלות של שבעים שנה קשים מנשאו. ובכל זאת הם קיימים ומתרבים על אפם וחמתם של שונאיהם מבית ומבחוץ.

את זה יחזקאל מלמד אותנו, ובא המורה הטיפשה והופכת לבנות את כל היוצרות ?! זה הכאב הגדול של רבי מורי. הרי מה המורה עושה ? היא לוקחת נכס יקר מאוד שיש ליהודים שזה המשל של יחזקאל ומוציאה ממנו את כל הרלוונטיות. מהי רוצה ? אמונה בתחיית המתים ?! אוקיי אפשר לעשות את זה כבר עכשיו מדעית כנ"ל. אנו לא צריכים את האמונה אם זה עובדה. האם המורה רוצה שנאמין בשכר ועונש ? יש את החיים אחרי המוות ואת הגילגולים !! אתם מבינים את הכאב ? הרי אתה לא מפסיד את המשל של יחזקאל בשביל דבר שבמילא אתה לא צריך כי יש כבר חיים אחרי המוות והגילגולים.

לסיום:

רבי מורי צודק והמורה טעתה. את משל יחזקאל צריכים ללמוד כמו שיחזקאל כפשוטו רצה שנלמד, שזה משל כמובן. שזה אומר לעולם לא מתייאשים. וככה עוד נמצא תרופה לסרטן וככה עוד בני אנוש יביאו צדק לעולם. וככה המשיח יבוא לבסוף. כלומר המטרה של יחזקאל היא שלא נהיה שאננים ומיואשים רח"ל ונלך לאבדון. או עד האבדון נחפש פתרונות כמו הלאומניים ונחזיק בחרב על חשבון ילדינו הרווקים והרווקות. כלומר נהיה כמו כל העמים ונפסיד לבסוף את הכל. לא ולא, נמשיך עם המשל של יחזקאל ולא נוותר לעולמים על התורה ועל ריבון העולמים.

על שאלת צדיק ורע לו וכו' והאמונה בשכר ועונש בשביל ילדים ?! את זה ילמדו בלימודים אחרים כלומר לא נבזבז נכס כזה יקר = משל יחזקאל, בשביל דבר שיש לנו תשובות ילדותיות אחרות.

למי שלמד את התורה והיהדות לעומק, אין בכלל את שאלת צדיק ורע לו (ראו המתת חסד ששם אני מסביר לעומק מהי ייסורים מכפרים). והשכר ועונש היא יחסית למטרה שזה אומר "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" והרחבנו בנושאים האלה כאן במאמרים.

בברכה

Max maxmen