השתלשלות הלוח העברי

השתלשלות הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ?  מתי נברא העולם בניסן או בתשרי ?

הקדמה

לפני שנצלול לעמקים אני חייב להקדים ולומר שכל חקר העבר הם ספקולציות גרידה, בניגוד לעתיד שהיא דינמית ככה שאפשר לנסות לעשות מחקרים הסתברותיים, עד שמגיע ההווה ויורק לנו בפרצוף ?! לגבי העבר שהיה במאה האחוז, אי אפשר לדעת אותו כי כל הסתברות לא רלוונטית למה שהיה באמת, הרי מה שהיה יכול להיות מאוד מאוד לא מסתבר שאיש ההסתברות לא לוקח זאת בחשבון. מה עוד: כל מה שנגיד על העבר לא עומד בעיקרון ההפרכה. כלומר אי אפשר לחזור לעבר ולהפריך את הטענה.

ברצוני לטעון שמה שנאמר כאן על השתלשלות הלוח העברי, הם בגדר של ספקולציה גרידה. אז נשאל את עצמינו בשביל מה אני דן בכלל בנושא ? באקדמיה שאלה שכזו היא לא שאלה הרי יש מה שנקרה מחקר טהור והם רוצים לדעת מה היה, לפחות בקירוב. בשביל מה ? סתם בשביל הסקרנות !!

הציניקנים יאמרו: שכל העיסוק בחקר ההיסטוריה היא "לשחוט פרות קדושות" ויש בזה הרבה מהאמת, הרי בחקר ההיסטוריה תמיד כדאי לעקוב לאג'נדה של החוקר ואז תדע מראש מה המסקנה שלו. (תאזינו בבקשה כאן בדקה 41:03 ותראו שזה אמיתי לגמרי)

אוקיי, האקדמיה עוסקת בסקרנות גרידה, אבל למה אני הולך לעסוק בזה ? למה חז"ל עסקו בזה ? למה הראשונים התפלספו בלי סוף בנושא ? כלומר אם שללנו את ידיעת העבר במאה אחוז, ואם שללנו את עצם הצורך בידיעת העבר. למה אנו כן דנים מתי נברא העולם שזה לעומק השאלה איזה לוח שנה היה לנו ?

ובכן, בכדי להשיב על כך לעומק, אנו קודם צריכים להבין לעומק מהי בכלל לוח שנה ובשביל מה המציאו אותו ?

שאנו מדברים על לוח, אנו מדברים לא רק על שנה חודש שבוע ויום, אנו מדברים בעצם על עצם הגדרת היום והלילה. אנו מדברים על חלוקת היממה לעשרים וארבע שעות. כלומר הכל בכל קשור להמצאת הלוח.

נשים לב ששום דבר מהתנהלות האדם התבוני, היא לא טבעית. לא מתי וכמה לישון ולא מתי וכמה לאכול. מה עוד, נשים לב שכל שיתוף בין בני אנוש, הם לא טבעיים, הרי האדם הבהמי הוא אנוכי יותר מחברתי. הלוח הוא זה שמאפשר קודם את השיתוף ואת החברתיות, וכמובן עושה את האדם למה שהוא, כלומר יושן בסדר רציונלי ואוכל בסדר רציונלי.

טבע האדם מאפשרת לו לא להתנהל בכלל, כלומר לישון מתי שגופו קורס לישון ולאכול מתי שהוא רעב, או לחליפין לישון תמיד ולזלול תמיד. אצל בעלי החיים יש את כל סוגי ההתנהלות האלה, וגם האדם מכיר את זה מימי החופשות ומגידול הילדים. כלומר עמל רב צריכים ההורים בכדי לחנך ולעצב את הצאצאים לסדר נכון ורציונלי לגבי אכילה ושינה.

האדם המציא את כל זה קודם בשביל עצמו וקן המשפחתי האישי שלו (בלי קשר לשיתוף חברתי), ככה יש לו פנאי לעסוק בתובנות ובמושכלות וככה מתפתחת תבונה האדם. מה עוד אפי' לתענוגות זה טוב. למשל אם אשתי ואני ישנים כל אחד מתי שיוצא לו ואוכל מתי שיוצא לנו, או זוללים תמיד וישנים תמיד, אז מתי אני בעל והיא אשתי ? אותו דבר לגבי חינוך הילדים מתי נלמד מתי נאכיל אותם וכו' וכו'. גם הלוח השנתי הומצאה בשביל הפרט בשביל החקלאות הרי בלי לוח שנה אין חקלאות.

כמובן שלוח שנה וכל הכרוך בכך כנ"ל, טוב לשיתוף בין בני אנוש, כלומר אי אפשר לחשוב על חברה בלי לוח שנה, הלוח שנה מאפשרת את המצאת החברה. היא מאפשרת חלוקת העבודה ושוק חופשי = חליפין (הרי חלוקת עבודה רלוונטית אך ורק שאפשר חליפין).

היוצא מכאן, שאם בני אנוש היו מספיק רציונליים, בני אנוש צריכים להמציא לעצמם לוח אוניברסלי אחיד לכולם. (זה לא ממש אפשרי בכדור הארץ הכדורי אם החלטנו מראש שהאור והחושך עושה את היממה, כי אז תמיד ישנים שיש חושך בחוץ וערים שיש אור בחוץ, ואז היממה למעשה היא 48 שעות. הרי תשימו לב שאני רוצה לדבר עם קולגה בארה"ב אני לא יכול לדבר עמו אך ורק בזמן השינה שלי או לחליפין בזמן העבודה שלו ולהפריע לו. בקוו התאריך שני חברים כל אחד בצד שני של הקוו, אוחז בתאריך אחר בחודש ובשבוע. אתם מכירים בוודאי את השאלה המכשילה: כמה שעות שבת ? התשובה: 48 שעות !! הרי בקוו התאריך בצד המערבי מתחיל שבת בזמן שבצד המזרחי מתחיל יום שישי, הווה אומר הצד המזרחי מסיימים את השבת אחרי 48 שעות. מכאן שאם האדם התבוני החקלאי הראשון היה יודע את כדוריות כדור הארץ והיה רוצה לוח אוניברסלי, בוודאי לא היה מגדיר את היום והלילה על פי האור והחושך במיוחד שהיית לו כבר את היכולת ליצור אש ואור מלכותי. יותר מיזה אם היה יודע את הקטבים ששם אי אפשר להגדיר יום ולילה על פי אור והחושך הרי שם חצי שנה אור וחצי שנה חושך, אז שוב לא היה מגדיר את היממה על פיהם. רק על פי שעון וכדומה. לגבי חקלאות ועונות השנה: שוב זה בלתי אפשרי לעשות לוח אוניברסלי, הרי שאצלינו בחצי כדור הצפוני סתיו, באוסטרליה – בחצי הדרומי של הכדור היא אביב דווקא. כלומר נצטרך לחגוג בארץ חג הסוכות בזמן שבאוסטרליה היה דווקא חג הפסח. מכאן תבינו אינטואיטיבית שלעולם לא היית לבני אנוש לוח קבוע, כלומר מוכרח להיות שהלוח שלנו השתנה במשך הזמן)

לסיום ההקדמה: רציונלית עדיף לאדם – אם ברצונו בשיתוף ובחברה, שתהיה לו לוח שנה אוניברסלי.

ואם כך בני אנוש משתעבדים ללוח שנה אוניברסלי שזה בעצם אומר כולנו עבדים לאלוהי הלוח (אלוהות = כוח = סמכות). האם זה טוב ? ובכן כמו במקרא שהוא ממציא את הלוח הוא כל דבר בודק קודם האם זה טוב (= וירא אלוהים כי טוב,,,ויאמר,,,) ורק אחר כך אומר ויהי וגו' ככה אנו בני אנוש אמורים לבדוק טוב טוב כל המצאה האם זה טוב לנו או ח"ו זה לרעתינו. כמו השפה עצמה שזה טוב אבל בלי להבין שהחיים והמוות ביד הלשון, אנו באמת תחת אליל השפה לחיים ולמוות. כלומר, נדרש מאתנו להיות מספיק אינטליגנטיים להבין ששפה היא רק אמצעי ולא אלוה שהחיים והמוות בידו. כלומר לא נקפיד כל כך על השפה ולא נכעס על מישהו שאמר משהו לא במקום וכדומה.

אז אייך אפשר לא להישלט על ידי אליל הלוח ? נכון אנו כאמצעי רוצים בלוח אבל לא רוצים להישלט על ידו. כאן אומרים חז"לינו דבר נפלא: החודש הזה "לכם" ראש חודשים, מדקדקים חז"ל: החדש הזה "לכם" – "לכם" הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עוד חז"ל עמוק, החדש הזה לכם:  הה"ד (משלי ה) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: אמר הקדוש ברוך הוא איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים אלא "לכם" שנא' (ויקרא כו) לא תעשו לכם אלילים וכו' וכו' (חז"ל)

הגן היהודי לא מאפשר אלילות, כלומר תמיד היהודי יודע לא להיות דוגמט לשום אמצעי שהומצאה לטובתו. ולכן תמיד היהודי דואג להדגיש את היסוד העומק הזה: "אין אתם מסורין בידו"

אחרי שבדור כל שהוא בדקו שלוח שנה כלשהי לא עובד טוב (בהמשך אני דן למה שינוי את ראש השנה), אז שינו את הלוח על סמך זה שאין אתם מסורין בידו (חז"ל).

עכשיו הדור הזה שעשה את השינוי, יכול לשנות בזמן שיש הרבה מאוד דוגמטיים פנאטיים בסביבה ? לא ולא, מכאן התליה באילן גבוה במסורת בכל אלפי שנות ההיסטוריה של המסורת. כלומר תמיד המשנה יתלה את השינוי בהר סיני.

ברצוני שנבין כנ"ל שעדיף לוח אוניברסלי לפחות באומה\החברה עצמה הרי זה כל תכליתו של הלוח. ואם לא נתלה את הלוח בשמים או בסיני, בכל דור ודור יהיו לוחות שונות לכל קהילה וקהילה ככה שאנו לא משיגים את תכלית הלוח שהיא כמובן כלכלת הפרט וכלכלת הכלל שקורה עם חלוקת העבודה והשיתוף והשוק. וזה קורה תמיד – השונות בין קהילה וקהילה – כי אנו לא תבוניים ולא יראי השם. השונות בא בעקבות זה שהאומה היהודית היא אומה חופשית בלי משטר ושלטון ובלי סמכות עליונה אחידה. כלומר השונות היא מחיר החופש והחירות של הפרט. כלומר לא נוותר על החופש והחירות בשביל להקים לנו סמכות עליונה בטענה שהחופש והחירות מביא לשונות ומחלוקות, לא ולא, עדיף שונות מלהישלט על ידי מישהו (= לא יהיה לך אלהים אחרים,,). ואז נשאל האם לא נשיג לעולם את אחדות האומה כאמצעי לפרט ? התשובה היא שהתורה דורש מאתנו כפרטים להיות תבוניים ויראי השם ככה כל אמצעי תשרת אותנו  ולא יקום על יוצרם, כלומר האמצעי תבוא מאליו אם נהיה מספיק תבוניים ככה לא יהיה קהילות קהילות. אבל עד שנהיה תבוניים בכדי שתהיה לוח אוניברסלי לאומה, החכמים תלוי את זה בשמים או בסיני.

אחרי שהשתכנעו שזה מסיני ממש, אז כל אחד ישאל אותי מנין לך שזה לא כך אולי תמיד היה לוח שנה על פי ראיה (חז"ל) או לחליפין לוח שנה על פי חשבון (רס"ג) ?! כלומר מנין לי שלא זה ולא זה היית הלוח שנה ? ולמה לי לעסוק בזה בכלל ? במיוחד שאני טוען שאי אפשר לדעת את העבר ?!

התשובה שלי היא כנ"ל, היהודי לא יכול לקבל אלילות ולכן אני רוצה שנמשיך בכך, שנבין שאין אנו מסורין בידו. כלומר הלוח בא לשרת אותנו ולא ההפך שאנו משתעבדים לאלוהי הלוח.

ראיתי פעם מאמר נפלא שכתב אחד מבניו של רבי  מורי היקר על פרשת החדש שתמחיש לנו לעומק את העניין. הוא מנסה במאמר הנפלא לעשות לייצנות על ע"ז שכמובן הליצנות היחידה המותרת היא ליצנות על עבודה זרה = אלילות. ולטעמי הוא מאוד מצליח לעשות זאת.

                          &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פרשת החדש

החדש הזה לכם – לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו (חז"ל)

בא "השעה" בטרוניא\בטענה כלפי "היממה": למה את לא מתיישרת עם שעתי העגולה (היממה כנודע היא פחות מ24 שעות). היממה: מה פתאום אני אמורה להישלט על ידיך הרי הקב"ה יצר אותי כבת חורין.

בא "היום" בטורניא כלפי "הלילה": למה גזלת ממני זמן כל החורף ?  הלילה: למה גזלת ממני זמן כל הקיץ ? עונים היום והלילה בבת אחת: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

עומדת לה היממה בצד המערבי של קו התאריך וזועקת לחברתה: למה הקדמת לבוא לפני ? (כנודע בקו התאריך כשבצד המערבי של הקו יום שישי אז בצד המזרחי הוא שבת).

בא "היממה" בטרוניא כלפי ה"חודש": למה אתה לא משלים את החודש לימים שלמים (חודש = 29 יום ו12 שעות ו44 דקות ו3 שניות) ? החודש: הקב"ה יצר אותי בן חורין.

בא "החודש והיממה" בטרוניא לעונות השנה: למה אתם לא משלימים ימים וחודשים שלמים ?  (אם כי לדעת שמואל כל העונות שוות, ואפשר שאמר את זה לצורך קביעות הלוח) משיבות התקופות: הקב"ה יצר אותנו כבנות חורין.

באים תקופת ניסן ותמוז בטרוניא לתקופת תשרי וטבת: למה אתה שולטים עכשיו בצד הדרומי של כדור הארץ (כנודע באוסטרליה למשל עכשיו בא הסתו, כלומר בחלק הדרומי של כדור הארץ העונות הפוכות מהצד שלנו הצפוני) לא שמעתם מהלאו של לא תתגודדו ? עונה הסתו: הקב"ה עשני בן חורין.

באים כולם בטרוניא ל"שנה": למה את לא משלימה ימים וחודשים שלמים (שנה = לדעת שמואל 365 ו6 שעות) ? משיבה השנה: הקב"ה יצר אותי בת חורין.

באים כולם בטרוניא לקטבים: מה פתאום אתם לא שמורים כלום ועושים מה שבא לכם ? (כנודע בקטבים חצי שנה יום וחצי שנה לילה, אז יממה שלהם היא שנה שלנו אז מהי החודש שלהם? מהי השנה שלהם ? מתי העונות שלהם אם בכלל ?)  עונים הקטבים: הקב"ה עשנו בני חורין.

(כשאספנו בפורים מתנות לאביונים וקיבלנו שטרות עגולות, גם קיללנו את ממציא העשרוניים, הרי אילו חמש עשרה היה עגול היינו מקבלים מאה וחמישים שקל במקום מאה שקל והבינו)

ובכן שחנוך בן ירד רצה לתת לאדם את לוח השנה בשביל החקלאות, קשה היה לו עם האדם שרצה לישון מתי שבא לו ולאכול מתי שבא לו, אמר האדם: למה שלוש ארוחות ביום ולמה לישון דווקא בלילה ולמה ולמה ולמה? חכמה בינה ודעת לא הייתה להם בכדי להבין כמה טוב לאדם לוח שנה וכמה טוב לאדם היום והלילה שבוע וחודש ושנה, ולכן הוא אמר להם שהלוח זה חוקי שמים כלומר חוקי טבע = סוג של אלוהות רח"ל, ולכן אתם חייבים לשמור על היום והלילה השבוע והתקופות\העונות והשנה.

ר' זעירא בשם ר' חנינה: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות (בראשית שם /א'/), מארת כתב. אם כן למה נבראת לבנה, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם עתידין לעמוד ולעשות אותן "אלוהות" ואמר, אם בשעה שהם שנים והם מכחישין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלוהות, אילו היה אחד על אחת כמה וכמה (פסיקתא דרב כהנא  פיסקא ה – החדש הזה).

כלומר לעומק בכדי שהאומות יקבלו לוח שנה הם חייבים להמציא לעצמם אלהים אחרים. ולכן אומרים חז"ל: כל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקדוש ברוך הוא יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישראל ממצרים "מסרן להם", הד"ה דכת' ויאמ' י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר (שמות יב: א), מהו לאמר, אמר להם "מיכן והלך הרי הן מסורין לכם", החדש הזה לכם (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ה – החדש הזה)

אנו רואים שבני ישראל הולכים לצאת לחירות מעבדות, הקב"ה יודע שחירות אמיתית היא לא רק חירות מהאדם וממלכויות, חירות אמיתית היא חירות גם מאלוהים אחרים, כמו הלוח שהאומות הפכו אותו לאלוה. ולכן אומר הקב"ה: "לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו"

לדאבוננו גם הצדוקים והקראים לא הבינו מה שחז"ל הבינו ולכן הם קידשו את הלוחות שלהם כאלוהים אחרים ממש, לדוגמא: כבני חורין לא רצינו שתצא יום כיפור בערב שבת או ביום ראשון (קשה שני ימים שבת ברצף) או לא רצינו שהושענא רבה תצא בשבת, אז בידינו הדבר ועשינו את ארבע הדחיות כמו לא אד"ו ראש וכו', "כי לכם הוא מסור ולא אתם מסורין בידו" כלומר הלוח לא שולט בנו כי אנו בני חורין.

אותו דבר אומרים חז"ל  – במדרשי ההלכה – על שבת כלפי פיקוח נפש דוחה שבת: רבי שמעון בן מנסיא אומר, הרי הוא אומר, ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, "לכם שבת מסורה, ואי אתם מסורין לשבת" (מכילתא).

אפי' כלפי הקב"ה עצמו נאמר בחז"ל: בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין ? לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם "ארבע מאות שנה" והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר ?! אמר להם משה, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אין הקב"ה מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג "על הקיצים" ו"על החשבונות" ו"על העיבורים", ובחדש הזה אתם נגאלין, החדש הזה לכם ראש חדשים (פסיקתא דרב כהנה)

אפי כלפי הנביא שניבא לחזקיהו את מותו רח"ל, חזקיהו אומר לו: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (בבלי ברכות), יותר מזה אומרים חז"ל בדברים רבה: "כל מי שהוא בוטח במה שאומרים לו נביאים, כמי שהוא נוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו", ממי אנו למדין משאול שבטח בדברי שמואל. בשעה שהלך שאול ושאל באשת בעלת אוב והעלת לו שמואל, וא"ל שמואל כל אותן הדברים, וכיון שא"ל שמואל אתה ובניך עמי, בטח שאול על דבריו ונתייאש מן התפלה, אמר הואיל ואמר לי שמואל שאני מת מה אני מועיל מתפלל, ישב לו מן התפלה ונדקר בחרב.

ובכן מה בן הגבירה לבן האמה ? בן הגבירה יודע שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, למה? כי התורה – שהיא החכמה והבינה והדעת – מביא את הבן חורין מרצונו החופשי לקיים את התורה ואת הדרך ארץ. אבל בן האמה ?! הוא צריך מלכות ושוטר ואלהים אחרים בכדי להתנהל בנורמטיביות.

אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם עוסקים בשלי\בתורה, אז אתם בני חורין מהמלכויות, ולא ח"ו, אתם תחת שיעבוד המלכויות. זה או אתה בן חורין או אתה עבד לחוקי המלכויות. אחרי כל הנאמר לעיל אנו מבינים ב"ה למה זה.

מי ייתן שהשנה באביב נצא מעבדות המלכויות ומעבדות אלהים אחרים לחירות אמיתית אמן ואמן

שבת שלום

                            &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ע"כ המאמר הנפלא וסיום ההקדמה.

הלוח העברי

מתי ראש השנה ניסן או תשרי ? מתי נברא העולם, ניסן או תשרי ?

אילו במקורות הקלסיים שלנו לא היו דנים בנושא, היינו שותקים. אבל והיות שהמקורות לא נותנת לנו להישאר דוגמטיים וכן נותנת לנו את המחלוקת הנודע בין רבי אליעזר לרבי יהושע מתי נברא העולם, אז לכאורה אפשר לומר שהשקפתית חז"ל רוצים שנדע שאין אנו מסורין בידו. אותו דבר האבן עזרא. האבן עזרא ידע מתי לשתוק בכל זאת ידע לומר והמשכיל בעת ההיא ידם וכדומה, כלומר למה לעורר שאלות כפי שהראב"ד נזעק כלפי הרמב"ם – בהלכות תשובה לגבי שאלת השאלות של ידיעה ובחירה- "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה". (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה)

ברצוני לטעון, שזה לא מקרי כלל וכלל אייך שנהגו בכל ספרות המקורות להביא דברים שלמעשה עדיף היה לא להביא אותם מתחילה. בכל זאת התעקשו בכל תחום להביא ברי פלוגתא. ואין לנו דוגמא יותר טובה מדרבי הילל דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב)

ובכן, נתחיל לצלול לעמקים.

יש מחלוקת מתי נברא העולם. למאי נפקא מינה ? הנפקא מינה היא אך ורק לגבי לוח !! והיות שאנשים דוגמטיים צריכים משהו להיתלות בו אחרת לא יקבלו שום דבר ומשום אדם כמה שהדבר רציונלי וטוב לו, ולכן צריך לומר לו שהלוח זה פשוט חוקי טבע = משמים. אז מתי ראש השנה ? ראש השנה היא מתי שנברא העולם !! כלומר זה יכול להיות גם ראש בקיר אם במקרה נברא העולם באמצע תקופת תמוז כמו שהנוצרים קבעו את ראש השנה ביום הצליבה. אז זהו שהתורה רצתה דווקא בתחילת העונה או סתיו או אביב. כלומר האם בהכרח באמת נברא העולם באביב או בסתיו ? בוודאי שלא, הרי קודם המצאת החקלאות לאף בן אנוש לא עניין מתי נברא העולם כי לא צרכו לוח. רק בשביל הלוח וקבלת הלוח אצל ההמונים אנו צריכים לומר מתי נברא העולם.

אם נלך עם ראש פנאטי קלסי שחושב שבאמת התורה מספרת לנו עובדה מציאותית, נשאל אייך זה שנופל מחלוקת בדבר הכי קריטית ? אייך אנו חלוקים מתי נברא העולם ? האם בתורה לא כתוב מתי היא נברא ? ומה עם המסורת ? הרי טענתינו הקלסית העיקרית היא שהתורה וכל פסיק של תורה של בעל פה נמסר מסיני דור אחרי דור בלי שום טעות ח"ו. אז אייך רבונו של עולם נופל מחלוקת בדבר הקריטי הזה ?

האבן עזרא למשל נזעק שמשה רבינו לא מסר לנו לוח. בעקשנות הוא טוען את זה, כי הוא יודע שזה בלתי אפשרי תורה\חוקה אומה בארצו בלי לוח. ושוב נשאל על האבן עזרא למה לומר את זה ? למה אתה אומר שמשה לא פירש לנו בתורה מהי הלוח שלנו בזמן שעדיף חינוכית לשתוק. הנה דבריו במקור: והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע השנים והחדשים, ואם לא נמצא אביב, מה נעשה? ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא שמות פרק יב)

התשובה כנ"ל האבן עזרא כמו חז"ל רצו שנדע את זה. רצו שנבין שאין אנו מסורין בידו כנ"ל.

אני אתן ברשותכם עוד דוגמא. אבל צריך לשים את אזנינו כאפרכסת.

כתוב בתורה (ויקרא פרק כה) וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:

על פניו רק אם ניסן הוא ראש השנה, מובן כפשוטו למה עד השנה התשיעית נאכל ישן. אבל ששינו את הלוח מראש השנה בניסן לראש השנה לתשרי מה פתאום צריכים לחכות עד השנה התשיעית ? הרי בשמינית מיד זורעים וקוצרים בקציר ואוכלים אחרי העומר בשנה השמינית. ולכן צריכים לפרש את הפסוק אחרת.

אייך עושים את זה ? יותר נכון לשאול האם אפשרי לתרץ את זה בכלל ?  רש"י הקדוש אומר שמדובר על סוכות בתחילת שנה התשיעית כי אז זה חג האסיף. וכמובן זה תשובת קש. כי התורה אומרת במפורש בפסוק קודם: וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים: ובקושי מדובר על שנה אחת, הרי בשביעית אוכלים מה שנזרע ונקצר בשישית וכבר בשמינית בחג הקציר אוכלים מה שנזרע בשמינית אם ראש השנה היא בתשרי. התורה מדברת על ברכה לשלוש שנים והנה אם מדובר על שמיטה בלי יובל, אז בקושי רק שנה אחת לא זורעים.

ולכן חז"ל (בספרא) בניגוד לרש"י מציעים כאפשרות שבאמת מדובר על שמיטה ויובל שזה שנתיים שמיטה. ואז אפשר להבטיח וצוויתי את ברכותי לשלוש השנים.

הפלא ופלא, האבן עזרא ועוד ראשונים מאמצים את החז"ל הזה. וזה ממש מטריף את הדעת. אייך חז"ל והרבה מהראשונים במיוחד האבן עזרא שטיפל בבעיה ממש במקום, עונים תשובת קש שכזה ? הרי בפסוק נאמר: "וזרעתם את השנה השמינית" ולכן ברור שלא מדובר על יובל הרי אתה לא יכול לזרוע בשנת היובל והנה הפסוק אומר וזרעתם את השנה השמינית. מאותו סיבה רש"י הקדוש לא רצה לפרש כמו חז"ל ושאר הראשונים, ופירש מה שפירש כנ"ל.

הכעס שלנו יכול להיות דווקא כלפי האבן עזרא, כי חז"ל והשאר עונים תשובת קש ושותקים, האבן עזרא מתפלסף בגלוי מול הטענה העיקרית ומשיב לנו תשובת קש ?! הנה המקור: אמרו הצדוקים, כי תבואתנו ראיה, "כי תחלת השנה מניסן" ואין זו ראיה, כי יתכן להיות פירוש תבואתנו – מה שתוציא הארץ מעצמה. ואם אמרו: לא תקרא תבואה כי אם ספיח, הנה לנגדם מן השדה תאכלו את תבואתה (יב). ועוד יודיעונו איך יעשו בשנת היובל, כי לא יזרעו בששית ובשביעית ובשמינית, רק יזרעו בתשיעית ויקצרו בעשירית. ולמה לא הזכיר הכתוב זה, כי אמר לשלש השנים לבדם? והנכון בעיני, שפירוש ועשת את התבואה, שאתן ברכה בששית, שיספיק ויוסיף עוד שנה, "ובשנת היובל יהיו שלש שנים בלא תוספת" (אבן עזרא ויקרא פרק כה כ)

אני לא יודע מה הצדוקים טענו (הרי טענת "תבואתנו" באמת לא ראיה כפי שהאבן עזרא מוכיח בטוב טעם) , אבל האבן עזרא יודע שזה לא הטיעון בכלל. הטיעון הברור מכל היא אייך ולמה צריך שלוש שנים אם תשרי הוא ראש השנה ?! ותשובת הקש של האבן עזרא שמדובר בשמיטה ויובל, אי אפשר לומר בזמן שבפסוק עצמו נאמר וזרעתם את השנה השמינית. לא האבן עזרא ולא חז"ל פיספסו את זה ולכן זה תשובת קש לשוטים.

מה שמטריף היא למה האבן עזרא מזכיר בכלל את טיעוני הצדוקים (שתחילת השנה בניסן) דווקא במקום שמוכח שהם צודקים ? לא עדיף לשתוק ?! בתחילת הפרשה כאן האבן עזרא מעורר את העניין, כבר בתחילה הוא מתפלסף מכל הכיוונים (חוץ מה שהוא כבר מתפלסף עם הנושא בשמות בהרחבה) והנה המקור: (אבן עזרא ויקרא פרק כה ט) והעברת שופר תרועה. "יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי". ואין צורך להאריך (למה אין צורך להאריך ? יש ויש להאריך ואתה זה שמעורר אותנו להאריך max) כי מעתיקי הדת (= חז"ל. וזה עיקר ההשקפה שלו, בניגוד לאלה שטוענים שהאבן עזרא לא היה תלמודי max) תקנו לנו בתפלות ראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון. ועוד ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחלת השנה (למה התקיעה בתשרי מוכיח את זה ? הרי אפשר שהתקיעה היא להכין אותם כבר בתקופת הזריעה לזרוע הרבה לקראת ניסן שיהיה לכולם גם לעניים וגם לבעלי הנחלות max). ועוד בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: למען ישמעו ולמען ילמדו (דבר' לא, יב), ולא יתכן להיות אחר חצי השנה (למה לא יתכן ? הרי להפך זה מאוד קריטי ללמוד  לפני הזריעה כנ"ל max) . ועוד: וחג האסיף בצאת השנה (שמות כג, טז), וכן תקופת השנה (שם לד, כב) (לא מוכרח max). והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב לא תזרעו (יא), ובמרחשוון יחלו בא"י לזרוע. ואם היתה תחלת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא, ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר לא תזרעו (יא) – בשנה השביעית לבדה (אם מישהו מכם יכול להסביר לי מה נטען כאן, יבוא עליו הברכה, כי אני לא הצלחתי להבין את הטיעון כאן. אם הטיעון היא למה התחיל בלא תזרעו במקום שיתחיל בלא תקצרו כי אחרי ניסן בא הקציר, זה לא טענה כי סדר הדברים הם זריעה וקצירה ולכן דיברה תורה בלשון הווה. אם הטיעון היא  שלא כתוב פעמים לא תזרעו, איפה יש כאן פעמים לא תזרעו הרי להפך התורה רוצה שתזרע ודווקא הרבה בשנה השישית שיהיה מה לאסוף לכולם. ואם הטיעון היא זה וגם זה אז הכוחנו שזה לא זה ולא זה טיעונים נכונים max). ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור (בינגו,,, ממש כופר לשיטת הפנאטים הקלסיים, הרי אייך זה לא משה ראש הנביאים ולא התורה הקדושה לא יכלו להוציאה לאור ?! max), כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה, ותלמי וחביריו אומרים, כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העבור. והבאים אחריו אמרו, חלק ממאה ושש, ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים, גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד כי פי' חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע כי אין ללבנה שנה כלל, רק בקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב כאשר אין לחמה חדש. והמחשבים בקשו מספר לחדש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה, על כן חדשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה, ע"כ העתיקו חז"ל, כי לעולם היה ב"ד עושה שבעה עבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש עפ"י ראיית הלבנה, וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות. וטעם תעבירו. שיתקעו שופר בכל המזלות: ע"כ

ובכן האבן עזרא בניגוד לחז"ל פותח לנו את הפצעים ושופך עליהם חומץ ומשאיר אותנו זועקים מכאבים. למה רבונו של עולם הוא עושה לנו את זה ?

כנ"ל "אין אתם מסורין בידו". כן כן הכל בידי חכמי הדור בכל דור ודור. על דרך: "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ" (ספורנו דברים פרק כח). כל דור ודור חכמי הדור הם הם הסמכות לקבוע הכל בכל מכל כל חוץ מלעבוד עבודה זרה.

ובכן איזה לוח היית לנו בתקופת התורה מאדם הראשון עד שיבת ציון בבית שני ? אם על פי האבן עזרא לא משה ולא התורה "לא יכלו עד הנה להוציאה לאור" ?!

יותר מיזה נשאל, אייך התורה שהיא כל מעשה בראשית מהאפס, לא נותנת לנו לוח ? הרי בלי לוח אין כלום. האבן עזרא נזעק על כך וככה אנו נזעקים על כך: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא בכמה מקומות)

אז זהו שלא האבן עזרא ולא חז"ל ולא שום תלמיד חכם בכל הדורות לא קונים את הקלישאה הזאת. בוודאי שהיה לוח והתורה מתחילה עם לוח. מיד אחרי שהיא מתחילה עם שפה (ויאמר יהי ויהי,,,), הדבר הבא היא הלוח = ויהיו ערב ויהי בוקר יום אחד. כלומר התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך. על פי הרשב"ם ועוד, הלילה אחרי היום בניגוד לדעת חז"ל שהיום אחרי הלילה, אם כי בקרבנות למשל הלילה אחרי היום.

התורה מיד בתחילה מגדירה לנו שבוע (הרשב"ם מסביר שהגדרת השבוע בשביל שבת, כלומר לדעתו התורה מספרת את ימי מעשה בראשית בכדי לצוות בהמשך את השבת. וזה רק לפי הגירסה של עשרת הדיברות ב"שמות", הרי ב"דברים" אין זכר למעשה בראשית רק דווקא זכר ליציאת מצרים. הרשב"ם הולך לפי דרכם של חז"ל (בפסיקתא רבתי פיסקא כג – י' הדברות פ' תליתאה) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ: וכי ששת ימים נבראו (?!) והלא כבר נאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו') (?!), אלא להיפרע מן הרשעים שהם מאבדים את העולם שנברא לששת ימים וליתן שכר טוב לצדיקים שהם מקיימים את העולם שנברא לששת ימים.). לא חודש ולא שנה רק שבוע. ואז נשאלת השאלה, אם אתה מגדיר לוח אז למה רק שבוע איפה החודש והשנה ? מכאן שהיית לנו לוח השביעיות שמוזכר ביובלים. כל כך פשוט שאין פשוט מיזה.

(רציתי להוסיף (היום כא' אדר א' תשע"ט) הסבר פשוט למה עוד לא היה יותר משבוע. ובכן האדם הפשוט יכול לספור את חמש אצבעותיו בלי לספור אותם כלומר, הוא רואה חמש בלי לספור ככה שהוא רואה חמש חפצים הוא לא צריך לספור אותם הוא פשוט רואה אותם שהם חמש. יש אנשים שיכולים לראות יותר מיזה, אבל הממוצע של בני אנוש יכולים לראות חמש עד עשר בלי לספור. צריך לעשות מחקר רציני בנושא, אבל אינטואיטיבית נראה לי שעד חמש או עד עשר, רוב בני אנוש רואים את זה בלי לספור. אותו דבר ימים. כמה ימים הזיכרון שלנו יכול לספוג בלי שנכתוב לוח ? מחזוריות של שבע ימים לא מצריך לוח. הנה עובדה כל בני אנוש זה אלפי דור, סופרים שבוע בלי לוח. יותר משבע ימים מצריך עזרה, כמו גודל הירח. כלומר היותר משכילים ידוע לראות את גודל הירח ולפי זה יכלו לספור כבר חודש שלם. כלומר שבוע לא מצריך עזרה כמו לספור חמש לא מצריך ספירה רק פשוט רואים אותם כחמש, ככה לספור שבע ימים לא מצריך עזרה. מה שאין כן לספור חודש וק"ו לספור עונה ושנה, מצריך כבר ממש לוח כתוב, וכתב להמונים עוד לא היה בזמנם. ולכן תמיד אפי' היום שיש לכל בין אנוש יכולת לקרוא ולכתוב, הכי קל לו בלי לוח כתוב, זה לשמור שבע ימים. ועם הירח הוא יכול לספור חודש. יותר משכיל ומבוגר יכול לספור עונות על פי הרבה דברים כמו זווית השמש, משך היום או הלילה.= ימים קצרים\ארוכים. ועל פי  העצים והצמיחה וכו' וכו'. אבל איש ההמון וילדים יכולים בלי לספור להחזיק ראש כמה ימים ושבע הוכח כבר אלפי שנים שזה קל מאוד כמו לראות מחמש עד עשר בלי לספור. אני מקווה שמובן הנקודה החשובה כאן שהאדם הקדמון יכול היה להחזיק לוח של שבוע בלי שום אמצעי. כלומר קל מאוד המחזוריות של שבוע. עד ימינו סופרים להיריון שבועות. ובתקופת התנ"ך ספרו להיריון גם עונות = שלוש עונות היריון = וַיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן (שמואל א פרק א))

לא היית להם בתחילה חודש ושנה. ההוכחה הפשוטה היא הגילים המופרזים שלהם עד אחרי המבול. שחז"ל אומרים שבני נח – שהיו כבר בני מאה – עוד לא היו בר עונשין, מה זה אומר ? שהם ספרו שנים על פי עונות (כל עונה היא שנה או כל 13 שבועות היא שנה) ולא על פי השמש. ואז אפשר לומר שבן מאה הוא בן עשרים שלנו שהוא כבר בר עונשין.

רק במבול לכאורה נקבעת שנה על פי ארבע עונות ובאמת פלא פלאים הגליים שלהם מאז המבול סבירים לגמרי.

האם זה מקרי שהתורה מספרת לנו קודם גילאים מופרזים ואחרי כך גילאים סבירים ? בוודאי שלא, התורה רוצה לתת לנו הבנה למה היה אנרכיה ואנדרלמוסיה = המבול, לפני שבני אנוש הגדירו לוח שנתי חקלאי.

ובכן ברור לכל בר דעת שהתורה מונה שנים ויוחסין כבר בתחילת בראשית, חייבת כבר להיות לוח, השאלה איזה לוח ? התשובה על פי התורה שהלוח התפתח כלומר קודם היית רק לוח שביעיות בלי שנים של שמש רק דווקא שנים של תקופה = ארבע שנים = שנה שלנו, ורק מנח התחילו לספור שנים על פי השמש\ארבע עונות. ואז בא הצורך להוסיף כל שבע שנים שבוע וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף שבועיים. כלומר שמרו שבועות וספרו שנים כפי השמש אבל צרכו להוסיף בהקהל (כל שבע שנים = שמיטה = הקהל) "שבוע" וכל עשרים ושמנה שנים להוסיף "שבועיים" (וזה כנראה תקופת החמה הנודע שהיא כמובן שרירותית כנ"ל ולא מצב אסטרונומי).

נצלול עכשיו לעמקים יותר עמוקים שמצריך תשומת לב ועיון עמוק

אמרנו שלוח צריך בשביל חקלאות וחלוקת העבודה חליפין ושוק = קיום החברה וכלכלתן. בלי "קניין" פרטי אין חקלאות, שאין חקלאות אין כלום ולכן אין צורך בלוח. הקניין אפשרי אך ורק על ידי ירושה (וירושה מתאפשרת אך ורק על ידי חוקי המשפחה המסורתיים – חוקי המשפחה הוגדרו על ידי מטפורת הניתוח המקראית. הרחבנו בנושא הרבה במאמרים כאן), מכאן התעקשות היוחסין של המקרא כבר בתחילתו. כלומר התורה מתחילה עם שפה ולוח = הגדרת היום והשבוע שהם הם אמורים לספק למשפחה המסורתי  קניין וכלכלה לעולם.

ואם הלוח קשור לכלכלה וקניין, אז אתה מתי שהוא במקרא מקבל קניין, ומתי שהוא במקרא מקבל שיטה כלכלית. אז איפה הקניין ואיפה הכלכלה ? הקניין הוא כמובן חלוקת הארצות על ידי נח ובניו והמצאת הירושה, ככה שאנו בני ישראל יורשים את ארץ ישראל לנצח (אם אנו כמובן שומרים על חוקי המשפחה המסורתית ושומרים על חוקי הירושה). השיטה הכלכלית היא כמובן השמיטה והיובל שדואגת שלעולם לא נאבד את הקניין הפרטי מצד אחד ומצד שני כל הארץ שייכת לכולם בשמיטה. כולל הלוח שדואגת לגשמים בעתם = הכרת העונות. והנה קיבלנו בתורה הכל בכל מכל כל, והכל זה "שבע", השבוע זה שבע, שמיטה זה שבע, ויובל זה שבע כפול שבע.

עכשיו גם נבין למה התורה מתנאיה מראש שגלות הארץ = איבוד הקניין, ורעב ומחלות וכל הכרוך בכך = איבוד הכלכלה, תלויים בשמירת שבתותי = שמיטה ויובל. ולא במקרה התורה תמיד מסמיכה את חוקי המשפחה לשבתותי: אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ בהמשך שם שוב מסמיכה לחוקי המשפחה  אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה: (ל) אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: לא במקרה התורה מסמיכה עבודת אלילים לשבתותי, וגלות האומה מארצו דווקא לשבתותי.

אני מקווה שראיתם שלא חסר שום חלק של הפזל = החוקה\התורה שלנו. כלומר הכל יש בו כולל לוח חכם וקל כאמצעי להחזיק בקניין לעולם ולכלכל את האומה לעולם לדורי דורות. ואם לא נקיים ח"ו את הפזל הזה ?! אז הכל מתפרק לנו בפרצוף. כלומר כל דבר בתורה קשור לשני שבלעדיה אין כלום.

ככה באמת נדרש מתורה כלשהי של כל חברה, ק"ו תורה אלוהית אמור לכסות את הכל. מכאן בעקיפין אנו מבינים לעומק שהתורה מדברת כאן על לוח קל ופשוט שהיא לוח השביעיות.

לעומק אנו מבינים 1, שאין חברה בלי לוח. ולכן בכל חברה יש לוח. 2, לוח קשור בראש ובראשונה לקניין וכלכלה. 3, חוקי המשפחה המסורתיים אפשריים אך ורק שיש קניין ירושה וכלכלה, יותר נכון לומר שהמצאת הקניין והכלכלה והלוח והשפה הם הם אמצעי לחוקי המשפחה. 4, כל המוסר הומצא אחרי המצאת הקניין ולכן מאז החלוקה הומצא שבע מצוות בני נח. כלומר המוסר והערכים הם אמצעי לקיים את הקניין והכלכלה. 5, כל זה מביא לכתוב חוקה\תורה לחברה. מכאן יוצא שבתורה אמור להיות הכל בכל מכל כל, כי הכל קשור אחד עם שני ואם אחד מהם חסר, אין תורה כלל כלומר אין אפשרות להבין את התורה וחשיבתה, ואז אנו בגלות ומפסידים בכל דור ודור את רוב רובו של האומה להתבוללות והשמדות רח"ל. כלומר אפי' קללות התורה מוסברות על פי זה, כלומר גם הקללות הם חלק של הפזל.

אוקיי נחזור לעניינינו. אם הסכמנו שיש לוח שבעיות בתורה, נשאר רק לשאול מתי מתחיל השנה ? על פניו הכי הגיוני לעשות ראש השנה בתשרי, הרי זה באמת תחילת מעשיך של האדם = לזרוע ואחר כך לקצור. יש טעם לומר בתשרי שנגזר עלינו מה יהיה כל השנה הרי הכל תלוי בתחילת השנה כמה אתה עמל בזריעה וכמה אתה מצמיח. יש טעם לברך ברכת שנה טובה שתצליח שמהזריעה תשגשג וכו' וכו'. אתה לא מברך שנה טובה ביום שרירותית, אתה כן מברך שנה טובה שאז מתחילים לעמול\לזרוע ולצמוח\לקצור.

תחילת השנה בניסן, אין לו שום הסבר הגיוני. רק להפך בני ישראל לא יכלו לקיים את השמיטות ובאמת לא קיימו אותם הלכה למעשה, כי מה לעשות השנה השישית לא הצמיח בשביל שלוש שנים ובוודאי לא לארבע שנים בשנת היובל. התורה דורשת לעשות זאת, כלומר לזרוע בשביל שלוש שנים אבל למעשה אף אחד לא עשה את זה ולא שמרו בגלל זה על שמיטה ויצאנו לגלות בגלל זה.

אחרי שחזרנו לבית שני, חכמי אותו דור לא חוזרים על הטעות ומשנים את תחילת השנה מניסן לתשרי ובצדק הרי עכשיו אפשר לקיים את השמיטה והיובל.

למה תחילת השנה בתורה היא בניסן דווקא, ידוע לכל. הרי התורה רוצה שנזכור לעולמים את גלות מצרים בכדי שלא נחזור לגלות. התורה הניחה שהזיכרון מספיק בשביל בני ישראל לעמול קצת יותר בשנה השישית ולהכין אוכל בשביל שלוש או ארבע שנים. אבל במציאות זה לא עבד, ולכן בבית שני חכמי אותו דור משנים את הלוח. כלומר תחילת השנה מתחיל מתשרי.

לכאורה כל חידוש מביא את בעלי הזרוע להתנגד, ולכן חכמי הדור ההוא שינו לא רק את תחילת השנה רק גם ביטלו לגמרי את לוח השביעיות והתחיל סיפור המולדות והראיה והעיבורים של החודש והשנה (ועדים ובית דין וכו' וכו') עד תקופת הלל שידעו כבר את החשבון שמיתר את כל התהליך של ראיה ועדים ובית דין וכו' וכו'. כלומר מהלל עד הגאונים הלוח מושלם כפי שיש לנו היום. לוח שלא מצריך ראיה ועדים וחילול שבת וכל הכרוך בכך. כלומר בגלל בעלי הזרוע לא יכולנו להחזיק לוח פשוט כמו השביעיות. מה עוד שלוח השביעיות סבל עם עוד קשיים כמו: תמיד יום כיפור חל בשישי, אז מתי נכין את השבת ? מה עוד הלוח השביעיות במקבילות היה ממש לוח אלילי כלומר הפכו אותה לאלילית שכביכול אנו מסורין בידו. כלומר היית לחכמי אותו דור סיבות מאוד מוצדקות לבטל את הלוח.

לדעתי כנ"ל שינוי הלוח בא בעקבות הרצון לשנות את תחילת השנה מניסן לתשרי בכדי ששמירת שמיטה ויובל תהיה אפשרית וראלית, ההתנגדות של בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ (האימפריות השולטות כמובן כפו את הלוחות שלהם בגלל האינטרסים שלהם), גרם לבטל לגמרי את לוח השביעיות ואז בני ישראל נכנסים לטירוף שכזה שבית דין ועדים צריכים בכל חודש וחדשו לקבוע את החודש ואת החגים וצריך לשלוח שליחים בכל קהילה וקהילה בארץ ובגולה.

הטירוף הזה לא היה בזמן משה (בוודאי לא בזמן האבות שעוד לא היינו חברה עם בתי דין), ולא בזמן בית ראשון. זה צריך להיות ברור. הרי היינו צריכים לראות דבר שכזה בכתובים ובמצוות שבכתובים.

זאת ההרגשה של כל תלמיד חכם שלומד את התורה ואת הנ"ך וספרות חז"ל לעומק. לדעתי אף אחד מכל חכמי הדורות לא פספסו את זה. והנה בעל העיקרים אומר את זה במפורש:

ספר העיקרים מאמר ג פרק טז

וכן מצינו בימי עזרא שבטלו מנין החדשים מניסן, שהיו מונין כן כפי משפטי התורה, לפי שכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות י"ב ב'), והיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, כי אף על פי שתשרי ראש השנה למנין שנות העולם (בשביל בעלי הזרוע הוא אומר זאת הרי בהמשך תראו שאומר במפורש: "ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם" max) כמו שאמר הכתוב וחג האסיף תקופת השנה, וחג האסיף בצאת השנה (שמות כ"ג ט"ז), וממנו מונין לשמיטין וליובלות, צותה תורה למנות מנין החדשים מניסן בכל חשבונותיהם, לפי שאז יצאו ישראל ממצרים והיתה תחלת צמיחת האומה, וכן תמנה היא גם כן כל חשבונותיה מניסן, ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש, בחדש השלישי וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש, ובעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא, ואין לחדשים שמות במשפטי התורה, אבל ראוי שיהיה שמם שני שלישי רביעי חמישי ששי שביעי לניסן זכר ליציאת מצרים, וזהו שאמר הכתוב ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כלומר למנין החדשים תמנו מניסן אף על פי שלמנין שנים ראוי למנות מתשרי כמו שאמרנו.

וכאשר עלו מבבל ראו לעשות זכר לגאולה השנית ועשו זה בשני דברים, האחד שהניחו כתב עברי ובחרו להם כתב אשורי זכר שגלו אל אשור ונגאלו משם, וכן אמרו רבותינו ז"ל בתוספתא דמסכת סנהדרין, למה נקרא שמו אשורית שעלה עמהם מאשור, רבי אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל וכו' ולמה נקרא שמה אשורית שמאושר בכתב. ולפי הנראה מסוגית הגמרא ריש פרק כל כתבי הכתב שבידינו היום שהספרים נכתבים בו אינו כתב עברי בלי ספק, ואם כן יש לומר כי רבי אינו חולק אלא לומר שאחר שהלוחות היו כתובים בו לא נקרא שמו אשורית על שעלה עמהם מאשור, אבל יודה שהכתב הנהוג באומה מקדם שהיה כתב עברי נשתנה, ואף אם תאמר שהוא חולק בזה ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום.

ועוד דבגמרא סנהדרין פרק כהן גדול פירשו האמוראים דברי חכמים, שכך אמרו שם אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש, כיון שעלו בני הגולה בימי עזרא ביררו להם כתב אשורי ולשון הקדש והניחו להדיוטות כתב עברי, כלומר לכותים שהיו דרין אז בארץ ישראל, קודם שעלו הם הניחו להם כתב עברי ולשון ארמי. הרי שהאמוראים מסכימים שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

וכן העיד הרמב"ן ז"ל כי כשעלה לארץ ישראל מצא שם בעכו מטבע קדום של כסף שהיה רשום בו צנצנת המן ומטה אהרן שהיה כתוב סביבו כתב שלא ידע לקרותו, עד שהראו לכותיים לפי שהוא כתב עברי הקדום שנשאר אצל הכותיים, וקראו הכתב ההוא והיה כתוב בו שקל השקלים. ואלו הם הדברים שהגיה בסוף פירושו וששלח מארץ ישראל, ויתבאר מהם שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

ומה שאמרו רבותינו ז"ל מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, אפשר שאמרו כן לפי דעת רבי שסובר שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית, (אייך נעלם ממנו הירושלמי שמזכיר אותיות אחרות שעמדו בנס שזה בדיוק האותיות עבריות שצרכו נס ?! max)  או לפי שסברתם היא גם כן שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית אף על פי שהכתב הנהוג באומה אז היה עברי. ואולי לא אמרו כן על מ"ם וסמ"ך שבידינו היום, אבל לפי שבכתב עברי שהלוחות היו כתובות בו היו המ"ם והסמ"ך סתומות או אותיות אחרות דומות למ"ם וסמ"ך כמו שהן בכתב אשורית שבידינו היום, אמרו כן. תדע שהרי רב חסדא שאמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין הוא עצמו אמר שנשתנה הכתב, ואולי כי מה שאמרו וביררו להם כתב אשורי לא על כל הכתב אמרו כן אלא על קצתו, שלקחו ממנו והשאירו ממנו ונשארו מ"ם וסמ"ך סתומות כאשר היו בלוחות, ולקחו קצת כתב אשורית זכר לגאולה השנית ואף על פי שאין זה נראה.

ומכל מקום יתבאר ממה שכתבנו ששנו כל הכתב או קצתו זכר לגאולה השנית. וכן עשו דבר אחר זכר לגאולה השנית, והוא שהניחו מלשנות מנין החדשים מניסן כמו שהיו רגילין למנות זכר ליציאת מצרים, וחזרו למנות מנין אחר לחדשים, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל שמות החדשים עלו עמהם מאשור, כלומר שהיו מונין החדשים בשמותם תשרי מרחשון כסליו כמו שהיו מונין אותם באשור זכר לגאולה השנית ולא שני שלישי רביעי כאשר בתחלה, וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפרשת בא אל פרעה.

ונראה מזה כי הם הבינו שצווי מנין החדשים היה זמניי, רוצה לומר כל עוד שתתמיד הגאולה ההיא, אבל אחר שגלו שנית ונגאלו משם ונצטוו על ידי ירמיה לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז'), ראו להניח המנין הראשון שהיה זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות מנין אחר מתשרי לשנות העולם, והשאירו שמות החדשים שעלו עמהם מאשור זכר לגאולה השנית, כי הבינו שצווי מנין החדשים מניסן היה זמניי ולא צווי נצחי אף על פי שלא נזכר בו זמן.

ע"כ לשונו הטהור של בעל ספר העיקרים

ובכן בעל העיקרים עוסק כאן בנושא עקרוני השקפתי אחר לגמרי האם ציווי התורה הם לעולם = נצחיים, או אפשר לשנות אותם ?! ותשובתו שאפשר ומביא את שינוי הלוח כראיה, הנה הוא מזכיר את הלוח ואמר ששינוי את תחילת השנה מניסן לתשרי. שינוי הכתב יותר מבהיל לדעתי ולא כאן המקום לעסוק בנושא, אבל זאת נזכור שחז"ל לא בחינם אמרו:  "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה" ולא מדובר על הכתב נטו כמו שלא מדובר על ספירת חודשים נטו, אבל שוב לא כאן המקום לעסוק בנושא)

ובכן בעל העיקרים תולה את שינוי הלוח בשביל זכר גלות בבל:  "לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון וגו' (ירמיהו כ"ג ז')"  אבל קשה מאוד לומר זאת כי אם כך למה לא בטלו לגמרי את זכר יציאת מצריים עם כל הכרוך בכך כפי שהפסוק אומר ? מצד שני למה לא עשו זכר לגלות בבל כמו בגלות מצרים כלומר נעשה סוג של חג פסח וליל הסדר ושלוש זכירות בכל יום וכו' וכו' ?!

ולכן לדעתי שינוי הלוח הגיע בגלל אי היכולת המעשית לשמור על שמיטה ויובלות אם ראש השנה היא בניסן, ולכן לא שמרו הלכה למעשה על שמיטה ויובלות בבית ראשון. ולכן כנ"ל בשיבת ציון בבית שני שינוי את תחילת השנה לתשרי. וכנ"ל למה שינוי את כל הלוח – מלוח השביעות ללוח ירחי שמשי ?! כלומר למה התחילו עם לוח על פי ראיה ועדים ובית דין ושליחים עם כל הטירוף הכרוך בלוח שכזה ? לדעתי כי בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ התנגדו לשינוי הלוח ולכן צרכו שהלוח יהיה בידי בית דין בכל דור ודור. עד שנעלם בעלי הזרוע בנושא זה, אפשר היה לעשות לוח חשבוני פשוט כמו שיש לנו היום.

לא הלוח והזכר לגלות בבל חשובים כאן, חשוב כאן היא "שמירת המצוות" שעיקרם הם שמיטה ויובל. ואם הלוח לא מאפשר לקיים את המצוות ? אז שילך הלוח לעזאזל !! אז למה אם כך הרמב"ן ובעל העיקרים מסמיכים את השינוי לפסוק של ירמיהו ?! לדעתי זה אסמכתא בעלמא על דרך: וקרא אסמכתא בעלמא

נזכרתי שיש מכלתא מעניין שמבקר קשות את מנין השנים מתשרי ולא מניסן:

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט
(א). בחדש השלישי לצאת בני ישראל מלמד שהיו מונים לחדשים ליציאתן ממצרים. אין לי אלא לחדשים לשנים מנין ת"ל וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית ג' (במ' א א) אין לי אלא באותו הפרק <שלא באותו הפרק> מנ' תל' לו' ויעל אהרן הכהן (במ' לג לח) אין לי אלא עד שלא נכנסו יש' לארץ משנכנסו יש' לארץ <מנין ת"ל ויהי מקץ שמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל (מ"א ו א) כיון שנבנה המקדש> התחילו מונים לשני מלכים ולבנין בתים שנ' ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים (מ"א ט י') ואו' ויהי בארבע עשרה <שנה> למלך חזקיהו (ישע' לו א) לא זכו למנות לבינינו ומנו לחורבנו שנ' בעשרים וחמש שנה לגלותינו ג' (יחז' מ א) לא זכו למנות לעצמן ומנו למלכ<י>ות אחרות שנ' בשנת שתים למלכות נבוכדנצר ג' (דני' ב א) ואו' בשנת שתים לדריוש (חגי א א) ואו' אם לא תדעי לך היפה בנשים ג' (שה"ש א ח) <ואו'> יען וביען (ויק' כו מג) אין יען <ו>ביען אלא עין בעין מידה במידה שנ' תחת אשר לא עבדת את ה' אלק<י>ך ועבדת את אויבך

יש גם בירושלמי בתחילת ראש השנה על אותו דרך ועיינו שם.

לסיום:

לוח של ראיה ועדים ובתי דין (וידע רב של חכמי בית הדין) ועיבורים של חדשים ושנים ושליחים לכל קהילות ישראל בארץ ובגולה, מצריך מערכת משומנת היטב שקשה לומר שכזה לוח היית לאדם הראשון עד הלל. מה עוד, לוח שכזה דורש כל כך הרבה פרטי מצוות כפי שאנו רואים בחז"ל כמו למשל מחללים שבת בכדי להעיד וכו' וכו' ולוח כזה מצריך ידע בלוחות שנה מראש בשביל לחקור את העדים (אגב אם חכמי הבית דין יודעים לחקור עדים אז למעשה הם יודעים חשבון הלוח ככה שמי מונע מהבית דין לעשות לוח חשבוני פשוט כפי טענת הרס"ג ?), שבלתי אפשרי שלא תוזכר בתורה ובנ"ך מצוות לגביהם ואת הידע שיש לבית דין. כפי זעקת האבן עזרא: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה. איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים, שכל ישראל חייבים לשמרם בכל זמן. ויש כרת על אכילת חמץ בפסח, ועל אכילת יום הכפורים. (אבן עזרא)

מצד ההיגיון הפשוט אי אפשר תורה וסיפור היסטורי של אלפי שנים בלי שמוזכר לוח כלשהי, כלומר אין אנושות במציאות בלי לוח, ולכן חייב להיות שהיית להם לוח. חייב להיות שהתורה מזכירה לוח  אם היא מספרת סיפור היסטורי ואין היסטוריה בלי לוח, אז מהי הלוח של התורה ?

ולכן צריך פשוט להעמיק בתורה למצוא את הלוח הפשוט, ואז פתאום הלוח מתגלה לעיני כל. אמרנו שכבר בתחילת התורה, התורה מגדירה לנו את היממה על פי האור והחושך (וזה לא פשוט, כי יכלו לקבוע את היממה על פי שעון שזה יותר נכון למשל בקטבים ששם אי אפשר לקבוע את היממה על פי האור והחושך), ומגדירה לנו את השבוע.

וכאן הבן שאול, מה פתאום שבוע ולא שמונה ימים או שש ימים ? והנה יש לנו את ספירת העומר ששולל מראש שהיה להם לוח חשבוני (כפי שטוען הרס"ג) כי אז למה לחייב את כל בני ישראל לספור שבע שבועות בכל שנה אם פשוט אפשר לציין את התאריך = בשישי לחודש השלישי חג שבועות (מה עוד, אילו היה לוח על פי ראיה, לעולם חג השבועות לא בהכרח נופל באותו תאריך בחודש, ואז אולי חג מתן תורה היה חג לחוד ? כלומר היית לנו שני חגים אחד חג שבועות ואחד חג מתן תורה ?!). והנה יש לנו כל שבע שנה שנת השמיטה, ושבע כפול שבע שנת היובל. כלומר למה התורה כביכול נטפלת על המספר שבע ? מה יש במספר שבע שכל כך קריטית לתורה שאם לא נשמור על שבתותי ?! נצא לגלות ולא ירד לנו גשם בזמן ושאר קללות התורה ?! ומה פתאום שלא שומרים על המצוות אין גשם בזמנו ? כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו)

ולכן לדעתי סגולת השבע של התורה היא לא מיסטיקה (כפי שהמקובלים טוענים) או חוקי טבע כפי שהאבן עזרא טוען שכל דבר בטבע זה שבע כמו מחלות העונות הם שבע ימים עם או בלי אנטיביוטיקה. לא ולא, סגולת השבע של התורה היא פשוט הלוח של התורה שהיא לוח השביעיות. ובאמת המקורות המגבילות כמו ספר היובלים ומגילות ים המלח מזכירים לוח שבעיות שכזה.

אחרי שמשלימים עם זה, פתאום הכל ברור בתורה. פתאום מבינים את כל חשיבת התורה, למה חשוב כל כך שמיטה ויובל ולמה שבת ולמה אם לא נשמור עליהם אנו יוצאים לגלות. אתה מבין את הקללות ואת הברכות ועוד מיליוני דברים.

יכולנו להבין את שבת לחוד ואת שמיטה לחוד וכו' וכו', אבל למה דווקא שבע ? כלומר אפשר שבת כל שש או שמנה או שבע ימים ושמיטה כל חמש או עשר שנים ויובל כל ארבעים שנה. ברצוני לטעון שאפי' נבין כל מצווה לחוד כמו למה שבת ? בכדי לנוח ולא להיות עבד לטבע !! למה שמיטה ? בכדי חירות העבדים וביטול הקניין !! למה יובל ? בכדי החזרת הקניין לבעליהם וליורשיהם !! אבל מה עושה אצל כולם דווקא השבע ? מספר השבע ? מה עוד, מה הקשר בין לקיים את המצוות האלה לגשמים בעתם ? והנה שאתה מבין שמדובר על לוח שנה של שבעיות הכל מתברר לך. זה כאילו קיבלנו התגלות אלוהית שכזה פתאום והכל נהיה ברור טהור ומובן.

מה שנשאר זה מתי נתחיל את השנת השביעיות, האם נתחיל אותה בסתיו שזה הכי הגיוני ורציונלי או נתחיל את השנה באביב לזכר יציאת מצרים. אז התורה בחרה בצדק דווקא באביב בכדי שנזכור לתמיד את העבדות מצרים בכדי לדרבן אותנו לקיים את המצוות בכדי שלא נצא שוב לגלות. אבל זה לא עבד, כלומר קשה מאוד לקיים שמיטה ויובל שראש השנה היא באביב. ובאמת שבעים שמיטות לא קיימו בני ישראל ולכן יצאנו לגלות בבל. שחזרנו הבנו שהלוח הוא אחד הגורמים לגלות הרי היא לא מאפשרת לקיים את המצוות ולכן החליפו את ראש השנה לתשרי ובצדק. ולמה לפגוע בכלל הלוח הקל והטוב ? כנ"ל לדעתי זה נעשתה בעקבות בעלי הזרוע מבפנים ומבחוץ והשאר היסטוריה.

(ברצוני להוסיף (היום ט' שבט ע"ט) כאן חז"ל ידוע שפירשתי אותו בזמנו אחרת ועכשיו נדמה לי שאפשר לפרש את זה על הלוח.

הנה החז"ל שהבאתי בכמה מאמרים בנושאים שונים.

“בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל ואמר (שמות כ) אנכי ה’ אלהיך אמרו מלכי האומות: זה כמוני אומר, אי זה מלך רוצה שיהא אחר מכחיש ?! וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר לא יהיה לך אמרו: אי זה מלך רוצה שיהיה לו שותף ?! וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר לא תשא אמרו: אי זה מלך רוצה שיהיו נשבעים בו ומשקרים ?! וכן הקדוש ברוך הוא בשעה שאמר זכור את יום השבת אמרו: אי זה מלך רוצה שלא יהיו הבריות מכבדים את יום השביעי ?! (לכו לספר את זה לקפיטליסטים max) אבל בשעה שאמר “כבד” אמרו: בנימוסות שלנו כל מי שמכתיב את עצמו סיגרון למלך (כלומר מקבל על עצמו את דגל המדינה\המשטר\המלך max) הוא כופר באבותיו וזה מכריז ואומר כבד את אביך ואת אמך (?!) עמדו מכסאותם והודו לו (!!!).”

תשימו לב שפירשתי את יום השביעי כמובן מאליו שאפי' האומות חושבות שמגיע לאדם יום מנוחה. אבל כמובן יש בעיה עם הפירוש הזה. א' האבן עזרא טוען שהדיברה הזו של "זכור\שמור את יום השבת" בניגוד לדיברות האחרות היא לא ציווי שכלי, הווה אומר יום מנוחה זה לא משהו שהאדם היה ממציא מעצמו מתוך שכלו. אלא זה ציווי אלוהי. ב' הרומאים טענו שהיהודי המציא את יום השבת כיום מנוחה כי הם עצלניים. כלומר על פי זה (האבן עזרא והרומאים) יוצא שהאומות לא היו מודים על הדיברה הזו כמובן מאליו. ואם כך חז"ל התכוונו ללוח. כלומר אין הרי אומה חברה בלי לוח, ואם סיפרת ימי השבוע זה הלוח וככה יש לאומות את הלוחות שלהם, ככה אפשר להבין על מה האומות הודו. הם פשוט הודו לעובדה שהאל אומר לשמור על הלוח = יום שבת = סיפרת שבע ימים. כלומר מי מהאומות לא רוצה שנתיניו ישמרו על הלוח?!  והבינו.)

(לימים כתבתי עוד מאמר בנושא הלוח וחשיבותו בארץ ישראל דווקא. וכדאי מאוד לעיין בו. מאמר בשם עוכר ישראל המודרני – פרשת אליהו ואחאב)

(השבת פרשת בהר תשע"ט שמתי לב לפסוק הזה (ויקרא פרק כה ה) אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר וגו' ולכאורה אמור היה להקדים  נזירין על ספיחין. וחיפשתי ומצאתי והנה.

ואת ענבי נזירך וג'ו. פרש"י שאין זה יישוב המקרא. והקשה רבינו יוסף בכור שור  אמאי  אין זה יישוב המקרא, ותירץ דהכי קאמר, מה שהקדים הכתוב ספיחים לנזירים את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, אין זה מיושב על אופנו שהרי נזירים הם העצים שחותכין מן הגפנים כמו שפרש"י וזמן קצירתן לאחר ראש השנה וזמן קצירת ספיחים הוא לאחר הפסח, והשמיטה מתחלת בראש השנה כדתנייא (ד"ה ב' ) באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות וכו'. א"כ היה לו להזהיר תחלה על הנזירים, ועל שהקדים ספיחין לנזירין ע"כ פרש"י אין זה יישובו של מקרא. (כתב יד מושב זקנים דף ת"ג)

אבל אם ניסן ראש השנה לכאורה הכל מובן – max)

בברכה

Max maxmen

בעקבות הרצאה ששמעתי כאן דחיות ראש השנה בלוח העברי – יואב אלירן בנושא והמרצה נזהר ומפוחד מאוד, נתתי שם תגובה והנה היא לפניכם

אני לא מבין למה להתפתל, בעל העיקרים בעקבות הרמב"ן (פרק שלישי פט"ז) אומר מפורשות שאחרי גלות בבל שינו את הלוח בעקבות דברי ירמיהו ( לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְקֹוָ֑ק וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (טו) כִּ֣י אִם־חַי־יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם:).(טיפש הוא מי שחושב שמדובר אך ורק לגבי שמות החודשים), בתורה ובנ"ך – אומר האבן עזרא הרבה פעמים – אין זכר ללוח ירחי וראיה, כלומר האבן עזרא תמהה, הרי האלף בית של תורה וחוקה במיוחד חוקה שמועברת על ידי סיפור היסטורי, אמור במפורש לתת לנו לוח כולל כל המצוות סביב הלוח, (האבן עזרא מתנגד לרס"ג שהחשבון של הלל היא מסיני מאותו סיבה כי אם היה חשבון אז למה משה לא סיפר לנו את זה ?) ואם אין כזה דבר בכל התורה והנ"ך, מה שאין כן במסורות המגבילות כמו היובלים וספר חנוך ומגילות ים המלח וכו' וכו' יש כן מסורת שכזה, (מה עוד שמכל התורה והנך מריח ריח למרחקים שלא היית לנו לוח ירחי בוודאי לא ראיה הרי לא מוזכר ראיה לא בסיפור המקראי ולא במצוות וכנ"ל האבן עזרא גם הבין שזה בלתי אפשרי), אז בשיבת ציון דאגו להסתיר את זה ובצדק הרי הימצאו לוח חדש יותר נוח. יש לנו כלל "לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו" כלומר הלוח ואיזה לוח וכדומה, תלויה לגמרי בחכמי כל דור ודור, ולכן למה להתפתל, כן כן אנחנו שיננו את הלוח וזה גדלותינו. נכון מילדים צריכים להסתיר את הסוד ולומר להם שהכל משמים, אבל לתלמידי חכמים חייבת להיות ברור) דבר ומתוך דבר) ששינו ועוד אייך את הלוח ואפשר תמיד לשנות את זה = "ואין אתם מסורין בידו"

אם מישהו רוצה אני יכול להוכיח לו מהמקורות עצמן, שאנחנו שיננו את הלוח. הרבה עסקתי בזה בזמנו ויש לי הרבה ראיות פשוטות ועקיפות להוכיח זאת. בינתיים מספיק דברי בעל העיקרים ודברי רבו הרמב"ן.

פעם פתחתי אשכול בעצכ"ח בשם "ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??"

הנה דברי משם

ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??

ובכן כידוע אין לחמה תקופה, וכולם דנים בעניין מהי, ראו בויקי כאן ברכת החמה וראו גם בספרו של ר' ניסים וידל היקר בהרחבה.

לדעתי זה פשוט מסורת של לוח בני צדוק שפשוט נשאר לנו, כידוע בני צדוק הוסיפו כל שמיטה בהקהל שבע ימים, כך שיצא להם ניסן ביום רביעי הרי כל שנה היא 365 ורבע ימים, וכל תקופה (שלוש חודשים) 91 ימים כפול ארבע = 364 וחסר יום, אז כל שבע (שמיטה) הוסיפו בהקהל שבוע, ולרבע יום שחסר בכל שנה הוסיפו כל 28 שנים שבועיים, שהם 28 כפול רבע = שבוע,

והנה לנו במסורת תקופת החמה.

זכר מחז"ל לכל העניין:

אומרים חז"ל שבהקהל למדו את פרשת זה החודש לכם ראש חודשים, דברו אל כל עדת ישראל: מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל (מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י) (מסברה אני אומר שרק לסיבת הוספת שבע ימים בכל שמיטה ובכל 28 שנים שבועיים להוסיף, הוסיפו בהקהל, כך שניסן הבא יוצא בדיוק באביב, ולר' ניסים וידל (ושאר שמקשים ) שמקשה מהי ברכת החמה בכל 28 שנים, הרי אין תקופה כזו במציאות האסטרנומי, יקבל נא ר' ניסים היקר את התשובה, הברכה היא עוד מזמן בני צדוק שכל 28 שנים היא תקופה, שאז מוסיפים שבועיים שתצא יום רביעי יום השויון כי חישבו זאת בסוכות בהקהל, בקיצור נושא לאשכול נפרד

ע"כ תגובתי

בהמשך נשאלתי  שם על ידי המרצה:

מקסמן ספר העיקרים שהבאת לא מזכיר את הלוח אפילו במילה אחת.. דרך אגב הר בן מדבר על אותו עניין ביתר אריכות בדרשה לראש השנה אך גם שם לא מוזכר כלל ששינו את הלוח. הוא מכוון לרמבן בפרשת בא שגם לא מזכיר זאת . אם יש לך מקורות אחרות אשמח שתציג בפנינו

תגובתי משם

תבדוק שוב ושוב, באיזה הקשר הוא מדבר שם ותבין. הוא מדבר על נצחיות התורה, ומביא כראיה שהמצוות לא נצחיות מעצם שעולי בבל שינו שני דברים, אחד: את הכתב העברי, השני: שינו הלוח (נכון הוא לא יאמר זאת ברחל בתך הקטנה מסיבות פשוטות, אבל ברור מאליו מה כוונתו, מה גם הביקורת שהוא קיבל על דבריו הדיי ברורים האלה (שרא ליה מרא), מוכיח שכל בר דעת מבין את דבריו. נכון הבעל העיקרים נזהר מאוד ומדגיש שמדובר רק בספירת החודשים והשנה כן ספרו מתשרי כי זה ההלכה והוא לא יפרש נגד ההלכה. אבל בקשר להקשר שהוא רוצה להוכיח שמצוות התורה לא נצחיים, ספירת החודשים מניסן גרידה בלי ספירת ראש השנה מניסן לא מוכיח מה שהוא רוצה להוכיח, הרי הוא רוצה להוכיח שהמצוות לא נצחיות, ואין מצווה לספור חודשים מניסן בלי שראש השנה יהיה בניסן הרי מה טעם מצווה לספור חודשים אם לסוף הספירה אתה לא סופר שנה .חדשה ? כלומר מכאן גם תבין שמצוות התורה לספור מניסן את החודשים בהכרח דורש לספור שנים מניסן. ותשובת הקש שהמפרשים כולל הבעל העיקרים מביאים = "תקופת שנה" "בצאת השנה" לא מספקת)

אבל כנ"ל לא צריך שמישהו יכתוב לך כרחל בתך הקטנה (הרי לעולם בספרות היהדות לא תקבל דבר שכזה), עצם שלא כתוב לוח בתורה שבלי לוח אין בכלל תורה, מעיד כאלף עדים שלא היה לנו הלוח של היום. אז מה כן היה ? על פי התורה היה לנו לוח פשוט הלוח השביעיות = את שבתותי תשמורו. למצוות ספירת העומר למשל אין טעם אם יש לנו לוח, פשוט תאמר מתי חג השבועות = בשישה לחודש השלישי, למה שיש לוח צריכים כל בני ישראל לספור ? התשובה דיי פשוטה: הספירה זה זה הוא הלוח שלנו בזמן המקרא.

 לסיום:

כנ"ל אני יכול להוכיח זאת מכל הכיוונים מהתורה עצמה, אבל זה לא הוכחות פשוטות כמו שאתה דורש ממני למשל שבעל העיקרים יאמר את זה כרחל בתך הקטנה. זה הוכחות מהסוג של מבין דבר מתוך דבר. כלומר אתה חייב להבין את זה מבין השורות. קח למשל את הרס"ג שטוען שהלוח של הלל היא מסיני, מולו כל המתנגדים הראשונים שהיא לא מסיני, רק דווקא ראיה היא מסיני. שני הבר פלוגתא יודעים ששניהם לא נכונים מעצם הדבר שהם חולקים, הרי יש לנו כלל ש"בקבלה אין מחלוקת", ואם יש מחלוקת אז אין זו קבלה. על כורחינו שניהם מבנים שאין לנו קבלה ואם אין לנו קבלה מצד אחד, ומצד השני אין אפשרות שלא היית להם לוח (אין מציאות "חברה אנושית" בלי לוח) ויש בתורה את השביעיות ומצוות ספירת העומר שהוא חלק מיזה כנ"ל. מצד שלישי מצוות התורה לא נצחיים ככה שמתאפשר שינויים תמיד, מצד רביעית יש לנו את המסורות המקבילות היובלים והמגילות. מצד חמישי לוח השביעיות מסביר לנו הרבה מאוד דברים בתורה שאין להם פשר בלעדיהם, כמו "ונתתי גשמיכם בעתם" (כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו) או כמו  "וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:"

תשים לב כי זה חשוב: אם ניסן ראש השנה, אז מובן למה עד השנה התשיעית אין תבואה חדשה. אבל אם תשרי ראש השנה, מה הפשר שאין תבואה עד השנה התשיעית, הרי בשמינית יש כבר תבואה חדשה בקציר מיד אחרי ספירת העומר של השנה השמינית.

ובכן הייתי ממשיך את הדיון, אבל אני לא חושב שכאן זה המקום

 בברכה

 max maxmen