המוסר לא עומד מכוח עצמו

"המוסר לא עומד מכוח עצמו"

"המוסר לא עומד מכוח עצמו" הוא משפט שאני משתמש בו הרבה, והרבה ובצדק שאלו אותי מה אני בעצם טוען במשפט הזה. חשבתי לתומי שזה מובן מאליו אבל אני לא שם לב שאף אחד לא יודע לקרוא מחשבות ולכן מנין שהם ידעו מה מחשבותיי ?

נתחיל בקצרה ואחר כך נרחיב.

בפשטות ברצוני לומר למשל: "לא תרצח" למה ? למה לא תרצח אולי דווקא כן תרצח או אולי לא לא, ולא כן, פשוט תן לזרום. אותו דבר לגבי לא תגנוב ובעצם כל מוסר אנושי, ערך אנושי, מסורת ותרבות וכל הדרך ארץ, קיומו של החברה, שום דבר מכל אלה לא עומדים מכוח עצמם. כלומר אפשר שהם לא יהיו כלל ואפשר שמחר תהיה מוסר אחרת. בקיצור אין הם עומדים מכוח עצמם = זה לא חוק טבע ולא צוו אלוהי. ולא תעזור לנו חוק חברתי משטרי בכוח הזרוע. ואי אפשר לסמוך עליהם, לא על המוסר האישי ולא על כוח החוק החברתי ולא על חינוך. אפי' חוקי הטבע לא עומד מכוח עצמו מול תבונת האדם שניצח את הברירה הטבעית. (אני בדעה שאין שום חוק טבע באמת כל זמן שאנו מגדירים חוקי טבע שהם סימטריים בזמן. אבל לא בזה אני רוצה לדון. אני רק מציין את זה לומר שמה שאמרתי שהמוסר הוא לא חוק טבע הכוונה שאילו היה חוקי טבע קבועים, אז המוסר היא לא חלק מהם, בכל אופן  לדעתי אין חוקי טבע במילא אין לי מול מה לדמות את הקביעה שאין המוסר עומד מכוח עצמו.)

עד כאן בקצרה מכאן ביתר הרחבה.

כל אחד מההוגים והפילוסופים רצו להעמיד את המוסר האנושי על משהו חזק כביכול המוסר יש לו איזה כוח עמידה מעצמו. בימי קדם ביקשו את האלוהי הבייביסיטר כסמכות, במודרנה ביקשו עם התובנה להעמיד את המוסר (קאנט), כביכול הוא עומד מכוח עצמו. אחרים כמו הגל חשבו על תודעה אנושית כמין ישות כזה שמעמיד את המוסר, הליברלים מסתפקים עם המסורת ואחרים על פרגמטיות. בקיצור כולם מחפשים את המוסר בכל מקום, העיקר לא להודות בדבר הפשוט ביותר ש"המוסר לא עומד מכוח עצמו" המוסר הוא אמצעי כמו כל אמצעי אחר שהאדם המציא לעצמו. כמו השפה החקלאות החינוך חוקי המשפחה והחברה, אחד האמצעים הוא המוסר.

אם לא נבין שהוא אמצעי ונרצה לדמיין שהוא עומד מכוח עצמו ? אז באמת נהיה מופתעים אייך האומה הגרמנית הנאורה עשתה את השואה, ואייך חלק מהיהודים נהפכו לאנטישמים מול אחיהם החרדים. אייך היהודים מגרשים סודנים מארצם. כל זה לא אמור להפתיעה, לכל מי שמפנים שהמוסר לא עומד מכוח עצמו.

אתן דוגמה היסטורית של העם היהודי.

היהדות – אחרי הסבל הנורא ההיסטורי מאז אברהם אבינו אב האומה עד אחרי מרד בר כוכבא – הגיעו  מוסרית למסקנה תבונית והישרדותית נצחית, שאין יותר טעם באחיזת החרב. (ראו בדף "לעולם לא אוחזים בחרב !" יותר בהרחבה) כלומר אחיזה בחרב פשוט לא עוזרת לנו, ולכן נתאבל לעולם על 24 אלף התלמידים שנהרגו במרד כך שנזכור לעולמים שלא אוחזים בחרב, כי זה פשוט לא כדאי ולא מוסרי ועדיף לנו לשרוד כמו הכבשים כלומר להיכנע לטורפים ולנסות לשרוד. לא לחינם נמשלו עם ישראל לכבש, המשל החז"לי הזה בה לחנך אותנו בחשיבה הבסיסית שלנו שלא אוחזים בחרב לעולם.

המוסר והתרבות היהודית החזיקה בחשיבה הזו כאלפיים שנה כמעט. והנה עד אחרי השואה – המכה הגדולה ביותר שקיבלנו – גרם להיפוך החשיבה והנה אנו אוחזים בחרב בדיוק כמו כל האומות.

(לא נדון עכשיו האם זה עזר לנו או להפך שיש לנו היום לא רק צורך לאחוז בחרב מול האויבים רק גם בתוכינו פנימה אנו רוצים לאכול אחד את השני. כך שאם בלי אחיזת החרב הסכנה הייתה רק מבחוץ ?! עכשיו הסכנה להיכחד היא גם מבפנים.)

זאת דוגמה שאין מוסר או תרבות או מסורת או ערך שעומד מכוח עצמו. אם היית לנו ערך תבוני שאחיזה בחרב לא נותנת לנו כלום רק להפך, הנה לא נשאר מיזה זכר. הפכנו להיות כמו כל האומות לאחוז בחרב ועוד יותר גרוע לשנוא אחד את השני בטירוף נפש ממש שלא רחוק שהחרב יכוון פנימה כמו בזמן בית שני.

היהודים הם דוגמה של אומה וחשיבתה הבסיסית, שמשתנה. לא עוד "לא תרצח אבסולוטית" רק תרצח מתי שצריך לרצוח כלומר אין כבר לא תרצח אבסולוטית.

אם חשב קאנט והגל שהתודעה האנושית מתפתחת לטוב ? הנה לנו דוגמה הפוכה לגמרי, ומיותר להביא את המלחמות האחרונות – כמו השואה – להוכיח זאת. אבל אני דווקא מתמקד על האומה שלנו. שהאומה שלנו היא גם כן הוכחה שאין תודעה אנושית דמיונית של הגל. לא רק שהיא לא הולכת לכיוון הטוב, רק פשוט לא קיימת תודעה אנושית בכלל, זה פשוט דמיון פילוסופי כזב שלא היה ולא נברא. ובכן לא רק שאין תודעה אנושית כישות, כי יש רק פרטים, רק אפי' הפרטים לא בהכרח הולכים בכיוון כלשהו רק כמו הפרט בעצמו הוא בחירי כך הפרטים יחד הם בחירים ולכן אין כיוון שאפשר לומר משהו לגביהם בעתיד ולחזות אותו מראש.

ע"כ הדוגמה ההיסטורי של תרבות ההדוקה כמו היהדות שאפשר לטעון שיש לה איזה מין ישות תודעתית שאמור להתפתח לטוב במשך הדורות והנה איפה אנו עכשיו ? מה שאירוני ששוב היהודי הוא זה המוכיח לכולם את פרצופו האמיתי של כל אליל או ישות שההוגים והפילוסופים רצו להמציא לבני אנוש. אז אין ישות תודעתית כזו אין סוג אלילות כזו והכל כזב.

האם הפרט אישית שחונך טוב ומעוצב טוב וגם מוחו הפלסטי כבר כמו ברזל כלומר אי אפשר לומר שהוא יכול להשתנות. האם אצלו כן המוסר עומד מכוח עצמו כלומר מכוח הרגל הטבעי שלו מחינוך ועיצוב מוחו ולבו, האם לא יהרוג מתי שצריך להרוג ? לא יגנוב מתי שצריך לגנוב ?

אם כי לדעתי המוח נשאר מפלסטי עד יומו האחרון כלומר הוא יכול להשתנות תמיד לטוב ולרע, אבל שאלתי, לו יצויר שזה אפשרי שהוא לא יכול להשתנות האם יזהה הבדל בין רצח לבין הצלה דמיונית לטובת החברה שהוא משיג על ידי רצח ? אותו דבר לגבי לא תגנוב. הוא לא יגנוב אבל יגנוב שצריך למשל שצריך לדאוג לכלכלה המודרנית הוא חייב לדאוג לאינפלציה קבוע של 3% בשנה כך שהוא גונב מכולם את ערך עמלם כל שנה ושנה ב3%. אני כבר לא מדבר על לא תגנוב רגיל שגם בזה יכשל מתי שהוא צריך להציל מישהו.

אז לא תגנוב ולא תרצח הם דוגמא דיי פשוטה שהם לא אבסולוטיים. למעשה אין שום חוק אנושי שהיא אבסולוטית. ואם הם לא אבסולוטיים אז הם המצאה אנושית (אם כי שאמרתי כבר שאין גם חוק טבע אבסולוטית, הרי לפני החלקיק השניה הראשונה של המפץ עוד לא היית ארבע הכוחות, כלומר אנו מעריכים שכל חוקי הטבע נוצרים מתי שהוא ואין סיבה לחשוב שהיא לא תשתנה מתי שהוא).

ואם המוסר היא המצאה אנושית ? אז הם נוצרו בגלל סיבה, או סיבה מקרית או סיבה תבונית. ולכן שנחקור להבין למה הם הומצאו אז נבין מה התועלת שרצו בו ולמה זה לא משיג את התועלת שרצו בו.

כלומר המוסר הוא לא חוק טבע ולא חוק אנושי אבסולוטית ולכן אין הוא יכול לעמוד מכוח עצמו. זאת הסיבה שהיא גם לא מצליחה כלומר יש גנבים ויש רוצחים. יש חברה שלימה של גנבים ויש חברה שלימה של רוצחים. כלומר האדם כפרט והאדם ככלל, אצל אף אחד מהם אין המוסר עומד מכוח עצמו. על אותו דרך ראינו שגם היסטורית זה לא עומד מכוח עצמו. והאומה היהודית (וגם ההודית על פי העידות של האבן עזרא שאומר שהאומה ההודית לא היית צריכה לקבל את הצו של לא תרצח ולא תגנוב ולא תענה ברעך עד שקר, כי הם פשוט לא כאלה. ולכו להקים את האבן עזרא לתחיה שהוא יראה מה קרה לאומה ההודית אחרי שהם אומצו את החוקה הבריטית והקפיטליזם. ועוד אייך שהם צריכים לקבל תורה.) תוכיח.

ראיתי בספר הנודע "חוקת חירות" שהוא גם מסתמך הרבה על מסורת. האם מסורת היא כן דבר שעומד מכוח עצמו ? שוב זאת שטות לגמרי ושוב האומה היהודית תוכיח שממש לא.

אם כך אין מנוס להעמיק ולהבין מהי מוסר מהי מסורת מהי תרבות מהי בכלל חברה. אייך כל אלה הומצאו מתי שהוא ולמה. מתי זה פעל ופועל ומתי זה לא פעל ולא פועל. אם לא נבין זאת, אז לעולם אי אפשר לסמוך עליהם. ואם נבין זאת לעומק ? נוכל להחזיר את הנבואה לאנושות ! כלומר נוכל באמת לחזות מראש שX הוא מעשה שתביא לנו רע  וY הוא מעשה שתביא לנו טוב ולהגדיר מחדש מהי רע ומהי טוב. חייבים להבין את הנקודה כאן וזה מאוד חשוב. אייך מגדירים מהי מעשה רע, ומהי מעשה טוב, אנו מגדרים אותם אחרי שלמדנו לדעת שהוא מביא לנו את הטוב או הרע. הוא לא חייב להביא את הרע עכשיו, רק להפך על עכשיו לא צריך מוסר הרי לא צריך צו של לא להכניס את היד לאש כי מיד מקבלים את הרע, לא צריך צו לאכול ולישון ולנשום כי מיד נמות. אנו מגדרים דברים כטובים או כרעים אך ורק לדברים שהם לא מידיים רק בדברים שלא מרגישים את שטוב לנו ושרע לנו מידית.

מהי חברה ?

ובכן לא צריך הרבה להעמיק להבין שהאדם הוא לא חיה חברתית (גם בבעלי חיים אין מושג כזה, ועוד נדבר פעם על זה. אבל בקצרה נאמר שהמחקרים החדשים כבר מוכיחים שגם בעלי החיים הם אינדיבידואלים) כל הסבל שיש לאדם הוא דווקא בגלל שהחברה כופה עליו את חוקיה. החברה הוא אמצעי לו כאינדיבידואל. כלומר הוא העומד במרכז והכל מסביב הם פונקציות לו כאמצעים ותו לא.

הדוגמה הטובה שנראה כמה זה נכון, זה בזמן שוד. עומד שודד אחד מול עשרות בני אדם ומנצח את כולם. אילו האדם היה חיה חברתית ? לעולם לא היה קורה שודים כי כל שודד פוטנציאל היה יודע שכולם יתנפלו עליו באופן אוטומטית. עצם שאדם מעלה על מחשבתו את האפשרות לעשות שוד היא מספיק הוכחה שהוא מכיר את עצמו ואת זולתו שכל אחד מפחד לעצמו בדיוק כמו שהוא – השודד – מפחד לעצמו. ועוד, עצם השוד מבחינת מוסרית תבונית (למה הוא שודד הרי מחר ישדדו אותו) מראה לנו שאנו לא חיות חברתיות. מיני ובעי אנו רואים שהאדם הוא לא חיה חברתית. בוודאי שאין ישות אנושית או ישות תודעתית ושאר ההבלים הפילוסופיים.

יש אך ורק אמצעי כלומר החברה הוא אמצעי. ואם האמצעי לא משרת פרט כלשהו מהחברה, אז הוא פשוט מורד בחוקיה ולמעשה מתפוררת החברה.

הגרעין הראשוני של החברה היא כמובן הזוג. הגרעין החברתי הזה גם מתפוררת אם האמצעי שלצורך זה התחברו כחברה לא משרת אותו יותר.

ולכן אם האדם ידע למה הוא בכלל מתחבר עם בת\ן זוגו כחברה ולמה מונע מעצמו את חירותו ואת החופש שלו ומתחייב למסגרת חברתית לנצח, (כי הוא רוצה לחיות ולא למות ולכן הוא רוצה לחיות לפחות על ידי זרעו לדורי דורות. כלומר להקים משפחה.) אז יש סיכוי טוב שלעולם לא תתפרק החבילה. אבל אם האדם ישקר לעצמו ויהיה דוגמטי ויחשוב שהחיבור הזה היא מין חוק טבע של אהבה או משיכה מינית וכדומה, אז בוודאי שתתפרק לו החבילה כי מחר ימצא אהבה אחרת או משיכה מינית לאחרת או לאחר או פשוט ימאס לו או סתם יזדקן, מי כבר מדבר על הילדים שלו שהם נולדים ממש במקרה כלומר אם אהבה היא אמצעי של החברה הגרעינית הזו ? אז הילדים נולדו במקרה ! ואז מסכנים הילדים שלהם. כי שיגמר אהבה בין ההורים הילדים יישארו בלי הורים. הרי הילדים הם לא סיבה טובה למנוע את פירוק החבילה הרי נולדו במקרה.

ובכן, כבר בגרעין החברתי אנו רואים שאין החברה עומד מכוח עצמו. יש סיבה דעתנית ברורה למה שני בני הזוג שוללים מעצמם את חירותם ואת החופש שלהם ומכניסים את עצמם לתוך כלא של המסגרת הנישואין. הסברנו בדפים קודמים לעומק למה שני בני אדם שהם בטבעם לא חברתיים מתחברים לזוג. וכדאי לעיין שם. בכל אופן בעל שלא נואף או אישה שלא בוגדת זה לא מישות תודעתית ולא ממסורת. זה פשוט סתירה לעצם הכלא שהוא והיא קיבלו על עצמם. הם שללו מעצמם את חירותם לכל החיים בגלל שהוא – הגבר – רוצה להיות בטוח שהילדים שלו שהוא מגדל את הילדים שלו ולא של השכנים ומפרנס אותם ואוהב אותם וכו' וכו' והיא מצדה מבטיחה לו שהם שלו ואז ניאוף זה לא עניין מסורתי שעומד מכוח עצמו, רק שלילת ניאוף היא בגלל האי וודאות של הבעל כלפי צאצאיו שלצורך זה הוא צריך את חוקי המשפחה שתיתן לו את הביטחון שצאצאיו שלו, לגבר זה שלילת חירותו של כל חייו לריק הרי הכלא (מסגרת המשפחתית) היית למטרה ברורה. גם האישה שרוצה להגן על הקן, חייבת ביטחון שבעלה לא יעזוב אותה באמצע, ולכן היא גם בכלא כל חייה למטרה ברורה  והנה הוא או היא נואפים ? כלומר מעבר לרגש והפסיכולוגיה והדוגמטיות יש כאן את הסיבה הבסיסית מהי הבעיה של ניאוף (שאני מדבר כאן על ניאוף אני מדבר על אשת איש וגבר נשוי כמובן ולא על גילוי עריות שלזה יש סיבה אחרת לגמרי)

ולכן אם נקדש את אהבה או את המשיכה המינית כסיבה שקרית למה שני בני אדם שוללים את חירותם ונסגרים תחת מסגרת של כלא לכל החיים ?! אז לא נתפלא למה מתפרקים כל כך מהר גרעיני החברה האלה. אם נדרוש מהאישה חלק או שוויון בפרנסת המשפחה כפי שהקפיטל החזיר דורש מעבדיו ?! אז לא פלא שנראה פירוק המסגרות המשפחתיות. כלומר שלא מבינים מה מחבר שני בני אנוש יחד ומהי המטרה העיקרית שלהם, אז לעולם לא נחזה מראש למה הם מתפרקים ומה יכול למונע את התפרקותו של הקן המשפחתי של כל אחד ואחד. אבל אם נדע למה ועל מה עומד המסגרת המשפחתית אז לעולם לא תתפרק החבילה. וכך נדאג שאהבה תבוא, נדאג ששני בני הזוג ייהנו מחייהם לנצח כך גם הילדים שהם עיקר המטרה יהיו גם כן ילדים שמחים.

אותו דבר "אהבת ההורים את ילדיהם" גם לא עומדים מכוח עצמם, אם הילדים נולדו במקרה, אז זה עול מיותר להורים או לאחד מהם. אם הילדים נולדו למטרה תבונית דעתנית, אז ההורים יאהבו לנצח את ילדיהם ואת נכדיהם וניניהם. אם נדמה לנו שאהבת ההורים את צאצאיהם היא טבעית ?! אז יש לנו טעות טרגית !! לא צריך להביא ראיות לכך מספיק מקרי הרצח שהורים רצחו את צאצאיהם.

עד כאן דיברנו על הפרט והוכחנו ששום דבר לא עומד מכוח עצמו. עכשיו נעבור לחברה וקהילה ומדינה. כל אלה כאמצעים לפרט, בוודאי שלא עומד מכוח עצמו. לא צריך הרבה רק לראות את ישות הציוני שמגרשת את יושבי עזה בכזה בוז, רודפת עד חורמה את החרדים, מעריבה ילדים ביודעין, רודפת אחרי עקרות בית, מגרשת את הסודנים, מוכרת את כל משאבי הארץ לזרים. אתה מסתכל מסביבך ולא מבין מה קרה לישות הצעירה שבקושי בת 67 שנים.

קאנט אמר: "שלטון שמבוסס על עיקרון של כוונות טובות כלפי העם כמו אב כלפי בניו, כלומר שלטון אבהי, שבו מתייחסים לנתינים כילדים וכקטינים שאינם יכולים להחליט מה מועיל ומה מזיק להם ושכופה עליהם לנהוג בפסיביות ולהמתין רק לחסדי המדינה שתשפוט כיצד עליהם להיות מאושרים – אם בכלל תרצה שהם יהיו מאושרים. זוהי הרודנות הגדולה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ארגון מדיני שמבטל את כל החופש של הנתינים ומותיר אותם נטולי זכויות."

כדאי להיזכר, האם אתם זוכרים את חוק איסור לאגור מים או מי גשם ? מצד שני זוכרים שהגז הטבעי שלכם נמכרה לזרים ? אה ואסור לשכוח את החרדים כמובן. הם בכלל יצורים שמאפשר לכל בריון שכונתי כמו לפיד ובנט וחבר מרעיהם הבריונים לזכות לתמיכה ציבורית ואקדמית ופוליטית (ומי מדבר כבר על ההוגים והפילוסופים והמדיה התקשורתית ומערכת המשפט ומי בעצם לא ? אצל כולם קיבלו הבריונים האלה תמיכה מקיר לקיר) אבסולוטית.

אולי דווקא כלפי הישות הציוני תתברר שהתודעה היהודית צדקה ובאמת היהודים לא יכולים לנהל את עצמם כחברה. בכל אופן זאת הוכחה שלא הטוב מתקדם רק להפך חזרנו אחורה. ברצוני לומר שבכל רגע בזמן אפשר ללכת קדימה או אחרה ואין שום דבר מחוץ לנו (ישות או תודעה או מוסר או תבונה) שמוביל למשהו טוב יותר או רע יותר, זה פשוט שאלה של בחירה של הפרטים שהתארגנו כחברה וכישות וכדומה.

לסיכום:

שמעיינים בכל ההגות החברתית והפילוסופית בספרות ובעיקר בהגות המוסר כמו קאנט ועוד, אנו רואים דבר אחד, שאף אחד מהם פשוט לא עמד על הדבר היסודי באמת. שאין המוסר עומד מכוח עצמו. ולכן לא ירדו לעומק להבין למה מופרת כל המוסר באנושות במחזוריות תמידית.  (אומה נאורה ומוסרית יכולה לעשות שואה, אומה כמו היהודים יכולים לשנאו את החרדי יותר מהנאצים ולהרעיב ילדים. ולא רק שלוחה אחת בשלטון רק כל השלוחות השלטוניות כמו מערכת המשפט והאוצר ואפי' שר הרווחה שכל תפקידו היא רווחת הילדים האלה, אמר היום  "חרדי שלא שולח את ילדיו לצבא הוא לא אח שלי" • "לא צריך לדאוג "לילדים קטנים" להורים שמחנכים אותם לא להתגייס" (סתם אנטישמי גדול כמו הבוס שלו לפיד הבריון השכונתי שאמר "אני אגזול את ילדיכם מהחצר האחורי של הבית שלכם"). כלומר גם הפרדת הרשויות לא פועלת מול החרדי. (ראו "הפרדת הרשויות לא מוכיח את עצמו" )

אז למה באמת מתפוררת המוסר האנושי בכל דור ודור במחזוריות תמידית ? התשובה היחידה היא "הקניין" ושלטון הכסף. שיש קניינים ושלטון הכסף ? הם מתכנסים אצל יחידים על חשבון הרוב שנשללת מהם הטבע לגמרי כלומר אוטומטית יש כאלה שאין להם את הטבע, אפי' מים אסור לו לאגור על פי החוק, ולכן מופרת המוסר על דרך "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"

אנחנו חייבים להפנים שהקניין והכסף גם לא עומדים מכוח עצמו כלומר, עצם המלחמות לוקחת את הקניינים ומבטלת את שליטת הכסף. הרי לטענתי זאת הסיבה העיקרית שהמוסר מופרת בכל דור ודור. ולכן אם הקניין ושלטון הכסף לא עומד מכוח עצמו, אז למה עוד אנו חושבים לקיים אותם ? למה לא מבינים שאי אפשר לתת לקניין ולכסף לשלוט בנו. הכסף מתכנסת אצל יחידים וכך הקניינים והנה רוב בני אנוש נהפכים לעבדים לאדון הכסף ולאדוני הקניינים ולא עובר דור ופורצת מלחמות חדשות.

ולכן התשובה הפשוטה היא לחלק את הארצות ואת משאביה לפרטים, ואיסור מוחלט למכור את הנחלות הפרטיות לצמיתות. כלומר בלתי אפשרי שהאדם יכול לוותר על הטבע, כמו שאי אפשר לוותר על היד והרגל כך אי אפשר לוותר על הטבע.

שזה תהיה המצב, אז במהרה נראה שגם משטר ושלטון לא צריכים. וכל בני אנוש יהיו בני חורין באמת. קאנט חשב שהקניין הוא סיבת החוק והמשטר, אני אומר הפוך המשטר והשלטון היא דרך לשלול מהפרטים את הטבע ולקדש את הקניין הפרטי של יחידים, ועל ידי כך נשלול את חירותו של הפרט הרי בלי הטבע אין חירות.

לסיום:

צריך להחזיר לפרטים את הטבע, כך שלא נעמיד את המוסר האנושי בניסיון. ורק שתהיה לו את הטבע, אז ורק אז הוא יהיה באמת בן חורין ולא יצטרך שמישהו ייתן לו אותו. כלומר לא יצטרכו בני אנוש לשלטון ומשטר והתנהגותו תהיה טבעית כבני חורין באמת בלי איום תמידי על הישרדותו היומית והנצחית.

בברכה

Max maxmen