הבזק תבונה מהי – אלוהות עכשיו חלק ב'

הבזק תבונה מהי – אלוהות עכשיו חלק ב'

בעקבות החלק הראשון של המאמר אלוהות עכשיו – כמו תמיד – האשימו אותי שאני מוציא את האלוהים מהתמונה, אפי' שהפעם הרחבתי להסביר שהאלוהים תמיד בתמונה. אבל אני כן ירחיב להראות לכם שלא רק האלוהים תמיד בתמונה, רק אנו כבני אנוש לוקחים את מה ששייכת לאלוהים כאילו זה האדם. למשל אחדות הבינה, זה האלוהים ולא האדם אשם בכך. יותר מיזה, שאנו אומרים התורה משמים, השטחיים מרוב דוגמה נזעקים שזה מעשה בני אדם, וזה נכון שזה מעשה בני אדם, אבל היום כל טיפש חושב שממציא לוח הכפל הוא אדם, והוא לא מבין שלוח הכפל זה האלוהים ששוכן בתוכינו. על דרך: המלאך בין אדם לאלוהיו הוא שכלו (האבן עזרא)

אנו רואים בהגדות חז"ל תמיד נאמר "אמר הקב"ה" כך וכך, בזמן שאין לנו שום מקור מקראי\נבואי שהקב"ה אמר מה שחז"ל טוענים שאמר. תעשו חיפוש קל בכל תוכנת חיפוש של ספרות חז"ל ותראו כמה פעמים חז"ל מדברים בשם הקב"ה כאילו הם היו נביאים. וכולנו יודעים שמבחינת חז"ל והנ"ך נפסקה הנבואה, אז אייך פתאום חז"ל מדברים בשם הקב"ה כאילו אמר מה שנאמר בשמו בהגדה.

הנבואה המקראית והסיפור המקראי והגדות חז"ל מוכיח לנו שפעם בני אנוש שמצאו למשל דבר ששייכת לאחדות הבינה, הם לא גנבו אותה לעצמן ואמרו בטבעיות שזה דבר האל, דבר האלוהים. שסוקרטס טען שכל נוסחה מתמטית הכי קשה אפשר שהעבד הפנאט יבין אותה מתוך עצמו, הוא כיוון לאחדות הבינה. אחדות הבינה שנטוע בנו מראש, זה לא שלנו, זה האלוהים וככה ראו את זה בימי קדם. בני אנוש המפונקים שמקבלים פרס נובל על תגלית ששייכת לאחדות הבינה, נשארים דוגמטיים לחשוב שבאמת האדם הזה המציא את לוח הכפל למשל. ברור שזה עמלו ובזכות עמלו יש לנו את לוח הכפל, אבל ברור לכולנו שזה שכולנו קיבלנו אותו ומסכימים שהלוח הכפל נכון ולכן משתמשים עמו לנצח, זה לא ממציא הלוח אשם בזה, רק אחדות הבינה שבתוכינו אשם בזה = אלוהות. ואת האלוהות הזה קיבלנו מראש בלי תנאים, ולכן מגיע לאל הודיה נצחית.  כלומר מתפקיד האדם להבין מה החלק שהאדם ממציא לאנושות ומה החלק ששייכת לאלוהים. החלק ששייכת לאלוהים בני קדם נתנו כבוד לאלוהים ואמרו שזה דבר האלוהים והתורה משמים = דבר האלוהים, אפי' שמשה רבינו וכל נביאנו ובני ישראל כתבו את המקרא ואת כל ספרות היהדות עד ימינו, בכל זאת אם זה מושתת על אחדות הבינה, בני ישראל תמיד ידעו להחזיר כבוד לאל ולומר למי הוא שייך. כל הוויכוחים בבית המדרש מאז ומעולם בא בגלל שלכל אחד יש את אחדות הבינה וכאן היכולת להתווכח וללבן דברים עד שיוצא דבר האלוהים הטהור. ושיוצא דבר האלוהים הטהור, אז כל התלמידים יודעים שזה לא הם רק אחדות הבינה = אלוהות.

נסכם את הפינה הזאת ונאמר, פעם בני אנוש נתנו כבוד לאלוהים שהם מצאו משהו ששייכת לאחדות הבינה. מכאן דבר האלוהים כביכול. היום כל מגלה חושב שהוא ממציא ועושה לעצמו גל עד. מכאן הטעות הקלסית של הוויכוח הנצחי של החרשים המודרניים האם התורה היא משמים או מעשה בני אנוש. הם לא מבינים ששניהם לא מדברים על אותן מושגים. המושג תורה משמים אומרת שזה מושתת על אחדות הבינה. תורה מעשה בני אדם אומרת בני אנוש כופים בכוח החרב את תורתם. זאת היו המושגים פעם. היום בגלל שמחלקים פרסים לכל תגלית, אז כביכול הם מעשה אדם ואז באים לומר שאין תורה משמים. וזה כמובן שטחיות וחוסר הבנה. אלה שטוענים שהתורה משמים טוענים שלא צריך כפיה\משטר\שוטר עם רובה כי התורה מושתתת על אחדות הבינה שנטוע בנו מראש. אלה שרוצים לכפות עלינו את תורתם מהבטן, טוענים שגם התורה שלנו מעשה בני אדם ולכן מה ההבדל ?! והטיפשים האלה לא מבינים שההבדל היא בזה, שאתה חייב לכפות את תורתך בכוח החרב. עצם הכפיה מוכיח שזה לא מעשה שמים רק מעשה בני אדם.

את כל דברי אלה כתבתי למבקרים שלי השבוע, וזה לא סיפק אותם. הטענה העיקרית הייתה שאני ממציא את דברי ותולה את זה ביהדות. שאלתם תמיד היא מי עוד אומר כמוך ? ואני תמיד מאשים אותם בדמגוגיה זולה, הרי הם כמוני למדו תורה אצל אותן רבנים ואצל אותן ספרות יהודית, ככה שזה דמגוגיה זולה. אחד מהמבקרים הקשים שלי שאני מזהה אותו מקילומטרים, למד איתי אצל אותו ענק הדור, ואני אומר לו שוב ושוב, שהרב שלנו אמר את זה תמיד. הרב היה אומר בשמוע'ס "מהי רוח הקודש" ?! אם אימא מבקשת לתקן את מכונת הכביסה, ואין לבחור שום מושג ירוק אייך מתקנים את זה, בכל זאת הוא לוקח אומץ ומפרק את המוכנה ומגלה מעצמו את התקלה ומחליף לבד את החלק, זאת רוח הקודש !! הבחור קיבל רוח הקודש ובזכותו הבין אייך המכונה פועלת ומצא את התקלה ותיקן אותה. כלומר עצם זה שהבחור יודע את ההיגיון של הגוי הגרמני הממציא המכונה שכבר לא בחיים, ויודע לשחזר את ההיגיון שלו בהווה, זה רוח הקודש. אותו רוח שהיה לגוי יש בכל אדם בכל זמן ובכל מקום.

הרב היה תמיד מסיים את השמוע'ס ואומר, זה רמה של רוח הקודש פשוטה רגילה שכל אדם פשוט זוכה לה. יש רמות יותר גבוהות שמגיע מהרבה עמל של אדם, וזה כמובן לגלות את לוח הכפל. ויש את הרמה הכי גבוה שזה הרמה של הנביאים וחז"ל. שזה מגיע מעמל בתורה.

אותו מבקר שלמד עמי אצל אותו רב נשאר במכונת הכביסה, ואמרתי לו את זה והוא נפגע ממני ולקח לי הרבה שעות להרגיע אותו. אבל תבינו שעצם שלקח לי הרבה שעות להרגיע אותו זה אומר שהוא עוד נשאר במכונת הכביסה ויותר גרוע מיזה הוא כנראה חולק על רבינו וחושב שזה הוא, ולא רוח הקודש. כלומר זה שהוא גילה את ההיגיון של מכונת הכביסה זה בגלל שהוא חכם, ולכן הוא נפגע. אדם שיודע שאחדות הבינה שייכת לאלוהים, לא אמור להיפגע לעולם. והבינו.

רבי  מורי הנ"ל תמיד היה אומר. שהבחור פותח את המכונה ולא מוצא ידים ורגלים שם, ומרים את עניו לאלוהים ומתפלל ופתאום נבזק לו הבזק תבונה = תפס את ההיגיון של המכונה ?! זאת רוח הקודש שמגיע אך ורק מתפילה. כלומר לעורר את המוח הקלבסה שלנו צריך להתפלל חזק וזה תמיד עוזר. הלץ שלא מכיר את קונו ולוקח את ההבזק התבונה לעצמו ומרגיש חכם ? זה אדם שבוגד באלוהיו. יותר מיזה היה מסביר שאותו בוגד לבסוף יכשל כי הוא בטוח בעצמו ואז שהוא לא דורש את אחדות הבינה באמת, הוא מתפלא לראות שהמכונה נהרסה לגמרי. כלומר רבי  מורי הזהיר אותנו לא להיות בטוחים בעצמינו ומיד לדרוש את האלוהים = אחדות הבינה. לפעמים הבזק תבונה זה דמיון שבא בדרך כלל אצל אנשים בטוחים בעצמם.

המבקר הנ"ל: אייך אתה מוצא את אלוהיך בשמוע'ס אחד של המשגיח ?

כאן הוא הצליח להוציא אותי מהכלים. ואמרתי לו: אני אחרי השמוע'ס הזה הלכתי לרב ולא עזבתי אותו לתמיד. כלומר לבנתי וטחנתי עד דק עם רבינו את כל הסוגיה של אלוהות ודבר האלוהים במשך שנים עד שהצטמק מהמחלה הארורה הנודע. אתה – מצטער לומר לך את זה – אחרי השמוע'ס הלכת לאכול את ארוחת ערב ושכחתה מה אמר. אפי' את מכונת הכביסה אתה חושב שזה אתה ולא אחדות הבינה = האלוהים. ומצפוני לא הציק לי יותר לנסות לבקש ממנו סליחה. לפני כן הוא תקף אותי שלא רק אלוהות אני בונה תילי תילים על דברים שרבינו לא כיוון אליו, אתה ממציא מעצמך דברים כאילו הרב אמר את זה, למשל אתה מפרש "מולך" בתורה כאילו זה הפשט היחיד. בזמן שלא מצאתי אף אחד שמפרש את זה כך – הוא טוען בתוקף. ואני אומר לו מחילה, המילה "מולך" לא צריך פירושים זה בדיוק העניין. אבל אתה סתם מתעקש לפרש את המולך למשהו אחר. נכון חז"ל לקחו את זה להרבה מקומות אבל תמיד נשארים עם הפשט הפשוט של המילה. אתה יכול להבין מכל ההלכות היוצאות מכך בחז"ל שזה הפשט, למשל למה רק בנו "יוצא ירכו" דווקא עוברים על לא תעבירו את בנו למולך ולא בנו של אשתו ? אותו דבר לגבי מצוות ייבום אתה אמור לשאול למה דווקא אח מאב אחד מייבם ולא אח מאימה אחת שאין להם אב משותף ? למה אשת אחיך שהוא אחיך רק מהאם אסורה לך, כלומר בעריות פתאום אשת אחיך אפי' אחיך מהאם אסורה ובייבום אחיך מהאם הוא לא אחיך. אבל הוא מתעקש כדוגמט לטעון שאין לי שום מקור ישירה פשוטה לפשט של המילה "מולך", ואני: בעקשנות אומר לו שלא צריך מקור. וככה נתתי לו הרגשה שאין לי מקור, כי רציתי שיתבשל לו האגו עד השמים. כלומר גם הטיעון הנכון שלי שפשט המילה מוכיח, ככה שלא צריך מקור, וגם הדמגוגיה שלו, הביא אותי להיות לרגע רשע ולתת לו להתבשל ולהתבשל עד שנתתי לו מקור: "ראה לשון שלימדתיך התורה מולך כל שתמליכהו עליך" (תלמוד ירושלמי). לא רק התלמוד אומר לך מה הפשט הפשוט, היא אומרת לך "ראה לשון שלימדתיך תורה". כאילו התלמוד דיבר עם דמגוג כמוך.

ובכן לאור כל הוויכוחים שהיה לי השבוע עם המבקרים על המאמר הראשון = אלוהות עכשיו. חשבתי שמן הראוי לכתוב מאמר שלם שמסביר את המושג "הבזק תבונה" השראה וכו' וכו' ובעיקר להסביר שזה לא שלנו, כלומר לתת לנו להבין שזה האלוהים ומגיע לו הכבוד וההודיה. זה לא רק נכון, זה גם טוב כפי שהמשגיח תמיד היה אומר שכל בטוח בעצמו, נכשל. ומי הוא הבטוח בעצמו ? זה שחושב שהוא החכם והוא הממציא והוא והוא וכו', ולא מסוגל להודות באמת הפשוטה שאחדות הבינה זה לא הוא רק האלוהים. ומי שמכיר בכך דורש את האלוהים תמיד בתפילה ובלימוד ובעמל רב ובעיסוק תמידי במחקר, וככה הוא מגיע תמיד לאמת. כלומר מבחינת פרקטית גרידה כדאי להודות לאל ולהכיר בכך שהוא הוא נטע בנו מראש את אחדות הבינה. אחרת שאתה בטוח בעצמך וחושב שזה אתה עם האגו הגדול והמנופח, אז אתה תמיד כשל ולא עמל יותר להשיג את דבר האל. זה אגב גם מסביר את הריקנות הרגשית של כל חכמי האומות אחרי שהשיגו משהו גדול מאחדות הבינה.  כי לעומק הם בתוך תוכם מבינים שזה לא הם, זה אחדות הבינה. לא מספיק להם העובדה עצמה שבני אנוש ניצלו בעקבות הגילוי שלו (נגיד, מצא תרופה לסרטן), הוא מרגיש ריקנות רגשית אחרי פרס הנובל. ולמה ? כי יש לו אגו והוא יודע שבסוף כל סוף זה לא שלו. אבל אם היה מודה בעובדה שכלית, והיה שמח מעצם זה שהאלוהים זיכה אותו שדרכו ובעמלו זכו בני אנוש בתרופה לסרטן, וככה הוא זה שהציל את כל בני אנוש לנצח לדורי דורות ממחלת הסרטן, אז הוא לא יפול לריקנות פסיכולוגית רק להפך, הוא ירוץ לחפש עוד ועוד מזור לבני אנוש. במקורות נאמר על אדם כזה (חנוך = ממציא הלוח ואליהו הנביא) שהוא חיי לנצח שלעומק זה נכון הרי עמלו ותרומתו תלווה את האנושות לנצח נצחים. על דרך תפילת דוד המלך: "אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים אֶֽחֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה: (תהלים פרק סא ה) שואלים חז"ל "וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקים לעולמים (?!) אלא כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אזכה שיהו דברי נאמרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות" (תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ב הלכה ה. ראו גם בבבלי ובמדרשים לרוב. אגב: אם נשים לב לנוסח של הבבלי – "וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים" – תבינו אייך חז"ל הולכים כאן בין הטיפות). במדרש תהלים (מזמור ל) חז"ל מסבירים בחדות מהי אדם חי לנצח ושואלת: מהו עולמים? וראו את המקור "וכי עלה בדעתו של דוד שהוא חי לעולמים(?!), מהו עולמים(?), אמר ר' יהודה שיהו אומרים מזמורות שלו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אף על פי שאתה מת, אין שמך זז מביתי לעולמים" 

עוד סיפור יפה לראות לנו כמה אנו לפעמים דוגמטיים.  פעם התקבל עובד חדש בקו יצור במפעל איפה שהוא. הפועל החדש עומד עם שאר הפועלים על הקו יצור, ופתאום הוא אומר לחברו העומד לידו, איזה טמטום זה, ואיזה לא יעיל כל הקו יצור הזה, בפתרון פשוט מיותר כל הליין הזה. חברו שומע את הגאונות של חברו החדש ורץ מיד למנהל ואומר לו שכל הליין הזה מיותר, תעשה כך וכך ויש לך את אותו דבר. בקיצור המנהל שמח מהתגלית ומשנה את קו היצור ובאמת מרוויח בכפלים. בקיצור המנהל עושה מסיבה גדולה וקורא לנוכל הזה לבמה ומשבח אותו על הגאונות שלו ונותן לו פרס. עומד לו מיודעינו ותומה, מילא קיבל פרס וכבוד, אבל אייך זה שהוא נהנה מיזה ? הרי הוא יודע שהוא לא חכם ולא גאון הוא פשוט גנב את זה ממני. אז אייך רבונו של עולם הוא מרגיש עצמו גאון וחכם ? ע"כ הסיפור היפה שאומרת לנו הכל על כל מני סוגי בני אנוש. מכאן נעבור לכתוב את המאמר שתסביר לנו בהרחבה מהי הבזק תבונה ובעיקר מנין הוא צץ לנו פתאום ? ולמי מגיע הודיה ?

הבזק תבונה מהי ? – אלוהות עכשיו חלק ב'

האמת היא שפעם לפני עשור פתחתי אשכול לדיון בפורום עצכ"ח זצ"ל באותו נושא ובאותו שם. אבל כאן אני רוצה להרחיב בנקודה החשובה לנו – אלוהות עכשיו. אני אצטט את דברי משם ונרחיב.

===========================================

הבזק תבונה מהי ??

בחיידר היה לנו רבי חכם במיוחד. אתם יודעים מה זה רוח הקודש – היה שואל אותנו. רוח הקודש זה שאנו משחקים ומחפשים איזה פיתרון והנה מרימים את העיניים לשמים ומתפללים\מבקשים עזרה, והנה אופס,,,, יש פיתרון, זה זה נקרא רוח הקודש, כך היה אומר לנו בכל הזדמנות.
לדעתי כמו אנו כילדים הבנו על מה הוא מדבר, כך לדעתי כל אדם מבין ויודע והרגיש פעם "הבזק תבונה"

אני אתן דוגמא ילדותית שקרה לי ונראה מה אתם אומרים ע"ז (דווקא ילדותית כי זה טהור ואין לומר שיש לו ניסיון וכדומה)

כולנו מכירים את הסיפור עם ר' יונתן אייבציץ שנתן טבלה למלך שיספור כמה פעמים יש את המשפט
"עם ישראל חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים" והנה הטבלה בקיצור (בלי לעולם ולעולמי עולמים)

ם י י ק ו י ח י ו ק י י ם
י י ק ו י ח ל ח י ו ק י י
י ק ו י ח ל א ל ח י ו ק י
ק ו י ח ל א ר א ל ח י ו ק
ו י ח ל א ר ש ר א ל ח י ו
י ח ל א ר ש י ש ר א ל ח י
ח ל א ר ש י ם י ש ר א ל ח
ל א ר ש י ם ע ם י ש ר א ל
ח ל א ר ש י ם י ש ר א ל ח
י ח ל א ר ש י ש ר א ל ח י
ו י ח ל א ר ש ר א ל ח י ו
ק ו י ח ל א ר א ל ח י ו ק
י ק ו י ח ל א ל ח י ו ק י
י י ק ו י ח ל ח י ו ק י י
ם י י ק ו י ח י ו ק י י ם

ואני כילד התעקשתי שאני חייב לספור, (כידוע מתמטיקה לא לומדים אצלינו) אחרי עיון ומחשבות  ראיתי שצריך לספור רק רבע טבלה, כי יש רק ארבע פינות שנגמר המשפט.
בקיצור אחרי הרבה תסכולים עבר בי הבזק תבונה, וזה מה שיצא לי (לא היה לי מושג אם זה הדרך לעשות זאת אבל כל חברי ראו שפתרתי את החידה)  לפי הטבלה המקוצר שעשיתי יוצא 1716 כפול ארבע שווה  6864

הנה רבע טבלה ופתרונו.

ם     1716 י       792 י       330 ק      120 ו       36 י       8 ח    1
י      924 י       462 ק      210 ו       84 י       28 ח      7 ל     1
י      462 ק      252 ו       126 י        56 ח       21 ל       6 א     1
ק    210 ו       126 י       70 ח      35 ל       15 א      5 ר     1
ו       84 י       56 ח      35 ל      20 א      10 ר      4 ש    1
י       28 ח      21 ל       15 א      10 ר      6 ש     3 י      1
ח     7 ל      6 א      5 ר      4 ש     3 י       2 ם     1
ל     1 א     1 ר      1 ש     1 י      1 ם     1        ע

עכשיו: מנין לי הפיתרון ?? מי שלמד בחידר יודע שאין לנו דרך מתמטית איך לפתור את זה, והנה פתרתי את זה בדרך ללא דרך,  כלומר ראיתי שאני חייב לחשבון שכל מרובע מקבל את מספר השווה לשני המרובעים שלידם, ואז פתרתי את הטבלה,(ובעיון קל רואים את הפיתרון) ואת הראיה הזאת קיבלתי משום מקום, זה פשוט צץ לי כבזק פתאום.

שאלתי אם כך "מהי הבזק תבונה" האם קיים דבר שכזה ?
לדעתי שכן כנ"ל.  אבל מנין זה בא לנו ??

שבוע טוב לכולם.

נ, ב, בקשה למתמטיקאים שבינינו: מה הדרך הנכונה לפתור את הטבלה  ???

=============================

ובכן. אפשר לראות שברגע שמצאתי בילדותי את הפתרון, כל אחד חייב להודות שזה נכון. כלומר יש אחדות הבינה. אני רק אמצעי כאן. אני אולי זכיתי לגלות את זה, אבל זה לא שלי מבחינת זה שזה אמת שכל אחד חייב להודות בזה, זה אמת שהיה שם תמיד. מצד שני אני יכול לקחת את כל הקרדיט לעצמי להרגיש חכם וגאון שפתרתי את הטבלה. זה הבדל בין ימי קדם לבין ימינו אנו. בימי קדם ברור היה לכל אדם פשוט שאם הוא מצא תגלית כלשהו, הוא ידע למי זה שייך ולמי הוא צריך להודות שהוא האלוהים זיכה אותו להציל את כל בני אנוש. נכון שבלי היגיעה שלו בני אנוש לא היו זוכים לתרומה שלו, ולכן מגיע לו פרס וכבוד וכו' וכו' אבל מכאן שיעלה לו השתן למוח ?! אז ששואלים איפה האלוהים בתמונה, זאת שאלה שטחית מאוד, מה זה אומר איפה האלוהים ? הוא שוכן בכל אחד ואחד מאתנו וכל אחד יכול לתרום לו ולצאצאיו לדורי דורות ולנצח נצחים. זה האושר היחיד שיכול האדם להגיע אליו, שהוא מודע לכך ומבין שהבינה שלו היא אין סופית והוא יכול להגיע עם זה מתחילת היקום עד האין סוף. הוא מבין שכל העמקות הזה הוא יכול להעביר לדורי דורות לו ולזרעו עד עולם כלומר הוא ותבונתו נצחיים לעולם, זה עצמו מרגיש את האלוהים תמיד.

נכון שרגשית פסיכולוגית זה לא מספק. כלומר אדם שכבש את האוורסט  וקיבל את התהילה, מרגיש אחר כך ריקנות. וככה כל אדם שמקבל תהילה מכל סיבה שהיא לבסוף מגיע לריקנות הזאת, אפי' בלי תהילה רק אפי' שאדם פילוסופית הגיע לפסגות גבוהות ותרם לבני אנוש את השגותיו, מרגיש לפעמים ריקנות אבל זה רק פסיכולוגיה ולא ריקנות שכלית רח"ל. שכלית הוא מבין טוב טוב איפה הוא עומד ומה תרם. הרעב והצמא הזו היא דבר האובולוציה לדרבן אותנו לא לעמוד במקום לא להתעצל אפי' שתרמנו מספיק. מכאן הריקנות הרגשית והפסיכולוגית שלנו לדרבן אותו לא לעמוד במקום. אבל מהריקנות לבוא למסקנה של אבל אבלים אמר קהלת ?! זאת שטות מוחלטת !!  הרי אם שלמה המלך היה מגלה לנו את האנטיביוטיקה היה אומר אבל אבלים ואין חדש תחת השמש ? לא לחינם דווקא מלך ואדם שמאמין במשטרים והופך את כל בני אנוש לילדים ורובוטים, הוא הוא מרגיש תמיד ריקנות. כי כל משטר וכל רובוט הוא סטטי = דטרמיניסטי מוחלטת, ולא דינמי. שלמה המלך שנולד בחץ ההיסטורי שלבני ישראל יש מלך ככל העמים, הוא ורק הוא יכול היה להגיע לדברי אבל שכאלה ולכתוב את קהלת. עד ימינו אנו במודרנה כל נוכל וכל מאמין במשטרים סובל מאותו תסכול של שלמה המלך. מרגיש ריקני אפי' שקיבל פרס נובל. אבל אדם שמבין את הדינמיות של האדם והיקום כולו, ומבין משום כך שהתפתחות התבונה היא אין סופית, ומבין לעומק שכל סבל האדם היא באשמתו הוא = האדם, הוא האדם המאושר ביקום. הוא האדם שמבין איזה מתנה נתן לו האל מראש ובלי שום תנאי. כלומר האדם יכול גם לנצל את אותו אחדות הבינה לגלות את הנשק הגרעיני ולהביא להשמדת כל בני אנוש ברגע אחת.  כלומר אפי' שהאל ידע מראש שהמתנה הזו יכולה להביא צרות צרורות, בכל זאת נתן לנו אותה אולי נשכיל עם זה ללכת בדרך הישרה וכולנו נצא נשכרים.

שאנו סוגדים לאל הבייביסיטר או לאל הסמכות, אנו רק חנפנים ותו לא. זה לא עבדות האל, זה עבודת חנפנים. הרי ברא האל רובוטים פנאטים שיודעים שהוא הבוס ומלקקים לו את רגליו. זאת חנפנות גרידה. הרי כל מלך וכל הורה מפגר ששולט ברוח נתיניו וברוח בניו, בניו ונתיניו עובדים אותם בחנפנות. זה אלוהיכם ?! אתם רואים את כל הסבל האנושי ואומרים שזה האל. אתם רואים את השואה ואומרים שזה האל. אם זה לא חנפנות אז מהי חנפנות ? שזה אלוהיכם, לא פלא שאתם רוצים משטרים ומלכים כבייביסיטר. אתם פשוט לא מסוגלים לכלום = רובוטים. או לחליפין אתם רוצים לשלוט בצאצאיכם ובזולתכם. אתם רק לא קולטים שביום שאתם רוצים לשלוט, באותו יום אתם באמת מקבלים רק רובוטים. כלומר אתם באמת הופכים את בני אנוש לרובוטים. אצל אלוהי בני ישראל שהאדם מוליד ילד הוא מרגיש כאלוהים כיוצר מחוק הטוב להיטיב ולכן דורש את חירותו, דורש את דינמיותו, וככה יכול להגיע לפסגות גבוהות באלוהות. כלומר הורה כזה הוא כמו האלוהים. אבל אלה שמחפשים את אלוהי הבייביסיטר, מולידים רובוטים מולידים בשר חמורים. מילא לא נורא, בשר חמורים מביאים בשר חמורים ויש לנו עוד סוג של חמורים, אבל הבשר החמורים האלה מביאים לנו את השואה ואת הנשק הגרעיני ואת הלאומנות ואת המשטרים הטוטליטריים ואת העבדות הנצחיות לאלוהי הכסף והקניין.

אז לא אני מוציא את האלוהים מהתמונה, אתם אלה שכבלתם את האלוהים זה אלפי שנה, עם זה שהמלכתם על עצמיכם את המולך. המולך במאות האחרונות השכיל לתת לפילוסופים\לאקדמאיים חופש וחירות וראו את ההישגים הגדולים שלהם לטוב ולרע. מכאן אולי נלמד להבין לאן היינו מגיעים אם כל העבדים הרובוטים היו יוצאים לחירות מעבדות האלוהים אחרים. אלוהיכם לא נותן לכם כלום רק סבל ודמיון של חיים אחרי המוות = כל עד שקר מרחיק את עדיו.

הנביא אומר: כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְִר֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי: זה לא החיים אחרי המוות שאת זה אמור כל בן אלוהים להבין שזה שקר. זה פשוט חלוקת העבודה ואת החירות לחמוס כמה שיותר מהצמיחה המשותפת של כל העבדים. החיים אחרי המוות ואלוהיכם השקרית באים רק לאופיום לאמונים כפי השכיל קרל מארקס לומר כבר לפני מאה שנה.

לסיכום:

האלוהים נמצא בתמונה בדיוק כפי שהמסורת היהודית טוענת. הוא נמצא בתפילה כפי שהסברתי בחלק הראשון הוא נמצא בכל אחד מאתנו = אחדות הבינה שעם זה אנו יכולים להשיג את ההשגחה הפרטית הנודע ביהדות.

ניסיתי רק לתת לכם לטעום מהי הבזק תבונה ומנין הוא צץ לנו פתאום. זה קורה אצל ילדים ברמות נפלאות וזה קורה אצל מלומדים תמיד ברמות גבוהות ביותר. שחז"ל אומרים שבכל דרך שהאדם רוצה ללכת בו, מוליכין אותו לשם, הם בדיוק התכוונו להבזקים האלה. רשע מצליח ברשעתו וצדיק מצליח בפועלו אפי' שבע יפול צדיק ?! וקם !!

אין מצב שהמבקרים שלי לא מבינים את כל זה, העצלות מביאה אותם להתווכח בלי טעם וריח. לא מזמן הייתי כל כך מתוסכל מיזה שאף אחד לא עושה מעשה ומנסה לעזור לי במלחמתי הגדולה למען חירות האדם. בדיוק התקשר אלי אחד מגאוני הדור מירושלים, לשאול בשלומי. ואני עוד הייתי באווירה המדוכאת הזאת, ושאלתי אותו למה שאני מציע לאדם חירות פלוס הטבע = נחלה. אף אחד לא רוצה לקבל את זה ?

אז תשמעו מה הגאון הנ"ל עונה לי.

תרגע ר' ,,,, יקירי. אתה מכיר את סיפור הכפיות הארוכות של הגהינום ? – הוא שואל אותי. ואני עונה, לא אפי' שאני מכיר את סיפור, כי לא רציתי שיתאכזב.

ובכן – מספר לי הגאון, עלה יהודי צדיק לגן עדן, ופתאום הוא אומר למלאך של הגן עדן: אני רוצה לראות את הגהינום.

אוקיי המלאך לוקח אותו לגהינום. ופלא פלאים זה אותו דבר כמו הגן עדן. יש שם שלחן מלכים ואוכל כיד המלך וכלים מזהב וכו' וכו' בקיצור בדיוק כמו הגן עדן.

אז היהודי שאול את המלאך אתה בטוח שזה הגהינום ? עונה לו המלאך: כן כן זה הגהינום.

היהודי ניגש לשולחן ורואה שאף אחד לא אוכל. הוא ניגש לאחד מהם ושואל אותו למה אתה לא אוכל ? אתה לא רואה – עונה האיש, הכפיות והמזלגות הן ארוכות מדי, אי אפשר לאכול ככה.

שואל אותו היהודי, אז אולי תאכיל את חבריך והוא יאכיל אותך. כלומר כולכם יכולים לאכול וליהנות מהגן עדן הזה עם זה שכל אחד יאכיל את חברו.

מה פתאום שאני יאכיל את חברי – זועק האיש בגהינום. וככה כל בני הגהינום זעקו אותו תשובה.

ובכן זה הגהינום לעומק. שזה אומר אפשר שזה יהיה גן עדן אם רק כל אחד יעזור לשני. אבל הם לא מסוגלים לעזור אחד לשני ולכן כולם בגהינום.

מסיים רבי  מורי. אם תציע לכל אחד לחוד נחלה, הוא יקבל את זה בכיף. אבל אם אתה מציע שכולם יקבלו נחלה ?! את זה אף אחד לא מסכים אפי' שהוא בעצמו מפסיד נחלה. מה ? ההוא גם יקבל חירות ונחלה ? לא בשום אופן לא. אבל רגע אתה גם מקבל. לא רוצה בשבילי ולא בשביל אף אחד.

זה נשמע ציני מאוד מה שהגאון אמר לי. אבל זה לאט לאט נכנס לי לראש. אנשים לא רוצים שתעזור לו אם זה עוזר כבר לכולם.

אני מציע חירות פלוס הטבע ונחלה לכל אחד, אני מציע חירות ממלכויות, אז למה לא רוצים לקחת את זה ? רבי מורי אומר כי אנחנו בגהינום. והגהנום נוצר מאנשים רשעים שלא מסוגלים לאכיל את חבריהם אפי' שהם מתים מרעב.

אני לא פסימי כמו רבי מורי, אני כן מאמין שאנו פשוט עבדים בכפיה כמו שמשה רבינו אומר: "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה". ואין לנו את הידיעה הבטוחה שזה בידינו אנו. כלומר החוסר חשיבה והחוסר ההבנה שאנו לא באמת תחת מישהו ויש לנו את היכולת להשתחרר מעבדות לחירות, זה זה הגורם שמשאיר אותנו בגלות ובעבדות הזו שכבר נמשכת אלפי דור מאז נמרוד ודור הפלגה. אם פעם חשבנו שכל מהפכה דורשת דם, האלוהים הראה לנו שזה לא מוכרח להיות, הנה רוסיה הקומוניסטית נפלה בלי שום דם. כמו שהעם הרוסי השתחרר מעבדות הקומוניזם, אנו יכולים להשתחרר מאלוהי הליברליזם. והאמת היא שאלוהי הליברליזם הוא אל חלש ביותר. לקומוניזם היה תורה שלימה שיכול היה לבלבל כל אדם, לליברליזם ?! אין כלום חוץ מקלישאות ועוד קלישאות ילדותיות. אותו דבר אלוהי הלאומנות אין לו מה למכור והוא מצליח אך ורק עם נערים. שאנו מגיעים לאלוהי הכסף והקניין, שם צריך כבר מידות טובות ורצון טוב להשתחרר ממנו. כלומר זה כבר לא אלוהי מחוץ לנו שאפשר בשניה להפיל אותו, זה אלוה שנותן לנו מים לחם וחלב = חלוקת העבודה. ממנו קצת קשה לצאת, כלומר נדרשת מאתנו להיות בעלי מידות טובות שתדרבן אותנו לצאת ממנו. הרי אייך אנו יכולים לשון בלילה בשקט בזמן שאנו יודעים שכל הכסף וההון שלנו שייכת לכולם בעקבות חלוקת העבודה הכפייתית. כלומר בלי הכפיה להיות בחלקת העבודה אין לנו כלום. ובזכותה יש לנו אפי' יותר מדי על חשבון עניים מרודים.

ולכן אני ממשיך להאמין באדם ובטוב לבו שתגיע היום שהוא יבקש ויצליח להשתחרר מכל העבדות המודרנית לחירות אמיתית אמן ואמן.

בברכה

Max maxmen

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“הבזק תבונה מהי – אלוהות עכשיו חלק ב'”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s