"חוקה מהי ?" חלק ב'

"חוקה מהי ?" חלק ב'

בעקבות הפוסט "חוקה מהי ?" הראשון, הרבה שאלו אותי כל כך הרבה קושיות, שהחלטתי לכתוב חלק שני לפוסט החשוב הנ"ל.

האדם ברגיל מאוד אוהב עצלות ולכן שהוא ישמע שיש חוקה שמסדרת לו הכל, אז הוא כבר כביכול חושב שהוא יכול לישון בשקט. מה שהוא לא קולט היא שאין חיה כזו. חוקה זה לא משהו שפותר לאדם מלהיות תבוני ומעשי, חוקה זה משהו שנותן לך דרך\חשיבה שעם זה אתה פועל עם עצמך ועם זולתך ומתפתח תבונית באופן אבולוציונית לנצח = תמידותית לדורי דורות

ההרגשה השטחית היא שאם ישבו כמה גדולי ההוגים ויכתבו לנו תורה או ספר הלכה כמו יד החזקה של הרמב"ם, אז נוכל לישון בשקט. או לחליפין ישבו רוב חכמי הדור ויקבעו חוקים על פי רוב ואנו יכולים לישון בשקט. כלומר שהחכמים סוף סוף יכתבו לנו חוקה ברורה וחתומה והנה הגיע הגאולה. ולא היא. לעומק כל חוקה כזאתי שנכתבה היי פעם או ייכתב היי פעם, אז תיכחד החברה והאדם רח"ל.

בואו נתחיל עם כמה מאמרי חז"ל עמוקים ונלמד אותו לעומק ונבין מה אני רוצה לטעון כאן – שאילו ייכתב כזה חוקה זה יהיה אסון.

"א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה אמר לו [שמות כג ב] אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מיניין ודגל"ו. וכן הוא אומר [תהילים יב ז] אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים ואומר [שיר השירים א ד] מישרים אהבוך:" (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ד)

"אילו ניתנה תורה חתוכה לא היתה עמידת רגל למורה שיורה, שאם טמא יש מטמאין כיוצא בו ואם טיהר יש מטהרין כיוצא בו, אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא מניין ודגלו עלי אהבה (שה"ש =שיר השירים= ב' ד'), אמר לו האיך עבידת, אמר לו רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן תלמיד וותיק היה לו לר' עקיבא והיה יודע לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טהור שלא מאותו הטעם וכו' וכו' ע"כ (פסיקתא רבתי פיסקא כא – י' הדברות פ' קמייתא)

ובכן מהי תורה חתוכה ? תורה חתוכה זה בדיוק מה שהשטחים הנ"ל חושבים, שכביכול נכתוב חוקה = חוקים ושלום עלי נפשי. שזה אומר נכניס את החוקה לתוכנת מחשב ואז לא צריך יותר לשופט, יותר נכון לא צריך יותר את האדם, כי המחשב יפסוק לנו הכל בכל מכל כל ואנו כולנו נהיה רובוטים דטרמיניסטיים עד הכחדתינו רח"ל = "לא הייתה לרגל עמידה"

הרבה ביהדות רצו להפוך את התורה לחתוכה ואת משה רבינו עצמו כנביא אבסולוטית ככה כביכול התורה חתוכה ממש ישר מהאלוהים למשה וממשה עלינו. ולכן חז"ל הנ"ל באים לומר שלא ולא: "אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה." כלומר לא קיבלנו תורה חתוכה.

יותר מיזה, חז"ל גם שוללים באופן מטפורית את הדוגמטיות כאילו משה היה נביא אבסולוטית והנה דבריהם המטפוריים הנפלאים: "כל משה שבמקרא חסר ויו, (כביכול היו אמורים לכתוב "מושה" עם ויו וכתוב "משה" בלי ויו) למה ? שנתחסר שער אחד מן החכמה שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים לפי שמ"ט שערי חכמה נתנו לו למשה בסיני ואחד לא נתנו לו ואיזה זה, זה שער "הספד ופיוט" (י"א שער "סיום הספר")" (מדרש חסירות ויתירות)

(אגב: הרב כשר בספרו תורה שלימה חושב למחוק את ה"הספר ופיוט" כי לדעתו אין לו פשר, ולכן מאמץ את הגרסה השנייה "סיום הספר". ואני שואל על הרב כשר, למה אין לו פשר ? בעיני יש לו ועוד אייך פשר, הרי סיום הספר היא בעיה טכנית שאי אפשר לכתוב אחרי המוות ולא שייך לאחד משערי בינה, אבל זה שחסר לו הספד ופיוט, ממש שייך לאחד משערי בינה שהיה חסר לו, בכל אופן שתי הגרסאות מתכוונים לומר שהיה חסר לו את השער הזה ואף אחד לא חשב שמדובר על בעיה טכנית של אי יכולת לכתוב אחרי המוות.

לסיום עניין זה, אפשר לפרש את הפסוק "ותחסרהו מעט מאלהים" = אי ניצחון המוות של משה. כלומר חסר לו הבינה הזו אייך לחיות לנצח כמו האלוהים ולכן מתאים הגרסה שחסר לו "שער סיום הספר" כלומר עצם המוות בא מחוסר בינה ולכן לא יכול היה לגמור את ספרו.)

אז הנה חז"ל אומרים שהוא לא היה נביא אבסולוטית (תבינו בהמשך שאין ולא יהיה כזה חיה, וגם תבינו למה, בעזרת השם), והיה חסר לו אחד משערי הבינה. והנה על אותו דרך עוד חז"ל עמוק: "אמרו ישראל למשה "סיים לנו את התורה", נשתכחו המסורות ממשה, ולא היה יודע מה להשיב, והיה משה נכשל ונופל על פניו ואמר רבש"ע טוב מותי מחיי" (מדרש משלי (בובר) פרשה יד)

ובכן אנו רואים שחז"ל מטפורית רוצים לטעון 1, אין דבר כזה תורה חתוכה 2, אין דבר כזה נביא אבסולוטית (בהמשך שם הם אומרים את זה גם כלפי יהושע וכלפי שלמה המלך שכביכול היה החכם מכל האדם). 3, כל חוק בתורה אפשר מ"ט טעמים לאסור ומ"ט טעמים להתיר. כלומר לעומק אין בכלל חוק הרי אם אפשר את אותו חוק להתיר ולאסור אז איפה החוק ?

אז מה לעזאזל היא התורה\החוקה ? ומי הקובע בכלל אם אין חוקה אלוהית ואנושית ?! על השאלה האחרונה עונים חז"ל לעיל: אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור ועל השאלה הראשונה הסברתי בפוסט הראשון "חוקה מהי ?" וכדאי לעיין שם.

אנחנו חייבים לדעת, שאין אמת אבסולוטית שמחוץ לפרט\האדם. ביום שמישהו יטען וימצא כזו אמת, באותו יום נהפכנו להיות רובוטים ועבדים לאמת ההיא, ואז חירותינו ועצמותינו היא כקלישאה.(קאנט חיפש את האמת כשלעצמו ואין כזה חיה ביקום דינמי) כל אמת היא יחסית למטרה שכל פרט\אדם מציב לעצמו. ואז אם היצבנו מטרה, אז אפשר כאמצעי לחוקק חוקים וסדר אנושי. החוקה\התורה הוא לא חוקים ולא איזה שהיא אמת בלעדית, היא מספרת לנו את התפתחות התבונה האנושית ומזהירה אותנו מדוגמטיות ושטחיות וממצוות אנשים מלומדם. היא דואגת לחירות הפרט והופכת אותו לבן חורין באופן אבסולוטית. רק אחר כך כאמצעי אפשר לכתוב ספרות הלכה בכל דור ודור מחדש. אסור ששום ספר הלכה יקבע מסמרות כמו שהספורנו זועק: כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים. וכמו שחז"ל הנ"ל זועקים כלפי התורה עצמו וכלפי משה נביאינו ושאר נביאי הדורות. הכל בכל מכל כל חייבים להיקבע בכל דור ודור על ידי הרוב (לא רוב של עםארצים, רק רוב של תלמידי חכמים תבוניים ומשכילים וישרים וצדיקים). כפי שהסברנו בחלק הראשון, האדם מתחילה רוצה בהכרעת הרוב ולא שהרוב כופה עליו את דעתם.

אני הביא לכם פולמוס ישן שהיית לי עם כותב המאמר "ארון השקרים היהודי" שמתגעגע לנשר הגדול = הרמב"ם. כלומר מחפש את האמת. כלומר הוא מחפש את האמת שלא נמצא וטוען אם כך שארון הספרים היהודי הם שקרים כביכול.

והנה דברי כלפי כותב המאמר

ובכן מחילה מכבוד קודשו, את האמת אתה רוצה ? את האמת ההלכתית אתה רוצה ? הנה לך חז"ל שאולי תבין משהו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ד
א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה (אתה מתגעגע לנשר הגדול ?! max) לא היתה לרגל עמידה. מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה אמר לו [שמות כג ב] אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מיניין ודגל"ו. וכן הוא אומר [תהילים יב ז] אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים ואומר [שיר השירים א ד] מישרים אהבוך:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא – י' הדברות פ' קמייתא
אילו ניתנה תורה חתוכה (מה שהרמב"ם ניסה לעשות) לא היתה עמידת רגל למורה שיורה, שאם טמא יש מטמאין כיוצא בו ואם טיהר יש מטהרין כיוצא בו, אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא מניין ודגלו עלי אהבה (שה"ש =שיר השירים= ב' ד'), אמר לו האיך עבידת, אמר לו רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן תלמיד וותיק היה לו לר' עקיבא והיה יודע לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טהור שלא מאותו הטעם וכו' וכו' ע"כ

ובכן, אתה קובע\מניח שיש אמת הלכתית, אבל מה לעשות שאין כזה חיה ? חז"ל (אם זה לא ברור לך) מכחישים שמשה קיבל אמת הלכתית רק להפך, כלומר בדווקא לא קיבל תורה חתוכה בכדי לתת את הסמכות לחכמי כל דור ודור.

כל אמת תלויה במטרה ככה מוגדר אמת, אין אמת באוויר, גם מתמטיקה ולוגיקה תלויים בהנחות, ולכן שאתה מחפש אמת אתה לא מחפש אמת לוגית או אמת הלכתית, אתה מחפש את המטרה של התורה את האמת החשיבתית של התורה, ורק אחר כך אתה פוסק הלכה. אז נכון שלא הזקן ומגבעת הופך את האדם לפוסק, רק בדיעבד רואים האם הפוסק הנ"ל הצליח להוביל את היהדות עוד דור, או ח"ו הצליח להביא את דורו לשאול.

את האמת שאתה מחפש, הביא את חורבן בית המקדש והגלות כפי שאומרים חז"ל "שהעמידו את דבריהם על פי דין". כן כן אלה שהעמידו את דבריהם על פי הלוגיקה והאמת שאתה מחפש, הם הם הביאו את חורבן הבית.

משה רבינו היה אומר "יקוב הדין את ההר", אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו, שנאמר תורת "אמת" היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו עמוד ב)

אני אתן לך דוגמא למה זה ממש בלתי אפשרי. כידוע בדיני ממון (בניגוד לשאר מצוות התורה ששם אפשר למשל להתיר עגונה עם חלום (שהפוסק חלם שבעלה בא לו לחלום והודיע שהוא מת) שלא היה ולא נברא) יקוב הדין את ההר, כלומר שם אי אפשר לפסוק על ידי חלום\נבואה\רוח הקודש ולא יעזור אפי' שהאלוהים בעצמו יתערב לצד מישהו, כלומר בדיני ממון המטרה\האמת היא הצדק ולכן לכאורה יקוב הדין את ההר, כבר בתורה עצמה נזהרים אנו: לא תשא פני דל,,,, בצדק תשפוט את עמיתך, כלומר הצדק האבסולוטית היא המטרה והאמת, אפי' שהאמת העמוקה היא דווקא להציל את הדל מהעשיר בכל מחיר, רק משום הרציונאליות שהדל יקבל גם צדק, חייבת הצדק להיות אבסולוטית, כלומר חייבים בני אנוש שתהיה להם אקלים חברתי טוב שנותנת אימון אחד בשני ככה החברה תצמח בכל תחום.

בכל אופן נשמע לנו שלפחות בדיני ממון אפשר להיות אקדמאים מרובעים ולגדול להיות ראש הסנהדרין בלשכת הגזיז אפי' שאין לך מגבעת וזקן ארוך. אבל לא ולא, שמיטת כספים ומתנות עניים (שבית דין יורד לשדה לקחת בכוח) תוכיח. כלומר האקדמאי המרובע שלא מבין מהי שמיטת כספים כי הוא לעולם לא הבין מהי סגולת הכסף בימי קדם וק"ו בימינו אנו שכל הכסף נדפס על חוב = מזוייף, אז הוא לא יכול ללכת אחרי האמת האקדמאית.

אני אתן לך דוגמא דיי פשוטה, אני קיבלתי ממך הלוואה של 1000 שקל לשנה, ואם אני לא מודע שחוקי הכלכלה המודרנית מורידה את ערך הכסף ביודעין בכשלוש אחוז = יעד האינפלציה, אז איזה צדק אתה יכול לעשות כאן ? הרי אני מחזיר לך אלף שקל שהערך שלו פחות משלוש אחוז. כלומר אתה יכול לעשות צדק ממוני אך ורק שהשוק קובע את הערך (אולי גם זה לא, מיהו השוק שקבע לגזול ממך שלוש אחוז ?!) אבל אם בנק ישראל גוזלת ממך ביודעין, אז מי התיר לי לא להחזיר לך את השלוש אחוז ?

עוד דוגמא: בנקאות ברזרבה חלקית. האם על פי הצדק האבסולוטית מישהו חייב להחזיר כסף לבנקים על המשכנתאות שלהם ? אני לא חושב כך !!

עוד דוגמא: ישוב ארץ ישראל, (ובכל ישוב בארץ אחרת). אם חוק התכנסות ההון אצל יחידים היא חוק טבע במשחק הצדק הממוני (אם אין שמיטת כספים ואם אין את החוק שאי אפשר למכור את הנחלה\הדירה לצמיתות), יוצא לנו שהדירות מתכנסות אצל יחידים (כבר עכשיו מכל ארבע ישראלים, אחד גר בשכירות) ככה שלא יעבור הרבה שנים שרוב הישראלים יגורו בשכירות כמו אצל יוסף ופרעה במצרים. נשאלת השאלה, האם מותר לכל הישראלים פשוט להתנחל בדירות ? הרי ארץ ישראל ירושתם ?! אגב: מה דעת האקדמאים על הגז הטבעי ? מה דינו של המלכות היום כמו בית דוד שדנים אותם או כמו מלכות ישראל שלא דנים אותם ? אולי והיות שהבג"ץ כן דן אותם אולי אין דינה דמלכותא דינה ויש לנו זכות לדון אותם ? הרי למה הבג"ץ כן והדנים על פי התורה, לא ?!

יוצא שכל זמן שאין איזה הנהגה ציבורית\חברתית ששומטת כספים ואוסרת למכור את הנחלה לצמיתות (או דואגת בצורה מודרנית אבל על פי החשיבה הבסיסית של הצדק והאמת) שזה התנאי הראשוני לצדק הממוני האבסולוטית, אי אפשר כדמגוג לדרוש צדק אבסולוטי דוגמטי. אי אפשר לזעוק את זעקתך: גיוואלדדד,,,, איפה האמת ?? ולקבוע שהארון הספרים שלנו היא ארון שקרים.
===============================
ע"כ תגובתי למאמר הנ"ל

הוספתי שם עוד חז"ל מטפורי מעניינת מאוד ועמוקה מאוד שקשור לאמת והנה:

"א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח," (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח)

כלומר – אומרים לנו חז"ל, האמת צומח מאתנו בני אנוש ולא ההפך שיש אמת מחוץ לנו שזה האלוהים ותכליתו או האמת שקאנט חיפש. לא ולא האמת אמור לצמוח מאתנו שזה אומר אנו מציבים לעצמינו מטרה ותכלית ויחסית למטרה ולתכלית יש אמת שהיא לגמרי יחסית כמובן למטרה ולתכלית של כל אחד ואחד. אם היה אמת מחוץ לנו או אמת כשלעצמו, אז מה אנו בתמונה ? כלומר אנו בסך הכל רובוטים, שאת זה גם האדם יכול ליצור מפלסטי. כלומר מה גדלותו של האל, שיצר רובוטים שמוחאים לו כפיים ?! האדם גם יכול ליצור לו רובוטים שכאלה שימחאו לו כף יומם ולילה. גדלותו של האלוהים ושל ההורים שהם יצרו אותנו כבני חורין כמוהם ונטעו בנו את אחדות הבינה ועם זה נצמיח לעצמינו אמת על דרך: "אמת מארץ תצמח"

אם האלוהים – על פי החז"ל הנפלא הנ"ל, לא רצה לתת לנו איזשהו אמת, אז מיהו החמור שרוצה לקבוע איזשהו אמת ועוד לכפות אותו על הבן חורין ? אפי משה רבינו שכביכול קיבל תורה, בתורה עצמה הוא שואל כל הזמן את אחדות הבינה מהי הדין בX או Y כלומר תמיד הוא שואל, ואז נשאל למה שואל אם קיבל תורה ? התשובה היא כנ"ל שלא קיבל תורה מהסוג שהשטחיים חושבים שכאילו קיבל הלכות פסוקות = תורה חתוכה, לא ולא הוא לא קיבל כנ"ל כזה תורה, ולכן מיהו האדם שמעז לקבוע חוקים ? ק"ו שאותו רוב שמתחילה קיבל את הזכות להכריעה, ינסה לכפות על הבן חורין איזשהו אמת ?! תגידו אתם האם לא נפלתם על הראש ? לא הרוב ולא שום אמת מחוץ לנו, יכולה לשלול את חירותו של הפרט. הפרט נוצר כבן חורין וככה הוא אמור להיות. הוא ממציא לעצמו אמת על פי מטרה ותכלית שהוא מציב לעצמו. אחרי שהציב לעצמו מטרה אז בוודאי יעשה בשכל עם יכתוב לעצמו סוג של הלכות ודרך ארץ שתוביל אותו לתכלית ולמטרה.

התורה\החוקה שלנו בא לטעון את כל מה שאמרתי עד עכשיו כאן ובשאר הפוסטים כאן. היא נותנת לנו את חירותינו האבסולוטית, ומגישה לנו תובנות שנהיה כולנו בעצמינו נביאים כמו שזעק משה נביאינו כלפי יהושע: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם החוקה אמורה להפוך אותנו כל אחד לחוד לנביא בעצמו = להיות תבוניים בעצמינו ולהציב לעצמינו מטרת חיים ומשמעות חיים.

מי ייתן שתקוים בנו המאמר הנבואי: "ותמלא הארץ דעה את השם" אמן ואמן…..

בברכה

Max maxmen

<span dir=rtl>3תגובות ל‘"חוקה מהי ?" חלק ב'’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s